ארכיון יומי: 22 ביוני 2019


יהודי צפון אפריקה וארץ ישראל-הפעילות הציונית בצפון אפריקה עד סוף מלחמת העולם השנייה-מיכאל אביטבול

תורץ׳, על אף היותו עסוק כולו בניהול עתונו, הצליח לבנות תשתית ארגונית בעלת צביון ריכוזי שהופעלה בידי מספר מצומצם של חברים, אשר רובם ככולם היו בעלי נתינות זרה, אם כי חלקם היה ילידי מארוקו. ברוב הערים הגדולות הוקמו סניפים אשר עיקר פעולתם הוקדשה לקרן הקיימת לישראל. רק בקאזאבלאנקה הרחיבה התנועה את עבודתה לתחומים שמחוץ לגיוס כספים, כגון הפצת השפה העברית והדרכת ארגוני־נוער, כולל הקמת מועדון של תנועת המכבי.

הערת המחבר: נראה שנתינותם הזרה העניקה להם מידה מסויימת של חסינות בפני השלטונות הצרפתיים; בין האישים האלה נזכיר את J.R. Benazeraf ,S. Kagan ,S.D. Levy ,P. Calamaro

ביאנואר 1936 קיימו ציוני־מארוקו את כינוסם הראשון, שבו הובא לדיון תקנון התנועה ובו הוקמו ועדי־פעולה בתחומים שונים, כמו: הסברה, תרבות, עלייה ושקל. עד פרוץ מלחמת־העולם השנייה נערכו שני כינוסים נוספים שזכו להדים נרחבים בקרב האוכלוסיה היהודית, אשר התחילו להגיע אליה הידיעות הראשונות על מצבם של יהודי־גרמניה ועל הדיונים של הועדה המלכותית לענייני ארץ־ישראל.

בעוד שהתמונה המצטיירת מהפעילות הציונית במארוקו משקפת מצב של הנחת יסודות לתשתית ארגונית איתנה, תוך כדי הזנחת הוויכוח המדיני־אידיאולוגי, הרי בתוניסיה באותו זמן היה מצב הפוך, מצב המתאפיין בתסיסה רעיונית ובוויכוחים סוערים בין הזרמים השונים בציונות, בד בבד עם התפוררות התשתית הארגונית שהוקמה מיד לאחר מלחמת־העולם הראשונה.

בחלק מהגורמים לכך דנו למעלה. כדי להביא להבראת המצב נשלחו מטעם קרן־היסוד והקק״ל מספר שליחים ומורים מארץ־ישראל לערים הגדולות של תוניסיה. ב־1926 הגיע לתוניס נ. הלפרן, שעליו הוטלה המשימה לשקם את מוסדות הפדראציה התוניסאית, ואכן, הלפרן הצליח בתקופת שהותו למצוא נשיא זמני לפדראציה (עו״ד ויקטור קטן). כן הוסדרו היחסים בין הפדראציה לארגון הנוער .U.U.J.J שאליו העביר המרכז בהאג בזמנו את הגבייה למען הקק״ל; גם חלוקת הסמכויות בין המרכז בתוניס לאגודות המקומיות הוסדרה, ולבסוף הוחלט לקיים בחירות כלליות לועד־מנהל חדש של התנועה.

הבחירות נערכו ב־19 ביוני 1927 וחוללו התפתחות מפתיעה, שהשפיעה על עיצוב אופיה של הציונות במדינה זו עד שנות החמישים: הרשימה הרביזיוניסטית השיגה רוב מכריע בבחירות הללו, כמו בכל הבחירות הנוספות שעתידות להיערך בתוניסיה עד הקמת מדינת ישראל.

ראשיתה של התנועה הרביזיוניסטית בתוניסיה בסידרת מאמרים מאת זאב ז׳בוטינסקי שפורסמה ב-Réveil Juif באמצע שנות העשרים.

בהירות המחשבה וכן הפראזיולוגיה הלאומית וההתייחסויות התכופות ל״דם״ הים תיכוני ול-hidalguía הספרדית, שאפיינו את מאמרי ז׳בוטינסקי, כמו גם מכתביו החמים לאוהדיו, כבשו את לב ציוני־תוניסיה, שכן בלב רבים מהם קיננו אכזבות לא מעטות נוכח היחס האדיש והמרוחק של המוסדות הציוניים המרכזיים כלפיהם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעניין הסרטיפיקאטים ובאי־נכונותם של מנהיגים ציוניים מהשורה הראשונה לבקר במקום.

בראש התנועה הרביזיוניסטית עמד המזרחן ממוצא צרפתי ר. ברונשוויג. על ידו פעלה קבוצה של צעירים נמרצים, בהם אלפרד ואלנסי, מייסד הפדראציה התוניסאית שישבת בפאריס, ופ. עלוש, עורכו הדינאמי של Réveil Juif שהיה במהרה לא רק בטאון הזרם הרביזיוניסטי אלא העתון היהודי הנפוץ ביותר בצפון־אפריקה.

תוך התעלמות מהמציאות החדשה המשיכו המוסדות הציוניים המרכזיים לפנות אל המנהיגים הלא־רביזיוניסטים כאל ראשיה המוכרים של הפדראציה, אף כי אלה היו אנשים חסרי תימוכין ציבורי רחב וגם מחוסרי דמיון וכושר הנהגה. אך כל נסיונותיהם של המוסדות המרכזיים להביא לשינוי המצב בתוניסיה נכשלו, שכן היה קשה לעורר מתרדמתם אנשים אשר בעקביות רבה נמנעו ״מכל פעולה הפגנתית, מכל דבר שעשוי לעורר תשומת־לב״ בעוד יריביהם — חרף כל הלחצים שהפעילו נגדם ועד הקהילה והשלטונות — השתדלו להפוך כל מאורע חשוב בתולדות הציונות ובחיי הישוב להזדמנות נאותה לארגון הפגנות המוניות.

אין תימה איפוא שבעיני המוסדות הצטיירה הפדראציה התוניסאית כ״פיקציה״, כארגון פאסיבי ומפורר. חסר חוט־שדרה או תושיה, המנוהל בידי עסקנים זקנים. אולם טעותם היתה בכם שאת הערכתם זאת הם הלבישו על כל הפעולות הציוניות בתוניסיה. המציאות היתה שונה: פעילות ציונית תוססת אכן היתה, אך מחוץ למסגרות הפורמאליות, בקרב הנוער והמשכילים הצעירים אשר מספרם הלך וגדל ככל שקרב סוף התקופה הנדונה.

ב־1930 התגבש בתוניס גרעין של השומר הצעיר במסגרת ״הסתדרות הצופים העברים״ המקומית. הופעת השומר היה בה כדי לצמצם את השפעתם של התנועה הרביזיוניסטית וארגון בית״ר, אלא שרעיונותיה המהפכניים — אשר לא־פעם תוארו בצורה מעוותת בפי מתחריה — עוררו התנגדות חריפה מצד הציבור הרחב.

המלחמה הזאת לא נשארה אך ורק בגדר מלחמת־הדעות, אלא נהפכה להתקפות בלתי חודלות בנו, בעלילות שוא מכל המינים, בהפרעות בכל שדות פעולתנו, אפילו הציונית. העלילות החשובות ביותר הם: כי אנו מהרסים את המשפחה, כי הציונות זאת היא רק מסוה עבורנו. בכדי שנוכל באופן יותר קל לחיות את חיינו הקומוניסטיים בארץ, אהבה חופשית(הדים מהארץ, מהקבוצים מבלי ספק) וכו׳…וכו'

מכל מקום, כעבור ארבע שנים של פעילות, עזבו מרבית חברי הגרעין את השומר הצעיר ועברו לשורות המפלגה הקומוניסטית, שלייסודה הם תרמו רבות.

ערב מלחמת־העולם השנייה היו הרביזיוניסטים, גם לדעת מתנגדיהם, הכוח הציוני החזק ביותר בתוניסיה ומספר פעיליהם נאמד בכ־3000. הם לא הסתפקו אך ורק בארגון הפגנות הזדהות, אלא גם השתדלו להקים מועדונים להסברה מדינית ולהפצת השפה העברית. ערב המלחמה הם אף הצליחו להשתלט על תוכניות הראדיו שנועדו לקהל היהודי, מה שהגביר עוד יותר את השפעתם בקרב הקהילה, אשר ההבדלים האידיאולוגיים בין הזרמים השונים של הציונות לא היו נהירים לה.

יהודי צפון אפריקה וארץ ישראלהפעילות הציונית בצפון אפריקה עד סוף מלחמת העולם השנייה-מיכאל אביטבול-עמ' 124

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון".

פעילות ארגונים וגרעינים צפון אפריקאים למען עלייה לפלשתינה א"י. השותפים למאבק הקהילות -במגרב בהקצאת רישיונות עלייה היו התאחדות עולי צפון אפריקה בפלשתינה א"י וגרעיני חלוצים צפון – אפריקאים שנקלטו בקיבוצים. גם גרעיני ההכשרה במגרב והשליחים תרמו את חלקם . התאחדות עולי צפון אפריקה בפלשתינה א"י ברכה את הסוכנות היהודית שהחליטה לפעול בצפון –

אפריקה תוך הבעת הסתייגות מרומזת ש"מסיבות שלא כאן המקום לעמוד עליהן לא זכתה יהדות זאת לטיפול והכשרה במשך עשרים השנים האחרונות, ו"אנו שמחים לציין שהסוכנות היהודית מצאה עתה תשומת לב מיוחדת ליהדות זאת". ותשובת הסוכנות היהודית הייתה ]…[ "מצטערים להודיעכם עד היום טרם הצלחנו להשיג את הסכמת השלטונות הנוגעים בדבר בנוגע לקבלת עזרה בסידור הוויזות לנסיעה ולמעבר לארצות צפון אפריקה" ]הדגשה שלי, ב.ד[. כזכור להתאחדות לא היה נציג במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית ולמעשה הייתה מנותקת מתהליך קבלת ההחלטות בנושאי עלייה. עם שחרור המגרב מעול הגרמנים והאיטלקים האיזור הוגדר כארץ ידידותית ולארצות כאלה לא הוענקו רישיונות עלייה אף על פי שרישיונות שמיות הוקצו על ידי ממשלת המנדט לפי המלצות הסוכנות היהודית. ומדיניות היד הקפוצה בהקצאת רישיונות לקהילות צפון אפריקה נמשכה אף שעמדה בסתירה ל'תכנית המיליון' של בן גוריון ורעיון 'החלוץ האחיד' של הסוכנות היהודית שנועד להביא – לקהילות המזרח והאסלאם את בשורת הציונות ללא גוון פוליטי ארץ ישראלי, התוכניות לא מומשו. בנו כהן, מארגון עולי מרכז אירופה, פנה למחלקת העלייה של הסוכנות היהודית להציל פליטים יהודים אירופאים ששהו בצפון אפריקה. המשרדים הארץ ישראלים בצפון אפריקה טיפלו בשנים 1947 1943 בעיקר בפליטים יהודים מאירופה. ההבחנה בין 'מהגרים' מקהילות צפון אפריקה ל'פליטים' יהודים מאירופה סייעה בידי הסוכנות היהודית לארגן את עליית הפליטים היהודים האירופאים מהמגרב. קיימות עדויות לעדיפות שניתנה להם.

קבוצות נוספות שניסו להשפיע על מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית מארצות המגרב היו של גרעינים טריפוליטאים ותוניסאים בקיבוצים בארות יצחק, ,שדה אליהו, קבוצת יבנה והגרעין הצפון אפריקאי בבית אורן שכבר נקלטו והתערו בהתיישבות העובדת בפלשתינה א"י. במקביל הופעל לחץ גם – של גרעיני ההכשרה של תנועות אלה בלוב ובתוניס. ניתן לשער שהניסיון של גרעינים אלה לימד אותם פרק בהלכות בירוקרטיה ציונית וכיצד להתמודד עם מחלקת העלייה. פעילות זו תואמה, כנראה, בין הגרעינים לשליחים במגרב מטעם התנועות הקיבוציות שאף הם הפעילו לחץ על הסוכנות היהודית. הגרעין הצפון אפריקאי בבית אורן העביר רשימה לאליהו דובקין וביקש תוספת שבעה רישיונות מעבר ל- 30 שהוקצו כבר לתוניס, תוך ציון ש"רשימות אלה כבר אינן על טהרת החלוציות אולם זה המקסימום שהשגנו".  

תשובת מזכיר מחלקת העלייה ]…[ "שאין באפשרותנו להודיע את שמותיהם של אלה שצריכים לעלות על פי הרישיונות ששלחנו לתוניס ולמקומות אחרים בצפון אפריקה". ]הדגשה שלי, ב.ד[. עם זאת, הנוהל המקובל להנפקת רישיונות עלייה היה על פי רשימה שמית של עולים שהוגשה בידי הסוכנות היהודית לממשלת המנדט ועם אישורה נשלחה רשימה שמית לפדרציה הציונית או לסניף הארץ ישראלי המקומי ובמקביל לנציגות הבריטית באותה ארץ. למשל, הסוכנות היהודית העבירה רישיונות עלייה שמיות למשפחות בלאס ומאמו בתוניס באותה תקופה על חשבון המכסות החודשים ספטמבר אוקטובר – 1947 . 165 אלי מויאל, פעיל ציוני ממרוקו שעלה בגרעין בית השיטה בשנת 1946 העיד ש"הסרטיפיקטים היו מיועדים לעקורי המחנות ונתנו להם 10 למרוקו שם היו פליטים ממזרח אירופה".

בקשות לרישיונות עלייה הגיעו מחברי גרעין 'ביכורים' בקיבוץ שדה אליהו שהוכשרו על ידי תנועת 'בן יהודה' בטריפולי. הם שלחו תזכיר למחלקת העלייה וציינו כי מתבצעת שם ]בלוב, ב.ד[ פעילות – הכשרה "בה פועמים חיי ארץ ישראל ומתחנכים". הם הצטערו לקבל ההודעה מנפתלי בר גיורא, – מקיבוץ שדה אליהו, שליח הפוהמ"ז שפעל בלוב, שעשרים רישיונות שהיו מיועדים לחבריהם בתוניס בוטלו לטובת גולי מאורציוס. בכול זאת הם ביקשו להעניק רישיונות לחבריהם יצחק טייאר, אהרון נעם, רפאל מימון, אשר מסיכה ואליהו חכמון. פעילותם של חברי הגרעינים שכבר עלו ארצה העידה שהם לא נטשו את חבריהם והיו מליצי יושר על חבריהם שנשארו מאחור.

רישיונות עלייה ניתנו במשורה ליהודי צפון אפריקה. ועדיפות על פניהם ניתנה לפליטים יהודים אירופאים ששהו במגרב. זאת, למרות שאחת ממטרות ההעפלה הייתה להוכיח שלא רק פליטים יהודים היו מוכנים לעלות לפלשתינה א"י, אלא גם יהודים מצפון אפריקה שלא היו פליטים. באגרת לשליחים – של הסוכנות היהודית דווח על הספינה 'יהודה הלוי' ש :"הגיעה אלינו מאפריקה הצפונית, ]…[ אנייה זו באה להדגים, שבעיית היהודים אינה רק בעיית פליטים בלבד וכי רק א"י היא הפתרון לה".  למעשה, הסוכנות היהודית החזיקה את המקל בשני קצותיו: גם העדיפה את שארית הפליטה מאירופה וגם העלתה פליטים יהודים אירופאים ששהו שם. גם עמדת ארגון הג'וינט למפעל ההעפלה והעלייה הבלתי לגאלית מצפון אפריקה הושפעה מתפיסה זו. כיוון שיהודי המגרב ולוב לא הוגדרו כפליטים הארגון לא העמיד לרשותם משאבים. לפי עדותו של יעקב קראוס, שליח המוסד לעלייה ב' לצפון אפריקה, "הג'וינט עדיין מסרב לראות עקורים ביהודים הצפון אפריקאים וכול אימת שפנינו למוסד בפריס נענינו שהג'וינט אינו נותן".

מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית כלפי יהדות המגרב התבטאה בהיבט נוסף שקשור להכשרה, הקצאת השליחים ומאבקים פוליטיים בין תנועות ארץ ישראליות ששליחיהן פעלו במגרב. דפוס זה חזר על עצמו כלפי המעפילים המוגרבים שגורשו לקפריסין )להלן בפרק החמישי(.

הכשרה חלוצית, הקצאת שליחים ומאבקים בין תנועות ארץ ישראליות במגרב.

הכשרה חלוצית הייתה ליבת הציונות וחסרונה במגרב השפיע על מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית מצפון אפריקה. האידאולוגיה הציונות עמדה על שלושה עיקרים: השפה העברית, ההכשרה הפיזית והגשמה שהתבטאה בעלייה. ללא שליחים ההכשרות בצפון אפריקה היו יותר עיוניות מעבודת כפיים וכך נוצר מלכוד אם אין שליחים אין הכשרה רלוונטית לפי עיקרי הציונות אם אין הכשרה – – לא תתקיים הגשמה עלייה. היה זה מכשול מבני שהקשה על תנועות הנוער המקומיות. בנוסף, – תנועות הנוער הציוניות במגרב הוטלו למערבולת הפוליטית שאפיינה את פעילות שליחי התנועות הארץ ישראליות בצפון אפריקה ובלוב.

הכשרה חלוצית. גרעיני ההכשרה שהופעלו ביזמת הקהילה המקומית היו מקור גאווה לקהילות. עם זאת, לא היו אלה הכשרות לפי התקן הציוני ובעיקר חסר בהן המרכיב החקלאי האינטנסיבי. בנוסף לקשייה של הקהילה המקומית לקיים פעילות הכשרה ולהתמודד עם הכשרות שלא תמיד פעלו על פי הנורמות המסורתיות דתיות שלה היה עליהן להתמודד עם מחסור במשאבים מתאימים ומספיקים. – גרעיני הכשרה הוקמו ביזמה מקומית ובסיוע שליחי 'הקיבוץ המאוחד' כדוגמת הגרעין הצפון אפריקאי שנקלט בקיבוץ בית השיטה/בית אורן. גרעינים הוקמו גם בסיוע שליחי תנועת 'הפוהמ"ז', 'תורה ועבודה' ו'בח"ד', לקיבוצים שדה אליהו, בארות יצחק ויבנה שעלו לפלשתינה א"י לפני תחילת ההעפלה – הממוסדת מצפון אפריקה.

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון".

Contes Judeo-Arabe Ekswa zdida di Isso . Le costume neuf d'Isso David Bensoussan

Contes Judeo-Arabe

ELKSWA ZDIDA DI ISSO Tb.

LE COSTUME NEUF D’ISSO Dr David Bensoussan

Dawid Bnseussan

Wahd elnhar, mrat Isso hbto bass isri kswa zdida el'id dizaye.
Isso dzbad, ofbalo bass imsi elSok zdid ysri jelabiya ofSmata bas isri serbil.
Ftrik, tselam 'ala shabo del Mellah ora bass wahdine menheum labsine kswa romiya m'a kmiza mhleula, serwal khel osbat. Kal f'aklo :
«'Alass hta ana mane keuns nelbess fhalheum ? ».
Kdam odaz elhaneuth delbisclyta di Baba l'Algérien okra bisclyta bass ira kif 'amel elbass denass felblad.

LE COSTUME NEUF D’ISSO Dr David Bensoussan 
Un jour, la femme d’Isso voulut qu’il aille s’acheter un nouveau costume à l’occasion de la fête qui s’en venait. Isso sortit avec l’idée de se rendre au Souk El Jdid pour acquérir une djelabah et à la Smata pour des babouches. En chemin, il salua ses amis du Mellah et nota que certains d’entre-eux portaient le costume à l’européenne avec une chemise ouverte, un pantalon noir et des chaussures. Il pensa : « Pourquoi ne ferais-je pas comme eux » ? Il passa devant le magasin de bicyclettes de Baba l’Algérien, loua une bécane afin de se balader et voir comment les gens de la ville étaient vêtus
 

Dar 'al limyne fel Plassa delmarché 'amra benasss ofein maline elhwane kane yberho 'ala sel'a dyalheum. Daj Souk elheuth di riha dyalo mtleuka, ba'ad oossol fSok zdid. Tema kano shabo mzmeu'ine fbab el haneut, taï hdro 'ala lma'ala diataï bena'na', sgoula delwiza otyab di aflayo. Rza' bass ykemel triko tol elHdada odar 'al limine elDerb el'Attara. Houwa rghzod felkswa densara odaz lozh elhaneut di Bolhens, oqef swiyess lozh l'affiche d'cilima kbel yidkhel fDerb la'leuz

Il vira à droite à la place du marché plein de monde où les vendeurs vantaient leurs marchandises à la criée. Il passa devant le souk des poissons à l’odeur si prenante et arriva à Souk El Jdid. Ses compères étaient assemblés au seuil des magasins vantant tour à tour les qualités du thé à la menthe, les vertus de la « Louiza » et la douceur de la « flayo ». Il continua son chemin sur la rue de la Hdada et tourna à droite à Derb Attara. Il se mit en tête de se payer un costume européen. Il passa devant le magasin de Beulhens, s’arrêta un moment devant l’affiche du cinéma avant de rentrer dans la rue La’leuz. 

Mnora madaz spitar, ossel elhaneut di Salom Ifergane elkheyat. Seb tema wahd errazol kaï ytfda 'ala khyalo leuzh elmraya, labess redingot khla, fido melbass el gantess bedine okabd berdo berass denkra, kane ti rwam sombrero mdouwar – sapo mneuna – ohouwa waqef belhiba olfantaziya elmedhqa lassiliya dswiriyine

Après l’hôpital, il entra au magasin du tailleur Chalom Ifergan. Il y trouva une personne qui s’extasiait devant un miroir, revêtu d’une redingote noire, portant des gants blancs et tenant une canne à la poignée argentée. Il ajustait son chapeau rond (chapeau melon), se pavanant avec la majesté et la fantaisie de la vraie noblesse « souirie ».  

Mdira dak linglizi, hbi ykherz fhalo melhaneut. Behq sahbo Salom ma khelahs yidzbad. Mhit salom 'arf tkhmima disahbo, qal : « Bessimane tob omzaltob ! Tiq biya, 'amork matendem, na'melk kswa dseltane elkbar ! ».

Lorsqu’il vit cet anglais, Isso voulut quitter le magasin, mais Chalom ne le laissa pas se retirer car il lisait dans les pensées de son ami.

« Besimantov ou Mazaltov ! Crois-moi, je vais te faire un costume royal ».

Isso tghewa osalom bda yqbed l'a'bar : el'ank, elhzem, tissa'… « Wah wah kif had elmoda wa'ra !» kal Isso f'aklo. Salom kal l'Isso bass yirza' mnora zem'a bass iqiyess elkswa. Isso khba elhkaya 'ala mrato oma'awdelhass walo. Ozem'a dazt 'ala Isso belhem elkbir orza. Felkher, ossel enhar dikayetsena. Salom kane mozeud oferh bih oqblo belbrakha di barokh haba.

Isso hésita et Chalom commença à lui prendre les mesures : le cou, la taille, la largeur,…. -Ah que cette mode est compliquée, se dit Isso. Chalom demanda à Isso de revenir dans une semaine afin d’essayer le costume. Isso cacha à sa femme son projet et ne lui en fit pas part. La semaine se passa, alors qu’Isso vivait avec une certaine anxiété. Le jour tant attendu arriva enfin. Chalom était prêt et l’accueillit avec joie et des vœux de Baroukh haba.

Isso bda belbass diqemza bida ot'azeb 'ala la'qayd elqlal difiha, massi fhal walf tilbess elkftane taï oussolo hta l'ank, 'amar belqayd elmdiyek. Mnora dak, ossel neuba dserwal. – Hadi hseuma kal Isso okeyn'at belbragitta – La ! hadi pratik ! kallo Salom Isso hez rasso, qaytir fsma mdiqiyess elvesta. Ma'akels rasso. Kane ma'zer. – B'issk hdenn rask. Ila tbka mkemess, hta sikswa matzi 'alik ! Zat neuba dsombrero dibogar. –

Isso commença par enfiler la chemise blanche et s’émerveilla devant le peu de boutons qu’elle avait, contrairement à son Caftan qui lui était plein de boutons juxtaposés serré jusqu’au cou. Ensuite, ce fût le tour du froc. -C’est embarrassant, dit Isso en regardant la braguette. -Non! Cela est pratique, lui rétorqua Chalom. Isso se sentit au septième ciel lorsqu’il essaya la veste. Il ne se reconnaissait pas, il en était quelque peu dérouté. -S’il te plaît, tiens-toi droit! Si tu restes ainsi contracté, aucun costume ne t’ira! Puis ce fut le tour du chapeau Bogart.

Ass na'mel bhad sapo, kal Isso. Sessia tqdini ! – La la, kal Salom, hdaz sapo basyselmo 'ala nass. Ossralo kif isselmo bsapo bswab. Isso tsena zem'a okhra belhem ktir orza. Kelbo mherrek, Isso izeb elkswa. – Daba loqt bass enkhmemo flesaccessoires kal Salom. – Ass hadi ? Baqi massalina ? sqsa Isso – Enbdawe blesbaleines – Nsri lbaline ? 'Alass za loqt delmassyah difass naklo se'ouda deliviatane ? – La ! qallo Salom, odkhel lbaline felkoyyar del kemza.

Que vais-je faire avec le chapeau dit Isso, ma chechia me suffit! -Non, non, dit Chalom il faut un chapeau pour saluer les gens. Il lui montra comment les gens saluaient poliment du couvre-chef. Isso attendit une autre semaine avec grande impatience, le cœur serré, pour l’essayage final du costume. -Maintenant c’est le temps de penser aux accessoires dit Chalom. -Quoi donc, nous n’avons pas encore fini ? dit Isso -On commence par les baleines, tout nouveau tout beau ! -Achetez des baleines, est-ce que le temps du Messie est arrivé afin que nous mangions le repas du Liviatane ? -Non lui dit Chalom tout en lui insérant les baleines dans le col de la chemise. 

Daba nzido nkhmemo bla'aqad del manos. – Wass ana mhbouss ? Wass melfelta 'amelt ? – Nahat rouwah akhaï ! 'Amri marit wahed dimfqa' mel l'élégance ! – Isso kherz sbat dimsa sra 'and Sem'one Azinkot felHdada. OSalom za m'a elgrabatta. – Bar minane ! hti t'alkni ? – Hatati 'awiti passa'ti ! ass 'amelt ellah la'ziz bass ykeune 'andi kliene wa'er fhalk ! Ntina dandy dla City qal lo Salom b'ein diqat tenza fih. B'isk, doz 'and Sema'ya elbarberos fel rass derb bass yigerdelk dik elhya wiya'melk la coupe fhal elweld dcilima.

– Maintenant, il est temps de passer aux boutons de manchettes. -Est-ce que je suis aux arrêts, de quoi suis-je accusé? -Du calme mon frère, je n’ai jamais vu quelqu’un qui n’est pas enchanté par l’élégance. Isso sortit les souliers qu’il avait achetés chez Simon Azincot à la Hdada. Chalom s’en vint avec la cravate. -D. préserve, veux-tu me pendre ? -Mea culpa, mea culpa, mea culpa ! Qu’ai-je fait au Tout-Puissant bien aimé pour mériter un client aussi difficile que toi! Tu es tel un Dandy de La City, lui assura Chalom avec un regard admirateur. S’il te plait, passe chez le barbier Chema’ya au coin de la rue afin qu’il te rase cette barbiche et qu’il te fasse la coupe comme le héros du cinéma.

 Melbass omhdek fhad eraht, Isso maz'ams itkheul fdar. Tla' Derb La'leuz, dar 'al lissar fDerb du Consulat di Franssa hta ossel Derb Coutolle. Menhnak msa lPlassa di Chayla dihiya Sanezilizi dSwira. Houwa taï lali wiyssouf hnak, tetpassiar enass labsine kswa romiya, olmrawat dilabsine krinoline, siihoud labsine ellbass dlingliz, la'sker elfranssess m'a elkswa tatsta', ossi nass m'a lsapo dikanotyé. Msa orza' halokh wassoub orza' mDerb elKsba bass ydeuz 'ala elMdina omtemma idkhel elMellah. Si nass safo bih : Si nass keyraho wit'azbo fih, ossinass keyraho widhso fih. Daz felmdina ou hess belghzra di taïghzro fih enass okhella menora Hayim Zgor oNsim Elkelaï femhom mter'a mqtar didhsa didahso fih. Daz elferrane di'Abibo oossel fTer'a.

Ainsi accoutré, Isso ne trouva pas le courage d’aller à la maison. Il remonta la rue La’leuz, tourna à gauche à la rue du Consulat de France et arriva à la rue Coutolle. De là, il se rendit à la place de Cheyla qui est les Champs Élysée de Mogador. Il s’y promena, appréciant les gens vêtus à l’européenne, les femmes en crinoline, des Juifs vêtus à l’anglaise, des soldats français à l’uniforme rutilant ainsi que des personnes avec un canotier. Il fit les cent pas. De la Kasbah à la Médina, avant de rentrer au Mellah. Certains le reluquaient avec admiration, d’autres avec consternation. Il traversa la Medina et ressentit l’envie dans le regard de certaines personnes. Il laissa derrière lui Haïm le Rouquin qui vendait les marinades ainsi que le rôtisseur de pépites bouche bée. Il passa le four d’Abibo et arriva à la Ter’a 

Kane tikhemmem f'aklo kif yiqbleuh nass di kaï 'arfoh. Tkhel fThtsaba mdelma, omaz'ams itkhel elMellah di 'amar belnass. dar lissar omsa 'and sahbo Yossif Lugassy souwaye. – Aye aye aye ! qal Yossif. wass hdaz nserbiwe dak elfromaz elkhanz delfrancess ? Hti sopa mtbokha bsrab ? Wass mazi tbqa sahbna ? Hak had sandwich delkfta mdkhna obsahtek ! Isso thzem odkhal felMellah. –

. Il se demandait comment l’accueilleraient les gens qui le connaissaient. Il traversa la Thtsaba obscure et n’eut pas le front d’entrer au Mellah. Il tourna à gauche et se rendit chez son ami Yossef Lugassy, le rôtisseur. -Ay, Ay ! dit Yossef. Devrait-on te servir le fromage puant des Français ? Veux-tu de la soupe au vin ? Vas-tu rester notre ami ? Prends ce sandwich de kefta fumée. À ta bonne santé ! Isso prit son courage à deux pinces et pénétra au Mellah.

Makane fhems kal lo Ishaq Swissa dikaye ba' elmahya. Mayssi Pourim elyeum bass khfti rask. Hiya ghdertini osriti mahya sihdakhor! – La, la, matbdelts akhaï ! Isso kemel triko oberhlo Nsim Sandillon. – Daba tbda t'iss belbagetta d'af otkeune snob omaterdass belkhebz dyali ? Nass daro bih, wiqzmo widelko 'ala ktfo. Felkher, Isso dkhel felDerb Hastibi fein sakn otla' eldaro dinit dar Mossé Tapa

-Je ne comprends pas, dit Isaac Suissa le vendeur d’eau de vie. Ce n’est pas Pourim aujourd’hui pour que tu te travestisses! Tu m’as été déloyal et tu as acheté de l’eau de vie chez quelqu’un d’autre! -Non, non, je n’ai pas changé! Isso continua son chemin et se fît interpeller par Nessim Sandillon. -Maintenant tu vas commencer à vivre de baguettes maigrichonnes. Tu vas devenir snob et dédaigner mon pain ? Les gens l’entouraient en rigolant et lui donnant des accolades. Enfin, Isso arriva à la rue Hastibi où il habitait et monta chez lui 

. – 'Aqdo roh ! 'Aqdo roh ! Razli hbel ! bdat siyah Izza. – Yallah Izza ! Riyyeh khaterk ozib si mahya na'mlo tsin-tsin bass enbarko had sa'a. Izza ma sabt raha obqat dor mnorah fhal sikelb taïkeune izri 'ala dnabo. – Gels ellard, ya Izza. Kbel manserb, enhbek thel had elpakit. – Mhmeuma, Izza helt elpakit orat mesmom denwar mkhbod 'ala sapo delmobar khdar. – As had zardine hada ? Isso kbed elsapo disra 'and Madam Zagury felPlassa di Chayla, olbso elmrato. – Wass tarek la'qel ? Hsebti rassi fhal sanya bastheret fiha ?.

. -Sauve qui peut, mon mari est devenu fou, cria sa femme Izza. -Alors Izza, calme-toi, j’ai amené un peu d’eau de vie pour que l’on fasse chin-chin pour fêter cette occasion. Izza ne tenait plus en place et tournaillait autour de lui tel un chien tentant d’attraper sa queue. -Assieds-toi parterre, dit Isso avant de boire. Je veux que tu ouvres ce paquet. Stupéfaite, Izza ouvrit le paquet et vit tout un rosier épinglé sur un chapeau de feutre vert. -Qu’est-ce que cette plantation ? Isso prit le chapeau acheté chez Madame Zagury et en coiffa sa femme. -As-tu perdu la raison? Prends-tu ma tête pour une serre afin que tu y jardines ?

Zirane sem'o dak elghwat otel'o eldar. Zbro Isso tisstah wiydor 'ala mrato fhal dok lolad delryeuss diydowro 'ala totem, oya'mel sklaybatt om'aybatt fhal la'bid di Lewi erbata'ss. Zirane 'azbelheum elhal hta gelso hta hema yistho witelko zgharit odar qelha tla't elsma beferha

 Les voisins entendirent ses cris et montèrent à la maison. Ils trouvèrent Isso dansant et tournant autour de sa femme tel les Indiens tournant autour d’un totem, tout en faisant des courbettes et des pirouettes comme à la cour de Louis XIV. Ce spectacle enchanta les voisins qui se mirent aussi à danser et à lancer des Youyous et la maison déborda de joie.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יוני 2019
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר