הגדת היתלר-אבישי בר-אשר-פעמים 114-115
ובמורא ובמורא
ובמוכיף כביא האדא סתאלין ובמורא גדול, זה סטלין
פחאל מא קאל לפסוק כמה שנאמר
האדא תזריב רוסייא באס תאכדלו או הניסתה רוסיה לבור לקחת לה
בלאד מן אוצט בלאד ארץ מקרב ארץ
גיר בלחילא ולמחארבא תעבבילו כי אם בתחבולות ובלחמה
ובלעזאייב די סתאלינגרד ובמוראים גדולים של סטלינגרד
די ביינלכום לחדרתך ככל אשר הראה לכם לעיניך
ובאותות ובאותות
ובלימאייר האדא לאנס פלאס ובאותות זה הלַהַבִיוֹר
פחאל מא קאל לפסוק כמה שנאמר
ןלאנספלאם הטדא די תאכד פחחדך ואת הלהביור הזה תיקח בידך
דח תטיי ביה למלאין אשר תפיל בו מיליונים
ובמופתים ובמופתים
ובלעזאייב אזי והדם ובמופתים, בוא וכַלֵה
פחאל מא קאל לפסוק כמה שנאמר
ונחרקוכום מן סמא ומן לארד ונשרוף אתכם מן השמים ומן הארץ
לעאפייא ונאר ומסהאב דככאן אש ולהבה ותמרות עשן
דבר אחד דבר אחד
כלאם אכור בלאמיתראייתזאווז דבר אחר במקלעים שניים
בלאנספלאם זאווז בלהביורים שניים
ובלמוסכיתו זאווז ובמטוסי מוסקיטו שניים
ובלאפורתריס בולאן זאווז ובמפציצי המבצר המעופף שניים
ובטאנגאת זאווז ובטנקים שניים
ובלבומבארדמאן זאווז ובהפצצות שניים
אלו אלו
האדו עשר דרבאת אלו עשר המכות
די זאבו ליזאליי עלא לאלמאן, והאדו הומא שהביאו בעלות הברית על הגרמנים בגרמניה ואלו הן
לאפרופאגאנד, לבומבארדמאן, לכלעא, לאסירין תעמולה , הפצצות, בהלה ואזעקה
טפיאן דאוו, לינתראנשי, סקיט לחבלאת כיבוי אורות, שוחות הפלת ולדות
הרוב לבלדאן, תכביאת פלאכאב, למארשי נואר בריחה מן הערים, הסתתרות במרתפים, שוק שחור
רבי תימושינקו כאןיעמל פיהום לימאייר רבי טימושנקו היה נותן בהם סימנים
דצ"ך עד"ש באח"ב דצ"ך עד"ש באח"ב
רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי
רבי יוסף סתאלין כאן יקול רבי יוסף סטלין היה אומר
מנאיין נתא תקול מניין אתה אומר
די נדארבו לאלמאן פבירלאן עשר דרבאת שלקו הגרמנים בברלין עשר מכות
ועלא האמבורג נדראבו כמסין דרבאת ועל המבורג לקו חמישים מכות
פברלין אס הווא יקול בברלין מה הוא אומר
ראלו לכבאר להיטליר ויאמרו הבכירים להיטלר
האדא סכט אללאה חרון אף אלוהים הוא
האמבורג כלאוהא חתא חיט מא כללאהא החריבו את המבורג לא השאירו בה קיר
ורא ישראל לימארא לי עמל אללאה וירא ישראל את המופת אשר עשה ה'
וכאפו לגנוס אללאה וייראו הגויים את ה'
ואמנו בללאה ובליזאליי ויאמנו בה' ובבעלות הברית
כמה לקו כמה לקו
סחאל נדראבו פלאללמאן עשר דרבאת כמה לקו, בגרמניה לקו עשר מכות
קול מן דאבא פבירלין נדראבו עשר דרבאת אמור מעתה, בברלין לקו עשר מכות
ופהאמבורג כמסין דרבאת ובהמבורג לקו חמישים מכות
רבי אליעזר רבי אליעזר
רבי כולוניל כנוכס , יקול רבי קולונל קנוקס אומר
מנאיין די זמיע דרבא ודרבא בתאמאן מניין שכל מכה ומכה קצובה.
די זאבו ליזאליי עלא לאלמאן שהביאו בעלות הברית על גרמניה
כאנת די רבע דרבאת הייתה של ארבע מכות
פחאל מא קאל לפסוק שנאמר
יצללט עליהום לא רואיאל איר פורץ ישלח בם חיל האוויר המלכותי
לא פורטריץ בולאן את המבצר המעופף
ליסאסיר ולמוסכיתום את מטוסי הקרב ואת מטוסי המוסקיטו
לא רואיאל איר פורץ – ואחד חיל האוויר המלכותי – אחד
לא פורטריס בולאן זאווז המבצר המעופף שתיים
ליסאסור תלאתא מטוסי הקרב שלוש
ולמוסכיתו רבעא והמוסקיטו ארעה
קול מן דאבא אמור מעתה
פבירלין נדראבו רבעין דרבאת בברלין לקו ארבעים מכות
ופהאמבורג מיאתאיין דרבאת ובהמבורג לקו מאתיים מכות
רבי עקיבא רבי עקיבא
רבי מונטגומירי ואליכסאנדר כאן יקול רבי מונגומרי ואלכסנדר אומר
מנאיין די זמיע דרבא ודרבא מניין שכל מכה ומכה
די זאבו ליזאליי עלא לאלמאן שהביאו בעלות הברית על גרמניה
כאנת די כמס דרבאת הייתה של חמש מכות
פחאל מא קאל לפסוק שנאמר
יצצלט עליהום לא רויאל איר פורץ ישלח בהם את חיל האוויר המלכותי
לא פורטריס בולאן – ליסאסור ולמוסכיתו את המבצר המעופף, את מטוסי הקרב ואת המוסקיטו
ולבומבארדיי לורד משלחת מפציצים כעבדים
לא רואייאל איר פורץ ואחד חיל האוויר המלכותי אחד
לא פורטריס בולאן זאוז המבצר המעופף – שתיים
ליסאסור תלאתא מטוסי הקרב – שלוש
ולמוסכיתו ארבע והמוסקיטו – ארבע
ולבומבארדי לורד כמסא משלחת מפציצים כבדים – חמש
קול מן דאבא אמור מעתה
פי בירלין נדארבו כמסין בברלין לקו חמישים
ועלא האמבורג נדראבו מיאתאיין וכמסין דרבא ובהמבורג לקו חמישים ומאתיים מכות
כמה מעלות כמה מעלות
סחאל מן טאנגאט מוזודין אללאה ברוך הוא ינזזינא כמה טנקים מוכנים, המקום יצילנו
לוכאן טררדוהום מן מאצאר, ולא מונטגומירי עמל פיהום שראייע
ומונטגמרי לא עשה בהם שפטים דיינו
לוכאן מוגומירי עמל פיהום שראייע אילו מונטגטמרי עשה בהם שפטים
ולא מן עבבאלהום תוברוך יכפאנא ולא לקח להם את טוברוק, דיינו
ולא מן זראו עליהום חתתא לתונס יכפאנא ולא רדפו אחריהם עד תוניסיה, דיינו
לוכאן זראו עליהום חתתא לתונס אילו רדפו אחריהם עד תוניסיה
ולא מן חרכו עליהום לסיסיליא, יכפאנא ולא נעו אחריהם עד סיציליה, דיינו
לוכאן חרכו עליהום לסיסיליה אילו רדפו אחריהן עד סיציליה
ולא מן הדמו בלדאנהום, יכפאנא ולא החריבו את עריהם, דיינו
לוכאן הדמו בלדאנהום אילו החריבו את עריהם
ולא מן רדו ליהוד לכדאמיהום יכפאנא ולא השיבו את היהודים לעבודותיהם דיינו
לוכאן דו גול ררד ליהוד לכדאמיהום אילו השיב דה גול את היהודים לעבודותיהם
ולא מן פככו זדודנא יכפאנא ולא הצילו את אבותינו, דיינו
לוכאן פככו זדודנא אילו הצילו את אבותינו
ולא מן חיידלנא דו גול ליסתאתו דו זויף, עכפאנא ולא ביטל דה גול את תקנון היהודים, דיינו
לוכאן דו גול חאיידלנא ליסתאתו די זיוף אילו ביטל דה גול את תקנון היהודים
ולא מן ררד ליהוד לפלאייצהום, יכפאנא ואלא השיב את היהודים למשרותיהם, דיינו
לוכאן רזעו לפלאייצהום בררגיב אילו שבו למשרותיהם בתחינה
ולא מן רוזוילט חב יעבבינא לפאליסטין יכפאנא ורוזולט לא היה רוצה לקחתנו לפלשתינה, דיינו
על אחת על אחת
עלא ווחדא קדדאס וקדדאס על אחת כמה וכמה
מליחא ומתנייא ומתללתא ומרבבעא ומכממסא טובה מכופלת ומשולשת ומרובעת ומחומשת
ללאה ברוך הוא עלינא למקום, עלינו
טררדהום מן מאצאר גירשום ממצרים
עמלו פיהום שראייע ועשו בהם שפטים
עבבאולהום תוברוך ולקחו מהם את טוברוק
זרראו עליהום חתתא לתונס ורדפו אחריהם עד תוניסיה
חרכו עליהום לסיסיליה ורדפו אותם עד סיציליה
הדמו עליהום בלדאנהום והחריבו את עריהם
רדדו ליהוד לכדאיימהום והשיבו את היהודים לעבודותיהם
פככו אילנא זדודנא והצילו לנו את אבותינו
חאיידולנא ליסתאתו די זיוף וביטלו את תקנון היהודים
רזעו ליהוד לפלאייצהום ושבו היהודים למשרותיהם
וחבבו יעבביונא כאמלין לפטליסטין וביקשו לקחת אותנו כולנו לפלשתינה
באס יגפרו לינא זמיע דנובאתנא לכפר על כל עוונותינו
רבן גמליאל רבן גמליאל
רבן מותגומירי כאן יקול רבן מונטגומרי היה אומר
זמיע די מא קאל תלאתא דנאס האדו פפסח כל י שלא אמר שלושה עמים אלה בפסח
לא מן יכרז קדר תלזימו לא יצא ידי חובתו
והאדו הומא, לאלמאן טאליאן וזאפון ואלו הם, גרמניה, איטליה ויפן
פסח פסח
לאלמאן האדא די חנא נקאטלו עלא סבבת אס גרמניה זו שבה אנו נלחמים, על שום מה
עלא סבבת פייאס די כאנת דניה תאבתא על שום שבימים שיהיה העולם יציב
כאנו זדודנא תממא חאצלין היו אבותינו לכודים שם
פחאל מא קאל לפסוק שנאמר
ותקולו כא ידבח ויסלך פליהוד ואמרתם הוא טובח ביהודים ומפשיט את עורם
הווא ולאגיסטאפו מעוולין עלינא הוא והגסטפו זוממים כנגדנו
זואוו ליזאלליי ודרבו פבירלין ודיארנא פך ובאו בעלות הברית בנגפו את ברלין ואת בתינו הצילו
ורכע לקאוום ובאייעו ויקוד העם וישתחוו
מצה זו מצה זו
טאליאן האדא די חנא נקאתלו, עלא סבבת אס איטליה זו שבה אנו נלחמים, על שום מה
עלא סבבת די מוסיליני על שום מוסוליני
מחזזם בהיטליר ויקול ענדאך תגדרוני כרוך אחרי היטלר ואומר, הישמר פן תבגדו בנו
וחרך עליהום מותגומירי מא כמרס עזינהום למאכארוני
והניע עליהם את מונטגומרי ולא הספיק בצקם להחמיץ למקרוני
ותזללאלו עליהום לאויתיים ארמי, והרבו דגייא ונגלתה עליהם הארמייה השמינית וינוסו מיד
וכבזו דאך לעזין ועמלוה ספאכיתי ויאפו את הבצק ועשו אותו ספגטי
חין טררדוהום מן מאצרא ומא קדרוס יתקבו כאשר גירשום ממצרים ולא יכלו לנקב את הבצק
וחתתא לא צום לא מן עמלו אליהום וגם צום לא עשו להם
מרור מרור
זאפון האדא די חנא נקאתלו , עלא סבבת אס יפן זו שאנו נלחמים בה, על שום מה ?
עלא סבבת די גדר לאמיריך וסארו חאצלין יהא על שום שבגדה באמריקה ונלכדו ברשתה
כא צחק ותקתל פיהום מן כלל זיהא והנה היא שורפת והורגת בהם מכל צד
ותקאדאלהום ראוז, ואזל להם האורז
פחאל מא קאל לפסוק שנאמר
ומרארת חיאתהום מעא שינוא ויהיו חייהם מרים, עם הסינים
די כא יקתלו פיהום לעזובא אשר הרגו בהם בפלא
בכל דור ודור בכל דור ודור
פזמיע זיל וזיל מוזד לגוליסת, די יקבד היטליר ויכרזלו רוחו
בכל דור ודור נוכן הגוליסט שילכוד את היטלר ויוציא לו את נשמתו
כאיננו הווא כארז מן לאריזיסטאן כאילו הוא יצא מן הרזיזטנט
פחאל מא קאל לפסוק שנאמר
די לאייס ואחד בוחדו אללי קתלנא, די כאן מעאהום שלא אחד בלבד מאלה שהיו עמהם הרגנו
איללא לולוף למוולפא די תכללצנא בחק אלא אלפי אלפים, נפרענו מהם
לסבבת יעארפו בחק לאריזיסטאנץ למען ידעו את זכות הרזיסטנט
די חלפנא ביה לזדודנא שנשבענו בה לאבותינו
לפיכך לפיכך
לכדאלך חנא צלזומין לפיכך אנחנו חייבים
נסכרו פררוסייא להודות לרוסיה
נסבבחו לסתאלין להלל ולשבח את סטאלין
נבההזו פלינגליז להדר את האנגלים
נפככרו פלאמריך לפאר את אמריקה
נרפפעו פלגוליסט לרומם ולעלה את הגוליסטים
ונקלסו דה גול ולקלס את דה גול
די עמל זהדו לזדודנא ולינא פזמיע תזריבאט האדו שגילה עוצמתו לאבותינו ולנו בכל הנסיונות האלה
כררזונא ליזאליי מן לעבודייא לתחריר הוציאונו בעלות הברית מעבדות לחרות
ומן לאסירין לדאנסינג ומאזעקה לריקוד
ומן לאריסתריכסיון דצ'למה, לצ'אוו לכביר ומהגבלה של אפלה לאור גדול
ונקולו לקדדאמהום סכרו אללאה ונאמר לפניהן הלוליה.
חזק חזק ונתחזק
הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה – חיים סעדון.
על מנת לקבל תמונה רחבה על קורות היהודים בצפון אפריקה, מדי פעם אביא פרקים בתולדות יהודי צפון אפריקה ולא רק מרוקו….
הקהילה היהודית בצפאקץ במלחמת העולם השנייה – חיים סעדון.
המחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה חשף את התהליכים המרכזיים שעברו הקהילות האלה בתקופת המלחמה. עם התפתחות המחקר על מלחמת העולם השנייה ועל השואה באירופה החלו חוקרים לעסוק גם בהיבטים שבעבר כמעט לא זכו לתשומת לב, כמו חיי היומיום של היהודים במחנות הריכוז, נשים ומגדר, פעילות תרבותית ויצירה תרבותית ועוד. במחקר על מלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה נעדר לרוב דיון ממוקד ופרטני בקהילה יהודית בעיר מסוימת בתקופה זו. יוצא דופן מבחינה זו מפעל תיעוד והנצחה רב ערך של מוסד "יד ושם", "פנקס הקהילות", שאחד מכרכי יוחד לקהילות לוב ותוניסיה. כהגדרתו בכותרת המשנה שלו פנקס הקהילות הוא "אנציקלופדיה של היישובים היהודים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה. הגדרה זו טומנת בחובה מגבלה במה שנוגע לנושא מאמר זה – הערך על הקהילה היהודית בעיר מסוימת ב "פנקס הקהילות" אינו מתמקד דווקא בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלא נעשה בו ניסיון לתעד את כל תולדות הקהילה, והוא כולל דיון ארוך בקדמותה של הקהילה, במבנהָ, בפעילות הציונית שהתקיימה בה וכדומה. הסעיף "בימי מלחמת העולם השנייה", שחוזר בכל ערך, הוא פן אחד של הדיון בקהילה ולךא בהכרח תופס את המקום העיקרי בדיון זה. למשל הערך "צפאקס" נפרש על פני כעשרים ושבע טורים, ורק מעט יותר מארבעה טורים מתוכם יוחדו באופן ישיר לתקופת וישי ולתקופת הכיבוש הגרמני.הערך "סוס" אורכו כשלושים טורים, ורק חמישה מתוכם עוסקים באופן ישיר בתקופת המלחמה, והערך "ביזרטה" אורכו כעשרים וארבעה טורים, וקצת יותר משבעה מתוכם עוסקים באופן ישיר בנושא.
אני מבקש למלא במאמר זה את החסר במחקר קהילת צפאקץ במלחמת העולם השנייה, על סמך מקורות חדשים בכתב (בארכיון משרד החוץ הצרפתי, נמצאים שני תיקים העוסקים בקהילה היהודית בצפאקץ משנות השלושים ועד סוף שנות הארבעים, ויש בהם חומר שלא נעשה בו שימוש ל " פנקס הקהילות), ראיונות ועדויות בעל פה.כמו כן אציע עיון ביקורתי באחת מהעדויות העיקריות על תקופת המלחמה בצפאקץ, ראיון שהעניקה לי מטילדה גֵז. מטילדה גז נולדה בשנת 1918. היא נישאה למוריס גז, יהודי אמיד מצפקאץ, ועברה לגור בעיר זו. גיסה, ויקטור גז, היה אף הוא עשיר ומראשי הקהילה היהודית בעיר. בתקופת הכיבוש הגרמני, בסוף שנת 1942 ובראשית שנת 1943, הייתה מטילדה בת עשרים וארבע, גיל שבהחלט ניתן לעקוב בו אחר האירועים ואף לזכור אותם. ובתוקף מעמדה הכלכלי והחברתי הייתה מקורבת להנהגת הקהילה בצפאקץ ומצויה במהלכיה העיקריים של ההנהגה בתקופת המלחמה.
היא עלתה לארץ בשנת 1957, הייתה חברת מפא"י, רפ"י ומפלגת העבודה, ונבחרה לכנסת ושירתה בכנסת השישית עד השמינית – 1965 – 1977. מעמדה הציבורי בישראל ופעילותה בתקופת מלחמת העולם השנייה גרמו לכך שפנו אליה לא פעם להתראיין על תקופה זו, ובתחילת שנת 1990 התראיינה ל "יד ושם" – ריאיון הכולל עשרים וארבעה עמודים ונסב ברובו מטבע הדברים על תקופת המלחמה.
ריאיון זה מציג שתי פנים. המראיין, שהוביל את הריאיון, הונחה על ידי דפוס האירועים שהתחוללו באירופה וביקש לבחון באיזו מידה הם התקיימו בתוניסיה, ולא היה בקי ברקע ההיסטורי של האירועים בתוניסיה. המראיינת, שהייתה מודעת לשאלות ולכיוון המחשבה הזה, העמידה את המראיין על הטעות בגישתו, ותיארה את האירועים כמיטב זיכרונה. זוהי עדות חשובה, ואדון בה גם לאור מקורות ארכיוניים שברשותנו.
העיר צפאקץ.
צפאקץ היא העיר השנייה בגודלה בתוניסיה, לאחר תוניס הבירה. היא ממוקמת באמצע הדרך שבין הבירה תוניס לבין הגבול הלובי. העיר נבנתה במרכזו של הסַהֶל – SAHEL התוניסאי, שפלת החוף רחבת הידיים של תוניסיה. מיקומה הגאופוליטי, הייתה עיר נמל מסחרית וחשיבותה הכלכלית הפכו אותה ל " בירת הדרום ". מעמד זה היה בעל משמעות רבה ליחסיה של צפאקץ עם הדרום ועם הצפון. ניתן להבין יחסים אלה במסגרת הקונצפטואלית של יחסי פריפריה ומרכז. כלפי הבירה תוניס בצפון הייתה צפאקץ פריפריה, אך בהתייחס לאזורים שמדרום לעיר שימשה צפאקץ כמרכז
שנות השלושים.
יהודי צפאקץ עקבו בדריכות רבה אחר האירועים העולמיים ולקחו חלק גדול בכל הפעילות שאפיינה את יהודי תוניסיה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, קרי החלטת החרם על מוצרים גרמניים ומחאה נגד מדיניותה האנטישמית של גרמניה. כל למשל במרץ 1933 בא סוחר גרמני לנמל צפאקץ במסגרת פעילות מסחרית שוטפת שלו עם תושבי העיר, והיהודים סירבו לקנות ממנו סחורות גרמניות. בכינוס מחאה נגד המדיניות הגרמני שנערך ב-19 למרס שנת 1933, השתתפו כ-700 איש, מרביתם יהודים ומיעוטם צרפתים. בכינוס נאמו אישים פוליטיים כמו נשיא המפלגה הרדיקלית הסוציאליסטית, סגן נשיא הליגה צרפת – איטליה, נציג הליגה לזכויות האדם, וכן אישים יהודים כמו ערך הדין בונן, אלי סטבון, שייצג את הנוער היהודי, ועורך הדין אלפרד רוסי מתוניס. ( רוסי – 1908 -01943, היה ממפקדי בית"ר בתוניסיה. שמו נקשר לסיוע לפעילות הריגול הבריטי בתוניסיה בתקופת הכיבוש. סיפורו של רוסי במהלך המלחמה טרם נחקר באופו ממשי ) כל הדוברים קראו להטלת חרם על מוצרים גרמניים כפעולה היעילה ביותר נגד גרמניה בתקופה זו. רופאים יהודים שברחו מאירופה, כמו ד"ר איזידור ספרבר, הגיעו לעיר והתיישבו בה, ומילאו תפקיד חשוב בשנות המלחמה והעלייה הגדולה.