קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי

תיאור המימונה בארפוד

מתפללים ערבית בבית הכנסת, המתפללים חוזרים לבתיהם ושותים תה. תה זה היה ערב במיוחד, ממנו התנזרו כל ימי החג, ואליו התגעגעו. מן הבתים הלכו האנשים ביחידות ובקבוצות לביקור בבתי החברים, ביקורים הדדיים שנמשכו עד לשעות המאוחרות של הלילה. ביתו של בבא צאלי היה פתוח כל הלילה וכל יום המחרת, ואליו נהרו רבים וגם שלמים כדי לקבל ברכה. כל בני הנוער, ילדים וילדות הולכים לכל בית. צהלולי שמחה נשמעים בכל מקום. בכל בית הוצב שולחן מרכזי ערוך מכל טוב, ובו קמח, דבש, חלב ושקדים, מצה עשירה הקרויה ׳ארגאיף די לבאיט׳ ומגש של תמרים יוקרתיים מסוג בושקרי. יש שחילקו חופן תמרים לכל מבקר, ויש שהעניקו שק של תמרים, תשורה לכבוד המימונה. שרים, שמחים ורוקדים כל הלילה. משה דוואח לוקח את התוף ומתופף לקול צהלולי הנשים ושירת הקהל, ובכללם הפזמון העממי הבא:

תרבחו ותסעדו!

נמשיו חתא לר׳ משה / מא נכאפושי

פליל ונצ אליל ומא נכאפושי

אלאלה מימונה / אמבארכה טסעודה

 

[=היו צלחים ומאשרים

נלך עד לר׳ משה / ולא נחשש

 בליל ובחצות ליל / ולא נחשש

 גברת מימונה / ברוכה ומאשרת]

 

הערבים היו מביאים תמרים ופולים ירוקים, פרחים וחלב, ובתמורה מתכבדים בתמרים ושקדים. מבית סבי ר' מכלוף היו לוקחים ׳להדיא׳ לדאר באבא צאלי: כּפאף של בושקרי. (=לוקחים את המתנה המסורתית לבית ר׳ ישראל אביחצירא, סלים מיוחדים המלאים תמרים משובחים מסוג ׳בוסקרי׳).

למחרת המימונה היו מתפיחים את הבצק לאפיית לחם משמרי הענבים, שמהם מפיקים מין תירוש הקרוי ׳לברכה׳.

בקצר א־סוק היו מנהגי מימונה ייחודיים כפי שתיארם משה בר אשר במאמר ייחודי שפרסם, כגון התחפשות של ילדות ונערות רווקות לנשים נשואות, התחפשות של בחורים וגברים נשואים לשד״רים מארץ ישראל, או מנהג האירוסין בליל המימונה כסגולה לאושר והצלחה של בני הזוג.

הערות המחבר:נראה שהכוונה לר' משה אתרג׳מן הידוע בשם בבאסי בן יוסף, רבו של בבא צאלי. אנשים ונשים בארפוד נהגו לפקוד את קברו שבריסאני(מפיה של דודתי עישא מכלוף, אחות אבי).

החשש היה מפני ימי העומר וקטב מרירי שהיה מהלך אימה ברחובותיה של ארפוד, ובמימונה האמינו שלא יאונה להם רע בזכות הצדיק ר׳ משה.

היו מפיקים תירוש יין מענבים. לוקחים צימוקים וכותשים. משרים במים, ותוך יומיים נהיה מיץ ענבים, משמרים במסננת ומגישים לנשים ולחלשים בשביל ארבע כוסות של ליל הסדר. את פסולת השמרים שנותרה מן הצימוקים משהים שלושה ימים ומנ^ה עושים שמרים. מסננים את השמרים, מוסיפים להם מים רותחים ואחריהם קמח.

תיאור המימונה בארפוד הוא על פי רחמא חזאן (רחמה בת חיא תרג׳מן, אשת דודי שלמה נזרי).

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-עמ' 287-286

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

אפריל 2019
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר