ארכיון יומי: 29 ביוני 2019


אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים-חנניה דהן כרך א' – 1983

 

434-אֶשׂכּוֹן בּוּךּ־יָא חְמָאר? עְּמִּי הוּוָא אֵל־כִּידָאר!

בן מי אתה, חמור? דודי הוא הסוס!

אין יחוס כיחוס עצמו. (מראה המוסר ז׳ א׳)

אין יחוס אלא יחוס עצמו. (יש נוחלין ס׳ ו א׳)

מי שאין לו יחס עצמו, לא יועילנו יחס אביו ואמו. (בן המלך והנזיר, הקדמה המעתיק 5־6) מה בצע ביחוס אבות, בשאין יחוס עצמי. (רושפוקו)

האיש שאין לו דבר אחר להתפאר בו מלבד יחוס אבותיו המפוארים, דומה לתפוח אדמה, שכל הטוב שבו טמון באדמה. (תומס אוברברי) (ראה גם פתגם מס, 430)

 

435מוּדְעַךּ הוּוַא אִיסְמֵךּ.

מקומך הוא שמך.

 

436-אֵלִי מָא עַרְפְךּ-כְ׳סַרךּ.

מי שלא הכיר אותך – הפסיד אותך.

 

437-בֵנְאתְ אֵ־נָאס עַנְד א־נָאס אַמָאנָא.

בת אנשים(טובים) אצל אנשים (טובים) מובטחת.

 

438-חְתָא וּוָאחְד מָא תְסְמָא בְ־עְרַסו אַוו נְפָאסוֹ.

אף אחד לא נקבע יחוסו, לפי חתונתו או יום הולדתו.

 

439-בָאת לִילָא פל־מְרְגָ׳א, פָאקְ ווּלַד גְ׳רָאן.

לן לילה אחד בבצה, התעורר כבן צפרדעים.

 

440-אֵלִי עַנְדוֹ מְג'רוּף טוּוִילָא, מָא תְנְחרַק יִדּוֹ.

 מי שיש לו כף ארוכה אין ידו נכווית.

זכות האב תועיל לבן. (בן־עזרא, בראשית ל״א מ׳)

אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בה. (ירושלמי ברכות פ״דה׳׳א)

מי שיש לו כך, אין תבשילו קודח.refranero 488

 

441- אֵלִי כְ׳פָאף אַצְלו, שׁוּף פְעָאיְילוֹ.

אם יחוסו נעלם ממך, מעשיו יגלו לך.

 

442- רִיחְת א־שְּחמָא בְקָּאת פ־שָּאקור.

ריח השומן נשאר דבוק בגרזן.

השר אחז בידי, וריחו נדבק לידי. (זבחים צו׳)

 

443-עְמֵר אְל־מְלחָא מָא ת־דוּוַד.

מעולם המלח לא יעלה תולעים.

המלח כשיסריח במה מולחין אותו?(בכורות ח,)

מקובל עלינו: שהטוב לא יהיה רע. (ברכות כט׳)

 

444-אַבִיָאד אְלִּי עְנְדוֹ חִיט עְלָאשׁ יִתְכִּי.

אשרי מי שיש לו קיר שיוכל להישען עליו.

אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בה. (ברכות, ירושלמי)

הידבק לשר וישתחוו לך. (ספרי, דברים ו׳)

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים-חנניה דהן כרך א' – 1983

חכמת ערב-1001 משלים, אמרות ופתגמים ערביים-רחמים רג'ואן

يِفُوتَك مِن الكذَّاب صِدق كْثِير

יְפוּתַכּ מִן־(א)לְכַּדַ'אבּ, צִדְק כְּתִיר. (כ״ע)

עלול אתה להחמיץ דברי אמת רבים הנאמרים מפי השקרן.

השקרן אומר גם דברי אמת רבים, היכולים להועיל לך. לכן, אל תפסול ללא הרהור את כל מה שהוא אומר, רק משום שאתה מכירו כשקרן.

מה טיבו של בדאי הזה? אפילו אומר דברים של אמת אין מאמינים אותו(שמות רבה צ״ד).

כך עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת אין שומעין לו(סנהדרין פ״ט).

 

لاَ تصدق كُل إللّي بتسمع                  

לַא תְצַדֵק כֻּל אִלִי בְּתִסְמַע. (ס־מ)

אל תאמין לכל אשר תשמע.

מוטב שתבדוק אמיתותן של שמועות.

אל תאמין במה שלא יתכן להיות (בן־המלך והנזיר, כ״א). פתי מאמין לכל דבר

 

إتكلٌم باِحسان أَحْسَن الحِيطه إلْها وْدَان

אִתְכַּלַם בְּאִחְסַאן, אַחְסַן-(א)לְחֵיטָה אִלְהָא וְדַאן

דבר טובות, כי אזניים יש גם לקירות.

לא ניתן להסתיר דבר מן הבריות. גם אם נאמרים הדברים בסודי סודות, סופם

להתגלות.

חכמת ערב-1001 משלים, אמרות ופתגמים ערביים-רחמים רג'ואן

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי

״אילא חססמתי בנאדם פחאל אילא קתילתיה

תרגום – אם ביישת אדם כמו שהרגת אותו.

הסבר– כל המלבין פני חברו ברבים.

הסבר – על פי סיפור:

היו שני שכנים האחד דתי שומר שבת ושומר הכל והשני לא. שם לו ביום שבת מוסיקה ולא שמר. הדתי היה מעיר לו וצועק עליו והוא היה שותק. הגיע יום הפקודה. הרב הלך לגיהנום והשכן לגן עדן. אמר לאלוהים הרב: ״איך זה?״ אמר לו אלוהים: ״כשאתה אמרת את הדברים הלא טובים שלו בחוץ כולם שמעו, והוא שתק ולא אמר כלום. הלבנת את פניו ברבים. והוא לא ענה לך״.

 

אילא טבּחתי טאג'ין עלא ארבעה, טבּח'ו עלא ח'מסה

תרגום – אם בשלת סיר אוכל לארבעה, בשלי גם לחמישה.

הסבר – אומרים לנשים שנכנסות להיריון נוסף. אבל לא רק, גם למישהו שצריך להוסיף עוד מטלה על כל מטלותיו הקיימות.

 

אילא יחבּבּ זין יעמל תקאבּ פ-לודנין

תרגום – הרוצה יופי יעשה, [יסבול] חורים באוזניים

הסבר – תהיי יפה ותשתקי גם אם כואב.

 

אילא יחבּבּ מומו יסטח לו

תרגום – אם רוצה [או – מי שרוצה את] מומו ירקדו לכבודו.

הסבר– מי שרוצה חיים טובים צריף להתאמץ. או – מי שמעוניין [אדם חשוב המעוניין שמומו ירקוד] במומו, מומו [רק] ירקוד לכבודו [ולא יותר מזה].

 

”אילא כּאן פ־ל-סמא די יחדיכּ מא כאן פ-ל-ארד די ינדכּ,

תרגום – אם ישנו בשמיים מי ששומר עליך, לא יהיה בארץ מי שיפגע בך.

 

״אילא יכּונו א-זוו'אז די חלאל יכונו פ-חאל לערוס ולערוסא

תרגום – אם יהיו [ה] נישואין כשרים יהיו [הנישואים] כמו [ביום חופתם] חתן וכלה.

הסבר על-ידי סיפור – סיטואציה היגודית ־

בשבת חתן של אחד מילדיה של המפתגמת, הפסיקה המפתגמת את השיחה ובקשה לספר סיפור לזוג שהתחתן.

המפתגמת פתחה את דבריה כך – אני רוצה לספר לכם סיפור שסיפרתי להרבה כלות ומצא חן בעיניהן, כי זה משל לזוג שלא רק בערב החתונה שמח אלא גם כשיש עשרה ילדים עובדה היא אמרה לו בסוף הסיפור ״בעלי אתה החתן ואני הכלה״.

רציתי להגיד להם שגם אם יהיו לכם ילדים תזכרו את ערב החתונה ולמוחורת [מחרת. י.ל.] החתונה. אם הבעל והאישה אוהבים אחד את השנייה זוכרים את הערב והם שמחים. אז – זוג אחד התחתן והיו להם עשרה ילדים. והיה כל הזמן מאושר. לזוג היו עשרה ילדים ״תבארך אללאה״ ילדים זה שימחה. יום אחד הבעל ביקש מאשתו שתכין לו את ארוחת הבוקר שהביאו להם למוחורת הכלולות שלהם. ומה זה היה? לביבה, חלב, נענע ומגש של תה והרבה דבש. ככה היו מגישים. אומרת לו: ״אין בעיה אני אאכיל את הילדים, אשכיב אותם ואנחנו נכין בלילה״. התחילה להכין את זה אחרי שהשכיבה את הילדים. אז הילד הקטן הריח ריח של טיגון קם ואמר: ״אמא מה את עושה?״ אמרה לו: ״כלום, אני מכינה לביבה למחר לאבא שלך לעבודה״. אמר לה: ״אמא תני לי אחת״, נתנה לו. אמרה לו: ״אל תעיר את אחיך״ אמר לה: ״בסדר״.

הילד לא יכול היה לאכול רק הוא ויבגוד באחיו?! אמר לאחיו שלפניו: ״קום, קום, אמא מכינה לאבא לביבות״. גם הוא בא ונתנה לו ואמרה לו: ״קח, אל תעיר את אחיך״. גם הוא המצפון שלו לא היה שקש, הלך והעיר את אחיו שלפניו. ככה עד שכולם התעוררו.

נכשלה התוכנית של הזוג.

כעבור תקופה אמר לה: ״את יודעת מה נעשה? נעשה את ארוחת הערב של ערב החתונה שלנו״.

אז היו עושים בשר ממולא מיוחד. יונים ממולאות. בישול מיוחד לערב החתונה. משהו מיוחד.

אמרה לו: ״בסדר״. הלכו, קנו יונים בשר טוב, דברים הכי טובים שעושים בחתונה ורצו להכין.

אחרי שכל הילדים ישנו הילד הקטן שהיה שובב והכי פיקח לא היה ישן. הילד שמע רעש של הרתחת מים קם ושאל: ״אמא מה את עושה?״ אמרה לו: ״כלום, אני מבשלת את הכובע של אבא שלך על האש לכביסה״. אמר לה: ״קחי גם את הכובע של״ זרק לה את הכובע שלו לתוך הסיר ישר. אמרה לו: ״אל תעיר את אחיך״. זרקה מים שמה מים חדשים נקיים. והאחים דאגו אחד לשני. הקטן אמר לעצמו: מה, רק הכובע שלי יהיה נקי? מה עם הכובע של אחי?! ״אמא מכבסת את הכובע שלי ושל אבא קום, קום אמא תכבס גם את הכובע שלך״. גם כן קם וזרק את הכובע שלו לסיר. אמרה לו: ״טוב, רק אל תעיר את אחיך״. ושוב החליפה מים. ככה עד שכל הילדים קמו. ולא הצליחה לעשות כלום. למוחורת לקחה את כל מה שהם קנו את כל הבישול שלה ובישלה יפה יפה כמו בערב החתונה וקראה לבעלה והושיבה אותו בראש השולחן וקראה לילדים והושיבה אותם מסביב לשולחן ואמרה לבעלה: ״בעלי היקר אתה החתן ואני הכלה ומה שלא יאכלו הילדים איתנו שלא נזכה לאכול אנחנו. הילדים הם החיים שלנו״. ולכם, ״אילא יכון זוו׳אז׳ חלאל יכּונו פחאל לערוסה ולערוס״ גם אם יהיו להם עשרה ילדים.

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי עמ' 82

אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים-2004-אהבה-אחוה-שנאה וקנאה

عاشر سبع ولا تعاشر ضبع.

עָאשֶר סְבֵע ולָא תעאשר צ׳בע

התחבר לאריה ולא לצבוע.

להתחבר לאמיץ ולחזק ולא לשפל.

 

عين الحبة عميا.

עין(א)לחב עַמִיָא.

 עין האהבה עוורת.

 

ما عدو إلا عدو الكار.

מָאעדו אלא עדו(א)לכּאר.

אין איבה כאיבת המקצוע.

בעלי מקצועות זהים, עינם צרה איש ברעהו ויש בניהם איבה.

 

ما في بيناتنا حيط معمر

מַא פי בינָאתְנָא חיט מְעַמֵר.

אין ביננו קיר בנוי.

נאמר על שני חברים טובים או שני אחים אוהבים.

 

حبيب ماله، حبيب ما اله.

חביב מָאלו, חביב מא אֶלו.

אוהב הונו אין לו אוהב.

 

حبيبك ببلع لك الزلط، وعدوك واقف لك ع—الغلط.

חביבִּכּ בִבְלַע לכּ(אל)זַלַט, ועַדֻוַכּ וַאקֵפ לכ ע٠(א)לעַ׳לַט٠

אוהבך יבלע למענך את החצץ.(חלוקי אבנים) ואויבך יעמוד לך על כל שגיאה.

אוהב אמיתי מוכן לסלוח לך על טעויותיך, ואילו אויבך יחכה לכל טעות מצדך. יפיץ אותה ויתחשבן אתך עליה.

 

قول لي مين تعاشر، أقل لك مين أنت.

קול לי מין תְעאשד, אקול לכּ מין אִנְתֵ.

אמור לי עם מי אתה מתחבר, אמור לך מי אתה.

 

أصبر ع—صاحبك وابقيه.

אֻצְבֻר עַ־צאחבכּ ואִבקִיה.

היה סבלני כלפי חברך והשאיר אותו.

זאת למרות שנפגעת ממנו.

 

اللي بغيب عن العين بنساه القلب.

א؛י בִעִ׳יב עַן(א)לעֵין בִנְסא(א)לקַלְב.

מי שנעלם מהעין, הלב ישכחנו.

 

اللي بحب حاله، بتكرهه الناس.

אלי בחב חאלו, בְתֵכּרַהו א(ל)נאס.

מי שאוהב עצמו הבריות ישנאו אותו.

 

الذي بحب' ما بكره.

אִלִי בִחַב מא בִכּרַה.

מי שאוהב לא שונא

נאמר על אדם טוב.

אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים-2004-אהבה-אחוה-שנאה וקנאה

40 שנות ישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה-מרדכי אלקיים-כסלו תשנ"ה-1994

פרק שישי – 1912-1908 המניע להקמה העיר באר-שבע

 הבדואים מערערים הביטחון בארץ

מאות שנים לפני ואחרי כיבוש שטחי ארץ-ישראל וסוריה על-ידי התורכים, במאה ה-16, איימו הבדואים על השלטון בארץ. הם פשטו על האוכלוסייה מצפון ומדרום, שדדו ערים וכפרים, גזלו ורצחו עוברי-אורח. על הפלח אמרו, שאין בו לא כבוד ולא אצילות, והוא כנוע ומנוצל על-ידי האפנדים, כל עוד הוא מסכים שהאפנדים הפארזיטים ימצצו את לשדו, ואינו מתקומם. הם אמרו אז, עדיף שהבדואים יהנו מפרי עמלו של הפלח. הם גם איימו על הערים ואילצו אותן להסתגר מאחורי חומה ובריח.

יחס הבדואי לפלח ולתושבי הארץ

אחרי הקציר היו הבדואים מעלים מקניהם לרעות על אדמות הפלח וגם פשטו על ערי פחות חסרות חומה, החריבו את הישוב היהודי בצפת, ובמאה ה-19 חיסלו את המושבה האמריקנית שליד יפו.

הם לא הכירו בגבולות החוק, ולא היה אפשר לתפוס אותם במדבר הרחב, שם השודד, הגזלן והרוצח נעלמו ומצאו מקלט בתוך האחווה המשפחתית והשבטית, שחיפתה עליהם ולא נודע כי באו אל קירבה. גם מדבריות הצפון והדרום שימשו איפוא מקלט בטוח לכל נרדף ונמלט מפני השלטונות.

במשך כל השנים חיפשו התורכים דרכים להשתלט על הבדואים הערומים, פורקי העול. וכאשר תפשו אותם, היכו בהם בחמת זעם, עשו בהם שפטים ועשו שמות ברכושם; ולמען יראו וייראו -כלאו אותם בבתי-סוהר, שלא ייצאו משם חיים. גם זה לא הועיל, אלא גרם להחרפת השנאה והנקמה בשלטון. הבדואים ביקשו להצטרף אל כל מי שנלחם בתורכים, ועשו הכל למצוא דרך להכניעם ולשלוט עליהם בטוב וברע. על החומרה בה התייחס השלטון להתנהגות הבדואים יעיד מקרהו של מוחמד עלי המצרי.

בשנת 1830, באשר מוחמר עלי המצרי, ובנו איברהים באשה, כבשו את הארץ מידי התורכים, היתה פעולתם הראשונה לדכא את הבדואים, להשתית סדר ולהעניק ביטחון בדרכים, בכפרים ובערים; אך מאמציהם הרבים לא עלו יפה, וכאשר נסוג איברהים באשה למצרים בלחץ האנגלים והתורכים, זינבו בו הבדואים ופגעו קשה בצבאו הנסוג.

אוזלת-יד השלטונות בריסון הבדואים

בשנת 1838, כשהתורכים והאנגלים כבשו בחזרה את הארץ מידי מוחמר עלי, הבטחתם הראשונה היתה, שהם ימשיכו בקיום הסדר והביטחון שהשליט איברהים באשה, בנו של מוחמד עלי. כדי לקיים הבטחתם לשמור את הביטחון בדרכי הארץ, המשיכו התורכים בדיכוי הבדואים ודחקו אותם למדבר, אולם לא הצליחו להבטיח את שלוות הארץ.

בעת ביקורו של פרנץ יוזף, קיסר הממלכה האוסטרו-הונגרית בארץ, ב-1896, הציבו התורכים צבא בכל הצמתים בדרך לירושלים כדי להבטיח את הפמלייה. השקט נמשך זמן קצר, עד שמשמרות הצבא עזבו את הצמתים.

הבדואים, שדרך נסיגתם העיקרית היתה למחוז עזה וממנו למדבר באר-שבע ולמדבר סיני, זילזלו בשלטונות על שלא הצליחו להשיגם, וליגלגו על החייל התורכי הפחדן, שלא העז לחדור אחריהם למדבר. הם שמרו בידם את עקרון ההפתעה ובחרו את המקום ואת הזמן לפשיטותיהם.

בפי המשפחות והילדים היתה שבועה אחת ויחידה: באלוהים, לא ראיתי ולא שמעתי על כך. לשלטונות לא היתה כל אפשרות לקבל ידיעה בשטח, לאן נסוגו הפושעים הבדואים והיכן הם מסתתרים. הבדואים פנו, חלק לצפון וחלק לדרום ועקבותיהם לא נודעו. בראשית 1884 חנה "רוסתום באשה", אבי הבדואים, עם צבאו בעזה. הוא יצא בראש גדוד עונשין ואסר מספר גדול של שייח׳ים, אך לא הצליח להשליט סדר, והיה זה הניסיון האחרון של שיטת העונשין בקנה-מידה גדול מצד השלטון התורכי.

המחקר הסודי של הקאימקם נור אלדין לפני הקמת באד-שבע

מאיר גבאי נהג לספר סיפור זה, ולימים אישר אותו חכם דוד עמוס בגירסה אחרת, אך באותו תוכן. אחר-כך אישרו גם חכם נסים ואחרים.

הקאימקם החדש של מחוז מדבר באר-שבע, נור אלדין, מאנשי התנועה הליברלית של "התורכים הצעירים". יחד עם הקאימקם של ירושלים עבד אלקרים, חיפשו דרכים להשתלט על הבדואים. הם החליטו, שכדי להתגבר עליהם צריך ללמוד את אורח חייהם במדבר, לדעת כיצד להשתלט עליהם בדרך חיובית ולהרגיל אותם לחיות על-פי חוק. הם נפגשו עם הפלחים והעירוניים, שסבלו מהבדואים, והגיעו למסקנה כי למעשה עשו השלטונות במשך השנים הרבות את מיטב השימוש בכוח, אולם לא הצליחו; השלטונות השתמשו בכל כוחם הצבאי והמשטרתי, מבלי לשנות דבר. בכל מערכה רדפו, והפעילו את מלוא העונשים, אולם הבדואים חזרו לסורם, שדדו, גזלו, סיכנו את התחבורה בדרכים, רוששו את הפלחים וגנבו את העירוניים, ואחר-כך נבלעו במדבר. כמעט בכל מקרה שהצבא רדף אחריהם ונכנס למדבר, הוא ניגף ונמלט על נפשו.

הקאימקם, נור אלדין, התיידד עם ראשי השבטים, התארח אצלם ובעזרת מתורגמן יהודי מעזה (יוצא תורכיה) שאל, חקר ושמע דעות שונות מפי אנשי המדבר. אולם הם התחמקו תמיד מלהשיב על שאלות כמו: למה אתם גונבים? מדוע אתם שודדים וגוזלים בדרכים, בכפרים ובערים?

זקני הבדואים החלו אומנם לחבב אותו וסיפרו לו סיפורים רבים במטרה להסיטו מן האמת. הם סיפרו, שיש בארץ אנשים רבים שאינם בדואים, החיים על השוד והגניבה, ואלה מתחפשים לבדואים. זמן רב קיבל תשובות של עורמה ואשליה, ותשובות מתחמקות, מבלי שהודו באשמתם.

במשך הזמן המשיך הקאימקם לבקר במקומות רבים, ושם לב לאנשים שאינם בדואים, המצויים בכל מקום ומקשיבים לשאלותיו,אך אינם מתערבים.

כאשר נודע לו שהללו הם סוחרים יהודים, הסוחרים עם הבדואים, פנה באחד הימים אל המוכתר, שייח' נסים, וביקש ממנו לזמן אליו את היהודים הסוחרים עם הבדואים. חכם נסים זימן את מוסה ארווץ, נשיא העדה בעזה, את חכם דוד עמוס, שישב בדיר-אלבלח, את חכם יוסף יאיר ועוד סוחרים, מרוכבי הפרדות, לבית הקאימקם בעזה, והסביר להם שהקאימקם מעונין לדעת כיצד לפתור את בעיית הבדואים שהם מיטרד מסוכן בארץ, זה עשרות שנים, והשלטונות רודפים אותם ללא הצלחה. הוא ביקש לדעת מה מניע את הבדואים להילחם ללא סוף עם השלטונות, ומה צריך השלטון לעשות כדי להפסיק מלחמה זו.

כל אנשי החבורה הציעו לקאימקם לזמן את ענתבי אפנדי, המקובל על הממשלה ובקי בעניני הבדואים. הקאמיקם נור אלדין קיבל את ההצעה ובאמצעות הקאימקם בירושלים עבר אלכרים באשה, הממונה עליו, שגם הוא היה מעונין בהתיעצות זו. ישבו עם ענתבי בבית מוסה ארווץ, ודנו בבעיה.

בשיחות הסבירו הסוחרים היהודיים לתורכים, ששום קאימקם לא התענין עד כה במצוקת הבדואים; רק רדפו אותם עד חורמה בלי לנסות ללמוד את הסיבות שהניעו את הבדואים לעשות מה שהם עושים, ולמצוא פתרונות. הם סיפרו לו כי אצל הבדואים יש אצילות, יופי והגינות, יותר מאשר אצל הפלח והעירוני; אלא שהבדואי במדבר רעב, ובשנות בצורת אינו מצליח לספק את צרכיו; ומאחר ששנות הבצורת במדבר הן רבות, נאלץ הבדואי לחפש פתרונות לפרנסתו מחוץ למדבר – בשוד, בגניבה ובגזילה. לו היו מנסים לרכז אותם באיזור מסויים, להקצות להם קרקעות לזריעה ולעזור להם לפתח את רשת בארות המים כדי שיוכלו לחיות מיגיע כפם, המדבר היבש היה מפרנס אותם.

אחרי מספר התייעצויות נוספות הודיע הקאימקם, כי התקשר עם הממונים עליו והחליט לקבל את עצת יהודי עזה ולהקים מחוז ועיר בדואית במדבר באר-שבע, עם מרחב חקלאי גדול, להרבות בו את יבולם ותוצרתם. אם הקאימקם יספק לבדואים זרעים לזריעה, לפי דעתו כל זה יעלה זול יותר מהחזקת הצבא שרודף אחריהם, או מהחזקתם ללא תועלת בבתי-הסוהר.

40 שנות ישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה-מרדכי אלקיים-כסלו תשנ"ה-1994 – עמ"114

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 132 מנויים נוספים

יוני 2019
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר