ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים – יוסף שטרית
ב. גרסת מוגאדור
השיר שונה מגרסת תארודאנת בסטרופת הסיום שלו, שצומצמה כאן לחמישה טורים במקום תשעה בגרסה המקורית. האירועים המשמשים מסגרת התייחסות לשיר כרוכים כאן ביציאת התורכים מארץ ישראל לאחר כיבושה בידי הבריטים ולא במפעלו הציוני של הרצל, שאינו מוזכר כלל. גם שנת הגאולה השלמה הוסבה כאן מתרפ״ח לתרפ״ה (1924/1925). כאן נוסף גם טור (ס׳ 17) המתייחס למצבה של ירושלים, שנמצאת עדיין תחת כיבוש של זרים אף שהתורכים עזבו אותה. גרסה משופצת זו נכתבה במוגאדור כנראה בסוף העשור השני של המאה.
אשר לתבנית השיר, אין הבדל בין שתי הגרסאות פרט לשינויי נוסח שנבעו מצורכי השיפוץ ומטעויות בהעתקה. כתובת השיר גם היא שונתה בהתאם לשיפוץ: ״שירה ליום הבשורה ולכבוד עיר תהלה ירושת״ו בב״א. [=ירושלים, תיבנה ותיכונן במהרה בימינו, אמן]. סי[מן]: אני ע״ה [=עבד ה׳] דויד חזק חזק; נו[נעם]: דברי שיר שבח״. המקור: כ״י משה כהן בידוך, ללא עימוד.
ו אוחילה לאל אראה / יום הבשורה; / אז נשיר בשיר נאה / עוז ותפארה.
נכספה נפשי לראות / בית הבחירה, / ורחובות עיר מלאות / רנה וזמרה.
ישמע גם קול לוי. / שיר על דוכנו / ישיר ישראל בנוה, / יושב על בנו.
תגטיא עיר תהלה, לה קורא,
שינויי נוסח בגרסת תארודאנת בהשוואה לגרסת מוגאדור
3 ישמע: ישמח [!] // 4 יה קורא: הקורא "
יאמר לה: התנערי,
חומת אש סביב אורי;
לא יבוא בך עוד נכרי.
ההרים יפצחו בשיר / רנה ותודה; / כל עץ היער ישיר / לצור תעודה.
דביר ואולם לבנ[ו] / בארץ חמדה; / כיהן יקריב קרבנו / וזבחי תוז־ה. 10
ובכול יום אני אוחיל / קץ הפלאות, / בנה נא חומות וחיל / מתי להראות.
תגטיא ימי קץ איש חמודות
בא חשבון אנשי מרות.
פקדו מצפוני סודות,
עלה מספר החידות.
15 דברו יחד, קרוב / בא עת חננה; / בשנת תרפ״ה מכאוב / יבוא ברנה.
חזק לבות כי צמחו / אותות גאולה, / כי קדר עזבו ברחו / מעיר תהלה.
חיש מהיר מלא שמחת / עיר הבנויה, / כי זה היום הוא תחת / אומה נכריה.
זמן יבוא בימיו / נושע יאוז־ה; / יה, טל יערפו שמיו, / תהיה לעיז־ה
קץ כל גלות רע ומר; / אין עוד צריכה. / אברך על המוגמר, / זאת הברכה.
מקורות וביאורים של הטורים השונים
15 בשנת תרפ״ה מכאוב: על פי חישובי הקץ שהילכו בקהילתו של המשורר, אמורה הייתה הגאולה להתרחש בשנת תרפ״ה (1924/1925;
תרפ׳׳ה מכאוב: כפל לשון של הצירוף, הן על פי מובנו הראשון של תיקון צרות עם ישראל והן כסימן לשנת הגאולה.
16 כי קדר עזבו ברחו מעיר תהלה: הכוונה כנראה ליציאת התורכים מירושלים לאחר שנכבשה בידי הבריטים.
מלא שמחת עיר הבנויה: השלם את שמחת אנשי ירושלים והעם היהודי;
כי זה היום הוא תחת אומה נכריה: עם ישראל עדיין בגלות.
זמן יבוא בימיו נושע יאודה: על פי ירמיה כג, ו; לג, טז:
יאודה: במקום ״יהודה״, כמקובל בכתביהם של תלמידי חכמים;
טל יערפו שמיו: על פי דברים לג, כח.
קץ כל גלות רע ומר; אין עוד צריכה: עם ישראל אינו צריך להמשיך ולסבול בגלות הנוראה;
רע ומר: על פי ירמיה ב, יט.