ארכיון יומי: 25 בפברואר 2015


אגאדיר…..Agadir

הגדת אגדיר  – העיר ושברה – אורנא בזיז

זיכרון הרעש כאגדיררעידת אדמה אגאדיר

מקורות העיר לוטים בערפל, אך לא שמה, אגדֵר – agader  היא מילה ברברית, כנראה ממקור פניקי, ופירושה מחסן תבואה או כפר מוגן, מחוזק, משוריין, ה " אגדֵרים " נישאים מעל כפרים דרומיים ובאטלס. מילה זו מצויה לעתים קרובות בטופונימיה ( ענף העוסק בתורת השמות הגיאוגרפיים ) של דרום מערב מרוקו, מעניין לציין כי בני העיר אגדיר נקראים " גדירים ".

אם נפנה לגאוגרפיה, להיסטוריה ולאגדה, נלמד כי בצפון מערב אפריקה יש מדינה בשם " ברבריה ", ובדרומה שוכן מפרץ רחב ידיים אשר גבולותיו בצפון כף ז'יר cap ghir   ובדרום כף ז'ובי cap juby

300 קילומטר מפרידים בין שתי נקודות אלו. בעומקו של המפרץ, בנקודה השקטה והמוגנת ביותר מרוחותיו של האוקיינוס האטלנטי, נמצא מקום עיגון מוקף חולות זהב מזוקקים. יורדי ים מצאו בו מקום מבטחים. מערות וצוקים שצורתם משונה מעידים על נוכחות אנושית עוד בתקופת האבן.

לפי גרסת האגדה המרוקנית למיתולוגיה היוונית, חי בארץ ברבריה ענק ושמו אטלס אשר שלט על חבל ארץ זה ועל ענקים בני המקום. באותה תקופה היה חבל ארץ זה של אפריקה מחובר לאירופה כחלק מיבשת אחת. אטלס הנהיג את הענקים במרד נגד האל יופיטר, אבי באלים, אשר לטענתם לא היה אלא אל כזב. אך יופיטר גבר על המורדים, הרגם וזרקם לים, ואת הענק אטלס העניש חמורות : עד סוף הדורות יישא את השמים על כתפיו. באותם ימים היה אטלס בעלה של גן מופלא שגדלו בו תפוחי זהב, ובנותיו ההספרידות הופקדו לשמור עליו ולטפל בו. האגדה המרוקנית מספרת שענק יווני בשם ארקולה חשק בתפוחים וניסה לגוזלם מבעליהם.

ענק זה בשם גורגון בא לעזרתו של ארקולה, ויחד הפכו את אטלס להר. יום יבוא מוסיפה האגדה ומספרת, ואטלס הענק ישוב אל צורתו המקורית, ואז " תרעד הארץ כי נקמתו על כל בני אנוש "

בבואנו לכתוב ממבט של מעוף הציפור, גבוה ורחוק, על מאורעות היסטוריים המתפרסים על פני מאות שנים, אפשר לדמות את המצב לעלייה ולירידה חדות במידות החום של הגוף, כמו בשעת מחלה. ואכן, ״החום עלה״ באגדיר פעמים אחדות. ציון ראשון ל"חום העולה״ הוא בסוף המאה השביעית, בפלישה הערבית הראשונה, כאשר האומיידים (Les Omeyades), אשר גורשו משכם, הגיעו לספרד וירדו עד לטרודנט (Taroudant), הנמצאת כ־90 קילומטר דרומה מאגדיר.

ציון שני ב"מדחום" ההיסטורי של אגדיר הוא במאה ה־11, כאשר כבשו האלמורבידים (Les Almoravides), שהגיעו ממאוריטניה, את טרודנט וייסדו ב־1062 את מרקש, הנמצאת 235 ק"מ מערבה לאגדיר. קבוצת אנשים אחרת, דייגים ברבריים, התיישבה במקום מוגן מרוחות, קרוב למעיין ולמערה שהפכה מאוחר יותר לאסם מוגן – ל׳יאגדר" – שבו אכסנו הדייגים את תבואתם. במאה ה־12 עמד אגדֵר זה לרשות השבט "קסימה"(Ksima). בין השנים 1325- 1470 סימנו המפות האירופיות את המקום בשם ״פורטו מסגינם״ (Porto Meseguinam : הנמל של שבט קסימה. בתקופה זו דייגים פורטוגזיים עסקו בדיג ובסחר בנשק. מצודה ברברית – הקסבה, "אגדיר אל־ארבעה״ – ניצבה על החוף והעניקה את שמה למבצר הראשון שהוקם בידי שושלת בית המלוכה הסעדית (Les Saadiens).

ציון שלישי ב״עליית החום" של אגדיר הוא ב־1505, כאשר הציב חואן לופז דה סגורה (Joao Lopes de Sequeira), קפטן פורטוגזי, מבצר לרגלי ההר המתנשא מעל המזח כדי לאסור את הכניסה למקום. הקפטן גילה מחדש את המעיין הנובע וכינהו founte ("מעיין" בפורטוגזית). כך נולד השם "פונטי"(Founti), שמו של היישוב הראשון לרגלי הקסבה. ב־1513 קנה מלך פורטוגל, מנואל הראשון Manuel 1er)), את המבצר, הגדילו והציב בו חיל מצב. הפורטוגזים שהתיישבו במקום כינוהו Santa-Cruz du cap de Ghe או בצרפתית cap Ghir.  Sainte-Croix du

ואולם הפורטוגזים לא הסתפקו בהשתלטות על מקורות המים. הם רצו הכול: לכבוש את השטח ולהיות בעליה הבלעדיים של האדמה הפורייה המניבה תוצרת חקלאית עשירה, בעיקר זו הבאה מעמק ה״סוס"(La vallee du Souss). עוד רצו לשלוט שליטה מוחלטת בדרכים הימיות והיבשתיות המובילות אל סודן וגינאה, ואשר בהן עוברים זהב ועבדים.

רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

רבי דוד ומשה זיע״א.

קורות חייו ומופתיו

מאור שמחוןרבי דוד ומשה

מספר מנשה דנינו : – גבאי בית הכנסת –  כבכל שנה נערכת הילולה לכבוד הצדיק בבית הכנסת. אלפים מכל רחבי הארץ מגיעים למקום. מארגני ההילולה דואגים שכל אחד ואחד יהנה מסעודה לכבוד הצדיק, מדרשות של גדולי הרבנים ומפיוטים של גדולי הפייטנים המופעים עם תזמורת גדולה. כמו כן, נערכות במקום מכירות של מוצרים חיוניים כגון: כרית לברית, שמלה לתינוקת, שמן מהציון של הצדיק במרוקו וכוי… המכירות האלו נועדו קודם כל לזכות את הציבור הרחב הפוקד את המקום ביום ההילולה, ובנוסף, לכסות את ההוצאות הרבות של ההילולה, כגון: הוצאות הסעודה, הפייטנים, התזמורת וכוי. בשנה אחת נאסף הרבה מאוד כסף. רבים הגיעו וקנו מהמוצרים שהיו במקום וגם תרמו כסף. בתום ההילולה ניגשו המארגנים אל הקופה בה נשמר הכסף על מנת לספור אותו, לשלם למי שצריך ולהשתמש בו לצרכי המקום הקדוש ־ ראו לחרדתם שהקופה ריקה והכסף נעלם כלא היה. החלו חיפושים נרחבים במקום. כל מי שיכול היה לסייע חיפש בכל פינה – בכל מקום אפשרי – אך הכסף לא נמצא. לאחר שנואשו מהחיפושים, לקח מר משה דנינו נר נשמה והלך להדליק אותו במקום ההדלקה. בעודו מושיט ידו להדלקת הנר: שמע את אשתו קוראת לו: ״בדיוק כרגע", בישרה לו בשמחה, ״מישהו התקשר ואמר שמצא את הכסף".

אישה מבוגרת אחת המתגוררת בקריית-גת, נוהגת מידי ראש חודש לבוא לבית הכנסת על-שם הצדיק באופקים ולהדליק נרות במקום. כאשר הבחינו בזה בני המשפחה, שאלו אותה: ״מי את?" ־ ענתה: ״אני גרה בקריית-גת ומגיעה הנה כדי להדליק נרות לצדיק״. תמהו הנוכחים: ״מדוע הינך מגיעה בכל פעם מקריית-גת עד אופקים רק בשביל להדליק דווקא פה נרות לצדיק?","לפני מספר שנים״, סיפרה להם האישה, ״התגלה אליי בחלום הצדיק רבי דוד ומשה ואמר לי: ״אם את רוצה אותי אני אצל שרה דנינו באופקים״. ״בדקתי וגליתי שאכן יש בית כנסת ע״ש הצדיק באופקים, שנבנה על-ידי משפחת דנינו ואשת המשפחה שמה שרה ז״ל, ומאז ועד היום בכל ראש חודש פוקדת את המקום ומדליקה נרות לצדיק״.

סיפור מאת פיבי אוחיון ז״ל מצרפת: "הייתי חולה מאוד באחת מידיי ובאחת מרגליי, ולא מצאתי מזור. הרופאים לא הועילו לי, ומצב בריאותי רק הלך והתדרדר וסבלי הלך וגבר. הכאבים הלכו וגברו עד שהגעתי למצב שלא יכולתי ללכת כלל ולא יכולתי להשתמש ביד ימין. בהתחלה נעזרתי במקל הליכה עד שהגיע יום בו לא יכולתי עוד לקום מהמיטה. הרופאים לא הצליחו לעזור לי ־ כל הבדיקות שערכו הראו שאני סובלת כנראה מתחילתו של שיתוק שמקורו בעמוד השידרה. והגיע יום ובאמת השיתוק אחז בי ונאלצתי לשבת על כיסא גלגלים בחוסר אונים, ייאוש רב ופחד מהעתיד לבוא. איבדתי את הטעם לחיים בכלל. הרגשתי רע וכאבים תקפו אותי, מצב בריאותי מכל בחינה רק הלך והתדרדר. ללא שום תקווה ללא שום הקלה. והנה, לילה אחד, התגלה אליי בחלומי הצדיק רבי דוד ומשה זיע״א ואמר לי: ״אני רבי דוד ומשה״. הוא הזריק לי זריקה, נתן לי כדורים ומיד הרגשתי שיפור והקלה. אמר לי הצדיק: ״אם ברצונך להירפא, עליך להגיע ולהדליק נר בבית הכנסת על שמי באופקים״. לאחר שהגעתי לבית הכנסת והדלקתי נר, נרפאתי מכל מחלותיי״. לא הכרתי את בית הכנסת שעל שמו, לא הייתי בומעולם, אך נדהמתי לגלות שאמנם יש בית כנסת באופקים על שם הצדיק רבי דוד ומשה. ביקשתי את בעלי לקחת אותי אל המקום בכיסא הגלגלים – בעזרת שכנים רחמנים הגענו למקום, והדלקתי נר בעודי יושבת על הכיסא וסובלת מהכאבים שלא הרפו ממני לרגע. לפתע נעלמו כל הכאבים כלא היו וחשתי כוחות שזורמים בגופי ומקימים אותי מהכיסא ־ מצאתי עצמי עומדת ומתחילה ללכת! ידי שהייתה משותקת החלה לנוע! פתאום חשתי אותה ואת הדם החדש שזורם בה. לא ידעתי נפשי מרוב אושר – בעלי ושכניי שהיו איתי קפאו במקומם מתדהמה. קשה לתאר את גודל השמחה על הנס שקרה לי בזכות הצדיק רבי דוד ומשה. מאז אותו יום – לא היה שבוע בו לא הגעתי להדליק נר לכבודו של הצדיק וכך גם בעלי וכך גם כל הנוכחים במקום שסיפרו על הנס הגדול לכל תושבי השכונה שהחלו לזרום בהמוניהם אל בית הכנסת על מנת להדליק נר לכבודו של הצדיק.

בזכות הצדיק נרפאתי מכל מחלותיי, ומאז ועד היום אין בריאה ומאושרת ממני.

הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי-שיר על ר׳ מאיר בעל הנס

הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי. 

שיר על ר׳ מאיר בעל הנסהאינפורמט מר אוחיון, יליד סוס

אנא נשכר ונרפד עלאם. ונזיד פשכראני ונדדם

לכלאם. פוזה לחכם ר׳ מאיר עליה סלאם

סללמו עליה יא נאם לעאלאם.         רבי מאיר (פזמון)

 

אני אשבח וארים דגל, אוסיף להלל ולחרוז דברים למען

 החכם ר׳ מאיר עליו השלום. דרשו בשלומו הו תושבי

 העולם   רבי מאיר

ברשותכם נקול כלמא. עלאס בעל הנס תשמא. מיילו

אודניכוס למואלין לחוכמא. יא לגאלס פשמא. זכותו

תכון מעא לעאלאם.          רבי מאיר

ברשותכ אגיד מלה, למה בעל הנס נקרא, הטו אוזניכם

לבעלי החוכמה, הוא יושב בשמים, זכותו תעמוד לדרי העולם רבי מאיר

 

 

רדו באלכּום להאד לקצייא. לוקת די תשאבת כתהא די

ברוריה. חב רבי מאיר יפכהא בנייא. חב יבדקהא ואס

 הייא נקייה, וטהורה קדאם מול לעולם.        רבי מאיר

 

שימו לב למעשה הזה, בעת שנשבתה אחותה של ברוריה, רצה

 ר׳ מאיר לשחרר אותה באמת, רצה לבדוק אם היא נקייה וטהורה

לפני בורא עולם

רבי מאיר

התחכם באס יגויהא. לדבר עבירה תבעהא. באש יזרבהא.

קאלתלו פנדה דייאלהא. אסידי מא ענדי מעאך כלאם.  רבי מאיר

 

התחכם כדי לפתותה, לדבר עבירה שידלה,

כדי לנסותה, ענתה לו שהיא בנידתה, אדוני אין לי מה לדבר אתך רבי מאיר

 

 

מערוף טריק נסא יאם שבעה. תעדהום מלוקת לוקת ומשאעה

 לשעה, עטאהא רבי עקל ושפאעה. באס ואזבת האד לחכם.      רבי מאיר

 

ידוע שדרך הנשים, ימים שבעה, תספור אותם מזמן לזמן

ומשעה לשעה, אלוהים נתן לה שכל ורצון כדי להשיב בטעם לחכם רבי מאיר

 

אמת בפמו קאל והודה. צדיקת הייא וטהורה וחסידה, קאל

יפכהא בזמיע לפדדא. יכרזהא מדין לחראם.  רבי מאיר

 

אמת מפיו יצאה והודה כי צדיקה היא וטהורה וחסידה,

החליט שיצילה בכל סכום כסף, יוציאה מן החטא                                 רבי מאיר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

פברואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

רשימת הנושאים באתר