מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

שמואל בן יצחק אלבאז

מרבני פאם. נולד תנ"ח. הצטיין בבקיאותו בספרים ובשכלו החריף. יסד ישיבה ועמד בראשה והעמיד תלמידים הרבה. בן ל"ו נתמנה לחבר בד״צ, וחבריו היו ר׳ יעקב אבן צוד ור׳ שלום אדרעי. הראשון חבר קינה על מותו. רוב חבוריו נמצאים עדין בכ״י. נלב״ע בשנת תק״ט.

חיבוריו: א. עוז והדר, חידושים למסכת ע״ז. ב. הנער שמואל, חי׳ למסכת שבועות ג.לכמה מסכתות הש״ס. ד. שירים ופזמונים. ה שו״ת ופסקים ודרושים.

אברהם אלב׳ו

חתום עם הרבנים וראשי הקהל בירושלים, על אגרת שנשלחה לעיר פאם בשנת ש״צ, ונתפרסמה ע״י הרי״מ טולידאנו בספר השנה של Hebrew union College שנה ד. עמ. 46

יוסף אלב׳ו

תלמיד הרב חםדאי קרשקש. חוקר ומלומד. נודע כפילוסוף דתי, ולדעת ההיסטוריון צ. גרץ היה גם רופא. חי באמצע השני של המאה הי״ד בספרד. חבר ספר חקירה גדול בשם העיקרים. כתבו וגמרו בשוריאה בשנת 1425  כפי תעודת מלכות רשמית שמש במשרת רב בעיר דרוקה. ספרו החשוב כולל ג , פרקים גדולים: א. מציאות השם. ב. תורה מן השמים ג. שכר ועונש. הוא התכוין להציע מקור כללי ומוסכם לוכוח הדת. בקש לקבוע את תחומי דת ישראל ולהטעים בעיקרי האמונה הצדדים המבדילים את תורת ישראל מתורת הנוצרים והמושלימים. ספרו זה נדפס פעמים רבות. השתתף בוכוח הדתי שנערך מטעם האפיפיור בנדיקטום הי"ג בטורטושא וסאן מטיאו בשנת 1414  התוכח עם המומר ג׳ירונימו די סנטה . פ״י (יהושע הלורקי (נלב״ע בספרד בשנת 1440  אשכל ב. עמ . 396

דוד אלבוחר

רב ומחבר. כנראה שהיה מרבני קושטא. ובישיבת ״אחד״ שנוסדה ע״י הרב שבתי אקשוטי בירושלים, ראיתי כ״י אחד גדול בשם ״נחמתי בעניי״, והוא פירוש על התודה. נשלם ע״י המחבר בשנת תקצ״ט. ובסופו מסיים: ״המצר על גאולתנו כי לא תאחר, דוד אלבוחר״.

אברהם ב״ר משה חיים אלבצראוי

נולד בבצרה שנת תק״ן. היה מטובי עסקני העדה וראשיה. בתק״ץ עלה לארץ והתישב בצפת. כאן התעסק בממכר אבני חפץ, פנינים ומרגליות. היה מידידיו הנאמנים של הגביר דוד ששון מבומבאי. בימי הרעש בשנת תקצ״ז, שהביא כליון על בני ביתו ורכושו עבר לירושלים עם שארית הפליטה, וישא בה את בת אחיו של הרב התיר יעקב הלוי ספיר בע״ס אבן ספיר לאשה. ממנה נולדו לו ששה בנים. בהשתדלותו נבנה הבית בקבר רחל בשנת התרכ״ה, כמבואר בלוח התלוי שם. נלב״ע ט״ו חשון תר״ל.

נםים אברהם אלבצראוי

יליד ירושלים בשנת תרכ״ט. קבל חנוך תורני, ובן י״ח נסמך להוראה. שנים מספרהיה מנהל חדר בשכונת רחובות, ובה בעת שמש ש״ץ בביה״כ הגדול שבאהל משה ואח״כ בימין משה. בין השנים תרס״א — תרס״ג היה שד״ר של ק״ק חסידים בית אל לערי בוכרה וכעבור חמש שנים נסע שם שנית בשליחות עדת הספרדים בירושלים. בדרך נסיעתו השניה התעכב בבוכרה שנתים ימים ויהי שם למ״ץ, ובשובו, כהן זמן מה בתור מנהל ת״ת הספרדים

בירושלים. רוב שנות חייו עסק במסחר של אבנים טובות ומזה מצא פרנסתו בשופע. נלב״ע כ״ב כסלו תרע״ז.

שלמה אלבצראוי

אחיו של ר׳ נסים אברהם הנ״ל. נודע כפייטן ומחבר. ת״ח צנוע וחתנו של הרה״ג שלום משה חי גאגין. חבר פירוש על התורה לסדר בראשית בלבד. בהסכמות לחבורו זה שנדפס אחד מותו בשם ״דבר שלמה״ יכונה ע״י הרב ב״צ עוזיאל ״החכם הנכבד דעסיק באוריתא תדירא חסיד ועניו כש״ת וכו'״. והרב חזקיה שבתי יתארהו—״כאיש רצוי לכל, מוקיר רבנן ותלמידיהון שקדן בתורה ונהנה מיגיעו״. חבורו הנ״ל הוא אוסף של חדושי תורה מחז״ל ביניהם רש״י רמב״ם, הראב״ע, אברבנאל, ואחרים, ומצטיין בסגנונו העברי הצח. הספר נדפם בהדור בתל אביב בשנת תרצ״ב. אחדים משיריו כונסו לסוף ספרו הנ״ל מהם מוקדשים לכבוד הרבנים הראשיים יעקב מאיר, חיים נחום, חזקיה שבתי וכרו'. יתרם עודם בכ״י. נלב״ע בתל אביב ביום י״ג אדר תר״צ.

אברהם אלגאזי

נולד בקושטא בשנת 1570 לערך, ונפטר בכיאו שנת 1630 . נודע בשם הרב מברוםא. נזכר בס׳ ״אגרת שמואל״ להר״ש אוזידה במלים אלה: ״האלקים אנה לידי גבר בכולא חכם שלם בחכמה ובדעות אשר תפש אומנותו של אברהם אבינו להכניס אורחים וביתו בית ועד לחכמים הגביר הנודע בשערים איש חיל ורב פעלים״. השאיר אחריו חמשה בנים שהיו רבנים באזמיר והם ר׳ משה, ר׳ שלמה, ר׳ מנחם ר' יצחק ור׳ חיים.

חיים בן אברהם אלגאזי

רב ומפרש. תלמיד מהרימ״ט. חי בקושטא. חבר באור על חלק מס׳ מישרים וס', תולדות אדם וחוה לר׳ ירוחם בן משולם, שנדפס בקושטא בשנת רע״ו, וקראו בשם נתיבות משפט, וכן כתב שו״ת ודרושים.

חיים בן יצחק אלגאזי

חי בראשית המאה הי״ט בקושטא. אח״כ היה רב באזמיר. בסוף תקע״ג עלה לירושלים ונפטר בה בשנת תקע״ט. חבר ספרים שונים. ביניהם: א. דרך עץ החיים, חי' על הטור ורמב״ם ושו״ת ודרושים, שלוניקי תקס״ט. ב. עץ ימין, דרושים ושו״ת, שלוניקי תקפ״ב.

חיים ב״ר מנחם אלגאזי

יליד אזמיר, אח"כ רב ברודיס. בסוף ימיו חזר לאזמיר, ונפטר בה. היה תלמיד הר״ש אלגאזי הזקן. חבר ס' ״בני חיי״ דינים כסדר ד'  הטורים, קושטא תע״ב, ונודע ממנו גם ס', קונטרס הגטין, שהובא בס' יד אהרן לר״א אלפנדארי.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מאי 2019
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר