ארכיון יומי: 26 בפברואר 2019


עמרם בן ישי- גלות וגאולה במשנתו הקבלית של רבי אברהם אזולאי ב"חסד לאברהם"

שלום אלי

נושא העבודה הוא גלות וגאולה בספר חסד לאברהם של רבי אברהם אזולאי

בעבודה אני מתייחס לתפיסת הגלות הגאולה וארץ ישראל בהגותם של של רבי משה קורדוברו והאר"י ולתפיסתם של חכמי מרוקו בעניין זה וכיצד השפיעה ההגות של חכמי מרוקו על הגותו של רבי אברהם אזולאי בנושא זה

בתודה

עמרם בן ישי

פרסום זה נעשה באדיבותו ובהסכמתו של מחברו של מר עמרם בן ישי.

גלות וגאולה במשנתו הקבלית של רבי אברהם אזולאי ב"חסד לאברהם"

חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך מדעי הרוח והחברה" M.A

עמרם בן ישי

בהנחיית פרופ' עודד ישראלי

כסלו תשע"ט, נובמבר 2018

תקציר

נושא המחקר הוא פירוש המושגים גלות וגאולה כפי שהם באים לידי ביטוי בספר "חסד לאברהם" של רבי אברהם אזולאי (להלן רא"א, 1578 – 1643 ), אשר חי בפאס שבמרוקו, ולפי הערכת החוקרים עלה לארץ ישראל בטווח השנים 1604 – 1612 . במחקר ייבדקו מקורות ההשפעה על הגותו של רא"א בנושאי גלות, גאולה וארץ ישראל לאור הגותם של שני עמודי יסוד בקבלה, רבי משה קורדוברו ותלמידו האר"י, וכן לאור תפיסתם של חכמי מרוקו בנושאים אלו.

במבוא יינתן הרקע לחיי רא"א בפאס וייבדק מה השפיע על החלטתו לעזוב את מרוקו ולעלות לארץ ישראל, וכן יתוארו עלייתו של רא"א לארץ ישראל ולחברון והמפגש עם רבני ארץ ישראל, וייבחנו מקורות ההשפעה שלהם על כתיבתו הקבלית. כמו כן תובא במבוא גם סקירה קצרה על התפתחות המושגים של גלות, גאולה וארץ ישראל ביהדות לאורך הדורות, מהמקרא דרך התלמוד וימי הביניים ועד לקבלת האר"י, כדי שיתאפשר לבחון את תפיסתו של רא"א בנושאים אלו מתוך ההקשר ההיסטורי של התפתחות המושגים הנידונים.

הפרק הראשון של המחקר יתמקד בתורת הקבלה של רבי משה קורדוברו ובתורת הקבלה של האר"י. יובאו בקצרה סקירות של הרקע שלהם ושל שיטותיהם בקבלה בנושאי גלות וגאולה, חטא אדם הראשון והקליפות, שבירת הכלים, תיקון השכינה, גאולה, משיח, ארץ ישראל, גאולה לאומית וגאולה כתיקון בעולמות העליונים.

הפרק השני יעסוק בהגות חכמי מרוקו בנושאי גלות, גאולה וארץ ישראל, גאולה לאומית מול גאולה כתיקון בעולמות העליונים מבית מדרשו של האר"י והשילוב בין שתי התפיסות. בחלק זה ייפרס המצב הכלכלי-חברתי במרוקו כדי להבין את האירועים שבגינם עלה רא"א לארץ ישראל.

בפרק זה יידונו גם הקבלה הקדומה במרוקו טרום ההשפעה החיצונית של קבלת ספרד וקבלת צפת, השפעת קבלת ספרד וקבלת צפת על הקבלה במרוקו, השפעת מגורשי ספרד שהגיעו למרוקו על חיי הקהילות בתחום הקבלה וחשיבות ספר הזוהר ביצירה הקבלית.

הפרק השלישי יתמקד בשאלות של גלות, גאולה וארץ ישראל במשנתו הקבלית של רא"א על פי הספר "חסד לאברהם", ויראה כיצד התמודד רא"א עם מושגים קבליים כמו הגלות ותכליתה, גאולה לאומית וגאולה בעולמות העליונים, השכינה ותיקון השכינה, הצדיק ותיקון השכינה, רעיון הנדודים כדרך לתיקון השכינה, הסיבות לגלות השכינה, הנשמה כסעד ועזר לשכינה, איסוף הניצוצות, שבירת הכלים, חטא אדם הראשון, ייחוד השכינה וזיווגה וחשיבות לימוד התורה בתהליך הגאולה.

בפרק זה יושם דגש על המרכזיות של ארץ ישראל בקבלת רא"א ותובא בפירוט תפיסתו את ארץ ישראל בענייני השגחה, קליפות, תפילות וקדושת הארץ, חשיבות המגורים בארץ ישראל, השפעות רבי משה קורדוברו והאר"י על כתיבתו בנושאי גלות וגאולה ורצונו של רא"א לשלב בין השיטות של רבותיו.

עוד נושא שייחקר בחלק זה הוא הכתבים הגנוזים של רבי חיים ויטאל שהגיעו לידי רא"א והשפעתם על כתיבתו הקבלית של רא"א. מאחר שרא"א כתב כמה ספרים בהשפעת כתבים אלו, ייבדק אם כתבים אלו נכתבו בידי רבי חיים ויטאל כשלמד אצל רבי משה קורדוברו או כשלמד אצל האר"י.

בפרק הסיכום יסוכמו המסקנות העולות מחקר הכתבים ויינתנו תשובות לשאלות המחקר.

מבוא

נושא המחקר

נושא המחקר הוא מושגי גלות, גאולה וארץ ישראל כפי שהם באים לידי ביטוי בספר "חסד לאברהם" לרבי אברהם אזולאי (להלן: רא"א).

כדי להבין מה היו מקורות ההשפעה על תורתו של רא"א בתחומים אלו, אידרש להגותם של שני המקובלים הגדולים, רבי יצחק בן שלמה לוריא, המכונה האר"י, ורבו, רבי משה קורדוברו, שהשפיעו השפעה מכרעת על עולם הקבלה בכלל ועל הגותו של רא"א בפרט. כמו כן תיבדק השפעתם של חכמי מרוקו על רא"א בעניינים הנידונים, היות שעלה לארץ ישראל ממרוקו בשנות הארבעים לחייו, לאחר עיצוב לימודו והגותו הקבלית והתורנית.

במחקר יובאו כנקודת ייחוס להשקפותיו של רא"א בהקשר של המושגים הנידונים גם דבריהם של הוגים בני מרוקו מאוחרים לו, בני המאה השבע עשרה עד המאה התשע עשרה, מאחר שבתקופה זו קיבלו נושאי גלות, גאולה וארץ ישראל מקום חשוב בהגותם של החכמים שם ובאו לידי ביטוי גם בכתבים שפורסמו. בהבאת דברי חכמי מרוקו בעניין גלות וגאולה לא תינקט ההבחנה הדיכוטומית המקובלת בספרות המחקר בין מקובל לפילוסוף לאיש הלכה ולדרשן, מאחר שבמרוקו איש ההלכה היה בדרך כלל גם מקובל ודרשן.

שאלות המחקר

1- האם וכיצד השפיעו תורותיהם של רבי משה קורדוברו ושל האר"י על משנתו הקבלית של רא"א בנושאי גלות, גאולה וארץ ישראל ? אם כן, מה חידש רא"א בנושאים אלו וכיצד השפיעו הכתבים הגנוזים של רבי חיים ויטאל על כתיבתו הקבלית של רא"א.

2 – האם השפיעה תורת הקבלה במרוקו בכלל ובפאס בפרט על הגותו של רא"א בנושאי גלות, גאולה וארץ ישראל?

עמרם בן ישי- גלות וגאולה במשנתו הקבלית של רבי אברהם אזולאי ב"חסד לאברהם"

משה עובדיהלתולדות דמויות מערביות בירושלים: תולדותיו של' אבןעזרא יוחנן מבני המערבים – מוגרבים בירושליםמתוך ברית מספר 27 בעריכת מר אשר כנפו

 

יוחנן מטבעו אהב לעסוק בכל מיני תחומים. אחד התחומים היה הקולנוע וב-1914 הצטרף לקבוצה של יזמים ששם חברתם:'Cosmo Pictures Corporation' מקליפורניה, הם תכננו להפיק סרט הדן בתקומה של העם היהודי בארצו, באנגלית נקרא הסרט 'Judarael', אבל מעילה בחברת ההפקה קוסמו ב—1921 הביאה לקריסה של החברה והסרט לא ראה אור. מפרוספקט של חברת קוסמו נראים פרטים ביוגרפים נוספים אודות יוחנן. להלן דברים הנוגעים לתפקידו בחברה ובכישוריו:

Mr. John Ezra, late of France, is of great value to the Cosmo Pictures Corporation. He is a man of wide experience and has successfully handled many big financial enterprises. In producing of the first big picture, "Judarael," he will be of inestimable value, having been born in Jerusalem and knowing the customs and languages of the people. He possesses valuable properties n the Holy City and in the surrounding country. He speaks eight languages fluently and will be most important, In the first picture, as an interpreter and casting director. He has been prominent as an amusement manager n the Orient and is very close to the Jewish, Syrian, Arabic, Egyptian and Italian people that will participate in the production of "Judarael." His knowledge of Jerusalem, Egypt and Italy will be of tremendous worth to the company operating over here.

ב-1921 יוחנן ראה צורך בהספקת מים לתושבי ירושלים, לדעתו, מקורות המים בירושלים שבעיקרם סופקו מבורות מים וממעיינות היו דלים ועל כן יוחנן העלה יוזמה להפיק מים מעין פארה – ואדי קלט ובשנות ה-30 ממעיינות ראש העין לירושלים. הבריטים סרבו בתחילה ליישם את התוכנית עקב בעיות מימון, אך בסופו של דבר הם קבלו את התוכנית ויוחנן שמש מ-1926 כקבלן הראשי של הנחת קווי צינורות המים לירושלים.

משתי תעודות שיש בידי יעקב, נראה כי מעסיקי יוחנן בקו צינור המים היו מרוצים מעבודתו. למעשה זאת הייתה הפעם הראשונה בה ניסו להביא מים לירושלים באמצעות צינורות מים בתקופת המנדט הבריטי. פועליו של יוחנן היו ערביי הסביבה ויהודים – ביניהם יהודים מערבים־מוגרבים מירושלים כמו אפללו דוד (?) ואזולאי עקיבא (1984-1913), שלימים הפך למנהל עבודה אצל יוחנן ובשלב מאוחר יותר למפקח על קו צינור המים באזור לטרון, שער הגיא סריס – שואבה, מ-1969 עד 1978 שמש אזולאי כסגן ראש עיריית ירושלים ומ-1978 עד 1984 כנשיא ועד העדה המערבית בירושלים.

חברתו של יוחנן הניחה גם צינורות למערכת הביוב בירושלים, מכיוון שירושלים קלטה שפכים בתוך בורות ספיגה והיה צורך בהתקנת ביוב חדיש. בור השפכים של יוחנן היה בחדר קטן בנחלת ציון שמקומו הטופוגרפי היה בשלוחה המערבית של שכונת נחלת ציון, יוחנן הקים מערכת ניקוז לשפכים עם משאבה משוכללת ובכך הצליח לשמור על איכות הסביבה בביתו. לימים, בור הספיגה הפך לתיאטרון פרגוד הירושלמי.

לדברי יעקב, משפחתו נהגה להתפלל בבית הכנסת אהליאב בנחלת ציון. בית כנסת זה הוקם על ידי סבו שהיה מראשוני שכונת נחלת ציון. יוחנן היה גבאי בית הכנסת בו התפללו בצוותא מגוון עדות ישראל כמו חלבים, כורדים, ספרדים, מערבים ואשכנזי אחד, נוסח התפילה הספרדי – ירושלמי היה הדומיננטי בבית – הכנסת.

יוחנן שמש כראש ועד השכונות והיה מבין האנשים שעזרו להשכין שלום בין זוגות נשואים. בזכות קשריו עם השלטונות הבריטים – בשל היותו קבלן ידוע – עזר לתושבי השכונה בבקשות שונות מהשלטון.

הוואי שכונת נחלת ציון בתקופת המנדט נצבע במגוון האוכלוסייה היהודית שגרה בה ובמפגשים חברתיים שהתקיימו ביניהם. רות ספרה שאחד המפגשים החברתיים היה קשור ברכבו של יוחנן – למעשה חמורו המפורסם. בשיחה עם ירושלמים וותיקים נודע לי שאכן, חמורו של יוחנן היה מפורסם ביותר. להלן עדותה של רות ביחס לבהמת המשא של יוחנן:

החמור הלבן של יוחנן אבי היה גזעי והובא במיוחד עבורו ממצרים ע״י ידידו הטוב ד״ר קורקידי רופא ירושלמי. באותם זמנים היה נהוג לסרס את החמורים אך החמור לא סורס בגלל היותו גזעי, לימים ביקש החלבן התימני סירי משכונת נחלת ציון מאבי להרביע את אתונו ע״י החמור, אבי הסכים בתנאי שאם ייוולד עייר זכר את טכס הפדיון יעשה אבי. ואכן נולד עייר זכר לכבוד האירוע נערכה חגיגה מפוארת והיתולית מאוד בנחלת ציון ברחבה על יד בית הכנסת ספרדי לאירוע הגיעו המון רב מכל העדות, התימנים עם הפחים, הכורדים עם חלילים ותופים, האשכנזים עם הכינורות

ועדות אחרות ניגנו בעוד ומצלתיים את החמור האתון והעיר קישטו בזרי פרחים ובסרטים, כאשר הקהל רוקד מסביבם ומתפקע מצחוק. אירוע זה לא נשכח שנים רבות לאחר מכן.

יוחנן היה פעיל בוועד העדה המערבית בירושלים בהתנדבות ובשכר על עבודותיו המקצועיות. בדרך כלל, ביצע עבודות אינסטלציה עבור הנכסים של ועד העדה המערבית. ב-1947, העיד בפני ועד חקירה שהגיעה לא״י, באותה שנה נפטר ולא זכה לראות בהקמת מדינת ישראל.

יוחנן נקבר בסמוך לעץ חרוב בהר הזיתים בירושלים. יעקב סיפר שאביו רצה מקום קבורה הסמוך להר הבית וליד עץ, כדי שפוקדי קברו יוכלו לשבת בניחותא. לדבריו, אביו היה הנפטר האחרון שנקבר בהר הזיתים. בתקופת ירושלים החצויה בין ירדן לישראל (1948- 1967), יעקב כחייל השקיף באמצעות משקפת על קבר אביו, כאשר ב- 1967 לאחר שחרור ירושלים משפחתו של יעקב מצאה את מצבת אביהם ואת עץ החרוב שגדל. יוחנן ומשפחתו הם עדות לאחת המשפחות המערביות – מוגרביות הוותיקות בא״י בכלל ובירושלים בפרט, אליה השתוקק להגיע ולשכון בתוכה העם היהודי ובתוכו היהודים המערבים.

ישנם מבני עולי צפון אפריקה – שהגיעו בעלייה הגדולה של 1948 ובעליות המאוחרות יותר ואף עד ימינו – שלא ידעו והכירו את עולי המגרב שהגיעו לא״י בדורות קודמים ועל כן מאמרנו בא להוכיח ולהוסיף ידיעות היסטוריות על עולים אלה, השתרשותם בא״י ותרומתם ליישוב היהודי בא״י.

 ביבליוגרפיה: תמונות ותעודות

אוסף עזרא יעקב: תמונת בית המלאכה של יוחנן עזרא ובניו, שתי תעודות מ – 1926 ו 1933 ופרוספקט חברת קוסמו מ – 1921.

ראיונות:

מראיין: עובדיה משה עזרא יעקב(זיאק): 22.10.06, נתניה. בהלול רות לבית עזרא, 10.6.07, טבריה.

הארכיון הציוני מרכזי בירושלים:

מפקד האוכלוסייה בירושלים תרצ״ט (ספטמבר 1939), מספר חטיבה ותיק 14/22.

ספרות:

בהלול רות, דיוקו אישי. שירים סיפורים וציורים. ללא מקום ותאריך.

בן יעקב מיכל, עלייתם והתיישבותם של היהודים המערביים (יהודי צפון – אפריקה) בארץ – ישראל במאה הי״ט, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית. ירושלים 2001.

ברנאי יעקב, "העדה המערבית בירושלים (1830 – 1918)". עבודת גמר לתואר מ.א. האוניברסיטה העברית. ירושלים תשל״א.

 גאון משה דוד, יהודי המזרח. ב, ירושלים תרצ״ח, עמי 739 – 740.

עמאר משה, הרצאת פתיחה בכנס בינלאומי בנושא פאס אלף שנות יצירה. חוברת סקירה לאלף שנות עלייה ממרוקו לארץ – ישראל. אוניברסיטת בר – אילן, רמת – גן 2004. אתר באינטרנט:

www.pancanal.com

 

משה עובדיה

לתולדות דמויות מערביות בירושלים: תולדותיו של' אבן

עזרא יוחנן מבני המערבים – מוגרבים בירושלים

מתוך ברית מספר 27 בעריכת מר אשר כנפו

עמ' 101-99

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

פברואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

רשימת הנושאים באתר