פרופסור אלימלך וסטרייך – המשפט העברי במרוקו

פרופסור אלימלך וסטרייך

אתה מוצא קשר ורציפות מימי המגורשים ועד לשנת 1950 ?.

אני חושב שיש קשר. לא אני המצאתי את זה, הרב יעקב משה טולידאנו, אחד מחוקריה ורבניה של מרוקו כבר כתב על כך בספרו " נר המערב " בהתייחסו לחיבור " כרם תמר ", – היה אחר כך לאבן פנת היהדות במרוקובכלל ל " שולחן ערוך " שהכול סמכו עליו, ועל פיו נחתכים רוב דיני ומשפטי הדת בין יהדות מרוקו מבלי להשגיח כלל אם ימצאו חולקים עליו מהפוסקים היותר מפורסמים ". גם הרב דר' משה עמאר ( שבזכותו הגעתי לחקור על יהדות מרוקו ) הקדים אותי בעניין.

מכל מקום, הקו המאפיין את שתי התקופות הוא בכך שחכמי מרוקו השתמשו בחקיקה ובתיקון תקנות בתור מנוף עיקרי להתמודדות עם בעיות. זה היה " כלי הנשק " המרוקאי להתמודדות בעת גירוש ספרד, שהיה אז קטסטרופה גדולה, ובשנות החמישים שהייתה התמודדות עם המודרניות. המנוף של החקיקה לא קיים במסורת האשכנזית, לפחות מאז האמנציפציה, וניסיונות שנעשו בארץ נתקלו בצגובות מאוד חריפות

בעיני, הדרך היחידה, כמעט, להתמודד עם בעיות המשפחה היה לאמץ את הדגם המרוקני.

במה ? בלקחתאת הפסיקה שלהם ולהכניס אותה למשפט העברי בישראל, זו כוונתך ?

לא. לא לקחת את הפסיקה שלהם אלא לקחת את הנכונות שלהם להתמודד עם בעיות בדרך של חקיקה.

כלומר לאמץ את המתודה שלהם ?

כן, לאמץ את המתודה. אני לא אומר לאמץ את הפתרונות הספציפיים. המרוקאים נתנו את הפתרונות הספציפיים שהתאימו להם לחברה היהודית במרוקו. אני מדבר על אימוץ השיטה שלהם, להפנים אותה לתוך המערכת ולקבל אותה, זה דבר אחד.

שנית, לא רק לקבל את עצם השיטה אלא גם את הרדיקליות שלה, את עוצמת השינוי, שזה הדבר המשמעותי. אם נחזור לדוגמא של הייבום אנחנו מוצאים שהמרוקאים לקחו מסורת שהתירה לגמרי את הייבום וכפתה אותו על האישה באופן מעשי, ועשתה בזה שינויים מהפכניים, שבהם האישה יכלה להשתחרר מאותה כפייה.

אני חוזר ואומר יש לבדוק את מידת השינוי, את איכותו ועוצמתו ואותו לאמץ כמודל. מודל שאפשר להחיל אותו גם בתחומים אחרים לאו דווקא בייבום. זו הנקודה המרכזית.

האם היה במדינת ישראל איזשהוניסיון לאמץ משהו מהדגם המרוקני ?.

היה ונכשל. נושא הירושה היה התחום הראשון שנלקח משליטת הדין הדתי, עם קון המדינה. הרב הרצוג פנה אל הרב שאול אבן דנאן, שישב במרוקו, וביקש לשמוע ממנו מה הם עשו בנושא ירושה, והוא אף השיב לו תשובה מפורטת, כי לרב הרצוג היה חשוב מאוד, שהחוק האזרחי לא יהיה מנותק מהדין הדתי והוא רצה חהמשיך את המודל הישן, המבוסס על הדין הדתי, עם תיקונים, אז הוא פנה ליהדות מרוקו וניסה לקבל מהם השראה. אבל הרב הרצוג נכשל ביוזמתו בגלל התנגדות חריפה מצד האשכנזים שהאשימו אותו שהוא " צדוקי " ו " רפורמי "