ארכיון יומי: 4 בפברואר 2019


היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח- תמיכה בארץ ישראל

פרק שלשה עשר

תמיכה בארץ ישראל

רבי רפאל ביבאס יליד העיר סאלי במרוקו, שבגיל שבע עבר לקזבלנקה, בה למד תורה ותלמוד, ומלאכת השחיטה והבדיקה, עלה לארץ ישראל בשנת תרס׳׳א (1901). הוא כתב בר״ח אדר תרע״ב את המכתב הבא:

רבנים גדולים! אותותי אלה להודיע במרום קדשם, כי מזה עשר שנים היתה עלי יד ה׳ שוהעלני מעירי קאז'א בלאנ׳קא יע״א אל ארץ הקדושה, ובחרתי למשכן לי עיה״ק חמד זו טבריה ת״ו. כי בעיר יהודית זו חשבתי למצוא נחת ומרגוע, אל נפשי הצמאה לעבודתו יתברך שמו. כי העיר טבריה ידועה מימים קדמונים לעיר של חכמים ושל סופרים, ומלאה מצוות כרימון [בהמשך ביקש לקרא את מכתבו בבתי הכנסת], כי ראוי על כל איש מישראל להחזיק במצוה גדולה זו, שהיא קיום התורה בארץ הקדושה, אשר היא חיינו ואורך ימינו. ובודאי שגם כת״ר ישתדלו ברב עז ותעצומות לדבר על לב הקהל היראים והחרדים, כי ישתתפו גם הם במצוה זו כאחיהם בני עי׳׳ת קאזא בלאנקא יע״א, ובטחתי ב״ה כי יעשו ויצליחו, ויוציאו את הדבר לאורה על צד היותר טוב. וגם בבקשה למנות פקיד אדם נכבד וחשוב, ואנחנו נשלח לו בע״ה הרשאה, ויהיה מקבץ לזמן ידוע לכל ב׳ חדשים או לשלשה, לפי ראות עיני כת״ר… מוקירם ומכבדם ודשו״ט ברב עז ושלום.

ע״ה רפאל ביבאס ס״ט

שליח צפת הרב שלמה אוחנא, בשבט שנת תרפ״ז מבקש אישור לאסוף תרומות

שר וגדול ליהודים, כה״ר יחיא אזאגורי ישצ״ו

שלום

אדון יקר! להפצרת השואל כמוהר״ר שלמה אוחנא ישצ״ו שד״ר עיה״ק צפת תובב״א, באתי בשורותים אלו להודיע לרו״ם, כי בכתב הרשאה על שליחותו שיש בידו מרבני וגאוני ארץ הקדש הנזכרים, שם נאמר, גם שתי הערים וג׳דא וברכא״ן, והממשלה עכבה עליו מלעבור לשם, רק עד שיהיה בידו כתב רשיון מאת כבודו, בכן נא ידידי, עשה חסד ומצוה רבה שלח לו הרשיון יפשא״ק ושכמ״ה-יפה שעה אחת קודם ושכרו כפול מן השמים ושלום.

שליח טבריה הרב משה מאיר חי אליקים

הממשל הצרפתי מנע תרומות של יהודי מרוקו לקרנות ציוניות, אבל התרמה למען הקהילה המוגרבית בירושלים ובערי הקודש הותרה. הממשל הצרפתי היה מוכן להעביר תרומות של יהודי מרוקו לארץ, לשם חלוקתן שם. הפקידות באה במגע עם ראשי הקהילות, ואלה הודיעו על התכנית לבני עדתם בארץ. רבני טבריה היו הראשונים ששמעו על התכנית, במכתב שקיבלו בי׳ בניסן תרע״ד (6 באפריל 1914) מאת שליח טבריה הרב משה מאיר חי אליקים. מכתב זה אישר מכתב קודם שהגיע אליהם בשבוע שלפני כן, מאת שליח לעיר מאזאגאן. שני המכתבים מסרו, כי נציג הממשל הצרפתי קרא לאספה של ראשי הקהילות היהודיות והודיעם, כי המושל החליט לאסור את פעולת השד״רים הבאים מהארץ למרוקו, עקב שכר הטרחה הגבוה שהם דורשים. להבא יוטל על כל קהילה במרוקו לארגן את המגבית, ולשלוח את הכספים לקונסוליה של צרפת בירושלים, באמצעות הממשל הצרפתי. רבני טבריה הביעו התנגדותם לצעד המוצע.

הפקידות הצרפתית במרוקו המשיכה בהחלטה הנ״ל. ב-20 ביולי 1914 השיב ליאוטי לשר החוץ של צרפת, כי מתארגנות כמה מגביות בכל שנה לעדת המערבים בירושלים ובערים אחרות, וכמעט בלתי אפשרי לדעת מהו גובה הסכומים שהם אוספים. האומדנים שמסר הם: בפאם, 800 דורו חאסני- מטבע מרוקאי השווה בערך 5 פראנקים צרפתיים. בקזבלנקה, 300. במוגדור, 400. במראכש, 400. במאזאגאן, התרומה הגבוהה ביותר 1000 חאסני.

הרב אברהם פינטו, שליח ארץ ישראל למרוקו בשנות ה-20 של המאה הכ׳, היה גם בקזבלנקה, משם כתב מכתב בח׳ כסלו תרפ״ג בזו הלשון:

… עתה הנני מוצא חובה לנפשי להודיע לרו״מ כי בעי״ת – לרום מעלתו כי בעיר תהלה- קאזה בלאנקה יע״א נתכבדתי בכבוד גדול יותר ויותר מערכי, כי ידידינו הרב הגדול מעוז ומגדול זר״ק בנש״ק- זרע קודש בנם של קדושים- כמוהר״ר חיים יוסף מאמאן יצ״ו הרב ומורה צדק דפה, עמד לימיני עמידה שיש בה סמיכה, הן בכבוד שכבדני כבוד גדול בלי גבול, בפני ושלא בפני. והן בדבר הנדבה שהמליץ את דבריו עם שרי הקומוניטה [=ועד הקהילה] לעשות נדבה ראויה והגונה. ושלי״ת-ושבח לה' יתברך- דבריו עשו פרי והסכימו לעשות שלשים דורו לגדול. דבר אשר לא היה מעולם. הבקיאים בדבר מבטיחים, כי על פי הסך הנז' תתקבץ מנה יפה, וכל זה נעשה ונגמר בעזרתו הגדולה של הרב הגאון הנזכר ישמרהו צורו וגואלו.

וגם הואיל בטובו לבוא עמדי אל האחים הרמים בני המנוח סי׳ שמואל תידגי-משפחה עשירה שמוצאה מתיטואן, הקימה בית מסחר גדול לתמרוקים בקזבלנקה- שהם מורשים על ההקדש, השייך לכוללנו. והוא חלק מהמגאזינים [=חנויות] אשר להם. ויען כי המאגאזינים הם רעועים, כי הוא בנין עתיק וצריך הוצאות רבות לחדשם, לכן הם אומרים לסלק את ההקדש בממון. והרה״ג הנזכר משתדל בדבר, והבטיח לי לתווך בינינו ובין הגבירים הנז׳ תווך גדול ומועיל לטובת כוללנו. ועוד ידו נטויה להטיב לכולנו ככל אשר לאל ידו.

השליח כתב מכתב תודה ליחייא אזאגורי. בו׳ טבת תרפ״ג כתב את המכתב הבא מקזבלנקה:

עתה הנני מודיע לכבוד תורתו כי פה עיר תהלה קאזה בלאנקה כבר נתפשרתי עם שרי הקומיטי [=הועד] על דבר הנדבה בשלשים דורו לגדול, וזה יותר מחודש אשר אני משתדל בקבוץ הנדבות, ועוד לא הגיע לידי אפילו חצי הנדבה, כי עיר גדולה רבתי – עם היא, ולפעמים צריך ללכת קילומטרים בחנם, כי לא ימצא האיש בביתו. ובכן, בשבוע הבא הנני חושב לנסוע לאיזה כפרים ואשוב עוד לפה. ואם יש ברצונם לכתוב לי, יוכלו לכתוב על שם בעל האכסניה הישר בישראל סי׳ יחייא אזאגורי יצ״ו, ומה טוב ומה נעים לכתוב לו מכתב תודה על דבר הפשר הטוב אשר נעשה לפי הזמן, כי עת משבר היא לכל הסוחרים. וברכות מרובות לו ולבניו הנעימים ולכל משפחתו הנכבדה, כי לולי הוא שעמד בפרץ והשיג רשיון מאת הממשלה הגבוהה ע״ד נדבות הכוללים, שאז בטל הכל. כי הממשלה רצתה לבטל את הדבר, והוא הסביר להם כי זה גם כן מעיקרי דתנו. ואנו נותנים בתורת חוב גמור. וגם לתת תודות וברכות על הנהגתו הטובה עמי בדבר האכסניה. ועוד ברכות וברכות, כי איש טוב ומטיב הוא, וראוי לכל כבוד שבעולם.

מכתב תודה מהרב ה׳ראשון לציון׳ בירושלים ליחיא אזאגורי על עזרתו לשליח ארץ ישראל שנשלח בט׳ שבט תרפ״ג:

שר וגדול בישראל, נתכבד להודיע את מעלתו כי קבלנו מכתב מאת שדרנו כ׳ הרה״ג ר׳ אברהם פינטו יצ״ו, מלא רגש הערצה למעלתו על הכנסת האורחים היפה שנוהג בו, ועל עזרתו היקרה שהושיט לו בקבוצתו לטובת כוללנו. וגם הוא מלא התפעלות על פעולותיו נשגבות לטובת הישוב בארץ הקדש, בעמדו בפרץ להשיג רשיון מהממשלה הגבוהה על דבר נדבות הכוללים שהממשלה רצתה לבטלן, בהסבירו לו כי זה היה דבר מעיקרי דתנו, ושחובה היא על כל אחינו בני ישראל בכל מקום פזורם, לעזר לישוב היהודי בארץ הקדש. לא נמצא מלים בפינו להביע רגשות לבנו של תודה והערצה למעלתו, ושמוצאים כי בשבילו נאמר ׳לך דמיה תהלה׳. ורק אני תפלה תמיד מלפני מקום מקדשנו, כי תמיד יעלה מעלה מעלה, ויצליח בכל דרכיו, ויזכה לחיים ארוכים, הוא וכל בני ביתו ומשפחתו הכבודה, בעושר ואושר וכל טוב. ועיניכם תחזינה את ירושלים הבנויה. בעתירת החותמים בברכת ציון וירושלים וברגשי כבוד נעלים.

בחתימה ראש הרבנים בעיר הקודש

היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח- תמיכה בארץ ישראל-236-233

הספר והדפוס העברי בפאס-יוסף תדגי-תשנ"ד- רשימת הספדים של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ לפאס

רשימת הספדים של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ לפאס

אדרוטיל אברהם בן שלמה ספרד

(1482– פאס, לפני (1545

השלמת ׳ספר הקבלה׳ (להראב״ד), תולדות הגירוש ובוא המגורשים לפאס. בתוך גרץ (עורך). דברי ימי ישראל (מהדורת א׳ הרכבי), ו, ׳חדשים גם ישנים׳, ווארשא תרנ״ח(11898, עמ׳ 24-1. נדפס בירושלים 1972.

אהבת הקדמונים

אהבת הקדמונים, מנהגי תפילות ימים נוראים וסדרים לכל השנה והושענות שנוהגים בבית הכנסת של התושבים בפאס [צלא דלפאסיין], ובסופו פסק דין לחכמי מרוקו בעניין שררת בית הכנסת הנ״ל. ירושלים, שמואל הלוי צוקערמאן, התרמ״ט (1889). המהדירים: הרב אהרן בן שמעון והרב שלמה הכהן.

אהבת חסד

אהבת חסד, כולל מנהגי פאס בקשר לפטירות, סדר הרחיצה, וקינות לפקידות השבוע, החודש והשנה. המהדיר: חברת רבי שמעון בר יוחאי (פאס), ג׳רבה, דפוס חדאד, התשי״ט (1959.)

אוחנא סלימאן(=אבוחנא סלימאן אלמערבי) פאס – צפת, המחצית השנייה של המאה השש־עשרה.

פירוש על ספרי, וילנא תרכ״ו(1866).

הגהות ופירושים, נדפסו עם ׳ספרי דבי רב׳, ב׳ חלקים: א: דיהרנפורט תקע״א(1811) ב: ראדיוויל תק״פ (1820).

כאן המקום לברך על מפעלם של הרבנים דוד עובדיה ומשה עמאר, שמשתדלים זה כמה שנים להעלות את חיבוריהם הגנוזים של חכמי מרוקו מתהום הנשייה ולהוציאם לאור. על כתבי־היד ראה טולידאנו, נר המערב; בן נאיים, מלכי רבנן; עובדיה, פאס וחכמיה.

ליקוטים חדשים מהאר״י וממהרח״ו, מאת הרב חיים ויטל, הרב סולימאן אוחנה והרב יהושע בן נון. המהדיר: דניאל טויטו. ירושלים, מבקשי ה'

  1. 1985. עמ׳ צג־צח.

אזולאי אברהם (ב״ר מרדכי)

פאס, 1570– ירושלים – חברון 1644.

קרית ארבע, חיבור הכולל ארבעה ספרים:

זהרי חמה, קיצור מן הספר ׳ירח יקר' פירוש אברהם גלנטי ל׳זוהר׳. הפרק על ספר בראשית נדפס בוונציה 1650; מונקאטש 1881; פרמישלא 1882; הפרק על ספר שמות נדפס בפרמישלא 1882.

אור הלבנה, הגהות ושינויי נוסחאות של ה׳זוהר׳. הפרק על ספר בראשית נדפס בפרמישלא 1899; על מגילת רות – לבוב 1882; על מגילת אסתר – לבוב 1894.

אור החמה, קיצור מפירושי ה׳זוהר׳ לר׳ משה קורדובירו ורבי חיים ויטאל, לפני שנתקרב להאריז״ל. על ספר בראשית נדפס בירושלים 1876; פרמישלא 1892. על ספר שמות – ירושלים 1876; פרמישלא 1879. על ספר ויקרא – סלוניקי 1842; ירושלים 1879; פרמישלא 1897. על ספרי במדבר, דברים – פרמישלא 1898.

ספר ׳אור החמה׳ נדפס מחדש בבני־ברק 1973; ירושלים 1981.

אור הגנוז, פירוש הלשונות העמוקים לספר הזוהר(לא נדפס).

בעלי ברית אברם, פירוש על התנ״ך ובחלקו על דרך הקבלה, ב׳ חלקים, וילנא 1874-1872.

נדפס מחדש ירושלים 1982.

חסד לאברהם, יסודות חכמת הקבלה, ברוחו ובדרכו של ר׳ משה קורדובירו, עם הארות והערות משיטת האריז״ל. אמסטרדם 1685 (הדפוס משובש); זולצבאך 1685; זולקוא 1765; אלקסניץ 1778; סלויטה, 1794, 1812; זולקוא 1802, 1814; סדילקוב 1812; לבוב 1863,1860; וילנא 1877; ירושלים 1968, 1989; ברוקלץ 1960; בני־־ברק 1986.

אהבה בתענוגים, פירוש על המשניות, בו הוא מביא גם פירושים של ר׳ חיים ויטאל שכתב משם האריז״ל ושל ר׳ סולימאן אוחנא שמצא בגנזיו. הפירוש הוא על מסכת אבות בלבד. ירושלים 1910; ברוקלין 1964. נדפס מחדש על־ידי ישראל שמעון שיין עם מבוא ותולדות מהחבר, ובסופו סדר שלשלת יחס המשפחה עד ׳דורנו אנו׳, ירושלים 1987.

הפירוש על מסכת נזיקין, ירושלים 1986.

מחזה אברהם, פירוש על פסוק ׳ואתה תחזה', ירושלים 1962,1880, 1963; אמסטרדם 1856.

בריכת אברהם, קיצור ׳תומר דבורה׳ לר׳ משה קורדובירו. בסוף הספר ׳חסד לאברהם', אמסטרדם 1885; ובנפרד – פיטרקוב 1850; אמסטרדם 1904.

דברי הימים למשה רבנו ע״ה ופטירתו ופטירת אהרן הכהן ע״ה. קרקוב 1893; ניו־יורק 1986.

ליקוטי אמרות בזוהר, לודז׳ 1904.

אזולאי יהודה זרחיה(מהדיר)

פאס, סוף המאה השמונה־עשרה – איטליה ירושלים, המאה התשע־עשרה.

שו״ת הרדב״ז, ה, ליוורנו התקע״ח (1818).

שו״ת מן השמים, להר׳ יעקב הלוי ממרויש מבעלי התוספות. נדפס עם שו״ת הרדב״ז, חלק ה׳, קניגסברג 1860. נדפס מחדש על־פי דפוס ראשון, בתוספת תשובות מכתבי־יד עם הארת היסודות של השאלות והערכותיהן להלכה, על־ידי ראובן מרגליות, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשי״ז(11957.

אלבאז שמואל

פאס, 1749-1698.

ויאמר שמואל, חידושים על הש׳׳ס ועל מסכת אבות, קאזבלנקא, Imprimerie nouvelle — Elbaz Frères, התרפ״ט (1929).

אלכלאץ הכהן יהודה

פאס, המאה השבע־עשרה.

מגיד משנה, פירוש על הלכות שחיטה להרמב״ם, נכרך עם ספר ׳זבחים שלמים׳ לר׳ אברהם אנקווא, ליוורנו התרי״ח (1858). מאז נדפס בכל המהדורות של ׳משנה תורה׳ להרמב״ם, וייחסו אותו בטעות אל ר׳ דון וידל די טולושא, בעל ה׳מגיד משנה׳ על כל יתר חלקי הרמב״ם.

שיר על מעלת ספר ׳תפארת ישראל' דרשות לר׳ שלמה בן צמח דוראן, ונציה 1600, עמ׳ רה.

אלמושנינו יוסף בן אברהם

פאס, 1600-1530 בערך.

שרשי המצוות, י׳׳ג שרשים בסדר מצוין בעניין המצוות, ירושלים, דפוס א״מ לונץ תרס״ט(1909). המהדיר: מ׳ טולידאנו.

אלמושנינו יוסף בן יצחק

פאס, 1642– סלוניקי – ירושלים, בלגרד 1689.

עדות ביהוסף, שאלות ותשובות שונים וחידושים על הרמב״ם, ב׳ חלקים, קושטנטינא, דפוס ראובן בן יונה, 1711 (א) – 1733 (ב).

אלנקאר אברהם

פאס המאה השמונה־עשרה – תלמסאן – תוניס – טריפולי – ליוורנו (אחרי 1803)

מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק״ק ספרדים, עם פירוש לר׳ אברהם אלנקאר, ליוורנו 1803. ר׳ יוסף בן נאיים סובר, כי הספר נדפס ב-1798. הוא כנראה התבסס על ההקדמה של המחבר, שאכן נכתבה בשנה זו, אך הספר נדפס ב-1803 (וראה גם מהדורת ליוורנו 1937, בה מדגיש את תאריכי המהדורות השונות). ספר זה נדפס אחר־כך עשרות פעמים בשם ׳זכור לאברהם׳.

חסד לאברהם, סידור תפילת החודש עם פירוש לר׳ אברהם אלנקאר, ליוורנו 1845. (לא הצלחתי לזהות מהדורה קודמת.)

תיקוני הזוהר, ליוורנו 1797-1796.

הספר והדפוס העברי בפאס-יוסף תדגי-תשנ"ד- רשימת הספדים של חכמי פאס שיצאו לאור מחוץ לפאס-עמ'44-41

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 122 מנויים נוספים

פברואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

רשימת הנושאים באתר