מורשת יהדות מרוקו

434-אֶשׂכּוֹן בּוּךּ־יָא חְמָאר? עְּמִּי הוּוָא אֵל־כִּידָאר!

בן מי אתה, חמור? דודי הוא הסוס!

אין יחוס כיחוס עצמו. (מראה המוסר ז׳ א׳)

אין יחוס אלא יחוס עצמו. (יש נוחלין ס׳ ו א׳)

מי שאין לו יחס עצמו, לא יועילנו יחס אביו ואמו. (בן המלך והנזיר, הקדמה המעתיק 5־6) מה בצע ביחוס אבות, בשאין יחוס עצמי. (רושפוקו)

האיש שאין לו דבר אחר להתפאר בו מלבד יחוס אבותיו המפוארים, דומה לתפוח אדמה, שכל הטוב שבו טמון באדמה. (תומס אוברברי) (ראה גם פתגם מס^, 430)

435–מוּדְעַךּ הוּוַא אִיסְמֵךּ.

מקומך הוא שמך.

436-אֵלִי מָא עַרְפְךּ-כְ׳סַרךּ.

מי שלא הכיר אותך – הפסיד אותך.

437-בֵנְאתְ אֵ־נָאס עַנְד א־נָאס אַמָאנָא.

בת אנשים(טובים) אצל אנשים (טובים) מובטחת.

438-חְתָא וּוָאחְד מָא תְסְמָא בְ־עְרַסו אַוו נְפָאסוֹ.

אף אחד לא נקבע יחוסו, לפי חתונתו או יום הולדתו.

439-בָאת לִילָא פל־מְרְגָ׳א, פָאקְ ווּלַד גְ׳רָאן.

לן לילה אחד בבצה, התעורר כבן צפרדעים.

440-אֵלִי עַנְדוֹ מְג'רוּף טוּוִילָא, מָא תְנְחרַק יִדּוֹ.

 מי שיש לו כף ארוכה אין ידו נכווית.

זכות האב תועיל לבן. (בן־עזרא, בראשית ל״א מ׳)

אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בה. (ירושלמי ברכות פ״דה׳׳א)

מי שיש לו כך, אין תבשילו קודח.refranero 488

441- אֵלִי כְ׳פָאף אַצְלו, שׁוּף פְעָאיְילוֹ.

אם יחוסו נעלם ממך, מעשיו יגלו לך.

442- רִיחְת א־שְּחמָא בְקָּאת פ־שָּאקור.

ריח השומן נשאר דבוק בגרזן.

השר אחז בידי, וריחו נדבק לידי. (זבחים צו׳)

443-עְמֵר אְל־מְלחָא מָא ת־דוּוַד.

מעולם המלח לא יעלה תולעים.

המלח כשיסריח במה מולחין אותו?(בכורות ח^,)

מקובל עלינו: שהטוב לא יהיה רע. (ברכות כט׳)

444-אַבִיָאד אְלִּי עְנְדוֹ חִיט עְלָאשׁ יִתְכִּי.

אשרי מי שיש לו קיר שיוכל להישען עליו.

אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בה. (ברכות, ירושלמי)

הידבק לשר וישתחוו לך. (ספרי, דברים ו׳)

אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים-חנניה דהן כרך א' – 1983

״אילא חססמתי בנאדם פחאל אילא קתילתיה

תרגום – אם ביישת אדם כמו שהרגת אותו.

הסבר– כל המלבין פני חברו ברבים.

הסבר – על פי סיפור:

היו שני שכנים האחד דתי שומר שבת ושומר הכל והשני לא. שם לו ביום שבת מוסיקה ולא שמר. הדתי היה מעיר לו וצועק עליו והוא היה שותק. הגיע יום הפקודה. הרב הלך לגיהנום והשכן לגן עדן. אמר לאלוהים הרב: ״איך זה?״ אמר לו אלוהים: ״כשאתה אמרת את הדברים הלא טובים שלו בחוץ כולם שמעו, והוא שתק ולא אמר כלום. הלבנת את פניו ברבים. והוא לא ענה לך״.

אילא טבּחתי טאג'ין עלא ארבעה, טבּח'ו עלא ח'מסה

תרגום – אם בשלת סיר אוכל לארבעה, בשלי גם לחמישה.

הסבר – אומרים לנשים שנכנסות להיריון נוסף. אבל לא רק, גם למישהו שצריך להוסיף עוד מטלה על כל מטלותיו הקיימות.

אילא יחבּבּ זין יעמל תקאבּ פ-לודנין

תרגום – הרוצה יופי יעשה, [יסבול] חורים באוזניים

הסבר – תהיי יפה ותשתקי גם אם כואב.

אילא יחבּבּ מומו יסטח לו

תרגום – אם רוצה [או – מי שרוצה את] מומו ירקדו לכבודו.

הסבר– מי שרוצה חיים טובים צריף להתאמץ. או – מי שמעוניין [אדם חשוב המעוניין שמומו ירקוד] במומו, מומו [רק] ירקוד לכבודו [ולא יותר מזה].

”אילא כּאן פ־ל-סמא די יחדיכּ מא כאן פ-ל-ארד די ינדכּ,

תרגום – אם ישנו בשמיים מי ששומר עליך, לא יהיה בארץ מי שיפגע בך.

״אילא יכּונו א-זוו'אז די חלאל יכונו פ-חאל לערוס ולערוסא

תרגום – אם יהיו [ה] נישואין כשרים יהיו [הנישואים] כמו [ביום חופתם] חתן וכלה.

הסבר על-ידי סיפור – סיטואציה היגודית ־

בשבת חתן של אחד מילדיה של המפתגמת, הפסיקה המפתגמת את השיחה ובקשה לספר סיפור לזוג שהתחתן.

המפתגמת פתחה את דבריה כך – אני רוצה לספר לכם סיפור שסיפרתי להרבה כלות ומצא חן בעיניהן, כי זה משל לזוג שלא רק בערב החתונה שמח אלא גם כשיש עשרה ילדים עובדה היא אמרה לו בסוף הסיפור ״בעלי אתה החתן ואני הכלה״.

רציתי להגיד להם שגם אם יהיו לכם ילדים תזכרו את ערב החתונה ולמוחורת [מחרת. י.ל.] החתונה. אם הבעל והאישה אוהבים אחד את השנייה זוכרים את הערב והם שמחים. אז – זוג אחד התחתן והיו להם עשרה ילדים. והיה כל הזמן מאושר. לזוג היו עשרה ילדים ״תבארך אללאה״ ילדים זה שימחה. יום אחד הבעל ביקש מאשתו שתכין לו את ארוחת הבוקר שהביאו להם למוחורת הכלולות שלהם. ומה זה היה? לביבה, חלב, נענע ומגש של תה והרבה דבש. ככה היו מגישים. אומרת לו: ״אין בעיה אני אאכיל את הילדים, אשכיב אותם ואנחנו נכין בלילה״. התחילה להכין את זה אחרי שהשכיבה את הילדים. אז הילד הקטן הריח ריח של טיגון קם ואמר: ״אמא מה את עושה?״ אמרה לו: ״כלום, אני מכינה לביבה למחר לאבא שלך לעבודה״. אמר לה: ״אמא תני לי אחת״, נתנה לו. אמרה לו: ״אל תעיר את אחיך״ אמר לה: ״בסדר״.

הילד לא יכול היה לאכול רק הוא ויבגוד באחיו?! אמר לאחיו שלפניו: ״קום, קום, אמא מכינה לאבא לביבות״. גם הוא בא ונתנה לו ואמרה לו: ״קח, אל תעיר את אחיך״. גם הוא המצפון שלו לא היה שקש, הלך והעיר את אחיו שלפניו. ככה עד שכולם התעוררו.

נכשלה התוכנית של הזוג.

כעבור תקופה אמר לה: ״את יודעת מה נעשה? נעשה את ארוחת הערב של ערב החתונה שלנו״.

אז היו עושים בשר ממולא מיוחד. יונים ממולאות. בישול מיוחד לערב החתונה. משהו מיוחד.

אמרה לו: ״בסדר״. הלכו, קנו יונים בשר טוב, דברים הכי טובים שעושים בחתונה ורצו להכין.

אחרי שכל הילדים ישנו הילד הקטן שהיה שובב והכי פיקח לא היה ישן. הילד שמע רעש של הרתחת מים קם ושאל: ״אמא מה את עושה?״ אמרה לו: ״כלום, אני מבשלת את הכובע של אבא שלך על האש לכביסה״. אמר לה: ״קחי גם את הכובע של״ זרק לה את הכובע שלו לתוך הסיר ישר. אמרה לו: ״אל תעיר את אחיך״. זרקה מים שמה מים חדשים נקיים. והאחים דאגו אחד לשני. הקטן אמר לעצמו: מה, רק הכובע שלי יהיה נקי? מה עם הכובע של אחי?! ״אמא מכבסת את הכובע שלי ושל אבא קום, קום אמא תכבס גם את הכובע שלך״. גם כן קם וזרק את הכובע שלו לסיר. אמרה לו: ״טוב, רק אל תעיר את אחיך״. ושוב החליפה מים. ככה עד שכל הילדים קמו. ולא הצליחה לעשות כלום. למוחורת לקחה את כל מה שהם קנו את כל הבישול שלה ובישלה יפה יפה כמו בערב החתונה וקראה לבעלה והושיבה אותו בראש השולחן וקראה לילדים והושיבה אותם מסביב לשולחן ואמרה לבעלה: ״בעלי היקר אתה החתן ואני הכלה ומה שלא יאכלו הילדים איתנו שלא נזכה לאכול אנחנו. הילדים הם החיים שלנו״. ולכם, ״אילא יכון זוו׳אז׳ חלאל יכּונו פחאל לערוסה ולערוס״ גם אם יהיו להם עשרה ילדים.

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי עמ' 82

عاشر سبع ولا تعاشر ضبع.

עָאשֶר סְבֵע ולָא תעאשר צ׳בע

התחבר לאריה ולא לצבוע.

להתחבר לאמיץ ולחזק ולא לשפל.

عين الحبة عميا.

עין(א)לחב עַמִיָא.

 עין האהבה עוורת.

ما عدو إلا عدو الكار.

מָאעדו אלא עדו(א)לכּאר.

אין איבה כאיבת המקצוע.

בעלי מקצועות זהים, עינם צרה איש ברעהו ויש בניהם איבה.

ما في بيناتنا حيط معمر

מַא פי בינָאתְנָא חיט מְעַמֵר.

אין ביננו קיר בנוי.

נאמר על שני חברים טובים או שני אחים אוהבים.

حبيب ماله، حبيب ما اله.

חביב מָאלו, חביב מא אֶלו.

אוהב הונו אין לו אוהב.

حبيبك ببلع لك الزلط، وعدوك واقف لك ع—الغلط.

חביבִּכּ בִבְלַע לכּ(אל)זַלַט, ועַדֻוַכּ וַאקֵפ לכ ע٠(א)לעַ׳לַט٠

אוהבך יבלע למענך את החצץ.(חלוקי אבנים) ואויבך יעמוד לך על כל שגיאה.

אוהב אמיתי מוכן לסלוח לך על טעויותיך, ואילו אויבך יחכה לכל טעות מצדך. יפיץ אותה ויתחשבן אתך עליה.

قول لي مين تعاشر، أقل لك مين أنت.

קול לי מין תְעאשד, אקול לכּ מין אִנְתֵ.

אמור לי עם מי אתה מתחבר, אמור לך מי אתה.

أصبر ع—صاحبك وابقيه.

אֻצְבֻר עַ־צאחבכּ ואִבקִיה.

היה סבלני כלפי חברך והשאיר אותו.

זאת למרות שנפגעת ממנו.

اللي بغيب عن العين بنساه القلب.

א؛י בִעִ׳יב עַן(א)לעֵין בִנְסא(א)לקַלְב.

מי שנעלם מהעין, הלב ישכחנו.

اللي بحب حاله، بتكرهه الناس.

אלי בחב חאלו, בְתֵכּרַהו א(ל)נאס.

מי שאוהב עצמו הבריות ישנאו אותו.

الذي بحب' ما بكره.

אִלִי בִחַב מא בִכּרַה.

מי שאוהב לא שונא

נאמר על אדם טוב.

אלף פתגם ופתגם –משה(מוסא) בן חיים-2004-אהבה-אחוה-שנאה וקנאה

אילא יקדר עלא פאס – יח'ליהא

תרגום – אם יתגבר על פאס [עיר הבירה] – יחריב אותה.

הסבר – פאס היא עיר הבירה הגדולה והיפה של מרוקו שבה גר המלך. ואם אתה כבן אדם אחד יכול להשתלט עליה לבד אז הרוס אותה.

זאת אומרת, אין חוק צדק. אין צדק בעולם. הצדק מטאפורי כמו העיר פאס.

*הערה: [של ד״ר משה כהן] מאז הגירוש, השושלות המוסלמיות שרצו לכבוש את כל מרוקו, השתדלו להציג את פאס כעיר הראשונה במרוקו.

אילא כּבּרת בלע'אתו קדד בלע'את בּוה-ירזאע עדו

תרגום – אם גדלה הנעל [של הבן] כנעלי אביו – יהפוך [הבן] לאויבו.

הסבר – הפתגם נאמר לבנים ואבות. האבא לא מסתדר עם בנו לאחר בר המצווה של הבן ומתחילים הוויכוחים ביניהם. הבן והאב לא מסתדרים. הבן יהפוך לאויבו של האבא. הבן בדרך כלל מכבד את האימא כל הזמן יותר מהאבא. גם בלידתם הם נולדים עם הפנים למטה כדי לא לראות את ערוותה של האם.

הוכחה [לדברי המפתגמת] – בימי פרעה שידע את סוד הלידה, הוא ביקש להרוג את הבנים לפני בכיים הראשון על פי פניהם המופנים כלפי מטה.

מיילדות [אמא דינה ז״ל המטפלת של המפתגמת] לפני בכיית הילד אמרה לו ״ברוך הבא באליהו הנביא״

וכשנולדה הבת לפני בכייה הייתה אומרת ״אללאה יסתארךּ״ אי ״יסתארךּ אל אללאה״.

המפתגמת טוענת שהיא הייתה מתלווה אליה ושומעת את דבריה.

אילא כּון מא חבּבּית הדאךּ די הווא בצנעייתו – תחבּבּ האדךּ די הווא בחמארתו?

תרגום – אם היא לא רצתה את בעל המקצוע [המלאכה] – תאהב / תרצה בעל חמור?

הסבר – אם לא רצתה את ההוא שיש לו עבודה והוא פועל ומתפרנס בכוחות עצמו – תרצה את זה עם החמור?

זוהאר תא טאח מן פמהא- زوهار تا يطيح من فومها-פיה מפיק מרגליות-יעל לזמי עמ' 84

פתגמי יהודי מרוקו – אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו

מתוך הספר " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

יששכר בן עמי – הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ו

פרסום זה מתבסס על כתב־יד יחיד ממרוקו, השייך לארכיון לפולקלור בישראל. אסף את הפתגמים, החל משנות העשרים של מאה זו, מר וואחנון יהודה, יליד העיר פאס (כיום כבן 85). רוב הפתגמים באו מקשישה אחת אשר מפיה רשם אותם. יש לנו איפוא ענייו עם פתגמים שרובם ככולם קשורים לעיר אחת, שהיא, כאמור, פאס

מעט מאוד פתגמים יהודיים ממרוקו עומדים לרשות החוקר הרוצה באמצעות סוג ספרותי זה לעמוד על עולמה התרבותי של יהדות ארץ זו.

השימוש בפתגמים אצל יהודי מרוקו נחשב לסימן־היכר של הבנה וחכמה. דברים רבים נרמזים בפתגם, והשומע צריך להבינם. מובן, כי העיקר בפתגם הוא האפשרות לבטא בצורה תמציתית וקולעת סיטואציה מסוימת, נסיון מסוים בחיים, השקפה מוסרית וכו', למרבה הפליאה כמה וכמה מן הפתגמים המובאים כאן אינם ברורים דיים.

לפי דעתי, זה מצביע על עתיקותו של פתגם כזה. הפתגם השגור בחברה מסוימת ובתקופה מסוימת חדל מלמלא תפקידו בתקופה מאוחרת יותר. הדבר נכון יותר לגבי פתגמים המכילים מוסר־השכל או שהם בבחינת סיכום של חוויה מרעישה שהיתה ידועה לכול. במרוצת הזמן נעלם הזכר לחוויה זו והקשר בינה ובין הפתגם נותק, ומכאן נובע, שהפתגם אינו מובן. לעשרה פתגמים לא מצאנו שום פתרון, ולכמה מן האחרים הצענו לפעמים הסבר שאינו אלא השערה. אני רוצה להודות כאן למר שאול זיו על עזרתו הגדולה בתרגום מונחים ערביים ובהסבר פתגמים סתומים. כן נתונה תודתי למר מאיר לוי, שהואיל לעבור על התרגום והציע הרבה תיקונים ושיפורים

לא הבאנו מקבילות לפתגמים מן הספרות העברית לסוגיה, דבר שהיה מרחיב את מסגרת המאמר מעבר לפרופורציה שנתחמה לו, והסתפקנו בציון מקבילות מן הפתגמים המוסלמיים הרווחים בצפון אפריקה, מרחב ־התרבות שבו עוסק מאמרנו.

בדיקה שטחית של הפתגמים מגלה שמוסד המשפחה והיחסים החברתיים בכלל תופסים מקום נכבד במחשבת העם. על־פי־רוב באים הפתגמים לשם קביעת נורמות מסוימות ולסיכום נסיון של דורות. הזכרת ״אלוהים״ אינה מצביעה על התעמקות ביישות מופשטת, אלא זוהי ״נוכחות״ מוסכמת, המתייחסת לאנשים לפי מערכת מושגים ידועה.

מקום מיוחד מוקדש לענייני אירוח והוא רק בא לאשר עובדה ידועה, עד כמה שעניין זה חשוב לקבוצה זו.

יחסי עבודה, בעיות מקצוע, מסחר, וכן דאגות פרנסה, משתקפים בצורה בולטת במימרות אלה. גם מקומה של ההטפה החינוכית אינו נעדר מהן.

הפתגמים מופיעים כאן לפי סדר האלפבית של הפתגם בלשון היהודית־הערבית. בתרגום ניסינו להישאר נאמנים, ככל האפשר, למקור ולרוחו, אך מובן, שההרקה מכלי אל כלי היתד, בעוכרי הפתגם המקורי, המצטיין במקצב פנימי שקול, במשחק מלים ובמוסיקאליות של צלילים.

על־מנת שלא להכביד על המסגרת, ניתנו הסברים קצרים, וזאת רק בפתגמים שהבנתם קשה.

אנו מקווים, כי בפרסום זה יהיה משום עידוד לפרסום נוסף של פתגמים, ובייחוד של אלפי הפתגמים השגורים אצל יהודי צפון־אפריקה, פרסום שיאפשר לעשות ניתוח רציני של ספרות רחבה זו.

לנוחיותו של המעיין מובא בסוף המאמר מפתח עניינים מפורט הערוך לפי נושאים ומושגים.

1 – אַבִייָאדְךּ ווּאָבייָאד לְמְרָא דִי ווּלְתְךּ

אשריך ואשרי האשד, שילדה אותך

 נוסח אחר: אשריך ואשרי האם שילדה אותך.

2 – אְדְנִייָא בְּלוּזִיה, ווּלְאַכרָא פֵזָאה נָאמָא

העולם לפי פנים, ואחרית הימים,בגיהנום

המלים ״לפי פנים״ מעלות, שהמדובר בבעיית פרוטקציה.

פירוש הפתגם: אדם זכה לדבר שלא בצדק, אחריתו בגיהנום.

3 – אַהּ אַהּ, מֵןְ עְמְלְסִי יִלְּקָאה

אה אה, מי שעושה משהו ימצא אותו .

4 – אַוואַה אַוואַה, תְּפְכֵּר חְבִּיבֵק ווַהוואָה, תְּפְכֵּר עְמָאיְילוֹ ווּנְסָאה

הי! הי! זכור ידידך ואהב אותו, זכור מעשיו ושכחהו

למרות אהבתך לידיד, השתדל לזכור את מעשיו הרעים ואז תשכח אותו.

5 – אוֱּזְה זְדִּידָא ווּקְּלְבְ בְּלָא חְסִיפָא

פנים חדשות ולב ללא נקם

נאמר על אדם שרוצה להתחיל דף חדש ביחסיו עם האחרים.

6 – אוּזְה סָארְפָא מָא תְכְפָא ווּאַכָא תוּקְפְהָא בְּלְחְלְפָא

פני זקנה לא יסתרו, אפילו תעמיד קמטים בקיסם

נוסח אחר: ״תייפה״ במקום ״תעמיד״.

7 – אוּחִידַה מְעָא אְללָּאה, ווּלָא מִיָּא מְעָא לְעְבְד

אחת מאת ה׳ ולא מאה מהעבד

נוסח אחר: פגישה אחת עם ה׳ ולא עם העבד. ה׳ סולח לעוון אדם אך לא כן העבד.

8 – אַזִי יָא יִממָּא, נוּרִילְקְ דָאר בוֹי

בואי, אמא, אראה לך את בית אבי

הפתגם נאמר על אדם המגלה אמת גלויה וידועה לכולם.

9 – אוּחִידַה בוּחִידָא, כָּא יִתְכְּלוּ זְבּיְיבָּאת

אחד אחד נאכלים הצימוקים

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי

20 – אִידָא זָאת מָא תְגּוּדְהָא סְעְרָא, ווַיִדָא מְסָאת, כָּא תְקְטַע סְנָאסֵל

כאשר היא באה [השעה], לא יפריע לה השער, ואם היא הולכת, היא קורעת שרשראות.

21 – אִידָא זָאתוֹ יִיָאמוֹ, יִסְטַח בְכְּמָאמוֹ

כאשר ימיו [הצלחות] הגיעו, הוא ירקוד אפילו בשרווליו

המתחיל לקצור הצלחה יכול להיות בטוח שהדבר יימשך. הוא יכול לרקוד את הריקוד המאופיין על־ידי הנעת השרוולים הרחבים

22 – אִּידָא חֵכּ לְהְלָאל בְהְלָאלוֹ, מַה תְסְאַל עַל נּזוּם אִילָא מָאלוֹ

כאשר תגרד הסהר בלבנה, אל תשאל על הכוכבים אם הם נוטים הצדה [נעלמו]

נאמר על אדם שהשעה משחקת לו, ואינו חושש ממתנגדים.

23 – אִידָא חְלְף לְקְממָּאר, תְמָא טָאב לְעָאבוֹ

אם הקלפן נשבע לא לשחק, בו במקום הוא מחדש משחקו

24 – אִידָא חְלְפוּ פִיק נְסָא, בִּית פָאיְקְּ

אם הנשים נשבעו [להינקם בך], אל תישן

25 – אִידָא חְלְפוּ פִיק רְזָאל, בִּית רָאקְּד

אם הגברים נשבעו [להינקם בך], אתה יכול לישון

26 – אִידָא חְפֵףּ סָאחְבְק, בְזֵק נְתִין

אם חברך הסתפר אתה יכול לירוק

התמונה כולה לקוחה מן ההווי הכללי. יושבים ברחוב. הגלב מגלח את ראשו של הלקוח, והבא בתור חייב להרטיב את ראשו על־מנת לא לעכב את האחרים. שמעתי גם הסבר אחר: אם חברך הסתפר לאחר יום השלושים, אתה יכול להרטיב את ראשך, דהיינו, התכונן גם אתה לצרות.

27 – אִידָא טְחָאק לְבְכיל, ענד לכרים תבאת

אם השפל גירש אותך, התארח אצל בעל הלב הטוב

המילה"בכיל" אינה די מוכרת לנו, תרגומה מערבית:
بَخِيل –קמצן-קמצני-קמצן מאוד, בעל יד קפוצה שמתקשה לבזבז

اذا جلاك البخيل عند الكريم تبات-וסטמארק מספר 1068

איִדָא גְ'לאָכּ אַלבְכִ'יל עַנְדְ וֵלְכַּרִים תְבָאת

28 – אִידָא טְלְקְּתְהָא, מַה תוּרִילְהָא בָאב אֵדָּאר

אם תגרש אותה, אל תראה לה את פתח הבית

נוסח אחר: … אל תראה לה את בית אביה (והרי ברור, שהאשה חוזרת להוריה אחרי הגירושין). לפי וסטרמארק מדובר על יחסי עבודה: שפחה מפוטרת, שבעל־הבית מבטיח לה עוד תעסוקה, משיבה: ״אידא טלקתהא…״ לפי בן־שנב, מציע הפתגם לא לתת עצות למי שאין אוהבים. וסטמארק מספר 716

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

      29 – אִידָא יְחֵב רְבְבִּי יִגְ'נִינִי, יִתְקְּבּ סְקַּף ווִיעְטִינִי

אם אלוהים רוצה להעשירני, הוא יקוב את התקרה ויתן לי

ניכר הוא שיששכר בן עמי שלט בשפה הערבית הקלאסית

המילה יִגְ'נִינִי – להעשיר אינה מילה שגורה בפי כל יהודי מרוקו

, غني ג'אני בערבית, פירושו עשיר

30 – אִידָא כָּאן בוּפְססִי טְבבָּאךְ, כִּיף תְכּוּן דִיק לְמְרוּזִייָּא

אם הגדרון הוא הטבח, איך תהיה המרוזייא ?

הגדרון הוא ציפור הידועה במרוקו כזוללת צימוקים.

את ה״מרוזייא״ מכינים על־ידי טיגון הצימוקים בתוספת סוכר.

31 – אִידָא כָּאן לְמְחְדְדת הְבִיל, יִכּוּן לְמְתְסְנַת עָאקֵל

אם המסַפר משוגע, יהא־נא המאזין נבון

כאשר מישהו מטיל אשמה על אחר, יבקש האחרון מן הנוכחים לא להאמין לו באמרו: אידא כאן

ראה וסטמארק 415: اذا كان المحدث احمق يكون السامع عاقل–

אידא כאן למחדת' אחמק יכון אלסאמע עאקל.

יששכר החלית את המילה :אחמאק" בהביל

32 – אִידָא כָּאְנְתְ דִיָאלְקְ סְגְרְהָא, וֹוִידָא כָּאנְתְ דְנָאס כְּבְבְרְהֹא

אם [הדבר] הוא שלך, הקטן אותו, ואם הוא של אחדים, הגדל אותו –

 כאן מדובר על ענייני אירוח.

33 – אִידָא כּוּנְתְ פְזְמָאעָא, כּוּן כְּבִירְהָא

אם תשתתף באסיפה, עמוד בראשה

יש שמתארגנת קבוצה לשם בילוי (ארוחה, יציאה משותפת), וכל אחד תורם דבר־מה.

הפתגם מזרז את האדם לתרום יותר מאחרים.

34 – אִידָא כּטִּיתִי פִייָּא, זְדדִּי ווּזְדדֵּק ווָאחִי

אם אתה מקלל אותי, סבי וסבך חד הם

35 – אִידָא כְללָּאק מוּל לְעָאטִי, תָאכֵּל בְסְכָאטִי

אם ה׳ עזב אותך, תאכל קרביים

36 – אִידָא כְללָּאק מוּל לְעְרְס כּוּל בְלָא כְסִיל יִדִיק

אם בעל־החתונה [השמחה] מרשה לד, אכול ללא נטילת־ידיים

37 – אִידָא כְּלְתְ אַנָא ווּלָאדִי, כְמְּלוּ לְמִייָּאדִי

אם אני וילדי אכלנו, הורידו מן השולחנות

פירוש: אחרי המבול.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד

38 – אִידָא כְנְזְ לְחְם, כָּא יִרְפְדוּהּ מֻווָאלִיהּ

אם הבשר מתקלקל, בעליו מוציאים אותו

קרובים צריכים לעזור בעת צרה.

39 – אִידָא כְסְר לְבָאיְיע, רְבְח סָארִי

אם יפסיד המוכר, ירוויח הקונה

40 – אִידָא כְרְזְ לִיהוּדִי מְן עִידוֹ, וְוִיל בוּהּ מְן טָאח פִידוֹ

כשיוצא היהודי מן החג, אוי לו למי שנופל־ לידיו

למחרת החג אין כסף ליהודי ואז הוא תובע בתוקף את מה שמגיע לו.

41 – אִידָא כְּתְרוּ לְכְטוֹרָא, רְפְד כְטָארְקְ נְתִין

אם ירבו הצלחות, קח את צלחתך

אם אנשים מרבים לעסוק באותו דבר, חפש משהו אחר.

ל כ ט ו ר א : נוסח אחר ״לכדורא״ (ירקות).

42 – אִידָא מָא כָּאן לְפְדְל, יִכּוּן גְ'לִיד רְקְּבָּא

אם אין רווח, יהא העורף שמן

על אדם שאינו עשיר, אבל יש לו קיום; אף שאין רווח, נשארת הקרן.

43 – אִידָא מָא פֻוְורְתִי, מָא תָאכְּלוּ

אם לא תבשל אותו [בישול מיוחד בעזרת אדים], לא תאכל אותו

44 – אִידָא מָא רִית מא תְסְבּבַקּ, סְבְבַּקּ רָאסְקְ

אט לא ראית [את] מי לקדם, קדם ראשך

45 – אִידָא מָאתְ לְפִיל פְעְדָאמוֹ רַסְמָאל

אם הפיל מת, בעצמותיו אוצר

נאמר על אדם שנפטר אלא שלא השאיר את בני־משפחתו בצרה, כי הוריש להם ממון רב. נאמר גם על אדם עשיר מאוד המפסיד חלק מממונו, ובמקרה זה הדבר אינו בגדר אסון;

46 – אִידָא מְן סְמָא יִחְדְיק, לָא מֵן אַרְדְ יאָדִיקּ

אם מן השמים שומרים עליך, לא מן הארץ תיפגע

47 – אִידָא מְסָא טְבְקּ, תְזִּי ווְסְלָא

אם ילך המגש, תבוא הטבלה

נאמר על אדם הרוצה לגרש את אשתו. אומרים לו, שאין בטחון שהאשה השנייה תהיה טובה יותר.

על המונח ״טבק״ ראה: בן עמי, עמי 77. (״טבלה״ היא לוח להובלת הלחם.)

48 – אִידָא מְסָא מְתָאעְקְ, סִיר מְעָאהּ

אם רכושך חלד, לד אחריו

נאמר על עשיר שהגיע לאשפתות. במקרה זה עדיף המוות.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד