ארכיון יומי: 5 בדצמבר 2016


הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט"ז-משה חלמיש

רשימת מקובלי מארוקו%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94

אברהם בן אהרן. דברי קבלה בשמו הובאו אצל ר״י איפרגאן, מנחה חדשה, דף 154 א.

אברהם אביחצירא. תאפילאלת (?). (ראה מ״ר, יז ע״ד).

 אברהם אדרוטיאל בן שלמה. ישב בפאס, חיבורו אבני זכרון (כי״י בית״ המדרש לרבנים בניו־יורק 1746, 1659, 2089 ועוד), נכתב ברבע הראשון של המאה ה־16. המחבר מספר על ״החכמים השלמים מרביצי תורה ראשי הישיבות״, שהוא יושב בקרבם. ״ואני הצעיר תלמידיהם המתאבק בעפר רגליהם שותה בצמא את דבריהם כל ימי גדלתי ביניהם ולמדתי בתלמידיהם … ומרוב התשוקה בינותי בספרים דברי הראשונים והאחרונים להבין דבר תורה וסודותיה״. תוך כדי כך ספרים שונים ״באו לידינו מהחכמים הקדמונים מלבד מה שנתעלמו ממנו לרבבות ולאלפים. וגם מספרי האחרונים יקרים ונכבדים סודות כמוסים באלף מסגר סגורים״. ממקורות שונים אוסף המחבר חומר על שאלות עיקריות בקבלה. אוסף זה הוא ממש אוצר בלום, ונזכרים בו גם ספרים שאבדו בינתים. לא לשווא מרבים לצטט אותו כשני דורות מאוחר יותר בחוג תלמידי ר׳ משה אלבז בדרעא, שם מזכירים שמו בהערצה רבה, כגון: ״המקובל האלוהי נר ישראל״, וכיוצא באלה.

אברהם אזולאי בן ישראל. ת״ך – ח באב תק״א. מגדולי הקבלה במארוקו. ישב במראכש, זמן מה גם בתטואן ובמכנאס. נודע כבעל מופת ומלומד בנסים. היה מתלמידיו של ר׳ יצחק די לויה ממראכש, מחשובי רבני זמנו. חברם של ר׳ אברהם ן׳ מוסה ור׳ יעקב בן מראג׳י. מבין תלמידיו: ר׳ יעקב פינטו ור׳ ישעיה הכהן. ליקוטים מפירושו לספר הזוהר נכנסו לתוך מקדש מלך של תלמידו, ר׳ שלום בוזאגלו. בספר אוצרות חיים, ליוורנו תר״ד, נדפסו גם הגהותיו, ובשער שם כתוב: ״… הגהות … הני אשלי רברבי רבני גאוני המערב חסידי קדושי עליון ה״ה כמוהר״ר אברהם אזולאי זצ״ל וכמהר״ר אברהם בן מוסה זצ״ל מתושבי עוב״י [ = עיר ואם בישראל] מראקיס יע״א עלויי עליה״. לפי הקולופון שבסוף הספר נעתק ״מספר אוצ״ח כ״י דהועתק שנת והיה שכרי [= תק״ל] על ידי הרב … משה מאימראן זצ״ל מעיר מקנאסא״.

הערת המחבר :  ברשימה מובאים אישים שהידיעות עליהם כמקובלים ברורות לצד          אישים

שהידיעות עליהם מועטות (ולפיכך רשמנו את מקור הידיעה). כמו כן     נרשמו

חכמים בעלי זיקה לקבלה הגם שאין לראותם כמקובלים יוצרים (כגון     ר׳ דוד חסין)

 אברהם אזולאי בן מרדכי. פאס, ש״ל – חברון, ת׳׳ד(י). בפאס הגיע לידיו פרדס רימונים של רמ״ק, התרשם ממנו עמוקות ונדר לעלות לארץ ישראל. עלה בשע״ה. תולדותיו מסופרות בהקדמות ספריו, וכן אצל החיד״א. מחיבוריו הקבליים ייזכרו: זהרי חמה, קיצור מספר ירח יקר, הוא פירושו של ר׳ אברהם גלאנטי לזוהר (ונציה תט״ו): אור החמה, הפירוש החשוב ביותר, המקיף את כל הזוהר על התורה. מהדורה שלמה נדפסה בפרעמישלא תרנ״ו-תרנ״ח (וד״צ בני־ברק תשל״ג); חסד לאברהם, רובו בנוי על שיטת הרמ״ק, ממנה הושפע מאוד בראשית דרכו. חובר בעזה. נדפס ראשונה באמשטרדם תמ״ה: בעלי ברית אברם (ווילנא תרל״ד), פירושים על התנ״ך. אף הוא חובר בעזה.

 אברהם אלנקאר בן יוסף. יליד פאס. המחצית השנייה של המאה הי״ח וראשית הי״ט. ידוע במחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק״ק ספרדים, שיצא בעריכתו, ונדפס לראשונה בליוורנו תקס״ג. המחזור, הנקרא זכור לאברהם, בנוי על פי כתבי האר״י וחמדת ימים. תפוצתו היתה רבה מאוד, ועל כך תעיד הדפסתו החוזרת ונשנית. למשל, פעם נדפס המחזור כמנהג ״אלגיר ובנותיה״ (ליוורנו תרמ״ו), אך בעיקר ״כמנהג ק״ק ספרדים שבקוסטאנטינא ומדינות מזרח ומערב ואיטאליא״ (ליוורנו תר״ז, תרכ״ה, תרנ״ד, תש״ז, תשי״ז, תשכ״ב, תשכ״ח, תשכ״ט, תשל״ז ואף יותר מאלה). ר׳ יעקב רקח (שערי תפלה, ליוורנו תר״ל, כב ע״ב) מספר: ״ראיתי ציור מנורה נאה מהרב מהר״א אלנקר ז״ל בכת״י וכתוב בה כל המעלות״. ר׳ אברהם כלפון (חיי אברהם, טעמים נפרדים, אות נד) מביא טעם (קבלי) משמו, מדוע יש להתנועע בעת הלימוד, וכן מזכירו לעתים נוספות בתואר ידי״ן [ידיד נפשי].

כישלון – המשא ומתן לחידוש חוזה השלום עם צרפת בשנת 1689.

טולידאנו

טולידאנו

גם ביחסים עם הולנד שיחק, אברהם תפקיד מרכזי ומנע מספר משברים. הצלחתו בתיווך עם ארצות השפלה הביאה למשל את מלך פורטוגאל לפנות אליו ישירות אם יכול להסדיר לארצו הסכם דומה בדבר שחרור השבויים כפי שמעיד השגריר הצפתי: " שמעתי בסוד שמלך פורטוגל שלח מכתב למימראן על ידי יהודי תושב אמשטרדאם שאם מלך מרוקו נכון לחתום לגבי שבויי ארצו אותו הסכם שהושג עם ההולנדים, יש בידי אותו יהודי באמשטרדאם ששים אלך אונקיות שיכול להמירן בכלי נשק ותחמושת אם יבקש ".

ואם כבר אנו דנים בנשק ובסחורות אחרות הגיע הזמן להוסיף שבאותה תקופה מאושרת לא היתה כל הפרדה בין יחסי חוץ ויחס מסחר. מדיניות ועסקים דרו בשלום תחת אותה כיפה. את סוד נטייתו הפרו-צרפתית של הנגיד אברהם אפשר למצוא בנקל ביחסיו המיוחדים עם ארץ היינות המשובחים.

מה שנקרא אז חוזה שלום מוגדר כיום כחוזה מסחר. עיקר היחסים התנהלו עם צרפת והולנד. שתי אהבותיו של הנגיד. גם הפרדה לא הייתה קיימת בין שרות ציבורי ואינטרס פרטי. אברהם מימראן, שהיה בין מנהלי המו"מ עם צרפת והולנד, היה הסוחר הגדול ביותר עם אותן מדינות.

מסופר שבשנת 1693 תפסו הספרדים אוניית משא של אברהם מימראן שהובילה סחורות לצרפת, מה עשה מולאי איסמאעיל ? זרק למעצר משלחת הכמרים הצרפתים שבאו לנהל מו"מ בענין שחרור השבויים, כדי שפאריס תלחץ על מדריד ! וכך אמנם קרה. הדיפלומטיה לשירות המסחר הפרטי.

ועוד דוגמה, בשנת 1690 העניק המלך לאברהם הזכות הבלעדית לגבות לטובתו הפרטית מס בגובה אחוז אחד על כל הסחורות שעברו בנמלי מרוקו, הן ביצוא והן ביבוא. הסוחרים התקוממו נגד צעד זה, והמלך הוריד לחצי אחוז אותו מכס ….מימראני.

אולם מה שהמלכות נותנת היא יכולה ליטול עוד ביתר קלות. גם לאחר שהגיע לפסגה נשאר הנגיד, ככל הנתינים, חשוף לשרירות לבם של המלך ובני משפחתו. לאחר הטראגדיה של מות אביו נפל על הנגיד המושלם עוד אסון כבד כאשר אחד מבני המלך – הם נמנו במאות – הרג ללא סיבה את אחיו שהיה בשירות המלך בסאלי. נסיבות הרצח – גם בתקופה בה חיי אדם לא היו מקודשים – זעזעו הקהילה היהודית והקהילה  הדיפלומאטית כפי שאנו למדים מעדותו של לאסאטל ( 1696 (

מולאי אחמד ארהבי בא יום אחד אצל מימראן, אחיו של נגיד היהודים שהיה אז בתנז'ה כדי לסיים המו"מ עם ההולנדים ובקשו להתלוות אליו לגן. היהודי לא יכל לסרב, שם הוא ביקש להנות ממנו, דבר שהפתיע היהודי שהתנגד לכך. הנסיך הרג אותו באקדחו. היהודי היה מלווה בארבעה מבני קהילתו והוא ציווה על שומריו לאנוס אותם בנוכחותו והם לא התנגדו כדי להציל את חייהם האומללים.אכזריות והתעוללות ללא תקדים, היהודי הזה היה הטוב שבתושבי מדינה זו והיה מקורב מאוד למלך.

הוא היה ידידי הקרוב ביותר, ומגן על בני ארצנו כפי שהוכיח בהזדמנויות שונות.

גם המלך שאהב את האיש והעריכו, הזדעזע ופסק להוציא להורג את ארבעת שומרי הראש על שלא התערבו למנוע את האסון. אבל את הרוצח הוא חנן למרות תחנוניו של הנגיד. אם הרוצח היתה האהובה שבנשי המלך ורק כלפיה גילה תמיד חולשה מפתיעה.

בעליתו לפסגה לא שכח אברהם מימראן את בני משפחתו שהצטיינו במסחר ובחצר המלך. המפורסם שבחבורה היה דודו, רבי שמעיה שבנה בית כנסת שהיה מוכר עד ימינו תחת השם " סלאת רבי שמעיה ". עוד אחד מבני המשפחה שהצטיין בעושר וביושר היה מאיר , " איש נכבד ונשוא פנים בעיני עמו ובעיני הממשלה ופעמים רבות היה לפה ולמליץ והטב את לב הממשלה לטובת בני עמו " עוד שם מפורסם, מימון מימראן אחי אברהם שמילא את מקומו בנגידות לאחר מותו.

כל בני משפחה זו הצטיינו תמיד בדאגתם לבני הקהילה ובאי-ניצול לרעה של מעמדם. גדול רבני מרוקו באותה תקופה, הרב יעקב אבן צור, כתב על אחד מבני המשפחה " ומה שטענו חכמי מכנאס שכבר ראו יחיד בדורו שהיה פורע ( משלם מסיו ), ידעתי האיש ושמו שמואל בכה"ר רבי יעקב מימראן נ"ע ואילו היה רוצה שלא לפרוע מס כלל היה יכול כי כן דרך כל קרובי בעלי השררה ונגידים ומי יאמר לו מה תעשה, אלא שלנדיבות לבו היה פורע, ומפורסם  ועומד היה וכבר יצא שמו בעולם, כי אין כמוהו בארץ כי היה מפורסם משאו ומתנו עם הנוצרים וישראלים ועם השרים ורבי המלוכה במכנאס, בסאלי, בפאס, בתטואן, בתאזה ומרוויקוס ובכל הארצות המערב וגם בארצות אדום, וסחורותיו מצויינות בכל עיר ומדינה, ומפני שכבר שלטה בו ובממונו מרוב פרסומו שהיה תגר גדול ומפורסם בכל העולם ".

ברם סופו של אברהם היה טראגי כמו של אביו לפניו. לפי המסופר רופא אסמאעלי נתן לו רעל בתוך סם מרפא בשנת 1723, כנראה לפי פקודת מושל העיר מכנאס שקנא במעמדו בחצר המלך. הסתלקותו הטראגית לאחר מותם המשונה של כמה מבני משפחתו היה האות לאסונות שעתידים היו לפקוד בקרוב את הקהילה היהודית. אחד מרבני פאס קונן עליו במילים אלו.

   איך סר שר מבחר היקומים לאומים.

   יחד גדולים כקטנים, ספדו על מות איש אמונים.

   ראש כל הקצינים וסגנים.

   פועל צדק הולך תמים, ריחו נודף בבשמים.

   עומד בפרץ על עמו.

   נגיד רב תבונה.

לאחר מותו מילא את מקומו בנגידות דודו מימון. אולם למעשה מות אברהם מבשר סוף תקופתה של משפחה מפוארת זו שבמשך שני דורות הצטיינה בהנהגת הקהילה היהודית ושהגורל התאכזר אליה ולאחר הזוהר הזה חזרה לאלמוניותה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו – ויהי בעת המלאח-יוסף טולדנו

ויהי בעת המלאח – יוסף טולדאנו

הוצאת רמטול –%d7%95%d7%99%d7%94%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%97

מראשית התיישבות היהודים ועד הכיבוש הערבי

עתיקות התיישבות היהודית במרוקו אינה מוטלת עוד בספק מאם כי נשתמרו ממנה עקבות מעטות ובתחום זה ההשערות מרובות יותר מן העובדות. אגדות מופלאות, עדויות מפתיעות, תגליות ארכיאולוגיות מרעישות, סיפורי עם שנשתמרו עד ימינו, קושרים מקדמה דנה את ארץ כנען עם אפריקיה, השם הקדמון של אפריקה הצפונית.

בחבל ארץ רחב ידיים זה שוכנת לה מרוקו בקצה המערבי, הרחק הרחק ממה שנחשב בימי קדם מרכז העולם. מערש התרבות, מהמזרח התיכון, נראתה תמיד מרוקו כקצה העולם המוכר שמאחוריו אין אלא הים האין סופי. על כך השם שנתנו לה הערבים " המגרב אל אקצה ", המערב הקיצון.

גבולות המדינה הענקית כאילו עוצבו על ידי הטבע כדי לשמור על אופיה הפראי והמבודד. במערב מאות קילומטרים של חוף בלי נקודות מחסה רבות ונוחות לשיט, מול האוקיאנוס האטלנטי. בצפון, מול חופי ספרד, הים התיכון שאינו מצליח להיות גשר למרות הקירבה. בדרום הים האכזר ביותר : ים החול של הסהארה, הגבול בין אפריקה הלבנה ואפריקה השחורה.

רק במזרח הטבע כאילו היסס ולא קבע ברמה החצי מדברית את קו ההפרדה עם מדינה השכנה, אלג'יריה. הגיאוגרפיה קבעה לא במעט ההיסטוריה, ועיצבה את אופיה המיוחד של המדינה, את מסורת ההסתגרות, הבדלנות, אהבת העצמאות גם אם במחיר התנתקות, שהיו תמיד מסימני ההיכר של המגרב.

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית-מעשה ח'

חמי

חמי

מעשה ח'

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על מנת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל.

מעשה די ואחד לגאון כביר ישמו מהר״ל ז"ל פי בלאד פראג יע"א והווא כאן כלאק פבלאד ישמהא ווירמיזיא  – (ווֹרְמְס (בגרמניתWorms; במקורות היהודים נקראת וורמייזא או גרמייזא היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין–  יע״א פעאם 5273 ליצירת פלילת פסח מן די אוצל בוה נץ פסדור דלהגדה בוה כאן ישמו רבי בצלאל ז״ל כאן צדיק כביר וכיף כלאקלו מהר״ל בנו זאב לבלאד פראג לישועה לאיין כאן ואחד לגייאר כביר ענד ישראל מן זיהת אומות העולם (אדום) די כאנו יקולו באיין ליהוד תה יחדאזו אדדם דנצראני פי כול לילת פסח באס יעזנו למצות די חתא פסח די תה עאם מה דאז די מה תוצאב ואחד לוולד דנצארה מקתול ומרמי פזנקא דליהוד דלעשירים דלבלאד למדכורה באם יטייחו לבאטל עלה סי עשיר ויקולו באיין קתל ואחד לוולד נצראני באס ירפד דם דייאלו לחאזת אדין דייאלו והאגדאך נית פי בלאד ווירמיזיא יע״א טייחו לבאטל עלה רבי בצלאל באיין קתל נצראני ורפד אדדם דיאלו. והאגדאך כאן למעשה ואחד נצראני ראפד ואחד לכנסה ופיהא ואחר לוולד מיית וזה בתכבייה לואחד זנקה די פאם סאכנין ליהוד באם יסייב פיהא האדאך לוולד למיית פם אדאר די רבי בצלאל למדכור לפוק ומראת האד לחכם כאנת חבלה פשהר שאבע ופסאעה די פאס חבבו יגלסו יעמלו פדר דלהגדה לילא לוולה די פסח זאווהא סי אוזאעאת ואערין פחאל לוזע דלוקת די פאס תה יחבבו יולדו והאריךּ סאעה תעמאל ואחד להאראז כביר פדאר לחכם ודגייה מסאוו יזיבולהא לקאבלה ופהאדיךּ סאעה די כרזו באס יזיבולהא לקאבלה כאן האדאך נצראני די ראפד לוולד למיית פלכנסה קריב לדאד לחכם וכיף האדאך נצראני סאף ארזאל תא יזריו מגאבלתו כארזין מן דאר בזרבה ובלעייאט כמם הווא באיין זאיין הומה תה יזריו באס יקבדוה יתסחאבלו הווא ואס עארפוה באיין חב ילוח לוולד למיית פדאר לחכם ומסה וזרה בזרבה מן האדיך זנקה ומסה לואחד זנקה דנצארה ומן כתרת לכופה די כאנת ענדו זא מזהול ואכה הווא אוצל בעדאךּ לזנקה דנצארה לאיין באנלו תה יזריו מנוראה באס יקדבוה ומן די סאפוה לעסאסה דליל תה יזרי וראפד כנסה פיהא סי חאזה ונית סאפו לפאמילייא דלחכם תה יזריוו פטריק כממו הומה באיין האדאךּ די דאז תה יזרי לוולי הווא כוואן וכטפלהום סי חאזה לדאר לחכם ועבבאהא עלה כתאפו והאדוך נאס די מן לפאמיליא דלחכם תה יזריו מנוראה באס יפכּו סריקה דייאלהום מן ייד לכוואן ההדה סאיין כממו לעסאסה פהאדיך סאעה קאמו חתה לעסאסה ותה יזריו עליה חתה קבדוה ומן די סאפו אס כאן ראפד פלכנסה דגייא עגבאוה לכומיסיר ופהאדיךּ סאעה בחתוה בזמננו חתה גררלהום בדי כאיין וקאלהום באיין זיבת האד לוולד דנצארה מיית באס נלוחו פדאד רבי בצלאל ז'ל באס נטייח עליה לבאטל ויקולו נצארה באיין לחכם דליהוד דבח נציראני וצווב ביה למצות לפסח. מן די שמע לכומיסיר לכלאם די האדאךּ אראזל קבדו דגייא ועמלו פלחבס :

האד תשועה תעררפת דגייה פלבלאד כאמלה ושמעו נאס כאמלין נסים די תעמאלו מעה ליהוד פהאד לילה והאדיךּ סאעה תנבבה רבי בצלאל עלה בנו די מאסי יכלאקלו וקאל באיין האד לוולד די מאסי יכלאק גאדי יפךּ ליהיר מן עלילת דם והאגדאךּ כאן : האגדאךּ הקב״ה יציפדלנא מלך המשיח די יפכּנה מן האד לגלות טוילה בזכות אברהם יצחק ויעקב אכי״ר :

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

דצמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר