ארזי הלבנון-אנציקלופדיה לחכמי הספרדים

נקבצו ונערכו בסיעתא דשמיא לפי שמות בסדר א-ב על ידי

שמעון ואנונו

ח. איטליה

איטליה, ארץ ומדינה השוכנת בדרומה של אירופה, כשהיא מוקפת ממזרח, מדרום וממערב בים התיכון. יהודים ישבו באיטליה מאז ימי בית שני. במאה הי״ב היו קהילות חשובות ביותר באיטליה, ובעלי התוספות העידו ״כי מבָארי תצא תורה ודבר ה׳ מאטורנטו״. המפורסם שבחכמי איטליה בימי הביניים הוא רבי ישעיה דיטראני – מבעלי התוספות. במאה הט״ז, לאחר גירוש ספרד, הגיעו יהודים רבים לאיטליה. המפורסם שבהם הוא רבי יצחק אברבנאל – מגדולי מפרשי התנ״ך.

בשונה מערי איטליה, היתה ליוורנו עיר שבה ניתנה חופשיות לכל הדתות והתרבויות. ואכן תוך זמן קצר, הפכה ליוורנו לאחד ממרכזי המסחר הגדולים ביותר באיטליה, והקהילה היהודית היתה לאחד ממרכזי התורה הגדולים והחשובים ביותר. השפעת אנוסי ספרד היתה גדולה בעיר זו, עד כדי השרשת השפה הספרדית והמנהגים של יהודי ספרד. במאה הי״ז נוסד בליוורנו קהל מעדת המערבים – בני יוצאי צפון אפריקה. קהילות ספרדיות גדולות וחשובות היו גם בנאפולי, אנקונה ופירארה.

עיקר פרסומם והשפעתם של ליוורנו, ונציה, מנטובה, סביוניטה, קרימונה – ערים באיטליה – בא להם מן הדפוס העברי שהיה קיים בהם, וזכו להשפיע על תולדות הספר העברי. בדפוסים באיטליה הודפס התלמוד הבבלי, התנ״ך ועוד מאות ספרים עבריים בהלכה, קבלה, פרשנות ועוד.

מכל ארצות אגן הים התיכון שלחו חכמים את ספריהם להדפסה באיטליה. כך נהג רבי יוסף קארו בספריו ׳בית יוסף׳ וישלחן ערוך, ועוד רבנים רבים במשך מאות שנים.

נציין אחדים מחכמי ׳ארזי הלבנון׳ שחיו ופעלו באיטליה: דון יצחק אברבנאל – מגדולי מפרשי המקרא; רבי עובדיה מברטנורה – המפרש הגדול של המשנה; רבי יהושע בועז – בעל ׳שלטי הגיבורים׳ על הרי׳׳ף; רבי מנחם עזריה מפאנו – מגדולי המקובלים וממפיצי תורת האר״י; רבי יהודה חייט – ממגורשי ספרד ומקובל ידוע; רבי עזריה פיגו – מגדולי הדרשנים והפוסקים, מספריו ידועים ׳בינה לעתים׳ ו׳גידולי תרומה׳; רבי שמואל אבוהב – מחבר שו״ת ׳דבר שמואל׳; רבי עמנואל חי ריקי – מקובל ידוע; רבי משה חיים לוצאטו – מגדולי המקובלים ומחבר ספר ׳מסילת ישרים׳; רבי ישמעאל הכהן ממודינא מחבר ספר ׳זרע אמת׳; החיד״א ועוד רבים.

ט. תורכיה

ארץ ומדינת תורכיה הינה חצי-אי החודר אל הים התיכון בחלקו הדרומי, ובחלקו הצפוני גובל הוא עם הים השחור. בחלקה המזרחי גובלת תורכיה עם סוריה ופרס.

תורכיה שימשה כמרכז למגורשי ספרד, ליהודי המזרח וצפון אפריקה. היא שימשה כצומת מרכזי בחיי העם היהודי במאות השנים האחרונות.

סביב המרכז בתורכיה פעלו הערים; קושטא, איזמיר וסלוניקי. בערים אלו התקיימו מרכזי הרוח הגדולים במאות השנים האחרונות, ובהם נתחברה ממיטב הספרות ההלכתית, ספרות הקבלה, הדרוש והפרשנות. נתמקד בשלשת הערים הללו:

קושטא

העיר קושטא (או בשמותיה: קונסטאנטינופול, או איסטנבול) היא העיר הגדולה שבערי תורכיה. היא עיר נמל היושבת על מיצרי הבוספורוס (מקום אסטרטגי, מעבר בין אירופה לאסיה).

יהודים ישבו בקושטא עוד בימי היוונים. אולם עיקר גידולה של הקהילה היהודית באה לה אחרי גירוש ספרד בשנת רנ״ב (1492).

בראש הקהילה היהודית בקושטא בעת כיבושה על ידי העותומאנים, עמד רבי משה קפשאלי. אחריו עמד רבי אליהו מזרחי שייסד בה ישיבה. בעיר נוסדו בתי דפוס, אליהם הגיעו כתבי יד להדפסה מכל רחבי הממלכה העותומאנית.

כמו בשאר הקהילות הגדולות בתורכיה, היו בקושטא קהילות קהילות בהתאם למקור מוצאם. מחכמי קושטא המפורסמים: רבי תם בן יחיא; רבי אליהו ב״ר בנימין הלוי; רבי אליהו בן חיים (מח״ס ׳תשובות הראנ״ח׳); רבי יחיאל בסאן; רבי יוסף מיטראני; רבי יהושע בנבנישתי ורבי יהודה רוזאניס (מח״ס ׳משנה למלך׳), שכיהן כרבה של קושטא שנים רבות והיה מגדולי חכמי דורו.

איזמיר

העיר איזמיר שוכנת במערב אנטוליה על חוף הים האגאי. על אף שיישוב יהודי היה באיזמיר תקופה ארוכה, עוד מימי חז״ל, בתקופה הרומאית, הרי שעד המאה הי״ז היתה איזמיר (או בשמה סמירנה) עיר קטנה. אולם עם שינויים שחלו במסחר הבינלאומי, הועדפה איזמיר על ידי הסוחרים מסיבות שונות, וכך החלה לשגשג, לפרוח ולהתפתח, וכך גם היישוב היהודי בה.

לאיזמיר הגיעו יהודים מסלוניקי, קושטא ומעוד ערים בתורכיה ומחוצה לה. רבים מיהודי איזמיר התעשרו משותפותם במסחר, ותרמו מהונם להקמת מוסדות חינוך ותורה. ראשי הקהל הזמינו רבנים ממרחבי הממלכה העותומאנית לכהן בקהילתם. ואכן רבנים חשובים שימשו ברבנות באיזמיר. כמו כן התיישבו בה מחכמי ארץ ישראל שיצאו כשדרי״ם, והחליטו להשתקע בה.

בדומה לקהילות אחרות בממלכה העותומאנית, גם באיזמיר היו קהילות רבות ושונות בהתאם למקום מוצאם, אולם האחדות ביניהם עלתה על המפריד והשונה. במשך הזמן, גברה האחדות בין הקהילות וניטשטשו ההבדלים. רבנים שהוזמנו לכהן באיזמיר: רבי יצחק בן מאיר (מקושטא) – מתלמידיו של המהרי״ט; רבי יוסף איסקופא (מסלוניקי); רבי חיים בנבנישתי(מקושטא), ורבי אהרן לפפא (מסלוניקי). אולם בדורות שאחריהם, כבר כיהנו באיזמיר רבנים שהתחנכו במוסדותיה וישיבותיה. המפורסם והגדול מכולם הוא רבי חיים פלאג׳י. עוד מרבני איזמיר המפורסמים: רבי שלמה אלגאזי – מחברם של ספרים רבים (׳גופי הלכות׳, ׳יבין שמועה/ ׳לחם סתרים׳ ועוד); רבי יוסף בן רבי אליהו חזן; רבי יעקב בן נעים; רבי אפרים ארדיטי; רבי אהרן אלפנדרי; רבי אליהו הכהן(מח״ס ׳שבט מוסר׳); רבי יוסף רפאל חזן(כיהן לאחר מכן כ׳ראשון לציון׳ בירושלים, ומח״ס ׳חקרי לב׳); רבי רפאל מאיו ועוד.