ארכיון יומי: 14 ביוני 2019


הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-אחרון בשושלת הרבנים בק"ק צפרו

רבי יוסף ארוואץ

כולל ועד המערביים ירושלים

שנת ה׳ תרל״ו- 1876

שד״ר זה יליד רבט שבמרוקו נולד שנת תר״ז(1847) ובגיל שתים עשרה עלה עם הוריו לירושלם ועיקר למודו לקח מפי רבי דוד בן שמעון רבי אלעזר הלוי בן טובו ורבי רפאל מאיר פאניז׳ל, ונסמך להוראה בגיל עשרים ושלש, ויצא בשליחות זו, ואח"ך בשליחות חברון למרוקו תרמ״ג – תרמ״ד (1884-1883), וגם בשנת תרס״א, תרס״ב(1902-1901) הוא כיהן כחבר ביה״ד של עדת המערבים וכמנהל וראש העדה. נפטר ביפו כ״א כסלו תרפ״ה (1925) .

הן עוד היום האיר וזרח אל עבר פנינו ככבא דשביט כלו מחמדים מר שד״ר לו מק״ק המערביים השוכנים בציון הרב הכולל כמוה״ר יוסף ארוואץ יש״ץ, ועיניו לו ראו בי הקופה הנז' אין בה כדי תפיסה ואין הקומץ משביע להחיות עם רב. לכן באנו בהסכמה עם הרב השד"ר הנז' שמהיום הזה והלאה יעמדו הממונים על הקופה הנז' לקבץ על הגבאות מן החצירות ומן הבתים בבל יום ריח אלול שבכל שנה ושנה לתת איש במתנת ידו. ובשכר זאת אל שדי יריק ברבה עד בלי די לכל בני קהלינו יש״ץ החו״פ צפרו יע״א בחדש מנחם ציון ובונה ירושלים דהאי שתא וכל עצתך ימלא לפ״ק.

ע ״ה

רחמים יוסף אגייני ס״ט

חיים אליהו ס״ט

רפאל משה אלבאז ס״ט

 

רבי צבי שפירא

לעצמו שנח ה׳  

רבי צבי שפירא הופיע בעית צפרו, כעצמאי ממוצא אשכנזי ולא מצאתי שום זכרון ממנו בספרי תולדות ירושלם או בספרי השדרי׳ם, הוא היה בצפרו בתקופה שבה שמשו רבני עיר פאס יע״א הנזכרים במכתבים הלאה.

שלום לק״ק סאפרא והחכמים השלמים בראשיהם יצ״ו.

הנה הלום ראיתי אחרי ראי האגרת ששלחתם לכאן לכבוד החכמים וגם כתיבת ידי החזרתם הנה להראות להשרים והעמים פתשגן הכתב אשר לא כדת וכי אינכם יודעים שלוחי מצוה אינם נזוקין אפילו בחזרת״ן ידוע תדעו כי על זה הנדבה שעשיתם לי ובבזיון שהחזרתי על כל הבתים והעניים הם שנתנו לי זאת הנדבה וכמה מכם שלא נתנו לי כלום על כן מן הראוי הי' להוסיף עליכם על ככה רק כדאי הם חכמי פאס יע״א לבטל רצוני ודעתי מפני רצונם וכבודם והתרתי לכם מן הקשר הזה, אמנם אתם יודעים שלא כהוגן עשיתם לי ועדיין לא יצאתם ידי חובתכם כי צריך לחוש מהעונש ח״ו שלא יניע לכם בסיבתי באתי ממרחקים ובענין מצוה רבה ולא תרחמו ויהי ה׳ עמכם ותעשו לי נדבה אחרת כראוי ולא תאחרו הדבר כי אני נחפז ללכת לדרכי ותתברכו מאת ה, ובזכות הצדקה יצילכם ה, מכל צרה וצוקה ומכל מכשול ופוקה ויוסיף לכם ברכה בלי די ובלי חוקה, וליעקב בן חיים באמת עשיתי לו התרה מרוב הפצרה שהפצירו בי החכמים וגם הבעל הבית שלי וכדי שלא יכשלו בו רבים אמנם מחילה גמורה לא שש עד שירצה אותי ברצוי כ׳סף כי ידוע לכם שקללני קללה נמרצת.

מנאי צבי שפירא סי״ט

חכמי ומנהיגי ק״ק קהל צפת ישצ״ו.

אתם שלם וביתכם שלם וכל אשר לכם שלם. מידינו היתה ואת אודות ובשביל החכם השלם כהר״ר צבי שפירא י״א הנ״ל מה המעשה הנה אשר עשיתם לו ככתוב לעיל דגמירי צורבא מרבנן לא מיהדר אפיתחי ולא לבד זה אלא שחיזר על הפתחים וחזר בידים רקניות, לכן ראוי לכם לשמור נפשכם פן תכוו בגחלתו. ותכף תפרישו לו מממונכם נדבה לפי כבודו ולפייסו בדברים המתישבים על הלב. והכל בלי איחור ועיכוב ובזה כל העם על מקומו יבוא בשלום כנפשכם וכנפש החותמים פה פאס יע״א.

שמואל שאול ס״ט רפאל עובד אליהו סי״ט מתתיה יס״ט

רבי יהודה אלבו

כוללות ועד העדה המערבית ירושלים שנת ה׳ תרל״ז(1877)

שד״ר זה נזכר בספ׳ר שלוחי א״י עמוד 751 ובמכתב כלולתו נזכר מספר בני עדת המערביים בירושלים אז מגיע לאלף נפשות, ולא נזכר מאין מוצאו והגיע לצפרו בשנת התר״ם(1880) וזה נוסח מה שנמצא כתוב עליו

הנה יום בא הרב השד״ר אשכול הכופר כמוה״ר יהודה אלבו יש״ץ ובגשתו אל הקודש לקחת את בסף הקדשים מיד הגזבר וירא שם יהודה. והנה הוא דבר מועט, ובפרט אחר שיטלו השליש יחידי קהלנו לעניי העיר. ובכן פייס ליחידי הקהל שמהיום הזה והלאה תהיה בל הקופה הנב, כליל לזכות אחינו המערביים. ש״ץ השוכנים תובבי ירושלים. ובבן אף ידינו תכון עמהם לסייע בדבר מצוה בזו. ובשכר זאת מזרה ישראל יקבצנו החו"ף צפרו יע״א בחדש כסלו משנת ששם עלו שבטי יה עדות לישראל לפייק וקיים

עה׳ רחמים יוסף אגיינ׳י ס"ט- רפאל משה אלבאז ס"ט-            רפאל אביטבול ס"ט

הקהלה והשד"רים-הרב דוד עובדיה זצ"ל-אחרון בשושלת הרבנים בק"ק צפרו-קכח

הערצת הקדושים-יששכר בן עמי-הקדושים וקבריהם

ר׳ אליהו אזולאי(אוג׳דה)

קבור בבית־הקברות המקומי. ההילולה שלו נערכת בל״ג בעומר.- זהו בדרך כלל סימן שקבר הקדוש עתיק ושתאריך מותו אינו ידוע.

ר׳ אליהו דהאן (איית יעיש)

ידוע בעיקר כר׳ אליהו מאיית יעיש.

שמו המלא הוא ר׳ אליהו דהאן מאיית יעיש. ההילולה שלו בי״ז בתמוז. הוא בנו של ר׳ שלום דהאן ושייך למשפחה של ר׳ אברהם מאיית יעיש.

״המוסלמים ניסו לחפור את קברו ולכבות את האש, והוא ליווה אותם עד הבית. רצו להשתין עליו והוא ליווה אותם באש עד מקום מגוריהם והרג אותם״.

״אני, כל פעם שילדתי, נפטר לי התינוק. לבני שיש לי כעת קוראים יעיש, על שם ר׳ אליהו די איית יעיש. אני קראתי לו: ר׳ אליהו מאיית יעיש, ׳האד סי די פכרסי כאסר, אילא כאנת בניתא אינסמיהא עליכ וילא כאן אולייד אנסממיה עליכ׳." – התרגום: ומה שיש לי ברחם מקולקל. אם זו תהיה בת אני אקרא לה בשמך ואם זה בן אני אתן לו את שמך.

 כאשר נולד לי בן קראתי לו יעיש חיים, כן קוראים לו יעיש חיים״.

ר׳ אליהו הכהן(קולומב־בשאר)

נפטר שם ב־1914.

ר׳ אליהו יסאן(מראכש)

עדותו של מר משה פ׳(מראכש). ידוע ״ר׳ שלמה יסאן מחכמי מראקס וביחס הכתובות תארוהו החה״ש החסיד ועניו כהה״ר וכו׳…״ בן־נאיים, עמ׳ קי״ד.

ר׳ אליהו מרקדו מלכה (רבאט)

לפי המסורת הקפיד מאוד על הלכות השחיטה וביקר בקביעות אצל שוחטים. כשמצא סכין פגומה שבר אותה והביא לביטול מישרתו של השוחט.

ר׳ אליעזר אשכנזי(תאסאנת)

קבור לא הרחק ממקום קבורתו של ר׳ דניאל השומר אשכנזי. לפי המסורת הוא היה שד״ר שבא מטעם הכולל למרוקו ונפטר שם.

עדותם של מר עמר(תאסאנת) ואחרים. לפי מסורת אחרת הוא קבור במקום הנקרא אנזל. מסורת זו באה לידי ביטוי בשיר הבא:

חית ארגבת מן אואד אנזל (פעמיים)

סופת ר׳ עזר לשכנזי כיץ אלגזל

פזמון: מן אנזל ואנא עלא רג׳לייא (פעמיים).

ר׳ אליעזר דאבילה (רבאט)

קבור בחלק הישן של בית־הקברות. נולד בסאלי בשנת 1711 ונפטר ביום ג׳ אדר א׳ שנת תקכ״א (1761). ר׳ אליעזר דאבילה נודע כרב גדול שהשאיר הרבה חיבורים על אף שלא האריך ימים. בין כתביו שפורסמו לאחר מותו יש לציין את ״מגן גבורים״, ״מעין גנים״ ו״מלחמת מצווה״. ברבאט יש בית־כנסת וגם רחוב על שמו.

״פעם אחת, עליו השלום, הים כמעט שטף את העיר רבאט. ר׳ אליעזר דאבילה הלך למלך ואמר לו: אדוני המלך, אתה יודע שהים עומד לשטוף את העיר רבאט. הלך המלך איתו. ראה במו עיניו שזה היה עומד להתחולל. אז לקח הצדיק את המקל שלו, תקע אותו במקום מסוים וגלי הים לא עברו מעבר למקלו של הצדיק. אז פנה הצדיק אל המלך ואמר לו: היזהר, אל תיגע ביהודים״.

״פעם באו אלינו המוסלמים כדי להתנפל עלינו. שאל אותם: מה אתם רוצים לעשות? ענו שבאו להרוג את יהודי העיר. ר׳ אליעזר אמר להם: הפסיקו! הפך אותם לגמדים. אמר להם: אני העמדתי את הים ואני אעמוד נגדכם כמגן של בני ישראל״.

״מספרים עליו שהוא עצר את הים, עליו השלום. המקל שלו קבור ליד שער המלאה. כל מי שנכנס מנשק אותו. אשתו של בני היתה בהריון ובני אמר לי: אמא, אם יוולד לי בן אקרא לו אליעזר. עניתי לו: מזל טוב. נולדה לנו בת ואחריה נולד בן וקראנו לו אליעזר. בא אליו החכם בחלום כשהוא רוכב על סוס לבן. שאל אותו [בני]: מה הוא עושה שם? ענה שהוא שומר על המקום. כך בני חלם אותו, כי הוא היה מתפלל בבית־הכנסת על שם ר׳ אליעזר דאבילה״.

עדות של מר יצחק א׳(רבאט) ואחרים. ראה גם גולבן, עט׳ 92-91 וכן בעמ׳ 154-153 תיאור של בית־ הקברות; בן־נאיים, עמי כ״ב; יעקב מ׳ טולידאנו, נר המערב, עמ׳ רע-רע״א; זעפרני — יהודימרוקו,

עמ׳ 246; לסרי, עמ׳ 87; באנון, עמ׳ 373; והרי חלק ממה שרשום על מצבתו: … ראש המדברים…

זקוקין דנורא… לוחם מלחמתה של תורה… נודע שמו בשערים ולארץ ולדרים במדינות וכפרים… הן חיבוריו היקרים הידועים ומפורסמים גדולים ועצומים… הרב המפורסם בקצי ארץ וים רחוקים המאור הגדול ועצום ומפולפל מורינו ורבינו נר המערבי עטרת צבי חכם עדיף מנביא כמהרר אליעזר די אבילא זצוקל נח נפשיה ועלה לשמים הנשר הגדול בעל כנפים… ביום ג׳. שב״ק ג אדר א׳…. מצבה הזאת נתחדשה בע׳ א׳ בניסן שנת מרכבתיך…

לפי מסורת אחרת המקל היה של סבו של ר׳ אליעזר. הקדוש פנה לים באומרו: ״עד כאן, רשע. עצור ואל תעבור את הגבול הזה״(סיפרה גב׳ מסעודי א׳ מתיזגיני). גולבן, עט׳ 92, מזכיר את הנס הזה:

“Eliezer Davila doit avoir plusieurs miracles à son actif; il nous a e'te' impossible d’entendre un autre que celui qu’il fit lors du raz de mare'e de Lisbonne en 1755, et qui consista à faire retourner à l’Océan les vagues qui venaient déjà jusqu’à la rue des Consuls et menaçaient de couvrir la ville: il lui suffit de planter son bâton dans la mer pour qu’elle se retirât”.

הערצת הקדושים-יששכר בן עמי-הקדושים וקבריהם-עמ' 272

אֶשָּׂא דֵּעִי לְפוֹעֲלִי-פיוט יסדתיו כוננתיו אף עשיתיו על שבעה כוכבי לכת וי״ב מזלות-רבי דוד בן אהרן חסין-כולל ביאור

 

94 – אֶשָּׂא דֵּעִי לְפוֹעֲלִי

בתיאור המזלות וכוכבי הלכת ובתהילת ה׳. שיר מעין אזור בן עשרים טורים מרובעים. בכל טור צלע ארוכה וצלעית קצרה לסירוגין.

משקל: שבע הברות בצלע הארוכה. ארבע הברות בצלע הקצרה.

כתובת: פיוט יסדתיו כוננתיו אף עשיתיו על שבעה כוכבי לכת וי״ב מזלות והוא לנועם ׳קומי יעלת הישר׳. סימן: אני הצעיר דוד בר אהרן חזק. [נ״י מוסיף… מפאר ומרומם לבורא עולם כוכבים ומזלות].

 

אֶשָּׂא דֵּעִי לְפוֹעֲלִי / מְחֹל לִי /

אלהים נתן לי / לְשׂוֹן למדוים

 

נדבה רוחי אותי / מזמרתי /

אקריב פרי אמרתי / הנחמדים

 

  1. 1. אשא לפועלי: על-פי איוב לו, ג. 2. אלהים… למודים: על-פי יש׳ נ, ד. נדבה… אומי: על-פי שמי לה, כא, וכאן נחה עליי רוח השיר. 4. אקריב פרי אמרתי: אגיש מדברי שירי. אמירותי המוגשות כקרבן על-דרך הו׳ יד, ג. השווה: ׳אקריב פרי אמרתי׳ (׳אערך מדברי דתי׳, רשותלסדר העבודה לר׳ משה אבן עזרא).

5- יסד האל בחכמה / ארץ וגם שמימה

על אדני פז המה / מיֻסָּדִים

 

העמיד נציבים / אֵשׁ להבים /

גלגלים סובבים / עולים ויורדים

 

צוה לחזק כל בדק / היטב הדק /

10- שבתאי וצדק / ומאדים

 

עָשָׂ"ה שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ / כָּל עֵץ יְבוּל יַפְרִיחַ /

נגה כוכב ירח / למועדים

 

ידו הן לא תקצר / רקם וצר /

מזלות שנים עשר / שקים ופקידים

 

15- רצים לנאומו / קדוש שמו /

אכן לפני זעמו / נעים ונדים

 

דהרו"ת צבאות חילו / מספרים את גדלו /

וממעל לו / שרפים עומדים

 

וכבודו מלא עולם / והוא נעלם /

20- אכן פעליו כלם / עליו מעידים

 

  1. 5. יסד… ארץ: על-פי מש׳ ג, יט. 6. על… מיוסדים: על־פי שה״ש ה, טו. 7. נציבים: ממונים, על-דרך הנציבים במל״א ד, ז. 8. גלגלים: גלגלי השמים. עולים ויורדים: על-פי בר׳ כח, יב. 9. לחזק כל בדק: על־פי מל״ב יב, יג; היטב הדק: על-פי כריתות ו ע״ב. 11. עש״ה: הגרשיים מעל השי״ן יוצרים את המילה ׳עש׳ אחת מקבוצות הכוכבים, על-פי איוב ט, ט. 12. ירח למועדים: על־פי תה׳ קד, יט. 13. ידו… תקצר: על-פי במ׳ יא, כג. רקם וצר: צר צורה והעמיד תבנית. וצר… מזלות: על-פי ברכות לב ע״ב. 15. רצים לנאומו: רצים במסלולם על-פי דברו ואפשר שמרמז למעשה מרכבה, על-פי יח׳ א, כ. 16. נעים ונדים: על-פי יח׳ א, טו. 17. דהרות… גדלו: ריצתם המהירה של צבאות השמים מלמדת על גדולת ה׳ על-דרך תה׳ יט, ב. 18. וממעל… עומדים: על-פי יש׳ ו, ב. 19. וכבודו… עולם: על-דרך יש׳ ו, ג; וכן על־פי קדושת מוסף לשבת וימים טובים. 21. די… באר: משחק לשון על-פי יש׳ מ, טז.

 

די אין באר גדלתו / וגבורתו /

וכבוד הדר מלכותו / בקהל חסידים

 

בורא הוא כל יצורים / מטיף מים עכורים /

ברמ"ח אברים / ושס"ה גידים

 

25- רבעי וארחי זרה / יצר צורה תוך צורה /

הוא אל נורא / מושיב יחידים

 

אלה קצות ארחותיו / וגבורותיו /

ולכל בריותיו / גומל חסדים

 

הוא אל אלהים חיים / פדה בני שבויים /

30- מארץ מצרים / מבית עבדים

 

רב חסד ואמת / הוא עוד יצמת /

בחרב נוקמת / כל המורדים

 

נבואה הכתובה / חיש קרב /

מי זה מאדום בא / חמוץ בגדים

 

35- חנונים הם חנוניך / רחומים הם רחומיך /

וגם מלמדיך / מלמדים

 

זכר ברית אבות / דר ערבות /

והרק רק טובות / ליהודים

 

קבל רנת עמך / חסין קדוש ברב טובך /

40- כי לך לבדך / אנחנו מודים

 

  1. 22. וכבוד… חסידים: שילוב פסוקים: תה׳ קמה, יב; קמט, ב. 23. מטיף: מטיפה, לשון הפייטנות. מטיף… עכורים: על-פי נידה לא ע״ב. 25. ארחי… זרה: על־פי תה׳ קלט, ג. יצר… צורה: על-פי ברכות י, ע״א. 26. מושיב יחידים: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ סח, ח. 28-27. אלה… גבורותיו: על-פי איוב כו, יד. גומל חסדים: כינוי לקב״ה, על־פי ברכת אבות בתפילת העמידה. 29. אלהים חיים: על־פי דב׳ ה, כו. בני שבויים: הם ישראל במצרים שנגאלו בדור רביעי. 30. מארץ… עבדים: על-פי שמ׳ כ, ב. 31. רב חסד ואמת: כינוי לה׳, על־פי שמי לד, ו. יצמת: יכרית וישמיד. בחרב נוקמת: על-פי וי׳ כו, כה. 33. נבואה: המצוטטת בטור הבא. 34. מי… בגדים: על-פי יש׳ סג, א, והשווה מכות יב ע״א. 36-35. חנונים… מלומדים: על-פי תפלת הש״ץ לימים נוראים: ׳אלהינו… היה עם פיפיות שלוחי עמך׳. 37. זכור… אבות: על-פי הכתוב בשמ׳ לב, יג; והשווה תנחומא יד, א, וכן בפיוט ׳אדון הסליחות… זוכר ברית אבות׳. דר ערבות: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ קיד, ב. 38. והרק… טובות: על-פי המדרש לפסוק בתה׳ לא, כא: ׳מה רב טובך׳ (בר״ר יא, י). 39. קבל… טובך: על-פי ׳אנא בכח גדולת ימינך׳, פוק״ת עמ׳ 40-38. 40. ולך… מודים: על-פי תפילת ׳נשמת כל חי׳.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

יוני 2019
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר