סוד הפמוט-צאצאי אנו.ספ- ופורט-ב. כרמי

בתיה כרמי

סוד הפמוט

צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים את זהותם היהודית. 

לאי הפורטוגזי, סן-טיגל, הגיעו אנשים מקסטלו דה-ויד ולכן, כנראה, מנהגי האנוסים שלהם וניב השפה דומים לאלו של האנוסים מקסטלו דה-ויד.

מתוך האינטרנט : קסטלו דה וידה

קסטלו דה וידה היא עיירה קטנה, כמו רבות מסוגה: טירה על הגבעה, רחובות צרים ותלולים, כיכר קטנה עם מזרקה, ועוד כיכר, מוארת ורחבה, מול כנסית מריה הקדושה. יש בה גם פארק שבו הגימלאים משחקים קלפים, ועוד פארק שבו הם פשוט יושבים ומתחממים בשמש. את עקבות ההיסטוריה היהודית במקום ניתן ראות בשמות של הרחובות, כמו רואה דה ג'ודאריה ("רחוב היהודים") וגם בבית כנסת קטן, מהעתיקים בפורטוגל. ב-1496 רבים מהיהודים של קסטלו דה וידה העדיפו לקבל על עצמם את הנצרות. הם נשארו בעיר ומילאו בה תפקידים מובילים. אבל היהודים הם לא היחידים שהותירו את חותמם במחוז אלנטיישו, בו נמצאת קסטלה דה וידה. העקבות מוקדמים ביותר של ציוויליזציה אנושית באיזור הם דולמנים מהתקופה המגליטית, ואחריהם – שרידי מבנים מהתקופה הרומית ומהתקופה המוסלמית.

קסטלו דה-ויד, הוא המקום היחיד, שבו מתחילים את חג הפסח ביום שישי בערב, בו בזמן שבכל מקום אחר, חל ערב חג הפסחא, ביום ראשון ובשבת שלפני כן – בערב, מתחילים את הטקסים.

באופן כללי, ניתן לומר, שהאנוסים בקסטלו דה-ויד כבר אבודים. זוהי הערכה שלי. אני חושבת, שאין סיכוי להחזיר שם אנשים ליהדות. הם יותר מדי טמועים בקתוליות.

הדוגמה הבולטת, היא שוב הצורף קוניה. הוא יודע שהוא יהודי, אך בכל זאת ממשיך לבקר בכנסייה, כנוצרי לכל דבר. הוא לא מסביר זאת. זה לא מעניין אותו. היום העולם הוא חילוני יותר. הוא חי כך כל חייו וימשיך לחיות כך עד סופו.

אני חושבת שההתעוררות בעיר בלמונטה, החלה בזכותו של אדם כבן 35 שהתעורר תחילה בעצמו וגרם להתעוררות ולתחייה היהודית שם. כל מנהגי היהדות שנהגו בהיחבא, נשתמרו אצלם הרבה יותר חזק.

מתוך האינטרנט : מיהו יהודי בבלמונטה

העיירה הקטנטונת בלמונטה, השוכנת על צלע הר מונטה דה אשפרנסה באיזור סרה דה אשטרלה, היא בת גילה של ממלכת פורטוגל עצמה. את מעמדה כעיר ימיביניימית בחסותו של המלך, עם מגילת זכויות, קיבלה כבר במאה ה-12. אז גם נבנתה מצודת העיר, הניצבת בראש סלע תלול. במצודה זו, אגב, נולד פדרו אלווארש קבראל, המגלה של ברזיל. בכנסיה המקומית אפשר לראות את פסל של הבתולה הקדושה אשר ליווה אותו, על פי הסיפור, באותו מסע שהתרחש לפני 500 שנה.

כבר במאה ה-13 היתה בבלמונטה קהילה יהודית גדולה. ב-1492 התמזגו לתוכה יהודים רבים ממגורשי ספרד, וארבע שנים לאחר מכן התחילו רדיפות גם בפורטוגל עצמה. במשך מאות שנים שמרו צאצאי האנוסים של בלמונטה בסתר על מנהגי היהדות, ורק ב-1974, לאחר הדחתו של השליט הפאשיסטי סלזאר יכלו להודיע סוף סוף באופן חופשי על דתם. באותו הזמן איש כבר לא ידע את השפה ומשמעותם של חלק מהמינהגים אבדה. ב-1996 נבנה בבלמונטה בית כנסת חדש ובו הוצב רב במשרה מלאה וכעת מתוכננת הקמת מוזיאון. כיום גרים בבלמונטה 200 יהודים – כמעט 10% מאוכלוסיית העיירה.

עקבות של נוכחות יהודית אפשר למצוא גם בעיירות שכנות. בעיר קוביליה, שבה שכנה אחת הקהילות היהודיות הגדולות בפורטוגל ערב פרוץ הרדיפות, התחיל לאחרונה אחד היקבים לייצר יין כשר. "בשבילי, היהודים הם לא רק חלק מהעבר של פורטוגל, אלא גם ההווה והעתיד," אומר סניור רואי מוריירה, מייסד הפרוייקט. "גדלתי כקתולי, אבל אם להביט בספרי האינקוויזיציה, אפשר שיסתבר שאני נצר למשפחה של אנוסים, יהודים שאולצו להמיר את דתם לנצרות." לא רחוק מבלמונטה, בעמק ציורי, פועל מועדון הגולף "קווינטה דה ביקה אקדמיה דה גולף" ולצידו מסעדה רחבת ידיים ומעוצבת להפליא, הנחשבת לאחת הטובות ביותר באיזור.

מה שאני טוענת הוא, שככל שיהיו יותר עיירות, אליהן תגיע בשורת היהדות, יתגלו עוד אנוסים.

דיברתי עם הצעיר הזה. הוא סיפר לי שבאזור בלמונטה, יש עשרות עיירות שיש בהן ג׳ודריות וניתן למצוא שם אנוסים. הייתה תקופה, שלא הייתה משפחה פורטוגזית נוצרית רגילה, שלא היו בה יהודים. התופעה הזאת הייתה כל כך שכיחה שבעבר נחשב עבור קתולי לכבוד רב, שהוא יכול היה לומר, שהוא נוצרי טהור, ללא דם יהודי במשפחתו. בפורטוגל היו כל כך הרבה אנוסים, שאם יעשו היום סיור בכל העיירות, בוודאי ימצאו עוד אלפי יהודים שירצו לחזור לכור מחצבתם. זהו רק עניין של פרסום. ככל שזה יתפרסם יבואו יותר אנוסים.