ארכיון יומי: 29 בינואר 2015


פרשת בשלח….הרב אברהם אסולין

תורת אמך ◆ פרשת בשלח – שבת שירה ◆ לאור חכמי מרוקו ◆מס'37

המלקט: הרב אברהם אסולין

אשירה כשירה

מנהגנו השבת לומר הפוסקים אשירה כשירה, לפני נשמת כל חי, ואין בכך הפסק, והנימוק, א. שאלו פסוקים המדברים מענין "אז ישיר", ועוד מה שכתב הש"ע שאין להפסיק בעיניני פזמונים, הינו בבברכות קריאת שמע, וכאן אמירת אשירה כשירה נאמרת לפני ברכות של ק"ש, וכך פסק הגר"ש משאש זצ"ל, וראוי להמשיך במנהג, בדרכי נועם.

שעון מעורר

כתב הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל ומבשרי אחזה, והניסיון יוכיח, שכאשר אדם רוצה לקום באשמורת או בשעה מוגבלת, ללמוד או לשורר וכיוצא, אזי קודם שיעלה למיטתו, נותן בדעתו לקום באותה שעה, ומביא ספרים שילמוד בהם, ומניחם על כסא לפני מטתו, ובאותה שעה ממש הוא קם, לא קודם ולא אחר, מי הקיץ אותו, הלא אין לו לא שעון מעורר, ולא שום שיעורר אותו, אלא הטעם פשוט דכיון דבשעה שעלה על מטתו לשכוב, נותן בדעתו לקום בשעה פלונית, אזי יש רוח צפונית בקרבו, היא מעוררת אותו באותו שעה ממש, וזהו שדוד המלך בשעה שעולה למטה בכל לילה, נותן בדעתו לקום בחצות להודות לה' ומתעורר כנ"ל.

עומק השירה

ואני הצעיר מדבר מתוך נסיון, ומבשרי אחזה, כי רוב ימי חרפי קמתי באשמורת לבקשות עם הציבור וגם לבסוף בביתי ובחומותי גם ביחיד, ועם נעימות קול שחנני השי"ת, וירדתי עמוק לתוך המילים ולהבנת הדברים הגעתי לבכות גם בשבת קודש, ובפרט בחצות לילה עד שהמוח פנוי מן המחשבות, וזהו שאמר דוד חצות לילה אקום להודות לך, לפי דעתי, מי שאין לו חלק בשירה אין עבודתו שלימה, וצריך כל אדם ללמוד וללמד את בניו שירה לשורר ולזמר ולעשות ש"ץ, ועל ידי כן תהיה תפלתו חיה ולא בקרירות, שעל זה נאמר "לא המתים יהללו יה", אלא וחי בהם אמר רחמנא, ברגש ובחמימות.

מטרת השירה

ובאמת ברא הקב"ה את השירה, האם ח"ו לרשעים, ונמצא חס ושלום מחזיק ידי עבירה, אלא האמת יורה דרכו, שאדרבה העיקר ברא אותה לצדיקים שיתענגו על ה' ברוב עוז וחדוה, ורק "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" שמניחים שירי הקודש, ושרים שירי עגבים. וישמח גם אחר כך. (חם השמש תהלים עמוד 18).

ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם (יד, יג).

כתב הרב רבי יצחק אברג'ל זצ"ל בספרו כפר ליצחק ממרביצי התורה בעיר מרכאש,פירוש מיכאל שר התורה אל העם פירוש לנפש רוח נשמה של הצדיק אל תיראו מחמת ששכר עולם הבא הוא דבר שאין לו קצבה ולא משתעבד התיצבו יש לכם התיצבות והעמדה לעולם הבא וראו היום הזה בעצמו את ישועת ה' אשר יעשה לכם לעתיד על דרך כד דמך ר' אבהו אחזו ליה י"ג נהרי דאפרסמונא דכיא פירוש כי הוא היה חושש שמא שכר עולם הבא דבר שאין לו קצבה ולא משתעבד לכן הראו לו שכר כדי שנפשו שביעה וזהו וראו מעתה את ישועת ה' הוא הנתן לכם היום ועוד אשר יעשה לכם גמטריא תשעים ואחת התיבה הוי'ה ואד'ני זווג למעלה היום או יאמר כנגד כללות ישראל ויאמר מיכאל שר הגדול אל כללות העם מעתה על ידי פטירת הצדיק אל תראו מהמשטינים והמקטריגים התיצבו ראו את ישועת ה' וכו' ועוד טעם אחר לסיבת הצדיק כי אשר ראיתם את מצרים שהוא יצר הרע שהייתם נלחמים עמו היום דוקא ומעתה לא תוסיפו לראותם עוד על דרך ושם ינוחו יגיעי כח ועוד עד עולם עליון נקשרו נפש רוח נשמה שלכם ועלו עד עולם העליון על דרך יצאו צדיקים לקבל שכרן.

                                                                                    שבת שלום

                                                                                הרב אברהם אסולין

                                           לתגובות:a0527145147@gmail.com

מקדם ומים-כרך "ז "-ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים יוסף שיטרית

ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים

יוסף שיטרית

מקדם ומים כרך ז

מקדם ומים כרך ז

ד.בשירים שונים שנכתבו במאה ה־18 עולה בעיקר תמונה הגיוגרפית של ארץ ישראל. הארץ מוצגת בהם בעיקר כמכלול של אתרי קדושים וצדיקים המזמינים את הקוראים לעלות על קבריהם. השירים נכתבו כנראה לאחר חידוש היישוב בטבריה והתפתחות ההילולה של ר׳ שמעון בר יוחאי במירון בל״ג בעומר, בהשפעת ספרים שתיארו את אתריה הקדושים של ארץ ישראל ובהשפעת שיר פרדיגמטי שחובר כנראה באלג׳יריה, ״ידידי ובחיי נפשך, קום נלך לעיר טבריה״, שכתב משורר בשם יצחק (שם משפחתו בגרסאותיו השונות והרבות של השיר בלתי ברור — רוואטץ, רואטש או ארארטו).

בסוג זה של שירים התפרסמו במיוחד פיוטיהם של שני משוררים ידועי שם, שהיו בני דור אחד בקהילת מכנאס, ר׳ דוד בן אהרן חסין ור׳ שלמה חלואה. ר׳ דוד חסין כתב שיר על צדיקי טבריה והגליל: ״אוחיל יום יום אשתאה, עיני תמיד צופיה; אעברה נא ואראה ארץ קדש טבריה״.שיר זה זכה לתפוצה רבתי ברחבי יהדות המזרח, ובכלל זה ביהדות מרכז אסיה, הודות למסעיהם של שד״רים שעברו בזמנו במכנאם ועמדו בקשרים עם ר׳ דוד חסין ועם מוקירי שירתו. על פי מתכונתו ולחנו של השיר כתב ר׳ אליהו בכור חזן, איש ירושלים, יותר ממאה שנים לאחר מכן, שיר שבח דומה במתכונתו על ירושלים וקברות הקדושים שבתוכה ובסביבתה. המדובר בפיוט ״אוחיל יום יום אשתאה עיני תמיד צופיה: מתי אבוא ואראה ירושלים בנויה״. גם שיר זה נפוץ בצפון אפריקה בכלל ובמרוקו בפרט והוכנס לשירת הפיוטים של המאה העשרים. ר׳ דוד חסין כתב כשלעצמו שיר נוסף על קברות הקדושים שבאזר ירושלים במתכונת שונה: ״לדוד שיר ומזמור בתף ובמצלתים, יסודתו על הר המור, צבי ירושלים״." ר׳ שלמה חלואה, שהיה בן חוגו של ר׳ דוד חסין, הקדיש לקדושי חברון את שירו ״בשגיון פי ירון שבח ארץ טהורה; על קרית ארבע חברון אשירה אזמרה״. כפי שמעיד המשורר על שירו זה, שירים הגיוגרפיים אלה נכתבו על פי ספרים בדפוס שהוקדשו לאתריה הקדושים של ארץ ישראל, וכנראה גם על פי סיפורים ותיאורים ששמעו המחברים מפי שד״רים שעברו בקהילותיהם.

לכל ארבע קבוצות השירים האלה משותפים מוקדים תמטיים רבים, כתוצאה מן הראייה המסורתית והמיתית של ארץ ישראל וכתוצאה משאיבתם של מוקדים אלה ממקורות טקסטואליים זהים. הדימויים של ארץ ישראל מגלמים בתוכם, כאמור, גם את התמונה המשיחית הרסטורטיבית שביסוד התרבות הרבנית במרוקו, שבמסגרתה נוצרה שירה זו. במרכזה של תרבות זו עומדת הכמיהה המסורתית לביאת המשיח על פי צו ההשגחה העליונה, לשיבת ציון דרך הנקמה בגויים ולחידוש מלכות דוד בן ישי. בה בעת דימויים אלה מזינים את תודעת הזמן הקהילתי עם התקופות והדיכוטומיות המבנות אותו, היינו העבר האידילי בארץ האבות מחד גיסא והעבר הקטסטרופלי שלאחר החורבן מאידך גיסא, וכן ההווה הגלותי המכאיב והנמשך כאילו ללא קץ העומד מול העתיד הרחוק והחלום של בוא הגאולה השלמה. בתפיסה זו ההווה המדאיב מקבל מן העתיד את מלוא פשרו ואת מנת העידוד הדרושה לבני הקהילה להמשיך לקבל את העול הנתפס כזמני על אף הכול. דימויים אלה קובעים כמו כן את קווי המתאר של המרחב הקהילתי המקומי ומציבים אותו כמרחב זר ומנוכר לעומת התמונה המרהיבה והמרנינה של המרחב החלום והמרוחק של ארץ ישראל, שבו אמור להפציע אור הגאולה. הקיבעון שבהיצגים אלה מציג את הנמענים של שירים אלה, בני הקהילה היהודית החיים בכאב את גלותם ובכללם המשוררים עצמם, כיצורים נטולי שורשים ארציים וכתלושים לחלוטין מן המרחב המקומי. בה בשעה הנמענים מוצגים ככבולים בתוך מסכת תקוותיהם וציפיותיהם הממאנות להתגשם וכמתעקשים להמשיך לקוות לבוא הגאולה ולשיבת ציון על אף האכזבות הבלתי פוסקות. עבור ״אסירי תקווה״ אלה התודעה החיה של ארץ ישראל כפי שהיא נבנית במיוחד מתוך השירה מהווה צורך ממשי, קיומי, פסיכולוגי וחברתי כאחד. תודעה זו גם מזכירה לכל יהודי את התסכול הפוליטי המתמיד שבו חיה הקהילה כתוצאה מאבדן העצמאות ומן השעבוד לגויים לאחר היציאה לגלות והופכת זיכרון זה ליסוד מרכזי בזהות היהודית שלו.

3. התמונה האקטואלית של ארץ ישראל בסוף המאה ה־19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים

  3.1 ההדגשים החדשים בדימויים ובהיצגים

מה נשאר ממורשת מיתית זו של ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של הדורות האחרונים? האם השתנתה תמונה אידיאולוגית־דתית זו של ארץ ישראל כתוצאה מהדי האירועים המסעירים שהתרחשו בעולם היהודי בסוף המאה ה־19 ובמאה העשרים? איך תורגמו הדים אלה להיצגים עדכניים בשירים החדשים ובתמונת עולמם של מחבריהם? עד כמה שניתן לבחון ולהיווכח מתוך השירים השונים, שרובם אצורים עדיין בכתבי היד וחלקם הקטן בלבד זכה לאור הדפום, תמונה זו המשיבה לשמש תשתית קונצפטואלית לזיקה של המשוררים העבריים ושל בני במרוקו לארץ ישראל ולמרכזיותה במסכת אמונותיהם וציפיותיהם.

השינויים העיקריים נוגעים קודם כול לתחושה החדשה של            חזרת ארץ ישראל לממשות ההיסטורית ושל התקרבות פעמי הגאולה כתוצאה מכך,וכן לביטויים החדשים של התקווה לבניית בית המקדש, המשמש בראייה המשיחית הרבנית סמלה המובהק של הגאולה. במאה העשרים הלכה וחדרה גם התודעה בנוגע לאפשרות המעשית לעלות לארץ ולחיות בה. לתוך רשת פרשנית זו של יסודות החיים היהודיים בגלות, הנושאת גם את תמונת ארץ ישראל המיתית, הוכנסו מעתה גם פרטים ואזכורים אקטואליים, ובעיקר עודכנו הדימויים המשיחיים המפארים של ארץ ישראל. המשכיות ברורה זו טבועה גם בוודאי בשינויי הדגשים וביחס המשתנה שבין המרכיבים הסמיוטיים השונים של תמונת ארץ ישראל. היא תלויה גם באילוצים הלשוניים והפואטיים שנשארו כמו שהיו לפנים, שכן המשוררים המשיכו לראות בלשון ובהיצגים של קורפוס הטקסטים המקראי והמדרשי את המקור העיקרי לתיאוריהם, לדימוייהם ולתחושותיהם. גם בעידן החדש המשיך קורפוס זה לשמש כמצע רעיוני ופואטי תשתיתי למשוררים ולמחברים וכטקסט־על לשיריהם החדשים. אפילו יוצרים דגולים כר׳ דוד אלקאים, שפתח תקופה חדשה זו בזיקה לארץ ישראל, ור׳ דוד בוזגלו, שסגר אותה לאחר מלחמת ששת הימים, כתבו במסגרת בין־טקסטואלית כופה ושקופה זו. על אף התנסויותיהם החדשניות בכתיבה לא הצליחו להינתק ממסורת כתיבה זו שכן הם קיבלו את כל חינוכם העברי דרך שינונם של טקסטים אלה.,

מבחינת התפתחות המוקדים התמטיים השיריים ניתן לחלק עידן חדש זה לשלוש תקופות משנה. התקופה הראשונה מתחילה בשירת יהודי מרוקו עם ניצניה הראשונים של הלאומיות היהודית המודרנית ונמשכת עד למלחמת העולם השנייה. התקופה השנייה נעה סביב מלחמת העצמאות, ראשית ימי המדינה ופרק העלייה וקשיי ההיקלטות בארץ בעקבות זאת. ואילו התקופה האחרונה עומדת בסימנם של הפיוס וההשלמה שבאו בעקבות מלחמת ששת הימים ותוצאותיה הכמו־משיחיות. בתקופה אחרונה זו בלטה מעל לכול יצירתו של ר׳ דוד בוזגלו, שהצגתי אותה זה עתה במחקרים עצמאיים.

ברמת השיח השירי ותכניו הנוגעים לארץ מגוון היוצרים והשירים רב ביותר הן באשר למעמדם ולתפוצתם במערכי השירה וברשתות התרבות של יהודי מרוקו והן באשר לעמדות המתבטאות בשיריהם. הללו תלויות, כמצופה, בתקופת כתיבת השירים ובנקודות הראות של הכותב כלפי התהליכים והתמונות שהוא מעלה בשירו או בשיריו. השיח השירי משתנה במיוחד בהתאם למיקומו של הכותב, אם במרוקו — בראשית התמורות או לפני עצמאות ישראל ואף לאחריה — ואם בארץ, לאחר עלייתו של המשורר אליה.

ר׳ דוד אלקאים(?-185 1940) היה על פי כל קנה מידה בין המשוררים העבריים החשובים ביותר שיצרו במרוקו. הוא היה מראשוני הפעילים הציונים בקהילתו מוגאדור(אצווירה) ובמרוקו בכלל, הוא הראשון שהעלה על נס את התנועה הציונית עם ייסודה הן בשירתו והן בכתיבתו העיתונאית. בדיואן שלו שירי דודים הוא ייחד חמישה־עשר שירים לארץ ישראל ולהתפתחויות ההיסטוריות המפעימות שנודעו לו, ובכללן הצהרת בלפור.

אחרי ר׳ דוד אלקאים ייחדו כותבים שונים שירים לאירוע זה או זה בתולדות העם היהודי וכתבו שירים שציינו את מפעלו של הרצל, את מתן הצהרת בלפור וכינון המנדט הבריטי על ארץ ישראל, או תיארו את ההתפעמות והתרוממות הרוח שאחזה בקהילות עם הכרזת העצמאות. אחרים כתבו שירי ניצחון לאחר מלחמת העצמאות ושירי עלייה. נביא כאן משיריהם של כותבים מקהילות שונות במרוקו: דוד אסבאג ממוגאדור, נסים אנקאב מפאם, ר׳ מימון מלכא מתינגיר, ר׳ מסעוד שבת מאזור הסום ור׳ ראובן אלמאליח מרבאט.

ר׳ דוד בוזגלו(1975-1903) היה אחרון המשוררים העבריים שצמחו במרוקו והיחיד בהם שזכה לעלות לארץ בסוף ימיו והמשיך בה את יצירתו. הוא אף הספיק לכתוב בה את שיריו המשמעותיים ביותר בעקבות מלחמת ששת הימים והשינויים הגאוגרפיים והפוליטיים שחוללה. יותר מעשרים שירים הוא הקדיש לחוויות העלייה שלו ולמעמדם החדש של הארץ ושל מקומותיה הישנים־החדשים. כל השירים האלה הוצגו ובחלקם אף הוהדרו ובוארו על ידי במקום אחר, ולא אחזור עליהם כאן.

מקנס-ירושלים דמרוקו י.טולידאנו

 

סנדק בברית מילהמקנס-ירושלים דמרוקו

בברית המילה של בני משה רפאל שיח׳ בשנת תשכ״ו, זכיתי כשכיבדני רבינו ביושבו סנדק, באותו מעמד נוכח האדמו״ר מטשרנוביל זצ״ל, והגאון הרב שלמה טנא זצ״ל, ראב״ד בתל אביב. ומכובדים רבים, כאשר רבינו הכין עצמו לעלות על כסא אליהו ז״ל, התפלל בקול חרישי והתעטף בציצית וישב סנדק, כשאמר ה׳ מלך — בזמן הברית היתה אוירה כמו ביום כיפור, אחד השכנים פרץ בבכי של שמחה ואמר, זכיתי היום להיות נוכח בברית מילה מיוחד במינו שלא ראיתי מימי.

תפלת בליל שבת

שבת אחת ביקש ממני רבינו ללוותו להתפלל בליל שבת עם חסידי ״ברסלב״, כשנכנס לבית המדרש היה נדמה כאילו שהרבי שלהם נכנס. החסידים סובבוהו במעגל ופצחו בשירה וריקודים, והשמחה הלכה וגברה עד שכל עובר ושב עלה לראות את המחזה המרנין. החסידים התלחשו ביניהם, זה אומר: הרב טולידאנו עמוד התווך, וזה אומר: עמוד ההוראה, וזה אומר עמוד המוסר של יהדות ספרד, וכן הלאה, בבואנו הביתה בירך אותי על שזיכיתי אותו בקבלת שבת שכזו.

הצעה שלא התקבלה

כשהתארח אצל בתו מרים תחי, אשת רבי דוד מרצבך שליט״א כשגרו בבאר שבע ביקרתיו שם וסיפר לי: שהציע לו ראש העיר מר אליהו נאווי שיתגורר בבאר שבע וזה יתחייב להקים לו ישיבה ותלמוד תורה וקריה לבני תורה כרצונו. אולם הוא התנגד לכך מפני שרצו לקבוע תוכנית לימודים לפי רוחם.

בבית אלקים נהלך ברג״ש

כשהייתי מתגורר בבני ברק, בקביעות הייתי מלווהו מביתו לבית כנסת ״עולי משהד״ לשאת דרשה בכל יום שבת לפני תפלת מנחה. שבת אחת ירדו גשמים עזים, ואפילו הכי הלכנו והגענו רטובים לבית הכנסת ואנכי ביקשתי ממנו מחילה על שהטרחתי אותו ביום גשום כזה ענה לי, לבית אלקים נהלך ברג״ש. ר״ת: ברד — רוח — גשם — שלג. אפילו שיש ברג״ש אל ימנע עצמו ללכת לבית האלקים.

אחר כך הוריד את הגלימה מעליו שהיתה ספוגה במי גשם, לקחתיה ממנו והנחתיה. ומיד פתח בדרשתו הקבועה. ומאז תיקן לקיים מצוות סעודה שלישית בבית הכנסת, האוירה היתה מרוממת מאה ובני הנוער ובתוכם בני אהרן נ״י היו מוסיפים חן בשירי שבת.

שלום בית

פעם הזמין אחד מתושבי בני ברק את רבינו לשבת סנדק בברית מילה של בנו. ואנכי נתלויתי אליו. הכל היה מוכן לעריכת הברית, הביאו את התינוק. לפתע נשמעו צעקות שיצאו מפיה של חמותו של בעל הברית. צעקה ואמרה, איך אתה מעניק בלי רשות את הסנדקאות למי שאתה רוצה בא בזמן שזה מגיע לבעלי. אנו הנוכחים בושנו ממעשה זה, ובפרט שרבינו עשה את כל ההכנות להיות סנדק. רבינו ירד מכסא אליהו ז״ל ואמר: עבור שלום בית אני מוותר, ובנועם דבריו השפיע על סב התינוק לשבת סנדק, והוא עמד לצידו.

ת״ח מרבים שלום בעולם

בשנת תשכ״א השתדך הרב גבריאל טולידאנו — נכדו של רבינו. לפני נישואיו נסע לרחובות לקבל ברכה מהרבי מקרצ׳נף זצ״ל. והרבי ברכו שיזכה לזרע של קיימא, ר׳ גבריאל הבטיח לרבי שהוא יהיה הסנדק? וכן היה שנולד לו בן ראשון בשעט״ו, באותו שבוע הגיע רבינו מחו״ל, וביום הברית נבחו שניהם. רבינו והאדמו״ר מקרצ׳נף, ר׳ גבריאל עמד חסר אונים למי יכבד להיות סנדק. לפתע… רבעו כיבד את האדמו״ר. אבל האדמו״ר ללא אומר ודברים הרים את רבעו והושיבו על כסא אליהו, ובזה בא בל אחד על מקומו בשלום, ועל זה נאמר ת״ח מרבים שלום בעולם.

ראשון לבל דבר שבקדושה

פעם סר רבינו לעיר קזבלנקא והתאכסן אצל דודי פנחס טולידאנו שיחי, הלה סיפר לי שאסף כל עשירי הקהילה לכבודו בכדי להתרים את כולם למוסדות התורה. רבינו כדרכו בקודש להיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, תרם מיד סך 50 אלף פרנק. העשירים שבאו התביישו לתרום פחות, כך הצליח לגייס באותו מעמד סכום גדול למוסדות התורה ולעזרת עניי מרוקו. וגזר עליהם שתיכף יפרעו את תרומתם.

דאגתו לחינוך

כשסיים בני מרדכי ני״ו את חינוכו בת״ת, רצה להיכנס לישיבת ״תפארת ציון״ בבני ברק אך הקשו על קבלתו, בתואנה של חוסר מקום ותקציב. פניתי ושפכתי את ליבי לפני רבעו, אמר לי שלח את בנך אלי ובע״ה נמצא מקום עבורו, הבאתי את בני אליו וחזרתי לעבודתי, רבינו טיפל בו במסירות כבן יחיד, ולעת ערב נתבשרנו שהתקבל לישיבה. ובבית אז שרתה שמחה גדולה. ובס״ד עלה ונתעלה בתורה וביראה והיה אחד השקדנים בישיבה ולא מש מאוהלה, וכיום זכה להיות חתנא דבי נשיאה מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף שליס״א, וכיום משרת בקודש חבר בית הדין בת״א.

תמיכה ביתומים ואלמנות

זיכני ה׳ יתברך לעשות בכל שנה הילולא ביום פטירתו של רבנו — י״ח במר חשון — ביום זה מספרים בשבחי הצדיק ובמעשיו.

אחד המשתתפים הקבועים סיפר (ומפני כבודו לא אזכיר שמו) כשהיה ילד, רגיל היה ללכת לבית רבינו בכל יום חמישי בערב ולקבל ממנו סך מסויים עבור פרנסת משפחתו שהיו זקוקים לכך. ילד זה סיפר לדודו שהיה גם כן ילד שאימו מקבלת מרבינו סכום כסף בכל יום חמישי. כששמע דודו על כך, ביום חמישי הקרוב הקדים והלך לבית רבינו ואמר לו שאחותו האלמנה ביקשה ממנו ללכת ולקבל עבורה את הקצבה השבועי, רבינו האמין לו ומסר בידו את סכום הכסף, וזה הלך ובזבז את כל הכסף. האלמנה חיכתה לקבל את קיצבתה ולא קיבלה, ביום שישי בבוקר הלכה לבית רבינו, והוא אמר לה ששלח את הכסף עם אחיה, כששמעה על כך מדרה על מר גורלה, אך רבינו הרגיע אותה ומסר בידה שוב סכום כסף וצוה עליה שמכאן והלאה תבוא בעצמה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-מקדם ומים כרך ט' – מחקרים על קהילת פאס ומכנאס עריכה : יוסף שטרית

מקדם ומים כרך ט' – מחקרים על קהילת פאס ומכנאס

עריכה : יוסף שטריתמקדם ומים כרך ט'

תשס"ו – 2006

פתח דבר

קובץ זה פותח, כך אני מקווה, תת־סדרה של קבצים שיוקדשו לחקר הקהילות היהודיות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, התפתחותן וחייהן החברתיים והתרבותיים במשך הדורות, ולחקר צורות הקיום היהודי שהתנסו בו לבדן או במשותף עם קהילות אחרות. אין הכוונה לקהילות העירוניות והמבוססות בלבד, שהשאירו את רישומן הנמשך בתולדות בני הקהילה, בתולדותיהן של קהילות אחרות וביצירה היהודית בתחום הספרות וההלכה או העשייה התרבותית להיבטיה השונים, אלא גם לקהילות קטנות שחיו בפריפריה ונאבקו עד התפזרותן לשימור מורשתן הייחודית והכללית ולטיפוח זהותן היהודית בסביבה זרה ולעתים אף עוינת. סדרה כזו נחוצה קודם כול לשם הכרת העבר היהודי בארצות האסלאם, תנאי צמיחתו וניהולו על מגוון התנסויותיו לאורך הדורות, ולשם הכרת הזיקות הפוליטיות, החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שקיימו הקהילות היהודיות עם החברה המוסלמית ועם התרבות העלית והעממית של האוכלוסיות שבקרבן הן חיו והתפתחו. היא דרושה גם להבנת המשכיות הרצף של החיים היהודיים בתנאים היסטוריים ותרבותיים משתנים ולבירור אסטרטגיות הקיום היהודי שהתגבשו תוך כדי התנסויות אלה. המשכיות זו אינה נוגעת לקיום החיים הקהילתיים בסביבתם הטבעית בלבד, אלא גם לתנאי העתקתם מרצון או מתוך כפייה למרחבים גאו־פוליטיים ותרבותיים חדשים והשתנותם או השתמרותם בסביבה החדשה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר