פיוטי רבי יעקב אבן-צור-בנימין בר-תקוה

%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%9f-%d7%a6%d7%95%d7%a8

במדור הפיוטים לפורים תשעה פיוטים, מבחינת הז׳אנר הספרותי בולטים הפיוטים למי כמוך ולקריאת מגילה. יש לזכור כי פיוט ׳מי כמוך׳ של יעב״ץ נועד להאמר קודם המלים ׳כל עצמותי תאמרנה, ה׳ מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו׳, הנאמרות בתפילת ׳נשמת כל חיי. כנגד זאת הפיוט ימי כמוך׳ הספרדי נועד כידוע, להאמר לפני הפסוק ׳מי כמוכה באלים ה״, בסוף ברכת הגאולה שלפני י״ח דשחרית. אך בצפון אפריקה, שבה כאמור לא רצו להפסיק בפיוטים בקריאת שמע וברכותיה, ובתפילת העמידה, העבירו את הפיוט קודם לברכו, אל מקום בו תיתכן השתלבות ׳טבעית׳ של הפיוט לתיבות ׳מי כמוך׳. דהיינו, פיוט הימי כמוך׳ הוכנס אל תוך תפילת נשמת תוך שימור הזיקה המילולית למלים ׳מי כמוך׳. במדור הפורים שלושה פיוטים מסוג זה וכולם לשבת פרשת זכור(אחד ׳תשלום׳). כמו כן, במדורנו פיוט לישתבח, פיוט לקדיש, ושני פיוטים לקריאת המגילה, אחד לערב והשני לבוקר, כן כתב הפייטן שני פיוטים לברכת המזון של סעודת המצווה בפורים. אחד הפיוטים כתוב ארמית, והוא ׳יומי פוריא הני יומי׳(דף לו עמי ב), ובכתובת שעל גביו נאמר, שהוא בלשון ארמי ׳על דרך משל הדיוט, שאומרים לשכור, שבלשון תרגום הוא מדבר׳. יש להעיר, כי פיוט זה נכתב בעקבות הפיוט הקדום של ר׳ יצחק אבן־גיאת, ׳יום פוריא יומא דנן כל בר לפגר ממלתיה׳. מבחינה ז׳אנרית יש לציין את העדר המשקל הכמותי מפיוטי מדורנו. ואף על־פי־כן, הד מסורת ספרד נשמע במדורנו. כך למשל, ניתן להבחין בפיוט ׳מי כמוך מה רב טובך׳(דף לה עמי ב) בהד עמום הבא מן הדגם הספרדי.

קבוצת הפיוטים לפסח הינה גדולה יחסית, וכוללת שישה עשר פיוטים. לבד מן ההתגוונות התבניתית והז׳אנרית כמקובל בפיוטי יעב״ץ, יש לציין את הופעת הכתובת הארוכה לפני הפיוט ׳שמעו ניסי אל חי׳(דף מא עמי א). בכתובת זו מתגלה מגמתו של יעב״ץ לפייט בעקבות מדרשי חז״ל, ולהבהיר על פיהם סוגיות מוקשות. למשל, בנושא קריעת ים סוף, מובהרים לנו באמצעות שלושה פיוטים, מה היו עשרת הניסים שנעשו לישראל על הים, ומה היו עשר המכות שהוכו בהם המצרים על הים, כמובא באבות ה ד. מבחינת עריכת הקובץ יש לנו אולי עדות לכך, שמיקומו של הפיוט לנשמת ׳שמעו נסי אל חי׳, נקבע לאחר הפיוטים לקדיש, בשל ה׳איחור׳ בזמן כתיבתו, כמוסבר בראש הכתובת הארוכה שלפני פיוט זה. כמו כן יש לשים לב ששירת הים בהיותה ׳עליה׳ נכבדה עד מאוד, הריהי מזכה את בעליה בפיוט רב רושם בעל פרשנות מעמיקה הנוגעת לסוגיה מוקשה במסכת אבות.

חג השבועות זכה לעשרים וארבעה פיוטים, שלושה לנשמת, ארבעה לקדיש, ושלושה עשר להוצאת ספר תורה, שלושה לעליה החשובה לעשרת הדברות ואחד לאחר קריאת המשנה. הפיוט הנזכר לאחרונה לקריאת המשנה, נועד ככל הנראה להאמר לאחר אמירת המשניות בתקון ליל שבועות. הופעת פיוט לתורה שבעל פה, לצד פיוטים לתורה שבכתב, מובנת לנו ביום חג מתן תורה, לפי שאין אומתנו אומה אלא בתורותיה, זו שבכתב וזו שבעל פה. כידוע שימש חג השבועות מוקד מרכזי להדגשת חשיבות תורה שבעל פה, בעיקר מימי ר׳ סעדיה גאון באזהרותיו המפורסמות, בהן ביקש לשלב תורה שבכתב עם זו שבעל פה, כנגד דעתם של הקראים. ריבויים של הפיוטים להוצאת ספר תורה, יובן אולי, מתוך היוקרה לה זכתה הכתובה לשבועות של ר׳ ישראל נג׳ארה ׳ירד דודי לגנו׳(י־3797), שנאמרת כידוע בשעת הוצאת ספד תורה,1. נמצאנו למדים, כי יעב״ץ נאחז במנהגים השונים שנוספו לחג השבועות עם הופעת המקובלים, המוסיפים לחג זה צביון מיוחד בקרב חגי ישראל. החגיגיות העממית בפיוטי הוצאת ספר תורה מתבטאת לא רק בתוכנם, אלא גם בתבניתם, שכן תבנית אהובה היא זו של פיוט מעין אזורי פשוט עם מדריך, וכך זוכה חגנו לשיתוף הקהל בשמחה.

שלישי מבין הרגלים הוא חג הסוכות שפיוטיו מופיעים לאחר פיוטי חג השבועות. בהתאם למצויין לעיל, נפקד מקום הימים הנוראים בפיוטי יעב״ץ, לפי שכבר נתקדשו פיוטי הקדמונים בימים הנוראים, ואין להוסיף עוד עליהם או לגרוע מהם. יש לציין, שבפיוטי חג הסוכות ושמיני עצרת, מצוי מספר רב יחסית של פיוטים הדנים בהלכות החג. פיוטי מדור שמחת תורה שייכים אף הם לכאן, וכבכל מדורי החגים יש לציין את המספר הרב(יחסית) של פיוטים ארוכים, רבי סטרופות ומדריך בראשם. דבר זה המאפשר ׳פיתוח מנגינתי׳ כדרך מנהג ישראל לשיר ולזמר ביתר שאת בימי המועד.

מיד לאחר הפיוטים לשמחת תורה, באים פיוטים ׳לחנוכת ספר תורה׳, לאמור, להכנסת ספר תורה. ולאחריהם פיוטי ׳כבוד לתורה׳, ופיוטים ל׳מעלת התורה׳ (=לעולה לתורה). לאמור, מן החג הלאומי הכללי לשמחת תורה, אנו עוברים לחגו הפרטי של כל יחיד מישראל השמח בתורה, אם בשעת חנוכת ספר תורה, אם בשעת לימוד התורה, ואם בשעת העליה לתורה. פיוטים במדור לחינוך (=לחנוכת) ספר תורה נועדו לישתבח, או לקדיש, ביום שחנכו בו את הקריאה בספר התורה החדש. הפיוטים הבאים במדור ׳כבוד לתורה׳ אין עליהם כל ציון שייכות לאחת מן התפילות, ומכאן שנועדו כנראה לתהלוכת ספר התורה, כמו גם להזדמנויות נוספות בהן נותנים כבוד לתורה ולעוסקיה. מבין התבניות, יש לציין, שהן במדור הפיוטים להוצאת ספר תורה שבחג שבועות, והן במדור הפיוטים ׳כבוד לתורה׳, מופיעה צורת הוויאנציקו שנסקרה בפרק הקודם ומכל מקום היא מעידה על החגיגיות העממית שבה משתתף כל הקהל בחגה של התורה.

הפיוטים לעולים לתורה זכו לפיתוח אופייני בקרב משוררי המגרב. פיוטים אלו מיועדים לכהן, ללוי או לסתם אדם מישראל, לנגיד, לחכם או לשד״ר, ולכל אורח חשוב ונכבד. יצוינו במיוחד שני פיוטים הקשורים בשמו של הפייטן, הלא הם שמות יעקב ושם אביו ראובן. ואולם מכל מקום, מאחר שאין המשורר חפץ לשבח עצמו, ואין בכוונתו לברך עצמו, הרי הוא כותב פיוטים שהינם חידות, ובצורה מתוחכמת הוא מגיש לנו פיוטים הסובבים את שמו. פיוטים אלו אינם מובנים כל צרכם, לפי שהם עשויים כאמור במתכונת החידה, ועל כן נתן הפייטן פירוש לפיוטים. פיוטים רבים פותחים במילת פתיחה המבטאת יחס אוהד לעולה לתורה, היא המילה ׳ידידי׳, פיוטים אחרים הינם כאמור בעלי נמען ששמו נקבע בשיר, וכגון שכל צלעית אחרונה שבו, חותמת בשמו,1. מדור אחרון מבין הפיוטים לכבוד התורה, הוא מדור הפיוטים לסיום מסכתא, גם הוא מלמד על חיבת התורה, ובו דגש על סגולותיו של התלמוד על כל מעלותיו ומעלות מפרשיו והעוסקים בו. פיוט אחד במדור זה נכתב בארמית, היא לשון התלמוד הבבלי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 130 מנויים נוספים

אוקטובר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר