עיתון " אל חורייא "- עיתון ביהודית מוגרבית-יום שישי 25 ביוני 1915
עיתון " אל חורייא " הופיע בשנים
12-1915 גיליונות
42-1916 גיליונות
5-1917 גיליונות
28-1921 גיליונות
18-1922 גיליונו
סה"כ 105 גיליונות על ידי מר סלומון בניון בטנג'יר, כמו "אחיו" בצרפתית La liberte . העיתון סובסד על ידי שלטונות צרפת, ולכן גם נקט עמדה פרו צרפתית ועקב קשיים כלכליים הסיק את הופעתו בשנת 1922.
מטרת פוסט זה הינה הבאת צורת הכתיבה של השפה היהודית ערבית במרוקו כפי שכתבו והבינו אותה, רבים וטובים לפניהם בסיפורי מעשיות, בהבאת השרח באותיות עבריות, ובספרים שלמים הכתובים בשפה היהודית במרוקו…אני מניח שגם בתוניסיה ובאלג'יריה נהגו כך, דבר שמצריך עיון מעמיק בנושא…
לאחרונה התרבו הגרסאות השונות על צורת וכללי הכתיבה "הנכונה" של השפה..אין הפוסט הזה בא לסתור או לדחות כל גרסה אחרת, אלא להביא את הדברים ככתבם וכלשונם…
מדי פעם קטע מכתבה אקראית, הצילום שלה וגם השכתוב על ידי, כפי שמופיע בכתבה…
ניכר הדבר על הכותב שהוא שלט בכמה שפות, בערבית ספרותית כמו " נאייב", בתעתיק מערבית לעברית ידע לשים את האות "א, במקום הנכון, ללא ניקוד, דבר שמייצג את האליף טוויל בערבית, לעניות דעתי, כאשר מציבים את האות "א" אין צורך בניקוד, זה יוצר מצב כאילו ניקוד על ניקוד, אני יודע שיהיו כאלבה שיחלקו עלי, אך נאמן אני לטקסט שנכתב לפני 102 שנה, איך בכוונתי לשנות..
בצרפתית "מוסיו-זיניראל וכן בעברית " דבר בעתו מה טוב….
הביטוי " בקא עלא כאטרו ", מסמל את ידיעתו בניבים האידיומטים מונח שפירושו, היה מרוצה….
הדבר הבולט כאן הוא השימוש הנבון לדעתי באות "כ" כאשר היא מופיעה לבד, הרי היא כמו קופ רפה בעברית, כאשר היא מופיעה עם פסיק למעלה, הרי היא כמו ה"כ" בעברית, למשל לכרסם, והאות "ק" היא הקוף הגרונית הדגושה חזק שמקובלת בהגיה מרוקאית נכונה, עד עתה בכמה בתי כנסת ….
הדוגמא הבולטת היא במילה " אלחאכם " יש שיאמרו שזה החכם, הרב היהודי, לא במקרה הזה ולא בתעיק של הכותב, כאן זו המילה الحاكم , שפירושה הממונה, השליט המקומי, השופט…
אני מניח שנמצא עוד בליל של שפות בכתבות אחרות…..
להלן השכתוב של כל הכתבה….הניקוד מופיע רק בכותרת….
מוּסיוּ לז'ניראל ליוטי פיּ מאררקשּ
יום שישי 25 ביוני 1915
בעד מן נאייב דיאלנא די מרראקש באקי מא כתבלנא עלא למזייא דלזיניראל ליוטי למראקש, לאכן לאזם עלינא חית וצלנא לכ'באר נכתבוה פלגאזיטה מתל די יחדאז יכון.
דבר בעתו מה טוב הוא.
מנאין לזיניראל כאן קריב יוצל ללבלאד, כ'רזו יתעררדולו לקולוניל לאמוט חאכם לעסכר, וסיד לחאז תאמי לגלאוי; ולקאייד, ולופיסייס וכבאר לפראנסיס וכבאר למסלמין וזמיע כבאר לבלאד.
פסאעה די כאן דאייז לעסכר דיאלהום ובאייעו ועאדאד כתיר דנאס מן לבלאד ומן בררא זאוו יחצ'רו.
לזיניראל ליוטי משא ורא לחואייז כאמךין דלעסכר ומשא לגליז פלוטומוביל ודאז עלא לחוואס לזודד די תבנאוו ותחקק פלבנייאן די תעמאל ופלקשלאת ( אזור, מחוז א.פ) ובקא עלא כטרו.
לזיניראל ליוטי מעא לקולוניל לא-מוט ולקומאנדאן נאנסי די הווא לחאכם עלא אומור לבלאד עמלו ביזיטא לספיטאל וכו'..
כא יכ'סונא לכ'באראת דליהוד דיאלנא באש נפרחו ביהום לאכן כא נראוו די חתא די חד מן כ'ותנא מא כה יעלמנא ראבוס תערפו מתך די קולנאכום די האד אשי הווא ללכ'יר דיאלכום.