דברי הימים מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל


דברי הימים מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל

 

מסמך ממכנאסרבי יוסף משאש זצוק"ל חיבר לא מעט ספרים, ביניהם אוצר המכתבים בשלושה כרכים. רבי יוסף יליד משאש, שלא ידע רווחה כלכלית בחייו במרוקו, כתב מכתבים רבים שתמורתם קיבל שכר לפי נדבת לבו של המקבל. הוא קיבץ ואסף וכתב באוצר המכתבים כרך א' את דברי הימים של העיר מכנאס, עיר הולדתו. בקטגוריה זו, אשתדל להביא את דבריו או כתביו של רבי יוסף אודות העיר מכנאס.

דברי הימים למכנאס.

סימן מח-כרך א'

למעלת החכם החשוב החוקר הנכבד, כמהר"ר שלום הלוי ישצ"ו.

שלשום הגיעני מכתב כבודו על ידי האיש כה"ר שמואל עטייא הי"ו, כולו רצוף אהבה, וענות צדק, תורה רבה אדוני על רוב אהבתך אלי, אף כי לא עשיתי עמך חסד, רק טיילתי עמך ממבוי למבוי, ונתכבדתי בחברתך לעיני הרואים, נוסף על שכרי בפועל עובד, ואך כך היא דרך טהורי הלב לחשוב מעט להרבה, האל יגמלך כל טוב סלה אמן.

מה שכתב כבודו לעבוד עמו עבודה קלה, והשכר הרבה, לערוך לפניו בכתב מפורש את דברי ימי כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבעיר עז לנו מכנאס יע"א, ימחול נא אדוני, אין זן עבודה קלה, רק כבדה וארוכה, ואי אפשר להגיע עד תכליתה, כי צריך לזה הרבה שאלות לזקני העיר, וחפוש מחפוש בכל שטרי זכיות של בעלי בתי כנסיות מיד מ י קנו ראשונה.

ואי אפשר להשיג מבוקשי על נכון ועל נקלה, רק צריך עדן ועדנין, ועם כל זה למען אהבתיה דמר, אטרח עמו בעבודה הזאת, ואך לאט לאט, כל שבוע אמסור לו דברי ימי אחת, כאשר תשיג ידי יד כהה, ואך : יען כבודו נוסע ממקום למקום, צריך תמיד להודיעני לאיזה מקום וליד מי אשלח, ושכרי על פי עבודתי, וכפי נדבת לבו הטהור, ושלום.

הצעיר, אני היום ס"ט.

החכם הלזה, הוא מערי תורקייא, ובא לחקור על ענייני ישראל בכל ערי המערב הפנימי והחיצון.

סימן נא-כרך א'

למעלת החכם החוקר הנכבד, כמוה"ר שלום הלוי ישצ"ו.

שלשום הגיעני מכתבו עם סך ארבעים צורום, על ידי ציר אמונים כה"ר שמואל עטייא בי"ו, ואני תכף לקבלת מכתבו הראשון, נגשתי אל העבודה, ולא יכולתי להשיג משום אחד מבעלי בתי הכנסיות שום שטר מקנה, כי כולם אמרו, צריכים לזה חיפוש מחפוש, ואפשר שלא ימצאו, כי כולם ירושה להם מאבותיהם, ובכן אספתי המעומרים של כתבים בלויים הנמצאים תחת ידי ומלוחות הכתובים משני עבריהם בכתב יד ישן נושן, התוליים באיזה בתי כנסת.

גם מפי זקנים ישרים ונאמנים, וסידרתי הכל על נכון, כאשר עיני קדשו תחזינה, בהדוגמא הזאת הראשונה, ואם תיטב ביעיניו, אמשוך עוד את דרכי כמוה, ואם יש בה חסרון יודיעני. ומה שכתב כבודו, שאוסיף עוד לתאר צורת הבית ותכונתו ומוצאיו וכו…

כי כן יעצהו הרה"ג כמוהר"ר וידאל הצרפתי ישצ"ו, ולידו אשלח כל המכתבים, כן אעשה בע"ה, ואך לא יאיץ ולא יגוש אותי כבודו למהר עבודתי, כי איש מהיר במלאכתו, לא תכון בצדק עבודתו, ובכן לאט לי, וה' יעזור לי. וזה יצא ראשונה :

1 – בית הכנסת הנקראת עתה על שם הרה"ג כמוהר"ר ברוך טולידאנו זצ"ל, ובפי מתי מעט, על שם כמוה"ר שמואל טולידאנו ישצ"ו, שהוא ראש לחברת גומלי חסדים תכב"ץ, היא עליה שעולין לה בעשר מעלות ועשויה כמין גם, צדה האחד בנוי על גבי מבוי קטן, שממנו נכנסים למבוי הגדול הנקרא מבוי לברגא ( מלה בערבית, והיא מגדל בעברית, על שם מגדל ישן שיש בסופו, העשוי לשמירת העיר בזמן הקודם.

וצדה השני בנוי על בית שער ובית התבשיל של החצר הראשונה שבפתח המבוי הקטן הנזכר, ובתוך הבית שער עומדים מדרגותיה, ועוד נמשכת על גבי בית שער של חצר אחרת הסמוכה לחצר הראשונה מאחריה, ואותו ההמשך הוא מיוחד לבדו, כמין חדר קטן, בכפה כמין קשת על פתחו, ושתי דלתות ומנעול, והוא גם כן בכלל בית הכנסת.

וכאשר נכנסים לבית הכנסת, נמצא החדר לצד שמאל, ובית הכנסת לצד ימין, ויש בה שני היכלות לספרי תורות ולספרי דפוס הבלויים, אחד עומד לצג דרום, נוכח החדר הקטן, ואחד עומד לצד מערב, וחלוק לרוחבו בשתי חלונות עשויות להאיר, הנשקפים למבוי לברגא הנזכר.

ובצד מזרח יש גם כן הרבה חלונות להאיר, נשקפים לרחוב גדול, וכן בצד מערב יש הרבה חלונות, נשקפים לשתי החצרות הנזכרים, וכל החלונות עשויות בלי סדר ובלי שום תואר, רק נקבים נקבים, מהם מרובעות ומהם ארוכות וצרות, ויש מהם בלא דלתות.

ויש מהם דלתות עשויות מחתיכות לוחות פשוטות בלי מנעלים, רק חתיכות עץ קטנטנות, עשויות כקולמוס משני עבריהם, תקועים במסמרים בצדם, שעל ידם הם נסגרים, ועוד יש בצד מערב חילון גדול נשקף על גג החצר החיצונה הנזכרת, אשר ממנו עולים בסולם קטן אנשי החצר ושמש בית הכנסת לגגות, להטיחם ולסודם בסיד מפני הדלף.

התיבה, היא של עץ מטלטלת, ארוכה וצרה, ועליה קובה של עץ, ופרח של עץ בראשונה, עומדת בין שתי קרנות, הגם נוכח החדר הקטן הנזכר, פני החזן לצפון, ואחוריו לדרום, גם התיבה וההיכלות הם בלי תואר ובלי הדר.

בתקרה תלויים הרבה כוסות גדולים, בשלשלאות של נחושת, רובם בכף היד של נחושת בראש השלשלת, ויש עוד עם ביצה בת היענה רקנית נקובה, אחוזה בחשוקי נחושת קלועים במקלעות פרחים ותמורות, הכוסות הם לעילוי נשמות שמביאים משפחת המת אחר פקידת שנתו, ובאמצע התקרה, יש כעין קובה עשויה מבנין, ומוקפת חלונות לגג.

ובאמצעה, תלוי פנס גדול עשוי מבדיל, מוקף זכוכית מכל מין צבע, וכתוב עליו באותיות כגולות, באשורית יפה שהוא לעילוי נשמת התה"ק, הרשב"י ורמב"ה זיע"א, ואת הכל מדליקין בערבי שבתות ויום טוב ובמוצאיהם, ובשני ובחמישי, ובכל יום שאין אומרים בו תחנון.

הפנס, מדליקין בשעות שמתנדבים האנשים ונשים לעילוי נשמת הצדיקים הנ"ל, והכוסות ממלאים אותם מים עד חציים, ונותנים בהם שמן זית, ומדליקין אותם בפתילות של פשתן ושל קנבוס, הפתילות עשויות כמו קמץ הפוכה, תחתיה עב ועגול שתהא נוחה לעמוד על השמן.

והזנב היוצא מאמצעה הוא שמדליקין, אלו הפתילות עושין אותן הזקנות, ולפעמים השמשים. ועוד יש בה ארון גדול, קבוע בקרן צפונית מערבית, שהוא אוצר כל הכלים הצריכים לבית הכנסת, סל של פתילות, אגודות פשתן וקנבוס, סל של שעוות, כד של חרס לשמן זית, קערה של חרס עם כף גדול של בדיל, לתת בו שמן בכוסות.

שמרטוטים ובלאות לקנוח יד השמש, מטאטים, מסמרים, סכין בלויה לכריתת השעוות, גם נר חנוכה, מעילים ומטפחות של ספר תורה שבלו, טליטות ותפלינות בלויות, כוסות ושלשלאות שנשברו, וכל היוצא בזה.

ובתוך החדר הקטן בפנה אחת אצל המזוזה מימין, עומד כסא גדול וארוך, ארבעה עמודים עגולים תקועים בארבע קצותיו, אחוזים למעלה בזר של עץ, ועליהם קובה של עץ, הכל מעשה אומן מפותח בציצים ופרחים, והוא עשוי לכלות לנשאן בו ביום חתונתן.

לאחר שבע ברכות, מבית אביהן לבית החתן, וכל בית הכנסת גם החדר הקטן, מלאים ספסלים של עץ, ארוכים ורחבים כי הישיבה עליהם היא בקפול הרגלים תחת העגבות, מהם קבועים במסמרים עם הכותלים, ומהם מונחים באמצע, ולכלם אין שום תואר והדר, ויש מהם שמקובל בידם שישבו עליהם רבנים גדולים זה מאות בשנים.

והזקנה והיושן מחופפים עליהם, ומטילים על גבם טלאים טלאים של עץ עם טסי ברזל, ועדין נדים ונעים, וקול שריקות כצרעה משמיעים, ויש ספסלים שעליהם מוצעים מחצלאות כמדתן, ויש לבדים ויש כרים, הכל בלוי מזוקן.

התקרה עשויה מקורות ארזים ארוכים מרובעים, ועליהם לוחות דקים. ועל הלוחות מעזיבה עבה, מעפר וסיד ואבנים דקים, וקרקעית הבית כנסת מרוצף באבני בנין פחותי ערך, ויש בה הרבה חפירות מלאות עפר, ומערב שבת לערב שבת מכבדין ומרבצין אותה, כל כתליה מבית ומבחוץ מסוידים בסיד לבן, אין בה שום משיחה בששר.

זמן הוסדה, חפשתי ומצאתי על חתיכת נייר דבוק על לוח עץ, שארית פליטת נייר גדול שהיה דבוק על אותו הלוח ותלוי בבית הכנסת הזאת, זמנו תשרי תקצ"ט לפ"ק  ,  והוא בלשון ערבית, והעתקתיו לך לעברית, וזה תוכנו : אבותינו סיפרו לנו, שזאת בית הכנסת נתייסדה בתחילת האף הששי, על ישי משפחת בני " דאווד אוחיון ", עדיין מהמשפחה הזאת קיים בעיר, וכלם מתפללים בה.

שברחו מכפרי המדבר סחרא מפני חמת המציק שכנינם הרעים, ובאו למכנאס הם וקרוביהם, ראש המשפחה היה שמו יעקב, ובנו בית הכנסת הנזכר, עם הסמוכה לה, אשר שניהם היו רק אחת, ונחלקו לשתיים, ונשארה בידם וביד זרעם עד שנת רנ"ו ליקב לפ"ק, שבאו הרבה אנשים חכמים ונבונים מגלות ספרד, וקנו מהם חציה.

והיו הם מנהיגיה וחזניה, עש שנת ש"ץ לפ"ק שנפלה כלה מםני הרעש שהיה בליל ט" באב, ונתפזרו קהליה לבתי כנסיות אחרים, ובשנת או"ת הברית לפ"ק באו אבותי הראשונים כמוהר"R יוסף טולידאנו, ושני בניו כמוהר"ר דניאל וחיים זיע"א, שהיו מגלות קשטילייא, ונתיישבו בפאס קרוב לעשרים שנה, ומפני המחלוקת באו למכנאס.

וקנו הבית כנסת הזאת כמות שהייתה נפולה, וחדשו אותה כמות שהייתה מקדם, וכל בני קהלה.  על כן יכולתי להעתיק מהחתיכה הנזכרת אחר עמל רב ותלאה עצומה, וחבל על דאבדין. ועם כל זה, אחר עומק המחשבה, וכפי מה ששמעתי מפי הזקנים, נוכל לגמור הדבר בכי טוב על פי השכל הישר, והוא, וכל בני הקהלה הראשונים, חזרו להתפלל בה כמקדם.

ואך הרבנים הנזכרים, הם שהיו מנהיגים אותה בכל דבר, והם הורישוה לבניהם, ובניהם לבניהם, עד הרבנים הגדולים והעצומים כמוהר"ר יעקב, הידוע בשם מהרי"Y ( ראשי תיבות מורינו הרב רבי יעקב טולידאנו זיע"א, ואחיו כמוהר"ר חיים, הידוע בשם מהרח"ט ( ראשי תיבות של, מורינו הרב רבי חיים טולידאנו זיע"א ) בני כמוהר"ר משה זיע"א, שהם דור ששי לכמוהר"ר יוסף הנזכר.

ומפני איזה סכסוך שהיה ביניהם, חלקוה לשניים, בכותל מפסיק בין צפון לדרום, וקבעו מדרגות אחרות בתחילת הכניסה למבוי מקוה טהרה, מצד ימין, לעלות בהן לשניה, שנפלה בחלק מהרח"ט ה נזכר ז"ל. ובית הכנסת שאנו מדברים עליה נפלה בחלק מהרי"ט הנזכר, הוא ושני אחיו כמוהר"ר ברוך, וכמוהר"ר אהרן זיע"א, והם הורישוה לבניהם, ובניהם לבניהם עד הדור הזה. שזרעם הם בעליה ומנהיגיה, ואין לשום משפחה אחרת חלק ונחלה עמהם.

שלוחי צבור שבה עתה, הם : כמהר"ר שמואל טולידאנו ובנו יחידו כמהר"ר אברהם ישצ"ו, והחכם הותיק כבוד הרב יוסף טולידאנו הי"ו, אחיו של הרב שמואל הנזכר, ובנו הרב יעקב, והחכם החשוה והכולל כמוהר"ר מכלוף טולידאנו, הוא בעל אחותי מרת מירא מב"ת, בכבוד הרב משה הי"ו, והחכם החשוב והכולל כבוד הרב משה טולידאנו בן הרב יוסף ז"ל.

כלם עוזרים זה לזה. והקהל שבה מתפללים, הם קרוב למאתיים נפש, ממשפחות שונות ומנהגי תפלתם הם כמנהג כל בתי כנסיות שבעיר. הבית הגדול והקדוש הזה שמש ישיבה גם כן לרבנן ותלמידיהם, ויצאה ממנו תורה ויראת שמים בכל דור ודור, מיום שנתחדש על ידי הרבנים הקדושים. כבוד הרב יוסף ובנין הנ"ל, ואפשר גם קודם להם.

והם וזרעם אחריהם הרביצו בו תורה ברבים, וגם אבותי הקדושים, כבוד הרב זכרי בן משאש, ובנו כבוד הרב מרדכי הצדיק, ובנו כבוד הרב שלום, וכבוד הרב דיד זיע"א, הרביצו בו גם הם תורה ויראה, רבות בשנים, וכמו כן עוד דודי הרב דוד הנזכר, בריש חידושיו למסכת ביצה.

זה מה שנתחדש לי בלמדי עם התלמידים בבית הכנסת הידועה הנקראת על שם הרב הקדוש מור זקני אבי אבי אמי, כבוד הרב ברוך טולידאנו זיע"א, וכמו כן עוד במקומות אחרים, והאחרון הגדיל, הוא מור אבי הרב הקדוש חיים משאש זיע"א, שהרביץ בה תורה ויראת חטא למאה וחמישים תלמידים במשך ארבעים שנה ויותר, בימים ובלילות.

וגם הוא בה למד מנעוריו אצל אחיו הנזכר זיע"א, וגם עתה בה לומדיםבני הישיבה הגדולה שבעיר אצל אדמו"ר כבוד הרב חיים בירדוגו, בימים ובלילות, יהי רצון שזכות קדושתה תעמוד, שתצא ממנה תורה ויראה עד כי יבא שילה בב"א.

זאת תורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומבואיו וכל חקתיו וכל תורותיו, ובטחוני חזק, שיהיו דברי אלה לחן ולכבוד בעיני כבודו, והנני מחכה לתשובתו הרמתה, תכף לקבלה, למען דעת איך למשוך עוד את עבודתי, ושלום.

הצעיר אני היו"ם ס"ט.

דברי הימים של מכנאס-רבי יוסף משאש ז"ל

אוצר המכתבים כרך א'מסמך ממכנאס

סימן נו

סדר חקת שנת תרס"ח לפ"ק.

ידידי החכם החשוב וכו, כמוה"ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שלום.

מכתבו הבהיר הגיעני, עם הסך ארבעה דורוס, ושמחתי הרבה, כי עבודתי מצאה חן בעיני קדשן מאוד, מאוד, ויברך אותי מלב עמוק, חן, חן ידידי ותודה רבה, והרי לך סדר עבודתי על בית הכנסת הסמוכה לההיא של מהרי"ט ז"ל.

זה הבית נקרא בפי הזקנים על שם הרב הקדוש מהרי"ט זיע"א, אחר שנפל בגורלו ושכללו, וזה רבות בשנים, שחזרו לקרותו על שם הרב הגאון, כמוה"ר אברהם עמאר הראשון זצ"ל ( נתבש"מ בשנת התרל"ב לב"ע, כאשר שמעתי ), שהוא קנה חציו, מהרב כמוהר"ר משה טולידאנו ואיחיו, זיע"א.

שהם דור ה' להמרי"ט זיע"א, בשנת התר"ב ליצירה, כאשר שמעתי, וחציו נשאר לזרע מהרי"ט זיע"א מדור לדור. עד עצם היום הזה. עוד נקרא בפי הרבה על שם מור אבי הרב הקדוש, כמוהר"ר חיים משאש זיע"א, כי הוא היה שליח ציבור קבוע ומנהיג, משנת תרל"ה לפ"ק עד שעלה לשמים בח" בתמוז התרס"ד ליצירה.

ועוד נקרא בפי מתי מעט מההדיוטות בשם " אצלא לכדר"א, שהיינו בית הכנסת הירוקה, על שום דלתותיה המשוחים תמיד בצבע ירוק במראה העשבים. הבית הזה, בנוי על בית שער, ובית התבשיל ובית דירה, של החצר הסמוכה לו, ועולים לו בשער מעלות העומדות בראש מבוי למדע"א, בעברית מקוה.

כי שם מקוה טהרה לבני העיר, והוא קרוב למרובע, ויש בו שתי עליות קיר קטנות, אחת לצפונו, ואחת לדרומו, בצפונית יש פתח פתוח לעלות ממנו לגג, ותחת מעלותיה יש מדרגות יורדות לאמצע החצר הנזכרת, כי גם היא הייתה בזמן הקודם של כמהרי"ט ז"ל, ומשם היא עולה לבית הכנסת, כאשר שמעתי.

יש באמצע תקרת הבית, קובה יפה ורחבה מוקפת חלונות על שמונה קצותיה, בשביל האורה, כל תקרת הבית והעליות., מלאים כוסות גדולים ויפים עם שלשלאות של נחושת שבהם נתונים, ותלויים בתקרות בסדר ישר, קרקע הבית והעליות הוא מרוצף באבני הבנין והוא תמיד מכובד ומרובץ.

יש עוד במערבה ובמזרחה הרבה חלונות לאורה, של מערב נשקפים לחצר הנזכרת, ושל מזרח למבוי הנזכר, ויש עוד בצד מערב חלון גדול, אוצר כל כלי תשמישיה, פתילות ושמן וכו….

יש בו שני היכלות של עץ המלאכה יפה, אחד בתוך בית הכנסת בצד מזרח, מלא ספרי תורה כשרים לקריאה, ועליו כתר מפותח בציצים ופרחים, עם צורת המנורה במזמור למנצח בנגינות, עם ציורים יפים של שושנים ואילנות במיני צבעונים, על נייר חזק, עם כיסוי של זכוכית לבנה, הכל מעשה ידי אומן.

והשני, קבוע בעליה הדרומית בצד דרום, ומלאכתו פשוטה, והוא מלא ספרי תורה ומעילים ומטפחות שבלו. יש בה תיבה יפה, עם קובה על ראשה, עשויים מעץ, מפותחים בכמה ציורים, ןמשוחים בששר (ז') [אכדית: šaršaru] צֶבַע אָדֹם שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ בִּימֵי קֶדֶם לִצְבִיעַת קִירוֹת וְכַדּוֹמֶה: "וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר" (ירמיה כב יד). ( מילון אבן שושן, ועומדת באמצע, פני השליח ציבור לצפון, ואחוריו לדרום.

כל ספסליה וכסאותיה פ-שוטים בלי תואר והדר, ועליהן מחצלאות ולבדים, מהם בלויים, ומהם חדשים. יש בה שני שליחי ציבור, הרב כמוהר"ר אברהם עמאר ישצ"ו – נקרא על שם זקנו הקונה הנ"ל – והחכם הוותיק כהה"ר מאיר טולידאנו בן כבוד הרב חביב ז"ל, שהם בעליה ומנהיגיה.

כמאה וחמישים נפש מתפללים בה, מנהגיה, כמנהג כל בתי הכנסת שבעיר. הבית הזה, אומרים ששמש גם ישיבה לתלמוד תורה איזה שנים בזמן הקודם, ואך עתה אינו אלא לתפלת שחרית דווקא. זה מה שהשיגה ידי עתה להגיד לכבודו מתוך הדוחק, כי יום ד' הוא יום חתונתי, ובשבוע הבא אמשוך עוד עבודתי ב"ה, ושלום

המעיר אני היו"ם ס"ט

דברי הימים מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל

נזמכנאס

ס׳ פינחס, ש׳ תרפ״ח לפ״ק.

אוצר המכתבים כרך א'

ידידי החה״ש וכר, כהה״ר יעקב הלוי ישצי׳ו. מכתבו הבהיר הגיעני, בו מפציר בי ליישב מאי דקשיא ליה על מ״ש במס׳ מגילה דף י״ב ע״א, והשתיה כדת, מאי כדת ? אמר רב חנן משום ר״מ כדת של תורה, מה דת של תורה אכילה מרובה משתיה, אף סעודתו של אותו רשע אכילה מרובה משתיה, עכ״ל, ופי׳ רש״י ז״ל, כדת של תורה, אכילת מזבח מרובה משתיה, פר ושלשה עשרונים סלת לאכילה ונסך חצי ההין, עכ״ל. וקשיא ליה למר, מה ענין אכילת מזבח לאכילת אדם? של מזבח היא גזירת הכתוב, דאין טעם למצות קרבנות? דע ידידי, כי כפי׳ רש״י ז״ל כן פירש ר״ח ז״ל, ע״ש בגליון הש״ס, וכן נמצא בליקוט אסתר בשם אבא גוריין ע״ש, וכוונתם, דאף שהקרבנות הם גזרת הכתוב, מ״מ נוכל למילף מנייהו גם לענין אדם, וכן אמר רמי בר חמא הפשט ונתוח בעולה והוא הדין לקצבים, וכוי (ביצה כ״ה), וכן גמרינן מכמה דברים בקרבנות דאזלינן בתר רובא אף דליתיה קמן, כמ״ש בחולין דף י״א ע״א, ע״ש.

 ואחר החפוש מצאתי בהגהות מהר״ץ חיות ז״ל, שכתב משם הגר״א ז״ל, ראיה אחרת לדת של תירה, ממ״ש באבות פ״ו כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, הרי דבפת לא נתנו שיעור, ובמים נתנו שיעור, משמע.. דאכילה מיובה משהיה, וקלסיה לפי׳ זה, שכתב עליו, דפח״ח, ע״ש. ואך לדעתי המעט, קשה טובא על דברים אלו, א/ דכ?אי אולמה דמשנה דאבות, על דברי ר׳ מאיר דהכא, והלא כאשר נקשה עליה דר״מ, מנ״ל דדת של תורה אכילה מרובה משתיה, כן נקשה על ההיא דאביתד ב/ דלא דמו כלל. דהכא מיירי בשתית יין, והתם באבות במים? ג׳, דלדעתי המעט נראה ברור, שאין פירוש ומים במשורה תשתה דהיינו בקצבה, דלמה ייא ישתה כדי שביעה, הלא המים מצויים בכל מקום ובחנם? ועוד מה תועיל לאדם משורה אחת של מים להסיר צמאונו, הלא המשורר! היא רק חלק אחד משלשים וששה בלוג כמ״ש במס׳ מציעא דף ס״א ע״ב, ע״ש, ואיך יתנו שיעור כל כך קטן דלא חזי כלל, ועוד שאם כוונתם ז״ל לענין קצבה, הו״ל לומר  משורת מים תשתה, או ומים משורה תשתה ?

ומדאמרו במשורה, נר׳ ברור לדעתי, שהוא ע״פ מ״ש בש״ס ע״ז דף י״ב ע״ב, וז״ל לא יניח אדם פיו על גב־ הסילון וישתה, מפני הסכנה, שמא תכנס לו עלוקה לתוך פיו, וכן לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת, מפני העלוקה, ע״ש. ופי׳ רש״י, בידו אחת, ממהר וזורק בפיו ואינו בודק, אבל בשתי ידיו, יכול לעכבו בידו ויעיין, ע״ש. ומשמע פשוט דבכלי עדיף מכלהו, ולכן צוד, כאן התנא, ומים במשורה תשתה, דוקא במשורה, דהיינו בכלי, ונקט במשורה, ולא בכלי, בא ללמד, שלא תדקדק על הכלי שיהיה חשוב, רק אפילו במשורה שהיא מדת הלח, דהיינו כלי פחות, שתה בו, ולא תשתה מפיך לסילון וכר, כמש״ל, וא״כ דברי הגאון ז״ל קשה להלמם.

ואך לקוצ״ד נר׳ להביא שתי ראיות שפירי שהנביאים אשר דבריהם ומעשיהם כשל תורה, כמ״ש במס׳ ר׳׳ה דף י״ט ע״א דדברי קבלה כדברי תורה דמו, ע״ש. והם, חדא, דכתיב בש״א כ״ה, במנחת אביגיל לדוד, ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם, ושני נבלי יין, וחמש צאן עשויות, וחמש סאים קלי, ומאה צמקים, ומאתים דבלים, ותשם על החמורים, ופי׳ רש״י ז״ל, צאן עשויות, ממולאות בשר דק ובצים, ע״ש, ומאה צמקים, מאה אשכולות של ענביש יבשים, כמ״ש יב״ע, ע״ש, ומאתים דבלים, מאתים ליטראות של דבילה, כ׳׳פ יב״ע, ע״ש, או מאתים עגולים, כמ״ש רד״ק ורש״י והמצודות, ע׳׳ש. הרי לך כמה מיני מאכל, רבים וגדולים, ואין עמהם כי אם שני נבלי יין, ללמד שאכילה מרובה משתיה, ואביגיל היתר. אשד. נביאה, כמ״ש במגילה דף י״ד, ע״ש, ומעשיה כשל תורה. ב. כתיב בדוד, בש״ב וי, ויחלק לכל העם וכו׳ לאיש חלת לחם אחת, ואשפר אחד, ואשישר. אחת, ופירשו בש״ס פסחים דף ל״ו ע״ב, אשפר, אחד מששה בפר, אשישה, אחד מששה באיפה, ולא הזכיר יין כלל, ואך שמואל פירש התם, אשישה, גרבא דחמרא, ע״ש, וכ״פ המפרשים ז״ל עיי״ע, ואף שלא נתנו שיעור לחלת לחם, מ״מ ממילא ידעינן שהיא גדולה מאד שיאכלו בר, חלק מעשה בפר, ועמהם רק גרבא דחמרא, הרי דאכילה מרובה משתיה, ואך היינו דוקא לפי פי׳ המפרשים דאשישה, הוא שם כלי של יין, דהיינו צלוחית של יין, אבל לפי׳ רש״י ז״ל שם בגמרא, שפי׳ גרבא דחמרא, איפה של יין, ע״ש א״כ תהיה השתיה מרובה מאכילה, כי איפת יין היא ע״ב לוגין, ומוכרחים לומר, איו שהיו פרים גדולים מאד, שחלק מששה בכל אחד, עם חלת לחם כמדתו, יהיו מרובים משתיה, אף שהיא ע״ב לוגין, או מפני שהיין של ארץ ישראל משובח, לכן נתן להם הרבה להוליך כל אחד לביתו, לשתות ממנו מעט בכל פעם, ולעולם אכילה מרובה משתיה. זהו הנר׳ לע״ד בזה.

היו״ם הזה, ס׳׳ס

אחרי מופלג ראיתי, שמ" ש רז״ל, ומים במשורה תשתה, הוא לישנא דקרא ביחזקאל ד׳, וז״ל: ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים  שקל ליום. מעת עד עת תאכלנו. ומים במשורה תשתה שישית

־ההין מעת עד עת תשתה. ע״כ. והגה קשה לי, שמהכתוב משמע, שהמשורה היא ששית ההין, שהיא שני לוגין, כי ההין הוא י״ב לוגין כמ״ש במנחות דף פי׳ח ע״א, וכ״כ רש״י ז״ל בפי תצוה, דרבע ההין הוא שלשה לוגין, ע״ש, ואיך אמרו במציעא דף ס״א ע״ב, שהמשורר. היא חלק מל״ו בלוג ? ואחר זמן ראיתי לרד״ק ז״ל שם, שכתב וז׳׳ל, ומים במשורה תשתה, ארז״ל כי משורה מדד, קטנה אחד משלשים בלוג, (ט״ס וצ״ל משלשים וששה כמ״ש) ומ״ש ששית ההין, לא אמר שהמשורה ששית ההין, אלא שלא ישתה מעת לעת אלא ששית ההין, ומאותו ששית ישתה במשורה כעט מעט, שלא ישבע מהמים באחת מן הפעמים וכוי, ע״ש. וזה הודעה לישראל על זמן המצור שיהיו בצער אין אוכל ואין מים, ע״ש. וא״כ למדנו שפי׳ ומים במשורה, הוא רק משל, שלא ישתה הרבה בפעם אחת רק מעט מעט, ואף שהכתוב נאמר רק לעת המצור שלא היה להם מים, מ״מ היא עצה סובה ג״כ אף בעת שיהיה לאדם מים רבים, שישתה ־ק מעט מעט, ולא הרבה בפעם אחת, והיא על דרך הרפואה, כמ״ש בס׳ ארח לחיים סוף דף 69, ע״ש. דוה־ כוונת רז״ל באבות, ומים במשורה תשתה, דהיינו כעס מעט, ולא הרבה בבת אחת, ולא נתכוונו כלל ־לצוב רק משורה ולא יותר, אלא ישתה הרבה מה שירצה, ואך לא בבת אחת, רק מעט מעט בסירוגין. "אך מש״ל בשם רש״י ז״ל בפסחים ל״ו ע״ב, דגרבא הוא איפה של יין, צ״ע, שהרי במסכת ־.־ימות פיו״ד משנה ח׳, אמרו, כל גרב שהוא מחזיק סאתים, ע״ש, ובגטין דף ס״ט ע״ב פי׳ רש״י תלתא גריב׳, סאין, ע״ש, משמע שהגרב הוא סאה? ואפשר לומר דגרבא לחוד וגרב לחוד, וגרב יש בו גדולים וקטנים בני סאתים ובני סאה. ע״כ.

אוצר המכתבים כרך א' – דברי הימים של העיר מכנאס – רבי יוסף משאש זצוק"ל

סימן נח.

אוצר המכתבים כרך א' – דברי הימים של העיר מכנאס – רבי יוסף משאש זצוק"למכנאס

שנת תרס"א לפ"ק. – 1901

ידידי החשוב. טרם קבלת מכתבו, הנני מגיש לכבודו עוד דבר מה מעבודתי, והוא במבוי לברגא, יש עוד בית הכנסת רחרת, נקראת בפי הזקנים על שם הרב הקדוש שלמה טולידאנו, בוא דור ח' לכבו ברב יוסף ז"ל שבא מגירוש קשטילייא, כמ"ש בדברי ימי בית הכנסת של מהרי"ט ז"ל, ויש שקורין אותה על שם הרב הגאון שמואל עמאר ז"ל הנזכר, אחר שנות ת"ר לפ"ק.

ויש קורין אותה על שם בנו הרב הגאון שלום עמאר זצ"ל, אחר שנתבש"מ מר אביו הנזכר בשנת תרמ"ט לפ"ק, ויש שקורין אות על שם החכם כבוד הרב אברהם טולידאנו ז"ל הנזכר, ואך בפי הכל נקראת בשם בית הכנסת הקטנה, על שם קטנותה שהייתה מקודם, כי תחילתה הייתה רק בית אחת מזרחית מבתי החצר הנקראת על שם החכם כבוד הרב לוי טולידאנו ז"ל.

שמעתי שנתייסדה אחר שנת ת"ק לפ"ק, וזה כשלושים שנה, קנו בעליה בית אחת הסמוכה לה מאחריה, בחצר שלפניה הנקראת על שם כבוד הרב רפאל טולידאנו הי"ו, וסתרו את הכל, ועשו משני הבתים בית כנסת יפה ומרובע, ופתחו את פתחה בדרומה בתוך בית שער של חצר רבי לוי הנזכר.

ובנו על כל פני דרומה עלית קיר קטנה, ועל כל פני צפונה עשו היכל לספר תורה יפה מאוד, כולו מעץ מפותח ומשוח בששר ומצוייר בציורים נאים, ועליו עטרה יפה, עם צורת המנורה משולשת, אחת עם מזמור למנצח בנגינות, ואחת עם מזמור אשא עיני, ואחת עם אנא בכוח, וכמה פסוקים ושמות הקודש.

הכל על ניירות חזקים עם כמה ציורים יפים, פרחים ושושנים, עם כיסוי של זכוכית לבנה, ובתוכה יש עמוד מרובע של בניין חזק שעליו עמוסים עצי ארזים מרובעים הנשאים תקרתה, וכל אורך העמוד על ארבעת רבעיו, מפותח בכמה מיני ציורים יפים ממולאים במיני צבעונים, אבל התיבה והספסלים הם פשוטים בלי הדר.

התיבה עומדת באמצע, פני השליח ציבור למזרח. אדמתה מרוצפת באבנים אדומות יפים, בתקרתה תלויים כוסות בשלשלאות נחושת יפות בסדר ישר, ויש הרבה כוסות שכתוב עליהם במי זהב שם בעליהם הלב"ע, יש בה עוד היכל קטן תחת ההיכל הגדול, אוצר כל לכי תשמישיה פיתלות, שעוות, שמן וכו…

גם מטפחות וחגורות ומעילים של ספרי תורה שבלו, יש בה הרבה חלונות לאורה, נשקפים על שני החצרות הנ"ל, עם דלתות ומעולים יפים, יש בה שלושה שליחי ציבור, כבוד הרב ידידה טולידאנו יש"ץ, וכבוד הרב מרדכי עמאר בן כבוד הרב שלום הנ"ל, וכבוד הרב מאיר טולידאנו יש"ץ, בן כבוד הרב דוי הי"ו, אחיו של כבוד הרב ידידה הנזכר.

בני כבוד הרב אברהם הנ"ל, ואבותיהם הם היו שליחי ציבור מאז ומקדם, כחמישים איש מתפללים בה, מנהגיה כמנהג כל בתי הכנסת שבעיר, הבית הזה, אומרים ששימש גם ישיבה לתלמידי חכמים הרבה שנים בזמן הקודם, ואך עתה אינו משמש רק בית תפילה לשמע, ומשבת לשבת משמש ישיבה לתלמידים ללמוד מדרש רבה, זה מה שישי להודיע לכבודו עתה, ועוד אמשוך עבודתו בע"ה, ושלום

אני היו"ם ס"ט

דברי הימים מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל

סימן ס' אוצר המכתבים כרך אמסמך ממכנאס

סדר הנזכר שנה הנזכרת.

ידידי החכם החשוב וכו.., כמה"ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שלום.

עוד טרם קבלת מכתבו, טגיש לכבודו מן המוכן, והוא, במבוי מקוה טהרה, יש עוד ב' בתי כנסיות, לןבד של מהרי"ט ז"ל שבתחלת המבוי, כאשר הגדתי לך, האחת, נקראת בפי הזקנים על שם הרב הגאון כמוהר"ר יוסף בהתית זיע"א, ואחר החיפוש מצאתי בהיכל בית הכנסת נייר דבוק על לוח אחד כתוב בכת יד ישן נושן, שנשאר רק רשום האותיות.

ואחר עמל רב בצירוף אחד מבחברי קרינו אותו וזה לשונו : הבית הכנסת הקדושה הזאת, היא של מרנא ורבנא דמי לבר אליהן, יחיד בדרא, הרביץ תורה וחסידות וקדושה בישראל קרוב לשבעים שנה בזאת  הבית, מבאר תורתו שתו כמה וכמה רבנים וחכמים קדושים, הדיים המצויין סיני ועוקר הרים, סבא דמשפטים כמוהר"ר יוסף בן בהתית זיע"א, עלה למרום י"ג ניסן אחר חצות שנת התע"א לבריאת העולם.

אשר בנה לו אביו , רבינו הקדוש כמוהר"ר ישעיה זיע"א, שבא בגלות  האחרון של ספרד, והורישה לזרעו אחריו הרב החסיד כמוהר"ר יעקב זצ"ל, נתבש"ם בשנת תקל"ה לבריאת העולם, זהו מה שיכולנו להכיר.

כי עוד נמצאו בו הרבה דברים שלא נשאר בהם שום רושם כלל. ואך בפי הכל נקראצ על שם הרב המפורסם נשיר ישראל כמוהר"ר שלמה בן הרוש זלה,ה, הוא קנה אותה מזרע קודש הנזכר שעלו לשכון כבוד בארץ הקודש אחר שנת ת"ר לפ"ק, כאשר שמעתי מזקן אחד, ועדיין היא של יורשי כמהר"ש הנזכר,אין זר אתם.

עוד היו לבית הכנסת הנזכר בעלים אחרים, כבוד הרב שלם אדהאן, וכבוד הרב אברהם לעגימי, וכמוהר"ר בנימין לכרייף ז"ל, כמו שכתוב בסדר משפטים ישרים ח"א סימן שמ"א, היא בנויה בתוך החצר החמישית לימין הנכנב למבוי הנזכר.

פתחה במזרחה נגד פתח החצר, והיא יפה ומרובעת, יש בה ב' היכלות לצד צפון, מעשה ידי אומן, עם עטרות וצורת המנורה, גם תיבה יפה, פני שליח הציבור לצד מזרח, גם הרבה כוסות עם שלשלאות יפות תלויים בתקרתה.

ספסליה פשוטים, אדמתה מרוצפת אבנים יפות, יש בה חלונות לאמצע החצר להאיר, גם יש בה חלון בקרן דרומית מזרחית לאוצר כל לכיה, שמן ופתיליות וכו. גם יש באמצע כותל מערבה תקוע מסמר עב וארוך, ואמר לי זקן אחד מהמתפללים בה, כי שמע, שהוא מימי הרב הקדוש כמוהר,ר בהתית זיע"א, שהיה תולה בו מעילו בעת שבתו ללמד לתלמידיו.

וכאשר שאלתיו הלא המסמר גבוה יותר מקומת אדם ארוך ? והשיב שהיה למטה, ומפני הילדים שהיו נתלים בו, הסירוהו והגביהו אותו, ולא רצו להזניחו מפני צד הקדושה וזכרון לש הרב הקדוש הנזכר זיע"א, וכן סיפר לי השמש, שהוא בעצמו הגביהו.

ואלה שמות שלוחי צבור ששמשו בה שעדין זכורים בפי הזקנים : כבוד הרב אברהם אלבאז ז"ל, וארחיו כמוה"ר דוד וואקראט ז"ל, וכמה"ר משה בירדוגו ז"ל, ואחריו כמה"ר יעקב משאש ישצ"ו, בן דודי כמוהר"ר דוד זלה"ה, שהוא עומד עתה ומשרת שם. כמאה איש מתפללים שם.

הבית הזה שימש גם ישיבת תלמוד תורה בימי הרב הקדוש הנזכר כאשר כתבנו, ואחריו לא נודע דבר, ואך מור אבי זיע"א, למד בו איזה שנים רק בימות הקיץ, שהיה החום גדול בבית הכנסת של מהרי"ט זיע"א.

והבית הזה הוא קר כמו מרתף, כי הוא טמון בחיק כמה חצרות הסובבים הודו, וגם הרב החסיד כמוהר"ר אהרן חלוואה זצ"ל, תלמידו של אבא מארי זצ"ל, הרביץ בו תורה איזה שנים, ועתה הוא קבוע רק בשבתות ובמועדים ללמוד דינים ומוסר לכמה בעלי בתים, אצל החכם כמה"ר יהודה הלחמי הי"ו, בן כמוהר"ר אברהם זצ,ל, וגם בלילות הוא קבוע תמיד ללמוד המשניות לכמה בעלי בתים עם החכם הנזכר, זהו מה שהשיגה ידי עתה, ושלום

הצעיר אני היו"ם ס"א

דבריט הימים של מכנאס לפי כתביו של רבי יוסף משאש

סימן סדמכנאס

סדר ואתחנן שנה תרס"ח לפ"ק

ידידי החכם החשוב, כמה"ר שלום הלוי ישצ"ו, שלום, שום. אף טרם קבלת תשובתו על העבר, הנני משיג עוד לגבודו דבר מה מעבודתי, והוא, במבו מקווה טהרה, יש עוד בעת כנסת, בצדה ממש של כמהרי"ו בהתית זיע"א, כותל מפסיק ביניהם, ואך זו גדולה הרבה מההיא, פתחה פתוח למבוי הנזכר.

ארכה יותר על רחבה, יש בה ב' היכלות פשוטים, אחד באמצע כותל מערבה, ואחד באמצע כותל צפונה, התיבה עומדת באמצע, פני שליח הציבור לצפון, הספסלים והכסאות כולם בלויים מזוקן, יש בה הרבה כוסות וכו כחברותיחה.

היא נקראת על שם הרב הגאון המפורסם, כמוהר"ר רפאל בירדוגו זיע"א, והרבה קוראים אותה עוד על שם בן בנו הרב הגאון כמוהר"ר יעקב זיע"א, זמן הווסדה, שמעתי מהחכם הישי כמה"ר יצחק בירדוגו ישצ"ו, בן דודו של כמוטהרי"ע הנזכר זצ"ל, קיבל מאבותיו, שהיא עתיקה הרבה, ואבותיהם הראשונים שבאו מגלות א' של ספרד בשנת רנ"ב לפ"ק.

קנו אותה מבעליה וחידשוה, ויוד שמע, כי הייתה בנויה בתוך חצר אחת, כמו הבית כנסת שבצדה הנ"ל, ואחר שנפלה החצר מזוקן, קנו אבותיהם הראשונים ז"ל את אדמתה והוסיפוה עם בית הכנסת, כאשר היא היום גדולה ורחבה, רובה של משפחת בירדוגו זרע ר"ב אדמו"ר הנ"ל זיע"א, ומעוטה של משפחת טולידאנו זרעו של מהרי"ט זיע"א.

בא להם מאיזה ירושה, או מקנה בשנים קדמוניות. הרבה שלוחי ציבור יש בה, החכם כמוה"ר פתחיה בירדוגו ישצ"ו, והרב כמוהר"ר דוד בירדוגו ישצ"ו, בן כמוהרי"ץ הנ"ל, תלמידו של אבא מראי זיע"א, והרב הגאון כמוהר"ר יהושע בירדוגו שיצ"ו, ואחיו כהה"ר יהודה הי"ו, בני הרב הגאון כמוהרי"ע הנ"ל זצ"ל, ועוד בניהם עוזרים על ידם, יש בה קהל כמאה וחמישים נפש, מנהגיה כמנהג כל בתי כנסיות שבעיר.

הבית הקדוש הזה, שימש גן ישיבה לתלמידי חכמים בזמן הקודם לכמה רבנים וחכמים מבני משפחת בירדוגו זיע"א, כאשר שמעתי, גם הרב החסיד כמוהר"א חלואאה זלה"ה הרביץ בו תורה איזה שנים, כאשר זכורני.

גם הרב החסיד התלמודי הנפלא, כמוהר"ר חיים מוריגון ישצ"ו, תלמידו של אבר מארי זיע"א, הרביץ שם תורה כמה שנים, ועתה הוא רק לשתפילות שמ"ע, ובו מתכנסים כל רבני העיר וחכמיה ורוב רהילה ישצ"ו בכל ערב ראש חודש אלול, מאחר הצהרים עד הערב לעשות פקיון נפשות של בני העיר בכסף צדקות שקיבצו מהבתים ומהחצרות והחנויות.

ושם מחלקים כל כסף הפדיום, גם בו מסדרים כל הגטין על ידי הרב כמוהר"ר יהושע הנזכר, ישצ"ו. זהו מה שיש להודיע לכבודו עתה, ושלום

אני היו"ם ס"ט.

דברי הימים מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל

סימן סח כרך א'
בית הכנסת תלמוד תורה מכנאס

סדר הנזכר, שנת תרס"ח לפ"ק

ידיד צרור המור, ריחו לא ינמור, החכם החשוב, כמה"ר שלום הלוי ישצ"ו. שלום. שלום.

שלשם הגיעני מכתבו הבהיר עם יו"ד צורוס, חן, חן אדוני ותודה רבה, ומאד שמחתי כי כל דברי מצאו חו בעיני כבודו, ואודות התנצלותו על אחור תשובתו, כי לא היה בעיר, כן שמעתי מהזולת, והרי לך מן המוכן לפני.

בצד שמאל מבוי מקוה טהרה, יש עוד מבוי כמדתו, נקרא בזמן הקטדם בשם מבוי אשי"ך ( נגיד בעברית ), על שם איזה נגיד של הקהל שהיה דר שם, כן שמעתי מזקן אחד שכן נמ"ך אצלו בשטר ישן, ואני מצאתי באיזה שטרות ישנים, שנקרא מבוי מוהריק"ו על שם הרב הגאון כמוהר"ר יקותיאל בירדוגו זיע"א.

ואך עתה נקרא בפי הכל בשם מבוי " לחכם " על שם בנו, הוא הרב הגאון המפורסם כמהר"ר יעקב בירדוגו זיע"א ( נתבש"מ בשנת גר"ת לפ"ק ) הידוע בפי כל בשם " החכם " שמעתי הטעם, כי בזמנו, היה איזה בלבול בעיר תיטואן יע"א מהערביים, ובאו איזה יהודים לגור פה, והיו מתפללים בבית הכנסת שלו.

והם בלשונם קורים לרב העיר בשם " סיניור חכם " ( כן המנהג עד היום פה תלמסאן ) וכן היו קורים לו, ומהם נשתרבב לו ז"ל השם הזה, גם בפי כל קהל העיר, בדילוג תיבת " סיניור " עד עצם היום הזה, ועד בכלל.

במבוי הזה יש בית הכנסת אחת, נקראת על שמו גם כן, בית הכנסת של החכם, יש לה שני פתחים, אחד בדרומה בבית שער של החצר הראשונה לימין הנכנס למבוי הזה, גם החצר הזאת נקראת על שם של החכם, ואחד בצפונה, פתוח למבוי הרחב, שבו פותחים המבואות הנזכרים, נקרא מבוי צלאוואת ( בתי כנסיות בעברית.

וזקן אחד אמר לי שנמצא כתוב אצלו בשטר ישן, שנקרא מבוי לפראן ( תנור בעברית ) על שם התנור הקבוע שם משנים קדמוניות, הבית הכנסת הזאת היא קטנה ואנשים בה מעט כשבעים נפש, יש בה שני עליות קיר קטנות, אחד בדרומה, ואחת במערבה, יש בה היכל יפה של עץ על פנעי כל הקיר צפונה, וגם תיבה יפה, פני שליח צבור למזרח.

יש בה כוסות ועששיות וכו….כחברותיה, אומרים, כי היא עתיקה מאד מימי אבות החכם הראשונים זיע"א. השלוחי צבור ששמשו בה, הם אבות החכם והוא זיע"א, ובנו הרב הגאון כמוהר"ר דוד ישצ"ו, ובניו, כמה"ר יעקב, וכמה"ר יוסף ישצ"ו, וכמה"ר משה ז"ל. שלושתם היו תלמידיו של אבא מארי זיע"א. ועוד עוזר על ידם הנו"ח כה"ר משה לכרייף הי"ו בן הרב ימין נ"ע.

הבית הקדוש הזה, אומרים כי שימש ישיבה לתלמוד תורה מיום הוסדו, ועד עתה קבועה שם ישיבה לרבני העיר וחכמיה ישצ"ו.

עוד יש בית כנסת אחרת פתוחה למבוי הרחב הנזכר, נקראת על שפ הרב הגאון והקדוש, כמוהר"ר שמעיה מיימראן זיע"א, אחד מרבנן מגורשי ספרד נ"ו, אומרים שהוא בנאה, ונקראת על שמו עד עצםה היום הזה .

ואך לא נשארה ביד זרעו, כי נפלה מזוקן, ומכרוה להנדיב הרב מנחם בן עבו הי"ו, והוא חדשה בשנת תרנ"ב ותרנ"ג לפ"ק. ובנה עליה את ביתו בנין יפה בקרן דרומית נוכח פתח הבית, ואחד בצדו כמין גם בקרן נערבית .

אין לשניהם הדר, התיבה עומדת באמצע, פני שליח הצבור למזרח, יש בה כוסות וספסלים וכו..וכו…כחברותיה. שמשו בה הרבה שליחי צבור ממשפחות שונות, ועתה יש בה שני שליחי צבור, כמה"ר אברהם בירדוגו ישצ"ן, בכמה"ר פתחיה ישצ"ו, וכמה"ר שלום עטייא ישצ"ו, בן כבוד הרב דוד ישצ"ו.

כשבעים נפש מתפללים בה, מנהגיה כמנהג כל בתי כנסיות שבעיר. הבית הזה אומרים ששמש ישיבה לתלמוד תורה בזמן הקודם, וגם הרב הגאון התלמודי הנפלא כמוהר"ר אברהם הלחמי זלה"ה, מעיר ואם בישראל מראקש יע"א, הרביץ בו תורה הרבה שנים, ואך עתה אינו אלא לתפלות שמ"ע, חמש ושש מתפללים בו ערב ובוקר וצהרים, משכימי קום והמאחרים והעצלנים.

ושם נקבצים הרבה משוררים בכל לילי שבתות החורף מחצות ועד בקר, לומר בקשות ושמירות, וכל מעמד ומושב שיהיה לרבנים והחכמים וגדולי הקהל על נדבות לעניים ולשד"רים וכיוצא בהם, שם מתועדים. זהו מה שהשיגה ידי עתה להודיע לכבודו, ושלום

הצעיר היו"ם ס"ט.

דברי הימים של מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל

עא

סימן שופטים, ש׳ תרפ״ח לפ״ק.מסמך ממכנאס

ידידי החה״ש, כמוה״ר שלום הלוי ישצ״ו. שלום, שלום.

הרי לך ידידי עוד דבר מה מעבודתי, והוא: בצד מבוי החכם, יש עוד מבוי גדול, נקרא מבוי הרא״ם ז״ל, שהיא נוטריקון, הרב רבי אברהם מיימראן ז״ל, ראיתיו חתום אחד על מעשה בית דין בשנת תקמ״ה לפ״ק, ואחריו מוהר״ר ר״ב זיע״א.

 ועוד נקרא בפי הכל בשם מבוי לגנדו״ר ( גבור בעברית ), על שם איזה אדם גבור מגבורי ישראל שהיה דר שם, ראש המבוי הוא מקורה, ועל הקרוי בנויה בית הכנסת אחת, נקראת על שם הרה״ג כמוהר׳׳ר מימון בירדוגו זיע״א, אחד מבניו של כמוהר״ר ר״ב זיע״א, רפאל בירדוגו ).

 ויש קורין אותה על שם הרה׳׳ג כמוהר״ר מתתיה בירדוגו זלה״ה, בכהה״ר יצחק ז״ל בכמוהר״ר יקותיאל זיע״א, אחיו של כמוהר׳׳ר ר׳׳ב זיע״א, ואך בפי הכל נקראת ע״ש הרב כמוה״ר אבא בירדוגו זלה״ה, בכהה״ר יוסף ז״ל, בכמוהר״ר מימון הנ״ל זלה״ה. אומרים, כי היא עתיקה מימי אבות המשפחה הנ״ל הראשונים זיע״א.

 והם שבנו אותה. עולים לה בי״ג מעלות הבנויות תחת קרוי המבוי מצד שמאל, היא ארוכה, ורחבה כרוחב המבוי, יש בה עלית קיר קטנה ויפה לצד מזרח, יושבים בה אנשים נכבדים ממשפחת עמאר, שרוב ביהכ״ג שלהם היום, יש בה היכל פשוט לצד צפון, התיבה עומדת באמצע, פני הש״צ למזרח, יש בה כוסות וספסלים בחברותיה.

 שלוחי צבור ששמשו בה, כמוה״ר אבא הנ״ל ואבותיו זיע״א, והיום כהה״ר דוד חלואה ובניו הי״ו, כשבעים נפש מתפללים בה, אומרים כי שמשה גם ישיבה לת״ת בזמן הקודם, וגם עתה לומדים בה הרבה מחכמי העיר, ושלום.

אני היו״ם ס״ט

עה

סימן הנזכר, פרשה הנזכרת

ידידי החה״ש וכו'…, כמוה״ר שלום הלוי ישצ״ו.. שלום.

קח נא עוד ידידי מן המוכן, והוא, בצד מבוי הרא"ם ז׳׳ל, יש מבוי אחד, נקרא בשם מבוי בן עטאר. ע״ש הנגיד כהה׳׳ר משה ן׳ עטאר ז״ל היה במאה הרביעית, כן שמעתי, ואך בפי הכל נקרא בשם מבוי אדקא״קין (מוכרי קמח), ע״ש החנויות שבצדו שכולם מוכרי קמח, במבוי הזה, בבית שער החצר השנית לימין הנכנס למבוי, יש ביהכ״נ קטנה, כחמשים נפש מתפללים בה, קורין לה ע״ש ר׳ שמואל דאנינו ז"ל והחכם כהה״ר שלמה טובי ישצ״ו, הראני על ס' כת״י ישן, שהביהכ״נ הנז׳ נמתיסדה בשנת ש׳ לפ"ק – ע״י הרה״ג כמוהר״ר שאול ן׳ דאנינו זיע״א, בכמהר"ר שלמה ז״ל, ובנו הרה״ג כמוהר״ר שמואל זיע"א שהיה רב ועשיר ונגיד, וכן הראני על ספר תקנות ראשונים׳ כת״י ישן נושן, חתימת ידיהם מש׳ רפ"ו, ומש׳ ש״י למורא, לפ״ק, ואחרים קורין לה ע"ש ״עזזי מליכו״ שם איש אחד מערי דר״א, שהיה דר פה, וקנה אותה מבעליה הראשונים, ונקראת עוד על שמו, כן שמעתי. ובפי הכל נקראת ע״ש יחייא לובאטון, שהוא קנה אותה עוד, ונקראת ע״ש, ועדיין היא של יורשיו, היא עמוקה יורדים לה בג׳ מעלות, ארכה יתר הרבה על רחבה, פתחה במזרחה, ההיכל במערבה, התיבה באמצע, פני הש״צ לצפון. יש במזרחה עלית קיר קטנה, יש בה כוסות וספסלים וכו' כחברותיה, יש בה שני ש״צ, כמה״ר יוסף הכהן, ובנו כהה״ר אברהם ישצ״ו, אין נודע אם גם שמשה ישיבה לת״ת או לא, ועתה מלמד בה תשב״ר כהה״ר יעקב טולידאנו הי״ו, בכה״ר יצחק ז״ל, ומתפללים בה שמ״ע, ע״כ, ושלום.

אני היו״ם ס"ט

דברי הימים של היר מכנאס – רבי יוסף משאש זצ"ל

עט

ם׳ נצבים, שני תרס״ח לכ״ק.רבי יוסף משאש

ידידי החה״ש, כמוה״ר שלום הלוי ישצ״ו. שלום, שלום.

קח נא את ברכתי, ברכת לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר בספרן של צדיקים אתה וכל אשר לך, בכל טוב סלה, אמן. ועוד קח נא מן המזומן. במבוי בן עטאר, הנז' במכתב ששלחתי לכבודך לפני זה, יש עוד ביהכ״נ אחרת, פתחה פתוח בבית שער של החצר הב׳ לשמאל הנכנס למבוי, והיא עליה עולים לה במעלות, והיא מרובעת, יש בה ב׳ היכלות של עץ במזרחה, התיבה באמצע, פני הש״צ לצפון, יש במערבה עלית קיר קטנה. יש בה כוסות וספסלים וכר בחברותיה. מצאתי שמה בשטר ישן משנת תקי״א לפ״ק, על שם בן שאעיטו, שהוא בטוי ספרדי לשם ישעיה, ושם משפחתו לא נודע, ואפשר שהוא ממגורשי ספרד שבא לכאן ובנה אותה, או קנאה, ונקראת על שמו, ואבותינו הראשונים קנאוה ממנו או מיורשיו, והיתה נקראת על שם זקנו של זקני הרה״ג כמוהר״ר זכרי בן משאש זיע״א, נתבש״מ ער״ה תקמ״ב לפ״ק בעוב״י פאס יע״א, ושוב נקראת ע״ש בנו הרה״ג כמוהר״ר מרדכי זיע״א, והוריש אותה לבנו מו״ז כמוהר״ר זכרי זלה״ה, ובש׳ תק״ץ לפ׳׳ק עלה בדעתו לשכון כבוד בארצנו עיה״ק ירושלים תובב״א, ומכר כל נכסיו, ומכללם מכר הביהכ״נ הנז' להרב כמוהר״ר יצחק אבן צור זלה״ה, ונסע עד עיר אוגדא, ומפני המלחמות שהיו באותם המקומות באותו זמן, ישב באוגדא כשלש שנים, ושוב חזר למכנאס, ורצה לחזור על המכר, בטענה, שמכר אדעתא למיסק לארעא דישראל ולא איתדר ליה, והרב הלוקח הנז' טען איזה טענות, ונחלקו בזה רבני העיר, הרה״ג כמוהרי״ע בירדוגו זיע״א (הידוע בשם החכם) כתב פס״ד לזכות הלוקח שהיה תלמידו, והרה״ג כמוהר״ר חיים טולידאנו זיע׳יא, כתב פס״ד לזכות מו״ז המוכר דמצי הדר, והסכימו עמו רבני פאס ורבני צפרו זיע״א, ושוב חזר בו הרה״ג כמוהר״ר עמור אביטבול זיע״א, אחד מרבני צפרו, והסכים לזכות הלוקח, והיתה מהומה גדולה בעיר על זה בין הרבנים ובין משפחותיהם, וגם מו״ז המוכר שלח מכתב קשה מאד להרב כמוהרי״ע הנ״ל זלה״ה, על שקראו בפסק דינו בשם רמאי ח״ו, וגם הרה״ג כמוהר״ר יוסף בירדוגו זלה״ה, כתב מכתב להרה״ג כמוהרי״ע הנ״ל זלה״ה, מלא עקיצות, וסיים בזה"ל: ומתחלה היה לך להשמט מהאי דינא, כי ראיתי שאהבת תלמידך קלקלה את השורה, והדין אינו ברור לשום צד, וטוב להשתדל לפשר, עכ״ל. באופן היה ענין רע מאד, וסו״ד עמדו יחידי סגולה, ועשו שלום בין כל הכתות והמשפחות, ופשרו בין המוכר והלוקח, שהחזיר הלוקח למו״ז איזה קרקעות שמכר לו עם הביהכ״נ הלז, והוסיף לו איזה סכום כסף, ונשאר מור זקני ובניו מתפללים שם במקומותם למושבותם כמאז, ונגמר הכל בשלום. כל זה ידעתי מהפסקי דינים והמכתבים שיש תחת ידי, וכן ספר לי עוד ויותר, הרה״ג כמוהר״ר דוד בירדוגו ישצ״ו, בכמוהרי״ע הנ״ל זיע״א, ומאותו זמן היתה הביהכ״נ נקראת ע״ש הרה״ג כמוהרי׳׳ץ ן׳ צור, הקונה הנ״ל זלה״ה, ואחר שנים מועטות מכרה להגמו״ן, החכם ונבון, רצ״ו, כהה״ר אלעזר טובי ז״ל, וחזרה ליקרא על שמו, ועתה נקראת ע״ש בנו החה״ש כהה״ר שלמה ישצו, והוא ובניו הם שלוחי צבור ומנהיגים, וקודם להם היו אבותי ודודי ומור אבי זיע״א, הם שהיו ש״צ ומנהיגים, יש בה כשמונים נפש מתפללים, אומרים, כי בזמן הקודם, שמשה גם ישיבה לת״ת, ומו״ד הרב כמוהר״ר דוד זצ״ל היה דורש בה בכל שבת מחצות עד הערב בתוך קהל רב, ועתה אינו אלא לתפלת שמ״ע. זהו מה שהשיגה ידי עתה להודיע לכבודו, ושלום.

הצעיר אני היו״ם ס״ט

דברי הימים מכנאס-ר' יוסף משאש ז"ל

פד

פ׳ הנז׳.מסמך ממכנאס

ידידי החה״ש, כמוה״ר שלום הלוי ישצ״ו. שלום.

שלום.

קח נא עוד ידידי מן המוכן, במבוי בן עטאר, יש עוד ביהכ״נ בסוף המבוי, פתחה במזרחה בפנת המבוי לימין הנכנס למבוי, ארכה יתר על רחבה, יש בה ב׳ היכלות, אחד באמצע מערבה, ואחד בעלית קיר שבצפונה. התיבה באמצע, פני הש״צ למזרח. יש בדרומה עזרת נשים גבוהה סמוכה לתקרה, ספר לי זקן אחד ששמע מאבותיו, שהעזרת נשים בנה אותה הנגיד כה״ר משה ן׳ עטאר ז״ל, שהיה בזמן קדמון, זה יותר ממאתים שנה, שלא ברצון חכמים, שהיו מעכבים שלא לעשות עזרת נשים בביהכ״נ, משום הרהור, ומשום שיחה, ע״כ. יש בה כוסות וספסלים וכו' בחברותיה, מתפללים בה כשמונים נפש. היא היתה נקראת בזמן הקודם ע״ש הנגיד בהר״ס ן׳ עטאר הנ״ל, כן מצאתי שמה בפס״ד ישן בש׳ תקי״ו לפ״ק, ובשטר אחד בש׳ תק״ע לפ״ק מצאתי שמה ע״ש החכם כמה״ר חסאן ן׳ לחסין זלה״ה, אפשר שהוא קנה אותה, וחזרה ליקרא על שמו, ואך עתה היא נקראת בפי הכל ע״ש הרה״ג המפורסם כמוהר״ר שמואל ן׳ ואעיש זיע׳׳א, נתבש״מ ש׳ תקע׳׳ח לפ״ק. ושמעתי מכמה זקנים, וכן יש תחת ידי, ספר קטן של מעשיות בכת״י, בלשון ערבית, משנת תרי״ח לפ׳׳ק, וזה העתק מה שצריך לנו בעברית: בזמן הרה״ג כמוהר״ר שמואל ן׳ ואעיש זצ״ל, צדו הפלשתים מהיער לביאה אחת חיה, והביאוה דורון למלך, והכניסה לגן אחד ברחוב הישמעאלים, וקשר אותה בצוארה בשלשלאות של ברזל, ומנה עליה ערבי אחד להאכילה ולהשקותה, ויום אחד נתקה השלשלת וברחה חוץ לפרדס, והזיקה הרבה ישמעאלים, ואז גזר המלך על היהודים, לתת לו חצר אחת ברחוב היהודים, בחשבו שאף אם תצא ותזיק, תזיק רק ליהודים, ומה בכך ? והוציאו הרבה שוחדות על זה ולא הועילו, ונתנו לו חצר אחת (שמעתי שהיא החצר הראשונה לימין הנכנס למבוי אלעטארין, שעדין נקראת ״צא״ר אלביי״א״, דהיינו חצר לביאה, ע״ש המעשה).

והביאו אותה שם וקשרו אותה בשלשלת ברזל, והערבי הממונה עליה היה בא אצלה בבקר ובערב לתת לה די מחסורה, וערב יום אחד הניח הפתח פתוח בשוגג או במזיד, ובאשמורת הבקר בעוד לילה, נתקה עוד השלשלת ויצא׳ לחוץ, ומפני שכל החצרות היו סגורות, לא מצאה מקום ליכנס, והיתה משוטטת בעיר, עד שהגיעה לביהכ״נ של הרב הנז׳, שהיתה פתוחה, והיה הרה״ק הנז', קורא שם כדרכו בכל יום, בקשות הבקר, והתחילה לנהום עליו, והוא לא ידע שהיא הלביאה, רק חשב שהוא כלב, והכה אותה במטהו, והיא נוהמת, ויוסף להכותה להוציאה מביהכ״נ, ובאותה שעה בא הממונה עליה, ועמו מעבדי המלך, להוליכה אל המלך, שרצה ליתנה במתנה לשר אחד גדול, שהיה נוסע באותה שעה, וכשלא מצאוה בחצרה, התחילו לחפש אחריה, עד ששמעו נהמתה ממכות הרב שהיה מכה אותה, ואז הלכו אחר הקול, והמה ראו כן תמהו, ותפשוה והוליכוה, ואז נודעה קדושת הרב זיע״א גם לעיני הגויים. ע״כ. שלוחי צבור ששמשו בה, הם: הרב הקדוש הנז׳ וזרעו אחריו, בנו הרב כמוה״ר משה זלה״ה ובן בנו אשר הכרתיו כד הוינא טלייא, החכם הותיק כהה״ר יוסף ז״ל, ועתה משרת בה החכם כהה״ר מכלוף ן׳ שטרית הי״ו, וה״ר רפאל ן׳ לחסין הי״ו, מזרע הרב כמה״ר חסאן הנ״ל זלה״ה. וגם בני דודי כמוהר״ר דוד זצ״ל, שהם החכם כמה״ר יעקב וכהה״ר אברהם אחיו ישצ״ו, שמשו בה שלוחי צבור איזה שנים, הבית הקדוש הזה שמש ישיבה לת״ת להרה״ק הנ״ל, אשר ראיתי במכתב עדות מש׳ תר״ז לפ״ק, שבחצר שלפניה היה מלמד תשב״ר חכם אחד שמו ר׳ דוד עטייא ז״ל, והיו התנוקות נכנסים בפתח אחד קטן, שהיה בביהכ״נ פתוח לאותה חצר, והיו מפריעים את הרב ותלמידיו מלמודם, ועמד הרב וסגר אותו פתח, ע׳׳כ. וגם מו״ר הרה״ג כמוהר״ר שלם משאש זיע״א הרביץ בה תורה איזה שנים, כאשר שמעתי מתלמידיו, גם למדו בה תשב״ר בני מור דודי כמוהר״ר דוד הנ״ל, ועמהם החכם כמה״ר יוסף אלבאז ישצ״ו, ואנא נפשאי למדתי אצלם תנ״ך. ועתה היא רק לתפלת שמ״ע, ולמשכימי קום בלילות החורף בעוד לילה לומר שם שירות ותשבחות ובקשות, יתקון חצות. זהו מה שיכולתי להשיג עתה להודיע לכבודו, ובמוצאי חג הסוכות אגמור את הכל בעה״ו. ואך יואל נא כבודו לשלוח איזה כסף, ושלום.

אני היו״ם ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 84 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031