ארכיון יומי: 2 באוקטובר 2016


בס"ד מוסר בלערבי לראש השנה – בערבית יהודית תוניסאית

בס"ד מוסר בלערבי לראש השנה    %d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%94                                     לעיד האדה הווא עיד מתנאקץ'. כיפאש. מערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי ראש השנה הווא יום דין ומשפט. מאענאהה אלי לעבד נהאר ראש השנה ענדו מחכמה. וצעיב אידה כאן לעבד מה גלטשי פלעאם האדאך ומה עמלשי עבירות. מאענאהה תקריב הנאס לכל ילזמהה תתעאקב. ולאכן רבבי בכתרת רחמאתו קאעד יסאמחנה וקתלי נעמלו תשובה. וכלף מן האדה. רבבי קאעד יעטינה וקת האכר חתה לכפור. וחתה להושענה רבה. באלכשי נרזעו בתשובה. וזיד אידה כאן ואחד מה רזעשי בתשובה פלהיאמאת האדון. רזאע בתשובה באעד לוקת האדה. רבבי יעלקלו לעקובה ומה תתנפדשי פיה. עלאש האדה לכל. עלא כאטר צעיב יאסר וכאן ואחד תלקא נצ'יף מיה פלמיה. מן זיהה אוכרה לחז"ל קאלולנה. ילזמנה נפרחו פי ראש השנה. אלי ראש השנה רבבי עטאהלנה עיד. ואחד ינשד. ואחד קאעד מעלק וקאעד יתחאכם. מוש ענד עבד כיפו כיפו אלי ממכן ילעב ביה בלכלאם. האו יעטיה שוחד. האו יבעתלו האשכון יערפו. ואחד קאעד יתחאכם קדאם רבבי. ומוש הווא ברך. כאנשי חתה ואלדיה קאעדין יתחאכמו מעאהו. ותקולו ילזמך תפרח ותאכל ותשרב. לחז"ל קאלו אלי אחנאן הזגאר מתאע רבבי ונערפו אלי אחנאן רבבי יחבנה יאסר ואחנאן קאעדין נעמלו התשובה מאענאהה רבבי סאמאחנה. לאכן מה יללו כאן מחכמה קוייה. צ'ץ' השטן וזמאעתו אלי הומאן אקוה מננה ביאסר. וכיפאש יקולולנה באש נפרחו.                       לאכן באש נזאוובו הנשדה האדי נבדאוו נפאהמו כלאם פי אל מלך יושב. אלי נקראווהה כל תנין וכמיס. מוחל עוונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עושה צדקות וחסד עם כל בשר לא כרעתם גומל להם. הוני תממה באעד הנשדאת. אלי לחז"ל קאלו האש מאענאהה מעביר ראשון ראשון. אלי ישופו פלבית דין של מעלה אידה כאן לעבד האדה הזכויות מתאעהו אכתר מן לעוונות. יסאמחולו לאוולה. ומן באעד התאנייה ולאת לאוולה יסאמחוהאלו. חתה אלי ינצ'אף. הוני ואחד ינשד. והאדה מערוף אלי קאלו לחז"ל אלי פסרו עלא לפסוק לא יקח שוחד. יאכי השנווה השוחד אלי יאכדו רבבי והווא כל שיי מתאעהו. וזאוובו מה יאכדשי מצוה קבאלת עבירה. כאנשי אלי עמל מצוה יאכד כראהה ואלי עמל עבירה יתעאקב. וכיפאש הוני יקולו אלי יסאמח לאוול באוול והאדה קאלו אלי עמל עבירה יתעאקב. ומה נקולושי האדאך אלי ענדו עבירות אכתר מן למצוות. אלי וקתהה למצוות מה חידזיוושי באש רבבי יאכד מצוה קבאלת עבירה. חאזה אוכרה האש מאענאהה מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים. והאדה קלנה אלי רבבי מה יסאמחשי. כיף מה קאלו לחז"ל. אלי יקול רבבי ותרן מאענאהה יתכללה עלא חקו פלעקובה. יוותרו ימיו מצאענאהה יתכלאוו עלי הייאמו. חאזה אוכרה האש מאענאהה לא כרעתם גומל להם. מאענאהה אלי גומל להם אקל מן הרעה מתאעהם. והאדה קלנה אלי רבבי מוש ותרן. מאענאהה לעקובה לעבד יאכדהה כאמלה .                                           רב מקובל  כאן ידרש חדה התלאמדה מתאעהו ויפסרלום כיפאש גהינם ולעקובה אלי יתעאקבו ביהה הרשעים ועלא כל עבירה השנווה לעקובה מתאעהה. ואחד מן התלאמדה מתאעהו מן כתרת לכוף טאח דאך וקעד מדדה מריץ'. וקתלי שד רוחו משא לרבי מתאעהו וקאלו מן הדרש מתאעך באעד מה מת. קאלו עלאש. קאלו כפת יאסר מן גהינם ולעקובה. אלי צעיב יאסר באש ואחד מה יעמלשי גלאט. קאלו כאן כמלת הדראש כנת תרתאח. אלי מן באעד הרבי פסרלהם בתפציל עלא כל יסורים קדאש ינחחי מן עבירות ומן עדאב.

ומערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי ליסורין תממה צעאב ותממה כפאף. אלי ואחד מראת ידכל ידו לזיבו באש יכרז מיה ותטלעלו כמסין וילזמו יעאווד ידכל ידו לזיבו באש יכרז כמסין אוכרה תסתממה יסורין. כליך מן הצ'רבה אלי יאכלהה ואחד האו ימרץ' קדאש מן עבירות חיתנחאוו וקדאש מן עדאב פי גהינם חינקצלו.  והאדה אלי יקצדו הוני לחז"ל.  מעביר ראשון ראשון. מוש מאענאהה אלי יסאמחהם זמלה. כאנשי יזיבלו יסורין עלא לעבירה לאוולה תתנחחה. יזי לתאנייה אלי ולאת לאוולה יזיבלו עליהה יסורין וינחיהאלו. והאדה אלי כמל מרבה סליחה לחטאים וסליחה לפושעים. מאענאהה אלי יזיב עליהם בזאייד יסורים באש יסאמחהם. והאדה אלי כמל לא כרעתם גומל להם מאענהה אלי  מוש כיף לעקובה אלי יסתחקוהה פי גהינם יחאכמום פי עולם הזה. כאנשי ביסורים אלי ינזמו יתחמלוהם . והאדה עלאש רבבי וצאנה אלי ראש השנה יסתממה עיד. אלי רבבי וקתלי חיחאכמנה פי ראש השנה עלא קד לעבירות מתאענה. מן כתרת אלי יחבנה חיזיבלנה יסורין כפאף באש יתסאמחלנה דנובנה. ובלאכץ אידה כאן נעמלו תשובה. אלי וקתהה ליסורין יכפאפו יאסר ודנובנה יתסאמחו. ולפרחה מתאענה אלי רבבי כל עאם יחאכמנה באש מה יתלמושי עלינה ליסורין פי מררה ואחדה ונווליו מה עדשי נזמו נתחמלוהם. לעיד הווא אלי רבבי הווא אלי חיחאכמנה וחאיחאכמנה כל עאם. ילזמנה נפרחו אלי רבבי עטאנה ראש  השנה יום דין ומשפט כל עאם. באש נעמלו תשובה. ובאש יכפף עלינה לעקובאת.

אכואני לעזאז. כלנה ילזמנה נתאכדו אלי רבבי יחבנה יאסר. ומה יחבלנה כאן לכיר. וחתה ואלו אידה כאן נשופו חאזאת אלי יתביינולנה מוש באהיין. ילזמנה נתאכדו אלי לחאזאת האדוך באהיין. ולאכן אחנאן מה קאעדינשי נפאהמו. אלי רבבי מה יעמל מעאנה כאן לבאהי. וקדאש מן מעשיות מערופין אלי עבאד תזיהם חאזה ויסתכאדו ויבכיו ומן באעד יפיקו אלי לחאזה האדיך אלי עמלאלום רבבי כאנת למצלחתהם אלי מנעהם מן חאזאת אקוה. והאדה ואצ'ח וחתה חד מה ישך פיה כאנשי לעבד אלי מה ענדושי אמונה ברבבי. אלי אחנאן ברוך ד' פי בלאדנה הנאס לכל ענדהם אמונה ברבבי. וחתה ואלו אלי נשופו באעץ' נאס טאיישין שוייה. האדוך יצר הרע תקווה עליהם ויכברו שוייה וירזעו לדין ולאמונה. וילזם יוולי ענדנה בטחון ברבבי אלי הווא אלי יעטינה זמיע אלי נצטחקו. ואמונה ברביין מתאענה אלי הומאן השליחים מתאענה לרבבי באש יצליוו עלינה אלי הומאן ענדהם זכות אכתר מננה. וילזמנה נערפו אלי מוש נמשיו נטלבו ברכה מן ענד הרבי וכל שיי ופא. כאנשי אחנאן ברוחנה ילזמנה נצליוו לרבבי. אלי הצלה מתאענה וקתלי תוולי בקלב כאמל ובלאכץ בדמוע הייא אקווה חאזה באש תבטל מן עלינה לגזרות לכל. וזיד הצלה מתאע לחכם באש תעאוונה. ובהאדה נהאר ראש השנה אלי הנאס לכל קאיימה עיניהה לרבבי באש יסכף עלינה ויכתבלנה עאם מליח. ילזמנה כלנה נעמלו מזהודנה באש נצליוו בכל קלבנה לרבבי. וילזמנה מה נדויוושי פצלה. ובלאכץ אידה כאן נערפו אלי בדוודנה מן כלף אלי קאעדין נקלקו רוחנה. קאעדין נקלקו לעבאד אלי בלחק תחב תצללי. וילזם וקתלי יוקף ואחד מן לקהל יטלב מן הזגאר ושאבאב אלי קאעדין ידויוו באש יסכתו. לקהל לכל יעאוונו. מה יקולושי אחנאן מסתאנסין בדווה פצלה. כלאם מתאע ולאד זגאר. ומוש לפאיידה וקתלי ישרי מצוות בלגלה ויתביינלו וקתהה רבבי חיכתבלו עאם באהי. צחיח הצדקה אלי חידפאעהה ולברכה אלי חיברכהה וקתלי יטלע הספר תעאוונו. ולאכן לפאיידה

 פצלה. ומה נעמלושי הטפל עקר ולעקר טפל. ונזיבו הוני מעשה אלי נצאר וקת להזמה למאלייה לעאלאמייה. אלי ואחד מן לעשירים לכבאר חס אלי הדנייה בדאת דור עליה וחתה הווא חיווצלו הטריק וחיפלס כיף מה פלסו ברשה עשירים. וכאן יחאוול ויכטט נהאר וליל כיפאש ימנע מן להזמה האדי. וקד מה כאן יכטט כאן יחס אלי לחבל מאשי וידייאק עלא רקבתו. מה לקאשי חל. יהודי וקתלי ילקא רוחו מכבוש האש יעמל. יראזע לבו וזדודו האש כאנו יעמלו. אוול חאזה תפכר אלי זדו כאן כל נהאר הזמעה ירפע צחן מאכלה ללעניים. משא שאף זמאעה עניים וצאוובהם וכאן ירפעלום מה יסתחקקו. ובלחק לקא רוחו בדא יתשרח שוייה. לאכן למושכלה כאנת קוייה יאסר וקד מה תשרח שוייה לאפלאס מה ענדו וין ימנע מננו גיר שוייה וקת הכהוו. תווה וקתלי שאף בעינו אלי וקתלי בדא ידפע הצדקה בדא יתשרח שוייה. כמם קאל ילזמני נעמל חאזה אוכרה באש נמנע. כמם ופעל. משא לישראל עטא לישיבה סומה באהייה. הרבי מתאע לישיבה פרח יאסר ובארכו. לעשיר וקתלי שאף לפרחה מתאע הרבי קאלו מאדאבייה נלקא וקת מעאך באש נחכיה מעאך. קאלו הלילה באעד השיעור נקעדו ונחכיו. ופעלן באעד השיעור דכלו לבירו מתאעהו וחכאלו עלא לווצ'ע מתאעהו וקאלו נערף זדי כאן דימה ימשי לרבי ידבר עליה האש יעמל והאנה זיתך באש דבר עלייה. הרבי נשדו באעד הנשדאת עלא לכדמה מתאעהו ועטאהו צ'בארה. רואח לבלאדו עמל בצ'בארת הרבי לקא רוחו צחיח הצ'בארה באהייה לאכן מה תכפישי. כלם הרבי פתליפון. עטאהו צ'בארה אוכרה. הצ'בארה כאנת באהייה לאכן מאזאל גארק יאסר. שבע מראת והווא יכלם פרבי ולאכן מאזאל בעיד באש ימנע ולווקת קרב וקריב באש יטיח. פלמררה התאמנה כלם הרבי וקאלו שופלי חל זדרי. מאענאהה אלי ימנעני זמלה מה עאדשי וקת. קאלו תשמע כלאמי אחנאן ליהוד קוותנה פי פמנה. איזה לישראל ואמשי ללכותל וצללי לרבבי והאנה נצללי פלישיבה ורבבי יעאוונך. משא ללכותל וקעד יצללי. ווקת הצלה כאן תזיהו קבאלתו לווצ'עייה אלי הווא פיהה וכאנת תכנקו לבכייה. וקעד פלכותל קראבאת השעה וזהו עלא לחזר מתאע לכותל והווא יבכיה ויצללי. מן באעד משח וזהו וכרז באש ימשי לרבי. פתנייה סמע פראדיו אלי פלבלאצה מתאעהו זאוו פייצ'אנאת כבאר. תעדדה לרבי וקלבו מוש מעאהו כאייף עלא רזקו. הרבי קאלו צלית. קאלו מה עמרי מה צלית כיף איכה. קאלו המאלה מה תכאפשי רבבי תווה יעאוונך. קאלו ראו תממה פייצ'אנאת פי אמריקה וכאייף עלא רזקו. קאלו מה תכאפשי. מאדאם צלית מה יתמשלך שיי. ואידה כאן תמשלך חאזה אחשבהה לצאלחך. כרז מן ענד הרבי וכלם השאריכה מתאעהו וקאלולו אלי בלחק נצ'ר ולאכן מוש יאסר. סתכאד ופרח. סתכאד אלי הווא מוש נאקץ כסאייר. ופרח אלי לכסאייר מה כאנושי יאסר. ולאכן באעד זמאעתין זאוו התעויצ'את מן לחכומה. וחטולו אלי הווא נצ'ר מצ'רה כבירה יאסר. ועטאוו תעויצ'את אלי מנעו מן לאפלאס ופצ'לו באש כוון השאריכה מתאעהו מליח. ורזע ללעשרות מתאעהו. באעד מה תאכד מן כל שיי ולפלוס דכלו. כדה למעשר מלי פצ'לו ורפעו לרבי. וקאלו אלי קלתו לכל צחיח. הצלה מתאעי הייא אלי מנעתני. ולפייצ'אנאת אלי זאבום רבבי עלא כאטרי. ומן תווה ילזמני נעטיה לרבבי חקו כאמל וילזמני נרזע בתשובה. ותווה הווא בעל תשובה. וכל יום קאעד יחאוול באש יתקרב לרבבי אכתר. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה. 

בתי כנסת, בתי מדרש ומקוואות-גירוש ספרד – חיים ביינארט

בתי כנסת, בתי מדרש ומקוואות%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%93-1

פרעות קנ״א (1391) על היקפן הגדול ונוראותיהן קבעו גם את גורל בתי הכנסת ושאר מוסדות הציבור, הן בקהילות שחרבו והן בקהילות שבחלקן ניצלו. ואם לא די היה בגזירות אלה הנה הביאו בעקבותיהם ויכוח טורטוסה ודרכיהם של ויסנטי פרר, האנטי־אפיפיור בנדיקטוס ה־13 ועוזריהם המשומדים, לחיסולם של בתי כנסת ומוסדות קהל נוספים. מבחינה זו היתה המאה הט״ו בספרד כולה נתונה בסימן של מלחמת הישרדות למוסדות הציבור היהודיים. ואם לא די היה במלחמת קיום זו הנחית צו ההפרדה במגורים, שהוחלט עליו בקורטס של טולידו בשנת 1480 ושהוצא אל הפועל בחומרה רבה במשך כל העשור, מכה נוספת על קיומם של המוסדות הללו. והגם שצו זה התיר בניית בתי כנסת חדשים (ועמהם מקוואות ובתי מדרש) נשאלות השאלות, אם היו בידי הקהילות אמצעים לצורך זה ואם הספיק הזמן להקמת המבנים וביסוסם עד שעלה הכורת על כלל ישראל בספרד עם פרסום צו הגירוש. ייתכן אפוא שהיו בכמה וכמה מקומות מבני ארעי לתפילה, ואלה לא שרדו, ושמא בכך גם סיבה שידיעותינו על מקדשי מעט אלה אינן רבות במיוחד.

ויכוח טורטוסה היה אחד מהוויכוחים המפורסמים שהתנהלו בימי הביניים בין יהודים לנוצרים. הוא התנהל בשנים 14131414 בעיר טורטוסה שבקטלוניה. מהצד היהודי השתתפו בו פרופייט דוראן האפודי, רבייוסף אלבו ותלמידי חכמים נוספים כרבי מתתיהו היצהרי, רבי משה בן עבאס ורבי אסטרוק הלוי, כל אחד מהם היה נציג של קהילה אחרת. האנטי אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר האראגוני (אין להתבלבל עם האפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר שחי כשלוש מאות שנה אחריו) שמטעמו אורגן האירוע, קבע שהוויכוח יתרכז אך ורק במובאות מהתלמוד, הרומזות, לכאורה, כי המשיח כבר בא. בנדיקטוס הודיע למשתתפים כי הוויכוח אינו מה היא דת האמת, מפני שהתשובה לשאלה זו ברורה.

הערת המחבר : לדוגמה נזכיר את הפיכתו של בית המסת בקלעתאיוד ב־ד באוגוסט 1415 לכנסייה על פי בקשתו של המומר דון יוסי אבן קברה(נקרא לאחר המרתו מרטין די לה קברה). עיין קנטירה, בתי כנסת, עמי 189, וכן שם, בעמי 196 על גורל בית הכנסת בסיסנרוס (בפרובינציה של פלנסיה). ב־10 באפריל 1415 הפך בית הכנסת לכנסייה, לאחר שיהודי המקום המירו דתם. ועיין גם בער, תעודות 1, עמי 825, על גורל בית הכנסת בברבסטרו שהפך כנסייה ב־27 באפריל 1415 לאחר שהקהילה המירה. ואין אלה בודדים לעצמם.

אין בכוונתנו לדון כאן בשרידים הפיסיים של בתי הכנסת. בדעתנו לדון כאן אך ורק באותם בתי כנסת ומוסדות ציבור שתעודות דנות בגורלם בזמן הגירוש עצמו ולאחריו והם לנו עדות לחיסולו של הציבור היהודי. על שום תנאיה הגיאוגרפיים של ספרד נדון בהם לפי סדר אלפביתי במלכויות: קסטיליה־ליאון ולקמן במלכות אראגוניה על כל היקפה. בתעודות ניתן לחוש בדחיפות בחיסול מוסדות אלה כאחד האמצעים לשים קץ לזכר היהדות בספרד, והוא ביטוי למחיקת כל שריד לקיומה מאות על מאות בשנים. כוונת הכתר היתה להפוך את בתי הכנסת לכנסיות או לתיתם למנזרים. אלה היו הראשונים ליהנות גם משאר נכסי ציבור כמצבות, אבני בניין ורעפים. אך עם זאת נוספו לכתר לחצים נוספים ועד מהרה נמצא את הכתר נדרש לוותר על הבניינים לטובת מועצות ערים, אצולה ואישים שהכתר היה חייב בטובתם. סיפורם של הבניינים הוא סוף סיפור חייה של הקהילה היהודית.

מלכות קסטיליה אגרידה (Agreda)

צו מן ה־27 בינואר 1493 למועצה המקומית, שופטיה, הרחידורים, קבליירום, אסקודרום, הפקידות והאנשים הטובים, מוסר שמועצת העיירה קנתה את בית הכנסת מן הקהילה במטרה להפוך אותו לבית המועצה ולכינוסיה. הנכם לא הועבר לרשותה של המועצה, כיוון שמן ההכנסות מן היהודים במס השנתי, מס השירות ומחצית השירות והמקולין לא ניתנו אלה לצורכי הכנסיות והמנזרים במקום. הכתר מצא לנכון להיענות לבקשת מועצת העיירה ולהפוך את הבניין לביתה, כשעליה תחול חובת שיפוצו של המבנה.

אואֶטי (Huete)

עדות מיוחדת במינה על בית הכנסת בעיירה זו מצויה בפנייתו־תלונתו של אלוואר נונייס די מנדוסה, שביהדותו נקרא יצחק כהן. לפי דבריו בנה הוא את בית הכנסת מכיסו ובהכרת חובתו היהודית. בית הכנסת נמכר, כפי שנמכרו בתים (ככל הנראה דירות) שהיו לו במבצר המקומי שהיה מחזיק אותן בתוקף חובות שחבו לו חוכרים שונים, על אף שהיה בבעלותו לכיסוי תשלומי חכירה שחבו לו. והנה בהיותו נתון במאסר, כדבריו על שום יהדותו, אבל גם על שום חובותיו, נמכר בית הכנסת ועמו בתיו על־ידי חואן אוסוריו(Juan Osorio) האלקאידי של המבצר והקורחידור. הכתר והמועצה נענו לו ב־14 באפריל 1495 על תלונתו וציוו על הקורחידור לזמן את הצדדים ולהכריע בפנייה באופן שלאלוואר נונייס לא תהיה סיבה לשוב ולפנות לכתר.

יצחק כהן חכר בשותפות עם פדרו די קואינקה, תושב אואטי את הטֵילי המכס בפונפיראדה. הם נשארו חייבים לקונדי די למוס (Lemos) סכום של 4 מיליון מרבדי. האפוטרופוס של בנותיו של הקונדי הליסנסיאדו די סהגון השיג צו למאסרו(184 .RGS 10 No. 764 fol מן ה־23 במארס 1493). ועל אף הסכמתו ופנייתו של תומס די טורקימדה לשחררו כדי שיצא בגירוש, השיג הליסנסיאדו צו להמשך מאסרו(.RGS 10 No. 1924 fol 133 מן ה־15 ביולי 1493). מסתבר שלא יצא בגירוש אלא המיר דתו ונשאר בעירו ונקרא אלוואר נונייס די מנדוסה. פלומה, בת אחיו של דוד כהן, מכרה מחצית נכס במחיר של 24,000 מרבדי, שהיה פחות ממחצית שוויו של הנכס. על כן פנה וביקש לקבלו בחזרה. מסתבר שהיא ואחיו לא שבו מפורטוגל לספרד. בנובמבר (חסר יום) 1494 נענה לו הכתר וציווה על הקורחידור ושופט העיירה לדון ולהכריע בפנייה. עיין: 11 RGS No. 4119 fol. 408. על עיירה זו עיין עוד: C. Carrete Parrando, 'Los clérigos judaizantes de Huete', Anuario .de Esludios Medievales 12 (1982), pp. 412ff. על מכירת הרכוש הציבורי באואטי עיין: 1560 .RGS 11 No 8 .fol מן ה־30 באפריל 1494. לפתאן נונייס די מדריד, נפטר, היה juro לכל החיים (de por vida) באואטי על סך של 2,000 מרבדי. לאחר מותו ירשו אשתו ובניו את juro. היורשים ביקשו את הכתר לשלם להם מן הנכסים הציבוריים של היהודים את המגיע להם. הכתר והמועצה נענו להם וציוו על כיסוי כל juro ואלה שהם ׳לכל החיים׳ מנכסים אלה שיימכרו במכירה פומבית.

פיוט חברתי־תרבותי לר' דוד אלקאים (?1940-185) יוסף שטרית

שטרית יוסף

הנתק בין שני חלקי הקהילה לא התעמעם במחצית הראשונה של המאה ה־20 אף על פי שחלק גדול מן המשפחות המבוססות ירדו מנכסיהן ואף שבני הקהילה למדו באותם בתי ספר של כי״ח (אם כי חלק מבני הקסבה למדו בבתי הספר הצרפתיים).

הערת המחבר :  האירוע מתואר במכתב מיום ה־12 במאי 1892 ששלח יצחק בן שימול, מנהל בית הספר של כי״ח במוגאדור, לנשיא החברה בפריס, וזכה לתיעוד גם בדו״חות הדיפלומטיים של הקונסול הצרפתי שכיהן באותה תקופה במוגאדור. המכתב נמצא בארכיון כי׳׳ח, בתיק Archives AIU, Maroc – Ecoles IIB12, Mogador.

תבנית השיר: השיר כתוב במבנה של קצידה מוסלמית־מרוקנית. הוא מורכב משש סטרופות בעלות טורים שונים באורכם; כל אחת מהן כוללת שניים או שלושה טורים ארוכים בתחילה ושלושה טורים קצרים באמצע, דו־צלעיים ושווי חריזה, וטור ארוך תלת־צלעי בסוף. הסטרופה הראשונה והסטרופה השנייה מתפקדות כסטרופות פתיחה עם תבנית חריזה המיוחדת להן: אבגב דהדהדה ההה בראשונה, רתרת שתשתשת תתת בשנייה. ביתר הסטרופות החריזה סדירה: שלושת הטורים הארוכים הראשונים נושאים חריזה שווה, וכך גם שלושת הטורים הקצרים העוקבים, אך עם חריזה שונה; אשר לטור הסופי התלת־צלעי, שתי צלעותיו הראשונות שוות חריזה עם הסוגר של הטורים הקצרים, וצלעיתו השלישית נושאת חריזה חוזרת בכל הסטרופות. מתכונת החריזה בסטרופות אלה היא אבאבאב גדגדגד דת, הוהוהו זחזחזח חחת, ובר.

המשקל: בדרך בלל שתים־עשרה הברות בבל צלעית בטורים הארוכים ושבע הברות בטורים הקצרים; גם הטורים הסופיים התלת־צלעיים מחולקים לשניים על פי משקלם. שתי הצלעות הראשונות קערות, וכוללות שבע הברות בראשונה וחמש בשנייה בדרך כלל, שעה שהצלע השלישית היא בת שתים־עשרה הברות.

הלחן הפיוט מורכב על הלחן והתבנית של הפיוט ״דברי שיר שבח למלכנו זמרו״ לר׳ דוד (רפאל) אבן עטאר, שחי בפאם בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19. פיוטיו מפוזרים בכתבי יד של פיוטים שמקורם בפאם ומכנאס ובקובצי פיוטים מודפסים של קהילות אלה.

החתימה: דוד קים(בראשי הסטרופות) חזק (בראש הטור האחרון).

הכתובת: פיוט על משקל ״דברי שיר שבח למלכנו זמרו״; סי(מן): דוד קים.

המקור: שירי דודים לר דוד אלקאים, ירושלים תשמ״ג, עמי 202-201.

1 דְּעו נְבוֹנִים בָּעָם וְהִתַּמְּהוּ, / טרם הֵכִינוּ מזור, אל תִּתְמַהֲמָהוּ.

טְהור עינים לבד יראה ויבין. / שָׁם שָׂם לו חֹק ומשפט [ושם נסהו.

אבן מקיר צעקה, / קיר הַבָּנוּי בֵין אַחִים.

שמה כשאול מועָקָה, / לִטְהוֹר עֵינָיו תִּמְתְּחֵם.

 כָתוּב בספר חֻקָה: / יש נדחים אזרחים;

מְשֻבָּחִים אֶזְרָחִים, / צִיצִים וּפְרָחִים. / זה על זה רָחֲקוּ [מהיות נפסחים.

הערות וביאורים

דעו נבונים: קחו לתשומת לבכם מה שאני עומד לתאר בפניכם, אתם המבינים עניין

 והתמהו: בעניין זה יש סיבה לתמוה ואף להשתומם, על פי חבקוק א, ה

 טרם הכינו מזור: העניין הנדון אין לו תיקון קרוב;

אל תמהמהו: אל תמשיכו לתת יד למצב שהשתרר בקהילה ושיועלה בשיר, על פי ישעיה כט, ט.

טהור עינים לבד יראה ויבין: אדם המסתכל על המתרחש בקהילה בלי פניות מסוגל להבין את המצב הקשה שעוד יתואר;

טהור עינים: על פי חבקוק א, יג;

שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: המבחן לתבונתו של הקורא הוא המצב הקהילתי שיתואר, על פי שמות טו, כה.

אבן מקיר צעקה: על פי חבקוק ב, יא ״כי אבן מקיר תזעק״. הכוונה למצב השערורייתי שנגדו יוצא המשורר.

קיר הבנוי בין אתים הקיר המסמל את ההפרדה והנתק מפריד בין שתי קבוצות באותה קהילה.

שמה כשאול מועקה: המצב השערורייתי מביא מועקות, לחצים ומצוקות על בני הקהילה, על פי תהלים סו, יא.

לטהור עינים תמתחם: הכוונה כנראה לכך, שהשערורייה הנדונה גורמת לטהור העיניים לפקוח היטב את עיניו ולצפות במתרחש בקהילה.

כתוב בספר חקה: מנהג מושרש היטב בקהילה.

 יש נוהים אזרחים: יש בני קהילה בעלי מעמד נחות בגלל עוניים.

משובחים אזרחים בני קהילה בעלי מעמד גבוה.

ציצים ופרחים: נהנים מיוקרה רבה וממוניטין מצוינים בגלל כספם והונם, על פי במדבר יז, כג.

 זה על זה רחקו מהיות נפסחים שתי הקבוצות החברתיות רחוקות זו מזו ואינן מתחברות זו עם זו.

נפסחים: פוסחים זה על דלתו של זה, אינם מתערבבים זה בזה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 124 מנויים נוספים

אוקטובר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

רשימת הנושאים באתר