ט"ו בשבט אצל יהודי מרוקו-רפאל בן שמחון

אכילת פירותטו בשבט

מאחר והמקובלים הם שקבעו את ״התיקון״, על־כן הכניסו גם שיטה באכילת הפירות וקבעו שעל כל אחד לטעום בראש השנה לאילן, לפחות שלושים מיני פירות האילן והם:

א.          עשרה מהם מעולם הבריאה והם, פירות הנאכלים כמות שהם ללא הסרת קליפה וללא השלכת החרצנים שבתוכם כמו: תאנים, תפוחים, אגסים, ענבים ועוד.

ב.          עשרה מיני פירות נגד עולם היצירה והם בעלי חרצנים שאינם נאכלים כמו: מישמש, שזיף, זית, תמר, דובדבן ועוד.

ג.           עשרה כנגד עולם העשייה והם פירות שקליפתם אינה נאכלת כלל, אלא הפנים של הפרי והם: שקדים, אגוזים, רימונים, בוטנים וכדומה.

יש לציין, שכל סעודת המצווה של ט״ו בשבט נעשתה לפי תורת הקבלה.

גם כל אחד מהמסובין מברך על פרי אחד מחפירות כשהוא מכוין בברכתו לאחד משתים־עשרה צירופי ״הויה״ היוצאים מפסוקים מיוחדים על­פי הסדר דלהלן:

זית: יהו״ה (ר׳׳ת)־ישמחו השמים ותגל הארץ. (תהלים צו, י״א)

תמרים: יהה״ו (ר״ת)-יתהלל המתהלל השכל וידוע. (ירמיה ט, כד)

גפן: יוה״ה (ר״ת)-ידות ולצלע המשכן השנית. (שמות כו. כ )

תאנה: הוה״י (ס״ת)-וכל ״זה איננו שוה לי״. (אסתר ה. י״ג)

רמון: הוי״ה (ר״ת)-הסכת ושמע ישראל היום. (דבר׳ כו. כח)

אתרוג: ההי״ו (ס״ת)-עירה ולשורקה בני אתונו. (ברא׳ מט. טו)

תפוח: והי״ה (ס״ת)-ויראו אותה שרי פרעה. (שם, יב. טו)

אגוז: והה״י (ר״ת)- ודבר היום הזה יהוה. (דבר׳ כו. טו. טז)

לוזים: ויה״ה (ר״ת)-וירא יושב הארץ הכנעני. (בראש׳ ו. יא )

 חרובין: ההו״י (ס״ת)-וצדקה תהיה לנו כי. (דברים ו. כה )

 יין : היה״ו (ס״ת)-ליהוה אתי ונרוממה שמו. (תהלים לד. ד )

 עוזרדין: היו״ה (ר״ת)־המר ימרנו והיה הוא. (ויקרא כז. לג)

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר