מחקרים בהתהוות האסלאם-מאיר יעקב קיסטר-תרגום מאנגלית-אהרן אמיר- הטבח בבני קֻורְיְט'ה-بني قريظة; بنو قريظة : עיון מחודש במסורת

הנחות משונות מופיעות במאמרו של ו״נ עַרֵפאת על נושא זה. ערפאת מנסה להוכיח שאין לסמוך על התיאור של מאורעות שחיטתם של בני קֻריט'ה כפי שמביא אותו מוחמר בן אסחאק(נפטר 151/ 768) וכפי שמסרוהו מלומדים, היסטוריונים וביוגרפים של הנביא מן המוסלמים בני דורות מאוחרים יותר. ההיסטוריונים המאוחרים ״שואבים מאבן אסחאק, ועל פי רוב הם מסתמכים עליו”, אומר ערפאת ומעיר: ״אבל אבן אסחאק מת ב־151 להגירה, כלומר 145 שנה לאחר המעשה המדובר״. הביקורת הקשה של ערפאת מתייחסת קודם כול לצורה שבה אסף אבן אסחאק את המידע שבידו: המקורות שלו היו בלתי מהימנים, בלתי בדוקים ומאוחרים; לדעת ערפאת, התיאור שלו הוא ״סיכום המסורות המקובצות, שחובר טלאי על גבי טלאי״. שלוש פעמים מזכיר ערפאת את דעתו של מאלִךּ בּן אַנָס(מתוך אבּן סַיד אלנאס, עֻיון אלאָתָ׳ר) על אבן אסחאק: ״הוא היה שקרן״, ״נוכל״ ש״נוטל את סיפוריו מן היהודים״ ופעמיים הוא מדגיש כי ״כנגד המקורות המאוחרים והמפוקפקים מצד אחד, והמקורות המרשיעים מן הצד האחר, יש להעמיד את המקור היחיד שהוא בן הזמן והוא מהימן בתכלית, הקוראן״(סורה לג 26: ״ויורד את אלה אשר עזרום [לבני קריש] מאנשי הספר ממצודותיהם. חלק מהם הרגתם, וחלק לקחתם בשבי״; כמצוטט אצל ערפאת).

وَأَنزَلَ الَّذِينَ ظَاهَرُوهُم مِّنْ أَهْلِ الْكِتَابِ مِن صَيَاصِيهِمْ وَقَذَفَ فِي قُلُوبِهِمُ الرُّعْبَ فَرِيقًا تَقْتُلُونَ وَتَأْسِرُونَ فَرِيقًا 26

אחר הוריד(אלוהים) ממבצריהם את בעלי הספר אשר סייעו בידם (של הכופרים) והטיל מורא בלבבם, חבורה מתוכם תהרגו, וחבורה אחרת תיקחו בשבי.

בעלי הספר: היהודים והנוצרים הפרשנים גורסים שהפסוק מדבר על יהודי מָדינה משבט קוריט'ה, שהושיטו עזרה לכופרים בקרב השוחה. "הקוראן" פרופסור רובין.

אילו נהרגו 600 או 700 איש כי אז הייתה לכך התייחסות ברורה יותר בקוראן; הואיל ורק המנהיגים החוטאים הומתו הרי ההתייחסות בקוראן קצרה מאוד, טוען ערפאת. הוא דוחה בלי היסוס את הסיפור הנפוץ עד מאוד על הטבח בבני קֻריט'ה וחוזר על טענתו: הפסוק שבקוראן מעיד בבירור כי רק אותם גברים מבני קֻריט׳ה שנלחמו בפועל ממש הוצאו להורג; על פי חוק האסלאם נענשו רק האחראים לקשר. הריגת מספר רב של בני אדם מנוגדת לחוש הצדק המוסלמי ולחוק הקוראני בנוגע לשבויים, טוען ערפאת. מה צורך היה לשחוט את בני קֻריט׳ה, שואל ערפאת, שעה שקבוצות אחרות של יהודים שנכנעו, הן קודם לבני קֻריט'ה והן אחריהם, זכו ליחס של רחמים והורשו ללכת לדרכם? אם אמנם הומתו מאות כה רבות בכיכר השוק ומחפורות נחפרו לצורך זה, מדוע, שואל ערפאת, אין שריד לכל זה ושום זכר או מילה אינם מציינים את המקום? ״אילו התרחש הטבח הזה באמת״, טוען ערפאת, ״היו חכמי ההלכה מקבלים אותו כתקדים״; ״לאמיתו של דבר קרה ההפך הגמור״, קובע ערפאת. ועוד מדגיש ערפאת שפרטי המעשה מרמזים על ידיעה מבפנים, כלומר מן היהודים עצמם. הן צאצאיהם של בני קֻריט׳ה והן צאצאי המוסלמים שבאלמדינה להוטים היו לפאר ולרומם את אבות אבותיהם; אחד מצאצאיו של סַעד בּן מֻעאד' הוא שמסר את פסק דינו של סַעד ואת אמירתו של הנביא אל סעד: ״אתה השמעת את משפט האלוהים עליהם [כמו מהתגלות] מבעד לשבעה צעיפים״.8 לבסוף מעלה ערפאת כמה שאלות נוספות:

איך אפשר היה לכלוא הרבה מאות אנשים בבית ששייך היה לאישה מבנות אלנג׳אר ואיך אפשר לתרץ את העובדה שמוזכרים יהודים אחדים שנשארו באלמדינה לאחר שכל שבטי היהודים גורשו כביכול?

ערפאת משווה בין סיפור מצדה כפי שמביאו יוספום פלביום לסיפורם של בני קֻריט׳ה. הוא מגיע למסקנות מפתיעות: צאצאי היהודים שברחו לערב לאחר מלחמות היהודים הדביקו פרטים ממצור מצדה על סיפור המצור על בני קריט׳ה. לדעת ערפאת, עירוב זה הוא שהיה הבסיס לסיפורו של אבן אסחאק.

לאחר מאמרו של ערפאת בא מאמר נוסף מאת אחד זַיֵד. במאמר שכותרתו ״אגדת מצדה במסורת היהודית והמוסלמית״ חוזר המחבר על טיעוניו של ערפאת, מגיע לאותן המסקנות, ואינו מוסיף כל דעה אמיתית משלו. דומה אפוא שאין מאמר זה ראוי לתגובה.

ההנחות הנועזות שהעלה ערפאת ואשר סוכמו למעלה זקוקות לבדיקה. מן הראוי לחזור ולבחון נתונים בנוגע למאורעות שסביב הטבח בבני קֻריט׳ה, ויש לנתח מסורות מסוימות ולהעריכן מחדש.

מחקרים בהתהוות האסלאם-מאיר יעקב קיסטר-תרגום מאנגלית-אהרן אמיר- הטבח בבני קֻורְיְט'ה-بني قريظة; بنو قريظة : עיון מחודש במסורת-עמ' 80

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2019
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר