Expressions idiomatiques-אמרות ייחודיות, ניביות
Chapitre I Expressions idiomatiques
Entendues dans la bouche des Marocains, Juifs et Musulmans confondus, certaines expressions propres au parler des juifs marocains et à l'arabe dialectal en général, traduites littéralement dans une autre langue et en l'occurrence en français, aboutissent à des formulations pour le moins cocasses et beaucoup s'en amusent. Il faut les intérpréter pour en dégager le sens. Nous en avons relevé un certain nombre à titre d'exemples.
Cet exercice qui présente un aspect essentiellement linguistique n'en a pas pour autant un 
caractère ludique. C'était aussi notre intention.
לפנינו אמרות שאנו משתמשים בהן ביום-יום מבלי אולי לשים לב לדו המשמעות שלהן..לדוגמא מכּתובי, יכול להתפרש כמו –כיסי—וגם גורלי…כפי שהמחבר מציין, אלה אמרות ייחודיות, ניביות בעלות סגנון אופייניות לשפה היהודית מוגרבית…כמובן שביטויים כאלה קיימים בכל שפה…(א.פ)
teni ba'da odnek'
Donne-moi d'abord ton oreille =écoute-moi d'abord
בתרגום מילולי…הב לי את אוזניך….משמעות האמרה כמובן הוא אחר…הקשב לי – הערה שלי א.פ
Ferdi men ' ino
Revolver de son œil =borgne
Le mot ferdi (fem.ferda) est employé ici avec le sens de révolver. Mais en fait, il signifie: un seul (une seule), unique. Ex ferdi 'and ummo~fih unique; ferda- d-chebbat=une seule chaussure.
הערה שלי-א.פ…שוב ..בתרגום מילולי …אקדח מעינו…משמעות האמרה, סתום עין
Lli mektub mektub
Ce qui est poche est poche=ce qui est destiné est irrevocable
המילה מכתוב דו משמעית היא…גם כיס…וגם גורל
mektub llah
La poche de Dieu =le décret divin
Mektubi hada
C'est ma poche =c'est mon destin
Ka nweddi mektubi
Je supporte ma poche=j'assume mon destin
s-sekwa-1 -khla
Que la plainte aille au désert = et non à l'interlocuteur ( Formule de politesse pour ménager la susceptilité de l'interlocuteur)
ziton mteyyhin
Des olives tombées=des olives conservées dans une saumure de vinaigre et de sel
flafel mteyyhin
Des petits piments verts tombés
berqoq mteyyhin
Des prunes tombées
Lim l-hamed merqdin
Des citrons acides couchés
Ka idowzo mahia b-t-thamed
Ils font passer l'eau-de-vie avec des acidités (ils accompagnent l'eau-de-vie de petites salades variées)
.Al-r-ras u-l-'inin'
Sur la tête et sur les yeux = bien volontiers, avec joie
la rase u 'iniya'
Sur ma tête et sur mes yeux (idem)
Tahris-r-ras
La cassure de la tête
Tarq-r-ras
Le cognement de la tête =les maux de tête
Ka-idreb tamara m 'a raso
Il frappe la fatigue avec sa tête = il se démène
Ka-idreb-el 'ud
Il frappe le luth = il joue du luth
Ka-idreb-el- kamanza
Il frappe le violon =il joue du violon
Ka- idreb -ed-derboka
Il frappe le tambourin=il joue du tambourin
Nedrab s-sofar
La sonnerie du chofar a été frappée = Le son de la corne de bélier a retenti Pour annoncer la fin du jeûne de Kippour
Ka-idreb-e-l-kas
Il frappe le verre = il est porté sur la boisson
Ka-iderbha b-na'sa
Il la frappe d'un sommeil=il fait une bonne sieste
ka-iderbha b-s-sttas
Il la frappe avec seize=il va bien s'éclater !
לכו שמעו ואספרה לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה – פיוט על מצוות התורה – סימן לדויד-מבואר ומנוקד
לחברינו, הסבא המאושר רפאל אוחיון הי"ו, חוגג היום את בר המצווה של נכדו, ולכבוד מאורע זה, הרי האתר מורשת מרוקו מקדיש פיוט של "פייטנה של מרוקו" רבי דוד בן אהרן חסין…
נאחל לו שיזכה לראות בשמחתם של כל ילדיו, נכדיו וניניו בע"ה….
רשות לאזהרות ׳איזוהי דרך ישרה׳ על הלכות ציצית ותפילין. גם הרשות וגם האזהרות כתובות לנועם הרשות והאזהרות של ר״י אלברצלוני. פיוט מעין אזור בן מחרוזת פתיחה ועוד ארבע מחרוזות נוספות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור מעין אזור. טורי הענף מתחלקים לשתי צלעות והטור המעין אזורי מתחלק לשלוש.
חריזה: א/בא/בא/בא/בג/ג/ב ד/הד/הד/הד/הו/ו/ב.
משקל: שבע הברות בצלע. בטור המעין אזור חמש הברות בצלעיות א-ב, שבע בצלע ג.
כתובת: נועם ׳יום זה הוריד׳. סימן: לדויד.
מקור: כת״י בימ״ל 3089 דף ע״א.
188 – לכו שמעו ואספרה – קד
פיוט על מצוות התורה – סימן לדויד
לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה / קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן
מַצּוֹת ה' בָּרָה / עֵינַיִם בָּהּ יְאִירוּן
עִטְּרָנוּ בְּתִפְאָרָה / צִיצִית וּתְפַלִּין לְזִכָּרוֹן
כְּכָל מִצְוֹת הַתּוֹרָה / לָהֶם שְׂאֵת וְיִתְרוֹן
5- בָּם הִזָּהֲרוּ / יַעַן תִּזְכְּרוּ / אֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת / צִוָּה שׁוֹכֵן מֵעוֹנַי
לְקָשְּׁרָם בְּעַלִּיזוּת / עַל יָד וּלְאוֹת בֵּין עֵינָי
בַּחֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת / אָשִׂים בָּם כָּל מַעְיָנָי
10- עֵת יָבוֹאוּ לַחֲזוֹת / בָּהֶם שׂוֹטְנַי וּמוֹנָי
יִרְאוּ יִפְחָדוּ / וְגַם יִרְעָדוּ / מִשֵּׁם קָדְשׁוּ יְגוּרוּן
אֲשֶׁר צִוָּה ה בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
וּמֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם / שׁוֹמְרִים אוֹתָם בִּקְדֻשָּׁה
יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים הֵם / הֵמָּה אֶבֶן הָרֹאשָׁה
15- יַדְרִיכוּ בָּם בְּנֵיהֶם / בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים וּשְׁלֹשָׁה
יִחְיוּ הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם / פָּנָיו אֲלֵיהֶם יִשָּׂא
לִרְאוֹת טוֹטָפוֹת / לֶאֱחֹז בִּכְנָפוֹת / וּרְשָׁעִים יְנַעֲרוּן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ / תָּמִיד פָּנָיו בַּקְּשׁוּ
בַּמִּצְוֹת הִזְדָּרְזוּ / זִכְרוּ זֹאת הִתְאוֹשְׁשׁוּ
כֶּסֶף וְזָהָב בֹּזּוּ / עֲלֵיהֶם, אַל תָּחוּסוּ
עַל הַמִּדָּה הַפְרִיזוּ / בְּצִיצִית בָּהּ תְּכַסּוּ
בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִין / בְּאוֹת תְּפִלִּין / תָּשׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
יָדִיד, יָפֶה אַף נָעִים / קוּם קְרָא לְנַצֵּחַ
לִפְנֵי אֵל תְּמִים דֵּעִים / בִּפְקוּדָיו תָּשִׂיחַ
דְּבָרָיו הַנִּשְׁמָעִים / לָהֶם טַעַם וָרֵיחַ
בִּקְהַל עָם, אַחִים רֵעִים / תְּפָאֵר וּתְשַׁבֵּחַ
אֶת גְּדֻלָּתָן / גַּם מַעֲלָתָן / תִּדְרֹשׁ, תִּקְרָא בְּגָרוֹן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
לכו שמעו ואספרה: תה׳ סו, טז. קהל עדת ישורון: הזמנה לקהל לשמוע דבריו שייאמרו בפיוט האזהרות. 2. מצות… יאירון: על-פי תה׳ יט, י. 3. עטרנו בתפארה: על-פי לשון הברכה ׳עוטר ישראל בתפארה׳. והשווה ברכות ס ע״ב וכן זוהר ויקרא פא. ציצית ותפילין לזכרון: בציצית נאמר ׳למען תזכרו׳ (במי טו, מ) ובתפילין נאמר ׳ולזכרון בין עיניך׳ (שמ׳ יג, ט). 4. להם: למצוות ציצית ותפילין. שאת ויתרון: גדולה וחשיבות מיוחדת, והשווה מכות יא ע״ב: ׳איתקש כל התורה כלה לתפילין׳. 6. אשר… ואהרן: שמ׳ יב, כח. 7. שוכן מעוני: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כז. 8. לקשרם: את התפילין על-פי ׳וקשרתם׳ (דב׳ י, ח). בעליזות: בשמחה. על… עיני: על-פי שמי יג, ט. 9. בחריצות ובזריזות: לפי ש׳זריזים מקדימין למצוות׳, פסחים ד ע״א. כל מעייני: כל מחשבותי, לפי שאסור להסיח דעתו מן התפילין שעליו. 11-10. עת… יגורון: על־פי ׳ויראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך׳ (דב׳ כח, י) ובברכות ו ע״א למדו מכאן ׳שהתפילין עוז הם לישראל׳. 12. ומה עצמו ראשיהם: על-פי תה׳ קלט, יז, מה רבות ההקפדות הקשורות במצוות תפילין. 14. אבן הראשה: על-פי זכ׳ ד, ז, גולת הכותרת.
- 15. בם: במצוות תפילין. בן… ושלושה: שבן ׳בן שלוש עשרה למצוות (אבות ה, כא). 16. יחיו השם עליהם: על-פי יש׳ לח, טז. פניו אליהם ישא: על-פי ברכת כהנים, במ׳ ו, כו. 17. טוטפות: הן התפילין. בכנפות: כנפות הציצית. לאחוז… ינערון: על-פי איוב לח, יג. 18. דרשו… בקשו: על-פי תה׳ קה, ד. 20. בוזו עליהם: הוציאו הוצאות רבות על מצוות אלה, על-פי נחום ב, י. 21. על המידה הפריזו: הוסיפו ושלמו כדי לקיים המצוה בהידור. 22. בקודש מעלין: תפילין כנגד ציצית זו עלייה בקודש. תשובו לבצרון: על-פי זכי ט, יב, ועניינו שבזכות התפילין יזכו לשוב למבצר, לירושלים. 24. ידיד… קרא: הזמנה לקורא שיקרא את האזהרות בציבור. לנצח: בנעימה נאה כשיר למנצח. 25. בפקודיו: במצוותיו. 26. דבריו… וריח: דברי המצוות הם דברים של טעם. 27. גדולתן: של מצוות ציצית ותפילין. 28. תקרא בגרון: בקול רם וברור על-פי יש׳ נח, א.