בספר השירים קול יעקב (עמי קכ״ט) שיר לכבודה של סוליקה הצדקת
בספר השירים קול יעקב
(עמי קכ״ט)
המשורר רבי חיים חלואה בכותרת השיר למען המאורע הזה כותב:
שיר לאילת אהבים, בתולת ישראל שקדשה שם שמים ברבים, אשר נקרא שמה סוליכא שהכל סוכין ביופיה ויופי מעשיה הטובים, יום סבוה גם סבבוה אריות ודובים, ויענו בה כי המירה לקח טוב בדת כזבים, והיא גם היא העזה פניה ותאמר טוב לחסות בה׳ מבטוח בנדיבים, מי הוא זה ואי זה הוא אשר יחליף מייא דיומסית במי המשרה מי גבים, כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים, בה׳ אלקינו אין לי כי אם להתעסק בטהרות לא במסכת, זבים, כשומעם ויתעצבו ויחר להם מאד עזי נפש ככלבים, כזה וכזה דברה הנערה אשר מארץ ישראל דברים אשר לא טובים, וגזרו אומר משפט מעוקל להסיר את ראשה מעליה לבת נדיבים, וכה עשו מן הכח אל הפועל דתן ואבירם יצאו נצבים, כולה כליל דסלקא לגבוה להתעלס באהבים, עם הנשים הצדקניות נשי חיל ויענהו בלהט׳ החרב כשור שה כשבים, ותעל נשמתה אל האלהים. היא העולה כולם אהובים, השיר יהיה לכם נאה ויאה לעורר חבצלת השרון לשיר בקול נעים על מצבת קבורתה עוברים ושבים, לשחר פניה אשר כל ימיהם מכאובים, ימצאו ארוכה למחלתם בריאים וטובים, ואתייא זכירה פעולת נשיא הארץ זר״ק החכם השלם במדות ובדעות כמה״ר רפאל הצרפתי ז״ל משרי ועצבים, שאסף איש טהור נתחיה אליה ועזרו מעם ה׳ יושב הכרובים…
עם אשר נבחרו, לשם ולתהלה
דור לדור ספרו, זאת תורת העולה
איומה נעימה, בחדרי חדרים,
בת מלך פנימה, אין אומר ודברים.
בלי נשמע קולה, זך וישר פעולה
תשואות חן חן לה, נערה בתולה
עם אשר…
נגדה קמו עמדו, שכינים הרעים.
באו ויגידו, עדת המריעים.
הנה זאת העברית חשקה בדת נכרית.
הפירה ברית, צור נורא עלילה.
עם אשר…
יחידה תמה, לקחו וינהגו.
אנשי דמים מרמה, ככפרים שאגו.
למלך החדרה, הובאה גבירה.
בת בתה של שרה, רבת המעלה.
עם אשר…
חגור חרביך הרק, ורוץ כגבור.
כה דברה, אהרג ולא: אעבור.
סר מר שר טבחים וניתח לנתחים.
שושנה בין חוחים, סבא וחוילה.
עם אשר...
וראה גם בספר יגיל יעקב שירי קדש של האדמו״ר מוה׳ יעקב אבוחצירא זצוק״ל דף י׳׳ג שיר על המאורע הזה.