ארכיון יומי: 10 ביולי 2016


קשרים עם יהודי ספרד

קשרים עם יהודי ספרדספרד 001

יהודי מרוקו, ובכללם יהודי פאס, ניהלו קשרי רוח וכלכלה עם אחיהם בספרד, בארצות הים התיכון ובפרס בין המאות העשירית והשלוש־עשרה, וערכו מסעות לארצות אחרות, כפי שמעידות תעודות שנתגלו בגניזה. לפי מקור מסביבות 1037, חזן מפאס שהתיישב במצרים ביקר בדמשק אצל דודו וסיפר על נישואיו עם בת דודו. חלפון בן נתנאל, סוחר עם הודו, עסק באמצע המאה ה־11 ואילך בסחר בין מצרים, ספרד ומרוקו, וגם ביקר בה. במכתב של בן מפאס לאביו בספרד מסביבות 1100, בדרכו למראכש לרגל עסקיו, הוא ציין את יחסיו החבריים עם מוסלמים, בניגוד לשנאת ישראל של המוסלמים בספרד.

הקהילה היהודית במראכש

במאה ה־11 שלטו המורבטון בראשותו של יוסוף אבן תאשפין. הם יסדו את העיר מראכש ב־1062, שעל שמה כונתה מרוקו בשפות האירופיות. תחילה נאסר על יהודים לגור בה, אלא רק לזמן מוגבל לרגל עסקיהם. אבל עלי בן יוסוף תאשפין (1106־1142) הזמין מסביליה שני רופאים יהודים: אבו אלחסן מאיר אבן קמניאל, שידידו ר׳ יהודה הלוי הקדיש לו כמה משיריו; ואבו איוב שלמה אבן אלמועלם, שרבי יהודה הלוי, משה אבן עזרא ואברהם אבן עזרא הקדישו לו שירים. ייתכן שהשליט רצה להתחרות בעיר פאם ולהקים במראכש בית ספר לרפואה או בית חולים. כך נוצר הגרעין לקהילה יהודית במראכש, שהפכה לעיר המלוכה הדרומית של מרוקו.

גירוש שנת קנ״א – אליהו רפאל מרציאנו

גירוש שנת קנ״אגירוש קנא

השתלשלות הפרעות שהתחוללו בספרד בשנת 1391 ידועה לנו ממקורות מעטים בלבד, ובספרי הרב יצחק אברבנאל יש שתיקה מוחלטת על מאורעות קנ״א, כך, אנו מגששים באפלה לדעת אם בשנת קנ״א גורשו יהודים מספרד או לאו?

הרב שלמה אלעמי הוא מקור ראשון הרומז על גירוש יהודים בשנת קנ״א וז״ל: אם תתבונן לא תראה בנו איש נכנע לאבדן מלכותנו ואבדן החכמה והסתלקות הנבואה … ואין משתומם להוריד עדיו מעליו חרפת התורה והרג חכמיה אשר ראו עיניו ושמעו אזניו ואין לתמורת קהילותינו ואבדן מולדתנו, אש השמד מלהטת סביבותם … בעבר אחד היהודים האומללים נתונים לעם אחר הרוגים גרושים ושלולים ובעבר אחד סמוך לו בני העורים והחרשים אוכלים בשמחה ..-אגרת מוסר לר'שלמה אלעמי, קושטא, של"ג לערך – הרב מתכוון לגירושים הקטנים של שנת קנ״א ושנת קע״ב וכאמור (לעיל בדברי המבוא), הרב ראה בשנת קנ״א שנת הגירוש הרוחני המלאה של יהודי ספרד.

באלג'יריא שם התיישבו מגורשי קנ״א או צאצאיהם קיבל ענין גירושם של יהודי קנ״א ביטוי חד וברור וכך כתב הרב אברהם אבי זמרה זצ״ל: אמר אברהם בכמה׳׳ר א״א ה״ר מאיר אבי זמרה ז״ל כשאירע הגירוש המר בספרד … והיתה שם בגראנטה משפחה קוראים לה בני גבישון .- משפחת גבידון ישבה בעיר תלמסאן אחרי שנת רנ"ב, לפני כן היו מתושבי העיר גרנדה בספרד לשם הגיעו אחרי מאורעות שנת קנ"א, עיין סדר החכמים וקורות הימים.

 ואפילו שום אחד לא המיר דתו כמו משפחות האחרים ועיקר גירושם היה משבילייה מהגירוש של שנת אל קנ״א ונוקם ה׳ ומשם באו לגראנטה …

ייב יעקב גבישון מדגיש את גירוש היהודים בשנת קנ״א וז״ל: … ואני אירע לי שם מקרה יאודיענו לכתר דע אדוני כי מלאכתנו ומלאכת אבותינו הרפואה מקודם הגרוש של שנת אל קנ׳׳א ונוקם אפילו בהיותנו בעיר אדום ומהגרוש באנו לספרד, ובבא גירוש ספרד של שנת גרי״ם יצאנו לתלמסאן..

חכמי אלג׳יר, במאה השמונה עשרה, החזיקו בדעה זו וז״ל:… מורנו הרב הגדול מוהר׳׳ר שמעון בר צמח זצ״ל וענין גלגולי סבותיו עד שבא לכלל ישוב זה גלוי וידוע כי הרב ז"ל הלך הלוך ונסוע מארץ מולדתו ברצלונה מפני חמת אימת הגירוש אשר התחיל בשנת אל קנ״א ולא ערב לבו להעתיק דירתו משער לשער, במחנה … ובזמן מועט נקבצו באו לו קהל גדול מבני הגירוש…

וכן כתבו חכמי תוניס וז״ל:… אח להרע כלבא סבו״ע צר ואויב אח לא פדה יפדה איש ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות שוא בציעוריהם גוזרים גזרה ויגרש החצץ בחצי גדוד שלמי צבור שלומי אמוני ישראל וירדו חיים … הן בעוון בקרב הימים גורשו ממצרים .

 דור דעה כולם אנשים של צורה אתייא תוך תוך תרי אסקריטאין דדהבא ראשון הוא אסקולוסטיבא דאורייתא הא׳ ריב׳׳ש זיע״א ואשר על ידו השני סנקדרון הרשב״ץ זיע׳׳א ..

הרב החיד״א בהזכירו את הרשב״ץ כתב: … בשנת קנ״א בא לאלגזייר כי בורח הוא מספרד מהגרוש ..

ההיסטוריון ססיל רות סובר גם הוא שהיה גירוש בשנת קנ״א וז״ל: …פראנד מרטינס נעשה מיד בעל שררה במדינה, הוא לא היה מלומד גדול, אבל נתפרסם בשל תקיפותו הרבה ונודע כשונאם המושבע של היהודים. שתים עשרה שנה קודם שעלה לגדולה היה מטיף נגדם בכנסיות והיה משתדל להשיג את גירושם מערי המדינה..

בתעודות ומסמכים ספרדים הקשורים למאורעות קנ״א נמצא כתוב על דרישת הכומר פררנדו מרטינז לגרש יהודים, אז מלך ספרד התערב וניסה להרחיק את הכומר, ובמכתב ששלח לכומר הידוע לשמצה כתב המלך: … ועוד היית עושה ומצווה בפקודתך ובפקודת פקידים אחרים. שלחת להזהיר תחת כפיית עונש של חרם למועצות של אלקלע של סיביליה שלא יסכימו שהיהודים ישבו בניהם …, ובמכתב נוסף כתב המלך והזהיר את הכומר:… ועוד אנו מצווים לך שלא תתכוון להגן ולא תתערב לאסור על הנוצרים או להזהירם שלא יסכימו שהיהודים יגורו איתם …

מתעודות אלה שפירסם פרופ׳ חיים ביינארט, עולה שהכומר מרטינז תבע מקהל חסידיו להרחיק ולגרש יהודים, ואף איים להטיל חרם הכנסיה על הנוצרים אשר לא ימלאו אחר דרישותיו. נכונים הם דבריו של ההסטוריון ססיל רות אודות גירוש היהודים בשנת קנ״א. אנשי הדת ואחריהם בני העם הפשוט דרשו גירוש היהודים, ולעת עתה המלך אמנם הגן על נתיניו היהודים.

הרב אליהו קפשאלי יודע לספר על גירושים רבים שבוצעו נגד יהודים בספרד עוד לפני הגירוש הכולל והגדול של שנת רנ״ב וז״ל: ויהי אחרי אשר כבשו האדומים את ספרד מידי הישמעאלים… וירצעו וירוצצו את בני ישראל וגזרו עליהם כמה שמדות וכמה גירושים … ויגרשו את היהודים מהסתפח בכמה מדינות … כי לא היה מולך על כל ספרד מלך א׳ או ב׳ כי אם ז׳ מלכים וכשהיה מלך זה מגרשם היו הולכים עם המלך אשר נראה להם ולאחר ימים היה חוזר המלך המגרש ומקבלם והיו שבים לעריהם … ובאופן זה לא היה מעולם גרוש כולל בספרד…

יהודי שנת קנ״א נמלטו מספרד עם תחושה שהם כבר לא רצויים יותר בספרד והם מגורשים לכל דבר וכבר הזכרנו מקורות ספרדים המצביעים על דרישת אנשי הדת לגרש יהודים, כן, יש להניח שבפרוץ המאורעות היו יהודים בעלי ראיה חדה ובעלי תבונה אשר ידעו, שהכומרים והמומרים, יעמידו את קהילות ישראל בסכנה מתמדת, התביעה לשמד תלך ותגבר, לכן, החליטו יהודים ״לגרש עצמם״ מספרד. ״הגרוש העצמי״ נתפס אצל חכמי ספרד כגרוש לכל דבר. גם ביציאת מצרים נאמר: כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה (שמות י״ב), ואנחנו מזכירים אך ורק יציאת מצרים ולא גרוש מצרים!

גולה במצוקתה – יהודה בראגינסקי

גולה-במצוקתה

האיש היה עייף, נבוך, אבל מניין המסקנה הבלתי אנושית שיהודי מרוקו יהיו נידונים להמשיך לחיות תחת איומי שכניהם הערבים. אידיאולוגיה גזענית זו וודאי נדבקה בשל האווירה ששררה בארץ, אווירה של אי הבנה כלפי יוצאי מרוקו, הארץ הייתה מלאה שמועות ורכילויות על התנהגותם, ורבים לא האמינו שייקלטו בארץ ויהיו ככל היהודים.

הייתי נרגז, לא יכולתי לשמור על קור רוח. הטחתי בפניו : " לפני המלחמה סיפרת לי פעם שבעלותך ארצה השארת את אביך בגרמניה. הוא היה יהודי מתבולל, קשור מאוד למולדתו, קצין בצבא הגרמני, נלחם בנאמנות במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה בקרב, וחזר נכה הביתה.

כשהגיעו ימי היטלר סבר האיש שבגל זכויותיו לא יפגעו בו, אך לא כן היה. אז פנה למפקדו לשעבר, גנרל פון אֶפ שנתפרסם בחיסול המטר הקומוניסטי קצר הימים שקם בבווריה בשנת 1919. אתה אז התרוצצת בכל המשרדים כדי להשיג לו רישיון עלייה לארץ. ועכשיו אתה, בגל קשיים מדומים בקליטה, מציע להשאיר יהודים אחרים לגורלם בגולה….

השיחה נפסקה. ישבנו זה מול זה בחדר האפרורי והאפל של בית המלון, ולא היה עוד דבר לאמרו. הייתה לי הרגשה שלא רק בשמו דיבר. הוא הרגיש שיש לי תמיכה. לא היה מקום לפשרה בינינו, הקלפים היו גלויים. עלי לחזור לארץ ולהמשיך במאבק. וכעבור יומיים חזרתי לארץ.

הדו"ח לעיתונות.

ב-4 באפריל ערכתי מסיבת עיתונאים בתל אביב. דיברתי גלויות אך לא רמזתי על חילוקי הדעות הקשים בתוך הנהלת הסוכנות ; הדגשתי שאני מבטא שעניין זה או אחר את דעתי הפרטית :

" עברתי על כל מה שנכתב בעיתונים במשך החודשים האחרונים, הרבה יש בה על צפון אפריקה. אני מעז להופיע לפניכם ולספר על הנעשה שם דברים כהווייתם, ולהסביר דברים שלא היו מובנים עד כה. שהיתי בצפון אפריקה שישה שבועות ; ביקרתי בחמש ארצות : מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה, ובשתי יחידות פוליטיות קטנות – העיר החופשית טנג'יר ומרוקו הספרדית.

בכל השטח הזה העצום שאורכו ממזרח למערב 2000 קילומטרים וכ-700 קילומטר מצפון לדרום מצויים כחצי מיליון יהודים. ביקרתי בערים, בכפרים, בגטאות, בבתי ספר, בתלמודי תורה, בבית ספר של " אליאנס ", " אורט ", במפעלי ריפוי של " אוזה ", בבתי יתומים.

שוחחתי עם אנשים רבים, מנהיגים ואנשי עמך, עם ילדים בבתי יתומים, עם עולים בעת הבדיקה הסלקטיבית שלהם. ונמצאתי בקשר הדוק עם אנשי התנועה הציונית ואנשי הקהילות היהודיות.

חלק מדברי אבקש לא לפרסם, ואני אומר אותם כדי שאתם תבינו את המצב.

תוניסיה שוקטת עכשיו. נערך משא ומתן עם צרפת על מתן שלטון עצמי לארץ זו. היהודים מחכים לגמר המו"מ. אינני יודע למה הם מחכים. לדעתי המצב ברור למדי, היהודים מעוניינים בשני דברים א. זכות התארגנות יהודית ; עיתונים משלהם, חינוך עברי וכו….ב. זכות לתנועה חופשית, היהודים מצפים לחוזה שיאשר זכויות אלה.

מנהיג התנועה הערבית בתוניסיה, חביב בורגיבה העושה עכשיו בפאריס כפליט מתוניסיה, יהיה ראש הממשלה בקרוב. כאשר תקבל ארצו את עצמאותה. לפני חודשים קיבל בורגיבה משלחת של סטודנטים יהודים מתוניסיה ; הם שאלו אותו מה יהיה יחסה של ממשלתו העצמאית למדינת ישראל, והוא ענה :

" אני חושב שישראל היא סרטן בגוף המזרח התיכון, ואין עצה אחרת אלא להטביעה בים ". הוא אמר זאת בפומבי.

באלג'יריה משתולל הטרור, אפילו בתוך העיר אלג'יר. וזאת אבקשכם לא לפרסם. מתחולל מרד בהרי אורס, בלב המדינה, בין תוניסיה ואלג'יריה. הקבילים – צאצאי הברברים הקדומים – רבים מהם משכילים : רופאים, מהנדסים, סוחרים וכו….- מהווים כוח מאורגן ומזוין, מבין הצרפתים נופלים קורבנות רבים.

ובכל זאת – יהודי אלג'יריה שקטים. הם רואים את עצמם כצרפתים לכל דבר, ואם חס ושלום יקרה אסון וכוחות צרפת ינחלו מפלה באלג'יריה, יהיה גורל היהודים כגורל מיליון הצרפתים החיים שם. איש אינו מעלה על דעתו מה עלול לקרות……

במרוקו טרור וטרור נגדי. בלילות נשמעות התפוצצויות רבות. מעשי הטרור – מרוקנים נגד מרוקנים ונגד צרפתים המעזים להיכנס לרבעים הערבים של העיר. רופאים צרפתים רבים נהרגו בבואם אל לקוחותיהם העברים.  הצרפתים, בטרור נגדי מאורגן, קוטלים באנשי כנופיות ללא משפט. כיום אין הטרור מכוון כנגד היהודים. הערבים – המרוקנים, התוניסאים והאלג'יראים רוצים להיחשב אינטליגנטים והומאניים ; הם נלחמים נגד שלטון זר. אולי יהיו זקוקים לקול היהודי באו"ם, לאטמוספרה ציבורית אוהדת. 

לארצות אפריקה הצפונית הצרפתית מובא נשק זר מן המזרח התיכון, מצפון אפריקה, ואולי גם מארצות רחוקות יותר ובנשק זה נעשה שימוש גם נגד היהודים. בפוגרום האחרון בפיג'אס, שבו נהרגו שמונה יהודים, השתמשו בנשק חם שסופק על ידי מעצמה זרה. הערתי אני – כנראה מתכוון ברגינסקי ל – פטי ז'אן.

בארצות צפון אפריקה שוררת אי יציבות פוליטית. זו הגדרה דיפלומטית, יודעים שמדובר בדברים חמורים יותר. אי היציבות הפוליטית גורמת להחמרה במצבם הכלכלי של היהודים. הערבים הכריזו על חרם כלכלי של סחורות צרפתיות : סיגריות, סוכר, וכיוצא בהם.  יושבי ההרים חוששים לבוא אל הערים לקניותיהם. בתי קפה נסגרים בשעה מוקדמת והם ריקים מאדם. בתי הקולנוע ריקים, בלילות ריקים הרחובות בקזבלנקה מאדם. כבר מורגשת בריחת הון צרפתי מארצות אלו לצרפת.  הצרפתים עוזבים, בעיקר בעלי האחוזות החקלאיות שעובדו בידי אריסים או פועלים שכירים מרוקנים או תוניסאים. עם בריחת ההון, יורד ערך הרכוש, בפרט ערך הרכוש החקלאי. ליהודים במרוקו ובתוניסיה אדמות ורכוש חקלאי אחר. הרכוש הזה איבד 90% מערכו. הדבר פוגע לא בבעלי הרכוש אלא גם בסוחרים ומתווכים יהודיים.

המצב הכלכלי  הקשה הינו סופו של תהליך ארוך – רגלי היהודים הולכות ונדחקות בעשרות השנים האחרונות. במרוקו ובתוניסיה נפתחות חנויות ערביות גם בגטו היהודי. בתוניסיה נפתחים משרדים של עורכי דין, רופאים ומהנדסים ערביים, ואין שום כוח בעולם שיכול להפסיק תהליך זה.  זהו תהליך אטי אבל נמשך ; המשבר הפוליטי והבצורת הקשה שפקדה השנה את תוניסיה, החריפו את המצב.

אני רוצה לעמוד גם על התפתחות חיובית מעניינת. יהדות צפון אפריקה הולכת ומתרפאת ממחלות הטיפוסיות לה, בפרט מגרענת והגזזת. בתוניסיה הבריאו היהודים כמעט כולם ממחלות אלו. כן הדבר גם באלג'יריה. וזאת בזכות פעולת " אוזה ". במרוקו נלחמים באופן שיטתי בגרענת, הנגע האיום שפגע בילדי מרוקו. בראש הפעולה הזו עומד רופא ישראלי. גם בתחום החינוך חלה התקדמות. כמעט כל הילדים היהודים לומדים בבתי ספר. ישנם בתי ספר מסוגים שונים : תלמוד תורה, בתי ספר של " אליאנס " ובתי ספר מקצועיים של " אורט ". פעולות אלו ממומנות על ידי הג'וינט.

באשר לרצונם של היהודים לעלות : בתוניסיה המותחת בהשוואה למרוקו – ישנה התעוררות המונית ללימוד עברית בין המבוגרים, ומתמידים בלימודים. בעיר תוניס שלושים אלף יהודים מהם אלפיים בוגרים לומדים עברית באופן קבוע.

איגוד הקהילות במרוקו אומד את מספר היהודים הרוצים לעלות לאלתר במאה אלף. במרוקו, בטנג'יר ובמרוקו הספרדית – מאתיים ותשעים אלף יהודים. מהם, לפי הערכתי מוכנים לעלות מאה וחמישים אלף – את אלג'יריה אני מוציא כרגע מכלל הממדים הגדולים.  אם ניקח בחשבון את הבדיקה הסוציאלית הנעשית בקרבם על ידי צוות המיון ואת הבדיקה הרפואית, יפחת המספר בשלושים אלף, והיקף המועמדים לעלייה משתי הארצות האלו יגיע למאה ועשרים אלף.

ישנם הבדלים בהערכת מספר היהודים הרוצים לעלות. את מספר היהודים הרוצים לעלות, אני אומד על סמך ידיעות המגיעות אלינו. למשל, כמה מהם מקבלים מצות לפסח, מה מספר מחוסרי עבודה שבקרבם וכו….אינני יכול להתחשב רק במספר היהודים אשר נרשמו לעלייה. מספרים אלה אינם משקפים את המצב. במשרד העלייה הראשי במרוקו נמצאים שלושים אלף שאלונים של רשומים לעלייה. מלבד אלה רשומים במקומות היישוב האחרים עוד שלושים אלף ששאלוניהם לא הגיעו למשרדה מרכזי.  נוסף לכך – זה שלושה חודשים אין רושמים יהודים לעלייה, בהשפעת הדיבורים על צמצום דרסטי בעלייה. יהודי שנרשם כיום לעלייה מצפה לטיפול בשאלונו כ-6 –  חודשים.  ממרוקו הספרדית לא עלה מזה חודשים אך יהודי בגלל לחצים של יהודי מרוקו הצרפתית. במרוקו הספרדית ארבע עשר אלף יהודים הסובלים חרפת רעב. אם כי מצבם הביטחוני כיום אינו מעורר דאגה, הם מדוכאים מאוד. אסורה שם של התארגנות והם חיים כאנוסים. אנו יכולים להוציאם דרך טנג'יר.

עליית יהודי האטלס-יהודה גרניקר

בדו"ח ששלח היום אריה אליאב – מנהל חבל לכיש ללוי אשכול ז"ל נאמר.איית בוגאמז

המפגינים מלכיש הוסעו לירושלים ולתל אביב במכוניות מיוחדות של הפועל המזרחי ובעידוד פעיליו. בדו"ח נמסר פרוט מלא על דרכי התעמולה של שליחי הפועל המזרחי בקרב מתיישבי " עוצם ". נמסר שם כי פעולת התעמולה החלה עוד במחנה המעבר בחרובית לפני כשלושה חודשים, הדו"ח מציין :

כי פעולת ההסתה בין המתיישבים היא מאורגנת ומתוכננת. בימים הראשונים להתנחלות ב " עוצם " שרר שקט אולם בלילה השלישי הגיעו לכפר שליחים דתיים, ולמחרת החלה ההתנגדות הפעילה של המתיישבים, השבתת העבודה והפגנות.

הדו"ח מזכיר גם את השליחים השיקים של משרד הסעד לראשי המשפחות אשר היו בחרובית. הוא מוסר כי תעמלנים דתיים רבים הופיעו כשליחים מטעם משרד הסעד והדתות.

בקשר למילוי הצרכים הדתיים מזכיר הדו"ח כי ב " עוצם , הוקמו בית כנסת, מקווה ונקבעו שלטים לבית הקברות ושלט " הכניסה בשבת ובחגים אסורה "

למרחב – י' סיון תשט"ו – 31.5.1955

מנהל חבל לכיש מאשים את אנשי הפועל המזרחי.

פרשת ההשמצה והעלילות של אנשי הפועל המזרחי ונגד תנועת המושבים והמדריכים בחבל לכיש, עניין השיקים אשר נשלחו על ידי משרד הסעד לעולים אשר אינם זקוקים לעזרה, הסילופים והבדותות אשר פורסמו ב " הצופה " – נפרשו בתזכיר אשר הוגש על ידי מנהל חבל לכיד לראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית.

בדו"ח סופר כי עליית יהודי איית בוגמאז – כפר בהרי האטלס הגבוה – אורגנה על ידי יהודה גרינקר, שליח תנועת המושבים. שישים המשפחות הראשונות רוכזו במחנה הכשרה בחרובית על ידי כפר מנחם. הקק"ל סיפקה לעולים תעסוקה מלאה ורצופה בעבודות נטיעה, ייעור והכשרת קרקע.

במחנה קיימים כל השירותים הדתיים, בית כנסת מסודר ומקווה. המדריכים הם מבני המושבים ומאיחוד הקבוצות והקיבוצים.

שליחים ושתדלנות במחנה.

זמן קצר אחרי פתיחת המחנה החלו להופיע בו שתדלנים ושליחים אשר הסבירו לעולים, ובעיקר לעולי איית בוגמאז, כי מחנה זה הוא של " כופרים " וכי עליהם להצטרף להפועל המזרחי. ההסתה התנהלה בעיקר נגד המדריך בצלאל נהוראי, איש קבוצות גניגר זה שלושים שנה ומעלה, אשר התנדב ויצא לחרובית יחד עם אשתו – מרכז מטבח ההזנה במקום.

בצלאל נהוראי הוא איש דתי ונתקבל במהרה על עולי איית בוגמאז. הוא גם יועד לצאת עם העולים למקום התיישבותם הקבוע. ביום כ"א באדר פורסמה בהצופה, כתבה מלאה השמצות נגדו ובה נאמר כי הוא מסית נגד הדת.

קויפמן, מאיגוד המושבים של הפועל המזרחי, הוזמן למנהל חבל לכיש ונתבקש להתנצל על הפגיעה, ואמנם הוא פרסם הכחשה לידיה בהצופה.

רבי שלמה אבן וירגה – שבט יהודה

העשריםשבט יהודה 001

במלכות צרפת היה גרוש כולל, ולא נמצא כתוב מאנשי המלכות הסבה. ובדברי הימים לאשכנזים כתוב, כי כומר אחד מכת הדורשים הנקראים פידריקאדוריש חשק אשה אחת יפה מאד, והיא לא שמעה אליו, ואחר הפצר הרבה ובדברה אליו יום ויום אמרה אליו כי חרפה הוא לה כפי דתה להנשא  לערל, לכן אם ימול אז תשמע אליו. והכומר כפי חשקו ואהבתו שמע אליה ונתגייר בהצנע, ולקחה לו לאשה. וכת הדורשים כאשר שמעו, היה זה להם לחרפה נוסף על שנאת היהודים, בקשו לתת יד ביהודים. והכומר ההוא איש חשוב, כי המלכה היתה מתודית עמו, הנקרא בלשון לעז קונפישור, וילכו כלם, רוצה לומר כל הכומרים, אל המלכה ויגידו לה כל ענייני הקונפישור  ואיך היהודים גיירוהו ומלו אותו. ותתחלחל המלכה מאד וחשבה מחשבות איך תקח נקמת כבודה מהיהודים. והלכה לפני המלך והתחננה והתנפלה לפניו וספרה לו כל הענין ההוא, ושאלה מאתו שיגרש היהודים ממלכותו. והמלך לא אבה, כי היהודים חשובים היו בעיניו, והנאתם במלכיות הנאה גדולה היא למלכים, ובקש לדחות המלכה בטענות כאלה מיום ליום. וכי  ראתה המלכה כי לא יכלה לו, שמה כל השרים אשר בחצר שידברו אל המלך. והשרים גם הם יודעים היו שאין ליהודים אשם, אבל יראים היו מהמלכה, ובעל כרחם יעצו למלך על הגרוש, ואמרו לו: אדוננו המלך! אין לבקש זכות ליהודים האלה, כי הם שונאים אמונתנו ושונאים אותנו, ואומרים: ״טוב שבמים הרוג״, ואמרו: שיאכל אדם דבש ולא ילמדנו לגוי, וכיוצא בהם.

 השיב המלך: שעליהם אינם חייבין גירוש, וכבר עבר ויכוח זה לפני אבי  הגמון אחד עם חכמי היהודים, ואמרו שמה שאמר: ״הטוב שבגוים הרוג״ שרוצה לומר שהטוב והיפה שבגוים הוא משפט ההריגה שעושין, כי בזה מטילין אימה על העם, וכלם ישמעו ויראו, וזה צריך לקיום העולם כפי מה שנתקלקל, אבל כפי דת היהודים היה אומר ר׳ עקיבא התלמודי, שאם היה עומד ויושב בסנהדרין לא היו הורגים אדם מעולם, כי שמא טרפה היה או  במקום נקב הכה בסיף.

אמרו השרים: ומי שיש לו חוקים כאלה — האם ראוי לרחם עליהם?

 השיב המלך: כבר שמעתי שם, כי כל התלמודיים הכו על קדקדו ואמרו שאם כן היה מרבה רוצחים בעם, כל שכן כי בדעות נופלים השבושים העצומים, והנה אפלטון ראש הפלוסופים אמר שנשי מלאכה אחת ראוי  שיהיו משותפות לכל אנשי אותה מלאכה, ודי בזיון וקלקול משפחות בני האדם וגנות המה לרוב, ומי לנו נפש סובלת שלא תתפתה בדעות הזרות באיזה זמן מהזמנים? אמרו השרים: ומה יאמר אדוננו מאכול דבש וכף? אמר: כבר שמעתי שכוונתם לאמר, שהנסיון ליין הטוב הוא כאשר ימתק  לחיך ויערב אחר אכילת הדבש, והמים השומעים זה יחשבו שהוא מפני שהוא משום רפואה, ושלכן אמרו: אל תלמדהו לגוי, וילעגו עליהם מפני שהוא שקר וכזב.

אמרו השרים: ואנחנו שמענו, כי הוא משום שאחר אכילת הדבש יתנסה אם הוא יין טוב, וידעו היין הטוב הראוי לנסך על מזבחותיהם, וצוו שלא  ילמדהו לגוי מפני שיבא לנסך לפני ישו, ויהיה נחשב להם לחטא שלמדו במה לעבוד את ישו.

אמר המלך: וכי עתה באנו לעולם ולא ידענו שהם כחשו אלוה שלנו וכל שכן שיכחשו עבודתו?

 אמר אחד מיועציו: ואיך יוכל אדוננו לסבול שיבזו את ישו? והם במלכותך  ובממשלתך! וכתוב בספר התלמודיים שישו נדון וכו'?

אמר להם המלך: לא שמעתי בלתי היום, ואתם באי זה זמן או יום שמעתם אותו?

השיבו השרים: יש הרבה שנים ששמענו הדברים ונתאמת אצלנו. אמר המלך: ומכל הזמן הזה למה לא גליתם אזני אלא היום? אלא ודאי פתוי המלכה הביא אתכם לכל זה.

ביום הב׳ שבו עוד לדבר מרעת היהודים עד הסיתו למלך  ויצא כרוז  מלפניו שיצאו היהודים ממלכותו תוך שלשה חדשים, והנשארים בסוף הג' ימותו בחרב ונכסיו לאוצר המלך. ועל קצת מהאנשים הרשומים העלילו שהם מלו הכומר, ונשרפו. והיהודים הוכרחו לעזוב בתיהם כאשר הם, ול­צאת במרוצה מכל המלכות, כי לא רצו לתת להם זמן לשיוכלו לקבץ ממונם  ונכסיהם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

יולי 2016
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר