מורשת יהדות מרוקו

משפחת עלוגא

משפחה נכבדה המוזכרת בשטרות יהודי דבדו ובן בתעודה היקרה מאת הרב אברהם מרציאנו ז״ל השד״ר מירושלים. אבי המשפחה הראשון הוא דוד המי לעלוגי (עלוגא) והוא בנו של הנגיד סבא רבא ר׳ דוד (אדם נפטר ב״מ והניח אשתו בהריון, והאשה ילדה בן, נהגו בדבדו וכן בקהילות רבות במערב לקרוא לרך הנולד ע״ש אביו).

האשל הגדול, מעוז ומגדול, אילן ששרשיו מרובין, ראש גולת אריאל, תם וישר, אבונא הראשון, הסבא הקדמון, חסידא קדישא, הרב משה מרציאנו זלה״ה הוליד: דוד.

גברא רבא, ראש על ארץ רבא, סבא רבא, בן איש חיל רב פעלים, גזבר נאמן, נגיד מיומן, הצדיק ר׳ דוד הנזכר הוליד: אלעזר (הנק׳ עוויזר), יעקב (הנק׳ עקו), בן (הנק׳ לשגר), אברהם (הנק׳ ביבי), דוד הנק׳ לעלוגי (עלוגא), וכן שני בנים שלא נודע שמם.

הזקן הכשר, מנא דכשר, גזע ישישים, מוכתר בנימוסין, איש גבור חיל, אבי התעודה, אילן ששרשיו מרובין, הצדיק ר׳ יוסף מרציאנו (נכד או בן הנכד של ר׳ דוד עלוגא הנד) הוליד: מרדכי.

המרוחם, איש תם וישר, בענייניו מאושר, גומל חסדים טובים, הצדיק ר׳ מרדכי הנז׳ (המי ביבי) הוליד: יוסף, מכלוף, פריחא.

המנוח ועניו, מתהלך בתומו צדיק, מתפרנס מיגיע כפיו, טוב לה׳ וטוב לבריות, הזקן הכשר, ר׳ יוסף הנז׳ (המי צרינדי) הוליד: שלמה מנחם, מרדכי, יעקב, אברהם, דוד, עווישא, זמילא.

המנוח, תם וישר, משכים ומעריב, ירא אלהים וסר מרע, הזקן הכשר ר׳ שלמה מנחם הנז׳ הניח: שמעון, אליהו, מאחא, סתירא, נונא, פריחא, סעידא.

המרוחם, ירא אלהים וסר מרע, מתפרנס מיגיעת כפיו, בעל מדות טובות, הזקן הכשר ר׳ מרדכי הנז׳ הוליד: יוסף, יהודה, מיכאל, נונא, מרימא, סתירא.

המרוחם, טהור לב, נקי ובר, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ יעקב הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

הנכבד, עושה צדקות, חי מיגיעת כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אברהם הנד הוליד: יוסף, יצחק, מרים.

הזקן הכשר, הולך תמים ופועל צדק, ירא את ה׳, הצדיק ר׳ דוד הנד הוליד: יוסף, יחייא.

הזקן הכשר, תם וישר, נקי ובר, גומל חסדים טובים, מדותיו מדות יוצרו, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ מכלוף (המי לכוכא) הוליד: מרדכי, יעקב, מאחא, פריחא, מרימא, סתירא, נונא.

איש צדיק, איש חברה קדישא בחברת הרוחצים, חבר בחברת רשב״י, מוהל, משמח אלהים ואנשים, טוב לה׳ וטוב לבריות, בעל צדקות, ר׳ מרדכי הנז׳ הוליד: דוד, יוסף, יהודה, שלמה.

שלמה, יוסף, (שמעתי לאמור כי אביהם של שלמה ויוסף הנ״ל הוא אברהם).

הרב הצדיק, חכם לבב, חונן דלים, ביתו פתוח לרווחה, ירא אלהים וסר מרע ר׳ שלמה מרציאנו (המי די עלוגא) הוליד: אברהם, סתירא, סעידא, מאחא.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, איש חברה קדישא בקהילת לעיון, הצדיק ר׳ אברהם הנז׳ הוליד: שמעון, יוסף, נונא, סאעודא, עווישא. רחל, מרים, שושנה.

גברא רבא יקירא, זקן ונשוא פגים, גומל חסדים טובים, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יוסף (אח ר׳ שלמה) הוליד: שלמה, אברהם, דוד הי״ד, יצחק הי״ד, רפאל, סאעודא, סתירא.

המרוחם, טהור לב, נקי ובר, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ יעקב הנז׳ לא הניח זרע ב״מ.

הנכבד, עושה צדקות, חי מיגיעת כפיו, משכים ומעריב, הצדיק ר׳ אברהם הנד הוליד: יוסף, יצחק, מרים.

הזקן הכשר, הולך תמים ופועל צדק, ירא את ה׳, הצדיק ר׳ דוד הנד הוליד: יוסף, יחייא.

הזקן הכשר, תם וישר, נקי ובר, גומל חסדים טובים, מדותיו מדות יוצרו, ירא ה׳ ושלם, הצדיק ר׳ מכלוף (המי לכוכא) הוליד: מרדכי, יעקב, מאחא, פריחא, מרימא, סתירא, נונא.

איש צדיק, איש חברה קדישא בחברת הרוחצים, חבר בחברת רשב״י, מוהל, משמח אלהים ואנשים, טוב לה׳ וטוב לבריות, בעל צדקות, ר׳ מרדכי הנז׳ הוליד: דוד, יוסף, יהודה, שלמה.

שלמה, יוסף, (שמעתי לאמור כי אביהם של שלמה ויוסף הנ״ל הוא אברהם).

הרב הצדיק, חכם לבב, חונן דלים, ביתו פתוח לרווחה, ירא אלהים וסר מרע ר׳ שלמה מרציאנו (המי די עלוגא) הוליד: אברהם, סתירא, סעידא, מאחא.

הזקן הכשר, מתהלך בתומו, מתפרנס מיגיע כפיו, עושה צדקות, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, איש חברה קדישא בקהילת לעיון, הצדיק ר׳ אברהם הנז׳ הוליד: שמעון, יוסף, נונא, סאעודא, עווישא. רחל, מרים, שושנה.

גברא רבא יקירא, זקן ונשוא פגים, גומל חסדים טובים, בעל צדקה וחסד, הצדיק ר׳ יוסף (אח ר׳ שלמה) הוליד: שלמה, אברהם, דוד הי״ד, יצחק הי״ד, רפאל, סאעודא, סתירא.

הזקן הכשר, טוב וישר, מבבד תורה ולומדיה, בעל נדבות, אוהב תורה ולומדיה ר׳ שלמה הנז׳ הוליד: רפאל, דוד, ישועה, משה, יוסף, אליהו, מרימא, חנאני, אסתר, זהארי.

הצדיק, תכו וישר, בבל ענייניו מאושר, בעל צדקות, בעל מדות טובות, הזקן הבשר ר׳ אברהם הנד הוליד: ר׳ יוסף, שמעון, אליהו, דוד, רפאל, משה, אהרן, אסתר, עווישא, מרים, לוויהא, נונא.

אבני קדש

תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

ספר זה יוצא לאור במצוות ובהשתדלות האיש המופלא יוסף! סעדיה מרציאנו הי״ו הקב״ה יתן לו הצלחה וברכה בבל מעשה ידיו בבריאות מעליא לאורך ימים ושנים טובות אבי״ר

מאת

אליהו רפאל בן לאדוני אבי הגאון הרב מאיר מרדכי מרציאנו הי״ו

ירושלים השלמה ת״ו

מבוא

מצוה גדולה קיים שאר בשרי החשוב והמעולה יוסף סעדיה מרציאנו הי״ו (בשיתוף יחידי סגולה מבני הקהילה) בראותו מצב בתי החיים של דבדו הולך ומדרדר פעל על מנת לעצור ההזנחה הנוראה.

פעולת ההצלה בללה: א) בניה מחדש של החומה מסביב לבתי החיים, ב) תיקון ושיפוץ המצבות ההרוסות, ג) סקר בללי של בתי החיים כולל רישום המצבות.

נקראתי ע״י בעל המצוה להגיע לדברו בכדי א) להשגיח על מהלך העבודות באתר, ב) לתת תשובה לשאלות בענייני דת שיתעוררו במהלך עבודות השיפוץ (החומה ההולכת ונבנית לא תפגע בקברים, סגירת קברים פתוחים ל״ע, רישום מחדש של נוסח המצבות).

מן שמיא קא זכו לי להיות שותף למצוה חשובה זו. נסעתי לדבדו והשגחתי על הנעשה בבתי העלמין, קרוב לששה חדשים צמוד הייתי לביצוע התכנית שכללה גם שיפוץ בית כנסת הכהנים העתיק של דבדו הנקרא בית כנסת די אולאד צבאן, בית כנסת משפחת מרציאנו להרהאר, ובית כנסת משפחת מרציאנו בן עקו. שיפוץ בתי הכנסת בא ברגע הנכון, כי עוד זמן לא רב ושלושת בתי הכנסת האחרונים שעוד עמדו על תלם היו קורסים כפי שקרה לשאר בתי הכנסת.

באשר לבית עלמין העתיק ישנם מצבות קדומות מהתקופה הראשונה של יסוד הקהילה אשר דוגמתן קיימות בקהילות עתיקות כמו טיטוואן וכדומה והם מאבני מחצב, חצובות בהר הסמוך כפי שנהגו לעשות יהודי דבדו זה מאות בשנים, טבעיות ומונחות על הקבר וכאילו כאן נוצרו, ישנם מצבות מעובדות עם צורה של גוף אדם או ראש אדם בלבד ועוד סימנים נוספים ודוגמתן מצויות בבתי עלמין של טיטוואן, קסר אל קביר, סאלי, ראבאט ועוד, ובבית עלמין החדש ישנם גם מצבות מאבן שיש או עשויות מחול ומלט. בדורות הראשונים לא נהגו לכתוב מאומה על המצבה, ומנהג זה נמשך עד לראשית המאה העשרים — ובכל זאת פה ושם מצאנו רשום על מצבות בודדות שם פרטי של הנפטר, שם משפחתו ושנת פטירה, שבחי הנפטר מופיעות על המצבות מהמאה העשרים, וכן ידיעות נוספות המלמדות כי בשנה מסויימת נפטרו מספר רב של אנשים ממחלה מדבקת ב״מ. צפיפות הנקברים מורגשת בכל פינה ושעל בבית העלמין העתיק וכן בבית עלמין החדש, בל נשכח שהיתה תמותה גדולה של ילדים קטנים ב״מ ממחלות מדבקות ויש להניח, משום כך, שמספר גדול ורב של קברים שקעו באדמה ונראה שכל שטח בית עלמין העתיק גדוש קברים ומספר הבלתי נראים גבוה פי כמה מהקברים הנראים. נראה שבית עלמין העתיק מכיל למעלה מאלפיים קברים, אולי שלושת אלפים, אם לא למעלה מזה (לפי ההשערה גם בית עלמין החדש מכיל קרוב לאלף או אלף וחמש מאות קברים, מספר זה כולל גם קברי הילדים הקטנים ב״מ).

ההודאה לאל יתברך שזיכה אותנו במצוה יקרה זו, והסימן לכך ראינו בעובדה שאין אדם מאלה שעסקו בבניה ושיפוצים שנפגע תוך בדי מלאכתו או כתוצאה מכך. לי נאה ולי יאה להודות ולהלל לבורא עולם ששמרני בדרבים, תרתי משמע, בדרבים בהליכה מן הקודש אל החול ובחזרה, ובדרכים בתוך ארץ מרוקו, ברוך פודה ומציל, התהילה והתפארת לחי עולמים ב״ה וב״ש.

בתי העלמין

דורות רבים שאבו התרוממות רוח בימים בתקונם, עידוד ונחמה בתקופת משבר מזכרם הקדוש והזוהר של החסידים התמימים וישרי לב הטמונים בבתי עלמין בעיירה. גאוותם של בני הקהל היתה, בין השאר, על בעלי המופתים החסידים והצדיקים זיע״א שהובאו למנוחת עולמים בבתי העלמין.

שלושה בתי העלמין שימשו מקום קבורה לבני הקהילה לדורותיהם מיום הווסדה של הקהילה ועד יציאת אחרון בני הקהילה (מאיר מרציאנו די ישו וב״ב הם האחרונים לצאת מדברו ולעלות לארץ ישראל בקיץ תשנ״ה).

בית העלמין הראשון נמצא בקרבת הקדוש סידי יוסף, בין השכונות אלקצבא וקובויין, והיה בשימוש בין השנים 1680-1500 לערך; בית העלמין הנקרא״למערה לקדימא״ (בית עלמין הישן), או ״למערה תחתאנייא״ (בית עלמין התחתון) היה בשימוש בין השנים 1830-1680 לערך, השלישי נקרא ״למערה ג׳דידא״ (בית העלמין החדש) או ״למערה לפוקאנייא״ (בית העלמין העליון) היה בשימוש בין השנים 1980-1840 (שטח בית עלמין החדש מזכיר במדת מה בית העלמין שבהר הזתים בירושלים ת״ו).

מספר הכולל של מצבות בשני בתי עלמין הישן והחדש הוא קרוב לשלושת אלפים (בבית עלמין הישן נראה שיש מספר מצבות המתקרב לשלשת אלפים: הקברים, הלא נראים או שהמצבה שקעה או שלא הונחה כלל מלכתחילה, הוא גבוה יותר, אולי כפול ממספר הקברים הנראים לעין! ובבית עלמין החדש נראה שיש אלף קברים ומעלה, מספר הקברים השקועים באדמה גבוה הרבה ממספר הקברים הנראה לעין!) והיתכן שזה מספר הנפטרים מאז יום הווסדה של הקהילה? רבה של הקהילה בשנות תר״ע-תרפ״ה (1925-1910) הרב הדיין ר׳ שלמה הכהן צבאן ז״ל נתן תשובה לשאלה זו: … ויתחייב מזה שיש עוד בית עלמין ישנה אשר לא ידענו לה כי בית עלמין החדשה תחילתה בראש המאה השביעית (1840) והישנה יש בה קברות של המאה השישית (1840-1740) ומקצת מהמאה החמישית (1740-1640) נשארו מאות הקודמין עד המאה השלישית בהכרח יש

בית עלמין קדומה והיא נעלמת מאתנו והקול נשמע שהקברות שהם במקום הנקרא סירי יוסף שהמה יהודים (קונטרס יחס דובדו). מקום קבורה ראשון שהיה בשימוש הקהל הוא דבר מחוייב המציאות, מדוע? משום שבית עלמין הישן אין בשטחו מקום לקבורת נפטרים של תקופה המשתרעת משנת 1500 לערך (תקופת היווסדה של הקהילה) ועד לשנת 1840, קרוב לשלוש מאות וחמישים שנה!