מקנס-ירושלים דמרוקו י.טולידאנו


מקנס-ירושלים דמרוקו יצחק טולידאנו

אימי מורתי ע״המקנס-ירושלים דמרוקו

אימי מורתי גרסיה ע׳׳ה היתה ביתו של ראש קהילת מקנם רבי אהרן סודרי זצ״ל. אימי ע״ה היתה חכמה ומשכילה גדולה, סבי ע״ה אמר פעם עליה אילו היתה בן היתה תלמיד חכם גדול. כל יודעיה היכירוה כי היא זרע ברך ה' כל הבא במחיצתה התבשם מחכמתה ופקחותה.

עשתה מעשה חסד לרוב, רבינו רבי ברוך טולידאנו זצ״ל, קבע לה יום מיוחד בשבוע שבו היתה תופרת ומתקנת את בגדיהם של תלמידי הישיבה במקנס.

כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון, ידועה ומפורסמת במקנס ובבני ברק בצדקותה וביושרה ובמעשיה הטובים, עודדה והמריצה בחכמתה את נכדיה וקרוביה לעלות במעלות התורה והיראה. נלבע״ה ב״ה חשון תש״ן.

גדולים מעשיה

נכתב ע״י נכדה הרה״ג ר׳ מרדכי טולידאנו שליט״א

נהגה שנים רבות עם הסבא רבי דוד זצ״ל לקיים תענית דיבור כל שבת.

נהגה להתפלל בשבת בביכ״נ אחר מהסבא כדי ששניהם יוכלו להגיד אחד לשני את הדרשה ששמעו בשבת מפי הרב.

היתה קמה מוקדם בבוקר כדי לשמוע את ברכות השחר ולענות אמן אחר כל ברכה. וכן היתה מסתובבת אצל בני הבית לשמוע את הברכות ולענות אחריהן אמן.

איזוהי אשה כשרה בנשים זו שעושה רצון בעלה, כל קריאה לכל צורך שבעלה היה קורא היתה רצה כדי להענות לקריאתו.

דאגה לחינוך לתורה לנכדים והיא היתה מטפלת בסידורי התשלום והקשר עם התלמוד תורה.

פעם שאלה את הנכד מרדכי האם היא עושה טוב בהתפללה שלש תפילות בכל יום כי היות והיא חייבת רק תפילה אחת ואם היא מוסיפה עוד שתי תפילות א״כ ראוי לכוין בהן כי הרי דרך אשה לחשוב בתוך התפילה על הסירים והבישולים וזה מפריע בתפילה לכן אולי אסור להתפלל עוד שתי תפילות. שאלה זו שאלתי מר׳ח הגאון הגרע״י שליט״א ואמר לי שעם כל זה חייבת בתפילה.

היתה נוהגת במעשי חסד כל ימיה, היתה מתקנת ללא כסף תיקונים בבגדים של משפחות ברוכות ילדים.

כשנכדה קנה תפילין מהודרות עשתה חגיגה במשפחה וחילקה ממתקים. בהדגישה כי כך אביה נהג כשקיבל תפילין מעור אחד עשה סעודה.

היתה נוהגת לקרוא קריאת שמע סמוך למטה עם וידוי.

כל ימיה האחרונים ארבע שנים שסבלה עד כדי שיתוק מוחי ואי בהירות כאילו בחלום, ואפילו את בני משפחתה ושמותם לא זכרה, אבל בענין ברכות ותפילות היתה צלולה ומתפללת כאילו בריאה.

האחיות היו מרגישות טוב בחברתה כאשר היו מטפלות בה משום שהיתה מברכת כל הזמן את הסובבים אותה.

היתה יודעת על פה את שירי הקודש של אביה הגדול רבי אהרן סודרי שירי עיקרי הדת המיוסדים על י״ג עיקרים שחיבר הרמב״ם.

היתה מזכירה ברכת המזון לאוכלים וסועדים על שולחנה והיתה יחד עם בעלה הסבא אומרים בהדגשה ״ברכת מזון דאורייתא״.

היתה דואגת תמיד לכבוד הבעל והאשה בקרב המשפחה והיא היחידה שכתבה ברצף מכתבים לחתן נכדתה רבי משה אזואלוס ותמיד עודדה אותו לכבד את האשה.

היתה מעודדת בעלה ללמוד תורה ולשם זה היתה יושבת לידו ושומעים את לימודו וכשהיה עייף מקריאה היתה לוקחת הספר וממשיכה לקרוא לפניו.

היתה מן הראשונות בבית הכנסת בתפילה והיתה משגיחה על הנשים שלא ידברו ויפריעו בשעת התפילה.

קבעה מקום לתפילתה הן בבית הכנסת והן בבית.

פעם ראיתי שהגה״צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ״ל קם מפניה כשנכנסה לבקרו.

תמיד היה לה מה לומר מחידושי תורה והיתה מוסיפה למי שהיה דורש ומשמיע לפניה.

עוד במרוקו שהיו האחיות נפגשות בשבת, היתה אומרת במקום לדבר דברים בטלים נדבר דברי תורה, ובהמשך הזמן התאספו הרבה נשים והיתה דורשת לפניהם.

כשדיברה בכבוד תורה היתה מספרת שאביה היה קם לכבוד בנו הקטן שבא מלימודו והיה מצוה על כל בני הבית לקום מפני שלמד תורה.

היתה קמה בעוד לילה בחמש בבוקר לרוץ לביהכנ״ס הקרוב להספיק להתפלל במנין.

כשהיתה בודדת באלמנותה אבא יבלח״ט שאלה האם לא קשה לה להיות לבד, ענתה כל זמן שאני רואה וקוראת בספר, אני מבלה את הזמן בספר ומרגישה טוב.

בזמן שהסבא עבר ניתוח וסבל מאוד היתה זמן רב מעודדת אותו וקוראת לפניו בבית החולים תהילים, אפי׳ שסבל כמה שנים.

כשהסבא היה בבית חולים ולא מסוגל לאכול היתה משכנעת אותו לשתות כפית של נוזלים תה, והיתה אומרת לו בשכנוע תשתה כפית זו לכבוד אברהם אבינו. ואח״כ לכבוד יצחק, וכשלא יכל עוד אמרה לו יעקב יפגע לכן תשתה עוד כפית.

נפטרו לה שתי בנות בצעירותה בת אחת היתה לפני חתונתה, לקחה את כל נדוניתה וחילקה לעניות וקיבלה על עצמה בתום השבעה שתטפל בכלות עניות ותעזור להן.

דאגה להכנסת כלה יתומה להכניסה לחופה והיתה מסתובבת אצל כל המכרים לאסוף עבורה להכניסה לחופה.

היתה נזהרת בבל תשחית וכמעט שלא זרקה שום דבר אוכל.

ואפי׳ בבגדים היתה מקמצת ככל האפשר, אבל בעניני צדקה היתה נותנת ביד רחבה אפי׳ שלא עבדה ולא היה בידיה אמצעים.

אחרי שסבא זצ״ל נפטר, בתום האבל, ביקשה לטפל בקניית מקום קבורה ליד הסבא. אחרי שבוע ביקשה להפסיק הטיפול בנושא ונימקה משום שחלמה בחלום שבאה אליה אשת כהן ואמרה לה מדוע את מבקשת להקבר ליד בעלי. הלכנו ובדקנו וראינו שקבור אחריו כהן כן שהיה מקום פנוי בין הכהן ובין הסבא. אולם זכתה להקבר בחלקת הרבנים בעדה המערבית בגבעת שאול תנצב״ה.

בשבעה, סיפר הרה״ג שלמה בן עזרא, יו״ר ״ועד העדה המערבית״ לעניני קבורה. וזכה לטפל בקבורת הסבתא. שבהכירו את המשפחה בגיל צעיר בא לביתנו וסבתא שאלה אותו אתה יודע שמצוה ללבוש טלית קטן ומה אתך? אמר, מה זה טלית קטן הרי גם לאבי אין, מיד לימדה אותו מה זאת ציצית ועשה למכונת תפירה ותפרה עבורו טלית קטן ומאז לבש ט״ק, ואמר מי יודע אם זה שהכניס בי את הרגש לקדושה שמאז פגה ללמוד תורה.

כשהייתה שומעת שמדברים סרה על איזה ת״ח או צדיק היתה משתיקה אותנו ואומרת, לכם אסור לדבר, אתם קטנים להכיר בגדלותם, ואפי׳ תשמעו גדולים מדברים עליהם לכם אסור, אתם קטנים ואינכם מבינים.

אחרי שסיימתי ת״ת ועמדתי ליכנס לישיבה היה חופש הגדול היא אמרה חבל על ביטול תורה, לקחה אותי בידיה להרב רפול שהיה לו ישיבה בבני ברק. וביקשה ממנו שיכניס אותי בחופש לישיבה בכדי שלא אתבטל, וכן היה. (אגב אמר לי באותו זמן דע לך יחוס זה כמו המספר אפס, אבל כשמוסיפים את המספר ו זה 10. כן מי שיש לו יחוס אמנם זה אפס אבל כשמוסיפים מידות טובות ותורה אז היחוס נותן תוקף פי כמה, וסיים — יחוס מחייב). ואני זוכר עד כמה היה מכבד, והיה מדגיש כמה גדולה היא ומשבחה.

כלתה, מרת אימי תחי׳, מעידה שאף פעם לא ראתה אותה בחוסר צניעות והיתה נזהרת שאפילו קורות ביתה לא יראו אמרי חלוקה.

את קיצבת הביטוח לאומי שלה נתנה קבוע לתשלום חוב למשכנתא של הנכד אהרן, וכל זה כן כשסיפר לה גיסי ר׳ יהודא שאין מה לשלם היא עודדה ואמרה אין מה לדאוג הנה הביטוח לאומי ואף אחד לא ידע מזה.

יהי זכרם ברוך

מנוחתם כבוד בעיר הקודש ירושלים ת״ו.

מקנס ירושלים דמרוקו-שושלת משפחת טולידאנו.

שושלת משפחת טולידאנו.מקנס-ירושלים דמרוקו

ראיתי לנכון להעלות את זכרם של אבותינו הראשונים, אראלים ותרשישים שחיו במקנס לפני מאתיים שנה בערך כמו שמובאים בספר ״מלכי רבנן״ ע״י המחבר ר׳ יוסף בנאים זצ״ל: שהיה אחד מבאי בית הסבא ר׳ אהרן סודרי זלה״ה מוקירו ומעריכו, ושמעתי מפיו שאומר לסבא כמה למדנו בבית הזה ביחד.

מו״ה יעקב טולידאנו זצ״ל הנקרא מהרי״ט הוא אחד מארבעה בנים שהוליד הרב משה בן ברון טולידאנו זצ״ל רמו״ץ במקנאם הוא חי במאה החמישית והששית הוא היה תלמיד מובהק של הרב המשבי״ר זצ״ל, ובעוד רבו חי בשנת ת״ץ נמנה גם הוא עם אחיו ר׳ חיים בבה״ד, בשנת תצ״ו מנוהו הקהל משגיח כללי על קצבת יין שרף שראוי לכל אחד מיחידי הקהל לעשות ולבל יוסיף מכדי צרכו, ומשגת תק״ו והלאה נשאר הוא ראב״ד והמנהיג הראשי שבעיר וכל השררות שבעיר היו בידו וביד משפחתו והוא ניהל את עדת מקנאס יותר מארבעים שנה, ונחשב נושא דגל ההוראה בכל המערב משנת תק״י ועד שנת תקל״א שאז בחודש אייר של השנה ההיא נתבש״ם, במותו נשלחו אגרות תנחומים מרבני המערב שבהם מזכירים רוב חוכמתו וגודל האבידה אשר אבד חסיד מן הארץ, הרב הנז׳ השאיר אחריו ביאור על התורה, דרושים, פירוש מאמרי חז״ל ואגדות התלמוד, חיבור על ד״ח שו״ע, חי׳ על רוב הש״ם ג״ח, שו״ת ברך גדול, ספר ״אוהל יעקב״ על פירוש רש״י והרא״ם על התורה, חמשה חלקים (בב״י אחד נקרא ״קול יעקב״), ובהקדמת ספר מלאכת הקודש נמצא שבשנת תצ״ד רדפו אחריו איזה חכמים ליקח גם הם חלק מן השררות שהיו בידו וביד בני משפחתו ולבסוף ולא רדפו אחרי בני יעקב עי״ש, ובספר ״תהלה לדוד״ מרן ר׳ דוד חסין זצ״ל נמצאו שם קינות לפטירת מהרי״ט ע״ה, ולשמע אוזן כשנתבש״ם אחיו במוה״ר ברון בירושלים תובב״א בעשרה בטבת שנת תע״ב למחר ישב בסדר אבלים חלוץ מנעליו ואמר להם אתמול נתבש״מ אחי ר׳ ברוך זצ״ל ותמהו כל הרואים על השמועה הזאת ואח״ך באה שמועה מירושלים שנלב״ע ביום שאמר מהרי״ט זצ״ל, הרב הנז׳ שמש ברבנות יחד עם רבי חיים טלידאנו זצ״ל אחיו ועם ר׳ מרדכי בירדוגו זכרם לחיי העולם הבא.

מו״ה יעקב טולידאנו זצ״ל במקנאס נתמנה דיין בשנת התפ״ג ליצירה ונתבש״ם בשנת תקכ״ג והוא בן בתו של מו״ה יעקב מלכא זצ״ל בפאס.

מוהר״ר יעקב טולידאנו זצ״ל בכהר״ר ברוך ז״ל מחכמי מקנאס נתבש״ם בחודש חשון תקכ״ו תוך שמונה ימים לחליו שחלה בחולי הקדחת כמ״ש בספר ״קול יעקב״ למוהר״י בירדוגו זצ״ל דף קי״ז.

מו״ה ברוך טולידאנו זצ״ל ב״ר יעקב הוא אחיו השני של ר׳ משה זצ״ל, הרב הנז׳ היה מו״ץ במקנאס עם הרה״ג מוה״ר רפאל בירדוגו זצ״ל ועוד רבנים אחרים נולד בשנת תצ״ח ונתבש״ם ביום שב״ק ד׳ בתמוז תקע״ז בן פ׳ שנה כמובא מספר ״קול יעקב״ בחלק קול נהי ושם הרבה לספר בשבחי הרב הנז' וחיבר ח״י דינים ושו״ת ועדיין בF״י, ובשו״ת ״תקפו של יוסף״ ח״ב סי׳ קב׳׳ד קב״ו נזכר שם ר׳ ברוך ז״ל, וראיתי הסכמה אחת משנת תקס״ד וחתומים בה כסדר הזה מוהרר״ה בירדוגו זצ״ל, א׳ ואחריו מוהרד״ב הנז/ ואחריו מוהר״ר שמואל בן וואעיש, ואחריו מוהר״ר פתחיה בירדוגו, ואחריו מוהר״ר יעקב בירדוגו, ואחריו מרדכי דאנינו זכרונם כולם לברכה, וראיתי פס״ד מהרב הנז׳ זמנו סיון תקנ״ח לפ״ק.

מו״ה ברוך טולידאנו זצ״ל ב״ר יוסף בהרה״ג מו״ה דניאל טולידאנו המגורש מקאשטילייא, ודור ששי ממנו מצאתיו חי׳ בש׳ תקפ״ג לפ״ק.

מו״ה ברוך טולידאנו ב״ר משה זצ״ל הוא אחד מארבעה אחים שהוליד מוהר״ר משה הנז' הוא אחד מחכמי מקנאס והיה תלמודי גדול בן מוכח מהקינה שקונן לפטירתו הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ ז״ל והיא נדפסה בספר ״בעת לכל חפץ״ דף צ״ד, ובשנת תע״א נסע לירושלים ונתבש״מ טבת תע״ב, ולא ידענו מהרב הנז׳ אם השאיר אחריו איזה חיבור, ידענו ממנו איזה פיוטים וקינות, וראיתי שאלה ממנו ששאל למוהר׳׳ר יעב״ץ זצ״ל ובתוך השאלה כתב אליו בזה״ל, וכבר נשאתי ונתתי בזה עם מ״ו כמוהר״ר חביב נר״ו, מדבריו מוכח שהוא תלמיד מו״ה חביב זצ״ל.

מו״ה דניאל טולידאנו הא׳ ב״ר יוסף זצ״ל מו״ץ במקנאס, והוא מהמגורשים מקאסטילייא ונתיישב בפאס ונהיה שם, ראש ישיבה והיה ידוע לראש חכמי קאסטילייא, ומצאתי בכת״י עתיק בזה״ל נמ״ך בבת״י הרה״ג חביב טולידאנו ז״ל בנו של הרה״ג חיים טולידאנו זצוקל״ה שהרב כמוהר״ר דניאל טולידאנו בנו של כמורהח״ט מגירושי קאסטילייא ונתיישבו כאן במקנאס בשנת תכ״ה לפ״ק ע״ב, עוד מצאתי בכת״י הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ זיע״א כשהזכיר מוהר״ד הנז׳ כתב עליו הרב המופלא ראש חכמי פאס מהמגורשים.

מו׳׳ה דניאל טולידאנו הב׳ ב״ר יוסף ב״ר דניאל הא׳ הוא היה ריעו ומיודעו של מוהר״ר יעקב ששפורטש זצ״ל ויצא לעזרתו במלחמתו להפר עצת השבתאים הוא היה מיועצי המלך מולאי ישמעאל במקנאם.

מו׳יה דניאל טולידאנו ז״ל ב״ר יהודה רמו״ץ במקנאס חי במאה הה׳ והוא נתבש״מ בעשי׳׳ת ש׳ תקל״ז כן מצאתי בספר דרושים למוהר״ר אברהם מנסאנו זצ״ל כשדרש על מוהר״ר משה אבן זמרא זצ״ל עורך הספר גם על הרב הנז׳ וכתב בזה״ל על מות ציר נאמן איש חיל רב פעלים חמדת הלבבות מכלל יופי במעלות המדות איש תבונות איש חמודות וכו׳ שעלה אל האלהים זך בלי פשע וחובה בעשרת ימי תשובה שש ועשה צדק באהבה וכו׳ הרב הנז׳ הוא אביו של הרב המחבר ספר מלאכת הקודש.

מקנס-ירושלים דמרוקו י.טולידאנו

מו״ה ר׳ חביב טולידאנו זצ״ל הראשון הנקרא ר׳ חביב החסיד בר מוהר״ר חיים זצ״ל בר מוהר״ר דניאל זצ״ל אשר בא מסאלוניקי לפאס, היה מו״ץ במקנאם וחי במאה הרביעית והיה נגיד ויש לו יד ושם בחצר המלכות, ובאגרת אחת שנשלחה להרב הנז׳ תארוהו בזה״ל בוצינא דנהורא קדישא, עוד לכל דבר שבקדושה, מלך יושב על כסא, חונן דלים משען לאביונים, כליל תפארת נזר אלהיו על ראשו, בכל יום בת קול יוצאת ומכרזת ואומרת הזהרו ברבי ובתורתו, רחמן בן רחמן, חונן בן חונן וכו'.

מו׳׳ה חביב טולידאנו זצ״ל השני ב״ר חיים זצ׳׳ל מו״ץ במקנאס ומת בלא בנים בשנת תע״ו בששה לחודש חשון בן נ״ח שנה והוא אחיו של מו״ה משה הנז׳ להלן, הרב הנז׳ ודאי היה איזה זמן בסאלי כי מצאתי בכ״י מוהר״ר אלעזר בהלול ז״ל העתק פירוש סוגית בין האולם ולמזבח במסכת יומא, מהרב הנז׳ ובסוף ההעתק כתוב ע״כ פי׳ ההלכה פה העירה סאלי בהסכמת בעלי הישיבה ושלם רב עכ״ל אשר העתקתי מכתב ידו של כמוהר״ר חביב טולידאנו נר״ו ביום שני וחמישי תמוז דע״ת לפ״ק וחתום מוהר״ר אלעזר בהלול הנז' ובתחילת פירוש הסוגיא כתב שיטין אלו ויען כי רבו כמו רבו שגיאות מי יבין שם נמצאו ושם היו אשר נפלו בפירוש רש״י ז״ל ובשינוי לשונות שלא במקומן עד אשר לא באו לכלל ישוב לכן נתתי אל לבי לסדר לשון הסוגיא עד גמירא בפירושה לרש״י על צד היושר טוב מוגהים כראוי כל דבר דבור על אופניו יש׳ על מקומו יבוא למען כל קורא ירוץ בו ולבבו יבין ושם ברכה לו וה׳ יפתח לבנו להבין ולהשכיל אמיתת תורתו אכי״ר.

ומצאתי כתוב בכתב יד מוהר״ר יעב׳׳ץ זצ״ל וז״ל בשלושה בכסלו שנת תע״ו הלכתי למקנאס לפקידת חדשו של החה״ש דיין ומצויין מוהר״ר חביב טולידאנו זצ״ל תלמידו של הרב החסיד מר אבא זצוק׳׳ל הרב הנז׳ הניח אחריו שו״ת ופסקי דינים ולא נודע תחנותם, ויש פס״ד שחתום הרב הנז׳ עם מוהריב״ע ומו״ה יעב״ץ ז״ל, הרב הנז׳ הוא דודו של מוהר״ר יעקב טולידאנו זצ״ל, והגביר הר׳ אברהם מאמאן ז״ל, בנה בשבילו בית הכנסת מכיסו וממונו ונתנה לו אשריהו ואשרי חלקו, וארשום בכאן מה שראיתי בטופס תשובה ששלח הרה״ג מוהר״ר יעב״ץ זצ״ל על מה שהשיב על דבריו הרה״ג מו״ה יעקב טולידאנו זצ״ל, בתוך התשובה כתב לו בזה״ל זכורני שהחכמים הראשונים הרב מוהר׳׳ר משה טולידאנו שהיה דיין מ״ב שנים והרב מוהר״ר חביב אחיו ז״ל שהיה ג״כ דיין עמו תחילה, כמו כ׳ שנה ולא היה חותם אלא הוא היה מסדר הפסק ואחיו היה חותם והיה עושה כן לכבוד אחיו הגדול ז״ל עד שנת התס״א בשנת הבכרו״ת שהלכנו לשם וכתב מוהר״ח ז״ל פס״ד אחד כדרכו ונתן למורי הרה׳׳ג וידאל זלה״ה וחתם, ונתן לאחיו וחתם ונטל הפסק לתתו לבעליו ועמד מורי הרב מוהר״ר וידאל ז״ל הנז׳ ואמר למהר״ח חתום גם אתה ולא אבה מוהר״ח מפני כבוד אחיו ז״ל והכריחו מורי הרב הנז' וחתם, ומשם ואילך נהגו לחתום שניהם עד תחילת שנת התע״ו שנתבש״ם מהר״ח ז׳׳ל, וכל ימיהם של שני האחים כיון שהיו רואין פס״ד של רבותי מוהר״ר וידאל ז״ל הנז' והרה״ג מוהר׳׳ר מנחם סירירו ז״ל והרה״ג מוהריב״ע ז״ל הנז' מיד היו מקבלים ומודים על האמת ואין פוצה פה ומצפצף וזה ודאי אינו חידוש אלא גם כשהיו רואים פסקים שלי, אני הקטן היו שמחים בהם כנתינתם מסיני וכו' לשונו שם בא בארוכה, וראיתי פס״ד אחד בשנת עת״ה חתומים בו מוהר״ר משה טולידאנו ומו״ה חביב אחיו ומוהר״ר משה בירדוגו זצ״ל מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל השלישי כמוה״ר אליעזר זלה״ה נולד שנת תק׳׳ס והוא אחד מרבני מקנאס, וכבר יצא מוניטין שלו בספריו הקדושים, ויצא לאור הדפוס ס׳ פה ישרים פירוש על ההגדה (ליוורנו תקצ״ד) וספר ״תרומת הקדש״ שו״ת על הטענות שטוענים האפיקורסים על תורה ועל קבלת רבותינו ונדפס בליוורנו תר״ב, ובהקדמתו לספר הנז׳ כתב שעוד לו בכתובים ספר ״בגדי קדש״ על פשטי הכתובים כלי הקדש על המאור הגדול רש״י ז״ל ליישב דברי המדרשים, ״דעת קדושים״ על מסכת אבות, ״קדש הילולים״ על תהלים, ״קהל קדושים״ על קהלת, ״מלאכת הקדש״ שו״ת בענייני הטבעים מקדשי אל על הטבעים, ״מאמר קדישין״ על תחית המתים, ״זר הקדש״ ליישב ההשגות שעשו על מורה נבוכים, מלבד ספרים אחרים על הש״ע ועל הפוסקים ולפני שנת תקפ״ה נסע ממקנס והיה זמן מה בג׳יבראלטר אח״ב הלן לתוניס ולאיטליא ושם הדפיס ספרים הנז', ומוהר״ר שמואל אלבאז זצ״ל בספר ״נועם שיח״ כתב מכתב למוהר״ר חביב טולידאנו זצ״ל ותארוהו בזה״ל נושא בעול התורה, ארי סבל, וכן לדבר הלכה חריף ומקשה ולתרוצי קושיא שם וכו' ובודאי שזה המכתב להרב הנז' כתבו כי שניהם חיו במאה הששית.

מקנס ירושלים דמרוקו- יצחק טולידאנו

מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל בכהר״ר יוסף ז״ל מחכמי מקנאס ונתבש״ם ליל ששי בשבת ט׳ בתמוז שנת תעק״ט ובספר ״קול יעקב״ למוהר״י בירדוגו יש שם קינה לפטירתו.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל הראשון חי במאה הרביעי והיה רומ״ץ במקנאס והוא בנו של מו״ה דניאל זצ״ל ממגורשי קאסטיליא.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל במו״ה חביב זצ״ל חי במאה החמישית ונתבש״מ לפני שנת תמ״ב כדמוכח בשו״ת משפט וצב״י סי׳ שנ״ד, ומצאתי בב״י עתיק יומין מספר דרושים כת״י להרה״ג מו״ה חיים הנז׳ כתוב בזה״ל נמ״ק בכת״י הרה״ג כמוהר״ר, חביב טולידאנו בנו של הרה״ג הנז׳ שהרב כמוהר״ר דניאל טולידאנו זצ״ל והרב כמוהר״ר חיים ז״ל אחי כמוהר״ר משה טולידאנו בנו של כמוהרח״ט הי״ו מגירושי קאסטילייא ונתיישבו כאן במקנאס בשנת תכ״ה לפ״ק ובהקדמת מלאכת הקודש ד״ח כותב בזה״ל ועד הנה לא פסקה תורה מאבותינו של החיים והמתים ואם אמרתי אספרה ובו׳ ואבינו הזקן אב בחכמה ובשנים ה״ה הדי״ם כמוהר״ר חיים טולידאני זצוקלה״ה לא היה כמוהו בכל הארץ למן היום הוסרה ועד עתה ויגדל שלשה בנים וכו' הרב הנז' חיבר פסקי דינים, ועיין בשו״ת זכות אבות דף נ״ב, ויש בידי ששים דרושים נחמדים ואיזה פסקי דינים ובסוף הספר כתוב בכת״י עתיק בזה״ל, זה הספר כת״י הרה״ג כמוהר״ר חיים טולידאנו זצוקלה״ה בכהר״ר חביב זלה״ה עוד שם בהז״ל כת״י מר קשישא מו״ז הרה״ג כמוהר״ר חיים טולידאנו הראשון, אד״ם בכהר״ר חביב, אבל לא ידעתי אם מחבר הספר הוא מו״ה חיים הנז' או כ״א מועתק מכת״י ומחברו חכם אחר ובדרוש פרשת אלה הדברים מצאתי כתוב זה הענין שמעתי ממוהר״ר יונה בן אספלט נר״ו לא ידעתי החכם הנז' אם הוא מן המערב או מאיזה עיר אחרת: דרך אגב יש להעיר על החוקר מו״ה יעקב משה טולידאנו נ״י רבה של תל־אביב שכתב בספרו ״נר המערב״ שהרב הנז' חיבר ספר שערי חכמה, הנז' נמצא אתי באוצר ספרי בכת״י עתיק והוא בת״י מוהרח״ט הנז' וחסר השער ויש בו הקדמת המחבר ואת שם המחבר לא נזכר שם בשום מקום ותוכן הספר הוא דרושים והנהגות ומוסר ויש בו ח״י שערים, שער החקירה. שער האהבה, שער הענוה, שער היראה, שער התורה, שער גמילות חסדים, שער הדין, שער האמת, שער השלום, שער העליון שער הדולק, שער הבכורות, שער המים, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר, שער העבודה, ובגמר הספר כתב בזה״ל כתבתיו והעתקתיו.

"אני הצעיר למשפחתי ולבית אבי, הצעיר ע״ה ב״ה חביב בן לאדוני אבי כהר״ר חיים טולידאנו פה העיר מקנאסא, וסיימתיו היום יום ו׳ כ״ח בסיון שנת ותג׳׳ל נפשך לפ״ק, יזכיני אל העליון גדול ונורא, שמו לעסוק בתורתו ויראתו ויקויים בי מקרא שכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך וכו' אכי״ר, ובסוף הספר איזה חידושים ודרושים נפרדים קרוב שהם ממהר״ח הנז׳ ובתחילת דרוש כתוב בזה״ל דרוש לשה״ג משגת ותג״ל הארץ, וקרוב אצלי שהחיבור הנז׳ הוא לחכם אשכנזי שבתחילת שער הקרבן כתב והנה בעברי דרך ק״ק ברייסק דלייטא אמ״ל הרה״ג מו״ה משה וכו' שגם אבי אמו המאור הגדול מוהר״ר העשיל ז״ל אמר כן ונהנתי מאד שהייתי בר מזליה בדבר זה, עוד בשער הנז' כ׳ ושמעתי טעם נכון מהרה״ג המופלא מו״ה יצחק הר״ו אב״ד ור״מ דק״ק פוזנא יצ״ו וכו' ואם מחבר הספר הוא מהרח״ט הנז' מי הוליכו לערי רוסיא, זה דבר שלא יעלה על הדעת שמעולם לא הלך שום מערבי לערי רוסיא ואשכנז כי אנחנו רחוקים כרחוק מזרח ממערב ובפרט בימים הקודמים שכל הדרכים בחזקת סכנה, ונתלויתי עם החוקר מו״ה הרב יעקב משה טולידאנו נ״י ושאלתי את פיו מנין לו שמחבר ספר שערי חכמה הוא מהרח״ט והראיתי לו הספר והשיב לי שטעות בידו וסדר הדברים כי בהיותו עוסק לחבר ספר ״נר המערב״ שלח מכתב להחו״ן כה״ר מכלוף שלוש נ״י שהיה בזמן הגד כתבתיו והעתקתיו חשב שהוא חיברו וכתב לו זה והוא לא ראה בעיניו כ״א מפי הכתב, ובדף רל״ט ע״ב כתב מהר״ח הנז' חידוש אחד וכתב שמעתיו מפי החכם בה״ר משה טארדיולא שליח ירושלים.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל השלישי הוא אחד מארבעה שהוליד הרב מו״ה משה טולידאנו זצ״ל, הוא נולד בחצי המאה החמישית ונתבש״מ במגפה שנת תק״ט אחר חודש סיון כי ראיתי פס״ד משנת תק״ט בשלהי חודש סיון וחתום בו החכם הנז', ובהקדמת ספר מלאכת הקודש, ד׳ ה׳ ע״א כתב וז״ל מו״ר הדו״מ כמוהר״ר חיים טולידאנו קרוב לנו האיש, ויעש לו ארבע טורי אבן, על ש״ע ועץ החיים ועץ הדעת על הש״ס (אני הכותב יש אתי העתקה מכ״י מו״ה חיים ב״ר יוסף על מסכתות אלו״ ברכות, שבועות, שבת מכות, סוטה, מגילה, מ״ק, זבחים, וקונטריס אחרון לכתובות ר״ה, עירובין, סוכה, ועוד יש ממנו מסכתות אחרים שאינם איתי). אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבינו את התורה בוז יבוזו לו שש שנים וכו', ואח״כ הוחל הנגף לתפ״ץ ונשב אהלי קדר ארבעה חודשים ובתוך כך נתבש״מ רב וכו' ואחזק בבגדי ואקרעם על עם ד׳ ועל מו״ז שהיה שקול כנגד כולם ע"כ, עוד חיבר שו״ת הנקראים פסקי מהרח״ט, אני ראיתים במקנאס והמה כרך גדול ויש בו מפתחות מסודרים סדר נכון וקרא אותם בשם מבוא העיר, מזה נראה שהרב קרא את שם ספרו באיזה שם שנזכר בו מלת עיר, עוד לו קונטריס לשון לימודים ופירוש על רש״י עה״ת ונזכר באפיריון להחוקר ר׳ יעקב משה סולידאנו נר״ו, ואני הכותב יש אתי ספר כ״י וקרא את שמו ספר ״פני מלך חיים״ והוא ספר קטן נמוקים על טור יו״ד ואה״ע וקצת מטור חושן משפט, מה שנמצא כתוב בקצת עלים בגליון אספם מו״ה חיים ב״ר יוסף ועשאם בספר לבדו, הרב הנז' נזכר בשו״ת משפט וצב״י רמ״ג רמ״ד קט״ו, ונזכר בזכות אבות סי׳ ל״ח, ובשו״ת מוצב״י ח״ב סי׳ קס״א כתב שם הרב מוהר״מ בירדוגו זצ״ל פס״ד מהאחים מו״ה חיים הנז׳ ומו״ה יעקב אחיו ז״ל וכתב בזה״ל והעתקתיו יען בעוונותי נשלל ממני ספר תש״ו הרב הנז׳ ביום ההפיכה במקנאסא בחודש אב התפ״ח. ודרך אגב ארשום בכאן מ״ש בהקדמת ספר ״פני מלך חיים״ הנז', ולהיות שבשנת נת״ק לפ״ק חרה אף ה׳ בנו והתנתקנו מן העיר וטילטלנו הזמן טלטלה גבר, ובאנו עד משב״ר, והיתה עת צרה כמבכירה, ויניענו עוונינו כנוע בכברה ובתינו היו לנכרים, ע״י הצר הצורר שנכנסה בולשת לכאן לעיר מקנאס יע״א ונשללו חמדת כל המון ישראל הכ״ל ולא נותר לנו בלתי אם גויתינו ואדמתינו, וקצת מספרי הרב ז״ל קנו אותם ב״ב מידי השוללים הרשעים. והפצרנו בהם להחזירם לנו בדמיהם בתוספת מרובה על העיקר ממה שקנו אותם ונתנו כתף סוררת וע״י ריבוי הפצרות נתנום לי בתורת שאלה לזמן כדי להעתיקם, והם קונטריס זה וכו'.

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז

מקנס — ירושלים דמרוקו

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל הרביעי בכהר״ר יהודה ז״ל בכמוהר״ר חיים זצ״ל חי במאה הששית ובסוף המאה החמישית והיה מו״ץ בק״ק סאלי עם מו״ה יעקב ביבאס ז״ל, עוד ראיתיו חותם בטופס אגרת א׳ ובקב״ע בשנת יש״ר ועמו חתום כהר״ר חיים ביבאס ז״ל, הניח אחריו פסקי דינים ועדיין המה בכתובים ויש בידי פס״ד משנת יש״ר שחתומים הרבנים הנז' בשניהם, ויש הסכמה ממנו בספר ״מים חיים׳׳ למו״ה אד״א זצ״ל, ובספר ״מעיין גנים״ להרב הנז׳ בשנת תקכ״ב, ונזכר בספר ״באר מים חיים״ בב״מ די״ג מ״ט, ונזכר בהקדמת מלאכת הקודש דף ד׳ ע״ב ובתהלה לדוד, דף ס״ו תיאר את מוהר״ח הנז׳ פאר החכמים, גזע ישישים, טוב בעיני אלהים ואדם, הרב הנז׳ נולד בערך שנת ת״ס ונתבש״מ ביום י״א שבט תקמ״ג, והוא למד לפני מו״ה משה בירדוגו זצ״ל, הרב הנז׳ זכה להיות זקן וישיש והשאיר אחריו כתבי יד לרוב, ואלה הם, שו״ת שנקרא שו״ת מוהרח״ט, וליקוטי דינים ודרושים, וקינות וקונטרס רשימת הנפטרים בו הזכיר שנות מות רבני המערב משנת תע״ד עד תקל״ג, הרב הנז׳ היה חסיד וקדוש, ושמענו עליו שבכל ערבי ימים טובים היה מחפש אחר אורחים עניים שבעיר להביאם אל ביתו לחוג על שלחנו ופעם אחת שלח השמש שלו לראות אם יש בנמצא אורח ולא מצא כי אם בן אדם אחד יושב בבית הקברות ודמעתו על לחייו מרוב יגונו ולא רצה להשיבו דבר, ובא ואמר לרב שלא מצא כי אם אותו עני, והלך לו הרב בעצמו לפייס אותו לחוג עמו, והעני השיב שלא יוכל לילן מבית הקברות מרוב צערו ויגונו, והפציר בו הרב להגיד לו מה אירע לו, ובע״ה יעשה מה שביכולתו להצילו, ולא הטה אזנו לשמוע, ולבסוף נשבע לו הרב להצילו, ואמר לו תדע אדוני שאני פלוני תושב העיר הזאת שהלכתי זה כמה שנים להסתתר מעבר לים, ועלתה בידי והצלחתי והיום באתי וכל הרכוש שהבאתי בידי היה מונח אצלי בתיבה אחת וכשהייתי יורד מהספינה אל האניה הקטנה ליכנס לעיר נפלה התיבה בים וכל יגיעי ועמלי שיגעתי זה כמה שנים נאבד ממני ברגע אחת מעתה טוב מותי מחיי, וחשב הרב לתת לו כל מה שיש לו בעבור שכבר נשבע לו להצילו וראה שכל רכושו לא יספיק לו לשליש ולרביע לעושר שנפל מידו, אזי אמר לו הרב לילך עמו על שפת הים להראות לו מקום שבו נפלה התיבה, והרב השביע שרו של ים להעלות התיבה, והתחילו עולים על פני המים כלים מכלים שונים שנפלו בים מימי קדם, ואמר לו הרב שלא יגע בשום דבר שאינו שלו, ובתוך הגלים עלתה התיבה בתוכם ותפסה בשמחה, חזר ואמר לרב שנפל לו בים סנדלו של רגל אחת, אזי העלה לו גם הסנדל, והלך עם הרב לחוג בשמחה, ובתוך המועד הגיד לרב שהוא פלוני שהיה נשוי עם אשה פלונית ולא ידע ממנה מיום שהלך, ומאת ד׳ נמצאת שאשתו מיום שהלך והיא משמשת בבית הרב, אז אמר לו הרב קום קח את אשתך ואתה בטוח שמיום שהלכת והיא משמשת בביתי ולא הלכה עם שום אדם כלל.

מו״ה הרב חיים טולידאנו ז״ל בכמוה״ר ברון ז״ל מחכמי מקנאס והזכירו מהר״י אלמאליח זצ״ל בשו״ת ״תקפו של יוסף״ ח״ב סי׳ י״ד.

מו״ה הרב חיים טולידאנו זצ״ל החמישי ב״ר יוסף זצ״ל מרבני מקנאס והוא שהיו אומרים לו רבי חיים הקטן שהוא היה בסוף ימיו של מו״ה חיים הרביעי יען הוא חי במאה החמישי והששי וכשכתב לו מוהר״ר שמואל אלבאז זצ״ל מעיר ספרו בשנת תקס״ט תארוהו בזה״ל יושב ועוסק בתורה למיגמר ולאגמורי דברים, ראש הדברים יושב בשערים המצויינים בהלכה לדרוש ולתור בחכמה מפי סופרים וספרים מדי יום ביומו לחדשי״ו ובק״ר חדשים לבקרים, הרב הנז׳ נתפס בבית הסוהר כי נאשם הוא מטעם הממשלה הוא וכמוהר״ר יוסף בירדוגו זצ״ל מחבר השרשים והביאום לבית האסורים לפאס, והרב הנז׳ היה נכבד ועשיר תורה וגדולה ומרוב יגונו נאסף אל עמיו בבית הסוהר שבפאס, ונקבר בפאס א׳ החתומים בה חכמי מקנאס זמנה שנת תקס״ד ומכללם מוהרח״ט הנז׳ ז״ל, וראיתי פס״ד א׳ זמנו ש׳ אתבונ״ן פ״ק היא שנת תק״ט וחתומים בו מוהר״ר חיים טולידאנו, ומוהר״ר יעקב בירדוגו ומוהר״ר חיים הנז׳ ז״ל, ובנו של מוהרח״ט הנז׳ הוא הכ״ר עייאד ז״ל, ובעיר מקנאס הראני חברי הטוב מו״ה ר׳ מכלוף טולידאנו זצ״ל

כרך א׳ ושמו ״טוב טעם״ שחיבר הרב טעמים לכמה דינים ודרושים.

מו״ה חיים טולידאנו זצ״ל ראיתי פס״ד זמנו בשנת תר״ב וחתום בו מוהר״ח טולידאנו זצ״ל, זה אינו מן הראשונים הנזכרים כי כולם לא הגיע גבול חייהם לשנה ההיא, ובודאי זה הוא ששימש ברבנות עם מוהר״ר יעקב בירדוגו זצ״ל ומוהר״ר יוסף בירדוגו ומוהר״ר יצחק אבן צור ז״ל שהיו בולם בזמן אחד.

מו״ה חיים טולידאנו ז״ל בכהר״ר יצחק זצ״ל מחכמי מקנאס ונתבש״מ בעיר אלקצר ביום ששי בשבת כ״ו תשרי שנת זעקת״י לפ״ק.

מוה״ר יהודה טולידאנו השלישי זצ״ל ב״ר יעקב מו״ץ במקנאס הוא חי במאה הששית ונתבש״מ יום ששי י״א בניסן ש׳ תקס״ד, חכם הנז׳ חיבר ספרים, שו״ת, וספר ״שדה צופים״ על נביאים והמה בכתב יד.

מו״ה יוסף טולידאנו הראשון הוא אביו של הרה״ג דניאל המגורש לפאס וביחס הכתובה תאורוהו בזה״ל החכה״ש הדו״מ הרב המובהק בוצינא קדישא כמוהר״ר יוסף זלה״ה, ויחסו טולידאנו הוא מפני שגלו מסוליטולא לאמר מעיר טולידו שבספרד, כשלא רצו לחזור לעיר זו אחרי תקופת האינקיוויזיציה הארורה שהיתה בזמן לרע יזכר וימחק שמו ושם רשעים ירקב טורקימאדא ימ״ש בשנת רנ״ב 1492 לספירתם, ותושבי עיר זו קרו להם טולידא־נו לא חוזרים אחרי המאורעות ולא חזרו, ויש מגורשים שמפרשים שמעיר טולידא־אנו.

מו״ה יוסף טולידאנו השני ב״ר דניאל זצ״ל מו״ץ במקנאס חי במאה הרביעית ואביו ר׳ דניאל זצ״ל בא מעיר סאלוניקי לפאס ושוב נסע ונתיישב בעיר מקנאס.

מו״ה יוסף טולידאנו השלישי זצ״ל ב״ר יהודה א׳ מחכמי מקנאס ונתבש״מ בבחרותו בגיל עשרים, בחודש כסלו שנת תע״ג לפ״ק.

מו״ה יוסף טולידאנו ב״ר משה זצ״ל מרבני מקנאס וחיבר פירושים על רש״י עה׳׳ת ופסקי דינים, נתבש״מ בחודש אלול תקמ״ח, ובקונטריט אפיריון למוה״י טולידאנו נר״ו הזכיר פי׳ רש״י הנז׳ וכי הוא כ״י משנת תקכ״א.

מו״ה יוסף טולידאנו ז״ל מעיר סאלי חי במאה החמישית.

מו״ה יוסף טולידאנו ב״ר אברהם ז״ל מעיר סאנז׳יר הוא חי במאה הששית.

מו״ה משה טולידאנו זצ״ל ב״ר חיים ז״ל רמו״ץ במקנאס והוא אחיו של מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל ומוהר״מ הנז׳ הוא האח הגדול נולד שנת ת״ג־ת״ד ונתבש״מ ביום שב״ק ב״ב באדר ב׳ שנת תפ״ג כבן שמונים שנה, ופעולתו ברבנות נמשכה משנת ת״ע ואילך, והניח אחריו כמה ספרים שו״ת כ״י ודרושים כ״י, האחים הנז׳ שניהם מתו בלא בנים כמ״ש בהקדמת מלאת הקדש, וחתום בפס״ד עם מוהריב״ע ומו״ה אברהם אבן דנאן זצ״ל, ומוהר״ט הנז׳ בנה לו בית הכנסת הגמו״ן שמואל מאימיראן נ״ע ונתנה לו כמ״ש בספר גבול בנימין למו״ה בנימין לכרייף זצ״ל

מו״ה משה טולידאנו זצ״ל בנו של הרה״ג מו״ה חיים זצ״ל מחכמי מקנאס חי במאה הששית, ומצאתי מכתב ממנו וזמנו בסלו תר״ב פ״ק מעיר ראבאט לרבני פאס לבמוהר״ר יעקב סרירו ומו״ה יעקב אבן צור ומו״ה ידידיה מונסוניגו ומו״ה דוד אבן זמרא זכרונם לברכה, על אודות איש אחד שחשדוהו דלא ציית לדינא ומהר״מ הנז׳ כתב לרבנים הנז׳ להמליץ טוב בעדו ואמר להם בזה״ל פלוני הנז׳ בא לעשות משפט לפני ואם הייתי במדינה ולא יכול לבוא לפני וכו' מזה מוכח שהיה מו״ץ, בהקדמת ספר קול יעקב למו״ה יעקב בירדוגו זצ״ל החזיק טובה לב׳ שהעירוהו להדפיס, א׳ היה אברהם והב׳ צדיק כתמר יפרח משה שפיר קאמר מו״ץ בעי״ת ראבאט החה״ש הדו״ט בנש״ק בהה״ר משה טולידאנו יצ״ו ומצאתי פס״ד זמנו שנת תרב״ד כתבו בהיותו בעיר טאנז׳יר מסבים והולך על פס״ד כמוהר״ר מרדכי בן ז׳ו זצ״ל, עוד מצאתי הסכמה אחת מחכמי ראבאט וחותם אחד מוהר״ר יעקב אלמאליח ואחריו מוהר״מ הנז׳ ואחריהם בל חכמי ראבאט וזמן ההסכמה שנת תבר״ך.

מו״ה משה טולידאנו ז״ל מחכמי ז׳יבראלטאר בשנת תצ״ט פ״ק וחתומים בה מו״ה דוד כלפון ומוהר״ר משה הנז׳ ומו״ה משה בן אביטאן ז״ל.

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז-עמ' 195-189

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז

מו״ה משה טולידאנו ב״ר דניאל זצ״ל מו״ץ במקנאס נולד בשנת תפ״ד ונתבש״מ ליל ש״ק י״ג טבת תקל״ג תוך ח׳ ימים לחוליו, ונמנא דיין בכ״א בטבת תקל״ג כמ״ש בהקדמת ספרו ״מלאכת הקודש״, חיבר פירוש גדול על פירש״י עה״ת בחמשה ספרים, ״אדמת קודש״, ״בגדי קודש״, ״מלאכת הקודש״ ״בונה ירושלים״, ״אם הבנים״, חיברם בין שנת תק״ק־תק״ל וחתנו הר׳ מאיר טולידאנו, קיצר אותם וסידר אותם בס׳ אחד בשם ״מלאכת הקודש״. שנדפס כבר, עוד חיבר ספר ״משחת קודש״, ו״נזר הקודש״, דרשות עה״ת, ״השמים החדשים״, שו״ת, ושניהם עדיין בכת״י ובספר ״תהלה לדוד״ לה״ר דוד חסין זצ״ל, נמצאו שני קינות עליו, ואני הכותב יש אתי קונטריס כת״י ישן פירוש האזהרות, לר׳ שלמה אבן גבירול וחסר מתחילתו. ומסופו ולא נודע מי מחבר הפירוש הנז׳ ואחר התבוננות נודע אלי שמורינו הרב משה טולידאנו, הנז׳ הוא המחבר, ששם כתוב בחרוז ולא תעשה רעות וכו׳ וגם לא במישורים שהוא מדת הלח ולא מדת היבש ותמה שם על רש״י שכתב בחומש שהיא מדת הלח והיבש ובסוף דבריו כתב וכבר מפורש אצלנו דברי רש״י ז״ל בחומש בפ׳ קדושים שים עיניך עליו ודעהו כי נכון עכ״ל. וראיתי בספר מלאכת הקודש, פרשת קדושים שדבר כזה, א״כ ברור אצלי שהוא מחבר פירוש על האזהרות הנז׳, עוד שם בחרוז ולא תוציא לחוץ וכו׳ כתב שהמשומד לא יאכל מקרבן פסח וכתב שם וביאור תיבת משומד עי׳ מ״ש בעניותינו בפרשת בא, ותבין בס״ד, גם זה בספר מלאת הקודש מצאתי שפירש אותה עי״ש. מכל זה מוכח שהוא המחבר פירוש על האזהרות הנז' ועוד ראיתי שם בכמה מקומות מזכיר זקינו מהרי״ט, ובמקום אחר מצאתי לו כתב ועי׳ בש״ח ובספר א״ק להראמ״ז ז״ל ותבין מהרי״ט זה ודאי הוא ר׳ יהודה זקינו של הרב ״מלאכת הקודש״ אבי אביו ר׳ דניאל כמ״ש הוא בעצמו בהקדמה, ג׳ לספר מלאכת הקודש, מוכח שר׳ יהודה הנז׳ חיבר חיבור ושמו א״ק לא נודע לי כעת החיבור הזה.

 

מו״ה משה טולידאנו ב״ר יעקב ז״ל מו״ץ במקנאס חי בחצי הראשון מהמאה הששית, חיבר ספר ״מגיני שלמה״ על פרש״י עה״ת, ספר דרושים למועדים ולנפטרים, והמה נמצאים במקנס בכת״י. ונתבש״מ י״ז באלול שנת תקל״ח, והוא אביו של מוהר״ר יוסף הנז׳ באות יו״ד, ומצאנוהו שהיה בעיר ראבאט כי נמצאת שאלה ממנו בשו״ת שופריה דיעקב סי׳ י״ט מעיר ראבאט.

 

מו״ה פנחס טולידאנו זצ״ל בר ברוך אחד מרבני מקנאס הוא חי במאה הששית, ובלשון לימודים מתואר בזה״ל גאון עוזינו וצבי עדינו ובהקדמת פה ישרים מתואר הרב הגאון וכו'.

 

כהר״ר פנחס טולידאנו זצ״ל בנו של הרה״ג מו״ה דניאל זצ״ל אחד מחכמי מקנאס, הוא חי במאה החמישי, ונתבש״מ בשנת תס״א כי ראיתי מינוי האפוטרופוסות שמינה הרה״ג מו״ה חביב טולידאנו זצ״ל לכהר״ר דניאל בחלול ז״ל על בניו של מו״ה פנחס טולידאנו הנז' והיו בניו מאיר ודניאל עדיין קטנים והמינוי היה באדר הראשון שנת תס״א.

 

מו״ה רפאל טולידאנו זצ״ל מו״ץ במקנאס חי במאה החמישי בזמן מהרח״ט, ויש בידי תשובות ממנו בכת״י וחתום בה עם מוהר״ר סעדיה אבן דנאן ומו״ה יהודה עוזיאל זיע״א.

 

כהר״ר רפאל טולידאנו ז״ל מחכמי מקנאס, והיה אחד מסופרי דווקני, וגם היה נעים זמירות.

 

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז

שיר זה נתגלה למורנו ורבינו זצוק״ל בחלום בליל שבת קודש, וכתבו במוצאי שבת קודש.

פיוט לכבוד התורה סי׳ אני ברוך רפאל חזק.

א שורר שירה, לכבוד התורה, מפז יקרה זכה וברה,

נ אמן שמו בחר בעמו, להיות לו לשמו, אומה נבחרה,

נ גלה בכבודו, על סיני הודו, קרא לעבדו, לקבל תורה,

נ תנה לנו על יד רועינו משה רבינו, בחיר כל נברא,

נ אמן ביתו, הביט בדמותו גם נבואתו, מראה מאירה,

י שמח ישראל, באהבת אל כי הוא מנחיל אל, ללומדי תורה.

י ש העולמות, הם הנעלמות, מעלות רמות, לדורשי תורה,

ב רוך אבינו, אשר זיכנו, וקידשנו, בדברי תורה,

ר בת נעימה, תורה תמימה, פתי מחכימה, עין מאירה,

ו משיבת נפש, אשר בה חפץ, נותנת חופש, לכל סוחרה,

כ י היא חיינו, אורך ימינו, גם תשיג לנו עושר תפארה,

כ ל דרכיה, הליכותיה, ונתיבותיה, שלום ואורה,

ר וב שלום להם, אשרי חלקיהם, מכשול אין להם, אוהבי תורה,

פ יקודים ברים, מצות ישרים, מדריכים מורים דרך ישרה,

א שרי הגבר על יצרו גובר, מישרים דובר, עוסק בתורה,

ל א יירא לבו, משונאו אויבו, בטוח לבו, בזכות התורה,

ח זק גואלי מלא משאלי, לב זך ברא לי, רוח טהורה,

ח י צור מגיני, זכני לבני, גם בני בני, עוסקים בתורה

ח נון ענני, מחטא נקני, גם תצילני, מכל עבירה,

ז ך טהרני, תורה הוריני והדריכני בנתיב הישרה,

ק דוש חונני אל תטשני וקדשני, בקדושת תורה,

ק יים אל סלעי, אורי וישעי, לעבדך רְעֵה, היה לי סתרה

ק בל שועתי, שעה רינתי, גם תפילתי, לך עטרה.

 

ידוע דברי הקדמונים: ״קבלה היא, הזמירות שנתפשטו בקהילות ישראל נאמרו ברוח הקודש״.

 

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"ז-הגאון רבי יעקב משה טולידאנו זצ״ל

הגאון רבי יעקב משה טולידאנו זצ״ל

רישומיו של הרב הראשי לת״א־יפו ושר הדתות

בביקורו במרוקו

מורינו היתה עינו פקוחה על עדתו ועל מוסדותיה.

מוסד שפעל רבות למען הנוער ודור העתיד היה מוסד אוצר התורה. והגרב״מ טולידאגו העלה רישומיו על ביקורו במוסד זה וכן כתב: היה מקום לחשוש להפסקת שרשרת זהב זו מפני דלדול בתי תלמוד תורה ומצבם החומרי הנורא שנמצאו בו והיתה עתידה תורה להשתבח ח״ו ברבים מערי הארץ לולא שקם לה גואל, הוא מוסד ״אוצר התורה״ שהשכיל להבין את החומר המפליא שישנו פה, את בני הנוער שלא הספיקו עוד לנער מעליהם את עול התורה ויר״ש. ולהכינו ולסעדו ולתת לו חינוך תורני מובהק תורה ודרך ארץ.

עשרות עשרות של תלמידים נהרו למוסדות ״אוצר התורה״ מיד לפתיחתן בכל המדינה ללמוד בחשק ובשקידה רבה ובזמן קצר הספיק המוסד לגדול ולהתרחב, ובבר היום לומדים בתלמוד תורה ובישיבה של ״אוצר התורה״ בעיר קאזבלנקא בשבע מאות תלמידים וכחמשת אלפים תלמידים כ״י נמצאים בעיר מקנס ובשאר ערי מרוקו ובכפריה, וכבר מצטיינים הם בלימודיהם וגדיים אלה עתידים בע״ה להיות תיישים, שיהיו הם בעתיד הקרוב לרבני ומדריכי קהילות יהודי מרוקו, היודעים את אשר לפניהם ללכת בעקבות אבותיהם שהנהיגו את היהדות כאן על מבועי המסורת והתורה הצרופה.

 

כבר ידוע מה שהרב המקובל מהרה״ו זיע״א במכתבו לרבי יוסף טבול מגורי האר״י זיע״א מעיד על היהדות המערבית וממליץ עליה את הפתגם התלמודי הידוע: ״לא זזה שכינה מכותל המערבי״. (תולדות חכמי ירושלים עיין ליוסף ריבלין בהקדמתו) ואנו רוצים לקוות שמוסד ״אוצר התורה״ יקיים הפתגם הזה גם בעתיד שלא תזוז השכינה מהיהדות המערבית (בידוע מרוקו נקראת ארץ מערב. ויהודי מרוקו, נקראים יהודי המערב או מערבים, ראה ספר ״נר המערב״ ירושלים תרע״א).

מקרב לב יש להודות לאלה העומדים בפרץ ונושאים בידם את דגל ״אוצר התורה״ העושים והמעשים בגופם ובממונם וביחוד לציין את ה״ה מר יצחק שלום הי״ו, בניו־יורק שבארה״ב הי״ו ומר יצחק אלמאליח ומר משה יפרח הי״ו בעיר קאזבלנקא שטרחו ויגעו בעשר אצבעותיהם להקים את המוסד הנ״ל ״אוצר התורה״, על תילו וידידי המנהל הרה״ג רבי שלמה ילוז הי״ו לפנים הרב הראשי לטריפוליטניא המתמסר בכל כוחו להתפתחות המוסד, ומשגיח בעין פקוחה על כל הליכותיו ובעצמי בחנתי מספר תלמידים בבתי תלמוד תורה אלה: מהם בקאזבלנקא, רבאט, ומקנס מוגדור, וכר וראיתי שישנם תלמידים רכים בשנים כבני י״ב וי״ג המעיינים היטב בגמרא בעומק ובסברא ישרה בנפו״י.

 

תחזקנה ידי העוסקים במצדה זו ותקותי מלאה שיראו פרי טוב בעמלם לגדל דור שלם של תלמידי חכמים ורבנים במרוקו שיהיו למופת ויצטיינו בידיעותיהם ובהליכותיהם ועליהם תבוא ברכת טוב.

 

וביגיעה רבה ובסבלנות אסף וקיבץ במשך שנים רבות מאות כתבי יד עתיקים וישנים שהפיצו אור על תולדות יהדות זו שנשכחה, שמהם שאב חומר רב לחיבור ספרו ״נר המערב״, ״ואוצר גנזים״ וכו'.

ואני הכותב ראיתי אותו רכון על ערימת ספרים מאובקים ואכולי עש ורימה ורובם אבדו מתוך רטיבות ברוב הימים בספריה עתיקת יומין של הרה״ג הרב המכונה המלאך רפאל בירדוגו זצ״ל בבית חמי ר׳ מרדכי בירדוגו ז״ל במקנס בעלית ספרים שקרו לה סטודיו ברח׳ אלכדרין (הירקנים).

הרב הנז׳ נולד בטבריה ש׳ תר״מ, ונסמך להוראה שם, שימש חבר בד״ץ בעיר טנג׳יר במרוקו, ואח״ב ראב״ד בקהיר ובאלכסנדריה וקרוב לעשרים שנה כיהן פאר כרבה של תל־אביב־יפו והמחוז, מחבר הספרים ״ים הגדול״ שו״ת, (מצרים תרצ״ו) ״משיב נפש״, ״ידי משה״, שלש תשובות, ״בת עמי״, ״היתר עגונות״, מאחינו בנ״י שנספו במלחמת עולם השנייה באירופה הי״ד ועוד, ובמקצוע ההיסטוריה, ובספרו ״נר המערב״ חלק ראשון (ירושלים תרע״א) קנה לו שם כחוקר והיסטוריון מומחה בתולדות היהודים במרוקו, בן הוציא קובץ בשם ״שריד ופליט״ ופרסם מאמרים רבים בירחונים, קובצים וכתבי עת שונים. ובדי להוציא רעיוניו לפועל לקרב רחוקים ולחזק יסודות הדת נענה בסוף ימיו להצעה לשמש בשר הדתות.

 

רבי יעקב משה היה הדור השבעה עשר למגורשי ספרד. אביו ר׳ יהודה, עלה מעיר מקנס שבמרוקו בשנת תר״ך (1860) ומפיו למד תורה ר׳ יעקב משה זצ״ל בשקידה רבה ובהתמדה, עד מהרה התגלה כבעל שכל חריף ותפיסה מהירה, לצד הלימודים בבית־אבא קנה חכמה בישבותיה של העיר טבריה ובמיוחד הוא מציין בין רבותיו את ר׳ משה מאיר חי אליקים זצ״ל, ששימש בראב״ד בעיר קאזאבלנקא.

 

פעילות חינוכית תורנית:

כבן למשפחה, שהפעילות למען הכלל היתה בראש מעייניה, החל בגיל צעיר, בהיותו כבן עשרים וחמש התבלט בפעילות תורנית־ציבורית בטבריה, בעיר מולדתו פעל כעסקן ציבורי למען הקהילה הספרדית ומוסדותיה, היה חבר ועד העיר של טבריה ועמד בראש, בטבריה יסד גן ילדים ובית־מקרא לנוער. ביסודם של שני מוסדות חינוך אלה לבני הגיל הצעיר היה משום חידוש רב.

 

מטבריה לפקיעין

אהבת ארץ ישראל שהיתה מושרשת בבני המשפחה דירבנה אותו לפעול למען גאולת קרקעות והרחבת תחום הישוב היהודי בארץ ישראל, ובך אנו מוצאים את ר׳ יעקב משה מעתיק את מקום מגוריו מטבריה וקובע את משכנו בפקיעין. פקיעין באותם ימים היתה עיירה מאוכלסת רובה ככולה בערבים ורק משפחות יהודיות מעטות חיו בה. משפחות אלו סבלו רבות מחוסר הנהגה רוחנית ומעשית, נעדרו מוסדות חינוך לדור הצעיר והיה מורגש הצורך ברועה שינהיג וידריך את בני הקהילה תושבי פקיעין. על נקלה נוכל לתאר את השמחה שהקיפה את יהודיה המעטים של פקיעין כאשר שמעו על בואו של ר׳ יעקב משה זצ״ל, ארבע שנים עשה בפקיעין וייסד שם בית ספר יהודי בדאגה למצבו של בית הכנסת העתיק במקום.

 

למען גאולת קרקעות

מששב לטבריה ונוכח, שקיימת סכנה, שהתנועה הערבית הלאומנית תעשה לרכישת הקרקעות שמסביב למוסדות דת יהודיים הקים את אגודת ״מימונה״ ע״ש הרמב״ם שמטרתה היתה לדאוג ולפעול לסיכול המזימה הערבית, אכן האגודה, במאמצים לא מעטים, הצליחה לרכוש שטחים גדולים מסביב לקבר הרמב״ם, רבי חייא ובניו, ורבי עקיבא ע״ה. האגודה רכשה שטחי קרקע נוספים, אשר עליהם הוקמו ברבות הימים השכונות היהודיות הראשונות בטבריה, בפעולתו זו נעזר באחיו ר׳ ברוך זצ״ל.

 

בגלות

ביקש ר׳ יעקב משה לישב בשלוה ולפעול לטובת העיר מולדתו והנה קפצה עליו רוגזם של השלטונות התורכיים, שגירשוהו מן הארץ בשנת תרע״ו שנות מלחמת העולם הראשונה לאי קורסיקא של צרפת, שם שהה בארבע שנים וטיפל בבעיותיהם של שבע מאות גולים, מיהודי ארץ ישראל, שאף הם כמוהו גורשו לשם. בשנת תר״פ (1920) הורשה לשוב לארץ.

 

בשליחות קודש בקהילות ישראל בתפוצות:

עד מהרה נודע שמו של ר׳ יעקב משה בתפוצות ישראל כרב נמרץ, שידיו רב לו בהנהגת קהילה ובפעולות למען התורה, ולמען העם והארץ, בשנת תפר״ו (1926), פנתה אליו הקהילה היהודית בטנג׳יר לשמש ברב ראשי וכאב בית־הדין של הקהילה ר׳ יעקב משה ראה בכך שליחות ונענה לפנייה. בהגיעו לטנג׳יר ייסד שם בית דין רבני וניהל את בית המדרש לרבנים ״תורה וחיים״ לימים העמיד בית מדרש זה לתלמידים שמילאו תפקידים חשובים בהנהגת הציבור.

מקנס — ירושלים דמרוקו-יצחק טולידאנו-התשס"זהגאון רבי יעקב משה טולידאנו זצ״ל

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר