משפחת נחמיאש-תולדות המשפחה


Nahmiash

רבי יוסף נחמיאשNAHMIASH

Nom patronymique d'origine hebraique, derive de l'ancien prenom biblique Nehemia se prononcant en Espagne et au Portugal Nahmias. Sous cette forme il etait déjà devenu nom patronymique en Espagne, des le XIIIeme siecle, porte par une illustre famille de de Tolede dont le plus celebre fut rabbi Yossef Ben Nahmias. Apres l'expulsion d'Espagne, le nom s'est particulierement illustre dans 1'Empire Ottoman (Salonique Constantinople, Hebron et Jerusalem) et au Maroc. En Afrique du Nord le nom est atteste des le XlVeme siecle et figure dans la liste Toledano des patronymes usuels au XVIeme siecle. Autres formes: Ben Nahmias, Amiache, Amias, Amiech, Ha Lamieche, Namia, Namias, Nihamiacb. Au XXeme siecle, nom moyennement repandu porte au Maroc (Marrakech, Haut Atlas, Safi, Meknes, Demnat, Tanger, Casablanca ) Algerie (Oranais, Algerois, Constantine, Bone, Sahara et aussi en Tunisie (Tunis)

RABBI  ITSHAK BEN NAHMIAS:

 Un des rares expulses d'Espagne en 1391  qui s'etablit au Maroc. II avait fui Cordoue ou il etait Dayan pour s'installer a Fes, alors que la majorite des expulses de 1391 prefera trouver refuge en Algerie. II entretint une grande correspondance avec les rabbins de la communaute d'Alger, devenue alors le centre de la Halakha au Maghreb.

  1. YAACOB NAHMIAS ACHKENAZI:

Saint miraculeux, connu dans tout le sud du Maroc et dont le tombeau à la Zaouia de Sidi Rahal, près de Demnate, au pied du Haut Atlas était un lieu de pelerinage populaire. Selon la tradition, il serait venu comme émissaire de Terre Sainte et aurait décidé à la fin de sa mission de rester au Maroc pour y propager l'étude de la Torah. Fondateur d'une illustre famille de kabbalistes.

AIT: Les fils en berbère. Plusieurs rabbins de cette famille – David, Yossef, Messod et Shaul – sont enterrés dans la cimetière du village de Tazdla, dans la vallée du Drâa à l'extrême sud marocain. Vénérés à l'égal saints, ils étaient particulièrement craints pour leurs malédictions.

  1. MESSOD: Rabbin miraculeux enterré dehors de l'enceinte du cimetière de Marrakech parce qu'il était mort en dehors la ville et que la coutume dans le passé sait de ne pas faire entrer en ville les corps des morts à l'extérieur des remparts, de crainte d'épidémies. Son épouse maudit les chefs de la communauté pour ce qu'elle . considéra être un outrage à la mémoire de son époux et à la suite de cette malédiction plusieurs notables moururent, ce qui augmenta encore plus la crainte de la malédictiion des rabbins de cette famille.
  1. SHAUL: Petit-fils de l'illustre rabbi Messod, fils de David. Chef incontesté de la communauté de Ouarzazate et des villages de la région, il s'installa à la fin de sa vie à Marrakech. Kabbaliste connu dans tout le Maroc, il a laissé une oeuvre considérable axée principalement sur le Zohar et la Kabbale, dont "Vayomer Shaul" (Tunis, 1931), commentaires sur le Pentateuque; "Bet Shaul"; "Yagued Le Shaul", sermons et midrachim; "Kodech Hiloulim", sur-commentaires sur le commentaire de la Torah de Rachi; "Guivat Shaul" (Tanger, 1905), sur la Kabbale. Après sa mort, son fils rabbi Shélomo, publia un recueil des révélations faites en rêves à son illustre père et qu'il appela "Vayishma' Shaul", paru à Tunis en 1909, dans l'imprimerie de rabbi Yaacob Guigui. La grande réputation de son père lui permit de recevoir pour ce livre les préfaces- recommandations des rabbins de Marrakech, Yaacob Ben Haim, Yamin Cohen, Shélomo Sebbag, Abraham Ben Moha, Abraham Zrihen; des rabbins de Safi: Aharon Raphael Nahmias, Shimon Dahan, Yaacob Ohana, Messod Ben David Veyossef, Yaacob Marciano; et des rabbins de Meknès: Raphael Abensour, Yaacob Berdugo, Moché Berdugo, Aharon Hassine, Raphael Berdugo et Haïm Messas.
  1. SHELOMO (1864-1937): Fils de rabbi Shaul. Rabbin à Marrakech. Il laissa un commentaire de la Torah, "Vayahkem Shélomo", édité par son fills rabbi Messod à Casablanca l'année de sa mort, 1937, et un calendrier perpétuel de l'an 5701 à l'an 6000, édité à Casablanca par l'imprimerie Moché Ymar.
  1. DAVD: Rabbin né à Marrakech en 1833, mort à Jérusalem en 1913. Après des études talmudiques à Marrakech, il monta à Jérusalem. Il fut ensuite appelé à servir de rabbin de la ville de Tanta, en Egypte. Auteur d'un livre de commentaires, "Mahané David".

R.Aharon :

Ne a la zaouia de Sidi Rahal, sa mere qui perdit son epoux dans une epidemiequi decima la communaute, l'amena a Safi, communaute alors repute pour con esprit d'entraide/ Le jeune homme ne tarda pas à se faire remarquer pour son érudition et son extrême piete. Adopté par le richard de la communauté M. Attias qui lui donna sa fille en mariage, il passa toute sa vie à enseigner dans la yéchiba que lui construisit son beau-père, qui entretenait à ses frais les étudiants nécessiteux, sans presque jamais en sortir. 

REUBEN:

Dirigeant communautaire à Tanger seconde moitié du XIXème siècle. Il fut le premier trésorier du Comité de la Communauté, la Junta élue au suffrage universel en 1891.

JACQUES:

Militant sioniste et publiciste à Tunis entre les deux guerres. Rédacteur de la "Semaine Juive", organe hebdo­madaire d'éducation et de défense juives, qui parut à Tunis en 1937-39. 

AHARON:

 Homme politique israélien, né à Safi, Maroc. Président de l'Association des Originaires du Maroc en Israël. Militant sioniste dès sa jeunesse, il avait organisé dans sa ville natale à la fin des annees quarante un groipe de 60 jeunes pionniers qui après une période de préparation au mochav Massouat Itshak dans le sud, s'établirent à Ramot Naftali dans la Haute Galilée. Du mochav il fut  appelé en 1952 par la Histadrout au poste de Secrétaire du Conseil Ouvrier de la ville de Safed, poste qu'il occupa jusqu'en 1974 . Cette année, il se présenta aux élections municipales sur une liste du parti travailliste et remporta la mairie. Il quitta la vie municipale pour l'arène politique  nationale en entrant en 1981 à la Knesset dont il devait devenir vice-président. Il fut chargé au sein du parti travailliste des relations avec le parti socialiste français. Après deux législatures à la Knesset il succéda en 1989 à David Moyal comme Président de l'Union des Originaires du Maroc en Israel à laquelle il donna un grand élan tant sur le plan de l'influence politique que de l'action culturelle. Il revint à la vie politique comme membre de l'Exécutif de la Histadrout dans la nouvelle  équipe mise en place par Haïm Ramon après la défaite du parti travailliste aux élections syndicales de 1993 et fut promu״ président de Michan, la société pour l'insertion par le travail des handicapés.

רבי נחמיאס מסעוד בן רבי יעקב

רבי נחמיאס מסעוד בן רבי יעקב 1484ארזי הלבנון

 ממזרח וממערב כרך ב' עמוד  222

נחמייאש בן יעקב מרבני דמנאת, " המלומד בנסים אשר כון ערי המערב נודרים נדרים וקופות לזכותו – בהסכמת רבני אספי לספר " וישמע שאול ", של נכדו.

 

רבי נחמיאס יוסף בן מסעוד     1013

 אולי ממראכש, בכתובתו נקרא " חסידא קדישא ופרישא המקובל סוה"ר – מלכי רבנן

Nahmias Name MeaningJewish (Sephardic; Nahmías): from the Hebrew name Nechemia ‘the Lord consoles’, ‘the Lord will console’ (English Nehemiah). According to Tibón this surname originated in Toledo. The distinctively French forenames are borne by Jewish migrants from former French colonies in North Africa.

All Immigration & Travel results for Nahmias

רבי יעקב נחמיאש

רבי יעקב נחמיאסארזי הלבנון

נולד בשאלוניקי בשנת תקס״ד. היה דיין ואחרי הרב קובו נתמנה לרב הכולל עם רבי אברהם גאטינייו ונשאר במשרתו עד סוף ימיו. משנפטר רבי שמואל ארדיטי, היה ההוא חולה וזקן מופלג ולכן לא קיבל באופן רשמי תואר ״הרב הגדול״. הסכים כרב הכולל על הספרים ״ויקרא יהושע״ תרמ״ב ו״אמר שמואל״, תרמ״ו. כתביו נזכרים בפי חבירו הצעיר רבי יהודה קובו. בראשיתו היה סוחר ו״מופת של נאמנות ויושר״. כנראה שהוא אשר המציא השיכר המצויין, שנודע עד ימינו בכל תורכיה בשם ״ראקי דילה קאזה דיל

חכם נאמיאס״ או ״ראקי נאמיאס״, שיכר מבית נחמיאס.

רבי יעקב נחמיאש

מחכמי דמנאת שבמרוקו, ומצאתי כתוב באגרת אחת שתארוהו בזה הלשון: הרב הקדוש המקובל האלהי המפורסם בנסים כמוהר״ר יעקב נחמיאש זלה״ה וביחס כתובה שביד זרעו תארוהו בזה הלשון: הרב הכולל, סיני ועוקר הרים, ענותן כהלל, סבא דמשפטים, שמו נודע בשערים המקובל האלהי וכו', הרב הנזכר הוא קבור בכפר הנקרא זאווית סיד רחאל והוא נק׳ מול אנמאי והוא מזרעו של הרה״ג מו״ה מסעוד נחמיאש זצ״ל.

מלכי רבנן, בערכו

רבי יוסף ב״ר יוסף נחמיאש [נחמיש-נחמיאס]

כרך ב- עמוד 911

רבי יוסף ב״ר יוסף נחמיאש ננחמיש-נחמיאס]ארזי הלבנון

שכמה מתשובותיו מופיעות בסוף ספר זכרון יהודה לר"י בן הרא"ש, היה מגדולי תלמידי הרא״ש. הוא חתם עם תלמידי רא״ש זרים בעדות על טפסים של תשובות מאת הרא״ש, שהוא מכיר את כתב היד ואכן התשובות הן מאת הרא״ש [ש"ת הרא״ש מהדורת מכון ירושלים כלל נה סימן י-ב הערה 4 [עמוד רמב] בהוספה מכתב יד: "אנו עדים חתומים מטה הכרנו שאלו השתי תשובות וגם החתימה שבסוף כל תשובה שובה שהיא כתיבת מורנו הרא"ש נר״ו, וחתמנו פה לראיה בשישה בתשרי שנת שמונים ואחת. יוסף ב״ר יוסף נ״ע ן׳ נחמיאש, שמואל בר יוסף אלנקואה, יוסף ב"ר משה נ״ע: ושם כלל עז סי׳ ב׳ [עמוד שכו סמוך להערה 26, הוספה מכתב ׳]: "אנו עדים חתומים מטה הכרנו בתשובות אלו ובחתימה שבסופם שהיא כתיבת מורנו שיחיה, וחתמנו פה בחודש מרחשון שנת פ״א. יוסף ב״ר יוסף ן' נחמיאש נ״ע, מתתיה ב״ר שלמה נ"ע. שני האישורים האלו מהחודש האחרון לחייו, וראה לעיל הערה 59]. מצאנו אותו חתום על פסק ביחד עם רבי יעקב בעל הטורים ועוד מגדולי אותו דור [להלן סימן עה: ׳החותמין יוסף בן קרישפין, יעקב בן הרא״ש ז״ל, יוסף ב״ר יוסף ס״ט ן׳ נחמיש, משה ב״ר אברהם ס״ט נתמיש' [בהקדמה לפירוש רבי יוסף בן נחמיאש למשלי, ברלין תרע״ב, מוזכר שרבי יוסף הוזכר בשו״ת זכרון יהודה סימן עח, וצ״ל ע״ה]. הוא נזכר בסוף הקדמת ספר חרדים: ׳הרב רבינו יוסף נחמיאש תלמידו של הרב רבינו אשר׳ [הוזכר בשם הגדולים בערכו]. גם אחותו של רבי יוסף ב״ר משה הנזכר נ״ע בן שושן [ייתכן שאביה הוא רבי יוסף בן שושן מתלמידי הרא״ש [ולא מסתבר שהייתה בתו של ר״י השני וכבר היתה מבוגרת בזמן הרא״ש]. מבני משפחת נחמיאש נזכרו בשו״ת הרא״ש רבי טודרוס בן נחמיש [כלל סח סימן כא] ורבי משה ב״ר אברהם ס״ט בן נחמיאש [שו״ת הרא״ש מהדורת מכון ירושלים תשובה חדשה סימן מא עמוד תפד]; אותו רבי משה בן רבי אברהם נזכר להלן סימן עה [ובסימן פו נזכר ה״ר משה בן אברהם נחמיש. ועי׳ בפירוש ר״י נחמיאש על אסתר עמוד יב, כו ועוד] ובסימן נב נזכר שוב רבי משה בן נחמיאש [אולי הוא אותו רבי משה ב״ר אברהם] וכן רבי יצחק בן נחמיש [סימן עט. בסימן עט נזכר הדיין רבי יצחק בן נחמיאש, ולא יוסף], אולי קרובי משפחתו של רבי יוסף נחמיאש.

בכת״י אמסטרדם [כתי״א; ראה להלן] מצאנו תשובות מאת רבי יוסף ב״ר יוסף בן נחמיש לפסקי שניים מחבריו, רבי אברהם ורבי משה הכהן, שנשלחו לו לחוות דעתו [להלן סי׳ קיג, סימנים פח-צ דפים 40א-42ב [אחד מהמיפתחים האלו, דהיינו שני עמודים סמוכים, היה חסר בצילום כתה׳׳י במכון לתצלומי כתבי יד]. רבי יוסף נחמיאש חיבר ׳פירוש סדר העבודה׳ על פי פירושי רבו הרא״ש, וכן פירוש למסכת אבות ולספרי ירמיהו, תהילים, משלי, קהלת ואסתר. בסוף אחת מתשובותיו בכתי״א הנ״ל מוזכר שחיבר גם פירוש לנזיקין ולנדרים ופירוש לאזהרות, עיי״ש. כמו כן כתב עוד תחינות ובקשות, וכן ספר בערבית בענייני תכונה [עיין במבוא המהדיר לפירושו על משלי].

שו״ת זכרון יהודה במבוא

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 95 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

דצמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« נוב    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31