אגדר אננסא – בוגדנות הנשים – השירה העממית היהודית-יעקב לסרי

אגדר אננסא%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%aa

בוגדנות הנשים

 

די מא דאק אגדר אננסא מא ייעדר

מי שלא טעם בוגדנות הנשים

 

מא צאבר מחנא מא דאק גבאיין

לא סבל יגונות ומרור לא טעם

 

מתהנני אומרתאח מא יסכי בנדר

נינוח ושקט ולא יתלונן, כי לא ראה מאום

 

מאי יעדרסי כאיינו מא כאיין

לא יצדיק את גונבו, ולא יאמר כי גנב

 

ודי מא דאק תסיפת נסא

אשר לא טעם טינת הנשים, לא טעם טורח רב

 

מא דאק מחאיין וואלא כאן מריד

לא טעם שברון לב, מעולם לא חלה

 

קלבו פרחאן תציבו דאיימן זהוואני

לבו שש עליו, תמיד רוחו עולזה

 

ביסם לכרים נכתב פכלאמי וונעיד

בשם האל אכתוב, ודברי אספרה

 

מא צאר פדנית סידנא לחקקאני

על דברים שקרו בעולם בורא היצירה

 

פננסא מא כאיין גיר לגיייאר ותנכיד

בנשים תמצא אך עצבות ואנחה

 

עמדא עלא לינהו גריב ובברראני

מסכן זה בודד וזר, וגם נדחה

 

לוכאן תחצאל פייד ננסוואן ראב פנית

לו בזרועות עדת הנשים תיפול ותיבול

 

יכלליוכ ממחון באיין אררזאל ווחדאני

יניחוך בצער, ובין הגברים ערירי התסכול

 

וואככא תכון טביב, מא תערפסי באס מריד

ואם רופא תהיה, לא תדע מחלתך בה תסבול

 

דימא מדבוע פאיין מא תכון דחסאני

תמיד בהזיות תוהה, ובכל מקום מהורהר ויחיד

 

ווקת ישופוכ ידחכו עליכ בלעאני

ועת יראוך, יגלגלו צחוקים עליך במזיד

 

לא תלומוניס ייא כותי אילא בכית

בטענות אל תבואו אלי אחי, אם בכיתי

 

פי ווקת להזרא עדרוני

ובעת מפח נפשי, אנא הבינו אותי

 

מפררט מא בין אררזאל בקית

נטוש ומוזנח בין האנשים נותרתי

 

וונבבכי זמיע לכלוק ללי ינדרוני

עלי יבכו כל הברואים אשר יראוני

 

מן בעד לעסרא ייא לחבאב, מא נוויתסי יגרוני

על אף עגנות העבר ידידי, לא פיללתי חברי יבגדוני

 

מן בעד לעסרא אולולוף גדרוני

למרות הרגלי עונגנו, הנה בגדו בו בגוד

 

מא עאדוס יכזרו פייא חתתא בננדרא

אף פסקו מלהביט בי, ולא תציצו בי עוד

 

פלייאם ללי כונת בדדראהמי יתבעוני

בעתות הוני ועושרי ידעו לרדוף

 

ווליום גדרו ולאחוני פמררא

בגדו באמון ובבת אחת השליכוני

 

מאדא מן כיר עמלת פיהום אוכרהוני

עליהם טובותי הרעפתי, ועתה שטמוני

 

סאלאוו מן טעאמי אוסייבוני לבררא

סיימו אכילת מזונותי, וזרקוני החוצה המום

 

טלקוני מריד במוואכלהום טעעמוני

עזבוני חולה, בתבשילי תרעלה הטעימוני טעום

 

אוסרת כיף למעמול פזררא

עטוף מחשבות הכיצד המעשה קרה

 

חתתא צן חבאני כאפז מנני אוכרהוני

אף קרובי וידידי פחדו, ועלי דיברו סרה

 

אוסרת מסייב בזזוע וולהממ ווקהרא

נטוש במצוקה ורעב, ובחרפה מכוערה

 

רזעת נקטטע לקלוב ללי ינדרוני

ריסקתי לבכות כל רואי בזו הצרה

 

פיהום ללי יקול, פין יימו ייא חצרא

יש בהם שאמרו בערגה, היכן ימי זוהרו ?

 

וואנא ווללית נטלב למות בלמצרא

ועתה את המוות אבקש, ואשלח מחירו

 

מן בעד ייא נאס זאת, סרת נכממ

הגיעו ימים ובאו, ונשארתי חושב בימי שפלי

 

נבכי ווננוח עלא מא זראלי

אבכה ואקונן על מה שקרה לי

 

כולל מא סאר בייא מכתוב וומזמם

כל סבלותי רשומים בפנקס לא יימח

 

סרת נעידו ללעדייאן, יסופו עלא חאלי

אפילו שחתי לאויבי, ויביטו על כוכב עולי

 

וואלא זברת פדונייא חנין, ללי ייתפככר עמאלי

ולא מצאתי בעולמי כל חנון, שייזכר בפועלי

 

וואלא זברת פדונייא חנין ללי ייתפככר

ביולמי לא נמצא חנון, שיזכור מעשי ומעללי

 

ויסוף חלאתי ויספק ענני בררחמא

יראה שפלותי, יהמו רחמיו על רם ששפל

 

מן בעד דחכי, ווללית מהזור וונתהזזר

אחרי רעמי צחוקי, עלוב אני ונעלב והדבר נתגל

 

תבדדאל חאלי ווללית מן דאוו וודממא

השתנה מצבי, שבתי מבטחוני נדכה ונשבר

 

פוקת נתפככר נווללי סכראן וונסככר

ועת אזכור, כשיכור אחרים אשכר מעניין העבר

 

למורת כירלי מן למחייאן וותתהמא

טוב מותי מחיי, מהיותי אומלל וכוחי לא גבר

 

מא בקאלי זהד באס נהדר וואלא נהתהדדר

נותרתי בלי און, איך אדבר ואחרים אדובב

 

עינייא יבחתו, וולקלב ירזא לרבב אססמא

עיני חוקרות, לבי צופה לריבון ועולמו סובב

 

כבדי בלהממ עאמר וותעממר

כבדי בתוגה ודאגות נמלא כמה וכמה

 

מאזאלת נזיד פלעדאב ווססממ ווננקמא

עוד אוסיף עינויים, סם מוות ונקמה

 

ייא לכוואן מא בקא פייא צבר אולא נצבבר

הוי אחי, לא נותרה לי התאפקות ולא אתאפק

 

דאקת רוחי, וואלא בקאתלי נזיד סי כלמא

צר עלי עולמי, לא אוסיף דבר ובזאת אסתפק

 

נשפו ערוקי מן דממ, אומא בקא גיר למא

חרבו עורקי מדם, ונשאר רק מים ובספק

 

לייאם ללי מסאת לא תרזע אייאת

געגועי לימים שחלפו וכבר לא ישובו

 

וולקלב ללי תצל יוודדי במכתובו

והלב שנתפס יסבול גורלו וכתובו

 

רמאוולי ססלוכ מן כלל זיהאת

הכל עבר השליכו לרגלי רשת היוקשים

 

וואלא זברת פככאן, צו עקלי ווחרובו

נעפשי אין פדיון, על שכלי וחורבנו

 

תצלת מתל למסזון, ללי מא יינפעו הרובו

כדתי כאסיר, אשר במנוסתו אין יתרונו

 

למסזון אילא תצל מא יינפעו הרובו

האסיר אם נלכד במנוסתו אין תועלת

 

לא בדדו ייצררף מכתובו בזז עליה

על כורחו יחיה בכתובו, אפילו בלי תוחלת

 

חתתא אנא ראני נוודי פלקדרא וולמכתוב

והנה גם אני מתמודד, בתקופה נואשת

 

מכתוב רבבנא לאזמני נצררפו וונפרח ביה

אשר הועיד ריבוננו, חובה כי אשמחה בו

 

ווילא עצית למולאנא ייגפר לייא דדנוב

אם חטאתי לאלוהי, יכפר על פשעי בטובו

 

ווילא ליכום ייא לכוואן, גיר תיקו ביה

גם לכם יכפר הוי אחי, ועתה האמינו בו

 

דדי נהו מתבבע טריק ננסוואן יירזע וויתוב

והמפלס נתיבו בין הנשים, יסוג וישוב הלום

 

ווירדד וולהתו, קבל לא דונייא תזלג ביה

יחזור מסורו, בטרם עולמו יבגוד בו פתאום

 

ייא לכוואן שמעו לכלאם, ללי מא פיה גדוב

הוי אחי ! הטו אוזניכם לדברים אין בם שקר

 

ראני אנא נפררז, וואנא ננית נסהר ביה

הרי אני מפרשם, בעצמי אעידה לחוקר

 

רדדו בלאכום תכאלפו כלאמי וותסמחו פיה

שימו לבבכם לא למרוד ועל דברי אל לכם לוותר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 124 מנויים נוספים

אוקטובר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר