תולדות רבותינו חכמי הספרדים ועדות המזרח- שמעון ואנונו

רבי אברהם ב״ר יהושע מונסונייגוארזי הלבנון

בן הרב יהושע חי במאה הז׳ היה שקדן וחריף. נפטר במבחר ימיו על פני אביו בשנת התרל״ג [1873] ולא השאיר אחריו צאצאים.

פאס וחכמיה, ח״א, עמוד 308

רבי אברהם ב״ר יום טוב

מחכמי טורקיה. נכדו של הרב אברהם בר יו״ט ירושלימי. מובא בספריהם של חכמי דורו.

אטלס עץ חיים

רבי אברהם ב״ר יוסף אירגאס

רבי אברהם אירגאס בנו של הגאון המקובל הנודע רבי יוסף אירגס ז"ל, מחבר ספר ״שומר אמונים״ ושו״ת ״דברי יוסף״ ועוד, נודע בשכורים המצויינים בעירו ליוורנו המרוממה. קורותיו עלומים

הם, ואך שביבים מקורות חייו נותרו בהקדמות לספרו של אביו שו״ת ״דברי יוסף״.

קודם לכל נקדים איזה מילים על אביו הדגול, ממנו ירש את תורתו וחכמתו. רבי יוסף אירגאס, היה מגדולי רבני ליוורנו, מלבד גדולתו בתלמוד ובפסיקה, גדל כחו בחכמת הנסתר. הוא נודע בראייתו הזכה ובתקיפותו העזה בה נלחם בכת השבתאים, ובעיקר בנחמיה חיון שפרש טלפיו בימים ההם. רבי יוסף גילה פניו ברבים, ואף פרסם נגדו חיבורים בשם ׳תוכחת מגולה׳ ו׳הצד נחש׳ [לונדון תע״ה]. בחיבוריו אלו הראה את עוצם חכמתו ובקיאותו בתורת הנגלה והנסתר לעין הארץ, פועל יוצא שמקרוב ומרחוק פנו אליו בשאלות ובעיות השעה.

רבים אף חילו פניו שיוציא לאור עולם מחיבוריו הנוראים, ואכן לאחר הפצרות מרובות מסר מכתביו לתלמידו הנאמן מאד ה״ה הגאון רבי מלאכי הכהן זצ״ל בעל ׳יד מלאכי', למען יסדרם לדפוס. ואכן אחר איזה ימים הניח התלמיד לפני רבו את החיבורים מסודרים בסדר נאות וטוב.

אך רעה חולה קפצה על רבי יוסף, ונחלה במחלה קשה ונתייסר ביסודם גדולים, עד כי נראית מיתתו קרובה, והנה הוא אך בן ארבעים וחמש שנים, אב ומטופל בבנים, ומוקף בקהל רבבים. ואכן ביום שלישי לחדש סיון שנת הת״צ נשבה ארון האלקים, ופנתה זיוה של ליוורנו העיר, אשר נתייתמה מרבה הדגול.

רבי אברהם אירגאס, בנו של רבי יוסף אירגאס הנ״ל, משחר יניקתו נועד לגדולות. אך דא עקא שאביו נפטר עליו באודו באיבו, בגיל חמש שנים בלבד, דבר שיכל לעוצרו מגדול, אילולי הפקיד אביו רבי יוסף, בחכמתו הרבה, את תלמידו הנאמן רבי מלאכי הכהן ז׳׳ל לטפחו ולגדלו.

וכך תיאר רבי מלאכי הכהן ז״ל את בקשת האב קודם פטירתו מן העולם [הקדמת ״דברי יוסף״]: ״ויוסף עוד לדבר אלי ויאמר ראה הפקדתיך היום הזה הבן יקיר לי, שמחת גילי, הצעיר כצעירתו אברהם יצ״ו בן חמש שנים למקרא, שנולדו בו סימני טהרה, בימינך תסעדהו, לפני שוכן מעונה, סלסלהו ותרוממהו, ובין נגידים תושיבהו, אולי יישר לפני שוכן מעונה, להחזיר העטרה ליושנה״. ואכן את הבטחתו קיים התלמיד בנאמנות גמורה, שטיפח ורבה את הבן הצעיר עד כי גדל ורב, ולתורה וחכמה קרב.

ואכן מפרי מעשיו של הבן נתוודע בשנת התק״ב, שנת הדפסת הספר הנפלא שו״ת ״דברי יוסף״, הכולל תשובות מופלאות מקצה תשובותיו של רבי יוסף אירגאס ז״ל, אשר יצא לאור בפיקוח תלמידו רבי מלאכי הכהן ז״ל, ובהגהת וביקורת בנו רבי אברהם אירגאס דנן.

בהקדמת רבי מלאכי הכהן ז״ל יעיד על רבי אברהם, כי ״עד שלא שקעה שמשו של הרב המחבר זצוק״ל, האיר ובא, ברא מזכי אבא, ונצר משרשיו יפרח, כאזרח רענן מתערה, לי הנפש גם לי לבב, הנבון והותיק כה״ר אברהם יצ״ו, אשר בתוך זמנו, נטע אהלי אפדנו, ועמד על כנו, למלוא עיונו, לשנות חידושי הלכות, שמורות וערוכות, בן רבי חיי׳א נפק לקרייתא. אל הנער הזה התפללתי אלף עולות, יעלה שלומו ויהי אלהיו עמו, אשר פריו יתן בעתו, דולה ומשקה מתורתו, ותקותי יתן אלוה כי אשלים חקי, וה׳ יגיע חשקי, אשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו בקדושה״.״ מעדות זו נווכח שבעוד רבי אברהם צעיר לימים כבן ז״ך שנים, כבר נתעלה בתורה ורחש ידע מקיף וכולל הדרוש למי שרצונו להניף ידו על כתבי אביו העמוקים והכוללים ומשולבים בנסתר ונגלה, לנפותם ולנקותם מכל סיג וטעות, ולהקריבם הקרב היטב על מזבח הדפוס.

מהקדמת רבי אברהם לספרו של אביו הנ״ל, נדע עוד איזה פרטים מחייו, כגון שלאחר פטירת אביו נתגדל בבית אח אביו הגביר רבי משה אירגאס, ופרטים על לימודו מפי רבי מלאכי הכהן ז״ל ועוד. ונביא בכאן איזה שורות מהקדמתו הנ״ל:

״אמר הצעיר והקטן שבתלמידים אברהם בלא״א הרב הגדול החסיד ועניו המקובל האלהי הרב המחבר זצוק״ל, לבי יחיל בקרבי בהעלותי על לבבי יום צרה ותוכחה ונאצה, הוא היום כי יד אלוה נגעה בי ויסר עטרת ראשי אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, אשר עודנו באבו ה׳ בשמים הכין כסאו…

אף לזאת יחרד לבי לא יתנני השב רוחי, בזכרי עניי ומרודי אשר לא זכיתי לינק מדדי תכונתו וליהנות מזיו חכמתו, כי הן בעודני בימי הילדות והשחרות לקח אותו אלהים מעמדי, ולא יכולתי לטעום מטעם המלך ונועם אמריו…

זאת נחמתי בעניי, בכל עת אשר אני רואה נפלאות מתורתו שבמדת טובו הורישני… והיה לי למשיב נפש בלמדי משפטי צדקו, הנחמדים מזהב ומפז רב, ויהיה לי לששון ולשמחת לבבי בכל מקום ובכל זמן אשר אשנה הני מילי מעלייתא ומתנייתא דתני רב יוסף.

ותהי עוד נחמתי שפקדני אבא לאחיו יפ״ת הגדול, איש תם וישר בכל ענייניו מאושר, זה דוד״י וזה רועי, שאהבה נפשי אף רוחי בקרבי, האלוף הותיק והתורני זקן ונשוא פגים כה״ר משה אירגאס יצ״ו, ויהי מאז הפקיד אותו על ביתו ועל כל אשר יש לו, לא עזב

דו ואמתו לפקח בכל ענייני בכחו כח גברא, וברוב חסדיו הוא היה לי לאב ואני אהיה לו לבן… ואברך את ה׳ אלהי אדוני אב רם ונשא כי ביום צוותו, עוד פקד עלי לרחימא דנפשיה הרב הדומה למלאך ה׳ צבאות אישי כהן גדול, לשים עיני השגחתו עלי לטובה, הלא הוא מורי ורבי ועטרת ראשי רב חביב״י החכם השלם הדיין המצויין כמוהר״ר מלאכי הכהן נר״ו, ויקם אדונ״י את דברו, כי בכל לבבו ובכל נפשו מנעורי גדלני כאב, וכאשר יישר יישרני בדרך הישרה, וילמדני דעת ודרך תבונות יודיעני כאשר אמר יוסף״. אכן ספר שו״ת ״דברי יוסף״, בהגהת ועריכת הבן, יצא לאור עולם כלול בהוד והדר, ברווחות הדפוס ונייר משובח, עד כי היה מהספרים היותר יפים שבדור ההוא, כיאות ויאה לבן המכבד לתורת אביו, והוא בעל נכסים ופזרן לצדקה. תשובה מרבי אברהם אירגאס בעניין ״ביטול חכם והסכמת הקהל על איסור השחוק נדפס במקבציאל״ גליון כב, עמודים כא-כח.

קובץ חידושי תורה, ״מקכציאל״, גליון כב, תמוז תשנ״ו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
דצמבר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר