עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – ותהליך קליטתה בארץ ישראל-יעקב וימן
עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן
ותהליך קליטתה בארץ ישראל
עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור
במסגרת הקורס :
ציונות ועלייה מצפון אפריקה
תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986
באדיבותו של מר יעקב וימן
הבנת המצב בארץ החל עוד בארצות המוצא ויש המאשימים בכך את ההסתדרות הציונית העולמית שדאגה רק לאיסוף כספים מארצות אלו….ההסתדרות הציונית מזניחה את עבודת התעמולה והחינוך. ממצב זה סובלים בעיקר היהודים בארצות המזרח. הם חסרי חינוך ציוני ולא מכירים את המצב האמיתי של התנועה הציונית.
" חלוצי המזרח " דורשים שעבודת חינוך ותעמולה רחבה ומיוחדת תעשה על ידי ההסתדרות הציונית בתפוצות קהלות המזרח בלי שפעולה זו תהיה קשורה עם איסוף כספים " .
הן יצחק צבע והן יעקב סודרי ציינו כי שליחים אשר הגיעו לצפרו עסקו בעיקר בגיוס כספים למוסדות תורניים במקומות שונים בארץ.
צבי יהודה קובע אף הוא כי ההסתדרות הציונית נמנעה מלעודד עליה וכי בגלל שעיקר עיסוקה במרוקו היה איסוף כספים , הוגבלה מראש מסגרת פעולתה רק לשכבות בעלי יכולת.
ישנם גם המאשימים את בני עדות המזרח עצמם בחוסר הבנת המצב ובפלגנות העם. " הספרדי אוהב סדר ורגיל לשאת בעול הציבור. הקהילות הספרדיות מצוינות בבתי חסד, בישיבות, בתלמוד תורה, אבל רובן לא הבינו את ערכו של ארגון האומה כולה ? היודע הוא את עמידתנו בארץ דלים וריקים וכמה אנו צריכים עכשיו – וביחוד עכשיו להיות חזקים ומאוחדים ? הזוכרים אתם את דברי אשת לפידות הנוראים באש קנאתם – אורו מרוז אמר מלאך ה' אורו ארור יושביה כי לא באה לעזרת ה', לעזרת ה' בגיבורים. אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים.
שאלת בחינת הציגו הפעם החיים עצמם לפני אחינו הספרדים אשר לפלגותיהם גדולים חקרי לב. העם יעבור את דרכו הלאה הנתיבות עולם שההיסטוריה התוותה לפניו, וביום פקודה אל נא יאמר כי ידכם לא הייתה אתנו בסידור חיינו הלאומיים, אוי לאלה אשר את שמם לא נעלה בראש שמחתנו…..
ויש גם המאשימים את המוסדות עצמם בהפליית העולים מארצות המזרח כמו למשל יצחק בן צבי….אנשים למאות עולים הנה מתימן, מבבל, מיתר ארצות המזרח – ואינם פוגשים במחלקות העלייה יחס ראוי ודומה ליחס בכללי של הלשכות של העולים….אנחנו ואתם צריכים להודות, כי עד עכשיו לא נעשה דבר להטבת מצב העלייה של יהודי המזרח, כי אין להם אנשים בלשכות העלייה שיכירו את חייהם וצרכיהם ואנחנו מעוניינים בהגברת העלייה של האלמנטים האלו הקרובים יותר לרוח הארץ והתושבים – יצחק בן צבי ואחרים למחלקת העלייה 28.2.23 – הארכיון הציוני.
משיב יוסף שפרינצק…כי לא קיים קיפוח ואין אפליה וזוהי רק הרגשתם העצמית של העולים…עדים אנו בחודשים האחרונים לחזיון חשוב של התגברות העלייה מארצות המזרח השונות…כשתבואו לברר באופן מפורט את מצב העולים האלה, ודאי נוכל לבוא לידי מסקנות כי מצבם ואופני הטיפול בהם מצד מוסדות ציבוריים שונים , כמו כן צרכי סידורם בארץ, עומדים במדרגה אחת עם תנאיהם של כל יתר העולים מכל הארצות.
אולם גם אחרי המסקנה הזאת לא נוכל להעלים עין מהעובדה שהרגשתם העצמית של העולים מארצות המזרח לפעמים די קשה ונותנת מקור לרוגז ותלונה בלתי פוסקת…..
וזאב ליבוביץ כותב גם הוא באותו ענין….אנו נכונים בכל עת להראות במספרים ובעובדות שהעולים של ארצות המזרח עולים לנו לפעמים הרבה מאשר עולים מארצות אחרות, אבל כאמור, אין אנו מבדלים בין עולה לעולה ומה שאפשר לעשות על כל אחד בתור עולה, אנו עושים …..
ובמכתב אחר שוב מתייחס ליבוביץ לעניין האפליה….רצופה בזה רשימה קטנה ממה שעולה הטיפול במספר משפחות של בני המזרח, ונדמה לנו שסכום לא קטן עלתה כל משפחה….עוד לא פגשנו משפחה אשכנזית אחת שתעלה יותר מחמישים לירות . זהו רק בנוגע לה לחלק הכספי. ובנוגע לטיפול ועזרה רוחנית, נוכל לאמר ולאשר, כי בנוגע לאחינו המהגרים בני המזרח הטיפול הרוחני נעשה בהתאמצות הכי אפשרית.
ולביבוביץ מאשים את הפוליטיקאים ביצירת שאלת הספרדים…..לפי דעתנו צריכים להכריז על זה בגלוי ולבאר שזה משמש לאחיזת עיניים עבור אלו הרוצים לעשות פוליטיקה ידועה, וכי לפני כל העובדים בלי יוצא מן הכלל, ישנם אחים שבאו הנה להסתדר ומה שרק אפשר עושים עבור כולם, אם יש להתאונן ולקבול. זהו על המצב החל על כולם…..