דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון".
פעילות ארגונים וגרעינים צפון אפריקאים למען עלייה לפלשתינה א"י. השותפים למאבק הקהילות -במגרב בהקצאת רישיונות עלייה היו התאחדות עולי צפון אפריקה בפלשתינה א"י וגרעיני חלוצים צפון – אפריקאים שנקלטו בקיבוצים. גם גרעיני ההכשרה במגרב והשליחים תרמו את חלקם . התאחדות עולי צפון אפריקה בפלשתינה א"י ברכה את הסוכנות היהודית שהחליטה לפעול בצפון –
אפריקה תוך הבעת הסתייגות מרומזת ש"מסיבות שלא כאן המקום לעמוד עליהן לא זכתה יהדות זאת לטיפול והכשרה במשך עשרים השנים האחרונות, ו"אנו שמחים לציין שהסוכנות היהודית מצאה עתה תשומת לב מיוחדת ליהדות זאת". ותשובת הסוכנות היהודית הייתה ]…[ "מצטערים להודיעכם עד היום טרם הצלחנו להשיג את הסכמת השלטונות הנוגעים בדבר בנוגע לקבלת עזרה בסידור הוויזות לנסיעה ולמעבר לארצות צפון אפריקה" ]הדגשה שלי, ב.ד[. כזכור להתאחדות לא היה נציג במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית ולמעשה הייתה מנותקת מתהליך קבלת ההחלטות בנושאי עלייה. עם שחרור המגרב מעול הגרמנים והאיטלקים האיזור הוגדר כארץ ידידותית ולארצות כאלה לא הוענקו רישיונות עלייה אף על פי שרישיונות שמיות הוקצו על ידי ממשלת המנדט לפי המלצות הסוכנות היהודית. ומדיניות היד הקפוצה בהקצאת רישיונות לקהילות צפון אפריקה נמשכה אף שעמדה בסתירה ל'תכנית המיליון' של בן גוריון ורעיון 'החלוץ האחיד' של הסוכנות היהודית שנועד להביא – לקהילות המזרח והאסלאם את בשורת הציונות ללא גוון פוליטי ארץ ישראלי, התוכניות לא מומשו. בנו כהן, מארגון עולי מרכז אירופה, פנה למחלקת העלייה של הסוכנות היהודית להציל פליטים יהודים אירופאים ששהו בצפון אפריקה. המשרדים הארץ ישראלים בצפון אפריקה טיפלו בשנים 1947 1943 בעיקר בפליטים יהודים מאירופה. ההבחנה בין 'מהגרים' מקהילות צפון אפריקה ל'פליטים' יהודים מאירופה סייעה בידי הסוכנות היהודית לארגן את עליית הפליטים היהודים האירופאים מהמגרב. קיימות עדויות לעדיפות שניתנה להם.
קבוצות נוספות שניסו להשפיע על מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית מארצות המגרב היו של גרעינים טריפוליטאים ותוניסאים בקיבוצים בארות יצחק, ,שדה אליהו, קבוצת יבנה והגרעין הצפון אפריקאי בבית אורן שכבר נקלטו והתערו בהתיישבות העובדת בפלשתינה א"י. במקביל הופעל לחץ גם – של גרעיני ההכשרה של תנועות אלה בלוב ובתוניס. ניתן לשער שהניסיון של גרעינים אלה לימד אותם פרק בהלכות בירוקרטיה ציונית וכיצד להתמודד עם מחלקת העלייה. פעילות זו תואמה, כנראה, בין הגרעינים לשליחים במגרב מטעם התנועות הקיבוציות שאף הם הפעילו לחץ על הסוכנות היהודית. הגרעין הצפון אפריקאי בבית אורן העביר רשימה לאליהו דובקין וביקש תוספת שבעה רישיונות מעבר ל- 30 שהוקצו כבר לתוניס, תוך ציון ש"רשימות אלה כבר אינן על טהרת החלוציות אולם זה המקסימום שהשגנו".
תשובת מזכיר מחלקת העלייה ]…[ "שאין באפשרותנו להודיע את שמותיהם של אלה שצריכים לעלות על פי הרישיונות ששלחנו לתוניס ולמקומות אחרים בצפון אפריקה". ]הדגשה שלי, ב.ד[. עם זאת, הנוהל המקובל להנפקת רישיונות עלייה היה על פי רשימה שמית של עולים שהוגשה בידי הסוכנות היהודית לממשלת המנדט ועם אישורה נשלחה רשימה שמית לפדרציה הציונית או לסניף הארץ ישראלי המקומי ובמקביל לנציגות הבריטית באותה ארץ. למשל, הסוכנות היהודית העבירה רישיונות עלייה שמיות למשפחות בלאס ומאמו בתוניס באותה תקופה על חשבון המכסות החודשים ספטמבר אוקטובר – 1947 . 165 אלי מויאל, פעיל ציוני ממרוקו שעלה בגרעין בית השיטה בשנת 1946 העיד ש"הסרטיפיקטים היו מיועדים לעקורי המחנות ונתנו להם 10 למרוקו שם היו פליטים ממזרח אירופה".
בקשות לרישיונות עלייה הגיעו מחברי גרעין 'ביכורים' בקיבוץ שדה אליהו שהוכשרו על ידי תנועת 'בן יהודה' בטריפולי. הם שלחו תזכיר למחלקת העלייה וציינו כי מתבצעת שם ]בלוב, ב.ד[ פעילות – הכשרה "בה פועמים חיי ארץ ישראל ומתחנכים". הם הצטערו לקבל ההודעה מנפתלי בר גיורא, – מקיבוץ שדה אליהו, שליח הפוהמ"ז שפעל בלוב, שעשרים רישיונות שהיו מיועדים לחבריהם בתוניס בוטלו לטובת גולי מאורציוס. בכול זאת הם ביקשו להעניק רישיונות לחבריהם יצחק טייאר, אהרון נעם, רפאל מימון, אשר מסיכה ואליהו חכמון. פעילותם של חברי הגרעינים שכבר עלו ארצה העידה שהם לא נטשו את חבריהם והיו מליצי יושר על חבריהם שנשארו מאחור.
רישיונות עלייה ניתנו במשורה ליהודי צפון אפריקה. ועדיפות על פניהם ניתנה לפליטים יהודים אירופאים ששהו במגרב. זאת, למרות שאחת ממטרות ההעפלה הייתה להוכיח שלא רק פליטים יהודים היו מוכנים לעלות לפלשתינה א"י, אלא גם יהודים מצפון אפריקה שלא היו פליטים. באגרת לשליחים – של הסוכנות היהודית דווח על הספינה 'יהודה הלוי' ש :"הגיעה אלינו מאפריקה הצפונית, ]…[ אנייה זו באה להדגים, שבעיית היהודים אינה רק בעיית פליטים בלבד וכי רק א"י היא הפתרון לה". למעשה, הסוכנות היהודית החזיקה את המקל בשני קצותיו: גם העדיפה את שארית הפליטה מאירופה וגם העלתה פליטים יהודים אירופאים ששהו שם. גם עמדת ארגון הג'וינט למפעל ההעפלה והעלייה הבלתי לגאלית מצפון אפריקה הושפעה מתפיסה זו. כיוון שיהודי המגרב ולוב לא הוגדרו כפליטים הארגון לא העמיד לרשותם משאבים. לפי עדותו של יעקב קראוס, שליח המוסד לעלייה ב' לצפון אפריקה, "הג'וינט עדיין מסרב לראות עקורים ביהודים הצפון אפריקאים וכול אימת שפנינו למוסד בפריס נענינו שהג'וינט אינו נותן".
מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית כלפי יהדות המגרב התבטאה בהיבט נוסף שקשור להכשרה, הקצאת השליחים ומאבקים פוליטיים בין תנועות ארץ ישראליות ששליחיהן פעלו במגרב. דפוס זה חזר על עצמו כלפי המעפילים המוגרבים שגורשו לקפריסין )להלן בפרק החמישי(.
הכשרה חלוצית, הקצאת שליחים ומאבקים בין תנועות ארץ ישראליות במגרב.
הכשרה חלוצית הייתה ליבת הציונות וחסרונה במגרב השפיע על מדיניות העלייה של הסוכנות היהודית מצפון אפריקה. האידאולוגיה הציונות עמדה על שלושה עיקרים: השפה העברית, ההכשרה הפיזית והגשמה שהתבטאה בעלייה. ללא שליחים ההכשרות בצפון אפריקה היו יותר עיוניות מעבודת כפיים וכך נוצר מלכוד אם אין שליחים אין הכשרה רלוונטית לפי עיקרי הציונות אם אין הכשרה – – לא תתקיים הגשמה עלייה. היה זה מכשול מבני שהקשה על תנועות הנוער המקומיות. בנוסף, – תנועות הנוער הציוניות במגרב הוטלו למערבולת הפוליטית שאפיינה את פעילות שליחי התנועות הארץ ישראליות בצפון אפריקה ובלוב.
הכשרה חלוצית. גרעיני ההכשרה שהופעלו ביזמת הקהילה המקומית היו מקור גאווה לקהילות. עם זאת, לא היו אלה הכשרות לפי התקן הציוני ובעיקר חסר בהן המרכיב החקלאי האינטנסיבי. בנוסף לקשייה של הקהילה המקומית לקיים פעילות הכשרה ולהתמודד עם הכשרות שלא תמיד פעלו על פי הנורמות המסורתיות דתיות שלה היה עליהן להתמודד עם מחסור במשאבים מתאימים ומספיקים. – גרעיני הכשרה הוקמו ביזמה מקומית ובסיוע שליחי 'הקיבוץ המאוחד' כדוגמת הגרעין הצפון אפריקאי שנקלט בקיבוץ בית השיטה/בית אורן. גרעינים הוקמו גם בסיוע שליחי תנועת 'הפוהמ"ז', 'תורה ועבודה' ו'בח"ד', לקיבוצים שדה אליהו, בארות יצחק ויבנה שעלו לפלשתינה א"י לפני תחילת ההעפלה – הממוסדת מצפון אפריקה.
דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון".