הקסידה אצל יהודי ספרד והמזרח

עמוד 1 מתוך 212

קצידות בערבית מוגרבית

קצידות בערבית מגרבית 

להתענג על שפת העבר

אלי פילו    

קצידות בערבית מוגרבית

המחסור והשיגשוג

1-א נפאד נרגבכום – די כונת גאייב עליכום
השיגשוג: אבקשכם בכל לשון- על שהות העדרותי מקירביכם,
anfad an garbkoum-di kount gayib alikoum

2-ליום הני זיתכום – ונכלפלכום די דאעלכום.
היום אליכם באתי – ואפצה אתכם על ההפסד
alyoum hani zitkoum-ounchalfikoum di daalkoum

3-ביע וסרא זיבתלכום – גיר ווזדו סלעתכום
מסחר הבאתי לכם – רק הכינו סחורותכם
biik ou sra zibeltakoum-g'ir ouzdou selaatkoum


4-עממרו חוואנתכום – או סי כיר מא יכסכום

מלאו חנויותיכם – ושפע לא יחסר לכם
aamrou houanoutkoum-osih'ir ma ih'skoum

5-סאר ראני דחיתו – סמעו למעיאר די עטיתו
לך הינה גירשתיו – שימעו את מילות הגנאי אשר הטחתי בפניו
ser rani thitou-semoou el meyaar di aiitou


אע ביר טייאחתו – עממרו מא יכון מן טאלעין

לתחתית הבאר הפלתיו – בכל שנות חייו לא יוכל היות מין העולים מהמצולות

יוו תסמעו יא עבאד – מדארבת לכסאר מעא נפאד
יוו שימעו העבדים – התנצחות המחסור עם השיגשוג

ביע וסרא יא סייאד – פרחו אלבלדאן כאמלין
מכור וקנה אדון נכבד – שמחו הערים בכללן

האדו למעאייראת – די עאייר נפאר לכסאר.
אלה מילות הגנאי  – אשר גינה/הרעיף השיגשוג את המחסור

אוזא נפאד בל מעייאר – פל כסאר בלימאייר.
ובא השגשוג עם גינויים – על המחסור עם הוכחות

"כוויתי לנאס סכאייר – יהוד או נסארא ומסלמין".
רוקנת לאנשים את התיקים – יהודים ,נוצרים ומוסלמים.

"מא נערפו לכסאר בנייא – גיר ווקת לבאכורייא".
הן לא נתוודע למחסור ברצינות – אלה עם הוולד יום/פצירתו של בוקר

ראה ליום מתנייא – ווי וולי מן להארבין.
הן היום כפול ומכופל – אוי אוי לי מהבורחים /מרימי הידיים

כסאר די מא ווזהו סליב – מא ענדו חתא חביב.
המחסור שפניו אינן גלויות – אין לו אוהבים

קצידות בערבית מוגרבית

קצידות בערבית מוגרבית

קצידות בערבית מוגרבית

קצידות בערבית מוגרבית

קצידות בערבית מוגרבית

קצידות בערבית מוגרבית

 

קסידה על רבי דניאל השומר.

 

אישם אללאה אנבארכ בנהאר ובליל

סאלאמו עליכ יא רבי דניאל

 

אביאד אומו ואביאד די וולדתו

איית שומר הייא קבילתו

 

תכון עאנא זכות תורתו

חנא ושאמעין וזמיע ישראל

 

אנדכר סימן עזאיבו אל כבאר

תשמעו ותסקטו אנתום יא זייאר

 

רבי דניאל השומר חדאר

יכון לוואקת מעא ישראל

 

שורה לא ברורה

איית שומר יזור

 

ויקרא תממא מייא וכמסין מזמור

פוק אל קבורה די רבי דניאל

 

שם אלוהים אברך, ביום ובלילה

שלום עליך או רבי דניאל

 

אשרי אמו ואשרי יולדתו

משפחת השומר היא משפחתו

 

תעמוד לנו זכות תורתו

לנו, לכל שהומעים ולכלל ישראל

 

אזכיר מפלאיו הגדולים

שמעו והקשיבו הבאים להשתטח על קברו

 

רבי דניאל השומר נוכח

יהיה בכחל עת עם ישראל

 

שורה לא ברורה

יבוא להשתטח על קבר משפחת השומר

 

ויקרא שם מאה וחמישים מזמורי תהלים

על קברו של רבי דניאל

קצידות בערבית מוגרבית

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי

וולד לארד ייתפככר ללי וולדתו

בן אדמה יזכור את מולדתו

 

וולד לארד ייתפככר ללי וולדתו

בו האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

 

גזייל מן סבאב, קולו לוולד כמס סנין

צבי יפהפה, אמרו לבן חמש

 

דרוזו כיף שמס טאלעין

מדרגותיו עולות, כצאת השמש

 

אוממו תפרח ביה תטלב לרבב לחנין

אמו תשמח בו, ובריבון עולמים צפציר

 

כללי וולדי ייא רבבי, נתין כלקתו

השאר, אלהי, בני בחיים, כי אתה היוצר !

 

 

וולד עסר סנין, לאדאב מא תכרהלו

בן עשר שנים אל תחסכו לו מוסר השכל

 

סוואיי בסוואי ייתרתתבלו עקלו

כי לאט לאט יתייצב לו השכל

 

תכללמו מעאה בלמחננא או בששרולו

דברו עמו בחנונות, ותנו לו בשורתו

 

מפסס ייאסר ענד אהלו ווקבילתו

מדושן עונג הרבה, בקרב ביתו ומשפחתו

 

וולד לארד ייתפככר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

 

 

אמא לדאר וולד לעשרין

ומה נעימים ימיו של בן עשרים

 

פרכ לגוזלאן מא ייסבהלו פלחין

עופר האיילים, לא ידמה לו בפניו יפי התארים

 

ייטנז עלא שייוכ, ידחכ עלא למעללמין

ילעג לזקנים ויצחק למלומדים יודעי מושכלות

 

תאייה ברוחו טריק למעווזא גררתו

תועה ברוחו, השלתה אותו דרך עקלקלות

 

וולד לארד יתפככאר ללי וולדתו

 בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

 

 

וולד תלאתין להמום בדוו עליה

בן השלושים, תלאות הזמן הציפו אותו

 

רד באלו מליח פססבכא צאב רזליה

נתן דעתו היטב, נלכדו רגליו ברשתו

 

מצרופו כתיר מסדארו מה ייסזיה

הוצאותיו מרובות, והכנסותיו לא להספיקו

 

מהוולינו אולאדו ומראתו

הסיעו אותו בניו ואשת חיקו.

 

וולד לארד ייפככאר ללי וולדתו

בן האדמה, יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

 

 

וולד אררבעין ייברא יינקצר קלבו

בן הארבעים, התחיל סובל בלב שברונו

 

ייפרח בקרעתו ללי עטאלו רבבו

ישמח בחלקו, אשר העניק לו ריבונו

 

ייתבע טריקתו וויתרכ צחאבו

הולך במישרי דרכו, ועזוב גם ידידיו

 

עלא עדאבו וועלא סקא זריתו

על יסוריו, וחרף עמל טרחותיו

 

וולד לארד ייתפככאר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

וולד לכמסין קלבו בדא יינהזם

בן החמישים לבו החל נכנע

 

יידדו עלא כדדו ייבאת גיר ייכממם

ידו על לחיו, ועם הרהוריו נד ונע

 

מא עארף בראצו כיף חצל פי האד להממ

לא ידע בנפשו, כיצד נלכד במתלאה

 

קלבו כאייף לאמא ייתקררב ווקתו

לבו ירא, פן יתקרב סופו הלאה

 

וולד לארד ייתפככאר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

וולד סתתין פעאלו מאהוסי דאהר

בן השישים, מעשיו בלתי מובנים

 

רראי ווצוואר ענדו תציבו חאדר

העצה והדעה אצלו מזומנים

 

טבעו מבדדל מעא ננאס דימא וואער

טבעו משונה, עם זולתו קשה במשאו ובמתנו

 

מרכי פצחחתו וופמסיתו ייעתר

רופף בבריאותו, תמיד יצלע על ירכו ועל מותנו

 

וולד לארד ייתפככאר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב לחיק אומנתו

 

אידא סנינו יוצלו לחסאב סבעין

אם שנותיו הגיעו עדי חשבון שבעים

 

כלאמו מא יסוואס קדדאס ססאמעין

לדבריו אין ערך, מול השומעים

 

ייקלאל עליה חתתא ננדר דלעין

נתמצעטה אצלו גם חדות ראות עיניו

 

עלא עקקאייזו מחני פי תמסיתו

על משענתו שפוף, בהילוך פסיעותיו

 

וולד לארד ייתפככאר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב אל אומנתו

 

 

וולד תמאנין אולאדו מקללקין מננו

בן השמונים, בניו מחוסרי סבלנות כלפיו

 

מחקור ענד חבאבו ווזיראנו

בזוי בפני ידידיו, וגם שכניו

 

לכבז וולמא מאררין קבאלת עינו

הפת והמים מָרים בעיניו

 

קארי חסאבו אמא נהאר תקום עיטתו

קורא חשבונו, ליום בו תישמע צוואתו

 

וולד לארד ייתפככאר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב אל אומנתו

  

אידא סנינו יוצלו לחסאב תסעין

אם שנותיו יגיעו למנין תשעים

 

מפצאלו כאמלין דימא ענדו מזעזעין

אברי גופו, אצלו כולם רעועים

 

חתתא עדאמו ווערוקו ייבאנו מדעדעין

עצמותיו ועורקיו נראים שדופים ובלואים

 

זלדו תכממס וותקררב ווקתו

עורו ננצטמק, קרב יומו ועתו

 

וולד לארד ייתפככאר ללי וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע לרבבאתו

כי בהגיע קיצו, ישוב אל אומנתו

 

 

וולד מייאת עאם פאני הווא דגייא

בן מאה שנים, במהרה הוא הולך וחרֵב

 

מא בקאתלו ווקפא וואלא מסייא

לא נותרה זקיפות קומה, ולא זריזות הגֵו

 

סאף חפדאנו ווסבע פכיר דונייא

הביט בנכדיו, שבע בטוב עולם

 

ראקד פי פראצו מא מטללעין לחסאבו

מוטל על יצועיו, מכלל חשבון הוא נעלם

 

וולד לארד ייתפככאר וולדתו

בן האדמה יזכור את מולדתו

 

ווקת לחדד יירזע ללי רבבאתו

כי בהגיע קיצו ישוב אל אומנתו

קצידות בערבית מוגרבית

קסידות על צדיקים מתוך הספר " צדיקי מרוקו ונפלאותיהם " יששכר בן עמי

צדיקים לעזאז : שיר זה משמש כעין הימנון כללי לשירת הצדיקים ובו מוזכרים שלושה עשר קדושים. אין ספק שיש כמה קדושים ידועים שיכלו להיכנס ל " נבחרת " הזו. מכל מקום מתמיהה מאוד העובדה שצדיק כה מפורסם כמו מולאי איג'ני אינו מופיע וכן רבי דוד בן ברוך.

קצידה חנה הצדיקה

פזמון. יא רבבי תשמח פללי דאז

יא רבבי תכממל אלמחדאז

יא רבבי סעדדנא מה יעואז

זיכות צדיקים לעזאז

הו אלהים ! מחל על מה שעבר

הו אלהים ! עשה מה שצריך

הו אלהים ! מזלנו אל תעקם

בזכות הצדיקים היקרים.

בדית נכתללם בזזהר

וצדיק לעזיז נדכּר

ולללי טבלנא לו יחדר

ישמו עאלי ומזההר

לעזיז רבי יחייא לכצ'אר

התחלתי לדבר מתוך שמחה

ואת הצדיק האהוב אזכיר

מה שנבקש ממנו ייתקיים

כי שמו מרומם מאוד

היקר רבי יחייא אלכדאר

יא ללאה נמסיוו יא לעבאד

אנדרבו טרקאן לבעאד

ונטלבו טליבאת אזדאד

ונזורו צדיקים דלבלאד

לעאז סיאדנא מואלין צ'יאצ'

בואו נלך הו עבדים

נלך בדרכים הרחוקות

ונבקש בקשות חדשות

נבקר בקברי צדיקי העיר,

יקירנו אדוננו מוואלין דאד

המשך………………..

קצידא דסכ'ינא……ליום שבת קודש

קצידה די סכינה

 

קצידה של חמין בערבית יהודית…….

. קסידה על ר׳ דוד ומשה.

רבי דוד ומשה

הערת המחבר : קסידה זו הוקלטה מפי דניאל פרץ מארבע טוגאנה בהילולה של רבי דוד ומשה שנערכה ב-19/12/1973 במושב זנוח

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו / עממאר אל מאל מא יכטא דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם הכסף לא יחדל מביתו

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זאר / סמאעא כאדרא חמרא פי דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטח על קברו נר ירוק ונר אדום בביתו.

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו /  עממאר אל עזארא מא כטאו דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם הבחורים לא יחדלו מלהיות בביתו

 

אביאד ר׳ דוד ומשה ואביאד מן זארו /  עממאר צדיקים אלכבאר מא כטאו דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטה על קברו מעולם צדיקים גדולים לא יחדלו מביתו

 

אביאד ד׳ דוד ומשה ואביאד מן זאדו /  עממאר כול מחלה מא תרטא דארו

אשרי ר׳ דוד ומשה ואשרי כל מי שהשתטח על קברו מעולם לא תבקר מחלה בביתו

La Qsida chez les Juifs narocains Issachar Ben-Ami

יהדות מרוקו - פרקים בחקר תרבותםLA QSIDA CHEZ LES JUIFS MAROCAINS

ISSACHAR BEN-AMI

Quand Krenkow affirmait que la qçida avait survécu aux temps modernes et qu'il détenait quelques qçaïd écrites par des auteurs modernes, il ne se doutait certainement pas que ce genre littéraire était encore très répandu chez les juifs marocains. Il serait intéressant de comparer le cadre de la qçida tel qu'il s'est développé en Arabie  à celui de la qsida telle qu'elle est connue chez les juifs marocains. Notons de suite qùe chez ces derniers le nasîb  ainsi que le rahil  ont disparu et que seul le 'ird  subsiste. La quête  demeure également un élément important dans la qçida moderne. La faveur dont jouit la qçida qui est toujours chantée  chez les juifs marocains est commune à la masse et aux lettrés  et a permis la publication de plusi­eurs d'entre-elles.

La plupart des qçaïd sont d'auteur anonyme bien qu'il ne fasse aucun doute qu'elles soient dues chacune à un auteur unique. Sur les vingt-trois qçaïd qui font l'objet de notre présente étude, treize sont anonymes, les autres sont signées soit explicitement, soit par des initiales, acrostiches etc.. (Voir Tableau) Il semble que les auteurs réputés ne prenaient pas la peine de signer leurs qçaïd. La première ici citée, "la qçida de la shina" est attribuée d'après la tradition au célèbre Rabbi David Iflah. Des auteurs moins célèbres ont, par occasion, écrits certaines qsaïd et ont signé. Ils utilisent soit l'acrostiche (voir "la qsida de la Mort") soit des données à la fin- de la qsida qui permettent de reconstituer le mot.

  • En effet il existe des centaines de "qsaïd" dont plusieurs se sont conservées dans la littérature orale des juifs marocains. Plusieurs qaïd ont paru tant sur feuilles volantes que dans des recueils manuscrits ou imprimés. En fait plusieurs auteurs ont publié des qçaîd dans des ouvrages divers. Voir "Kinot… qsaîd" de Mimoun ben David Ghighi, Ms à la Bibliothèque de l'Université Hébraïque de Jérusalem, No. 4286; "Kessat Iyov", du 19e siècle à l'Université Hébraïque, No. 4288; Manuscrit Zini (appartenant à Mr. Chaul Ziv de Jérusalem) ; Manuscrit Obadia (appartenant au Rabbin David Obadia de Jérusalem); Ismah Tsadik, H. M. Suissa, 1945, (sans lieu d'édition) pp. 20-22, 2-4. Dans le Manuscrit No. 3 de ma collection privée qui comporte entre autres la Haggada de Pessah avec une traduction en judéo-arabe, des chants divers, des descriptions de coutumes etc.. figurent cinq qsaïd. Nous possédons l'enregistrement sur bande magnétique d'une qsida qui fut composée lors d'une famine. C'est une femme juive aujourd'hui âgée de 90 ans, originaire de Demnate qui a bien voulu nous chanter cette qsida intitulée "la qsida dsl ghla" (la qsida de la chèreté de vie) et qui parle de la chèreté de la vie et de la rareté des denrées consécutives aux si nombreuses famines qui ont sévit au Maroc. Voir à ce sujet G. Vajda, Un recueil de textes historiques judéo-marocains, in Collection Hespéris, Vol 12, 1951 (Index: sécheresse et famines).

3 – La littérature concernant la qçida est abondante. Citons ici seulement R. Blachère, Histoire de la littérature arabe des origines à la fin du 15e siècle de J. C., 3 Vol., Paris, 1952-1966, voir Index qsida; G. Richter, Zur Entstehungsgeschichte des altarabischen Qsida, in Z.D.M.G, XCII, 1938; Gaudefroy-Demombynes, Introduction au livre de la poésie et des poètes, Paris, 1947; A.R. Nykl, Hispano-arabic poetry and its relation with the old provençal troubadours, Baltimore 1946; H. Pérès, La poésie andalouse en arabe classique au Xle siecle, Paris 1937 ; Ch. Pellat, Langue et littérature arabes, Paris 1952.

4 –nasib –        C'est le prologue érotique que le poète consacre à une femme qu'il a aimée.

Rahil –         C'est la partie de la qsida qui décrit le voyage du poète. Généralement il décrit la route, les déserts, la monture etc…

6 – Ird –              Ici est décrit l'éloge ou la sottise d'un personnage ou d'un groupement.

 7 – La quete –           C'est la traduction de la qsida donnée par R. Blachère, op. cit., p. 375. Ce terme souligne surtout l'élément de la recherche : celui de l'aimée, des lieux etc.

8 –       Voir "la qsida du Harraz" recueillie à Fès par Mohammed el Fassi et Emile Dermengheim, in H. Ducaire, Anthologie de la littérature marocaine, arabe et berbère, Paris 1943(?), pp. 189-196.

9 –         Toutes les qsaïd sont chantées. Les auteurs signalent toujours sur quel air la qçida doit être chantée. Le plus souvent on adapte l'air de la qçida à une chanson déjà connue et répandue.

10 –        "La qeçça est très en faveur dans le milieu des lettrés comme dans les masses populaires et ses thèmes sont divers : versions adaptées et rimées de récits bibliques ou de poèmes liturgiques, chants de joie ou complaintes (qînît), hymnes à la gloire de saints palestiniens (Rabbi Shimeon Bar Yohai et Rabbi Meïr Ba'al Hannes) ou de santons locaux (Moulay Ighi, Rabbi Ih'ya Lakhdar…), homélies paranétiques ou pièces satiriques". H. Zafrani, Les langues juives au Maroc, in Revue de l'Occident musulman de la Méditerranée, Numéro 4, Aix en Provence 1967, p. 181.

11 –          En effet le Maroc-juif connaît peu de recueils imprimés de littérature populaire relativement, par exemple, aux nombreuses publications dans ce domaine chez les juifs tunisiens. Voir R. Attal, Aperçu sur la littérature populaire des juifs tunisiens, in Studies and Reports, III, Jerusalem 1960, pp. 50-54. H. Zafrani a analysé une qossa (histoire, conte. Le même mot est employé pour qasida) "une histoire de Job en judéo-arabe du Maroc", in R.E.I. 1968, pp. 279-315.

קצידא די סידי רבּי אברהם בעלּ הנס

קצידא  די סידי רבּי  אברהם
בעלּ הנס

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

אזיו תשמעו יא נאס  ּ האד לקצידא פרראץ  ּקצידה רבי אברהם בעל הנס
מא ענדהא חדד ואלא קיאץ  ּ קראהא מן
ללי תטלע תנעש:
אזיו תשמעו כּלמי  ּ עלא זכות מול נניס מא
ענדהא תאני  ּ  זמיע ללי ימשילו יכּון
מהנני  ּ וללי צרפהא ירבחהא בלמתני:
ויזיב צחחתו ומאלו עלא מול נניס מא
כאיין פחאלו:
זמיע ללי כא ימסי יזור  ּ  לא פצבאח ואלא
פדהור  ּ  מא יכצצו לא עשא ואלא פטור  ּ  עלא    
זכות מול נניס למשכור:
שמעו כלאמי מפהום  ּ  כלמא בכּלמא מנדום  ּ
במחבת מול נניס אנא מגרום  ּ זכותו תכון
מעאנא ומעאכום:
פסוק נומירו שיש  ּ עלא זכות מול נניס  ּ     
זמיע ללי זארו יכון ריש  ּ בצחחא ולמאל
באש יעיש:
פסוק נומירו שבעא  ּ  במחבת מול נניס תכון    
טאעא לא ללחבלא ואלא לרדדאעא  ּדי
טליבתו כא תואזב פי שאעא:
פסוק נומירו תמניא  ּ  טליבּתו דימא מתנייא  ּ
לא פצבאח ואלא פלעשייא  ּ  עלא זכות מול    
נניס לקוייא:
פסוק נומירו תשעוד  ּ  עלא מול נניס למוזוד  ּ

מול לכברא וזדוד  ּ  טלבוה יא כואננא יא ליהוד:
פסוק נומירו עשרא  ּ  עלא מול נניס מול לכּברא  ּ
זמיע ללי זארו מא ירא דררא  ּ  די טליבתו
כא תואזב פי מררא:

שמעו כלאמי למשהור  ּ עלא מול נניס למשכור  ּ
זמיע ללי כא ימשי יזור יזי בוזהו גיר כא ינור:
מול נניס וזיכותו  ּ אביאד אוממו ללי ולדיתו
זמיע ללי זארו יתקדא חאזתו  ּ  פי שאעא
כא תואזב טליבתו;

מול נניס הווא מול צאחב שדדא  ּ ללי משאלו
ליום יתפאזא עליה ללא גדדא  ּ וללי צרפהא מא    
יעדדהא  ּ יתכלפלו בלמתני ולמתללת פי גמדא:
מול נניס יא לחבאב  ּ הווא צאחב כביר ושבאב  ּ    
תמא ינאל ללי כא יחאב  ּ ואכא תכֹון בין
שמא וצחאב:

לכּתרא כא ימשיו פתזיבש  ּ  פחאל תאזר  ּ
פחאל דרויש  ּ  ואכא פשתא ואכא פלגיש  ּ  עלא
זכות מול נניס:

ילא משיתלו מא תמשילוש גשמאן  ּ  למול נניס
למחנאן כא יקבל טליבת סגאר ושבאן  ּ  זכותו
משמועא פי כול מכאן:

לכּתרא דתזזאר כא ימשיו פתזיבשאת לכבאר  ּ
כא יעבביו ולאדהום בכאר וסגאר  ּ למול נניס
למכטאר לעזיז לזבבאר:

אנא ישמי מסעוד למכייס  ּ מן לוחדא חתתא
לררבעא  דצבאח ואנא כא נתכייץ  ּ חתתא
כתבת האד שכּראך  ּ  די סידי רבי אברהם
בעל הנס;
סוף

قصيدا  دي سيدي ربي  ابرهم
بعلּ هنس

ازيو تسمعو يا ناس  ּ هاد لقصيدا فرراص  ּ
ما عندها حدد والا قياص  ּ قراها من
للي تطلع تنعس:
ازيو تسمعو كلمي  ּ علا زكوت مول ننيس ما
عندها تاني  ּ  زميع للي يمسيلو يكون
مهنني  ּ وللي صرفها يربحها بلمتني:
ويزيب صححتو ومالو علا مول ننيس ما
كايين فحالو:
زميع للي كا يمسي يزور  ּ  لا فصباح والا
فدهور  ּ  ما يكصصو لا عسا والا فطور  ּ  علا    
زكوت مول ننيس لمسكور:
سمعو كلامي مفهوم  ּ  كلما بكلما مندوم  ּ
بمحبت مول ننيس انا مغروم  ּ زكوتو تكون
معانا ومعاكوم:
فسوق نوميرو سيس  ּ علا زكوت مول ننيس  ּ     
زميع للي زارو يكون ريس  ּ بصححا ولمال
باس يعيس:
فسوق نوميرو سبعا  ּ  بمحبت مول ننيس تكون    
طاعا لا للحبلا والا لردداعا  ּدي
طليبتو كا توازب في ساعا:
فسوق نوميرو تمنيا  ּ  طليبتو ديما متنييا  ּ
لا فصناح والا فلعسييا  ּ  علا زكوت مول    
ننيس لقوييا:
فسوق نوميرو تسعود  ּ  علا مول ننيس لموزود  ּ

مول لكبرا وزدود  ּ  طلبوه يا كواننا يا ليهود:
فسوق نوميرو عسرا  ּ  علا مول ننيس مول لكبرا  ּ
زميع للي زارو ما يرا دررا  ּ  دي طليبتو
كا تواتب في مررا:

سمعو كلامي لمسهور  ּ علا مول ننيس لمسكور  ּ
زميع للي كا يمسي يزور يزي بوزهو غير كا ينور:
مول ننيس وزيكوتو  ּ ابياد اوممو للي ولديتو
زميع للي زارو يتقدا حازتو  ּ  في ساعا
كا توازب طليبتو;

مول ننيس هووا مول صاحب سددا  ּ للي مسالو
ليوم يتفازا عليه للا غددا  ּ وللي صرفها ما    
يعددها  ּ يتكلفلو بلمتني ولمتللت في غمدا:
مول ننيس يا لحباب  ּ هووا صاحب كبير وسباب  ּ    
تما ينال للي كا يحاب  ּ واكا تكoːون بين
سما وصحاب:

لكترا كا يمسيو فتزيبس  ּ  فحال تازر  ּ
فحال درويس  ּ  واكا فستا واكا فلغيس  ּ  علا
زكوت مول ننيس:

يلا معيتلو ما تمسيلوس غسمان  ּ  لمول ننيس
لمحنان كا يقبل طليبت سغار وسبان  ּ  زكوتو
مسموعا في كول مكان:

لكترا دتززار كا يمسيو فتزيبسات لكبار  ּ
كا يعببيو ولادهوم بكار وسغار  ּ لمول ننيس
لمكطار لعزيز لزببار:

انا يسمي مسعود لمكييس  ּ من لوحدا حتتا
لرربعا  دصباح وانا كا نتكييص  ּ حتتا
كتبت هاد سكراك  ּ  دي سيدي ربي ابرهم
بعل هنس;
سوف

 

ENGLISH TRANSLATION [Translator(s): Oren Kosansky]

(See Scrivener)

Qasidah of Sidi Rebbi Abraham Ba'al Haness

Come listen oh people • To this Qasidah from the beginning
It has no limit and is beyond measure • Read it the one
who is arising and is going to sleep:

Come listen to my words • About the merit of the master of the miracles who
has no second • All who go to him are
at ease and those spend something profit even more:

All who go to him • If they have lost their coins he returns them to you And brings his health and wealth to the master of miracles The is none like him All who come and visit • Whether in the morning or at the noon time prayer • They lack neither dinner nor breakfast • [Provided] by the merit of the master of the miracles — Listen to my words of understanding • word by word in order By the love of the Master of Miracles I have my restitution (bride price) • May his merit be with us and with you Section number six • By the merit of the Master of Miracles All who visit him are — • With health and wealth In order to live Section number seven • With the love the Master of Miracles is obedient to the pregnant and the suckling • Your supplications are answered immediately Section number eight • your supplications are always given Whether in the morning or in the night • By the merit the Master of the Miracles the powerful. Section number nine • About the Master of Miracles, the present one COLUMN Master of greatness and increase • Make your supplications to him oh brother, oh Jews: Section number ten • about Master of Miracles Master of greatness All who visit him [—] • Whatever you ask of him He responds at once Listen to my words or renown • about Mast of the Miracles [—] All who go to visit come with their face glowing Mast of the Miracles and his merit • Happy is his mother who gave birth to him[?] All who visit him, it is if they are shopping for what they need • At that moment He answers their prayers Master of Miracles he master and friend those faced with problems • Those who go to him he comforts them today not tomorrow • Those who spend [exchange] something he adds to it master of miracles oh dear ones • he is a friend of the old and the young there he achieves that which you want • even if it is between sky and [—] Most go to [—] • Whether rich or whether poor • In rain and in mud • By tha merit of the Master of Miracles IF you to him you won't disappointed [?] • To the Master of Miracles the compassionate accepts supplications from the children and young His merit is heard [?] everywhere Most who make pilgrimage go to him and bring The take with them their children old and young • To the Master of Miracles The select one the dear one the healer [?] My name in Messoud Lemkhias • From one to four in the morning I [—] • until I wrote this thanks • of Siddi Rebbi Abraham Ba'al Haness End

עמוד 1 מתוך 212

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 77 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031