זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי

״אילא חססמתי בנאדם פחאל אילא קתילתיה

תרגום – אם ביישת אדם כמו שהרגת אותו.

הסבר– כל המלבין פני חברו ברבים.

הסבר – על פי סיפור:

היו שני שכנים האחד דתי שומר שבת ושומר הכל והשני לא. שם לו ביום שבת מוסיקה ולא שמר. הדתי היה מעיר לו וצועק עליו והוא היה שותק. הגיע יום הפקודה. הרב הלך לגיהנום והשכן לגן עדן. אמר לאלוהים הרב: ״איך זה?״ אמר לו אלוהים: ״כשאתה אמרת את הדברים הלא טובים שלו בחוץ כולם שמעו, והוא שתק ולא אמר כלום. הלבנת את פניו ברבים. והוא לא ענה לך״.

אילא טבּחתי טאג'ין עלא ארבעה, טבּח'ו עלא ח'מסה

תרגום – אם בשלת סיר אוכל לארבעה, בשלי גם לחמישה.

הסבר – אומרים לנשים שנכנסות להיריון נוסף. אבל לא רק, גם למישהו שצריך להוסיף עוד מטלה על כל מטלותיו הקיימות.

אילא יחבּבּ זין יעמל תקאבּ פ-לודנין

תרגום – הרוצה יופי יעשה, [יסבול] חורים באוזניים

הסבר – תהיי יפה ותשתקי גם אם כואב.

אילא יחבּבּ מומו יסטח לו

תרגום – אם רוצה [או – מי שרוצה את] מומו ירקדו לכבודו.

הסבר– מי שרוצה חיים טובים צריף להתאמץ. או – מי שמעוניין [אדם חשוב המעוניין שמומו ירקוד] במומו, מומו [רק] ירקוד לכבודו [ולא יותר מזה].

”אילא כּאן פ־ל-סמא די יחדיכּ מא כאן פ-ל-ארד די ינדכּ,

תרגום – אם ישנו בשמיים מי ששומר עליך, לא יהיה בארץ מי שיפגע בך.

״אילא יכּונו א-זוו'אז די חלאל יכונו פ-חאל לערוס ולערוסא

תרגום – אם יהיו [ה] נישואין כשרים יהיו [הנישואים] כמו [ביום חופתם] חתן וכלה.

הסבר על-ידי סיפור – סיטואציה היגודית ־

בשבת חתן של אחד מילדיה של המפתגמת, הפסיקה המפתגמת את השיחה ובקשה לספר סיפור לזוג שהתחתן.

המפתגמת פתחה את דבריה כך – אני רוצה לספר לכם סיפור שסיפרתי להרבה כלות ומצא חן בעיניהן, כי זה משל לזוג שלא רק בערב החתונה שמח אלא גם כשיש עשרה ילדים עובדה היא אמרה לו בסוף הסיפור ״בעלי אתה החתן ואני הכלה״.

רציתי להגיד להם שגם אם יהיו לכם ילדים תזכרו את ערב החתונה ולמוחורת [מחרת. י.ל.] החתונה. אם הבעל והאישה אוהבים אחד את השנייה זוכרים את הערב והם שמחים. אז – זוג אחד התחתן והיו להם עשרה ילדים. והיה כל הזמן מאושר. לזוג היו עשרה ילדים ״תבארך אללאה״ ילדים זה שימחה. יום אחד הבעל ביקש מאשתו שתכין לו את ארוחת הבוקר שהביאו להם למוחורת הכלולות שלהם. ומה זה היה? לביבה, חלב, נענע ומגש של תה והרבה דבש. ככה היו מגישים. אומרת לו: ״אין בעיה אני אאכיל את הילדים, אשכיב אותם ואנחנו נכין בלילה״. התחילה להכין את זה אחרי שהשכיבה את הילדים. אז הילד הקטן הריח ריח של טיגון קם ואמר: ״אמא מה את עושה?״ אמרה לו: ״כלום, אני מכינה לביבה למחר לאבא שלך לעבודה״. אמר לה: ״אמא תני לי אחת״, נתנה לו. אמרה לו: ״אל תעיר את אחיך״ אמר לה: ״בסדר״.

הילד לא יכול היה לאכול רק הוא ויבגוד באחיו?! אמר לאחיו שלפניו: ״קום, קום, אמא מכינה לאבא לביבות״. גם הוא בא ונתנה לו ואמרה לו: ״קח, אל תעיר את אחיך״. גם הוא המצפון שלו לא היה שקש, הלך והעיר את אחיו שלפניו. ככה עד שכולם התעוררו.

נכשלה התוכנית של הזוג.

כעבור תקופה אמר לה: ״את יודעת מה נעשה? נעשה את ארוחת הערב של ערב החתונה שלנו״.

אז היו עושים בשר ממולא מיוחד. יונים ממולאות. בישול מיוחד לערב החתונה. משהו מיוחד.

אמרה לו: ״בסדר״. הלכו, קנו יונים בשר טוב, דברים הכי טובים שעושים בחתונה ורצו להכין.

אחרי שכל הילדים ישנו הילד הקטן שהיה שובב והכי פיקח לא היה ישן. הילד שמע רעש של הרתחת מים קם ושאל: ״אמא מה את עושה?״ אמרה לו: ״כלום, אני מבשלת את הכובע של אבא שלך על האש לכביסה״. אמר לה: ״קחי גם את הכובע של״ זרק לה את הכובע שלו לתוך הסיר ישר. אמרה לו: ״אל תעיר את אחיך״. זרקה מים שמה מים חדשים נקיים. והאחים דאגו אחד לשני. הקטן אמר לעצמו: מה, רק הכובע שלי יהיה נקי? מה עם הכובע של אחי?! ״אמא מכבסת את הכובע שלי ושל אבא קום, קום אמא תכבס גם את הכובע שלך״. גם כן קם וזרק את הכובע שלו לסיר. אמרה לו: ״טוב, רק אל תעיר את אחיך״. ושוב החליפה מים. ככה עד שכל הילדים קמו. ולא הצליחה לעשות כלום. למוחורת לקחה את כל מה שהם קנו את כל הבישול שלה ובישלה יפה יפה כמו בערב החתונה וקראה לבעלה והושיבה אותו בראש השולחן וקראה לילדים והושיבה אותם מסביב לשולחן ואמרה לבעלה: ״בעלי היקר אתה החתן ואני הכלה ומה שלא יאכלו הילדים איתנו שלא נזכה לאכול אנחנו. הילדים הם החיים שלנו״. ולכם, ״אילא יכון זוו׳אז׳ חלאל יכּונו פחאל לערוסה ולערוס״ גם אם יהיו להם עשרה ילדים.

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי עמ' 82