מורשת יהדות מרוקו

101 – مرة الختيار ارمله

מרת אלח'יתיאר ארמלה

אשת הזקן אלמנה.

נגד נישואי זקן לאישה צעירה

102 – ما بتسعد الا المره وما بتتعص الا المره

מא בתסעאד אלא אלמרה ומא בתתעס אלא אלמראה

האישה נביאה אושר והאישה מאמללת

" הכל מן האישה ".

103 – ما بضرب المرة الا الخرا

מא בצ'ראב אלמרה אלא אלח'ארא

לא ירביץ לאישה אלא השפל

104 – المره زينت البيت

אלמרא זינאת אלבית

האישה יופי הבית

105 – كوني في بيتك قرده واضهري ع الناس ورده

כוני פי ביתכ קרדה ואצ'הרי עאלנאס ורדה

בביתך היי קוף, ובפני האנשים הופיעי כפרח

עצה לאישה לשמור על נקיונה והופעתה מחוץ לבית

106 – زياده جمعه ولا تطلع سمعه

זייאדה ג'ומעה ולא תטלאע סמעה

תוספת של שבוע ושלא יצא שם רע.

מסופר על אישה שהתחתנה, בעלה האכיל אותה מרורים והראה לה נחת זרועו.

רבים יעצו לה לעזוב אותו, בגלל יותר מסיבה אחת

אמרה להם את הפתגם לעיל.כלומר היא מוכנה להעניק לו תקופת נסיון אולי ירתע

296 – חירנא מעאהא מן די כאנת עאתק,

 וואשעאך מן די עמלת תראתק.

קשה היתה בהיותה רווקה,

פי-כמה עכשיו שהיא מניקה.

297 – כוני חרצא, ועטיני ב־טרשא.

אם חרוצה את, גם סטירה ממך לא איכפת.

אשה נבונה ומסודרת, מלא בלום את ביתה היא מפארת.(89 j. pineaux)

אין אשה כשרה אלא העושה רצון בעלה. (תנא צבי אליהו רבה ט׳)

עם טובת-לב, בשמים מושבן, ועם רעת־ירוח שעירים יחבקוך. (ספר המידות ה׳ יבי)

אשה צייתנית יכולה למשול בבעלה(טניסון)

298 –  אל־מרא תהרב מן א־שיב,

פחאל אל־כ׳רוף!, מן א־דיב.

האשה בורחת מהזיקנה, כברוח גדי מהזאב.

סוד אחד אין האשה מגלה, והוא: גילה. (פתגם צרפתי)

299 –  סחארא גלבת אל־חזארא,

ולי ב־לסאנהא-עבאתו.

המכשפה גברה על המחזרת, ובעלת הלשון צדה אותו

רבים הנלכדים באמרי-נופת, מאשר באיומי-תופת. (יוחנן טברסקי)

אשה קולנית ובעלת לשון, כשופר מלחמה מחריב תחשב. (בן-סירא)

בלשונה ־ נופת, בקרבה ־ נופת. (תחבמוני 91)

היטתו ברוב לקחה, בחלק שפתיה תדיחנו. (משלי ז׳ בא׳)

החשוב שבכלי נשקה של האשה, היא לשונה. (פתגם צרפתי)

בפה רך תשים אשה על בעלה עול קשה. (זה לעומת זה)

300 –  ידין אל־מרא אל־חאדגא, פ־טעאם אידאם.

ידי אשה חרוצה כשומן בתבשיל.

301 –  לא דיף גיר אלי דייפתו אל־מרא.

אין אורח, אלא זה שאשה מארחת אותו.

אשה מכירה באורחים יותר מן האיש. (ברכות ו׳

ע״א)

דעת נשים ועצתן.

302 –  אל־מרא, שאוורהא, ולא תעמל ב־ראייהא.

אשה, התייעץ איתה, ואל תעשה כעצתה.

שאל עצת נשים, ועשה הפכן. (מגן אבות כד בי) טול עצה מאשתך, ועשה את היפוכה. (פתגמים ומכתמים, לחנניה רייבמן)

303 –  אלי סמע ל־ראיי מרארנו, עבאה אל וואד.

השומע לעצת אשתו, נגיר עם זרם הנחל

כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהינום. (בבא מציעה

      אץלו לגבר עלבון גדול מלהיות נשמע לאשתו.

(משנה ראשונים לקלצקין)

304 – ראיי אל מרא מעאה כ'סארא

עצת אישה הפסד בצדה

עצת אשה יקרה יותר מדי, או זולה יותר מדי. (אלברטנו מברשיה)

אדם חכם אינו מגלה סודו לאשתו. (פתגם צרפתי)

 אל תגיד לאשתך מה שאתה רוצה להסתיר. (בני׳ל)

אלמנות.

305 – אל־מרא אלי מא תערפש תנווח,

כ׳סארא ימות ראג׳להא.

אשה שאינה יודעת לקונן, חבל על מות בעלה

      כבוד העוף בקנו. (רש״י, קמחי, שקל הקודש)

306 – אוגיהו פל-בית, ולא קנדיל ד-זית.

דמותו בבית, ולא מנורת שמן-זית.

307 – מא תעבי אל הג׳אלא וואכ׳א כ׳דהא מסמום;

אנתי תחבהא והייא תקול

אלאה ירחמ אלמרחום.          

אל תשא אלמנה גם אם לחייה זר פרחים הם,

 אתה תאהב אותה והיא תאמר:

 האל ירחם המרוחם.

אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמהו ( עבודה זרה יח' )

107- طاعة النسوان بتورث الندم

טאעת(אל)~נסואן בתורתי(אל)נדם.

ציות לאישה מוריש את החרטה.

108 – الفرس بتعرف خيالها والمره بتعرف جالها

אלפלט גתערפ חייאלהא, ו(א)למרה בתערפ רגיאלהא.

הסוסה מכירה את פרשה(רוכבה) והאישה מכירה את בעלה.

 נאמר על ההענות ושיתוף הפעולה בין האישה ובעלה, ובין הסוסה ורוכבה.

109 – غسلت اجريها ونسيت اللي مر عليها

ע׳סלת אג'ר יהא ונטית אלי מר עליהא.

 רחצה רגליה ושכחה את אשר עבר עליה.

 נאמר על כלה חדשה גאותנית המתעלמת מתקופת עוניה.

110 – ما تختار لكش زوجه على ضو شمعه

מא תח׳תארלכש זוג׳ה עלא צ׳ו שמעה.

אל תבחר לך אישה לאור הנר.

 קנית דבר חשוב, בדוק היטב.

مثل البصل قلب وراسه ابيض

״מתל(א)לבצל קלבו אחיצ׳ר וראסו אביצ'.

כמו הבצל, לבו ירוק וראשו לבן.

זקן שרודף נשים.

דעת נשים ועצתן.

302 –  אל־מרא, שאוורהא, ולא תעמל ב־ראייהא.

אשה, התייעץ איתה, ואל תעשה כעצתה.

שאל עצת נשים, ועשה הפכן. (מגן אבות כד בי)

טול עצה מאשתך, ועשה את היפוכה. (פתגמים ומכתמים, לחנניה רייבמן)

303 –  אלי סמע ל־ראיי מרארנו, עבאה אל וואד.

 השומע לעצת אשתו, נגיר עם זרם הנחל

כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהינום. (בבא מציעה

אין לו לגבר עלבון גדול מלהיות נשמע לאשתו.(משנה ראשונים לקלצקין)

304 –  ראיי אל־מרא מעאה ב׳כזארא.

עצת אשה, הפסד בצידה

עצת אשה יקרה יותר מדי, או זולה יותר מדי. (אלברטנו מברשיה)

אדם חכם אינו מגלה סודו לאשתו. (פתגם צרפתי)

 אל תגיד לאשתך מה שאתה רוצה להסתיר. (בני׳ל)

אלמנות.

305 – אל מרא אלי מא תערפש תנווח,

 כ׳סארא ימות ראג׳להא.

אשה שאינה יודעת לקונן, חבל על מות בעלה

כבוד העוף בקנו. (רש״י, קמחי, שקל הקודש)

306 – אוגיהו פל-בית, ולא קנדיל ד-זית.

 דמותו בבית, ולא מנורת שמן-זית.

307- מא תעבי אל הג׳אלא וואכ׳א כ׳דהא מסמום;

אנתי תחבהא והייא תקןל

אלאה ירחמ אל מרחום.

אל תשא אלמנה גם אם לחייה זר פרחים הם,

 אתה תאהב אותה והיא תאמר:

 האל ירחם המרוחם.

אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי:

 מן. השמים ירחמהו. (עבודה זרה יח׳)

זיקנה ונישואין.

308 – שארף מעשוק – מטחכא פ־סוק. 

זקן שבאשה יחשוק, יהי לצחוק בשוק.

זקן מאוהב, מעורר צחוק.(p. corneille)

309 – אלי כ׳רג׳ו מנו תלת ערוז,

מא בקאלו מא יכון ערוס.

מי שיצאו ממנו שלשה ענפים

אינו יבול כבר להיות חתן.

112 – مرة الاب غضب من الرب ما بتحب وما بتنحب

מרת(א)לאב עיציב מן(אל)רב מא בתחב ומא בתנחב.

אשת האב(אם חורגת) כעס מאלוהים לא אוהבת ולא נאהבת.

113- جمال بلا طهاره صحن ذهب عليه فاره

גימאל בלא טהארה, צחן ד׳הב /עליה פארה.

 יופי ללא טוהר כמו צלחת זהב ועליה עכבר.

114- نام على بطون جبال ولا تنام على بطون رجال

נאם עלא בטון גיבאל ולא תנאם עלא בטון לג׳אל.

טוב לישון על הארץ הקשה מלשון על בטני גברים רכים, בני אדם בוגדניים.

115 – جوز القصيره بحسبها زغيره

גיוז(א)לקצירה בחבסהא זע׳ירה.

בעלה של הנמוכה חושב אותה לצעירה.

בעל שמשלה את עצמו.

116 – خد الحلو واوقف قباله وان جعت شاهد جماله

ח 'ד(א)לחלו ואוקפ קבאלו ואן גיעת שאהד ג׳מאלו.

קח את היפה ועמוד מול ואם תרעב הביט ביופיו.

117 – عتب الارامل على المجوزين

גערות האלמנות על הנשואים.

118 – نامت ليلها الطويل وقامت مستعجله

נאמת לילהא(אל)טויל וקאמת מסתעג'לה.

ישנה את לילה הארוך וקמה ממהרת.

על אישה המעדיפה את השינה, על מלוי תפקידה בבית.

310 – משא יכ׳טבה אל־בנו,עשקהא ל־ראסו.

הלן לבקש אותה לבנו, חשק בה למענו.

311 –  אל מרא כבירא, נסאת אש עמלת

 מן די כּאנת סגירא.

אשה, ברבות ימיה, שוכחת מה שעשתה בנעוריה.

לא יזכור התיש שהיה תחילה גדי (זה לעומת זה 193)

כל פרה זקנה סבורה שמעולם לא הייתה לה עגלה (יוחנן טברסקי)

הרבי שוכח שאף הוא היה פעם תלמיד( זה לעומת זה 1798)

312 – שארף אידא עבא בנת סגר מנו,

 אכ׳רתו יציבהא מעא אכ׳ור סגר מנו.

זקן כי יקח בחורה צעירה ממנו,

סופו למצוא אותה עם אחר יותר צעיר ממנו

עלמה לאיש זקן – אגוד קשה לשן רעועה ( ספר המידות )

אל תחלל ביתך להזנותה . זה המשיא בתו לזקו ( סנהדרין עו' )

המשיא בתו לזקן, עליו הכתוב אומר " לא יאבה ה' סלח לו ( שם )

313 – אלי עבאת ראג׳ל שארף,

אכ׳רתהא טריקהא  תב׳אלף.

הנישאת לגבר זקן, סופה לשרך דרכיה.

אכזבה בנישואין.

 314 – קוואהא מנחום גיר בל־בוס.

מנחוס מרבה רק בנשיקות.

אהבתו מעוטה ונשיקותיו מרובות. (פתגם עממי)

315- כּסבתךּ ב־נקרא,וכ׳רג׳ מנךּ א־נחאס.

רכשתי אותך בכסף, ויצאה ממך נחושת.

נוסח אחר:

316 – חסבתך ד־נקרא,

ומא אנתי גיר נחאס.

חשבתי אותך לכסף, ואילו את רק נחושת.

317 – חסבתךּ כּרמא דל־כּרמוס,

וציבת פיךּ גיר א־נאמוס

חשבתי אותך לעץ תאנים, ומצאתי בך רק תולעים.

318 אל־וויל על א־ראג׳ל,

אלי מראתו גאלבא עליה.

 אוי לגבר שאשתו גוברת עליו

קלון לגבר היות אשת אשתו. (משלי יהושוע)

כבוד לגבר שרת אשתו, וקלון נמרץ היות עבד שלה. (משלי אגור מוי)

אומלל הוא הבית, בו התרנגולות קוראות, והתרנגול שותק. (פתגם איטלקי)

אשה המדברת כמו גבר, ותרנגולת הקוראה במו תרנגול, לא טוב להחזיקן.(92 j. pineaux)

אין שלום בבית אשר הקוראה דוגרת, והקורא כאילם לא יפתח פיו. (ספר המידות ה׳ א׳)

התרנגולת אינה צריכה לקרוא לפני התרנגול., (moliere)

319 – בייתני פי פנדק בן עישיא

וצבחת פי נדק אל פחם

הלין אותי בארמון נסיכים

והתעוררתי בחנות פחמים

320 – אלי עבאהא קצירא, יסחאבלו סגירא.

הלוקח אישה נמוכה, יחשוב אותה לצעירה

                                               אמון בגידה בנישואין

321 – זוואג׳ ב־נייא ול־חרת ב־נּייא.

                                     הנישואין באמונה, והחרישה באמונה.

האהבה תחבר שני לבבות, אולם האמון לבדו מחזיקם יחד. (ספר המידות וי)

האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אוהלך. (יבמות סב׳)

באהבה יתחברו הלבבות, ובאמון יתלכדו. (משלי יהושוע. פרק מזי)

322 – זוואג' א-נייא-תטטוויל אל-עמאר

נישואין באמונה מאריכים ימים

323 לא תפדח סררךּ, וואכ׳א ל־מראתך.

אל תגלה סודך אפילו לאשתך.

אל תגיד לאשתך מה שאתה רוצה להסתיר.Pineaux) 86)

תן אהבתך לאשתך, וסודך ־ לאמך. (ספר פתגמים מקבילים)

משfבת חיקך, שמור פיך(מיכה ז׳ ה׳)

 324 אלי מא חדרשי פ־חבאלת מראתו,

   יחבלהא־לו א־שיטאן.

מי שלא נכח בהריון אשתו, תהיה הרה מהשטן

אשה, גם משטן יבולה להיכנס להריון. (פתגם ערבי)

      תודה לאל! נכחנו, נשותינו הרות, לא נבחנו נשותינו

הרות. (פתגם ערבי, ראה ביאור)

325 אל־כּלאם מעא סּארייא, ול־מענא ל־ג׳ארייא.

דיבור עם אשתו – והרמז לשכנתו         

אל ישתה אדם בכוס זה, ויתן עיניו בכוס אחר.

      אליך אני פונה, בתי; הביני את,בלתי. (פתגם

326 לא תאמן בל־מרא אידא צלאת,

ב־נאר אידא עלּאת, ובל־כ׳יל אידא אולּאת.

אל תתן אמון באשה המתפללת, באש המשתלהבת, ומסוס הדוהר. 

הנשים הן צדיקות בכנסיה ־ מלאכים ברחוב ־ ושטנים בבית.(j. pine aux)

יש להיזהר מאשה מלפנים, מפרד מאחור, ומכומר מכל הצדדים.(105 שם)

סוס דוהר כמוהו כקבר פתוח. (דברים בשם אומרם 45)

אל תאמין באשה ואם היא משכלת. (גן שעשועים לילדי ישורון ח׳ 129)

רחק ממים אם יזעפו, ומאש עת תלהט, וממושל עת יקצוף. (משלי אסף ל׳ זי)

דק מן הדק הוא ההבדל בין אשה מלאך ואשה שידה. (צייטלין הי)

327 אל־ערוס ־ אוו קנדיל, אוו מנדיל.

החתן או שהוא נר מאור,

או שהוא סמרטוט שחור.

להינשא, זה להיכנס באומץ להגרלה, בה לא תמיד לוקחים את הברטים הטוב. melle de) (lespinasse

328 א־רפד אל ביד׳א מן אל־עוס וחרק אל־עוס.

קח הביצה מהקן, ושרוף הקן.

שבור החבית, ושמור את יינה. (ב. בתרא טז׳)

בחר לי היונה, ואסכים לקן שלה.sully)

אקח מן הנחש צרי, ורעל מדורתו אשליך. (ספר המחוזות, מעשה שמשון בטי)

תוכו אכל, קליפתו זרק. (חגיגה טוי)

אין לך משפחה שאין בה פסול. (פתגמים מקבילים ע׳ 143)

329- עביהא הייא, ונסה מנאיין הייא

קח אותה, ושכח מניין מוצאה

330 – חתא קדרא מא בקאת בלא כ׳טא.

אף סיר לא נשאר ללא מכסה.