הערצת הקדושים.-יהודי מרוקו-י.בן עמי
הערצת הקדושים היא תופעה אוניברסלית, שמימדה הדתי עובר דרך כל הדתות המונותיאיסטיות והלא־מונותיאיסטיות. בתופעה זו באים לידי ביטוי אספקטים דתיים, היסטוריים, סוציולוגיים, פולקלוריסטיים, כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ואחרים.
תרגום: צדיקים יקרים פזמון:
הערת המחבר : תרגום זה והתרגומים להלן נעשו על ידינו, תודתי נתונה לידידי יעקב סיבוני על עזרתו.
הו אלוהים! מחל על מה שעבר
הו אלוהים! עשה מה שצריך
הו אלוהים ! מזלנו לא יתעקם
בזכות הצדיקים היקרים.
התחלתי לדבר מתוך שמחה
ואת הצדיק האהוב אזכיר
מה שנבקש ממנו יתקיים
כי שמו מרומם ומאיר
היקר ר׳ יחייא אלכדאר
בואו נלך הו עבדים
נלך בדרכים הרחוקות
ונבקש בקשות חדשות
נבקר בקברי צדיקי העיר
יקירנו אדוננו מוואלין דאד
הצדיק יהיה לנו למשענת
ונגיע אליו ממרחקים
ונבקרו בזיארה החדשה
ויעשה ימינו למאושרים
ר׳ אליהו קדוש קזבלנקה
הו ידידי לו ראיתם
את ניסי הצדיק עוד בחייו
הניח את יוקרתו לבני משפחתו
אשרי מי שנכח בקבורתו
של היקר ר׳ חיים פינטו
היזהר הו אחי בל תלך
אל תוותר על ההילולה
ועל נדר שלך אל תוותר
הוא יקבל את ביקורך ללא עיכוב
היקר ר׳ אברהם מול אנס
הו אחים בואו נלך
ונקבל את קשיי הדרך בנועם
ונבקר את הקדוש בטוהר
ולכל מי שיש מכאוב יתרפא
בזכות ר׳ רפאל אנקאווה
עוד אוסיף ואשיר ו
אשמח את ליבי השרוף
ואבקש מה שאני מתאווה
והצדיק הוא שירפאני
היקר ר׳ שלום זאווי
הלכתי לבקר הו אחי
לצדיק סיפרתי מה שהיה
וחזרתי בלב שמח
בעל ואזאן קיבל את ביקורי
היקר ר׳ עמרם בן־דיוואן
הו ידידי קנו נרות
כדי לכפר על חטאים ורמאות
וביקורנו תמיד יועיל
הצדיק ייעתר לנו
היקר ר׳ דוד דראע
הו, אחי, ותר על הכל
כי העולם אינו נצחי
רק את הצדיקים אל תשכח
ולצדיק זה תלך
ליקר ר׳ דוד ומשה
וצדיק זה הו אנשים
השאיר לנו זכותו המבוססת
ומי שיבקשנו ליד ה״כוס׳׳
ירפא אותו מהר מכל רע
אדוני היקר ר׳ פנחס
כמה חלו והשתגעו
הלכו לצדיק והתארחו
הדליקו כוסות ונרות
רפא אותם הצדיק מחסדו
היקר ר׳ שלמה לחלו
הערת המחבר : איזכור זה תמוה במקצת. אמנם קיים קדוש בשם ר׳ שלמה אלחלו(קבור בתאגמוו!) אך הוא אינו שייך לרשימת הקדושים המפורסמים. שמא יש כאן טעות ומדובר בר׳ יחייא לחלו?
נבקשך הו אלוהים אדוננו
קבל נא כוונתנו
בעזרתך נלך בשנה הבאה
ונקיים את ההילולה, הו אחי,
של ר׳ שמעון בר־יוחאי.
הערת המחבר : בקסידה זו וכן ברבות אחרות מזכיר הסיום לרוב את הגאולה והציפייה לעלייה לארץ ישראל.
זהו השיר שבו מוזכרים הכי הרבה קדושים. שש מחרוזות מתחילות בפנייה ״הו״, שתיים מהן מוסבות לאלוהים וארבע לאחים או לידידים. פנייה זו מיועדת לבטא ולהדגיש את מעורבותו של הפייטן בקבוצה הסובבת אותו. אין אנו יודעים מי היה המחבר של שיר זה. מכל מקום אם כל הבתים חוברו באותו זמן, איזכורו של הקדוש ר׳ אברהם מול אנס רומז על מועד חיבורו בראשית שנות הארבעים של המאה הנוכחית. אף־על־פי שהסגנון הוא אחיד ונראה שהשיר כולו הוא יצירה של משורר עממי אלמוני אחד, אין זה מן הנמנע שבתים נוספו כאשר כל בית מוקדש לקדוש מסוים. המנגינה המלווה את השיר היא קצבית וסוחפת, מה שתרם להפצתו הרבה של השיר.
שאלה פתוחה היא אם יש משמעות מיוחדת למספר שלוש־עשרה של המחרוזות כמספר עצמאי־נוסחאי, או כצירוף מקובל של שנים־עשר ועוד אחד.