ארכיון יומי: 15 בדצמבר 2016


פיוט ״מי כמוך״ לחנוכה לד׳ ידידיה מונסונייגו יוסף תדגי

פיוט ״מי כמוך״ לחנוכה לד׳ ידידיה מונסונייגו%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%94

יוסף תדגי

המכון הלאומי לשפות ולתרבויות המזרח, פריז

הפיוט ״מי כמוך״ נמנה עם שירי הגאולה, והוא אחד מרכיבי מערכת היוצר. עזרא פליישר הוכיח כי מקורם של פיוטי ״מי כמוך״ בפיוט המזרחי המאוחר. במקור הפיוט היה בנוי מסטרופה אחת של ארבעה טורים בלבד, הוא היה נאמר בתפילת שחרית בשבתות ובחגים וקישר בין שני הפסוקים בשלהי ברכת הגאולה ״מי כמוך באלים ה׳״ ו״ה׳ ימלֹך לעולם ועד״. פליישר הראה כי מהמאה העשירית כתבו פייטנים מזרחים לא מעטים פיוטי ״מי כמוך״ מורחבים, אולי אף לפני ימיו של יצחק מר שאול הנחשב למשורר הראשון שחיבר פיוט ״מי כמוך״ ספרדי טיפוסי.

הערת המחבר : ייחוס הפיוט לד׳ ידידיה מונסונייגו מושתת על האקרוסטיכון ״אני אני ידידיה בן רפאל אהרן חזק הזק״, אף שבכתובת מודגש שכתב את השיר ר׳ רפאל אהרן ובנו. על עניין זה ראו בפרוטרוט בגוף המאמר. אני מבקש להביע כאן את תודתי הנאמנה לפרופ׳ אפרים חזן ולפרום׳ משה בר־אשר אשר בשיחות עמם נתחוורו לי כמה עניינים יסודיים.

בספרד נעשה הפיוט הזה ארוך והורכב מעשרות מחרוזות המספרות את תולדות בריאת העולם ואת עברו המפואר של עם ישראל, את יציאת מצרים ואת סיפור קריעת ים סוף. תבניתו של הפיוט אחידה בצורה ובתוכן. בדרך כלל הוא מעוצב בטורים בלתי־שקולים המורכבים ממחרוזות מרובעות ששלושת הטורים הראשונים בהן חורזים זה בזה. הטור הרביעי הוא קטע של פסוק המסתיים בדרך כלל במילה קבועה בכל השיר.

עשרות פיוטים נכתבו בספרד במתכונת זו שנתהבבה על המשוררים המקומיים. הם הוכיחו בפיוט זה את כישרונותיהם, כנראה בזכות תבניתו החופשית והלכות הצורה הפשוטות שלו. משוררים אחדים אימצו את הצורה אך סטו מן האופי התמטי של הפיוט. כך עשה ר׳ יהודה הלוי(ריה״ל) – שחיבר גם הוא פיוטי ״מי כמוך״ במתכונת הקלסית – בייחדו פיוט מסוג זה לסיפור מגילת אסתר. הפיוט אומץ במהירות בקהילות, ונאמר בדרך כלל בשבת זכור בברכת הגאולה.

משהתעצמה השפעת הקבלה על התפילה במאה השש־עשרה, הוצאו הפיוטים מן התפילה והועברו למקומות שאין בהם הפסק. בקהילות אחדות של צפון אפריקה אומרים את פיוטו של ריה״ל בתפילת ״נשמת כל חי״ אחר הפסוק ״כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוכה״, ולפני הפסוק ״מציל עני מחזק ממנו״, שם משתלב הפיוט לתיבות ״מי כמוך״. בקהילות אחרות אומרים את הפיוט הזה לפני ״ברוך שאמר״ או לאחר תפילת העמידה, כך נמנעים מגרימת הפסק בחטיבה שבין ״ברוך שאמר״ לתפילת העמידה.7 ומעניין לציין את המנהג של קהילת התושבים בפאס לומר את ״מי כמוך״ של ריה״ל ביום פורים עצמו ולא בשבת זכור. הפיוט שולב בתוך שירת הים אחר הפסוק ״צללו כעופרת במים אדירים״ ולפני הפסוק ״מי כמוכה״ כדי לשמור על הזיקה להקשר.

פיוטו של ר׳ יהודה הלוי זכה להערצה מיוחדת בקהילות ישראל, שלא רק תרגמו אותו ללשונות רבות אלא גם חיקו את תבניתו בפיוטים חדשים. למעשה, שיר זה – שתוכנו סיפור נס הפורים – שימש דוגמה למשוררים רבים, שפייטו את נסי קהילותיהם במתכונתו. וכבר העיר אפרים חזן: ״וכך מתגלגל פיוט ׳מי כמוך׳ גלגול שלישי ונעשה סוג חדש: פיוטים המספרים מעשה הצלה ופדות מקומיים על דרך סיפור המגילה, כפי שסיפרו רבנו יהודה הלוי בפיוט ׳מי כמוך׳ לשבת זכור״.

פיוטי ״מי כמוך״ נתחברו בצפון־אפריקה בעברית ובערבית יהודית ונתפרסמו בידי חוקרים שהשתמשו בהם גם כמקור היסטורי." יש להדגיש שעיצוב שירי הודיה במתכונת זו נמשך עד מלחמת ששת הימים.

הערות המחבר : ראו למשל הירשברג, תולדות, א, עמי 327; ב, עמי 332. דוגמות של פיוטי ״מי כמוך״ שנתחברו על אירועים מקומיים ראו אצל חזן(לעיל הערה 10); וכן אצל תירוש־בקר, מי כמוך, עמי 322-321. באחרונה פרסמו אפרים חזן ורחל חיטיךמשיח (פיוטים על נס) את מכלול פיוטי ״מי כמוך״ שנכתבו בצפוךאפריקה על נסים והצלות מקומיים.

למשל ר׳ יוסף משאש(1974-1890) חיבר בשנת תרפ״ד(1924) את השיר ״מי כמוך דלמעגאז״, שיר ארוך ובו 62 מחרוזות בתבנית ״מי כמוך״ של ריה״ל, ובו הוא מתאר את הוצאתו להורג של המורד זילאלי בן רקייא, המכונה ״אלמעגאז״(=העצלן), שרצה לכבוש את מכנאס בשנת תרכ״ב (1862) ולהתנקם ביהודים. הוא מזכיר שם את קביעת יום ט״ז באדר כ״פורים קטן״ לזכר הצלת הקהילה. הפיוט פורסם אצל משאש, נר מצוה, סא ע״א – עה ע״ב. על מאורע זה ראו גם רבדיו של שיטרית (שירה, עמי 42-41). את הפיוטים שנכתבו במתכונת ״מי כמוך׳ לאחר מלחמת העולם השנייה ריכזה מיכל שרף(מגילת היטלר). לפיוטי מלחמת ששת הימים ראו חזן וחיטין־משיח, פיוטים על נס, עמי 290-275.

ידוע שמאז התגבשותו של הפיוט הקדום ייחדו המשוררים פיוטים לא רק לכל מועדי השנה אלא גם לשבתות שלפני החגים (שבת הגדול, שבת זכור, שבת חזון) ולשבתות המיוחסות (שבת חתן, שבת שקלים וכוי). והנה, בפיוטי החגים הרבים שנחשפו בגניזת קהיר נמצאו גם שירים לחג החנוכה ולשבת חנוכה מראשית התפתחות הפיוט בארץ ישראל." בתוכם נמצאה קדושתא לתפילת שמונה־עשרה לר׳ פנחס הכהן מכִּפְרָה שבצפון ארץ ישראל (אחד מפרוורי טבריה), שחי במאה השמינית. מאז נמשכה מסורת כתיבת פיוטי חנוכה בכל קהילות ישראל. מן השירים הבולטים נזכיר את הסילוק לשבת חנוכה ״אזכרו מעללי־יה״ לר׳ יהודה הלוי, שהוא מין עיבוד של מגילת אנטיוכוס, ואת פיוטו של ר׳ ישראל נג׳ארה לאותה שבת, שנכתב בתבנית ״מי כמוך״ ושתחילתו ״אודה שמך ה׳ כי פדית אותי״.

 

סיפור נס חנוכה והלכות החג משכו גם את לבם של פייטני צפון־אפריקה: בהשפעת פיוטו של ר׳ ישראל נג׳ארה חיבר ר׳ פראג׳י שוואט (סוף המאה השבע־עשרה – המאה השמונה־עשרה) קרושתא לחנוכה, האמורה להשתלב בתפילת העמידה; ר׳ יעקב אבן־צור (1752-1673) ייחד שבעה פיוטים לחנוכה, ומשה אבן־צור (סוף המאה השבע־עשרה – ראשית המאה השמונה־עשרה) ייחד לו שניים; בקובץ ״תהילה לדוד״ לר׳ דוד חסין(1792-1727) יש שני שירים לחנוכה; ובדיוואן ״קול יעקב״ לר׳ יעקב בירדוגו(סוף המאה השמונה־עשרה – 1843) – שניים.

 

גם בדורות האחרונים חיברו פייטני מרוקו שירים לכבוד חנוכה. ר׳ יוסף משאש כתב שני שירים בתבנית ״מי כמוך״ בסדר האלף־בית. הראשון – תחילתו ״אלהי מה יקר חסדך״ – מתאר את סיפור החשמונאים ונם החנוכה, והשני – ״אדון חסדך  אקרא בגרון״ – מיוחד ל״מעשה יהודית״.                                                                                                  

כל אלה הן דוגמאות אחדות לפיוטים מקובצי פיוטים שיצאו לאור. משוררי צפון־אפריקה אחרים חיברו אף הם שירים לחנוכה, אך אלה טרם נודעו ברבים, מכיוון שרוב היצירות עודן בכתב יד.

במאמר זה אביא פיוט לחנוכה פרי עטו של הרב ידידיה מונסונייגו(1867-1799). השיר נכתב בתבנית ״מי כמוך״ לפורים של ריה״ל, ואולי גם בהשפעת ״מי כמוך״לשבת חנוכה של ר׳ ישראל נג׳ארה.23 כידוע, לשירתו של נג׳ארה הייתה השפעה גדולה            על משוררי צפון־אפריקה. פיוט זה, שתחילתו ״אלהים צבאות גדול־כח ועצמה״, יצא לאור על דף יחיד בבית הדפום של מסעוד שרביט ועמרם חזן בפאס, על יסוד כתב יד אוטוגרף, בידי אחד מצאצאי הרב, שנשא אף הוא את השם ר׳ ידידיה מונסונייגו (1994-1907) והיה רבה הראשי של פאס.25 לפיוט זה הקדים המהדיר שיר אחר של           חנוכה, ״אני היום אברך״, פרי עטו של ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו, אביו של פייטננו. שיר זה, הבנוי משבע מחרוזות, שימש מעין ״רשות״ לפיוט ״מי כמוך״ שבו עסקינן, ואין כל ספק שזה היה ייעודו. בשנות הארבעים של המאה הקודמת הודפסו שני הפיוטים כחטיבה אחת, ועליה מושתתת מהדורת הפיוטים המוצעת בזה. המהדיר, הרב ידידיה מונסונייגו, שמנעוריו ועד ימיו האחרונים שירת בקודש, הנהיג את קריאת פיוט ״מי כמוך״ לחנוכה בבתי הכנסת ששימש בהם שליח ציבור; כך זכה הפיוט לצאת מהאנונימיות. ברם עם התפוררות קהילות מרוקו נשתכח מנהג קריאת ״מי כמוך״ לר׳ ידידיה מונסונייגו, ולכן ראיתי לנכון להציב יד למשורר ולההדיר את הפיוט בניקוד ובליווי ביאורים ומראי מקומות.

על אף שענייננו במאמר זה בעיקר בפיוט ״מי כמוך״, אביא את שני הפיוטים, כמובא במהדורה הנזכרת לעיל. אך אקדים דברים אחדים על שני המשוררים – ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו (הרא״ם) ובנו ר׳ ידידיה מונסונייגו (הי״ם).

נספחים אודו פעילותה של סטלה קורקוס – סידני קורקוס

נספח מס' 1                                                                                                                                                 Annexe 1

stella-corcos-1ביקורו של לקוסט (Lacoste) הקונסול הצרפתי

Je me fais un plaisir de déclarer que j’ai emporté de la visite que j’ai faite à l’école dirigée par Mrs.  Corcos, l ímpression la plus favorable.

Je n’ai que des éloges à faire pour la bonne tenue des élèves, et la méthode d’enseignement adoptée par la maîtresse me paraît très simple et de nature à frapper l’esprit des enfants.

On ne saurait trop louer le zèle de Madame Corcos, son énergie et sa patience.

Elle a accompli  une  oeuvre de civilisation et à ce  titre elle mérite les encouragements et les  félicitations  de tous.

                                                        Mogador le 5 Août 1885

                                                                             Le Consul de France

  1. Lacoste

נספח מס' 2

Annexe 2

ביקורו של בלדווין E.J.Baldwin   המיסיונר האמריקאי

It is with pleasure I record the decidedly favorable impression I received of Mrs. Corcos School for Jewish girls in Mogador on the occasion of a recent visit. I regard her success as truly wonderful in view Of her work being carried on in a language which is not the native tongue of her scholars. To both teach them the language in which alone their studies are conducted and to so acquaint them with the rudiment of knowledge, in so short a time, sufficiently her talents and methods.

Her difficulties have been and are exceptionally great and must be taken into account in weighing the success she has achieved.

As a fellow countryman of Mrs.Corcos it is with pleasure that the methods of teaching that have, in this school, proved so efficient are American, and are evidently well adapted to the quick perceptive powers that she speaks of finding in these native children. It is evident that the help and blessing of the god of her fathers, of Abraham, Isaac, and Jacob, is with her. May it so continue and increase!

                                                 Mogador, May 23d 1888

                                                   E.J. Baldwin

                                                  American Missionary 

נספח מס' 3                                                                                                                                                     Annex 3  

 ביקורו של  Maggian  המנהל האדמיניסטרטיבי של הקונסוליה הצרפתית במוגאדור  

Depuis mon arrive a Mogador j'ai eu a différentes reprises, l óccasion de visiter  l'école si intelligemment dirige par Madame Corcos et j'ai toujours emporte de nos visites une excellente impression tant au point de vue de l'ínstruction des élèves, que de leur bonne tenue. Non seulement Mme Corcos mérite les divers témoignages de satisfaction qui lui sont soumis dans ce livre, mais elle a aussi, a mon avis, des droits réels a la reconnaissance de toute la communaute 'Israelite de Mogador pour les sacrifices qu’elle impose dans le but de secourir et de venir en aide .aux nombreux enfants necessiteux qui sont confie a sa

    Le 19 Novembre 1888

                                                                         Maggian   

Gérant du Consulat de France  

stella-corcos

נספח מס' 4

Annexe 4

ביקורו של ג'. בנשימול , מנהל בית הספר "כל ישראל חברים" במוגאדור.

Dan l ápres-midi d"hier 'jái assiste'aux examens qui ont eu lieu a l'école que dirige Madame Corcos.

J constate'avec une agréable plaisir que les élèves ont bien répondu a toutes les questions qui leur ont été' posées' sur toutes les matières du programme.

Je n'ai pas e'te'moins frappe de la propreté et de la bonne tenue des élèves. Aussi, c ést avec une véritable satisfaction que je félicite sincèrement Madame Corcos des brillants re'sultas qu'elle a obtenus.

                                            Mogador, le 24 Mars 1893

  1. Benchimol

                                            Directeur de lEcole de L'Alliance

                                              Israelite Universelle a Mogador

נספח מס' 5

Annexe5

ביקורו של רקטור וויטוואל מאנגליה

I visited Mrs. Corcos School on Nov.23 and I was very much surprised to find such an institution here in Mogador. The children were very neat and clean in their personal appearance, their work in their books very exact and tidy and from a short general paper that I set the two head classes they have a very considerable knowledge of English and other subjects. They must have been well taught to produce such results.

                                          December 8 1900

                                          Joseph Jacob

                                          Rector of Whitwell

נספח מס' 6

Annexe 6

 ביקורו של סגן קונסול בריטניה מיידן (Madden)

Mrs. Corcos's school gave a very successful entertainment in Mogador on Thursday evening Augt.31st  .The room was prettily decorated and a stage was created for the performance, which included piano playing ,songs and recitation, and the children play "Cinderella". The piano solos were by the elder pupils who have been taught by Miss Beck. The younger children entered very heartily into the spirit of the songs and recitations which were all in English, apparently quite grasping their meaning the play was cleverly rendered by the children who knew their parts to perfection: The principal actors being two little girls Miss Reina Bensaude and Miss Viva Corcos who took the parts of "prima"and "Cinderella" Respectively, with much ability. The behavior of the children on and off the stage was excellent and great credit is due to Mrs. Corcos and Miss Beck for this happy result, witch was the outcome of much untiring labour. The entertainment was very much enjoyed by a large and appreciative audience.

                                                             Mogador Augt. 1902

                                                                      Archibald M. Madden

                                                                     British Vice-Consul

נספח מס' 7

Annexe7

ביקורו של לוגן ( (Loganמנהל ב"ס בדבלין (אירלנד)

As a teacher myself I'm interested in education. Have had the great pleasure in visiting these school, testing the question on certain subjects and listening theirs intelligent answering.

All good things do not come from the British Isles. There is a chance yet for Mogador.

Aug 13, 1910

                                          J.Logan

                                        Principal

                                       Rodlemins College

                                               Dublin

נספח מס' 8

Annexe8

 ביקורה של משלחת מלונדון (אנגליה) ודבלין (אירלנד)

On Aug. 27 th I had the pleasure of visiting the Jewish school for

Girls in Mogador. The work done in different classes seemed to me quite excellent so in some respects superior as that which is found in our English Elementary Schools .Evidently these schools must be exercising a valuable influence for good in this city.

                            George Gardner

                         Vicar of All Saints: Cheltenham & Vice

                           Chairman of the Cheltenham

                           George Ohlson –of the Livery of the City of 

                            London.

                            William Cheras-Roche Dublin, Ireland       

נספח מס' 9

Annexe 9

ביקורו של ג'ונסטון ((Johnstone סגן הקונסול הבריטי במוגאדור

I visited the school of the Anglo Jewish Association which is under the superintendence of Mrs. Moses Corcos in this town. My visit having taken place on August 4 Th. I put questions to the pupils and heard them at their studies. It appeared to me that the knowledge displayed by the pupils would compare favorably with that displayed by the majority of pupils of a school of a similar size in England.

The pupils possessed a good English pronunciation, spelt well, and had an excellent idea of English History, both political and constitutional and a surprising grasp of Geography.

British Consulate

Mogador

11 Oct. 1910                         H.B. Johnstone

                                              British Vice Consul

נספח מס' 10        Annexe 

ביקורו של ברום (Broome) סגן קונסול בריטניה בקזבלנקה

Our visit to Mrs. Corcos School for young girls of the Jewish community of Mogador has given us great pleasure.

We were surprised at the high standard of general knowledge displayed by the girls whom we examined and can but endorse the commentatory reports made in 1885,1886,1891,1902 and 1910 by successive British Consular officers at Mogador.

The self devotion and perseverance of Mrs. Corcos ,her daughters and Miss Beck in their efforts to educate and enlighten the girls of the Jewish community have had moral results witch are beginning to be felt in this town.

                                       Mogador, November 26th 1915

                                             R.H. Broome

                                          British Vice Consul

                                          Casablanca (on leave)

נספח מס' 11

Annexe 11

ביקורו של מאיר קורקוס קונסול ארה"ב במוגדור

This is to certify that I have had the pleasure of visiting today the girl's English school of this town under the headship of Mrs., Corcos and consider it my duty to declare that the progress noted in the five months that this institution is in existence is most satisfactory; I have been much pleased with the singing, sewing, reading, writing, and the general education shown by the scholars, leading them to be faithful wives and affectionate mothers.

This establishment and that of the boy's Jews school in this town, which is mainly supported by the board of London Jews, of which several boys have, thought the education imported to them, found them honest living in England and abroad, foretell that the growing generation will be truly ranked a civilized one, as proved by the intelligence of the learns and the method of instruction adopted by their teachers.

Mrs. Corcos deserves all praise and the institution all possible support from those who love education.

                                                                    Meyer Corcos

                                             U.S. Consular Agent

                                             Mogador 12 December 1885

נספח מס' 12

Annexe 12

ביקורו של ארנסט גולנץ מלונדון

This morning I paid a visit to the school of the Anglo-Jewish Association in Mogador. I was very much impressed with all I saw.

The stack of education amongst the Jewish children here has been a revelation tough from what I have seen, the knowledge display is greatly in excess of that in the English Elementary schools in London.

The general knowledge is of a very high standard while the history, geography writing compares …………. Favorably with children in the English schools of ……………   ……..

The discipline also is very good. The children seem interested in all their work.

3 November 1910

Ernest M. Gollancz

נספח מס' 13

Annexe 13

ביקורו של המיסיונר זרביב (Zerbib)

                Ayant visite pour la première fois cet etablissment scolaire de Mrs. Corcos, j'ai eu la satisfaction de constater que les élèves ont réalise de réel progrès, grâce au zèle et au dévouement de la directrice. En félicitant Mrs. Corcos et miss Durand des résultants quelles ont obtenues je les engage a persévérer dans la tache civilatrice qu'elles se ont imposes avec patience.

"Be strong and of a good courage, be not afraid neither be thou dismayed, for the Lord thy God is with thee. Josh I/9

                                    Mogador 2 Aout 1886

                                        T.E. Zerbib

שבח חיים – מכלוף מזל תרים

שבח חיים העתקה ותרגום

מכלוף מזל תרים

הקדמת המחבר%d7%a9%d7%91%d7%97-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%95

יראה הרואה וישמע השומע דחובה על בר נש לאשתעי תדיר קמי קב"ה ולפרסומי ניסא בכל מה דאיהו עביר בגין דאינון מילין סלקין לעילא וכל פמלייא דלעילא מתכנשי וחמאן לון ואוראן כולהו לקב"ה ואסתלק יקריה עלייהו עילא ותתא זהו הטעם שחייבונו רז"ל בסיפור הנסים כדי שכל ישמעו גבורותיו ונוראותיו ויראו ממנו ואמרו רז"ל כל המספר במעשיהם של צדיקים כאילו עוסק בנעשה מרכבה לפיכך כל איש מאישי ישראל צריץ ליקבץ אנשי ביתו וישמיעם את דבריו ויחרד לבו ויכיר מעשה ה' כי נורא הוא ויגיל וישמח על הטובה אשר עשה לנו אלהים מיום הוסדה ארץ ועד עתה וגם בכל מצוה ומצוה שהוא עושה צריך שיהיה זע וחרד על דבר ה' הגדולה וכו' בשומו על לב לפני מי הוא פועל הפעולה כמאמר רשב"י כל פקודה דלא היא ברתיתא ודחילא לאו היא פקודה כדקר יאות וגם בעת חלמוד והתפלה והמצוה הוראה טובה שיתן אל לבו לפני מי הוא עומד ומשרת באה"ר ובלא זה הוא דבר בטל וכמאן דליתיה דאין זה בלא זה ומי שלא למד חכמת הקבלה ועובד את ה' היינו תפלה בתום לבבו תורת ה' תמימה אעפ"י שאין מלאכתו שלינה מלאכת ה' תיקרא בשומו על לבו גדולת הבורא אדון  יחיד אבי התשוה וגילו ברעדה והכל יהיה בעיני השכל ולא בעיני הבשר כי לא יכשר לפניך כי אם הטוב והישר כי אתה הוא בעל הרחמים והסליחות טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיו באמת ובתמים דכתיב קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת מלך אדיר אדירים מה אדיר שמך בכל הארץ נאדר בקודש יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי אכי"ר :
עבד לקונו

מכלוף מזל תרים

סיפורי הנביאים מוחמד בן עבד אללה אלכיסאאי

סיפורי הנביאיםסיפורי הנביאים

מוחמד בן עבד אללה אלכיסאאי

محمد بن عبد الله الكساءي ـ قصص الانبياء

הקדמת המתרגמת : אביבה שוסמן

על סוג ת ״סיפורי הנביאים״ בכלל רעל חיבורן של מוחמר בן עבד אללה אלכסאאי בפרט

התרגום לחיבורו של מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי (להלן: כסאאי) המוגש בזה לקורא הוא מעין המשך לעבודת הדוקטור שלי, העוסקת בשאלת מקומו של חיבור זה בספרות הערבית הקלטית וכן בזיקתו למקורות היהדות ובאופיו העממי. הטקסט המרתק הזה רואה אור עתה לראשונה בתרגום עברי.

שם החיבור – סיפורי הנביאים (קצץ אלאנביאא) – אינו ייחודי לכסאאי. זהו שמה של סוגה בספרות הערבית הקלסית, ורבים החיבורים הנמנים עמה וקרויים בשם זה. הסוגה עוסקת בעיקר בבריאת העולם והאדם ובבני ישראל ונביאיהם, בדומה למקרא ולאגדות חז׳׳ל, ומעט גם בישוע ובאבות הנצרות, בדומה לברית החדשה ולחיבורי אבות הכנסייה. בהמשך אתאר את הרקע להתפתחותה של הסוגה ואת אופייה הדתי והספרותי.

הערת המתרגמת : תרגום לעברית של קטע קצר מן החיבור, ובו סיפור חזרתם בתשובה של אדם וחוה אחרי גירושם מגן עדן, כבר פורסם (ראו שוסמן, אדם, עמי 98-92). התרגום השלם המובא כאן(להלן: מהדורה) וכן הקדמה זו(להלן: הקדמה), מלווים בהערות ובביבליוגרפיה נבחרת. עם המקורות המוסלמיים הכלולים בה נמנים גם מקורות אחדים המתורגמים מערבית לעברית או לשפות אירופיות. בהערותיי להקדמה ולמהדורה אני מפנה לעתים למקורות המתורגמים, זאת לנוחות הקוראים שאינם יודעים ערבית ומעוניינים לעיין במקורות. ספרות המחקר המובאת בביבליוגרפיה כוללת מבחר ספרי יסוד ומאמרים בעברית ובשפות אירופיות, לרבות ערכים מתוך האנציקלופדיה של האסלאם (לפרטים ראו הפתיח לביבליוגרפיה).

טללי אורות – פרשת "וישלח". מאת: הרב משה א. שמיר.

ספר בראשית – פרשת "וישלח".Asilah

מאת: הרב משה א. שמיר.

"וישלח יעקב מלאכים לפניו – אל עשו אחיו" (בראשית לב' ד').

"שלוחו של אדם כמותו" (חגיגה י' ע"ב)  – השליח מחליף את המשלח.

 יעקב אבינו הגיע לדרגת מלאך – היות והוא שלח מלאכים במקומו.

סוד המלאכים – אצל יעקב אבינו.

 

"בשם ה' אלוקי ישראל: מימיני מיכאל, ומשמאלי גבריאל,

                   ומלפני אוריאל, ומאחורי רפאל, ועל ראשי שכינת אל" (זהר במ', איש על דגלו).

זהו שיר קבלי אותו שרים רבים, כסגולה לשמירה,

דבר המשקף את הכמיהה לשכינה ולמלאכים שליחיה,

  שישמרו עלינו מכל עברינו – "כי מלאכיו יצוה לך – לשמרך בכל דרכיך" (תהילים קד, ד).

 

את יעקב אבינו, מלווים מלאכים באשר הוא פונה: 

בחלום הסולם – "ויחלום והנה סולם מוצב ארצהוהנה מלאכי אלוקים, עולים ויורדים בו". (בראשית כח, יב).

בדרכו חזרה לארץ ישראל לאחר 20 שנות גלות אצל לבן הארמי = הרמאי, מלווים אותו 60 ריבוא מלאכים כדברי רב הונא בשם רבי אייבו: "כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ? ששים ריבוא. זה שאמר הכתוב: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים", ואין שכינה שורה בפחות מששים ריבוא.

רבנן אמרי: מאה ועשרים ריבוא, שנאמר "ויקרא שם המקום ההוא – מחניים. הרי זה מאה ועשרים ריבוא".

אמר רבי יודן, נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין = שליחים לפניו. וזה שאמר בתחילת פרשת וישלח: "וישלח יעקב מלאכים לפניו". (מדרש רבה, עד, טו) דבר המסמל את עם ישראל "יוצא ירך יעקב", שיצא ממצרים בששים ריבוא.

 

רבנו "אור החיים" הק' מסביר לנו איך תיפקדו המלאכים אצל יעקב אבינו. בדרכו לפתרון, רבנו שואל מספר שאלות:

  • "למה השתמש במשרתי עליון ללא צורך", ולא הסתפק בשליחים בדמות אדם. כמובן ששאלה זו היא למאן דאמר שאלה היו מלאכים ממש כמובא ברש"י: "וישלח יעקב מלאכים" – מלאכים ממש. מ – מ – ש: מ = מלאכים. מ = ממצוות. ש = שעשה.
  • הביטויים "לפניו" ו"אחיו", נראים כמיותרים, כך שהפסוק ראוי היה להיראות כך: "וישלח יעקב מלאכים אל עשיו" בלבד. כמו כן, הביטוי "ארצה שעיר שדה אדום". נראה על פניו כמיותר.

תשובת רבנו אוה"ח הק':

  • "לפניו": מהביטוי הנ"ל לומד רבנו שהמלאכים עמדו "לפניו" – לפני יעקב, וכך ביצעו את שליחותם. עם יעקב דיברו פנים אל פנים, ואילו עם עשיו – הם סובבו ראשם ודיברו אתו מבלי להגיע אליו. כל זה מבליט את גדולת יעקב בהשוואה לאחרים אליהם התגלו מלאכים כמו אצל הגר לה התגלה המלאך שרק דיבר אתה, ואילו יעקב מצליח להפעיל את המלאכים כרצונו, וזה חידוש גדול. קיים כלל בהלכה: "שלוחו של אדם כמותו" (חגיגה י' ע"ב), היות והשליח מחליף את המשלח. אכן, יעקב זכה שקוים בו: "כי מלאכיו יצווה לך – לשמרך דרכיך" (ר' אלעזר).

מכאן ניתן ללמוד שיעקב הגיע לדרגת מלאך עקב מצות רבות אותן קיים.

ב.  "אחיו": מהביטוי הנ"ל הוא לומד שלעשיו בהיותו אחיו יש זכות אבות, ולכן גם אותו ליוו "ארבע מאות איש", דבר שמאוד הדאיג את יעקב אבינו.

ג. "עשיו": המילה הנ"ל מבטאת את שנאת עשיו ליעקב דבר שמאוד הפחיד את יעקב, ולכן נאמר בהמשך: "באנו אל אחיך אל עשיו, וגם הולך לקראתך, וארבע מאות איש עמו" (בר' לב, ז).

ד.  "הולך לקראתך" – כלפי חוץ הוא מראה אחווה ולכן נאמר "אחיו", לעומת זאת בליבו, הוא שונא את יעקב ורוצה להילחם בו, ולכן נאמרה המילה "עשיו" וגם "400 איש עמו" – דבר המשקף את כוונתו להילחם ביעקב ובזרעו. יעקב נהג בתבונה וחצה את המחנה לשנים: "חצי הראשון מראה פני אהבה לאחיו, וחצי השני מוכן למלחמה ב"עשיו…", כך שהוא מוכן לכל תרחיש אותו יבצע עשיו.

ה. "עשיו אחיו" – רומז לבית המקדש הראשון בו נהג עשיו כאח, ולא היה שותף לבבלים שהחריבו את הבית.

ו. "ארצה שעיר" – שעיר {הרומאים} שהחריבו את בית שני.

ז. "שדה אדום"-  במלחמת גוג ומגוג, המשיח יהפוך את זרע אדום ל"שדה דם" כעונש על שפגעו בישראל כדברי הנביא: "והיה בית יעקב אש… ובית עשיו לקש ודלקו" (הפטרה, עובדיה א, יח

 

רבנו "אור החיים" הק' אומר שפרשת יעקב ועשיו רומזת לגלות וגאולה:

"עם לבן גרתי" =  תרי"ג מצוות קיימתי.

"ואחר עד ע-ת-ה": ע = 70 שנות גלות בבל. ת = 400 שנות גלות מצרים. ה = ה' אלפים.

 ורק בשישית יבוא המשיח" כדברי הנביא בהפטרה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו" (עובדיה א' כא').

"כי מלאכיו יצווה לך –  לשמרך בכל דרכיך" (תהילים קד, ד).

 

רבנו "אור החיים" הק' אומר שהמילה "יצווה" מלשון מצוה וצוות. כלומר, ברגע שאנו מקיימים מצוה, המצוה מצטוות אלינו  בדמות מלאך. וכדברי קודשו: "ואומרו מלאכי אלוקים עולים וגומר, ירמוז אל בחינת מעשים טובים {מצוות} אשר ישתדל אדם בעולם הזה, ויעלה באמצעותם אורות עליונים בשורש נשמתו והם נקראים מיין נוקבין להם יקרא מלאכי אלוקים, וכן הוא במשנת חסידים {פ. אבות}: "העושה מצוה אחת, קנה לו פרקליט אחד. ובעלות אלו, ירדו מיין דוכרין, כי בהתעוררות התחתונים, יתעוררו מים עליונים להשפיע…". (בר' כח, יד. פרקי אבות פ"ד מי"ג).

 

"ויאבק איש עמו עד עלות השחר…

         ויאמר: לא אשלחך כי אם ברכתני" (בר' לב, כה – כז).

                   "כי {יעקב] משל בו, ולא היה המלאך יכול  הלוך – זולת רצונו"  (רבנו "אור החיים" הק').

 

המאבק  בין יעקב לעשיו, מסמל את המאבק

בין אדום לישראל לאורך הדורות – עד ביאת המשיח בו תתקיים נבואת עובדיה:

"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו – והיתה לה' המלוכה" (עובדיה א, כא).

 

לקראת המפגש הטעון בין יעקב לעשיו המגיע עם ארבע מאות איש לוחמים, יעקב פחד מאוד, והכין תכנית פעולה הכוללת שלושה מרכיבים: "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה" (רש"י. בר' לב, ט).

 

  • הכנות למלחמה:

"ויירא יעקב מאוד, ויצר לו, ויחץ את העם אשר אתו … לשני מחנות… והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בר' לב, ח – ט).  רש"י אומר: "וירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים… והיה המחנה הנשאר לפליטה – על כורחו כי אלחם עמו".

על השאלה, מדוע יעקב אינו מסתמך על הבטחת הקב"ה שישמור עליו כפי שהבטיח לו: "ויאמר ה' אל יעקב, שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך – ואהיה עמך" (בר' לא, ג), עונה רש"י: "קטנתי מכל החסדים – נתמעטו זכויותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשיו".

רבנו "אור החיים" הק' אומר: יעקב אבינו התכונן מבחינה צבאית, "לבל יצטרך לנס, וה' יגמור בעדו" (בר' לב, ט).

 

  • יעקב מתפלל לקב"ה שיציל אותו מעשיו.

"ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק: ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך… הצילני נא מיד אחי מיד עשו – כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים. ואתה אמרת היטב איטיב עמך.." (בר' לב, י – יג).

יעקב מבקש מהקב"ה לקיים את הבטחתו ולהציל אותו מעשיו, כפי שהציל אותו מלבן שניסה לגזול אותו.

רבנו "אור החיים" הק'  מסביר את תפילת יעקב החושש שנתמעטו זכויותיו בגלל החסדים והאמת שעשה לו הקב"ה: "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך…" (בר' לב, יא).

 רבנו שואל, מדוע יעקב לא מזכיר תחילה את "האמת" שזו הנהגה לפי הדין, ואשר בעקבותיה הקב"ה מוריד פחות מזכויות האדם לו נעשה הנס, ורק אח"כ יש להזכיר את  "החסדים" שזה לפנים משורת הדין, וע"י מוריד הקב"ה יותר זכויות מן האדם לו נעשה הנס?

על כך עונה רבנו: "נתכוון לומר שחסד אל – אין כח באדם לשלם לאל עליון, ואליו יקרא אמת – כי אין לו תשלום מאדם כאומרו: "אם צדקת מה תיתן לו" (איוב לה, ז). וכפי זה יקרא חסד של אמת, על דרך אומרם ז"ל: "חסד העשוי עם המתים, קרוי של אמת" (ב"ר פ, צו). כלומר, הנהגת החסד האלוקית היא 'אמת', והיא חסד מושלם, היות והקב"ה לא מצפה לשכר מהאדם לו הוא עושה את הנס. לכן ניתן להסביר את הפסוק כך: "מכל החסדים ומכל האמת" – חסדים שהם אמת. דוד אומר "חסד א-ל כל היום" (תהלים נב, ג). השם א-ל, מסמל את הנהגת מידת החסד האלוקי.

רבנו אוה"ח הק' מסביר עוד: ב'חסדים' וב'אמת' קיימים שני סוגי הטבה. הראשון מציג את "החסד שנתחסד עמו ה' ברוב טוב" כדברי קדשו. כלומר, כל העושר והשפע בילדים וברכוש שנתן לו ה'. ההטבה השניה – "שהעמידו בידו ולא נתנו ללבן לגוזלו ולחומסו, ושמר לו האמת – פירוש, שהעמיד בידו את החסר… והוא מה שעשה ליעקב. שהיה משלם לו מנכסי גזלן עצמו הוא לבן. דכתיב 'ויצל ה' את מקנה אביכן ויתן לי" כדברי קודשו. כלומר, לבן גזל את יעקב, והקב"ה דאג להשלים ליעקב את החסר, מהרכוש של לבן הגזלן, דוגמת הכבשים העקודים וכו', וזה נקרא "אמת".

בתפילתו לפני ה', אומר יעקב: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו". רש"י מפרש: "מיד אחי שאין נוהג עמי כאח – אלא כעשיו הרשע".

רבנו "אור החיים" הק'  אומר: "הצילני נא – אומרו נא לשון בקשה, גם לשון עתה. פירוש: לבל יפרוץ בו עשיו… לזה התפלל לפני ה' שיצילהו ויעמיד בידו את אשר הגיעו עתה, ולא תעשנה ידיו של עשיו תושיה" כדברי קודשו.

"מיד אחי מיד עשיו": רבנו מסביר "שהיו לעשיו ב' בחינות התוקף: הא' לצד זכות יצחק, והב' לצד גודל תוקפו ומעלתו, וצריך חוזק גדול להינצל ממנו. לזה התפלל שלא תעמוד לו זכות אבות – והוא אומרו 'הצילני נא מיד אחי', הגם שאח עשיו ליעקב. ואף על פי כן, אני מתפלל. וכנגד בחינת גודל תוקפו – אמר 'מיד עשיו" כדברי קודשו.

. רבנו מסביר עוד פירוש לפסוק: "מיד אחי – עשיו עלול להתחכם ולנסות לרמות אותו בדרך של "רמאות אחוה", בכך שיטמון לו פח במסווה של אח – אחוה ורעות. "מיד עשיו – אם יפרסם רשעו להרע, גם לזה הוצרך לתפילה להצילו מידו" כדברי קודשו.

רבנו מעלה עוד הסבר: פרסום רשעותו של עשיו כדי לעורר עליו קטרוג. "מיד אחי – והוא מבקש להרוג את אחיו. האם יש רשע כזה?" כדברי קודשו. "מיד עשיו – שמפורסם ברשע, ולא ימוט צדיק לפני רשע" כדברי קודשו, ובכך יגרם חילול ה' כאשר יפול צדיק בפני עשיו הרשע.

  • "דורון" – יעקב שולח לעשיו מתנות, כדי לשחדו שירד מעליו.

יעקב מנסה לרצות את עשיו ע"י מנחה הגונה ומכובדת של 580 ראשי צאן, בקר, חמורים וגמלים,

רבנו "אור החיים" הק' מביא פירוש בשם סבו ומורו הרה"צ הגאון רבי חיים בן עט"ר = עטרת ראשנו ע"ה:

"עזים מאתים וגומר – שמעתי ממורי זקיני זצוק"ל, שנתכוון יעקב בחשבון ששלח מבעלי החיים בחשבון ש-ע-י-ר שעולה ת-ק-ף {580 = שעיר – תקף}, ולזה שלח בחשבון עיזים ורחלים ת"מ {440}, וגמלים שלושים עם בניהם הם ששים, הרי ת"ק {500}, פרות ופרים חמשים, אתונות ועירים שלושים – הרי ת-ק-ף לשבר תוקפו".

כלומר, לדעת רבנו וסבו ע"ה, גם במספרי הבהמות ששלח לו, טמונים סודות עילאין.  

 "ויאבק איש עמו": האיש אתו נאבק יעקב – היה מלאך המשמש כשרו של עשיו.

בטרם המפגש הטעון עם עשיו, יעקב מנהל מאבק איתנים עם שרו של עשיו ליד נחל יבוק.

יעקב אומר לעשיו: "כי על כן ראיתי פניך – כראות פני אלוקים" (בר' לג, י). מכאן לומד רב חמא בר' חנינא: "שרו של עשיו היה" (בר' רבה. עז, ג). כלומר, האיש אתו נאבק יעקב, היה מלאך המשמש כשרו של עשיו ואדום בכלל.

חז"ל אומרים שלכל אומה יש שר בשמים, כפי שאמר המלאך לדניאל: "ויאמר אלי אל תירא דניאל... ואני באתי בדבריך. ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום. והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעוזרני ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים, כי עוד חזון לימים… אל תירא איש חמודות שלום לך… ועתה אשוב להילחם עם שר פרס, ואני יוצא והנה שר יון בא" (י, יב – כ). כלומר, לכל אומה ישנו מלאך בשמים, ורק כאשר מכניעים תחילה את השר בשמים, מצליחים להכניעם גם בארץ.

המלאך נענה לדניאל, לאחר שהוא התפלל והתענה לפני הא-ל כדברי המלאך: "ויאמר אלי אל תירא דניאל, כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלוקיך – נשמעו דבריך, ואני באתי בדבריך" (דניאל י, יב).

יעקב אבינו נאבק עם המלאך ללא מורא וללא פחד עד עלות השחר המסמל את גאולת עם ישראל, כדברי רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא שהיו מהלכים בבקעת ארבל בשחר, וראו איילת השחר. כך גאולתם של ישראל: בתחילה קמעא קמעא. כל מה שה שהיא הולכת, היא רבה והולכת" (ירושלמי ברכות, פ"א, ה"א).

יעקב ידע שאם יפסיד במאבק, גם זרעו ינזק כפי שהוא עצמו הוזק בירכו עד שהוא צלע , והרי עיקר הברכות שברכו אביו, תלוי בכך שהוא וזרעו יזכו ב"טל השמים ושמני הארץ". כלומר, ברכות רוחניות, וברכות גשמיות.

 

"שלחני כי עלה השחר". כאשר מגיע עמוד השחר, המלאך מבקש מיעקב שישחרר אותו כדי לומר שירה בפני ה' כדעת חז"ל, אבל יעקב עומד על כך שהמלאך יברך אותו – "לא אשלחך כי אם ברכתני". בעצם, יעקב דורש משרו של עשיו שיכיר בברכות בהן ברכו יצחק אביו, אשר בגינן עשיו רדף אחריו כדי להזיקו. המלאך נכנע ובירך את יעקב -"לא יעקב יאמר עוד שמך – כי אם ישראל. כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (בר' לב, כט).

רבנו "אור החיים" הק' אומר על הפסוק הנ"ל: "זה הוא שאמר כי שרית… ותוכל, כי משל בו – ולא היה המלאך יכול הלוך זולת רצונו. ואומרו 'כי אם ברכתני'. פירוש, או לצד שהכיר בו היותו מלאך, השתדל שירכהו".

ניצחון יעקב – הכין את הקרקע לניצחון עשיו בפרשתנו: "ויבא יעקב שלם" – שלם בגופו שנתרפא מצליעתו, שלם בממונו…, שלם בתורתו…" , וכן ניצחון עם ישראל בביאת המשיח ככתוב בהפטרה "והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשיו לקש – ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשיו, כי ה' דיבר" (עובדיה א, יח).

"ויאמר לו אלוקים: שמך יעקב. לא יקרא שמך עוד יעקב

 כי אם ישראל יהיה שמך. ויקרא את שמו ישראל (בר' לה, י).

שם האדם משקף את מהותו, גורלו ועתידו.

אמור לי מה שמך – ואומר לך מי אתה.

שם האדם משקף את אישיותו, מהותו, גורלו ועתידו כמו חלון ראווה בו מציגים דוגמאות מהמוצרים הנמצאים בחנות, כך שם האדם: "אמור לי מה שמך – ואומר לך מי אתה".

רבי מאיר בעל הנס התאכסן עם חבריו רבי יהודה ורבי יוסי באכסניה. בערב שבת, ביקש מהם בעל האכסניה למסור לו את תיקיהם לשמירה עד למוצש"ק. חבריו אכן מסרו את תיקיהם, ואילו רבי מאיר שאל לשמו של בעל האכסניה. כאשר הוא שמע ששמו "כידור", עשה אחורה פנה והעדיף לשומרם בבית העלמין.

השם "כידור", הזכיר לרבי מאיר בעל הנס את הפסוק בדברים: "כי-דור תהפוכות המה, בנים לא אמון בם". כלומר, קיים חשד סביר שבעל האכסניה הפכפך ורמאי, דבר שהוכח במוצאי שבת כאשר רבי יהודה ורבי יוסי ביקשו לקבל בחזרה את תיקיהם, נאמר להם ע"י בעל האכסניה כידור: "לא היו דברים מעולם". כלומר, השם "כידור", מורה על אדם הפכפך. לשאלת חבריו מדוע לא הזהירם בטרם מסרו את חפציהם הוא ענה: בדברים כאלה זה לא מדע מדויק, ולכן לא רצה להיכשל בספק בהוצאת שם הרע… (יומא פג, ע"ב).

רבי מאיר אומר: "שמא גרים". כלומר, שמו של האדם גורם לגורלו, ורומז לשרש נשמתו האלוקית היוצא מאדם הראשון, והמתחלק לשורשים גדולים וקטנים. ההתחלקויות של שורשי הנשמה נקראים בקבלה "תופעת הניצוצות". שם האדם מתמצת את האישיות וקווי האופי של כל אחד מאתנו, וחושף את האמצעים העומדים לרשותנו כדי להתמודד עם נפתולי חיינו עלי אדמות.

המרכיבים המשפיעים על השם של כל אחד מאתנו:

ניתוח קצר של שמות כמו: חנה, מיכל, יואב, תהילה, זהבית, יהונתן, וכו'.

במהות הנומרולוגיה הקבלית – בכל אות או מספר, קיים פוטנציאל חיובי או שלילי,

 ומחובתנו להעצים את החיובי, ולצמצם את השלילי.

  1. אותיות העיצורים מצביעות על חומריות האדם ועל מחסומים.
  2. אותיות התנועות: א, ה, ו, י מניעות את השם, ומצביעות על הפנימיות ושאיפות האדם.            
  3. סדר הופעת האותיות בשם. עולה או יורד.
  4. האותיות על פי ארבעת היסודות: אש, אויר, מים, אדמה.
  5. המלה שם מורכבת מאות ש מאותיות האש, ואות ם מאותיות המים. תרתי דסטרי לכל הדעות. כך בכל שם, ישנם מישורים חיוביים אותם יש לפתח, והיבטים שליליים אותם יש לתקן.
  6. תאריך הלידה קובע את הבעיות והתיקונים אותם נעבור.
  7. שם האדם: איך נוכל להתגבר על הבעיות והחסמים הנ"ל.

לקבלת תמונת מצב שלמה, יש להכין מפה נומרולוגית המשלבת בין השם לתאריך הלידה, וכן לשם האם. 

כמו שהנהג מחויב להשתמש בכישוריו כדי להתגבר על הבעיות בכביש, כך שם האדם. בשם רמוזים הכישורים שיעזרו לאדם להתגבר על התיקונים אותם הוא לפתור, והרמוזים בתאריך הלידה.

להלן דוגמאות בודדות של שמות ומשמעותם הבסיסית בלבד, היות וחסרים פרמטרים אחרים: 

אנשים ששמם מקביל מבחינה נומורולוגית למספרים – 1 או 10 המסמלים את השמש, יש להם כישורי הנהגה. מצד אחד יכולים לשמש כמנהיגים טובים, מצד שני – דיקטטורים לעילא ולעילא. עליהם לעמול על תכונת השתלטנות. כדוגמא נציין שמות כמו: יהונתן, מיכל, זהבית, יואב.  

לשמות שמספרם 9, יכולת התפתחות באפיקים רוחניים, אבל מידת ההקצנה – היא אם כל חטאת אצלם. כדוגמא, נציין את השמות חנה תהילה. היא צריכה לעמול על תיקון תכונת ההקצנה, שליטה על ההתפרצויות, לנהוג בסבלנות, ולשאוף לאיזון בהגשמת התכניות. בהרגשתה הפנימית, יש לה נטיה להיות בודדה.

          "ויקרא את שמו ישראל"  (בר' לה ו).

 הקב"ה קובע איזה שם נקבל.

"הקב"ה נותן בלב האדם לקרוא השם ההוא לבניו, כשם שקרא ה' לנשמה" (רבנו אוה"ח הק').

הקב"ה מתגלה ליעקב אבינו ומוסיף לו עוד שם: "שמך יעקב, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. ויקרא את שמו ישראל" (בראשית לה, י). כל זה בהמשך להתגלות המלאך – שרו של עשיו ליעקב, מברך אותו ומשנה את שמו לישראל: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל – כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (בר' לב, כט).

רבנו "אור החיים" הק' אומר שאצל יעקב, השם ישראל מהווה רק תוספת שם, ולא שינוי שם.

בספרו "חפץ ה'" (ברכות ז ע"ב) אומר רבנו "אור החיים" הק':

"כל השמות העיקריים שקוראים האבות לבניהם, הם השמות שקורא ה' לנשמה בעולם העליון, וה' נותן בלב האדם לקרוא השם ההוא לבניו, כשם שקרא ה' לנשמה וכו'" כדברי האר"י הק' שרוח הקודש נזרקת בהורים – בזמן קריאת שם לילד".

"אראנו נפלאות" –

לרבן יוחנן בן זכאי שהציל את יבנה וחכמיה –

ותלמידו רבי אלעזר בן ערך ב"מעשה מרכבה", כאשר "מלאכים מקפצים לפניהם".

"ויעמוד העם מרחוק – ומשה נגש אל הערפל" (שמות כ, יז). משה רבנו זכה לעלות אל תוך הערפל במעמד הר סיני כאשר כל העם נשאר מרחוק. כלומר, משה רבנו התמודד עם הבלתי נודע בערפל, מול בני ישראל שברחו.

"אין דורשים במעשה מרכבה ביחיד" (חגיגה יא, ע"ב). כמו כן, נאמר במסכת אצילות על הפסוק: "כבוד ה' הסתר דבר", מלמד שמעשה מרכבה יהיה בהסתר.

 "רבן יוחנן בן זכאי היה מהלך על הדרך רוכב על חמור, ותלמידו רבי אלעזר בן ערך מהלך לפניו… אמר לו: רבי תרשני לומר דבר לפניך. אמר לו: אמור. כיוון שפתח רבי אלעזר במעשה מרכבה, ירד לו רבן יוחנן בן זכאי מן החמור ואמר: אינו בדין שאהא שומע כבוד קוני, ואני רכוב על חמור. הלכו וישבו להם תחת אילן אחד, וירדה אש מן השמים והקיפה אותם, והיו מלאכי השרת מקפצים לפניהם כבני חופה… נענה מלאך אחד מתוך האש ואמר: "כדבריך אלעזר בן ערך – כן הוא מעשה המרכבה. עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו לתלמידו על ראשו ואמר: ברוך ה'… שנתן לאברהם בן חכם". (חגיגה פרק ב).

רבי חיים ויטל כותב בשם רבו האריז"ל: "מעשה בראשית הם דרושי עולם התוהו. מעשה מרכבה הם דרושי התיקון והתלבשות הפרצופים זה בזה.."

רבנו החיד"א ופרשנים אחרים מפרשים את דברי רבנו חיים ויטל. עולם התוהו שייך למצב העולם לפני הבריאה, ואילו עולם התיקון שייך לתקופה של אחרי בריאת העולם דבר המצריך עומק, היות וזה קשור לקיום המצוות. דוגמה למראות המרכבה: המראה שראה יחזקאל הנביא בדמותן של ארבע חיות וארבעה אופנים: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים… ומתוכה דמות ארבע חיות… (יחזקאל א, א- י).

רבי צדוק מלובלין מנסה לפשט את הדברים וזה לשונו: "מעשה מרכבה הוא איך הקב"ה רוכב על הנבראים כולם גם אחרי שנברא העולם כקודם. וזה יחוד הנקרא בזוהר: "יחודא עילאה". רוצה לומר, מצד ההתעלות הכל לאלוקות". 

ברובד הפשט, אשתמש בדוגמא של דברי חכמים: האבות משמשים כמרכבה לשכינה. כמו שהרכב הוא פאסיבי ואינו מחליט לאן לנסוע, אלא הכול תלוי בנהג. כך האבות – הם האמינו בקב"ה אמונה מוחלטת כמו רכב, ונתנו לנהג שהוא הקב"ה להנהיג ולנווט אותם. על ראש המלאכים "מטטרו"ן נאמר שהוא "מעשה מרכבה, היות ואור השכינה רוכב בקרבו, שהוא מרכבה למלכות דאצילות שהיא הדרגה הגבוהה אחרי עולמות העשייה, היצירה והבריאה, ורק אחר כך האצילות. ועליו נאמר (חגיגה יא, ע"ב): אין דורשים במרכבה ביחיד.

שבת שלום – משה אסולין שמיר

לעילוי נשמת הצדיקים: זקני המלוב"ן הרה"צ רבי מסעוד אסולין ע"ה. סבא קדישא הרה"צ רבי אברהם בר עליה ע"ה. מו"ר אבי הצדיק רבי יוסף בר עליה ע"ה. מו"ר חמי רבי יששכר בר נזי ע"ה. שלמה בר סול ע"ה. רבי יוסף בן נעים ע"ה. רבי ישראל בר חניני ע"ה. א"מ זוהרה בת חניני ע"ה. חניני בת מרים ע"ה. עליה בת מרים ע"ה. חניני בת עליה ע"ה. חמתי מרת בתיה בת קנדוב ע"ה.

לזיווג הגון: מיכאל מאיר בן זוהרה. אשר בן זוהרה. אסף בן אלישבע. בועז בן מירה. נדב בן שרה. אבי בן דפנה. רועי בן דפנה. זוהר בת אסתר, זוהר בת שרה.. מרים בת זוהרה.

הפטרת וישלח בנוסח מרוקאי

הפטרת וישלח בנוסח מרוקאי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

דצמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר