רבי אברהם ב״ר יהונתן מאנסאנו

רבי אברהם ב״ר יהונתן מאנסאנו

מרבני פאס שבמרוקו והוא חי בק׳ החמשית וששית ונתבש״מ ביום ד׳ ט׳ אלול תקמ״א [1781], והוא למד תורה אצל הרה״ג מוהר״ר שמואל אלבאז זצ״ל. שכן כתב בספר דרושים שלו בזה הלשון: דרוש שדרשתי בפקידת השנה של רבקה אשת מו״ר החכם השלם הדו״מ הרב המובהק כמוהר״ר שמואל בן אלבאז זלה״ה, ואחר כך כשנשא מוהרש״א הנזכר עול הצבור על שכמו מסר כל התלמידים להרה״ג מוהר״ר חיים אבן עטר זצ״ל, וגם מהר״א הנזכר למד עמהם לפני מהר״ח, ומהר״ח היה קורא לו תפוח כי מאנסאנו היא לע״ז תפוח, הרב הנזכר היה מקובל ומליץ גדול ודרשן נפלא, והניח אחריו הרבה חבורים אשר יתמה האדם ויתפלא שאפילו אם היו ימיו מאתים שנה אי אפשר לגומרם גם בהעתקה, ורוב חיבוריו הנם תחת ידי מסודרים ומועתקים על נכון כדפוס ממש, וכולם עשה להם הקדמות בלשון צח, ויש מהם שנת ישן כתב שלהם עד שכמעט נמחקו האותיות.

ואלו הם חיבוריו:

א]. ספר ״ברית אבות״ דרושים על סדר הפרשיות בלשון צח להפליא מכיל בקרבו ש׳ דפים גדולים, והעתקה הספר הנזכר היתה על ידי תלמידו כהה״ר אברהם בן נחמני ז״ל בשנת תקכ״ג וכמה מיושר כתב ידו ברוך שככה לו בעולמו, ועשה לספר הנזכר מפתחות לרוב גודל הספר הנזכר ילאה האדם למצוא מבוקשו.

ב]. ספר ״זרע אברהם״ פירוש חמשה חומשי תורה מכיל תע״א דפים.

 ג]. ספר ״צלצלי תרועה״ פירוש תהלים מכיל ר״מ דפים.

ד]. ספר ״כנור נעים״ פירוש תהלים מכיל ר״ח דפים גדולים וחסר בסוף הספר חבל על דאבדין.

ה]. ספר ״תוכחות מוסר״ ביאור איוב ק״ה דפים.

 ו]. ספר ״עזרת השבטים״ דרושים ביאור י״א תפלות שהתפלל.אביר הרועים על השבטים קי״ד דפים.

 ז]. ספר ״נופת צופים״ ביאור משלי מכיל ק״ס דפים.

 ח]. ספר ״עושה שלום״ ט״ו דרושים למעלת השלום.

 ט]. ספר ״דברי אמת״ ביאור מגילת קהלת

י]. ספר ״בית פרץ״ ביאור מגילות רות.

יא]. ספר ״מקור דמעה״ ביאור מגילת איכה.

 יב]. ספר אחר ביאור מגילת איכה על דרך האמת ואת שם הספר לא ידעתי כי נאבד ממנו דף הראשון דוקא אבל הספר יש לו הקדמה ובסופו נמצא קונטרס אחד ביאור איזה מזמור תהלים על דרך האמת.

 יג]. ספר ״פתחי עולם״ ספר גדול דרושים בדרך מוסר יש בו ש״ס דפים.

 יד]. ספר דרושים על הניפטרים ולעצירת גשמים ולשבת כלה וכוי ועל סדר הפרשיות והוא כרך גדול ואת שמו לא ידעתי.

טו]. ספר ״דרך צדיקים״ כ״ו דרושים.

 טז]. ספר ״מאה שערים״ והוא קובץ גדול דרושים ויש בו ק׳ דרושים מכיל שע״ז דפים גדולים. ועוד נמצאים ספרים אחרים ממנו והמה בבית עק׳ד הספרים של הרב מוהר״ר רפאל אבן צור זצ״ל שהוא אמר לי בחיים חייתו, ובע״ה אזכה לראותם בקרוב. זכיתי וראיתי ספר אחד מהם והוא כרך גדול פירוש על התורה ויש בו קפ״א דפים גדולים ושמו

יז]. ״תורת השם״ ויש בו הקדמה ומפתחות.

ושמעתי משם מהר״ר רפאל יהושע ציון סירירו זצ״ל שהיה מספר על הרב הנזכר ששמע מן הראשונים שהרב הנזכר באיזה זמן כהו עיניו מראות, ויום אחר היה עובר בשוק והיה גוי אחד רוכב על גבי בהמה והבהמה הכתה ברגלה במצחו של הרב הנזכר, ויצא דם ממצחו תכף ויאורו עיניו ובאו יהודים לתפוס בגוי בעל הבהמה ואמר להם הרב הנזכר הניחו אותו מן השמים שלחו אותו לבוא תרופה על ידו. הרב הנזכר שקידתו בתורה היתה להפליא וזכה לב׳ שולחנות תורה ועושר והיו רוצים קצת מהקהל לתובעו לפרוע המס כשאר העשירים וכל חכמי המערב כתבו פסק דין לפוטרו כדין ת״ח. בכאן אעתיק נוסח קבלת עדות שהיתה ביד הרב הנזכר שעליה יסדו פסק דין וזה הנוסח:

במותב ג׳ כחדא הוינא כד אחא קדמנא כהה״ר אהרן הכהן והגיד בתע״ג שמיום בואו להכא פיס יע״א זה כמו יו״ד שנים ויותר והוא יושב בין ברכי החה״ש כהה״ר אברהם מאנסאנו נר״ו בכהה״ר אחרים שהיו לומדים אצל החכם הנזכר ובמשך הזמן הנזכר היה החכם הנזכר שקוד ללמוד וללמד וידיו רב לו במלחמתה של תורה לחבר חיבורים כיד ה׳ הטובה עליו לא ימיש מתוך האהל זולת לסעוד ולקנות מה שיצטרך לו ולאנשי ביתו ואף אם היה בא אליו לבית המדרש שום אדם על איזה עסק לא היה פונה מעסק התורה, ואפילו באותה שעה הספר נשאר לפניו פתוח עד שמדבר עמו בקצרה וחוזר ללמודו, ה׳ אמת במשך כל זמן הנזכר הלך החכם הנזכר פעמים שלש לפאס אלבאלי ולמכנאס יע״א ולא ידע על איזה ענין הלך. בא״מ העיד לפנינו כהה״ר מאיר בן מרגי בתע״ג שמשנת התק״ה ליצירה שבא מעירו להכא ועד היום הוא עד וראה וידע ידיעה ברורה כל מה שהעיד העד הנזכר על החכם הנזכר, באותו מצב העיד כהה״ר אברהם אבן דנאן שמיום שהתחיל ללמוד אצל החכם הנזכר ידע בו ידיעה נאמנה שהוא יושב שוקד על לימודו לא ימיש מתוך האהל מן בקר עד ערב ובכל הכתוב לעיל. בא״מ העידו לפנינו החכם כה״ר אליהו הכהן וכה״ר יעקב בן אבגי וכה״ר יעקב ן׳ נאיים וכה״ר יוסף אצבאג וכה״ר יוסף צרפתי והגידו בתע״ג ככל הכתוב על ספר ומהם שבררו שלא ראו בעיר הזאת שקדן וזריז על לימודו כמוהו ע״כ סתמו עדותן העדים הנזכר וקבלנוה במותב ג׳ כחדא ולראיה שכך העידו לפנינו העדים הנזכר בחדש ניסן בשנת התקט״ו ליצירה ח״פ תמ״ת פה פאס יע״א וקיים, וחתומים כה׳׳ר מימון בכה״ר יוסף בוסידאן וכה״ר מימון בכה״ר יוסף בוסידאן וכה״ר אברהם בן סוסאן והכרנו חתימותיהן, וס״ל נמ״ך שוב בתלת כחדא הוינא יתבין ואתו קדמנא החכם כה״ר אברהם בן סוסאן וכה״ר משה בן סמחון והגידו בתע״ג ככל הדברים הכתובים לעיל ולא זו בלב אלא שהוא מהנה ת״ח מנכסיו וחסד לאברהם כל ימיו במתן בסתר, ולראיה שכך העידו העדים הנזכר בפנינו בזמן הנ״ל ח״פ תמ״ת פה פאס יע״א וקיים וחתומים כה״ר מימון בוסידאן וכה״ר מאיר בן מרגי והכרנו חתימותיהן וחתומים עליהם כהה״ר שמואל בן מלכא וכה״ר יוסף אלנקאר ונתקיימו החתימות לפנינו ולראית האמת ח״פ תמ״ת וקיים, וחתומים כהה״ר אברהם הלוי אלפאצינא וכה״ר יהודה הלוי בר יוסף ז״ל.

ודרך אגב ארשום מה שראיתי בספר דרושים להרב הנז׳ בדרוש שדרש לעצירת גשמים וז״ל להיות שבשנת תקט״ל ליצירה לא היו גשמים והתחילו חצי רעב ובשנת תק״ם לפ״ק בחורף היה רעב גדול עד שהגיעו החטים י״ם ג״ם למדה אלא שהיו הגשמים כתקנן עד שבחודש ניסן בעת המלקוש נעצרו הגשמים והתענינו בחוה״מ בעונות ולא נענינו עד ערב ז׳ של פסח ירד מעט שלא הספקנו לקרות עליהם ההודאה וגזרנו תענית ביום ב׳ שאחר הפסח והרעב כבד בכל ארצות המערב כולם ושמן זית הגיע לסך ב״ם ד״ת א״ת לרטל, תמרים ב״ם לרטל אגוזים א״ם למאה, שקדים ב״ם ד״ת, דבש ב״ם ה׳ לרטל, וכן כל דבר ודבר ורבים מעמי הארץ נשתמדו והרבה היו חללי רעב בעונות ה׳ ירח על עמי הארץ כי״ר, ושם נמי כתב אני הגבר ראי עני בשבט עברתו, אותי נהג וילך חשך ולא אור. דרך קשתו ויציבני כמטרה לח״ץ בשנת ח״ץ במאה החמשית אשר בו חרבה עירנו בחיצי רעב בכל ערי המערב ואך בי ישוב יהפוך ידו בשנת תק״ם תקם פעמים צרה וישא אברהם את עיניו בבכי יבואו פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחובות קריה העטופים ברעב בראש כל חוצות, כלו בדמעות עיני ואני בבכייתי אחריד כל חרר מי חרי האף הגדול הזה צרה שאין אחריה צרה כי רבה צרת הרעב על כל צרות שבעולם וכוי, ושם נמי דרוש ב׳ לעצירת גשמים שדרשתי בב״ה הי״ג של התושבים במנחה בשבת בפרשת ויקהל ופקודי בשנת תקמ״א לפ״ק להיות בעונות קוינו לשלם ־תטיס לסך י״ם ה״ם למו״ד ויוקר השערים בכל מידי דמיכל אין ־ז ואנשים ונשים וטף רבו כמו רבו ויצאו בעונות מן הדת ומכת המו' מתחלואי רעב כבדה עד מאד ונשפו הבתים ואין קץ ודי לצרותינו צרות רבות ורעות ה׳ יאמר לצרותינו די והתחלנו לצום יום ג׳ י״ז לאדר.

ובסוף הדרוש הנזכר כתוב בזה הלשון ותהלות לאל אחר שגזרנו לענית יום ב׳ ס׳ ויקרא שהוא היה ער״ח ניסן וכל הקהל של כל העיר התפללו ביחד גם תפלת שחרית בב״ה הי״ג של התושבים בבכי יבואו ובלב נשבר ועלו לבית הקברות בערב יום, ובלילה ליל ר״ח דדן ״זיה ניסן עשה ה׳ נס להתנוסס והאל המושיע ענה אותנו וירדו גשמים הרבה בברקים למטר עשה ולמחר יום שהטיל מטר מטרות עבור ה׳ שנת טובתו והלכנו לב״ה הי״ג כל הקהל כולם וקרינו ההודאה להודות לה׳ בכמה מיני שמחות ופיוטים וזמירות והודאות לאל הודאות ועשו כל הקהל שם שמחה גדול שמחה ומשתה ויו״ט, אחלי יכונו דברי לפני אלוה יתעלה יגמור בעדנו לטובה וישבע כל העולם כולו מטובו וישמור ש״ז מכל דבר רע ויסיר חרפת רעב מן העולם ויתן שובע בעולמו ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, ובא לציון גואל בב״א כי״ר, ובכ״י מוהר״ר עמנואל אחיו מצאתי שבשנת האמנת״י ליצי׳ בכסלו עשה תענית הפסקה ששה ימים הוא ואחיו מהר״ר אברהם הנזכר זיע״א.

מלכי רבנן, אות א, עמודם ה-ט