גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

עמוד 1 מתוך 41234

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

אקדמות מילין

כתיבה, עריכה וסגנון שלמה  מיארהגאוני משפחת אביחצירא-רבי יוסף לוי

יהי ה׳ אלהינו עמנו, כאשר היה עם אבותינו ורבותינו, אשר עוד מימי קדם היו יושבים אך על התורה ועל העבודה, ולא פסיק פומייהו מגרסא בחשק ושקידה, ואשר ליו צדה, והאלהים אנה לידו, במספר במשקל ובמדה, אשר לא יעדה והפדה, אהבת עולם אהבוה אהבה רבה, שאין לה קצבה ובדעתם דעת רחבה ערכו את היצר קרב ומלחמה דכייל ליה בקבא רבא, ומתוך כך היו מחדדן שמעתייהו והא בלא הא לא סגיא. נהירנא האיך מור אבי הגאון הקדוש ציס״ע, גם בעוה״ר כאשר חלה קודם פטירתו והסבל היה רב לא הוה פסיק מגרסא כולי יומא בהחיות העצומה והנעימה של הדביקות בתורתנו הקדושה, סלסלה ותרוממך במדה גדולה אשרי עין ראתה.

 ולא היה בלבו זולתי תורתנו הקדושה, שום מדה. והכסף נחשב אצלו למאומה, אויבו הגדול היה, ושמח במפלתו והתרחק מיניה ומקצתיה כמטחוי קשת, כאשר היה ידוע לכל באי שער עירו. עם זאת מדותיו התרומיות והנעלות, הכל זכה בירושה מבית אביא, ברא כרעיה דאבוה מרן קה״ק הקטן שבבנים עליו העיד גדול התלמידים, מן השמים נתן לו פי שנים, בו התנוצץ וזרח האור גדול מאור נשמתו של מרן האר׳׳י הק׳, כפי שהעידו גדולי אותו הדור, שהדבר היה בהוראה ברורה בחזיון הלילה לאביו ראש משפחתנו הקדושה. הלא הוא חד בדרא דגליא לדרעיה ונהורא נפיק מיניה רב רבנן ותלמידהון הסב״ק מרן קה״ק פחד יצחק זי׳׳ע. ממקור טהור זה זכה מ ו״ א הקוה״ט זי״ע, לחצי ירושה, זהו חלקו מסטרא דדוכרא. והחצי השני מסטרא דנוקבא, משם הוסיף וירש ירושה שאין לה גבול וקצבה, הלא הוא סבו הגדול, הקדוש והמקודש שקדשוהו שמים, מרן קה׳׳ק אדוננו המלך דוד זיעי׳א. דמותם העילאית של אלו שני הסבים, עמדו ונצבו תמיד אל מול נפשו. והשפיעו עליו ממרומים בכפליים ויצא                                                                                                               יצחק.

יחיד לכל נוצר קדם, ביום ברא אדם גבר עליו חסדו, התן עליו מהודו, שפע חכמה ותבונה ודעת, לו ולדורותיו נקבעת, ואך לא על כל אדם רוח ממרום יערה, רק לשרידים אשר ה׳ קורא שתלם בכל דור ודור, ועל ידם פרצות הדור יגדור, והיו למאורות להאיר לדורות בדברים הגשמיים והרוחניים העומדים ברום עולם ברקיע השמים להבדיל על ידם בין דרך ישרה אשר ליום נמשלה ובין דרך עקומה המשולה ללילה, והיו לאותות לדורותם להגן עליהם בצדקתם. גם אחרי עלותם אל האלהים שוכן גבוהים היו נשמותיהם הטהורות ברקיע השמים למאורות להאיר על הארץ בזכותם, כי יותר מבחייהם גדולים במיתתם. באהבה רבה לפני בוראם כי הם עמודי השמים והארץ וכל צבאם בל ימוטו לעולם. ואלה תולדות                                                                                                                  יצחק.

סעיף אחד מהמאורות הגדולים אשר היו בבית ה׳ שתולים, והאירו בחכמתם ותורתם, וביראתם וחסידותם חשך וצלמות, בחיים ובמות, היה מו״ז הקדוש ראש דגלה של משפחתנו הקדושה מרן גאון יעקב אביחצירא זי״ע. אשר היה מופלג בחכמה ובחסידות, וביופי ונועם המדות האציליות אליהם זכה, וכבר באו חכמי דורו ארזי הלבנון ואדירי התורה בפתחי שערים עם בניו הנעימים ויגלו את האבן הגדולה ויגלו המים המוסתרים ומכוסים ובקווים כלליים ופרטיים ילמדו דעת, מי היה האיש ומה טיבו אשרי עין ראתה הוד יופיו, בשוכבו ובקומו, בתורתו ובהנהגתו ויירש יצחק.

גאוני משפחת אביחצירא- ש. מ.

היושבים במחשכים בשאלתם מאירים ומגלים, ודעת אל נכון הלא המה מורים, איזוהי גיאוני אביחצירא-סימון בן דודה
דרך ישרה, בשגם הוא בשר, ראייה מן התורה על רעייא מהימנא. ורבותינו מפרשים דקאי על דרשת חז״ל באיזהו מקומן(ראה תיקוני הזוהר דף קיד ומלקו״ש בשלח רמז רמא ושם וילך רמז תתקמ) שהיה שקול כנגד שישים רבוא עיי״ש.

וחששו פן מחומר קרוץ, ידמה בנפשו ומחשבתו כי רק הרועה הנאמן יכל היה לעלות ולהתעלות להשיג ולהגיע אל פסגת המעלות כי בנפשם ידמו שבעצמותו היה למעלה מגדר האנושי ואין ליחסו עם שאר קרוצי חומר, ילודי אשה שלא נמשך עליהם בעצם בריאתם חוט של חסד להיות מרוממים מתאוות החומר, שלא כן שאר האנוש אשר לעולם לא יוכל בכוחו הדל להתרומם לפסגות אותם מעלות גבוהות.

על זאת באה כוונתם וישאלו משה מנין, ועיקר הוראתם בזה אל האמונה הטהורה והשלימה שגם הרועה בכוחו ותכונותיו מרחם חולל ככל שאר האדם ולא זכה להגיע אל מדרגתו הלזו אלא ע״י עבודה בכל אמצעי המביא את האדם אל קורבת ה׳ האמיתית ולמאוס ולברוח מכל מה שמרחיק את האדם מן הקורבה הזו, ובדרך זו עלה ונתעלה בכוחו – כח אדם יציר חומר, עד למדרגה הרמה אליה הגיע וזהו כבודו ותפארתו.

 והעד הנאמן בזה, הלא הוא אדוננו הרמב״ם (פ״ה מתשובה ה׳יב) וז׳׳ל: אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה״ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב׳׳ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו עכ״ל. וזהו שאלתם ז׳׳ל משה מן התורה מנין, ר״ל מנין שכל מדרגתו הרמה של מרע׳׳ה היה אך מכח התורה ולימודה והלוכו בה ולא שהיה חצי אלוקות שונה מילוד אשה מתולדתו.

והשיבו: ״בשגם הוא בשר״. ורישא דקרא: "לא ידון רוחי באדם״ והיינו לא ידונו וישפטו הבריות שמשה הגיע לדרגתו משום שרוחי באדם והיינו רוח מיוחדת רוח אלוקית משכתי עליו וע״י אותה רוח עלה והגיע למדרגתו ־ איש אלוקים מה שלא עשיתי כן באדם אחר, אלא: "בשגם הוא בשרי׳ אף הוא היה רק בשר ודם ככל האחרים, וסופו מוכיח עליו: ״והיו ימיו מאה ועשרים שנה״. הרי זמן חיותו ככל שאר אנשי דורו, ומסתברא דאם היה שונה מהאנושי וחצי אלוקות היה, מן הראוי שזמן חיו ג״כ יהיה שונה מזמן חייהם של בני דורו, ע״כ לא יהין איש להעמידו למשרע׳׳ה למעלה מגדר אנושית מחולדה, רק ילך בדרכיו ויעשה כמעשיו ואזי בכוחו להגיע לערכו ולמדרגתו.

טעות נושנת זו של אותם גולמי בני ישראל הנז׳ ברמב״ם, נתאזרחה אף בלבבות רבות מאתנו. לכן כאשר נראה, נשמע ונתפעל מגדולי ישראל העומדים ברום המעלה הרי אנו עומדים ומביטים עליהם ובלבבנו מקוננת מחשבה זרה זו: אנו בודאי לעולם לא נוכל להדמות ולהגיע למדרגתם הרוממה, כי המה מיועדים מאת ה׳ מתולדתם להיות דגול מרבבה ויחידי סגולה, אשר בן אדם ההמוני ילוד אשה לו יחיה שנין אלפין לא ישיגם, ואף אם בכל כוחותיו יעבוד את בוראו לא יגיע ערכו לערכם. וטעות זו תגדל ותתעצם בלב האדם ותניב פרי קלוקל כפי גודל ההתפעלות שהתפעל. אבל האמת לא כן, כי היצר היושב על מפתחי הלב הוא המשיא עצה ומחשבה זרה זו בלבבות.

כי גם המה – אותם גדולי ישראל וקדושי העם, אילו לא היו עובדים על עצמם עבודה אמיתית בלתי פוסקת כפי שהשי״ת רוצה, ודאי לא היו מגיעים אל ערכם וגדלותם. וככל שהיתה חסרה מצדם שלמות העבודה כך דרגתם וערכם היתה קטנה יותר. ומי לנו גדול כהתנא האלהי רבי עקיבא אשר ממנו יצאה תורה לישראל והוא עצמו עד גיל ארבעים עם הארץ היה, ובארבעים לחיו אלפא ביתא התחיל בלמידה ראה אבות דר״נ, ועם כל זאת עלה ונתעלה לדרגת תנא אלהי עד שראויה היתה התורה לינתן על ידו, כן הוא ממש כל ילוד אשה ערכו ודרגתו תלויה אך לפי גודל עבודתו.

גאוני משפחת אביחצירא

כתיבה, עריכה וסגנון שלמה מיארהג.א-רבי משה אביחצירא

מטעם זה, ולאור העובדה שרבים וטובים טועים בדמות דיוקנם של רבני וגאוני משפחתנו הקדושה, ומציירים בלבם ומדמים בנפשם את אבותינו רבותינו, כאנשים יראי ה׳ קדושים וצדיקים, אשר ידם רב להם בכוח שינוי דרכי הטבע. הן אמת הדבר ולא נפל מאומה, אך לדאבון לב העיקר חסר מן הספר והאמת נעדרת, לא ידעו אותם אנשים, עד כמה גאונים ושקדנים היו אבותינו הקדושים, וכל ישותם היה עסק התורה בלבד, ולא היה אצלם ענייני הקדושה והטהרה כי אם  מקנייני התורה אשר הוסיפו והגדילו זאת על שקידתם הנוראה, וגאונותם העצומה.

 לכן מזה שנים אשר ריח בטני הציקתני לגלות שפוני טמוני ולהלל חכם בחכמתו. ועל דרך זאת יסדתי כל הספר הנוכחי, וקובץ על יד הרבה מסמכים וכי״ק בחכמת התורה בנגלה ובנסתר. ופרשתי את דברי מליצותיהם בכמה מקומות להראות האיך כל לשונם היה בלול ושזור ממקרא משנה גמרא ספרא ספרי וזוה״ק, בבקיאות נוראה הכל ערוך על לשונם. והיה זה לאות -לעדות על גאונותם אשר הסתירו מהמון העם. וזהו כל ישותם האמיתית. גם גאוני משפחתנו צעדו בתחילת דרכם ככל אנשי בני ישראל שכל שאיפתם מעלה, והוסיפו קדושה על קדושה חכמה על חכמה ככל שאר גאוני הדורות הידועים מפורסמים, בעולמה של תורה ומזה הכוח בלבד זכו לפעול כל מפעלותיהם.

והעידותי לי עדים נאמנים על כוחם האמיתי בחכמת התורה בשקידה מופלאה ועמל נורא. הלא כח מעשיהם הגיד לעמיו, זו היא העדות הגדולה על עמלם בתורה כפי שקובע רבינו האור החיים הקדוש, שעמל התורה הוא הכוח :ומסתתר אחר כל מעשה אות ומופת, ראה בדבריו הק׳(פ׳ בשלח), עה״פ "וישב הים לאיתנו״, ודרשו ז״ל לתנאו הראשון: אכן תנאי זה הוא בכלל התנאים שהתנה ה׳ על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה ולעשות כל מה שיגזרו עליהם כממשלת הבורא ב״ה ולזה תמצא כמו כן בשמים ובארץ ובכוכבים ובשמש וירח שלטו עליהם הצדיקים יחידים ואין צריך לומר מרובים כאשר חקק להם ה׳ בעת הבריאה וכו׳ עכ׳׳ל.

 הנה מבואר, שתנאי התנה השי״ת עם מעשה בראשית מתחילת היצירה להיותם כפופים לממשלת עמלי התורה. אכן מנקודה זו יש לנו ללמוד היטב על גידל עמלם בתוה׳׳ק של גאוני משפחתנו עם כל קנייני התורה ויסודותיה עד אשר הגיעו ממש לבחי׳ של עמלי התורה שמעשה בראשית כפוף לממשלתם. בזה היה כל כוחם האמיתי, וזהו המופת הגדול שפעלו בחייהם, עמלם הנורא בעסק התורה מתוך הסתרה, אשר מי שלא הכירם חלילה יכול היה לטעות ולחשוב שלא מדובר כלל בעמלי תורה. אך דא עקא שמעשיו של אדם מוכיחים עליו יותר מכל עדות וראייה ובהכרח אם נמצאו בהם הכוחות הללו, היה זה אך מכוחם של "עמלי התורה", אשר אליה זכו להגיע, וממנה החלו לפעול.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

כתיבה, עריכה וסגנון שלמה מיארה

והעד השני בדבר הלא המה דברי חז״ל הק׳ שכגאוני משפחת אביחציראבר חקרו ודרשו מהו הכוח שמסתתר בכל מפעלות גבורותיו של האדם. וקבעו דבריהם בברכות, והסיקו, מפני שמסרו עצמם על קידוש ה׳. הנה מגלים לנו חז״ל הק׳ וקובעים במסמרות, שהכח היחידי לפעול נסים הוא המסירות על קידוש הי, וככל שהאדם מוסר עצמו על קידוש ה׳ כך כוחו גדול בדבר זה, וזהו כוחן של ראשונים. מזה נדע בברור, אם ראינו ושמענו על כוחם של גדולי משפחתנו הק׳, לחולל פלאות כנגד הטבע, כל כוחם נחצב מכח מסירותם עד כדי שמסרו נפשם ממש, על קידוש הי, ותו לא, כפי שקובעים חז״ל הקי.

׳אני תולעת ולא איש אבוא אחר המלך בחדריו, אודות כוחו המופלא של מו׳׳א הקוה״ט, אשר כבר בבחרותו היה ניכר כאיש נורא, והיו יראים מפניו כמפניו של מו״ז פחד יצחק זי״ע. והיו יודעים בחוש ורואים בעליל כי כל דבריו נשמעים בשמים. ומאידך המסירות הנוראה שלו על התורה ועל העבודה עד לימיו האחרונים, שעות שלימות של רצף בשקידת התורה, מבקר ועד ליל ללא הפוגה והיה זה גם במצבים הקשים ביותר. וברוך שזיכני לראות בעליל את כונת רבנו האור החיים הק׳ שעמלי התורה האמיתיים שולטים במעשיהם על מעשה שמים וארץ.

ואתאן לסיפא בדברי ברכה לכל העוזרים והמסייעים ברוח וגשם במלאכת קדש זו למען דפו׳ס ספר התורה הזה. ־בראשם בני היקר והנעלה הוצק חן בשפתותיו יפיפית מבני אדם, הר״ר יוסף שיחי׳ לאורך ימים ושנים, הוא ורעייתו בת אל תחי׳ מב״ת, על כל המסירות וההקרבה למען יוכל לישב ולהסתופף בחצרות בית ה׳ כל הימים. ועל יד ימינו ידידי היקר והנעלה האברך הנפלא הר״ר שלמה ז. מיארה ני״ו, אשר ערך את הספר הנכחי כולו במסירות רבה למעלה מדרך הטבע ולא חסך מעצמו מאומה נע ונד בארץ ומחוצה לה למען יצא דבר נאה ומתקבל זכותו לו בכל שמורה, יה״ר שזכות אבא מארי ואבותינו הקדושים, וכל שאר בני משפחתנו הק׳, יעמדו לו ולכל בני משפחתו למגן וסתרה, וסר יגון ואנחה כל הימים אמן.

ולכל שאר העוזרים והמסייעים ובראשם זקן רבני משפחתנו הק', איש אמונם ומשענתם של גדולי רבני משפחתנו מו׳׳א זי״ע, הגה׳׳ק הבבא סאלי, הגאון הגדול רבי שלום, הגה״ק הבבא מאיר ועוד, הלא הוא הגאון הצדיק עט״ר וצ״ת כקש״ת אדמו׳׳ר רבי אליהו אביחצירא שליט׳׳א יאריך ה׳ ימיו בטוב וימשיך להנהיג המשפחה ושאר בני קהלתו, ברוב עצה ותבונה עד בוא ינון ואליה. וכן להרה׳׳ג נודע בשערים המצוינים רבה דמתא, כמוה׳׳ר רבי דוד אביחצירא שליט״א רב העיר יבנה, וראש הכולל החשוב "תפארת יעקב״, על הסיוע והחומר הרב שנתקבל מאתו יהי אלק׳יו עמו. 

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחציראגאוני משפחת אביחצירא- כתיבה, עריכה וסגנון שלמה מיארה

ולדודו היקר והנעלה לש״ט ותהילה ר׳ ישראל אביחצירא הי״ו, בנו של הגאון הגדול הראב״ד רבי מכלוף זצ״ל. וכן להרה״ג דעסיק באורייתא תדירא כמוה״ר רבי יעקב אביחצירא שליט״א מקים עולה של תורה בעיר רמלה ומחשובי הרבנים שם. דודנו היקר והנעלה הרה״צ כמוה״ר רבי שלמה אמסלם שליט׳׳א ראש בית המדרש "בני שלמה״. יד עמם האחים היקרים והמבורכים בני משפחתנו המפוארה, איש צניע ומעלי מזכה הרבים שקוד על תלמודו, הר׳׳ר אברהם אביחצירא הי״ו, הוא ורעייתו אורלי מב״ת וכל ב״ב, ועמו אחיו היק׳ והנעלה ר׳ שלום אביחצירא הי״ו הוא וכל ב״ב. על כל הסיוע הרב בעריכת פרק שלשלת היחס, והתמונות הרבות, יקרות הערך שנתנו בשמחה מאוסף התמונות של אביהם היקר רודף צדקה וחסד נעים זמירות הר״ר אליהו אביחצירא ז׳׳ל בר סולטנה, תהא זכות זו לעילוי נשמתו, ונשמת זוגתו מרת סעידה בת מזל טוב ע״ה, ולקץ ימים יעמדו עת יקיצו וירננו שוכני עפר בב׳׳א.

ולשאר העוזרים והמסייעים במלאכת הקודש, הגאון הגדול חכם ובקי בכל ענין רבי שלמה דיין שליט״א רב העדה המערבית ירושלים. הרה״ג ידיד יקר ונעלה נודע לשם טוב ותהילה, צפנת פענח, איש צניע ומעלי בהר׳׳ר אברהם מלול שליט׳׳א. ידידנו היקר איש משכיל ונבון ד׳׳ר וידאל הצרפתי הי״ו. ולמעלת איש משכיל וחכם מזר׳׳ק הזהב וזר לו זהב ר׳ אליהו משאש שיחי׳ בלאו׳׳צ גאון מופלא בכל חדרי התורה ובכל מילי דחוכמתא רז לא אניס ליה, ראב״ד מקודש, הגאון רבי יוסף משאש זלה״ה. ברכת אבותינו הק׳ עליהם ממרומים ואל שדי יריק עליהם ועל כל יוצ״ח, ברכות שמים מעל עד בלי די, ברוח ובגשם לעד לעולם אמן.

ברכה מיוחדת נקבע בזה לכל ידידנו היושבים בגולה ארץ צרפת, אשר סייעו רבות ע״מ להוציא הספר בצורה המושלמת ביותר. הראשון במעלה ידידנו היקר והנעלה צורבא מרבנן רבי אורן בוחבוט שליט״א, ונוו׳׳ב תחי׳ מב״ת עם שלושת בנותיו יש״ץ. בנו של ידידנו היקר והנעלה רבי פנחס בוחבוט הי״ו שהוא נכד מסטרא דנוקבא להגאון הגדול המופלג מגדולי גאוני משפחתנו רבי אברהם אביחצירא זצוק״ל הדיין דקזבלנקה, אשר בעודנו צעיר לימים זכה לתואר מופלג: "החכם השלם והכולל׳, ממו״ז הקוה׳׳ט מרן רבי יעקב זי״ע. על כל ההתמסרות הרבה לילה כיום יאיר בכל כוחו למען יצא דבר נאה ומתקבל. 

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה..מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

גאוני משפחת אביחצירא –  גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

אקדמות מילין

וכן לידידנו היקר שאר בשרנו, ירא ה׳ וסר מרע רבי אברהם עמרם אביחצירא הי״ו ורעייתו מב״ת, פריז. ולשני בניו היקרים שנולדו לו לאחר השתטחות על ציונו של מו״ז מרן קה״ק רבי יצחק הגדול זי׳׳ע, ילדי החמד נתנאל מכלוף ודוד שלום יה״ר שזכות מו״ז תעמוד להם ויגדלו לתורה וירא״ש מתוך קדושה אמיתית, על החומר והתמונות הרבות שהמציא לפנינו מאוסף תמונותיו של מו״א ר׳ מכלוף ז״ל יה״ר שזכות זו תעמוד לע׳׳נ. וכן לידידנו היקר והנעלה ירא ה׳ באמת איש צניע ומעלי שאר בשרנו רבי אברהם(אלברט) אביחצירא הי״ו, מרסאיי. בנו של הגאון המופלג מגדולי רבני משפחתנו ומגדולי בעלי הענווה שבדורו רבי שלום אביחצירא זצ״ל.

 ולאמו הרבנית הצדקנית רחל אביחצירא תחי׳ מב׳׳ת, על כל הסיוע הרב והמצאת כל החומר העצום והרב שהיה באמתחתם, לפנינו תוך רשות מלאה להעלות הדברים על מכבש הדפוס למען נוכל להוציא דבר נאה ומתקבל מתחת ידנו ללא כל תקלה ושגיאה בשכר זאת אל שדי ישפיע עליהם שפע ברכה והצלחה וחיים ארוכים עד ביאת גו׳׳צ בב״א. כמו כן לידידנו היקר הנעלה לש״ט ותהלה רודף צדקה וחסד רבי דוד אביחצירא הי״ו בנו של שאר בשרנו וידיד גדול למו״א, רבי יוסף אביחצירא זצ״ל, נכדו של מרן רבי יעקב זי״ע. ולבני משפחת אצראף הי״ו ממרסאיי, הראשון בראש האב הצדיק רבי שלמה ובנו היקר רבי אליהו ובתו ג׳קלין יש״ץ. וכן לידידנו ירא ה׳ וסר מרע שאר בשרנו רבי מכלוף ילוז הי״ו נו״נ להגה"ק רבי שלמה חיון זיע״א ומסטרא דנוקבא למו״ז הגה״ק רבי מסעוד אביחצירא זיע״א, הוא וכל ב״ב אתהה' תשמרם וכצנה רצון תעטרם אמן.

ואלה העומדים על הברכה ראשי מכון יד יצחק (בן צבי) ירושלים. ראש המכון: פרופ׳ מר יום טוב עסיס הי״ו, מר מוטי בן ארי הי״ו ומר דב כהן הי״ו, על העזרה האדיבה בכל השעות והזמנים והרצון והסיוע להקל מעלינו במלאכה הספר הנכחי, והספרים הבאים הנמצאים בשלבי עריכה. יחד עמם, ראשי חברת כל ישראל חברים, פריז, ראש הארכיון והספרייה: מר ג׳ון קלוד קופערמינץ׳ הי״ו ועמו מר אברהם מלתת הי״ו אשר סייעו בידנו רבות ובנועם ונחת מלאו כל בקשתנו במסירות מיוחדת, אף הם סייעו רבות הן בספר הנכחי והן ביתר הספרים הבאים. שוכן שחקים ישלם להם בפעלם הטוב ויתברכו בכל מילי דמיטב אמן.

בהתימי אפרוש תפילה, יה״ר שגאוני משפחתינו הק', יחד כולם יעמדו בפלילה מלפני שוכן מעונה ויבקשו רחמים מאל מלא רחמים עבור מאיר דניאל בן צפורה. וזכות מו׳׳ז הק׳: מרן קה״ק פחד יצחק אביחצירא, והמלך דוד אביחצירא, וגדול אדונינו גאון יעקב אביחצירא, מן שמיא יהבו ליה חינא וחסדא רפואת הנפש והגוף, ואלהא דמאיר יהא בעזרו משמי קדשו ובגבורות ישע ירפאהו ויחלימהו כרפואת חזקיהו מחלותו אמן.

אתה חלקי צורי ומשגבי, אליך אקרא בעטוף לבי, אמצני וחזקני כי כח אין בי, ורוח נכון חדש בקרבי לטהר ולתקן את חובי, וסלח נא אנכי מבקש, וזכות אבותינו הקדושים מכל הצדדים, תעמוד לי ולבתי שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם, ונזכה לראות בנים ובני בנים ת׳׳ח אמיתיים גדולים בתורה ויראה ממשיכי דרך אבותינו הק׳ באמת ובאמונה אמן.

פי המדבר: לכבוד אבא מארי זי״ע ולכבוד כל רבני וגאוני משפחתנו הקדושה זיע״א. החו״פ עיר חיפה יע״א, חודש נתבש״מ צדיק כתמר בתמ״ר, כאן שנה רבי ״ואבן יקרה לא בא בבשם ההוא עוד" לפ״ק. נאם דוד בן לאו״צ קדוש ונורא הרב הדומה למלאך פניו כפני שרף כמוהר״ר יצחק אביחצירא. נו״נ למרן קה״ק הרב פחד יצחק זי״ע מסטרא דדוכרא. ומסטרא דנוקבא למרן קה״ק המלך דוד. למעלה בקדש מרן מו״ז גאון יעקב אביחצירא זי״ע.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

אוסף תמונות מספר " גאוני אביחצירא " 

גאוני משפחת אביחצירא –  גאוני משפחת אביחצירא- שלמה  מיארה

 

הגאון רבי דוד כנאפו זצ"ל

קבלת פנים למלך במוגדור, שנת 1933. מימין לשמאל
הרב הגאון משה בן שמחון – פאס
הרב הגאון הדהאן בן עבו – מראקש
הראב"ד רבי דוד כנפו – מ"מ של הר"א בן סוסאן
הראב"ד – בפועל הגאון רבי אברהם בן סוסאן
יו"ר החב"ק שי"ח שלמה בן בנישתי

שער הספר " גאוני אביחצירא – מסכת חיים של עמל בתורה ועבודת ה'

נגאון הגדול ראב"ד מקודש רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל – אמצע –
מימין – הגאון רבי אהרן בוטבול
משמאל – הגאון רבי מתתיהו סירירו
אוסף אברהם אביחצירא, פריז

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה..יבנה וחכמיה

גאוני משפחת אביחצירא –  גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

יבנה וחכמיהגאוני משפחת אביחצירא

מימות עולם גידלה ארץ מרוקו בין ברכיה, גדולי עולם ומצוקי תבל. החל משלהי האלף החמישי – תקופת רבנו ניסים ורבנו חננאל, אשר עפ״י הוראתם עקר גדול תלמדיהם רבינו יצחק ב׳׳ר יעקב אלפסי, ממקום לימודיו בעיר קירואן, לישב על כס הרבנות בעיר ׳פאס׳ שבמרוקו, ולהקים שם ישיבתו. גם אדוננו הרמב״ם שנולד כשלושים שנה אחר פטירת הרי״ף נטל את מקל הנדודים מעיר מולדתו ׳קורדובה׳ שבספרד וקבע משכנו בין תחומיה של העיר ׳פאס׳.

עד לדורות האחרונים: הגאון רבי יעקב ששפורטש זצ׳׳ל, מגדולי התורה ועמודי היראה אשר לאישיותו הנשגבה יש לזקוף את שמירת גחלת התורה והאמונה הטהורה. הגאון רבי חיים ן׳ עטר בעל האור החיים. רבי אברהם אזולאי זצ"ל מהעיר פאס. בעל החסד לאברהם וזקינו של של החיד"א.

זקינו רבי אברהם אזולאי הראשון זצ"להנמנה עם גולי ספרד, שהגיעו לעיר פאס בזמן מוהר"ש לביא. הגאון רבי יצחק אבן וואליד זצ"ל מהעיר טיטואן, מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל שאלות ותשובות ויאמר יצחק. הגאון רבי דו הכהן סקאלי זצ"ל מהעיר דבדו, בעל שאלות ותשובות קרית חנה דוד. הגאון רבי דוד כנאפו זצ"ל, ראש בית דין העיר מוגאדור בנו של הגה"ק רבי יוסף כנאפו ועוד.

משפחות מיוחסות יצאו מבין תחומי עיבורה של ארץ מרוקו, מהם: משפחת בירדוגו המיוחסת דור אחר דור עד לתקופת הגאונים, כמפורט באורך בשלשלת היחוסין של המשפחה מהרי״ח בירדוגו. וראה ביקר סהדותא שבראש הספר הק׳ מים עמוקים:

יקר סהדותא שבא לידינו כו׳׳ח (כותב וחותם) מידי הרה״ג מעו׳׳מ (מעוז ומגדול) כקש״ת (כבוד קדושת שם תפארת) משה פארדו זצ״ל אשר היה אב״ד בע"ת (בעיר תהילה) נא אמן יע״א (יחונן עליה אלוקים) אשר כתבה לראיה ביד מר בריה דרבינא הרב הכולל בנש׳׳ק (בנן של קדושים) כמוה״ר מרדכי בירדוגו ז״ל הוא א׳ מבניו של הרב המחבר זלה׳׳ה מידי עוברו בנא אמון לעלות לדור בא״י (בארץ ישראל) וז״ן (וזה נוסחה) תב׳׳ת (תיבה בתיבה): הנה אנכי הבא על החתום הן בעודני בעוב״י (בעיר ואם בישראל) מקנאסא יע״א בשנת שש ליצירה עיני ראו מגילת עור קלף מעובד ישן והיא מגלת יוחסין למשפחת בירדוגו המהוללה לקדושים אשר בארץ זלה״ה איש בשמו על בית אבותיו רב פלוני בר״פ (בן רב פלוני) וכוי וכן עזה׳׳ד היו מבוארים למשפחותם לבית אבותם ועלה היחוס למעלה עד הגאון הידוע והמפורסם רב בוסתאי גאון שהיה מזרע דוד המלך ע״ה ממשפחת זרובבל בן שאילתיאל. ולמטה דור דור עד הרה׳׳ג נר המערבי גאון יעקב בירדוגו זצוק״ל ר״מ בעוב״י מקנאסא יע״א וחתומים הראשונים כמלאכים הי״ו רבני קאסטילייא זיע״א ובי דינא בתר בי דינא לדור דור מקיימי חתימות הראשונים ומוסיפין לבאר לאנשי דורם אשר נולדו אח"כ בזמניהם ומכלל רבני קאסטילייא האחרונים, היה חותם תשיעי הרב משה אלשקר זלה׳׳ה אשר היה רב במצרים בזמן מהר״י בירב זצ״ל ע״כ נהירנא כד הוינא שד׳׳ר(שליח דרבנן) מעיה״ק טבריא תובב״א וש״ר (ושלום רב). ע״ה משה פארדו ס״ט.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא –  גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

גאוני משפחת אביחצירא- ר' יוסף אביחצירא

משפחת אבן דנאן אף היא יחוסה עולה ומטפס עד לאדוננו הרמב״ם. ראה בהקדמת שו׳׳ת אשר לשלמה להגאון רבי שלמה ן׳ דנאן שחותם בסוף ההקדמה בשמו וביחוסו:

זעירא דרבנן שלמה אבן דנאן הי״ו, בלאו״ץ (בן לאותו צדיק) יושב אוהלים, צדיק תמים, חכם חרשים בנן של קדושים, הרב הכולל, בישראל להלל, כמוהר״ר משה זלה״ה, בלאו״ץ זקן מלא רחמים, נאה דורש מוסר מלכים, יראת ה׳ היא אוצרו, שייף עייל שייף נפיק, הרב הכולל, כמוהר״ר שמואל זלה׳׳ה, בלאו׳׳ץ רב חביבא מטע ה׳ להתפאר, נחל נובע מקור חכמה, הלא זה הו״ד, הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, הלא זה הדד, כמוהר״ר מנשה זלה״ה, בלאו׳׳ץ בר אבהן ובר אוריין הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, כמוהר״ר שמואל זלה׳׳ה, בלאו׳׳ץ עטרת זקנים, יראת ה׳ היא אוצרו, וכל יקר ראתה עינו, מורינו ורבנו, הרב הכולל, אין גומרין עליו את ההלל, הלא זה הו״ד כמוהר״ר מנשה זלה״ה, בלאו׳׳ץ האשל אשר ברמה, כל רז לא אניס ליה וכל תעלומה, הרב המובהק, סיני ועוקר הרים, הדיין המצויין, כמוהר״ר אברהם זצוקלה״ה, בלאו״ץ אביר הרועים, משקה מי התורה לעייפין, דרש אורייתא בשבעין אנפין, מדברנא דאומתיה חריפא סכיניה, ומחדדן שמעתתיה, ה״ה הרב הגדול, מעוז ומגדול הדיין המצויין כמוהר״ר שאול זצוקלה״ה, בלאו״ץ יסוד עולם, אור ישראל וקדושו, נזר אלוהיו על ראשו, בקי בכולהו ש״ס ופירושו, הרב הגדול, מעוז ומגדול, אבן הראשה, זיהרא דשימשא, הרב המפורסם, גאון עוזינו ותפארתינו, נר המערבי, סבא דמשפטים, הדיין המצויין כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו׳׳ץ הנשר הגדול בענקים, בהיר הוא בשחקים, הנזר והצפת( צ"ל מצנפת )  האות והמופת, אור עולם ופ׳לאו, ממזרח שמש ועד מבואו, נודע שמו בשערים, סיני ועוקר הרים, המאיר לארץ ולדרים, ראש המדברים והמורים, דגל התורה מרים, גדול אדונינו, הוא אבינו הוא רועינו, נר המערבי, הגאון המופלא וכבוד ה׳ מלא, הדיין המצויין, כמוהר״ר שמואל זצוקלה״ה, בלאו״ץ רכב ישראל ופרשיו, הרב הגדול מעוז ומגדול, צדק ומשפט מכון כסאו, אור עולם ופלאו, גדול אדונינו הוא אבינו, סבא דמשפטים, כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, גאון עוזינו ותפארתינו, המקדש שמו יתברך ברבים, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה הי״ן, בלאו״ץ רבין חסידא, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, אריה דבי עילאי, גוזר ים החכמה לגזרים, הרב המופלא גדול אדונינו, זה סוה״ר(סיני ועוקר הרים), הדיין המצויין, כמוהר״ר שמואל זצוקלה׳׳ה [והרב מו״ז הנז׳ איהו גופיה מגורש מקסטילייא], בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, המאור הגדול, גדול מרבן שמו, פום ממלל רברבן, סוה״ר, כמוהר״ר מימון זצוקלה׳׳ה, בלאו״ץ הרב הגדול מעוז ומגדול, גאון עוזינו ותפארתינו, עטרת ראשינו, הרב המפורסם, הגאון הדיין המצויין, כמוהר״ר סעדיה זצוקלה״ה, בלאו״ץ הרב המובהק ואח לברק, סוה׳׳ר, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, בלאו״ץ גאון עוזינו ותפארתינו, הרב הגדול מעוז ומגדול, סוה׳׳ר, כמוהר״ר משה זצוקלה׳׳ה, בלאו״ץ הרב הגדול מעוז ומגדול, זיהרא דשימשא, הרב המפורסם, נר המערב, הגאון המופלא, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, בלאו׳׳ץ מאור המלה, נס התעודה ודגלה לא יעדכנו פטדת כוש זהב וחוילה, מופלא שבסנהדרי גדולה וקטנה רעייא מהימנא, פטיש החזק עמוד הימיני, לא יעדכנו כל אבן יקרה ופניני, האי תנא קאי בין הרים, ארי במסתרים, שומעו תולך מסוף העולם ועד סופו ושמו נודע בשערים, חוקיו ומשפטיו לישראל להורות להם תורה ומצות ומשפטים ישרים, זיו כבודו והודו מאיר לארץ ולדרים, הגאון המפורסם, גוזר ים החכמה לגזרים, גדול אדונינו, הודנו והדרנו, רבה דעמיה, מדברנא דאומתיה, רכב ישראל ופרשיו, הדיין המצויין מרנא ורבנא, כמוהר״ר משה זצוקלה״ה זיעי׳א, בלאו״ץ זה סיני, גאון עוזינו ותפארתינו, הגאון סיני ועוקר הרים, הדיין המצויין, כמוהר״ר מימון זצוקלה״ה, המכונה אבן דנאן.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

 גאוני משפחת אביחצירא- שלמה  מיארהגאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

משפחת בן סוסאן ( בן שושן ) המיוחסת עד לשבט בנימין, כפי שמעיד הגה״ק רבי יששכר בן סוסאן זי״ע, יליד העיר פאס', בהקדמת ספרו, תקון יששכר בענין עיבור השנים וחישוב התקופות (דף ד.). ז״ל: על שמי הקטן, בן השם הגדול, שם אדוני אבי נר׳׳ו, עם כינוי משפחתי הצעירה מכל משפחות שבטנו, שבט בנימין בן יעקב עכ׳׳ל. מיוצאי חלציו היה, הגה״ק רבי אברהם בן סוסאן זי״ע שחי בין השנים תרי״ג לתש״א והיה גאון מפורסם באותו העת ובתואר מצב״ק תארוהו בזה׳׳ל: כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא קדוש יאמר לו שבו נגנז ונטמן נזר ועטרה ארון התורה, אספקלריא המאירה, אורה זו תורה, המאיר לארץ ולדרים, גדול ומהולל מאוד בכל השערים המצויינים להלכה ובמשפט האורים, אורים ותומים, אביר הרועים, אבינו רועינו, רועה צאן קדשים, מעודו בהיותו בן כ״ב שנים, נתמנה מהרבנים המופלאים חב״ח להורות ולדון בכל דבר המשפט והוא שפט את ישראל בעיר מולדתו המהוללה, עי״ת דבדו יע״א, גם בעי״ת דאר לבידא יע״א, גם שמש פה, קרוב לעשרים שנה, גם ריבה פעלים ־ בתורה מהם חכמים מחוכמים, ומהם רבנים מובהקים, יושבי כסאות למשפט בערי מערב הפנימי והחיצון, הלא הוא גדול אדונינו, עוז תפארתנו, ראב״ד מקודש שקדשוהו שמים, כקש׳׳ת כמוהר׳׳ר אברהם בן סוסאן זלה׳׳ה וזיע׳׳א עכ׳׳ל. מוהר׳׳א הנז׳ היה נכדו הישיר של הגה״ק רבי יעקב בן סוסאן זיע׳׳א הנקרא ׳בן כולילף׳, שהיה רבו של הקדוש מרן רבי יעקב אביחצירא זי״ע״י.

רבי יששכר בן סוסאן נולד בשנת ר״ע בקירוב. והיה יליד העיר פאס. משם עלה לירושלים ולמד בשנת רפ״ז אצל רבי לוי ן׳ חביב, הרלב״ח. מירושלים עקר מושבו לעיר צפת שם התחמם לאורו של מרן הבית יוסף זיע״א ושימש כרבה של קהילת המערביים בצפת. חייו היו מלאי יסורין וגלות ועל הכל לא מלאו לבו חלילה לעזוב את עסק התוה״ק. אודות כל יסוריו וגלויותיו שנדד מהכרח, הינם מתוארים בכתב ידו בהקדמתו לספר תקון יששכר.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא – כתיבה, עריכה וסגנון שלמה מיארהגאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

יבנה וחכמיה

לקדושים אשר בארץ המה ואדירי בל חפצי בם

בין אותם גדולי וגאוני עולם שהאירו את שמי מרוקו, מן המשפחות המיוחסות והעניפות, היו הגאונים ממשפחת ׳אביחצירא׳ אשר את עיקר גאונותם ובקיאותם הסתירו בתכלית ההסתרה מהמון העם. בודדים המה אשר זכו להתוודע לגאונותם האמיתית ועומק עיונם הזך של גדולי המשפחה, בכל מכמני התורה הן בדרך הפשט והרמז, והן בדרך הדרש והסוד. בעוד שלשאר המון העם נתוודעו בעיקר בדרכי קדושתם ופרישותם מהעולם החומרי.

מן היושבים ראשונה היו: ראש בית אב, מרן הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי יעקב אביחצירא זיע׳׳א. משם יפרד והיה לארבעה ראשים: בנו בכורו הגה׳׳ק רבי מסעוד זיע״א, הגה״ק רבי אהרן זיע״א, הגה״ק רבי אברהם זיע״א ובן זקוניו הגה״ק רבי יצחק זיע״א. נכדיו הק׳ מהם: חסידא קדישא, איש אלוקים נורא, רבי דוד הי״ד, המכונה: ׳בבא דו׳, ולאחר הריגתו, זכה לכינוי נוסף בשונה משאר בני משפחתו: ׳עטרת ראשנו׳. אחיו: הגאון הקוה״ט רבי ישראל זיע״א, המכונה: ׳בבא סאלי׳, הצדיק רבי יצחק, המכונה: ״בבא חאקי״. החסיד הק׳ בן בתו של שם רבי יחייא אדהן זיע״א. הגאון הגדול רבי שלום אביחצירא זיע״א. גם ניניו הק׳ יצא קוום בכל העולם, מהם: הגאון הגדול מתקיפי קדמאי איש האמת, ראב״ד מקודש רבי מכלוף אביחצירא זיע״א. הגאון הקוה״ט רבי מאיר זיע״א (בבא מאיר), אשר גאונותו היתה למופת אצל כל חכמי התורה וגאוני עולם, שזכו להתוודע אליו ולהתבשם מאור תורתו וכנפי קדושתו. הגאון הצדיק רבי שמעון אביחצירא זצ״ל. הגאון החסיד והענו רבי אברהם אביחצירא (בבא הנה) זצ״ל.

הגאון הקדוש איש אלוקים נורא בקדושתו וצדקותו, גאון מופלג בפרד״ס התורה אשר הושיע את קהילתו בכל עת צרה וצוקה והיה להם כאב, ברחמיו המרובים. קדוש ה׳ רבי יצחק אביחצירא זיע״א (דמן חיפה). שהיה נכדם הישיר של מרן הגה״ק, רבי יצחק הגדול, בן זקוניו של מרן רבי יעקב זי״ע. ומצד אמו, נכדו של קה״ק מרן רבי דוד אביחצירא זי״ע, ׳עטרת ראשנו׳, בנו בכורו של הגה״ק רבי מסעוד אביחצירא, הבן הבכור של מרן רבי יעקב זי״ע.

דמשק אליעזר

ממזרח למורדות הר חרמון, על הדרך ההולכת מעמק תפרת והחדקל אל מצרים ועוברת דרך ארץ ישראל, שוכנת העיר דמשק – הנמנית מן הערים העתיקות בעולם. מקרא מלא מעיד על קיומה של העיר דמשק עוד מתקופת האבות: ״ויאמר אברם ה׳ אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר״. ורש״י פי׳ בשני אופנים ראשונים: לפי התרגום מדמשק היה, ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק ע״כ.

ב׳ תתפ״ד לערך, היתה ׳דמשק׳ בידי ארמיים והיתה יריבתה של מלכות ישראל, כנזכר בשמואל: ״ותבא ארם דמשק לעזר הדדעזר מלך צובא״. עד אשר נכבשה בידי דוד להיות תחת שלטונו, שם: ״ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש. וישם דוד נציבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה״.

דמשק עיר של חכמים וסופרים. בעיר זו התגורר התנא רבי יוסי בן דרומסקית ונקרא על שם עירו כנזכר בדבריו: אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק. בשנת ד׳ תתק״ג ביקר בדמשק רבי אברהם ן׳ עזרא. ארבעים שנה לאחר מכן עבר בה בראש קבוצת יהודים רבנו הרמב״ן.

ה׳ ש׳ התגוררו בעיר דמשק גדולי המקובלים בראשם רבי חיים ויטאל זי״ע, גדול תלמידי רבינו האריז״ל. רבי משה אלשיך. רבי אפרים פנצ׳ירי, שחיבר וערך את כתבי מהרח״ו בחוליו האחרון. רבי חיים אבולעפיא, בן בתו של מהר״י בירב. רבי יאשיהו פינטו ששימש אותה תקופה כמרא דאתרא. הר״מ נג׳ארה מגורי האר״י ובנו הרב ישראל נג׳ארה. הר״י ן׳ צאייאח ועוד.

בעיר של חכמים וסופרים זו – דמשק, החלו לבצבץ ניצני התייסדותה הראשונים של משפחת ׳אביחצירא שם קבע ראש המשפחה רבי שמואל את משכנו בהעלותו מירושלים עיה״ק. זאת למרות שבכל ימות השבוע לא היה נמצא רבי שמואל בביתו שבדמשק, אלא, נוסע ומתבודד בבית הכנסת שבכפר ג׳ובאר השוכן דרומית מזרחית לדמשק, כמהלך שעה מן העיר. לפי עדות אחרת רבי שמואל התגורר בצפת.

לפי המסורת המקובלת בידי בני משפחת אביחציראשהולדתו של רבי שמואל היתה בירושלים ואח״כ עקר מקום מושבו לדמשק. יש להניח שתי אפשרויות, בנוגע לזמן עקירתו מירושלים: בעלון התור הניח בפשיטות שרבי שמואל עזב את ירושלים יחד עם אבותיו בעודו בעונת הפעוטות. אולם לפי המסורת המשפחתית עקירתו של רבי שמואל מירושלים, היתה בסוף ימיו. הסיבה לעזיבתו, היתה מחמת ששמו התחיל להתפרסם ומוניטין שלא יצא בקרב אנשי ירושלים. על מנת לברוח מן הפרסום והגדולה, עקר מקום מושבו לדמשק. אודות פרטי המעשה ראה לקמן.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני אביחצירא 3גאוני משפחת אביחצירא

כתיבה, עריכה וסגנון שלמה  מיארה

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

בתאור מרטיט מתאר הגה״ק רבי אהרן אביחצירא זי׳׳ע, בנו השני של מרן רבי יעקב, את ראש המשפחה רבי שמואל, וכה כותב:

…ולרום מעלת ראש חניכת אביחצירא רבנו שמואל זלה׳׳ה, לספר קצת מן הקצת בשבחו זחלתי ואירא, שמו כשם רבו שמואל הרמתי שקול כבי תרי אריה שבחבורה על כן אני מורה מקום איה הוא מקומן של ש׳בחים, לך נא אל שם הגדולים… ושם תראה קצת משבחו. ועוד בספר שעשועים גם הוא הביא קצת משבחו ממה שספר עליו בספרו הק׳ רבנו מהרחי׳ו זיע״א, וכמה נסים עשה לעדת בני ישראל הקרובים והרחוקים הציל אותם מכל דוחקים, וכל ימיו היה מתבודד עם קונו בחדרי עלייתו שבנה לו בבית הכנסת של ג׳ובר הלא היא בדמש׳ק אליעז׳ר כי שם ביתו, ובתוכה היתה עליית נשמתו ושם הוא ציון קבורתו זלה״ה, זאת נחלת עבדי ה׳ וצדקתם יראת הי טהורה קדמה לחכמתם..

בתאור אחר שמעולם לא התפרסם, מוצאים אנו עדויות חדשות אודות מעשיו ואשיותו של הק׳ רבי שמואל, ראה בספר גלות תימן.

רבי שמואל אבו חצירה, כל ימיו אבל על ירושלים וזה צדיק גמור אין כמוהו בעולם.. הקב״ה גוזר והוא מבטל הוא גוזר והקבי׳ה מקיים אח הוא לשמים ומדבר עם הקב״ה כאשר ידבר איש אל רעהו ומה שישאל ממנו נותן מבלי איחור… וידוע כי רבי שמואל אבו חצירה לא היה כמותו לא נביא ולא חוזה ולא תנא ולא גאון צדיק וישר וחסיד ועניו ונאמן כי ה׳ אתו. ונתענה ק׳׳כ יום בסיגופים ובתפלות ובקש לקרב הגאולה, וירדה פתקא מן השמים וכתוב בה: אל תטריחני בני, אל תרגיזני לבטל הגזירה כי גזירה היא מלפני על ישראל להשלים גלותם ולהשלים ניצוצות הקדושים אשר נתפזרו בעוונם אז ושבו בנים לגבולם.

על גדלותו של רבי שמואל, העומד בראש האילן הגדול – משפחת אביחצירא. ניתן לשפוט מתוך ידיעה על זמן חיותו. לפי המסורת המשפחתית רבי שמואל היה מתלמדיו של רבנו המהרח״ו זי״ע. אולם, מתוך המקורות נראה, שרבי שמואל חי בראשית שנות השי, כדלהלן:

בשן"ת רבי בצלאל אשכנזי, הובאה צוואה אודות אשה שעלתה מדמשק לירושלים, כעד על הצוואה הנ״ל, חתום הר׳׳ר עבדיה ן׳ נאציר נ״ע, שהיה ממלא מקומו של רבי שמואל בדמשק. תאריךהצוואה ׳׳יום ראשון כ״ג לניסן ה׳ של״ט ליצירה פה דמשק״. הרי עדות לפנינו, ממנה ניתן ללמוד שקודמו של הרב נאציר – רבי שמואל הנז', חי בערך בראשית שנות השי. אותה תקופה כאמור העיר דמשק היתה עשירה בגדולי וחכמי ישראל ארזי התורה בנגלה ובנסתר.

ידיעה זאת, שופכת אור על זהות גדלותו האמיתית, של ראש המשפחה, רבי שמואל. שכן גם בדור של גאוני עולם וקדושי ה׳ כאלו זכה וקנה לו שם של ״איש אלוקים קרוש״, והיה מוכר בעזוזו ונפלאותיו כלשונו של החיד״א (עוד ראה לקמן). ואין לך עדות גדולה מזו על גדלותו האמיתית.

לפי המסורת המשפחתית הנזכרת, רבי שמואל היה תלמידו של מהרח״ו. מסורת זו אינה עומדת מול שבט הביקורת ההסטורית, שכן מתוך המקורות (ראה להלן) עולה, שבתקופת מהרח״ו, רבי שמואל כבר היה אדם גדול בעל שעור קומה. מה עוד שקשה לעמוד על זמן מדוייק אודות מקום מגוריהם של מהרח״ו ורבי שמואל, שכן שניהם התגוררו גם בדמשק וגם בארץ ישראל. מה גם שבזמן שלגבי מהרח״ו עוד ניתן לשער על מקום מגוריו מתי בדמשק ומתי בצפת, אודות רבי שמואל קשה לברר ולאמת את הדבר, שכן פרשת מקום מגוריו כולה מבוססת רק על מסורות, ואף המה לשלושה מתחלקות. לאור זאת קשה להחליט ולהכריע בברור כפי אותה מסורת שרבי שמואל היה תלמידו של מהרח״ו.

גאוני משפחת אביחצירא- שלמה מיארה

גאוני משפחת אביחצירא

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'

ושמעתי מזקנים עזוזו ונפלאותיו

אודות נפלאותיו, של הק׳ רבי שמואל זי״ע, אשר חולל בכח קדושתו. כתב הגה״ק רבי אהרן זי״ע.

״ממשפחת אבימלך החסיד והעניו המקובל האלהי המפורסם בניסים כמוהר״ר שמואל אביחצירא זלה״ה, ומעשה תוקפו וגבורתו הנה הינם כתובים בספר הקדוש מהרח״ו זלה״ה״.

בס׳ דברי יוסףלמוה״ר יוסף סמברי ( מחכמי מצרים ) הכולל דברי ימי ישראל מאחר דור האמוראים ועד לתקופתו, כותב אודות ממעלותיו של רבי שמואל:

ראיתי לכתוב קצת ממעשיו הנאהבים והנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים, כפי מה ששמעתי מפי קדוש בר אוריין ובר אבוהון שלשלת היחס והמעלה רמה, בנן של קדושים ה"ה כמוהר״ר שמואל ויטאל נר״ו, ששמע מפי מגיד אמת שראה וידע אותו הייה החכם השלם כמהר״ר עבדאללא ן׳ נאצר ז״ל, שהיה ממלא מקום הרב הנז׳ בק״ק גובאר לאחר פטירתו ז״ל וכו׳ עכ״ל.

אחר הקדמה זאת ממשיך הרב סמברי ז״ל ומעתיק כמה ממעשיו של הרב ז"ע וז"ל

בימים ההם היה ערל אחד טמא שפתים, הוא יושב בבית אחד על אם הדרך, ומארי ג׳ירג׳יס שמו. והיה מכשף גדול, והיה מצפה בכל עת, שיעבור עליו מת מצוה היה לוחש בכשפיו, עד שהיה הארון כמשא כבד ואינם יכולים לזוז אותו ממקומו, עד שהיו מפייסין אותו ברצי כסף, ותהי חק לישראל אם דל ואם עשיר.

ויהי היום נתבקש בישיבה של מעלה רב ועצום בישראל, ויקבצו לו ויספדו לו כל ישראל ובתוכם הרב הנז׳ לגמול חסד עמו. ויהי הם קוברים איש וישקף הערל בעד החלון וירא והנה ארון האלוקים עובר, ויצעק הערל בקול גדול ולא יסף לאמר: מדוע אינכם מחזיקים את חוקי? ולחש בכשפיו כמנהגו ונעשה הארון כבד.

ויחר לזה החסיד מאוד כי היו מזלזלים בכבוד הנפטר, ויקרא לה׳ אלוקיו, וידבר אתו טובות לאמר: אדני שמעני פתוח תפתח את החלון קדמה ותשקיף עליו לטובה ולא לרעה ולמה תעשה כה לעבדך? וישקף הערל בעד החלון לראות מה יקרא לו. וכוון כוונה אחת הרב ז״ל משמות הקדושים, וצמחו לו(למכשף) שתי קרנות אשר לשתי הפאות והיו מושכות ועולות לשני צדדיו עד כי לא היה יכול להכנס בראשו מן החלון ואז נשאו את ארון האלוקים בנקל והספידוהו בכבוד גדול כדין וכשורה, והטמא מתאונן על המראה כי השיאוהו ויכלו לו.

והקול נשמע במדינה לפני השרים והשופטים אשר היו בימים ההם מה שאירע להערל, ויחרד כל העם אשר במדינה, וילכו כל העם וזקניו ושופטיו ושוטריו תחת החלון של הערל לראות את המראה.

ויאמר אליהם לאמר: ראו הביאו לנו איש עברי לצחק בנו ומשחק עמי בכשפיו שאין בהם ממש, ואם בא יבא ולא יאחר כל אחד יעשה מלאכתו ונראה מה יהיו חלומותיו ומאין לו כל זה.

ויענו כל העם ויאמרו: טוב הדבר. ובבוא הרב הנז׳ כתבו אלו התנאים עליהם, שכל אחד יעשה מה שלבו חפץ ואין לו עליו דמים. ויתבונן מה שעתיד לעשות בו הערל, ואז מסר לו כוונותיו לאיש א׳ מתלמידיו לשמור בריתו ועדותיו וילמדהו דעת ודרך תבונה הודיעהו.

והתחיל הערל לעשות מעשהו, זר מעשהו החל וגמור, והיה קושר קשרים לתלמיד, הרב מתירן. ובכל זאת לא שלו ולא שקט ולא נח הערל עד כי עשה את הרב ככלב והיה סובב סובב, ויצא יצוא ושוב הולך ונובח ככלב.

ויקם תלמידו ויקרא עליו כוונה אחת וישלך אדרתו עליו כמו שעה ונהפך לאיש אחר ויתמהו האנשים איש אל רעהו, ויאמרו לו(למכשף): אם יש לך פעולה אחרת עשה, ואם לאו הננו.

ויתנו לו רשות לעשות הרב מעשהו, וקם קימה שיש בה הידור והתפלל אל ד׳ אלקיו ואמר: היום יודע כי יש אלוקים בישראל, ויקח סעיף תמר אחד אורך הערל, ויכתוב עליו מכתב פיתוחי חותם קודש לה׳, ומקצה אחד בידו ועמד לו מנגד הערל, ויהיה מכה בקורנס על העץ והערל משקע בקרקע עד ארכובותיו.

ויאמר לו הרב: שוב לה׳ אלוקי ישראל ותן לו תודה ואני אעלה אותך מן הארץ לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ויען הערל לפני השרים והשופטים: עשה מה שתחפוץ.

ויכה פעם שנית, ונשקע בארץ עד חציו, ויאמר לו הרב: ראה העברתי מעליך חיציך ופעמיים שלש עם גבר. ולא שת לבו גם לזאת.

ויך פעם שלישית ונשקע כולו תחת הקרקע. כן יאבדו כל אויבך ה׳ ועשו הערלים אותו מקום במה היא במה של מר ג׳ירג׳יס עד היום. עכ״ל.

ויצאו השלוחים בכללם הלך שליח אחד לכפר ג'ובר והתפלל בבית הכנסת פעם ושתים להקביל את פני החכם של בית הכנסת להראות לו את הכתבים כדי לעשות לו נדבת ידם ולא מצא אות7 כי לא היה מכירו.

בנוסח אחר יש שמייחסים את המעשה הנ׳׳ל למהרח"ו זי״ע. אולם, סביר להניח שביד הנוסחא הנ״ל לפיה המעשה מתייחס למהרח״ו קיימת טעות והשמות הוחלפו בשגגה.

״- ראה בס׳ שערי ירושלים, רישר, שער י׳ מעשה הארץ, ז״ל: מעשה בזמן רבינו האריז״ל ותלמידו הקדוש רבי חיים וויטאל ז״ל הנה יש עוד היום הזה טומאה בדמשק הנקראת בית רימון… והמכשלה הזאת היתה צער גדול לישראל… גם כשהיו מוליכין מת דרך שם נלקח פתאום מהארון ע׳׳י כישוף… והרב מהרח״ו ז״ל היה בצפת ולמד עם הרב הקדוש רבינו האריז״ל וגילו מן השמים להאריז״ל לשלוח את מהרח״ו לשם לעשות נקמה בזאת הקליפה… ויהי היום וימות א׳ וקראו למהרח׳׳ו המה הולכים עם המת המונח בארון עץ… והרח״ו הלך עמהם ללוותו ויבואו עד מקום בית רימון ויצעקו הנושאים בקול מר צורח להרח״ו עתה הנה הוקל הארון מאוד בלי הרגש כלל אם מת בתוכו…

עמוד 1 מתוך 41234

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 85 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031