שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית- מעשה ו'

רבי יצחק בנאיים ז"ל

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד

מעשה פואחד ראזל די מסא לואחד לבלאד בעידה באם יסרי סי סלעה וכאנו ענדו 500 פראנק פולוניז (זהובים) פואחד צררא מצרורין האדאך ראזל כאף לאמא יסופו סי חד בא־ין ענדו לפלוס ויסרקוהמלו אס עמל מסא לואחד למודע מכבבי ועמל ואחד לחפרה פלארד ויכבא פיהא האדיך צררא דלפלוס ומסה פחאלו.

מעשה שאיש אחד שהלך לעיר רחוקה  על מנת לקנות סחורה והיה ברשותו 500 פראנק זהובים בצרור אחד צרורים המה. האיש פחד שמא מאן דהו יראה אותו ויראה שיש ברשותו סכף ויגנוב לו אותו. מה עשה האיש הלך למקום מחבוא וחפר בור באדמה ושמר בו את הצרור והלך לו לדרכו

וקדדאם האדיך לחפרה באן ואחד להאייט מסגדלהא ולחאייט באנת פיה ואחד תקבה סגירה. פהאדיך סאעה רגב מול לחאייט מן האדיך תקבה וכאן ינדר אס תא יעמל מול האדיך צררה .  מנורא מה מסה מול צררה מסה האדאך ראזל מול לחיט וסרקלו לפליסאת די נזזל פהאדיך לחפרה.

וליד הבור הזה היה קיר אחד לעומתו. ובקיר היה בו חור קטן. באותה שעה, הציץ בעל הריק מהחור הנזכר וראה את אשר עושה בעל הצרור. אחרי שהלך בעל הצרור, הלך לו האיש בעל הקיר וגנב לו את הכסף שהונח בחור ההוא..

 מן בעד סי ייאמאת זא מול לפלום באס יזבד פלוסו ומה צאב גיר ידו וצחרה האדיך סאעה קאם ותגבבן בלא קייאץ וקאל אס נעמל דאבה לאיין נמסי ולימן נטלב פלוסי רפד עינו ונדר הנא והנא ושאף באיין כאיינא ואחד תקבה פלחאייט די לוזה להפרה די פאיין עמל פלוסו מסה ענד מול לחאייט וקאלו שמעת עליך די נתי ואחד ראזל חכם ותא תעטי ראייאת למלאח נטלב מנך פאבור תעטיני סי ראי מליח פואחד לחאזה.

כעבור כמה ימים בא בעל הכסף להוציא את כספו ולא מצא רק ריק ויובש.באותה שעה התעצב האי לאין קץ ואמר מה נעשה כעת ולאן אלך ולמי אבקש כספי, נשא את עיניו הנה והנה וראה שיש חור בקיר אשר מול הבור שבו טמן את כספו. הלך לו האיש אל בעל הקיר ושח לו, שמעך הגיע אלי שאתה איש חכם והנך מייעץ עצות טובות, אבק ממך טובה תייעץ לי היטב בקושייה אחת.

 נקולך באיין זית להאד לבלאד באס נסרי סי סלעה וזיבת מעאייא זוז דצראיר וחדא די 500 זהובים ותאניא 800 זהובים ומן די זית להינא מא כונת נעארף חתא ואחד די נעטיה לפלוס באם יחדיהומלי אס עמלת מסית לואחד למודע מכבבי וחדית תממה ואחד צררא די 500 זהובים וצררא תאנייה באקייה מחדייה פידי ומה נערף ואם נחדיהא פלמודע די פאיין חדית צררא לוולא אוו נחדיהום ענד סי ואחד די הווא נאמן פלבלאד קאללו האדאך מול ראייאט אידה תשמע לראיי דיאלי מה תעטיה להתה ואחד גיר די תעמל הווא תמסי ותכביהום פלמודע די פאיין כבביתי צררא לוולא חדי חתא תאנייח

אספר לך שבאתי לעיר אחד על מנת לקנות סחורה, והבאתי אתי שני צרורות של כסף, צרור אחד היה בו 500 זהובים והשני 800 זהובים. וכשהגעתי לכאן לא הכרתי ר=איש שאוכל למסור לידו את הכסף שישמור לי אותו. מה עשיתי, הלכתי למקום מוסיים מוסתר, שמרתי צרור אחד של 500 זהובים והצרור השני עדיים שמור עמי בידי. ולא יודע אם אשמור אותו במקום שבו החבאתי את הצרור הראשון או שאמסור לשמירה אצל שהוא נאמן בעיר…ענה לו בעל העצב, אם תשמע בקולי אל תתן לאף אחד , ומה שתעה רק שתשמור את הצרור במקום שהבאת את הצרור הראשון, היכן ששמרת את הצרור הראשון תשמור את השני.

האדאך אראזל די תא יעטי ראייאת הווא כוואן וכמם פכאטרו באין מן די ימסי.האדאך מול לפלוס להאדיך לחפרא ומה יציב לפלוס די כבבא פיהא מה יכבבי פיהא מאזאל ואלו פלוס גיר אס נעמל נמסי ונרד צרירא לוולא די כונתלו למודעהא ומנאיין ימסי ויכבבי צרירא תאניא נמסי אנא ונרפדהומלו בזוז. מסא האדאך לכוואן ורד האדוך לפלוס די כאן סרק לווליין למודעהום הווא מסא באס יתכבבא התא האדאך מול לפלום יטרח לפלום פהאדיף לחפרא וימסי הווא ירפדהום בזוז דצראייר פהאדיך סאעה מסה מול לפלום ללחפרה וצאב פיהא פלוסו לווליין די כאן כאנלו האדאך די תא יעטי ראייאת ומול לפלוס בארך ברוך מחזיר אבדה לבעלה :

האיש הנותן העצות הוא למעשה גנב וחשב לעצמו כשהאיש בעל הכסף ילך לבור ההוא ולא יצמצא את כספו ששמר , לא יוסיף עוד לשמור בבור הזה עוד כסף , ומה אעשה אלך ואחזיר את הצרור הראשון שגנבתי לו למקומו , וכשישמור את הצרור השני , אלך אני ואקח את שניהם. הלך הגנב הזה והחזיר את את הכסף שגנב מקודם והחזירם למקומם, הוא הסתתר עד שבעל הכסף יגיע לבור וימצא בו את כפסו הראשנים שגנב לו האיש בעל העצות, ובעל הכסף בירך " ברוך מחזיר אבדה לבעלה.

מן האד למעשה נפהמו באיין שי״ת יודע תעלומות ותא יכון ירגב עלא כול ואחד אס תא יעמל לאיין לוכאן האדאך לכוואן יעמל פבאלו באיין שי״ת תא יסופו מה כאן לאזמו יעמל האדוך תחבולות. ביהא בנאדם מה יכון יקול באלאך נעמל לעבירה ומה יסופני חד והקב״ה הווא מלא כל הארץ כבודו ביהא ואחד די יכון יעמל לוזהו דימה באיין הקב"ה תא יסופו עממרו מא יעמל חתה עון ה׳ יצילנו ויצילכם מגניבה ומגזל אכי״ר :

 מוסר המעשה הנ"ל, נבין שהשי"ת יודע תעלומות ומודע ( מסתכל )  על כל אחד מה מעשיו כיוון לו הגנב הזה היה חושב שהשי"ת היה רואה אותו, לא היה נוקט בחבולות. ועל כן בן אדם יאמר אעשה עבירה  ואיש לא יראני, והקב"ה הוא מלא כל הארץ כבודו יכוון תמיד שהקב"ה רואה אותו, לעולם לא יעשה עון, ה' יצילנו ויצילכם מגניבה ומגזל אמן כן יהי רצון…..