ארכיון יומי: 29 ביוני 2017


תנועת שרל נטר – הלכה למעשה-יוסף שרביט

שרל נטר

ייתכן שנשמעת בדבריו קריאת תיגר על הגישה הרציונאלית מדי של התפיסה החינוכית של כל ישראל חברים, הפוסחת על המימד הכה מרגש של הקהילה האותנטית, על המימד היהודי הצרוף. שמא מבקש הוא לומר כי האמת החינוכית והיהודית מצויה בין לבין, ולאו דווקא באפיק חינוכי אחד ויחיד. דומה כי בתווך מצויה השקפת העולם החינוכית של " שרל נטר " : מצד אחד להעניק ביטחון לבני הנוער ולהרחיב את אופקיו של עבר העולם הגדול והמודרני, ומן הצד השני – לכבד את קודשי ישראל, בלא כל תסביך נחיתות.

על רקע לבטים חינוכיים אלה מבקש בעל מאמר המערכת של " שרל נטר " ב – 3 באפריל 1948 להציג אסטרטגיה חינוכית דיאלקטית ואמביוולנטית : " שכן אין בונים על חורבות ואין נוטעים עץ על אדמה ביצתית……..

הכיצד ניתן לחנך ילדים ולחבבם את הספורט כשהיסודות רקובים והחומה מטה ליפול ? אם תאבו כי ילדינו יהיו בריאים, יפים וזקופי גו, עלינו לבנות בעבורם בית מאוורר ושטוף שמש. הגוף יתפתח באורח הרמוני, הרוח תהא צלולה והלב רגיש עד מאוד. החיוך שאנו רוצים כי יצטייר על שפתי ילדינו, הבה נתחיל לציירו על קירותינו. הבה נפתח שערינו וחלונותינו וניתן לאוויר הצלול והמחיה של המרחב לחדור בו. הכיצד השמחה יכולה לשכון עם הצלילים שבשיכון העוני, עם הריחות הלא נעימים ועינויי הרעב והמחלה ? הבה נבנה בטרם נחריב….זו העת למעשים ולהגשמה, ואם לא עכשיו אימתי ?

בקונגרס השנתי של הפדרציה של תנועות הנוער " שרל נטר " והצופים של יהדות מרוקו ובוגרי כל ישראל חברים, שהתקיים בפאס ב – 28-29 במאי 1950, יצאו בקריאה " להילחם בחירוף נפש בבעיות החברתיות כנגד המחלה, הבערות והעוני. באותו מעמד הציג אלפונסו צבע דוח פעילות של הפדרציה לשנת 1950, ממוקד בתנועת " שרל נטר ", כשהשאלה החברתית וסוגיית המללאח בלטה בו עד מאוד בהקשרן של " היחידות העממיות ". " הללו הופעלו ללא לאות על ידי אדגר גדג' ורוג'ה אבו בקזבלנקה, פאס, מכנאס, אוג'דה, מוגאדור ומראכש ", בזיקה לפעילות החברתית במללאח עצמו ובמחנות הקיץ. מתוך ארבעת אלפי הילדים שהגיעו למחנות הקיץ, הרוב נמנו על  " היחידות העממיות ".

הערכה רבה הופנתה לאותן " יחידות עממיות " שפעלו בכל המללאחים של מרוקו. " היחידות העממיות " היוו מסגרת לחסרי מסגרת במללאח. בעיתון " נוער " נכתב על כך " אתם השמתם עצמכם למחנכים ומדריכים חברתיים של ילדים שהתאכזר גורלם במללאח והנכם פועלים תוך נדיבות לב ורצון טוב המסבירים את הצלחת יוזמותיכם ".

" שרל נטר " הייתה, כאמור, שותפה " למרכז החברתי לפעילות סוציאלית של המללאח, Centre Social du Mellah , שהיה מורכב מגופים סוציאליים בקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם שליחי תנועות נוער מהארץ. היה זה גוף מתואם בעיקר לעשייה חברתית, כשהכול הסכימו להצהרתו המחודשת של המנהיג היהודי רב המוניטין ש"ד לוי כי " מרכז זה מנוע מלעסוק בהיבטים פוליטיים וכל כולו נרתם לעשייה חברתית סוציאלית בלבד. 

ה " תיאום " האמור לא היה דבר מובן מאליו. להצהרה התמימה של ש"ד לוי קשורה פרשה לא כל כך תמימה מצד " המחלקה ליהודי המזרח התיכון ", מיסודה של הסוכנות היהודית. רוב השליחים בה באו משורות מפא"י ובעיקר ממפ"ם ; לא נמצאו בין שליחיה יוצאי " הפועל המזרחי ". מחלקה זו החזיקה בעמדות מפתח בצפון אפריקה בתחומי ארגון וחינוך של הסוכנות היהודית. עובדה זו, וכן העובדה כי עיקר עיסוקיה מצויים בתחומי החינוך בצפון אפריקה, גרמו לאנשי " הפועל המזרחי " לדחותה ולצאת במאבק נגדה ".

המחלקה החלה לפעול במרוקו במחצית השנייה של שנת 1949. ראש המחלקה י. זרובבל ונציגה בפריס א' פלג, ביקרו במרוקו. שליחיה – כעשרה במספר – הגיעו לשם בעיקר בסוף 1949 ובמחצית הראשונה של 1950. הם פעלו בתחומי הארגון הציוני " המגן , והחינוך הסוציאלי. שני שליחים פעלו בבית הספר בטנג'יר. אחד מהם, י' מיוחס, ביצע את משימתו התנועתית, וארגן תוך כדי עבודתו בבית הספר קבוצה לתנועת " השומר הצעיר ".

בקזבלנקה פעלה מרים אנגלברג – בן דב – בכל ישראל חברים, ושם ניסתה גם לגייס נוער לקבוצת " השומר הצעיר " שייסדה. רוב השליחים עבדו ב " מרכז השכונתי ", שנקרא גם " הבית הסוציאלי ", שהוקם על ידי המחלקה במללאח בקזבלנקה.

המרכז טיפל כנראה במאות אחדות של ילדים ובני נוער עזובים מהמללאח במגמה להכשירם לבקר בבית הספר ובתנועות הנוער וכן לקראת עלייתם ארצה. עבודת השליחים, שנעשתה ברוח ציונית ארץ ישראלית, זכתה להערכת גורמים בקזבלנקה.

משימתם של אברהם ומרים בן דוד, משליחי המחלקה, הייתה גם לייסד קבוצה לתנועת " השומר הצעיר ". הקבוצה נוסדה, ופעילותה התקיימה המחתרת ולעתים בתוך " הבית הסוציאלי ". שליח מחלקה אחר, משה ברק, שיועד באופן רשמי לעבודה ב " בית הסוציאלי ", פעל כשליח " דרור " בקזבלנקה.

Diffusion de l'oeuvre de David Ben Hassine

תהלה לדוד 001DIFFUSION DE L'OEUVRE DE DAVID BEN HASSINE

Cette modeste première édition, sans doute tirée à un petit nombre d'exemplaires, est en grande partie écoulée au Maroc, comme il est d'usage pour les publications de l'époque. Elle connaît aussitôt un succès prodigieux, et devient rapidement introuvable. La notoriété de David Ben Hassine s'étend, non seulement au Maroc, mais dans toute l'Afrique du Nord, et jusqu'en Orient, où ses piyyoutim sont popularisés par les rabbins-émissaires de Terre Sainte. Ainsi, le grand voyageur Réphael Ohana (1850-1902),  originaire de Meknès, émissaire de Tibériade en Extrême Orient en 1886 ,  les fait connaître à Samarkand et dans tout le Turkestan. Certains d'entre eux sont publiés dans Séfer Pizmonim, à Calcutta, en Inde, en 1842 et à Aden, au Yémen, en 1925 . On en a même retrouvé dans la Guéniza du Caire. Enfin, Yossef Messas rapporte que le piyyout 'E'érokh Mahalal Nivi était bien connu en Pologne! De plus, à cause de la rareté de l'édition d'Amsterdam, de nombreux poèmes de David Ben Hassine continuent à paraître dans des anthologies publiées aux XIXe et XXe siècles, et même à circuler sous forme manuscrite, comme en témoignent les innombrables anthologies manuscrites, anciennes ou récentes, éparpillées de par le monde.

Des piyyoutim de David Ben Hassine comme 'E'érokh Mahalal Nivi, chanté pendant la Havdala et la brit-mila, sont entrés dans les rituels marocains et orientaux. De même, le piyyout 'Asadder Toush-bahta se trouve dans des mahzorim de Soukkot. Le plus connu de ses poèmes, " 'Oh.il Yom Yom 'Eshta 'é", est considéré comme une sorte d'hymne à la gloire de la ville de Tibériade et de ses saddiqim. Enfin, Vé-Simman Tov Vé-Haslaha, couplet extrait d'un poème nuptial, est devenu un chant d'allégresse entonné dans toutes les fêtes des juifs du Maroc.

EDITIONS ULTERIEURES DE TEHILLA LE-DAVID

Dans sa préface à la deuxième édition de Téhilla Lé-David, Aharon Ben Hassine, descendant du poète à la cinquième génération, explique que, par suite de son succès, et de sa rareté, l'édition d'Amsterdam ne pouvait suffire à la demande du public. Au début du XXe siècle, l'usage intensif des exemplaires imprimés, très recherchés, en avait rendu la lecture difficile. Finalement, Aharon Ben Hassine décide, vers 1930  d'entreprendre une collecte pour faire paraître une nouvelle édition. En 1931  il publie le nouveau recueil chez l'éditeur Yéhouda Razon, à Casablanca, en y "ajoutant des élégies et poèmes nouveaux, que le Maître composa après le départ de son volume pour la première édition". L'édition de Casablanca contient 240  poèmes, soit 56 de plus que celle d'Amsterdam. Cependant, le nouvel éditeur ignore l'existence de la longue complainte de David Ben Hassine sur les persécutions des juifs marocains pendant le règne du sultan Elyazid, dont nous parlerons plus loin, ainsi que les trois piyyoutim écrits par son ancêtre pour accompagner ses Azharot.

L'édition de Casablanca, très populaire, est largement diffusée. En 1973, Téhilla Lé-David est de nouveau imprimé à la suite d'un traité sur l'abattage rituel d'Aharon Ben Hassine. Cette édition, qui reproduit sans changement celle de Casablanca, n'est guère connue. Nous présentons ici la première édition universitaire de l'oeuvre poétique de David Ben Hassine.

תולדות חייהם ומשנתם ויצירותיהם של רבני וחכמי הספרדים -שמעון ואנונו

רבי אברהם ב״ר משה גלאנטי [השני]ארזי הלבנון - אנציקלופדיה - כרך 4

נודע בשם רבי אברהם גלאנטי השני, בנו של המוסמך רבי משה גאלנטי הזקן, בן אחיו של רבי אברהם גלאנטי הראשון, דודו של רבי משה ב״ר יונתן גלאנטי. בצעירותו שלחוהו הוריו לשלוניקי ללמוד תורה מפיו של הגאון רבי אברהם מוטל. אחרי נשואיו השתקע שם והיה לאחד מרבני העיר.

היה שליח ירושלם בשנת תמ״ה [1685]. באותה שנה היה בקשטוריה והשכין שלום בין גביר העיר, רבי משה הכהן, שבביתו התאכסן, לבין אשתו לידשיה ובענין זה הגיע לידנו שטר הפשרה [ב״פרח מטה אהרן״ ת״ב סימן קו]. בשליחותו זו היה גם בלארסו שביון וגם בשלוניקי, בה שמע מפיו רבי חיים משה אמאריליו פירוש על המאמר "כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה מחמתה״ [״יד משה״ לרח״מ אמאריליו דף קס״ד ע״ב].

בשנת תנ״ב שהה בצידון לרגל שליחותו, וחתם שם על גביית עדות בענין עגונה [״גינת ורדים״ אהע״ז כלל ג]. בשובו משליחותו נתקבל כרב ומנהיג בצפת, ושימש בכהונה זו שלש שנים, אך אחרי שפרצו מריבות בעיר, עזבה והלך לדמשק, בה נפטר בשנה תנ״ו [1696]. יהודי המזרח בארץ ישראל; סמכרי; קורא הדורות

רבי אברהם ג״ר משה גלאנטי [השני]

מרבני דמשק. היה מקובל מופלא. חיבר ספר שו״ת בקבלה וחלקו נדפס בתוך ספר ״ברכת אליהו״ לגה״ק רבי אליהו מני זצ״ל. חלק ב׳ של הספר של רבי אברהם הוא הגהות שלו על ספר ״שמן ששון״ [פרסייאדו], ההגהות נמצאים עדיין בכתב יד בישיבת פורת יוסף בירושלים.

רבי אברהם ב״ר משה די בוטון

מגדולי חכמי ורבני טורקיה. נולד בסלוניקי בשנת ה׳ש״ה [1545] ונפטר שם במגיפה הגדולה בשנת ה׳שמ״ח [1588]. נתפרסם בחיבורו הגדול ״לחם משנה״ – ביאור על הרמב״ם. מאז יצא לאור הספר ״לחם משנה״ הוא נלווה כמעט לכל מהדורות הרמב״ם. למד אצל הרשד״ם [רבי שמואל די מדינה] ביחד עם חברו, רבי מרדכי קלעי. כשעמד בכתיבת הלכות תפילה, הגיעו לידו ספרו של מרן יוסף קארו, ״כסף משנה״ – ביאור על הרמב״ם ובו כמה חידושים דומים לשלו, ואז כתב: ״היום ה׳ באדר שנת ה׳של״ה הגיע לידי פירוש הרב הגדול מורי״ק וכו׳ ומכאן והלאה לא אכתוב אלא הדבר המחודש אשר לי״. כן חיבר חידושים לש״ס – "מהררי נמרים״. כמה מתשובותיו הובאו בקצבי שו׳׳ת של חכמי דורו.

תולדות עם ישראל, כערכו

רבי אברהם ב״ר משה הכהן הספרדי

מן העיר קואינקה שבספרד. נולד בספרד בשנת ו״י או רי״א [1450-1451]. עם הגירוש הגיע לאיטליה. בשנת רס״ד בערך התיישב בבולניה, היה לרב הקהל ונודע לאחד מגדולי הפוסקים בזמנו. עמד לימין רבי בינדיט במלחמתו ברבי אברהם מינץ. רבי בינדיט השיב לו בחריפות על שעלב ברבי אהרן הכהן. גם רבי אהרן הכהן עצמו השיב לו עזות על שהעז לפגום בו ובמשפחתו וכתב: ׳ולאשר אמרת כי ממריבי כהן אני. בית אבי היה מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים… מהם מתו בקדושה ורבים נקברו בחיים לקדושת השם, ובנות הרב רבי יחיאל ז״ל בן הרא״ש ז״ל נשאו לקרובי… ונודע היה בית אבי ומשפחתי בכל גליל ספרד, כי כהני קואינקא ווברא קדושים היו, מקדישי שם שמים ברבים, מכבדי התורה, אנשי מעשה… וזה לי ט״ו שנה בבולונייא לא ימצא איש עלי באמת שמע מפי דבר בלתי הגון נגדו״.׳.

רבי בנימין ב״ר מתתיה בע״ס ״בנימין זאב״ ביקש קרבתו, מסר לו כמה מפסקיו כדי שיסכים עליהם, ורבי אברהם הכהן סמך ידו עליהם.

מכוא לספר"מימי! זאב״, עמוד פו

 

רבי אברהם ב״ר משה כלפון הכהן

מחשובי רבני ג׳רבה, רבי אברהם חי בשנים התמ״ח-התוצ״א [1931-1898], הוא בנו בכורו של הגאון העצום רבי משה כלפון הכהן זצוק״ל, נודע כבר באביב ימיו כתלמיד חריף ושקדן, ורבים ניבאו לו גדולות. הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ״ל היה עמיתו המובהק בתורה ולמדו הרבה ביחד, וכבר בילדותו היה נלחם במלחמתה של תורה עם חכמי דורו. הקפיד מאוד על לימוד המוסר יום ביומו, והיה זהיר מאוד בקיום המצוות בקפידא. לא הסתכל מחוץ לד׳ אמותיו ועיניו תמיד היו למסה ולבו למעלה. העמיד תלמידים גדולי תורה והרביץ תורה במשך שנים רבות, וממש זכה לכתר תורה נפסר צעיר לימים בן ל״ג שנים בשנת תרצ״א [1931]. רבי אברהם נתפרסם בכל רחבי תוניסיה כחכם הבקי בכל מקצועות התורה. משום כך נהגו חכמים להריץ אליו את שאלותיהם וביקשו את הכרעתו. הוא גם נודע כמורה ומחנך מעולה וכאיש נעים

הליכות, עת הרביץ תורה ב״ישיבת רבי יצחק חורי״. אלו הם חיבוריו:

א]. ״ברכת אברהם״ – שיסה רחבה בעומק העיון ויושר הסברא על מסכת ברכות נדפס בג׳רבא תרצ״א. ב]. ״ברכת אברהם״ – שיטה רחבה על מסכת חולין, ישראל תשמ״ב. ג]. שלחן ערוך קטן, כעין קיצור שולחן ערוך הכולל דינים נחוצים ביותר, ג׳רבא תשכ״ו. ד]. ״תורה וחיים״ ספר מקיף דינים ומוסרים, ונלוה אליו ספר ״משוש חתן״ דיני נדה ונישואין. ה]. ״בית אברהם״ – ב״ח, ספר גדול ומקיף על הלכות תערובות נדפס תשל״ה-תשל״ח. ו]. ״ברית אברהם״, כללי הפסק והוראה, ג׳רבא תשי״א. ז]. ״ברכת אברהם״ חלק ג׳ וחלק ד׳ על הש״ס סדר זמ״ן וסדר נק״ט, עדיין בכתב יד. ח]. יש עוד כתבי

יד בתחומים שונים.

תולדות ישראל, גדולי רמי טוניסיה ולוב, חוכרת ח. תשמ״ו

רבי אברהם ב״ר משה ערוסי

נולד בכוכבאן שבמרכז תימן בשנת תרל״ח [1878], למד תורה מפי רבי יחיא חמדי זצ״ל, עסק רבות בלימוד התורה והוסמך לרבנות ולדיינות בבית הדין שבצנעא. והיה בקי בחכמות כלליות, בשנת תרפ״ג עלה לארץ ישראל והוכיח רבים על המצב הרוחני השורר בארץ. בהשוואה לתימן, בנוסף לגדולתו בתורה היה פייטן חרזן

ומשורר. נתבש״ם בשנת תרצ״ד [1934] בפתח תקוה. ואלו הם חיגוויו:

א]. אזהרות יגר סהדותא, ב]. בית הריאה, ג]. אור לישרים, ד]. אורחות יושר, ה]. יורה חטאים, ו]. תועפות ראם וקרני ראם, ז]. זה

מנו, ח]. אוהל מועד, ט]. בן ראמים, י]. דם צדיקים, יא]. שיר חדש, יב]. הגדה של פסח, יג]. קורא הדורות, יד]. המחברת השנית.

רבי אברהם ב״ר משה קונמבריאל

היה בשאלוניקי בזמן מהרשד״ם ומהרש״ך, חכם גדול ומרביץ תורה בתלמידים ודרשן גדול, והיה דורש מדי שבת בשבתו בחברת תלמוד תורה בתוך קהל גדול, והיה אבי זקנתו אם אמו של הרב מו״ה דוד קונפורטי בעל קורא הדורות [דף מ׳ ע״ב], והחכם אמאטו לוזיטאנו כיבדו בשנת שכ״א ונשא את שמו בראש חיבור א׳ מחיבוריו.

אור החיים, בערכו

רבי אברהם ב״ר משולם ממודיגה

מחכמי איטליה ומרבניה מצינו אותו בשנת ה׳שי״ח [1558],

שהיה ממגיהי ספר ״הזוהר״ שנדפס במנטואה.

אטלס עץ חיים

רבי אברהם ב״ר נחמיה ב״ר נחמיאש

מחכמי טורקיה. מתלמידו של ״המזרחי״ [רבי אליהו מזרחי] ומוזכר בתשובותיו. נפטר בשנת ה׳רפ״ח [1528]. היה שאר בשרו של בעל ״היוחסין״ [רבי אנרהם זכותא] ודודו של רבי אברהם הלוי בר אליעזר, שהיה גיסו של בעל ״היוחסין״.

אטלס עץ חיים

רבי אברהם ב״ר נסים חיון

מחכמי ליסבון שבפורטוגל שהשתקע בטורקיה אחרי הגירוש משנת ה׳רנ״ז [1497]. מושבו בקושטא. בשנת ה׳רע״ו [1516] הדפיס את ספרו ״אמרות טהורות״ – ענייני תשובה ומוסר. בכתב-יד

השאיר את ״מאמר במופתים״ – ענייני נסים במקרא.

תולדות עם ישראל, נערכו

רבי אברהם ב״ר נסים קשטיל

יליד חברון, היה חתנו של רבי שלום ב״ר אליהו מני. משנת תר״ע [1910] כיהן כרבה של הקהילה היהודית בליסבון.

רבי אברהם ב״ר ניסים שלמה אלגאזי

 גיסו של רבי חיים חזן בעל ״שנות חיים״ ורבי יום טוב אלגאזי. נמנה על חכמי ורבני ירושלם בשנים ת״נ-ת״ק [1740-1690]. במכון נמצא צלום ספר ״תעלומות חכמה״ לרבי משה ב״ו יהודה מגלייגו שהעתיק רבי אברהם.

תולדות חכמי ירושלים

סיפורי הנביאים-מוחמר בן עבד אללה אלכִּסַאאִי, ירחמהו האל־

הק׳דמה
בשם אלוהים הרחמן והרחוםסיפורי הנביאים
אמר החכם, המלומד המובהק,
מוחמר בן עבד אללה אלכִּסַאאִי, ירחמהו האל־

א.פ – כאן נתוודע לסיפוריהם של הנביאים מנקודת מבטם של המוסלמים והאסלאם בכלל..יש לשים לדקויות, לדמיון הבולט למקורות היהדות וכמובן לסילופן המוחלט על ידי האסלאם, אשר למעשה מנכס לו את הכול מבלד אלוהים…אך לא ירחק היום שבו יגלו " מדעני " האסלאם הוכחות לכך שאלוהים היה מוסלמי לפני בריאת העולם……
התהילה לאלוהים, אשר הצמיח את הברואים [מן הארץ] בצמחים, ועשה אותם חיים אחרי היותם מתים, וקיבצם אחרי היותם מפוררים ( 1 ) ; והעבירם [בבריאתם] ממצב אל מצב: [תחילה] עשה אותם עיסה אחרי הדם המעובה, ואחר זאת ביקע בהם בקיעים וניקב בהם נקבים, ופיתל בהם עצבים והתקין בהם סמפונות, ושם בהם עורקים, אשר [לרוויה] משקים כנהרות הזורמים, ויצר בהם בשר והזרים בהם דמים. אחרי כן היטיב לעצב את גופם ולמתוח עליהם את עורם, ונפח בהם רוח החל בקדקודם, והמציא בהם תנועות ויצר בהם תנוחות; ושם להם צלעות בהתאמה, ושאר איברי גוף בהקבלה: וברא בהם את חמשת החושים, ללמדם דעת על הדברים החושניים ועל השגת המוחשיים. אחר זאת הוציאם אל החסד המדוד, להותירם בחיים עד עת מועד, ונתן להם בשפע חלב לפרנסם, והיטה אליהם את הלבבות לאהבם. כן השפיע עליהם רוב טובה ורומם בעיניהם את הדעה. ועת הגיעו לשלמות והשכילו להבחין בין אמת לבין טעות, הטיל עליהם מצוות כפי יכולתם והעמיס עליהם כפי שאתם, והאיץ בהם להתבונן ולימדם מוסר, למען ידעו כי אלוהים כול יכול וכי ידיעתו מקפת כול. ( 2 )
על כל אלה השבח לאל, המיטיב לעצב צורה ומעורר הערצה, אשר בראך ועיצבך ואיזן איבריך, והרכיבך בכל דמות שבחר. אכן, יתברך הטוב שבבוראים, ותפילתו וברכת שלומו על הטוב שבכל ברואיו – מוחמר חותם הנביאים ושליח ריבון העולמים – ועל כל בני ביתו וחבריו.
ועתה לעצם העניין. בספר זה כינסתי [סיפורים] המעוררים שימת לב לבריאת השמים והארץ, השדים (ג'ן), האנשים, ומצבי הנביאים, לפי מידת הידיעות שהגיעו אלינו על אודותיהם. זאת אחרי שעיינתי בדברים עיין היטב, ובדקתי את הקרוב ואת הרחוק מצד ההתאמה אל האמת. אלה הדברים אשר חיברתי, ומה שמתוכם מנוגד לאמת, יחול עוונו על ממציאו. אץ הצלחתי אלא באלוהים, שבו אשים את מבטחי והוא המספיק לי, ומה טוב המבטח. ( 3 )
1 – זוהי תמצית ההשקפה הקוראנית על בריאת האדם וגורלו בעולם (השוו סורות 17,71; 28,2; 6,99), דהיינו: יצירתו מעפר הארץ, החייאתו, המתתו והעמדתו למשפט ביום הדין. ראו גם להלן והערה 2.
2 – כאן לפנינו תיאור מפורט יותר של ההשקפה הקוראנית הנזכרת במהדורה, הערה 1. הוא כולל רעיונות וביטויים קוראניים נוספים (למשל סורות 22, 7-5; 16-12,23), לרבות ההשקפה שמצוות האסלאם אינן משא כבד כמצוות היהדות(טורה 286,2).
3 – אלה תהילות וברכות מקובלות בספרות המוסלמית, חלקן מהקוראן(סורות 82, 8-7; 14,23), וחלקן מהמסורת הבתר־קוראנית.

סיפור הלוח והקולמוס
אמר אבן עבאס : ( 4 ) בראשית ברא אלוהים את הלוח הגנוז, ונגנזו בו מה שהיה ומה שיהיה עד יום הדין. אין יודע מה יש בו פנימה, אלא אלוהים לבדו, ועשוי הוא מפנינה לבנה. כן ברא לו קולמוס מאבן חן, שאורכו מהלך חמש מאות שנה והוא משונן, ונובע ממנו אור בנבוע הדיו מקולמוסיהם של בני העולם הזה. אחר זאת יצאה קריאה אל הקולמוס לאמור: ״כתוב!״. אז נחרד הקולמוס מאימת הקריאה עד שהדהד קולו בשבחו לאלוהים כהדהד הרעם, ואחרי כן זרם על הלוח עם הדברים שהזרים בו אלוהים: הוויית היקום כולו עד יום הדין. התמלא הלוח, יבש הקולמוס, אושר מי שאושר ואומלל מי שאומלל.
4 – הוא עבד אללה בן עבאס, בן דודו של הנביא מוחמד, אחד המסרנים הבולטים ביותר בספר זה. מסרנים נוספים, בולטים כמוהו בספרנו, הם המומרים הנודעים כעב אלאחבאר ווהב בן מנבה, שהוזכרו בהקדמה, הערה 16. עליהם ועל מסרנים נוספים המוזכרים לאורך הספר, ראו שוסמן, כסאאי, עמי 27-23 באופן כללי, ובייחוד שם, נספח ג, עמי 202-196, שבו מובאת רשימת כל המסרנים, לרבות הפרטים עליהם. להלן אזכירם בשמותיהם בלבד, ללא פרטים נוספים.
5 – סיפור זה מבוסס על הפרשנות המוסלמית לרמזים סתומים בקוראן (למשל סורות 22,85; 1,68) על הלוח השמור עם אלוהים בשמים, שעליו רשם את כל תולדות היקום לעתיד לבוא. לוח זה הוא, לפי האמונה המוסלמית, ״אם הספרים״(סורה 13, 39), דהיינו: המקור לספרי הקודש של שלוש הדתות המונותאיסטיות (וראו גם הקדמה, הערה 5 והקשרה: מהדורה, הערות 238, 269 והקשריהן). לפנינו בסיפור זה גם השתקפות של התפיסה הדטרמיניסטית שרווחה בתאולוגיה המוסלמית: לפרטים על כך ראו גולדציהר, הרצאות, עמי 79-66: לצרוס־יפה, פרקים, עמי 372-364.
סיפור בריאת המים
אמר אבן עבאס: אחר הדברים האלה ברא אלוהים פנינה לבנה בגודל השמים והארץ, ולה שבעים אלף לשונות, והיא משבחת את אלוהים בכל לשון מאותן לשונות בשבעים אלף שפות. אמר כעב: ולה עיניים, אשר לו הושלכו בהן הרים שלא ייעקרו, לא היו אלה אלא כזבובים בים הגדול. אחר כך קרא לה אלוהים, והיא נחרדה מאימת הקריאה עד שהייתה למים זורמים המכים אלה באלה כגלים. ועוד אמר [המסרן]: כל דבר חדל {ז} לעתים לשבח את אלוהים, לבד מהמים; אלה אינם חדלים לשבחו, ושבחיהם הלוא הם סערתם ותנועתם. כן ביכרם אלוהים על שאר ברואיו ויצר אותם מקור להם, כמו שנאמר: ״ויצרנו כל חי מן המים. הלוא יאמינו?״(סודה 21, 30). אז יצאה קריאה אל המים לאמור: ״הסכיתו!״. הסכיתו [המים] בהמתינם לדבר אלוהים. היו אלה מים זכים, נטולי עכרוריות וקצף.

הסלקציה וההפלייה בעלייה ובקליטה של יהודי מרוקו וצפון אפריקה 1948-1956-חיים מלכא

הסלקציה וההפליה בעלייתם וקליטתם של יהודי מרוקו וצפון אפריקה בשנים 1948 – 1956

חוליות המיון. הסלקציה
עם תחילת הדיונים על חידוש העלייה מצפון אפריקה החליטו לוי אשכול, שר האוצר וראש מחלקת ההתיישבות, וגיורא יוספטל, הגזבר וראש מחלקת הקליטה, שמעתה לא יועברו העולים מן האונייה אל למחנה, " שער העלייה " ומשם ליעדיהם הסופיים, אלא מן האונייה – ישירות להתיישבות. 
בדיון מליאת הסוכנות הציע אפוא יוספטל שיוקמו " חוליות מיון ", הן יישלחו למרוקו ותוניסיה, וכבר שם, לפני היציאה לארץ, יבצעו ציון והתאמה להתיישבות ולעבודה חקלאית. ואכן ב-14 ליולי 1954 קיבלה מליאת הסוכנות את הצעתו : 
כדי להבטיח קליטה מסודרת וקליטה פרודוקטיבית של עולים, תקים הסוכנות היהודית במרוקו ובתוניסיה חוליות מיון המורכבות מב"כ מחלקה העלייה, הקליטה וההתיישבות. מתפקידי חוליות אלה יהיה לקבוע את קצב העלייה, למיין את העולים לפי מקומות העלייה בארץ ולהבטיח את אפשרות העברה של רוב המשפחות הללו להתיישבות ולאזורי פיתוח. 
ב-26 ביולי 1954 אישר " המוסד לתיאום " את החלטתה ואף הגדיל את סמכויות חוליות המיון : אין להעלות משפחות, אשר לדעת חוליות המיון אינן מסכימות ללכת להתיישבות חקלאית או לעבודה באזורי פיתוח, כך הורה " המוסד לתיאום " לצרף את נציגי משרד הבריאות לחוליות המיון. 
על תפקיד חוליות המיון הסביר יהודה ברגינסקי לחברי הנהלת הסוכנות בדצמבר 1954 : " אסביר בקיצור נמרץ כיצד עניינים אלה מתנהלים, תפקיד נציגי מחלקת העלייה בצוות הוא רק לבדוק אם האנשים מתאימים לכללי הסלקציה, שלא יסתננו לארץ מקרים סוציאליים ; 
ולגבי אנשי הקליטה וההתיישבות בחוליות המיון ; תפקידם להתאים את המועמדים לעלייה להתיישבות באזורי פיתוח בארץ, ורק העולים העומדים בקריטריונים של חוליות המיון, יועברו לשלב הבא של בדיקה רפואית. 
העולים חותמים במרוקו ובתוניסיה על התחייבות ללכת להתיישבות, גם אם אינם תושבי הכפרים. הסוכנות היהודית " הכשירה " בארץ מועמדים, ובתוכם עובדים סוציאליים, ולקראת סוף 1954 נשלחו למרוקו ולתוניסיה. למותר לציין, כי כל חברי המיון היו יוצאי אירופה.
למרוקו נשלחו חיים טולצ'ינסקי, יהודית קסטלן וזליג נחומי, ואליהם הצטרף נציג מחלקת העלייה ממרוקו ; ולתוניסיה נשלחו חנן פרץ, מנחם וילנר, אריה פויארשטיין ומשה רבר. 
יהודה ברגינסקי, שלימים הכה על חטא על תמיכתו בסלקציה, פרסם בשנת 1978 את ספרו " גולה במצוקתה " על חוליות המיון סיפר, כי ביצעו מיון סוציאלי תוך מראות קורעי לב של הפרדת משפחות. " מופתע אני איך השליחים לא מעלו בתפקידם ומדוע הסכימו לעשות עבודה זו ? " כתב : והוסיף על רשמיו עת יצא לאחר הכפרים במרוקו עם חוליות המיון : 
" יצאתי לטייל בכפר, והנה ראיתי עשרות אנשים ונשים יושבים במעגל ומשוחחים בלחש, כאשר על האדמה המאובקת שכבה אישה מבוגרת עטפה בגדים רחבים, והיא מתייפחת חרש, פולטת מלים בודדות בתוך בכיה העצור. מידי פעם אימצה את ידיה אל גופה וברוב צער גילגלה עצמה באבק. סברתי לתומי שהיא חולה. אולם הוסבר לי שהיא מתגוררת עם משפחת ביתה הנשואה. הבעל מבוגר ומספר בני המשפחה גדול מן המותר לפי תקנות העלייה, והיא איננה נכללת ברשימה. 
חשבתי, מה אנו עושים ? מה יהא על אישה זקנה בודדה זו, שתאלץ לחפש לה קורת גג ופת לחם. הרי זה ממש רצח ! ומה תחשוב המשפחה על צוות המיון, על ישראל ועל העם היהודי, שהביאו לנטישת האם ? ומה יחשבו עלינו, האשכנזים, הבאים להכניס סדרים ולתקין תקנות " . 
בתחילת 1955 פורסם מאמר בעיתון " המבשר ", היוצר בדרום תוניסיה, וכותרתו " הצלה או מיון ? " וכך נכתב על עבודת חוליות המיון : 
זה היה במקרה ביום סגריר, בו נודע לנו על בואם של ארבעה ישראלים שהגיעו באווירון הענק ממרסיי לתוניס….יושבים להם סביב שולחן אחד ארבעה במספר….כבר ניתנה הוראה לא לאשר סופית אף עולה מבלי שיעבור דרכנו…
משפחה שגמרה את כל הפורמאליות, עברה כל מדורי גיהינום ומחכה לרגע האחרון, בו תקבל את ההוראה להפליג ולעזוב את המקום. במקום זה מתבקשת לעבור את " צוותי המיון ". מבלי שידע מה צפוי לו, נכנס ראש המשפחה, מנהל חשבונות במקצועו, אחריו אשתו ובנו המבוגר בגיל 16 שגמר תיכון, ויתר הילדים – 8 במספר, עוברים כבני מדון אצל צוותי המיון. אחרי כל המשאלות ( שאלות ) לראש המשפחה ולאשתו אם היא יודעת לחלוב פרה, ואם ידעה פעם לחרוש וכו….וכו….., ואחרי כל הרישומים בא פסק הדין : לפי חוק שבידינו מפרנס אחד לחמש נפשות ולא לשמונה. אתה לא תוכל לעלות. תגובותיו של ראש המשפחה ואשתו אין בהם לשכנע את הצוות. סקנדל במשרד. מיד נקרא המשרת ומוציא בכוח את הסקנדליסטים. 
גנזך 710/53, העיתון המבשר, נשלח משרגאי לראש הממשלה ב-1 לפברואר 1955. 
למעשה היו חוליות מיון אלה במרוקו ובתוניסיה האמצעי להשגת שתי מטרות : 
1 – העמקת הסלקציה תוך הבטחת אי הסתננות של מקרים סוציאליים
2 – מיון העולים במרוקו ובתוניסיה להתיישבות, כלומר מהאונייה – למושב, וכך להבטיח את פיזור האוכלוסייה בארץ, על פי תפיסתם של לוי אשכול וגיורא יוספטל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

יוני 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

רשימת הנושאים באתר