תעודה מספר 151 בערבית מוגרבית ותרגומה

 תעודה מספר 151

התרכ"ג – 1863

סמטה במללאח של ספרו

בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא הי' אברהם בה' יצחק ה"ן אביטבול ידידיה אלחדאד וה' מבעוד בן הי' חיים בן יחייא ה"ן סיסו בתורת עדות גמורה אין לילת פסח דלעאם לאכור כאנו גאלסין פלפנדק די פאס יע"א.

הומא גאלסין אווחאד אסקיף זא אלפנדק קאלהום פאיין הווא וואחד ליהודי יסמו אהרן בן סיסו, וואזבוה הומא קאלולו האאואך זרא דאך אסריך לענדו קאללהום גיר יקתלו, קאמו הומא כא ירבוה וקאלולו אס עמלך ליהודי עלאס תקתלו.

קאלהום אסריף אנא סי מא ביני מא נערפו מא יערפני גיר האד למסלם די מעאי דעאה אלקאייד חמאד ומסית אנא נזיבו מן צפרו וגיר כלטת לאענד לקאייד די צפרו סאפד לקאייד לסיך די צפרויצחק שוקרון קאלו זיב דאך ליהודי די קסר אסריעא ימסי אלבאסא עזו אללאה.

קאם סיך קאלו דאך ליהודי ראה מסא אלפאס, בלחאק עייט אלכאתב יכתב וואחד לברא אלקאייד חמאד נורילו אס נהווא פעאלו דגייא סאפד אלקאייד אלכאתיב וקאלו כתב וואחד לברא ודי יקולך סיך כתבו פלברא, ובדא סיך ידווי ולכאתיב כא יכתב קאלו.

קול לסידנא לקאייד חמאד דאך ליהודי אהרן בן סיסו די עלאס סאפד אידא יערפו בידנא יבדיל פיה עמארא ביידו, כא יאכל למסלמין וליהוד ומא כא יעמללהום לא חק ולא סרע חתא לבראבר כא יקוללהום סי קלאם עלא למלאכה די באס יכווטו טרקאן וחתא האד למסלים די דעאה לוכאן מא שעאהסי לפאס לוכאן כלו ומא יעמללו חק וכא נזברו לכלאם מעא וולאד אנבי ולא כא נסיבוהסי מעא האד ליהודי.

חתא יאנא, די סיך ברך פייא קדאם אלקאייד, ולדאבא כל מא גווז עלא ליהוד ולמסלמין חקהום פחזר אלאה ופחזרך אישא טלקתו אסחיח עאד יזיד עלא ידו. קומנא חנא קולנא לסריף הנזכר יא סידי גיר לכדוב האדאך, קאלנא סיך קאל האד סי, אנא חלפת פאיין מא כלטת עליה חתא נתקלו עאד נזייד בראתו לסולטאן.

בקינא נרגבו פיה חנא וליהוד די כאנא פלפנדק ולמכאזנייא חתא המדנאה, וקאלו וואחד למכזני מן למכזנייא די זאב פעאה אסריף הא רבי זאבו אלדי פאיין יכלס הא סיך דייאלו כא יסהד עליה ונתא געד פתאסע.

ואחר כך עבאוו למכזנייא די זאוו מעא דאך אסריף לאהרן בן סיסו לאענד לבאסא, ובררו בעדותם אין האד אסריף כאן יקולן סי כלאם דשרירות די מא ילו חד ומנאיין כוננא נרגבוה כאן יקוללנא סיך דייאלו קאל האד סי ומא יאנא מא נערפוסי האד ליהודי ולא גירו עד כאן סיימו עדותם וקבלו כדחזי הכא תמ"ג והיה זה בשני ימים לחדש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושו מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים

ישועה אג'ייני ס"ט – רפאל משה צרולייא סל"ט 

עוד בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא עד אחד כשא אין הווא כאן חאצ'אר פדאר אלמכזן די פאס חתא זאת וואחד לברא ענד יצחק שקרון אזמין די כאן סיך לייד לקאייד פאראזי עוז אללאה ובדר לכתאב יקראהא עליה וכא יקול פיהא אסיך יצחק הנזכר סחאל די כלאם לעיב פאהרן בן סיסו הנזכר מעבר לדף עד כאן סיימו עדותם וקבלנוה כדחזי הכא תרי מגו תלת ולראיה חתומים פה והיה זה בשנים שיר יום לחודש הנזכר שנה הנזכרת וקיים

ישועה אג'ייאני ס"ט – שלמה רפאל הלוי סי"ט

עוד ברר בעדותו העד הנזכר אין האד לכלאם אלעיב די קאל אסיך הנזכר פלברא די סאפד אלבאסא כנזכר לעיל הווא לכלאם אלמסירות די כאן יכון מוסר פאהרן הנזכר אלבאסא הנזכר עד כאם סיום עדותו וקבלנוה בדחזי כדי הווינא בג' והתקנה הכא תרי מגו תלת וקיים

ישועה אג'ייאני ס"ט – שלמה רפאל הלוי סי"ט

בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא עד אחד כשר בתורת עדות גמורה וברורה אין כא יערף בידיעה ברורה באיין הרב יצחק בהרב משה נסים ה"ן שקרון אזמן די כאן סיך כאן יכון מוסר ליהוד אלקאייד וברר בעדותו אין סחאל מן נהאר יחדר פצ'אר אלמכזן וכאן ירא אסיך הנזכר כא יכון מוסר ליהוד אלקאייד רשע וקבלנוה כדחזי והתקנה הכא תירי מגו תלת ולראיה חתומים פה והיה זה ביום חמישי בשבת אחד עשר יום לחודש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים.

ישועה אג'ייאני ס"ט – אליהו אלבאז ס"ט

בתלת כחדא הוינא ואסהאד קדמנא הרב משה בהרב אהרון הנזכר אזולאי בתורת עדות גמורה וברורה אן נהאר אשבת די נקבאד יעקב אלבאז עלא דמת סי סלעא די מסאת אלקאפלא ומסאוו לעדול וזממו די פצ'אר יעקב הנזכר אלעסייא טלע משה הנזכר ורבי רפאל מאמאן נרו' ורבי חיים אליהו נרו' ווסיך יצחק שקרון אלשדאר לקאייד ירגבו פיעקב הנזכר.

לקאייד גיר כלטו לאענד לקאייד קאל יצחק שקרון אלקאייד רא חנא דורנא צ'אר יעקב הנזכר וסיבנא ענדו סי ג'ראייר וסי גרזייאן וואזבו אלקאייד לסיך הנזכר וקאללו סי אדין מא ענדנא על לג'ראייר, סיר סרח האד ליהודי קאם אסיך הנזכר וקאל אלקאייד הנזכר ראני תפאסלת מעא האד ליהודי יעטך כמסין מתקאל ויעטי לקאייד אלחוסין עשרא דלמתקאל עד כאן סיימו עדותם וקבלנוה כדחזיהכא תירי מגו תלת ולראיה עבדי השם חתומים פה והיה זה בעשרה ימים לחודש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה והכל שריר ובריר ואמת וקיים.

ישועה אג'ייאני ס"ט – שלמה לאדוני אבי יצחק אבסאג סלי"ט

תרגום תעודה מספר 151

בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא היקר אברהם בהיקר יצחק המכונה אביטבול ידיע אלחדאד והיקר מסעוד בהיקר חיים בן יחייא המכונה בן סיסו בתורת עדות גמורה וברוה שלפני חג הפסח שנה החולפת היו יושבים בפונדק של עיר פאס יעזרם אל.

הם יושבים וגוי אחד שריף ( מזרע הנביא שלהם ) בא לפונדק ושאל אותם איפה בניכם יהודי בשם אהרן בן סיסו וכאשר הצביעו עליו רץ אותו הגוי לעברו ועמד להורגו וכאשר התחילו לפייסו לאותו הגוי שאלוהו מה עשה לך היהודי הזה ולמה אתה רוצה להורגו אמר להם השריף אין שום דבר ביני לבינו, אני לא מכירו והוא לא מכיר אותי.

אך הגוי שעומד על ידי תבע אותו לפני השר חמאד. ונסעתי אני לעיר צפרו להביאו לפני השר. וכאשר הגעתי אצל השר של צפרו שלח השר לנגיד של היהודים בצפרו יצחק שקרון שיביא היהודי, אהרן בן סיסו, שסרב לעמוד במשפט והוא ישלחנו אתי אל הבאסא אהבו השם.

והנגיד השיב לשר שהיהודי כבר נסע לעיר פאס, והמשיך הנגיד, אך עליך לקרוא למזכיר שלך שיכתוב מכתב לשר חמאד ובו אודיע מה פעולותיו של היהודי הזה.מיד צווה השר ובא המזכיר ואמר לו כתוכ מכתב מכל שיגיד לך הנגיד, והתחיל הנגיד לדבר והמזכיר כותב\ ובקש שיגיד במכתב לאדונינו השר חמאד שהיהודי אהרן בן סיסו ששלח אחריו, אם ידע דרכיו בודאי שיורה בו חץ.

יעם שהוא אוכל נכסי יהודי וישמעאלים בלי חק ומשפט, גם הפלשתים מדריך אותם ומלמדם איך יצאו ללסטס את הבריות, וגם הגוי שתבעו, אילו לא תבע אותו למשפט בעיר פאס. גם הוא היה מנשלו מנכסיו שלא כדין, ואנחנו מוצאים בבני הנביא ( הגויים ) מה שלט מוצאים ביהודי הזה, גם אני הנגיד תפסני והרביץ לי לפני השר, ועכשיו הגיע הזן שכל מה שלקח מן היהודים והערבים שלא כדין ותביעתם ומשפטם ביד השם ובידך אם לנקהו ויצא שלם מתחת ידך יוסף על ידו כהנה וכהנה.

העדים, אמרנו את השריף הנזכר אדוני כל מה ששמעתים עליו הוא שקר, והוא השיב לנו הנגיד שלכם הגיד עליו את הכל וכשמעי ממנו נשבעתי שבכל מקום שאמצאינו אהרגהו ואחר כך אגיש את המכתב עליו אל המלך.

ושוב, העדים, התחלנו לבקש עליו ולפייסו אנחנו והיהודים שהיו בפונדק עם משרתי השר עד שהרגענוהו. ומשררת אחד מהמשרתים שהביא אתו אמר להשריף שהשם הביאו למקום שיקבל את עונשו. יען שהנגיד העיד עליו ואתה שב מן הצד, ואחר כל לקחוהו לאהרן בן סיסו משרתי השר שבאו עם האלשריף, אצל הבאסא ובררו עדותם העדים הנזכרים שאותו השריף היה מוציא מפיו דלטורייא על אהרן בן סיסו אלו דברים שאין להם שיעור.

וכשהיינו מפייסים אותו היה אומר שהנגיד שלכם הוא שהעיד עליו כל זה, ואני לא מכירו לא לו, ולא אחר בלעדיו. עד כאן סתמו עדותם וקבלנוה כדחזי וחתימנא הכא תירי מגו תלת והיה זה בשני יטמים לחודש אייר הוא זו שנת חמשת אלפים ושו מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים.

עוד בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא עד אחד כשר שהוא היה נוכח בבית המשפט של עיר פאס בו בזמן שהגיע מכתב מן יצחק שקרון כשהיה נגיג להשר פאראזי ידי ה' והתחיל המזכיר להקריא את המכתב על השר ובמכתב היה כתוב כמה דברי דלטורין ומלשינות על אהרן בן סיסו הנזכר מעבר לדף עד כאן סתם עדותו וקבלנוה כדחזי וחתימנא הכא תירי מגו תלת ולראיה חתמנו פה והיה זה בשנים עשר יום לחודש הנזכר לעיל שנה הנזכרת לעיל וקיים.

עוד ברר בעדות העד הנזכר שההלשנה ודברי דיבה שאמר הנגיד במכתב ששלח לבאסא כנזכר לעיל הם דברי מסירות שהוא מוסר על אהרן הנזכר לפני הבאסא הנזכר עד כאן סתם עדותו וקבלנוה כראוי בבית דין של שלוש וחתמנו כאן שנים מתוך שלוש.

בבית דין של שלוש היינו והעיד בפנינו עד אחד כשר בתורת עדות גמורה וברורה איך שהוא יודע בידיעה ברורה שהיקר יצחק בן היקר משה נסים המכונה בן שקרון בזמן שהיה נגיד היה מוסר היהודים אצל השר וברר בעדותו שכמה פעמים היה נוכח בבית השר והיה רואה שהנגיד הנזכר היה מוסר היהודים לשק וקבלנו העדות כראוי וחתמנו כאן שניים מתוך שלושה ולראיה חתמנו פה והיה זה ביום חמישי בשבת אחד עשר יום לחודש אייר הו חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים.

כאשר היינו בשלושה העיד לפנינו היקר משה בן היקר אהרן המכונה אזולאי בתורת עדות גמורה איך שבאותו יום השבת שנתפס יעקב אלבאז על איזה סחורה שנאכדה מהשיירה והלכו נערכאות לפנקס כל מה שיש בביתו של יעקב הנזכר.

ובערב הלך הוא ( משה העד ) ורבי רפאל מאמאן ורבי חיים אליהו ה' ישמרם ויצילם והנגיד יצחק שקרון לבית השר שיפייסו השר, על תפיסת יעקב הנזכר. כשהגיעו אל השר אמר יצחק שקרון לשר כבר חיפשנו ביתו של יעקב הנזכר ומצאנו רק קצת גלגלים, וקצת חוטים, והשר השיב לנגיד ואמר ששום תביעה אין לו על מה שמצאתם אצלו תלך ותשחרר היהודי.

והנגיד אמר לשר אני כבר התפשרתי עם היהודי לתת לך חמישים מתקאל ויתן לשר אלחוסין עשרה מתקאלים עד כאן סיים עדותו וקבלנוה כראוי וחתמנו כאן שניים מתוך שלושה ולראיה על הכל חתמנו פה והיה זה בעשרה ימים לחודש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה והכל שריר ובריר וקיים.

סוף תעודה מספר 151