ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


אַזְכִּיר מַעַלְלֵי יָהּ, שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים-רבי דוד בן אהרן חסין

תהלה לדוד

22 – סז. אזכיר מעללי יה

על עשר המכות. בתיאור מדה כנגד מדה בעשר המכות. שיר מעין אזור בן שש עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. במחרוזת האחרונה נוספה צלע לטור האזור. חריזה: אאאא בבבא גגגא וכוי.

משקל: אחת עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט על עשר מכות בטעמם ונמוקם כפי מה שארז״ל [=שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] במדרש. והוא נעם ׳יחיד ומיוחד׳ או נעם ׳אהגה כיונה׳.

סימן: אני דוד בן אהרון חזק. [נ״י: שיר יסדתי על י׳ מכות על פי טעמם ונימוקם במדרש כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים בפרשת וארא ובפרשת בא אל פרעה…].

מקור: א- לב ע״ב; ק- לד ע״ב; נ״י 5350 – 4 ע״ב.

 

אַזְכִּיר מַעַלְלֵי יָהּ, שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים

הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ מִכָּל צָרֵיהֶם

גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים

כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

 

5- נֶאֱמָן אֱלֹהֵי קֶדֶם מֵעוֹנָה

כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה

בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֶת מִצְרַיִם עִנָּה

בַּמִּדָּה אֲשֶׁר מָדְדוּ מַדַּד לָהֶם.

 

יָעֲצוּ עֵצוֹת הִגְדִּילוּ רָעָתָם

 10- מִנְּשֵׁי עַמִּי מָנְעוּ טְבִילָתָם

 בְּמִקְוֵה מַיִם לְמַעֵט לְדָתָם

אֱלֹהִים הָפַךְ לְדָם יְאוֹרֵיהֶם.

 

דָּנָם חִיְּבָם שַׁדַּי הֶעֱנִישָׁם

וַיָּשֶׁב לָהֶם גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם

-15 לוֹקְטֵי שְׁקָצִים שָׁמוּם, שָׁרַץ אַרְצָם

צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.

 

וְאַף גַּם זֹאת הַפּוֹשְׁעִים הַמּוֹרְדִים

בְּזֶרַע קֹדֶשׁ הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים

חוּצוֹת וּשְׁוָקִים הָיוּ מְכַבְּדִים

20-עֲפָרָם כִּנִים הָיָה גְּבוּלֵיהֶם.

 

דֻּבִּים וּנְמֵרִים אֲרָיוֹת וּכְפִירִים

גָּזְרוּ לְהָבִיא מִתּוֹךְ הַיְּעָרִים

לְשַׂחֵק בָּהֶם מְלָכִים וְשָׁרִים

וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בְּבָתֵּיהֶם.

 

25 בְּקָרָם וְצֹאנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם

מָסְרוּ בְּיָדָם לַנְחֹתָם לִרְעוֹתָם

רוֹעֶה טוֹב הִסְגִּיר לַדֶּבֶר חִַיָּתָם

כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵהֶם

 

נְתָנוּם מְחַמְּמֵי מֶרְחֲצָאוֹת

 30-לְעַדֵּן בָּהֶם גּוּפָם וּלְהִתְנָאוֹת

בִּשְׁחִין פּוֹרֵחַ הִכָּם צוּר צִבְאוֹת

בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם.

 

אוֹיְבֵינוּ לוּדִים כַּסְלֻחִים פַּתְרֻסִים

עַל דִּבְרַת שׁוּמָם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים

35-נוֹטְעִי כְּרָמִים גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים

אֵשׁ לַהֲבוֹת בָּרָד נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם.

 

הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם הַמִּצְרִים

בָּהֶם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים

אָמַר וַיָּבוֹא אַרְבֶּה צוּר יְצוּרִים       

40-וְיִתֵּן לְחָסִיל אֶת יְבוּלֵיהֶם.

 

רָעִים וְחוֹטְאִים בַּחֹשֶׁךְ נִדּוֹנוּ

כִּי רַבִּים הָיוּ מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

מִצֵּאת מֵאֲנוּ לִקְבוּרָה נִתָּנוּ

לָמָּה יֹאמְרוּ אַף הֵם לוֹקִים כְּמוֹהֶם.

 

45 וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹרָה הָיְתָה

בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְלַמִּצְרִים עֲלָטָה

כָּל בֵּית נְכֹאתָם עֵינֵיהֶם רָאֲתָה

נֶחְפְּשׂוּ וְגַם נִבְעוּ מַצְפּוּנֵיהֶם.

 

נֶגֶד אֲבוֹתָם צוּר יִשְׂרָאֵל עָשָׂה

50 פֶּלֶא וְהוֹצִיא הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

כְּאִישׁ מִלְחָמָה וּכְגִבּוֹר יָצָא

בַּחֲצוֹת לַיְלָה הִכָּה בְּכוֹרֵיהֶם.

 

חֵילָם בָּזְזוּ בְּתוֹרַת שְׁאֵלָה

כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב אַף הַשִּׂמְלָה 

55-אֶרֶץ מִצְרַיִם עָשׂוּ כִּמְצוּלָה

לֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם.

 

זֶבַח פֶּסַח הוּא לְאֵל חַי עֻזֵּנוּ

טוֹבָה כְּפוּלָה לַמָּקוֹם עָלֵינוּ

שֶׁעָשָׂה נִסִּים לְאָבוּתֵנוּ      

60-בַּזְּמַן הַזֶּה בַּיָּמִים הַהֵם.

 

קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי

אוֹתִי מְמַסְגֵּר יוֹצִיא לַחָפְשִׁי

וְיִבְנֶה כְּמוֹ רָמִים מִקְדְּשֵׁי

שָׁם יָבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם / לָהּ' לְהַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם.

 

1. אזכר מעללי יה: על-פי תה׳ עז, יב. שוכן גבוהים: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ לג, טז. 2. הנפרע… צריהם: על-פי ערבית לחול, ברכה שלאחר קריאת שמע: ׳האל הנפרע לנו מצרינו׳. 4-3. גדול… עליהם: על-פי שמ׳ יח, יא, וכפירש״י שם, על-פי המדרש. 5. אלהי קרם מענה: כיעי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כז. 6. כי… אמונה: על-פי דב׳ לב, ד, שדן את המצרים כראוי להם, מידה כנגד מידה, על-פי דב׳ לב, ד. 8-7. בעשר… להם: עשר מכות כנגד עשרה דברים שגזר פרעה על ישראל, על-פי במדב״ר י, ב. 9. יעצו רעתם: על-פי יש׳ כח, כט. מכאן ואילך מפרט הפיוט את עשר המכות ואת הנמוקים לכל מכה ומכה. 12-10. מנשי… יאוריהם: על-פי שמו״ר ט, י: ׳מפני מה הביא עליהן דם – מדה כנגד מדה… לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטמאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם׳. 12. הפן לדם יאוריהם: על-פי תה׳ עח, מד. 13. דנם: כמבטח בבר׳ טו, יד. שדי: בנ״י ׳צורי׳. 14. וישב… בראשם: על-פי יו׳ ד, ד. 16-15. לוקטי… מלכיהם: על-פי שמו״ר י, ד: ׳למה הביא עליהם צפרדעים, מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרים להם: הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך הביא עליהן צפרדעים, ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים׳. 16. שרץ… מלכיהם: על-פי תה׳ קה, ל. 17. הפושעים המורדים: הם המצרים, על-פי יח׳ כ, לח. 18. זרע קדש: כינוי לישראל, על-פי יש׳ ו, יג. 20-19. חוצות… גבוליהם: על-פי שמו״ר י, ז: ׳למה הביא עליהם כנים, לפי ששמו ישראל מכבדי חוצות ושוקים, ולפיכך נהפך עפרם לכנים…׳. 20. עפרם… גבוליהם: על-פי תה׳ קה, לא; שמ׳ ח, יג. 24-21. דובים… בבתיהם: על-פי שמו״ר יא, ג: ׳למה הביא עליהם ערב לפי שהיו אומרים לישראל: צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים, כדי להיות מצירים בהם, לפיכך הביא עליהם חיות מערבבות…׳. 23. לשחק בהם: להשתעשע במלחמת חיות זו בזו, הלשון על־פי תה׳ קד, כו. 24. ויבוא… בבתיהם: על-פי שמ׳ ח, כ. 28-25. בקרם… ירעהם: על-פי שמו״ר יא, ד: ׳למה הביא להן דבר, לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה בהרים ובמדבריות, כדי שלא יפרו וירבו. אמר הקב״ה: אני אביא עליכם רועה יפה [= דבר שמשמעו מות]׳. 27. רועה טוב: כינוי לקב״ה, על-פי בר׳ מט, כד. הסגיר לדבר חיתם: על-פי תה׳ עח, נ. 28. כצאן… ירעהם: על-פי תה׳ מט, טו. הוסיף ה״א לתקנת המשקל והחרוז. 32-29. נתנום… בלבושיהם: על-פי שמו״ר יא, ה: ׳… שחין למה הביא עליהן, מפני ששמו את ישראל לחם להם חמין ולצנן להם את הצונן, לפיכך לקו בשחין, כדי שלא יוכלו לגע בגופן׳. 32. בלא… בלבושיהם: על-פי איכה ד, יד. 33. אויבנו… פתרוסים: שמות צאצאיו של מצרים, על-פי בר׳ י, יג-יד. 34. על דברת שומם: משום ששמו. 36-34. על דברת… גשמיהם: על-פי שמו״ר יב, ג: ׳למה הביא עליהם ברד לפי ששמו ישראל נטעי כרמים וגנות ופרדסים ואילנות, לפיכך הביא עליהם ברד ושיבר את הכל׳. 36. אש… גשמיהם: על-פי תה׳ קה, לב. 38-37. האריכו… חרשים: על-פי תה׳ קכט, ג. 40-37. האריכו… יבוליהם: על-פי שמו״ר יג, ו: ׳ארבה למה הביא עליהן, מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה, ואכלו כל מה שזרעו להן ישראל׳. 39. אמר… יצורים: הקב״ה, צור היצורים, אמר ויבא ארבה. 40. ויתן… יבוליהם: על-פי תה׳ עח, מו. הוסיף ה״א לתקנת החרוז והמשקל. 44-41. רעים… כמוהם: על־פי שמו״ר יד, ג: ׳חשך למה הביא עליהן…’ לפי שהיו פושעים בישראל שהיה להן פטרונין מן המצרים והיה להם שם עשר וכבוד ולא היו רוצים לצאת. אמר הקב״ה: אם אביא עליהן מכה בפרהסיא וימותו יאמרו המצרים: כשם שעבר עלינו, כך עבר עליהם. לפיכך הביא על המצרים את החשך שלושה ימים, כדי שיהיו(ישראל) קוברין מתיהם ולא יהיו רואיו אותן שונאיהם ויהיו משבחים לקב״ה על כך׳. וראה פירש״י לשמי י, כב. 46-45. ולכל… עלטה: על־פי שמ׳ י, כב-כג. 47. כל… ראתה: על-פי שמור יד, ג: ׳… שכל מקום שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתבות ובמטמונות…׳ הלשון היא על-פי מל״ב כ, יג. 48. נחפשו… מצפוניהם: על-פי עו׳ א, ו. 50-49. נגד… פלא: על-פי תה׳ עח, יב, והשווה מדרש שה״ש ב, ח.49. צור ישראל: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ ל, כט. 50. אבן הראשה: כינוי לישראל על-פי זכ׳ ד, ז. 51. ראש… יצא: על-פי יש׳ מב, יג. 52. בחצות… בכוריהם: על-פי שמ׳ יב, כט. 54-53. חילם… השמלה: על-פי שמ׳ יב, לה.53. חילם: עשרם. בתורת שאלה: על-פי שמ׳ יב, לה. 55. ארץ… כמצולה: ריקה כמצולה שאין בה דגה. על-פי שמו״ר ג, יד. 56. לא… ידיהם: על-פי תה׳ עו, ו. 57. זבח… עזנו: על-פי שמי יב, כז. 58. טובה… עלינו: על-פי הגדה של פסח. 60-59. שעשה… בהם: על-פי לשון הברכה השניה בהדלקת נר חנוכה. 61. קויתי… נפשי: על-פי תה׳ קל, ה. 62. אותי… לחפשי: על-פי יש׳ מב, ז. 63. ויבנה… מקדשי: על-פי תה׳ עח, סט. 64. שם… זבחיהם: על-פי דב׳ יב, ו. להקריב קרבניהם: על-פי וי׳ ז, לח, ובנ״י: ׳כל אשר נשמת רוח חיים בהם׳, רמז לתפילת נשמת

אֲזַמֵּר לָאֵל בְּעוֹדִי / אֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי-רבי דוד בן אהרן חסין-אפרים חזן-ואנדרה אלבאז

תהלה לדוד

24 – קעג. אזמר לאל בעודי

פיוט ׳לבאים מן הדרך לאחר מעבר בדרך תוך שיטפון. הדובר מודה לאל, מתאר את הדרך הקשה ומבקש על הגאולה. שיר מעין אזור בן שמונה מחרוזות ומדריך. בכל מחרוזת שלושה טורי סטרופה וטור מעין אזור שהוא סיומת מקראית, בן שני טורים דו-צלעיים.

חריזה: א/ב א/ב גגגב דדדב.

משקל: שמונה הברות בטור ובמדריך – שמונה הברות בצלע.

כתובת: פיוט יסדתי בדרך בעברי תוך נהרות ואגמים בריבוי גשמים מסיים בפסוקים. והוא נועם ׳ימי חורפי אהבני׳. סימן: אני דוד חזק.

מקור: א־ כד ע״א; ק-כה ע״ב

 

אֲזַמֵּר לָאֵל בְּעוֹדִי / אֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי

מֵעוֹדִי וַיְהִי עִמָּדִי / בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתִּי

 

נִפְלְאוֹתָיו וּגְבוּרוֹתָיו

לֹא יוּכַל אִישׁ מִבְּרִיּוֹתָיו

5-לָשֵׂאת אוֹתָם עַל שְׂפָתָיו

         וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי

 

יָהּ, חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת

מַלְכוּתוֹ בְּכָל נוֹדַעַת

לוּלֵא רֹב חֲסָדָיו, כִּמְעַט

           10-בִּיוֵן מְצוּלָה טַבַּעְתִּי

 

דָּלְפָה נַפְשִׁי וְדָאֲבָה

בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה

בְּיוֹם חוֹרֵב וְקֶרַח ב-

           לַיְלָה וַתִּדַּר שְׁנָתִי

 

15-וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים

בִּנְהָרוֹת וּבַיְּאוֹרִים

דּוֹלֵג קוֹפֵץ עַל הֶהָרִים

            לֹא שַׁלְוָתִי וְלֹא נַחְתִּי

 

דַּלּוֹ עֵינַי לְשׁוֹכֵן עָל

20-לְשִׁבְרִי חִישׁ יַמְצִיא תַּעַל

לִמְחוֹז חֶפְצֵי אוֹתִי יַעַל

           אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי

 

חִלִּיתִי לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן

יְכוֹנֵן דַּרְכִּי לְצִיּוֹן

25-לַחֲזוֹת בְּנֹעַם אַפִּרְיוֹן

           עֲדֵי עַד זֹאת מְנוּחָתִי

 

זָכְרָה לִי אֵלִי לְטוֹבָה

קוֹל רִנַּת שַׁוְעִי הִקְשִׁיבָה

לֹא אוֹסִיף עוֹד לְדַאֲבָה

       30-וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי

 

קָדוֹשׁ, רָם, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת

עוֹשָׂה נִפְלָאוֹת וּגְדוֹלוֹת

בִּמְקוֹם זְבָחִים וְעוֹלוֹת

           קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי

 

ביאור לפיוט

  1. 1. אזמר לאל בעודי: על-פי תה׳ קד, לג. 1־2. אלהים… מעודי: בר׳ מח, סו. ויהי… הלכתי: בר׳ לה, ג. פסוק זה הוא המקור בדברי הזוהר (א, קעג ע״ב) לחובה להודות, ׳מכאן שצריך אדם להודות ולשבח לקב״ה על נסים ועל טובות שעשה עמו׳. 4. לא… מבריותיו: שהרי הם עצמם חלק מנפלאותיו. 5. לשאת… שפתיו: למצוא מילים לבטאן על דרך ׳מי ימלל גבורות ה׳…׳(תה׳ קו, ב). 6. ואנכי לא ידעתי: וגם אני, המשורר, איני יודע לעשות זאת, הלשון על-פי בר׳ כח, טז. 7. חונן לאדם דעת: על-פי ברכת הדעת בתפילת העמידה. 8. מלכותו בכל נודעת: שעל כן חנו את האדם בדעת, שידע להכיר מלכותו וגבורותיו. 10. ביון מצולה טבעתי: על;פי תה׳ סט, ג. ועניינו כאן השיטפון הגדול שהיה בדרכו. 11. דלפה נפשה ודאבה: מתלאות הדרך הקשה. 12. במדבר בערבה: מקום המעבר הקשה, על-פי דב׳ א, א. 14-13. ביום… שנתי: על-פי בר׳ לא, מ. 15. ותוכחתי לבקרים: על-פי תה׳ עג, יד. 16. בנהרים ביאורים: מי השיטפון שזרמו בגיאיות ובאפיקי הנחלים. 17. דולג… ההרים: מחמת השיטפון, על-פי שה״ש ב, ח. 18. לא… נחתי: על-פי איוב ג, כו. הטרדה והסכנה גדולות היו ואולי רמז להמשך הפסוק ׳ויבא רגז׳, כלומר כל מה שעשיתי לא עזר והביא לפורענות חדשה (הערת י׳ דישון). 19. דלו… על: הרמתי עיני בתפילה לקב״ה. 20. לשברי: לצרתי. תעל: תרופה, צורה פייטנית. 22. אז: כשהגעתי למחוז חפצי. אז… באתי: על-פי תה׳ מ, ח. 23. יכונן דרכי לציון: כשם שכונן דרכי והצילני מן השיטפון הקשה. 25. אפריון: כינוי לבית המקדש, על-פי במ״ר יב, ד. 26. עדי… מנוחתי: על-פי תה׳ קלב, יד ור״ל שם אהיה לעולמים. 27. זכרה… לטובה: על-פי נחמי ה, יט, וכאן פירושו זכור אותי לטובה. 29. לא… לדאבה: על־פי יר׳ לא, יב. 30. ותהי זאת נחמתי: על-פי איוב ו, י. 32. עושה נפלאות וגדולות: על-פי תה׳ קלו, ד. 34-33. במקום… ברכתי: על דרך ׳ונשלמה פרים שפתינו׳, (הו׳ יד, ג). 34. קח… ברכתי: על-פי בר׳ לג, יא.

אֵל אֱלֹהֹים עֻזֵּנוּ / הַרְנִינוּ כָּבוֹד תֵּנוּ-פיוט לפורים-רבי דוד בן אהרן חסין

תהלה לדוד

פיוט לפורים

נד. אל אלהים עזנו

שבח והודיה על נס הפורים. שיר מרובע בן שמונה עשר טורים.

חריזה: א/א/א/ב ג/ג/ג/ב ד/ד/ד/ב.

משקל: שבע הברות בצלעית.

כתובת: פיוט לפורים. נועם ׳כל עצמותי תאמרנה: ה׳ מי כמוכה׳, ולנועם ׳לדוד שיר ומזמור׳.

סימן: אני דויד בן אהרן חסין חזק.

מקור: א-כו ע״ב; ק־ כא ע״ב.

 

אֵל אֱלֹהֹים עֻזֵּנוּ / הַרְנִינוּ כָּבוֹד תֵּנוּ

מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ / זִמְרָה אֵלָיו אֶעֶרְכָה ….כָּל

 

נִפְלָאוֹת עָשָׂה לָנוּ / בְּאוֹיְבֵינוּ צָרֵינוּ

עַל בָּמוֹתָם דָּרָכְנוּ / כְּמוֹ גַּת הַדְּרוּכָה…. כָּל

 

יוֹם קָם זָר עוֹבֵד חַמָּן / אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן

לְאַבֵּד עַם לֹא אַלְמָן / תּוֹחַלְתּוֹ מְמֻשָּׁכָה…. כָּל

 

דַּל וָרָשׁ בָּזוּי הָיָה / מִמִּשְׁפָּחָה בְּזוּיָה

כְּגָדֵר הַדְּחוּיָה / לֹא רִכָּא לֹא בַּר רִכָּא …. כָּל

 

וְלֹא שֵׁם לוֹ בְּמָתָא / לְבַד בֶּן הַמְּדָתָא

יְהִי שְׁמוֹ בִשְׁמָתָא / בִּקְלָלָה לֹא בְרָכָה …. כָּל

 

יוֹם כַּבִּיר מָצְאָה יָדוֹ / גָּדַל מְאֹד כְּבוֹדוֹ

חָקַק פָּסַל בְּבִגְדוֹ / וֶאֱלֹהֵי מַסֵּכָה…. כָּל

 

דְּבַר הַמֶּלֶךְ יָצָא / אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה

יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַרְצָה / בִּכְרִיעָה וּבִבְרֵכָה…. כָּל

 

בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים / כִּכַּר אֶלֶף צְרוּפִים

בְּהוֹצָאָה חֲרִיפִים / קָנָה עֵדָה נְסוּכָה …. כָּל

 

נוֹעֵץ עָרֵב אֶל לִבּוֹ / בַּאֲדָר יָרִיק חַרְבּוֹ

בִּשְׁלָשָׁה עֶשֶׂר יוֹם בּוֹ / תִּהְיֶה קַשְׁתּוֹ דְּרוּכָה…. כָּל

 

אָבַד הָאֵל עֲצָתוֹ / וְעַל פָּנָיו שִׁלְיָתוֹ

הָפַךְ וְיִתְלוּ אוֹתוֹ / עֲלֵי קוֹרָה אֲרֻכָּה…. כָּל

 

הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים / בָּנָיו זֶרַע מְרֵעִים

רָמִי קוֹמָה גְּדוּעִים / עֶרֶב שִׁמְשָׁם וַחֲשֵׁכָה… כָּל

 

רַבִּים הָיוּ רוֹדְפֵינוּ / דִּמּוּ לְאַבְּדֵנוּ

לוּלֵא שֶׁהָיָה לָנוּ / אֶל אֲדוֹן הַמַּמְלָכָה… כָּל

 

נֵס וָפֶלֶא נַעֲשָׂה / עַל יְדֵי אִישׁ וְאִשָּׁה

מָרְדְּכַי וַהֲדַסָּה / הִיא אֶסְתֵּר הַבְּרוּכָה…. כָּל

 

חוֹבָה לִשְׁלֹחַ מָנוֹת / מִבָּשָׂר וּמִגְדָּנוֹת

וּלְאֶבְיוֹנִים מַתָּנוֹת / שָׁעָה לָהֶם צְרִיכָה…. כָּל

 

סוֹפְרִים רִאשׁוֹנִים קָבְעוּ / יֹאכְלוּ רֵעִים יִשְׂבָּעוּ

יִשְׁכְּרוּ עַד לֹא יֵדְעוּ / בֵּין קְלָלָה לִבְרָכָה…. כָּל

 

יוֹם יַ"ד וְט"וּ שְׁנֵיהֶם / שֵׁם פּוּרִים קָרְאוּ לָהֶם

מָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם / וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה…. כָּל

 

נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים / הַיָּמִים יְמֵי נִסִּים

בְּיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים / בְּכָל דּוֹר וּמַמְלָכָה…. כָּל

 

חִזְקוּ עִמִּי וְגִלּוּ / בָּהּ תִּתְהַלְּלוּ

שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ / ה' מִי כָמוֹכָה…. כָּל

 

  1. 1. אל אלהים… הרנינו: על-פי תה׳ פא, ב. 2. משירי… אערכה: על-פי תה׳ כח, ז, מ, ו. 3. עשה לנו: על-פי תפילת ׳על הנסים׳. 4. על במותם דרכנו: על-פי דב׳ לג, כט. גת דרוכה: גת שנרמסו ענביה, על-פי יש׳ סג, ב. 6-5. איש… ממושבה.• על-פי אס׳ ז, ו¡ יר׳ נא, ה; מש׳ יג, יב. 7. דל… בזויה: על־פי המסופר במגילה טז ע״א, המן היה בלן וספר של כפר קרצום. 8. גדר הדחויה: קיר העומד להתמוטט, על-פי תה׳, סב, ד. לא… ריכא: לא מלך ולא בן מלך, חסר ייחוס, על-פי ב״ב ד, ע״א. 9. ולא… המדתא: ׳אין לו שם בעיר׳, אינו חשוב כלל, על-פי מגילה שם, שם. 10. יהי שמו בשמתא: תבוא עליו קללה. שמתא: נידוי, חרם. שמו… שמתא: משחק לשון. 11. יום… ידו: על-פי איוב לא, כה; בר׳ כו, יד, וכנראה כוונתו ליום הכיפור, על-פי אס׳ ג, ז. 12. חקק… מסכה: על-פי אסת״ר ו, ב. ואלהי מסכה: על-פי וי׳ יט, ד. 13. דבר… ואשה: על-פי אס׳ א, יט; ד, יא. 14. בכריעה ובבריכה: על־פי לשון התחנון למוסף יום־הכיפורים. 15. בעשרת… ככר: על-פי אס׳ ג, ט. צרופים: נקיים ומזוקקים. 16. חריפים: מזומנים, עוברים לסוחר, על-פי כתובות ק, ע״ב. עדה נסוכה: כינוי לישראל. 18-17. נועץ… דרוכה: על-פי אס׳ ג, ז; שם, יג. 19. האל עצתו: על-פי תפילת ׳על הנסים׳ לפורים. 20-19. ועל… הפן: על-פי בר׳ א, לב. 20. ויתלו… ארוכה: על-פי אס׳ ז, ט-י. 21. הנה… מרעים: על-פי תה׳ עג, יב¡ יש׳ א, ד. 22. רמי… גדועים: על־פי יש׳ י, לג. ערבה שמשם: על-פי תה׳ א, א, וכאן: הגיעה שעת מפלתם. 23. רבים… רודפנו: על-דרך איכה ד, יט. 24. לולא… לצו: על-פי תה׳ קכד, א, ד. אדון הממלכה: כינוי לה׳, על־פי דה״א כט, יא. 25. נס… נעשה: על־פי תפילת ׳על הנסים׳. 26. אסתר הברוכה: על-פי הקריאות החגיגיות שלאחר ברכת ׳הרב את ריבנו׳ שלאחר קריאת המגילה. 27־28. הוכה… ממנות: ממצוות פורים, על-פי אס׳ ט, כג; מגילה ז, ע״ב. 29. סופרים ראשונים: כינוי לנביאים וכאן למרדכי ובית-דינו ותקנותיהם, על-פי אס׳ ט, יז-כט. 30. ישכרו… לברכה: על-פי מגילה ז, ע״ב. 32-31. יום… ככה: על־פי אס׳ ט, כו. 34-33. נזכרים… וממלכה: על-פי אס׳ ט, כח. 35. חזקו… וגילו: סיומת חגיגית. השווה: ׳חזקו וגילו כי שוד גמר׳ מהפיוט: ׳אחות קטנה׳ של אברהם חזן. 36. שירו… כמוכה: על-פי תה׳ קה, ב. כל… כמוכה: על-פי תה׳ לה, י, והוא פסוק המשולב בתפילת נשמת בקהילות שונות בצפון אפריקה. כאן שילבו את הפיוט ׳מי כמוכה׳ של ריה״ל לשבת זכור, וכנראה ביקש הפייטן להקדים לו פיוט זה והשווה חזן, השירה, עמי 277-276.

 

 

רבי דוד בן אהרן חסין-אפרים חזן-ואנדרה אלבאז– יוֹם זֶה נְהַלֵּל אֶל שׁוֹכֵן שָׁמָיִם

תהלה לדוד

יוֹם זֶה נְהַלֵּל אֶל שׁוֹכֵן שָׁמָיִם

 

 תהילה לדוד

סב. יוֹם זֶה נְהַלֵּל אֶל שׁוֹכֵן שָׁמָיִם

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. שיר מעין אזור בן ארבע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור אחד.

חריזה: אא בבבא גגגא. משקל: עשר הברות בטור.

כתובת: פיוט. לנועם ׳אל רם ברם קץ׳. סימן: דוד חזק.

מקור: א- לג ע״ב; ק־ לה ע״ב; נ״י 5350 – 25 ע״א; נ״י 3097 ־ 20 ע״א.

 

יוֹם זֶה נְהַלֵּל אֶל שׁוֹכֵן שָׁמָיִם

בִּבְהִילוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם

 

דְּבָרוֹ שָׁלַח וַיִרְפָּאֵנּוּ

עַל יַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, נְבִיאֵנוּ 

5-הֶרְאָה אֶת אוֹתוֹתָיו לְעֵינֵינוּ

מוֹפְתִים בָּאָרֶץ וּבְשָׁמָים

 

וְיוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב

וּשְׂמָלוֹת לָרֹב מֵאֶרֶץ רָהַב

חֵן חֵן שָׁם לְבָנָיו אֲשֶׁר אָהָב

10בָּחַר לְנַחֲלָה מִכָּל גּוֹיִם

 

דָּלֹה דַּלָּה לָנוּ מִבּוֹר גָּלוּת

אֵל עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ נוֹרָא תְּהִלּוֹת

לִשְׁמוֹ אֲשׁוֹרֵר בְּשִׁיר לַמַּעֲלוֹת

בְּתֹף וְכִנּוֹר וּמְצִלְתַּיִם

 

15 חַנּוּן כְּקֶדֶם נִפְלָאוֹת יַרְאֵנוּ

זָכוֹר יִזְכֹּר לָנוּ בְּרִית אֱבוֹתֵנוּ

קָדוֹשׁ יָאֵר יִשָּׂא פָּנָיו אֵלֵינוּ

כְּאוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתָיִם

כִּימֵי צֵאתֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

 

  1. 1. יום זה: הוא יום הפסח. שוכן שמים: כינוי לקב״ה. על-פי יש׳ לג, ה. 2. בבהילו: לשון הכרזה בפתיחת ההגדה במנהגים שונים, בבהילות, במהירות, בחיפזון, על-פי התרגום לדב׳ טז, ג: ׳בבהילו נפקתא מארעא דמצרים׳. וכן על-פי המכילתא לשמי יב, יג: ׳שהיו טורדים אותם לצאת בבהלה׳. 3. דברו… וירפאנו: על-פי תה׳ קז, כ. 4. משה עבדו: על־פי שמ'יד, לא; תה׳ קה, כו. 5. הראה… לעינינו: על-פי תה׳ עח, מג. 6. מופתים… ובארץ: על-פי יואל ג, ג. 8-7. ויוציאם… לרב: על-פי שמ' יב, לה. מארץ רהב: כינוי למצרים, על-פי יש׳ ל, ז; נא ט (והשווה רש״י שם). 9. חן… לבניו: על-פי שמ, יב, לו. 10. אשר… מים: על-פי תה׳ לג, יב. 11. דלה דלה: העלה, על-פי שמ׳ ב, יט. לנו: אותנו. מבור גלות: כינוי למצרים. 12. אל… תהלות: כינויים לקב״ה, על-פי ברכת הגאולה לפני העמידה וכן בשמ׳ טו, יא. 13. לשמו אשורר: פניית המשורר לקב״ה בשבח. שיר למעלות: על-פי הכינוי למזמורים בתהלים קכ-קלד, וכיוון למעלת השיר ולאיכותו. 14. בתף וכינור: על-פי תה׳ קמט, ג. מצלתיים: על-פי דה״א טו, טז. 15. חנון: כינוי לקב״ה, על-פי שמ' לד, ו. נפלאות יראנו: על־פי מי׳ ז, טו. 17. קדוש: כינוי לקב״ה. יאר… אלינו: מתוך ברכת כהנים, על-פי במי ו, כה־כו. 18. כאור… שבעתים: על־פי יש׳ ל, כו ומדרשו בשמ״ר טו, כא. 19. כימי… מצרים: על-פי מי׳ ז, טו.

רבי דוד בן אהרן חסין-אַתָּה ה' עַד מָתַי

תהלה לדוד

 

 

 רד. אתה ה׳ עד מתי

בין ישראל לעמים. מחאה ופולמוס כנגד לעג האומות ובתיאור שיעבוד גלויות. שיר מעין אזור בעל שבע מחרוזות. בכל מחרוזת – שלושה טורי ענף וטור אזור אחד, במחרוזת הפתיחה טור אזור שני המשמש רפרין, ובמחרוזת החותמת משתנה הרפרין.

חריזה: א/א א/א א/א ב/ג ב/ג ד/ה ד/ה ד/ה ד/ג ו/ז ו/ז ו/ז ז/ג וכר.

משקל: שמונה הברות בכל צלע.

כתובת: שיר יסדתי על גלות ישראל בין האומות. נועם ׳סגולתי ואור עיני׳. מרובע. סימן: אני דוד חזק.

מקור: ק- ו ע״ב.

 

אַתָּה ה' עַד מָתַי / תַּעֲשֶׂה מִשְׁפָּט בְּרוֹדְפַי

בּוֹזִים חֻקּוֹתַי, תּוֹרוֹתַי / מַלְעִיגִים בְּחוֹזַי, צוֹפִי

לְהַגִּיד בָּשְׁתָּם בִּשְׂפָתָי / הֵשִׁיבוּ אוֹתִי סְעִיפַי

כִּי זִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָן / וּבְשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

 

נִלְאֵיתִי נְשֹׁא דִּבְרֵיהֶם / הָיוּ עַל רֹאשִׁי לַטֹּרַח

לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם / כָּל הַיָּמִים פִּיהֶם יִצְרַח

תֶּחְשַׁכְנָה מַרְאוֹת עֵינֵיהֶם / וְהָיוּ כַּעֲדַת קֹרַח

גַּם צָרַעַת בָּהֶם תִּפְרַח / תְּכַסֶּה אֶת כָּל בְּשָׂרָם

תִּפְתַּח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

 

יוֹם הַמַּר מְאֹד לִי שַׁדַּי / שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת אַרְבָּעָה

בָּבֶל וְיָוָן וּמִדֵּי / וּמַלְכוּת אֱדוֹם הֲרִשְׁעָה

הָאֵל קָצַף מְעַט לִי דַּי / וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה

הוֹסִיפָה עַל הַשְּׁמוּעָה / בְּאָמְרָם ה' הִסְגִּירָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַתֲ אֲבִּירָם

 

דְּבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו / יָצָא וְהַדָּת נִתְּנָה

לְאַבְרָהָם אָב הֲמוֹנָיו / בָּחַר לְיִשְׂרָאֵל מָנָה

וּבָחַר שִׁעְבּוּד לְבָנָיו / הִסְכִּימָה עִמּוֹ שְׁכִינָה

תְּמוּרַת תָּפְתֶּה הוּכְנָה  יִמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

 

וְעַד מָתַי אֶל חֵי עוֹלָם / תֶּחֱרַשׁ וְתִשְׁקֹט לָהֶם

הָשֵׁב לָהֶם אֶת גְּמוּלָם / כְּמוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם

עָקָר וְתוֹסֶפֶת מֻשְׁלָם / תְּחִלָּתָם גִּלָּה סוֹפְהֶם

לֹא מֵהֶם לֹא מֶהֱמֵהֶם / הַשְּׁבִיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

 

דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ / הָאוֹמֵר דַּי לְעוֹלָמוֹ

יָחִישׁ זְמַן פְּדוּתֵנוּ / כָּל הַקָּצִין סָפוּ, תַּמּוּ

זֶה ה' לוֹ קִוִּינוּ / יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ

יִבְנֶה מַהֵר בֵּית הֲדוֹמוֹ / קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל פֵּאֲרָם

תִּפְתַח אֶרֶץ, תִּבְלַע דָּתָ"ן / וּתְכַס עַל עֲדַת אֲבִּירָם

 

חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת / זְמַן זֶה קִוִּינוּ לִהְיוֹת

וּמֵרֶדֶת בּוֹ צַלְמָוֶת / וְהַמֵּתִים לְהַחֲיוֹת

עֲנִיָּה סֹעֲרָה מִתַּאֲוִית / חֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת

וּכְמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת / יָשׁוּבוּ בָּנִים לְעִירָם

לְמַעֲנָךְ דָּר עֲלִיּוֹת / אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם

 

אתה… מתי: על-פי תה׳ ו, ד. תעשה… ברודפי: תה׳ קיט, פד. 2. בוזים… תורותי: על-פי בר׳ כ, ה. וכוונתו לויכוחים עם שכניו המוסלמים. צופי: נביאי, חוזי, על-פי יר׳ ו, יז. 5. כי… בשרם: על-פי יח׳ כג, כ. תיאור של גנאי לאויבי ישראל. 5. תפתח… אבירם: על-פי תה׳ קו, יז וזהו שיבוץ שונה הוראה: ׳דתן׳ משמעו – הדת שלהם, ו׳אבירם׳ עניינו מנהיגיהם וגדוליהם. 6. נלאיתי… לטורח: על-פי יש׳ א, יד. וכוונתו לטענות המוסלמים ולדברי הגנאי שהם משמיעים. 7. לעשות כמעשיהם: דורשים שישראל ילכו בדרכיהם. יצרח: דבריהם נאמרים בגסות ובצעקות רמות. 8. תחשכנה… מראות: על-פי תה׳ סט, כד. עדת קורח: במ׳ כו, ט; כג, ז. 9. גם… בשרם: על-פי וי׳ יג, יב־יג. 10. יום… שדי: על-פי רות, א, כ. 11-10. שעבוד… הרשעה: על־פי בר״ר פרשה ב ׳אמר ריש לקיש: תוהו זו בבל, ובוהו – זו מדי וחושך – זו יון. תהום – זו אדום הרשעה׳, ועוד. 12. האל.. לרעה: על-פי זכי א, טו. והכוונה: הקב״ה כעס מעט על עמו, והגויים הרבו להרע לישראל מעבר לכוונת הקב״ה. 13. הוסיפו… השמועה: על-פי דה״ב ט, ו. באמרם… הסגירם: על-פי דב׳ לב, ל. 14. דבר… יצא: אס׳ א, יא. והדת ניתנה: אס׳ ג, טו. 15. לאברהם… המוניו: על-פי בר׳ יז, ד-ה. 16. בחר… שכינה: על-פי שמו״ר נ״א, ז: ׳במה אתה מבקש שישתעבדו בניך ־ בגיהנום או בגלויות? א״ר חנינא בר פפא: אברהם בירר לו הגלויות, ומנין? שנא׳ ״אם לא כי צורם מכרם״ זה אברהם ׳וה׳ הסגירם׳ – שהסכים הקב״ה אחריו׳. 17. תפתה: כינוי לגיהנום, על-פי יש׳ ל, לג. ובחר אברהם בגלויות במקום בגיהנום. וימנע… אורם: על־פי איוב לח, טו. וכך מנע אברהם את אש הגיהנום מרשעי ישראל. 18. ועד מתי: על-פי שמ״ב ב, כו. אל חי: על-פי יהו׳ ג, י. תחרש… להם: על-פי תה׳ פג, ב. 19. השב ידיהם: על-פי תה׳ כח, ד. 20. עיקר ותוספת משלם: עונש מלא ומוחלט. 21. לא… מהמהם: על-פי יח׳ ז, יא. ונדרש בסנהדרין קח ע״א, ב״ר לא: ׳וכך אמר הקב״ה למשחית (בדור המבול): אינך זקוק להשאיר נפש, כי אין תועלת לא מהם ולא מהמונם ולא ממשאם׳. השביתה.. זכרם: על-פי דב׳ לב, כו. 22. די… לעולמו: על־פי הזוהר, ח״ג, רנא, וראה רש״י לבר׳ מג, יד. 23. כל הקיצין: על-פי סנהדרין צז ע״ב: ׳כלו כל הקיציף. 24. זה… קיוינו: על-פי יש׳ כה, ט. יפן… לעמו: על-פי לשון הקדושה במוסף של שבת ויו״ט. 25. בית הדומו: כינוי לביהמ״ק, על-פי איכה ב, א. קדוש… פארם: על-פי יש׳ נה, ה. 26. חרות ממלאך המוות: על־פי שמו״ר, פרשה נא ח: ׳בשעה שנתן הקב״ה התורה לישראל לא היו ראויים שישלוט מלאך המוות בהם ׳חרות על הלוחות׳. מהו חרות? ר׳ נחמיה אומר: חירות ממלאך המוות׳. 27. והמתים להחיות: על-פי אבות, ד, כב. 28. עניה סוערה: על-פי יש׳ נד, יא. מתאוית: משתוקקת לגאולה. 29. שנים קדמוניות: על־פי מל׳ ג, ד. ישובו… לעירם: על-פי יר׳ לא, טז. 30. דר ״עליות: כינוי לקב״ה, שוכן שמים.

אֵל אֱלֹהִים ה'/ צוּר יְשׁוּעָתֵנו-לשבע ברכות-אפרים חזן ואנדרה אלבאז

תהלה לדוד

37 – קיד. אֵל אֱלֹהִים ה' / צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ

 

לשבע ברכות. לנשמת. שיר מעין אזור בן שש מחרוזות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור מעין אזור. כל טור מתחלק לשתי צלעיות.

חריזה: א/בא/בא/בא/ ג/ד ה/וה/וה/וה/וג/ד.

משקל: שבע תנועות בצלעית א ושש תנועות בצלעית ב.

כתובת: פיוט על שבע ברכות לחתן. נועם ׳אדון רעיה צביה׳. סימן: אני דוד. מקור: א־ לא ע׳׳א; ק-לג ע״א.

 

אֵל אֱלֹהִים ה' / צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ

מִזִּמְרַת שִׁיר רְנָנָי / יוֹם זֶה אוֹדֶנּוּ

יִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי / אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ

יְמַלֵּא שֶׁחֹק פִּנּוּ / רִנָּה לְשׁוֹנֵנוּ

                   5-יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ / קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה

 

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ / אַתָּה נוֹרָא אַתָּה

לִכְבוֹד שִׁמְךָ וְהוֹדֶךָ / הַכֹּל יָפֶה בָּרָאתָ

וּבְיוֹם שִׁשִּׁי בִּדְמוּתְךָ / הָאָדָם יָצַרְתָּ

עֶזְרוֹ נֶגְדּוֹ עָשִׂיתָ / מִצַּלְעוֹ לוֹ בָּנִיתָ

                     10-וְאוֹתָהּ לוֹ קִשַׁטְתָּ / כְּכַלָּה כְלוּלָה

 

יָה מָתַי תִּישַׁן, עוּרָה / אֶל צִיּוֹן וְשָׁבֶיהָ

אוֹתָהּ תָּשִׂים עֲטָרָה / בְּבִנְיַן חָרְבוֹתֶיהָ

תָּגִיל תָּשִׂישׂ עֲקָרָה / בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ

אֱסֹף אֶת פְּזוּרֶיהָ / נִדָּחֶיה אֵלֶיהָ

                     15-כָּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ / תָּשִׁיב כְּבַתְּחִלָּה

 

דּוֹדִי צַח מִי כָּמֹכָה / צוּרִי כִּי מַלְכֵי מִקֶּדֶם

אֲהוּבִים אֶת פָּנֶיךָ / בְּשִׂמְחָה תְּחַדֵּם

כְּשַׂמֶּחֲךָ יְצִירְךָ / בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם

וּמִכָּל צָרָה תִּפְדֵּם / כִּפְדוֹתְךָ צָעִיר רוֹדֵם

                          20-וּבִגְדֵי יֶשַׁע תַּעְדֵּם / מַעֲטֵה תְּהִלָּה

 

וּלְאֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה /  אָנֹכִי אֲזַמֵּרָה

כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא / וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא

חֲתַן וְכַלָּה עָשָׂה / שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בָרָא

אַהֲבָה אַחְוָה קָרָא / שָׁלוֹם וְקוֹל בְּשׂוֹרָה

                     25-וְגַם רֵעוּת בְּחֶבְרָה / דִּיצָה רִנָּה וְגִילָה

 

דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ / הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

סוֹף וְקֵץ אֵין לְגָדְלוֹ / נִשְׂגָּב, דָּר מְעוֹנִים

יָשׁוּב יִבְנֶה הֵיכָלוֹ / זָהָב וְרַב פְּנִינִים

לִגְבוּלָם יָשִׁיב בָּנִים / דְּשָׁנִים ורַעֲנַנִּים

                         30-נִשְׁמַת כָּל חַי בִּרְנָנִים / תְּבָרֵךְ שְׁמוֹ סֶלָה

 

[1] אל אלקים ה׳: על-פי תה׳ נ, א, ועוד. צור ישועתנו: על-פי תה׳ פט, כז. 3. ישמע קול תחגוגי: על-פי תה׳ כח, ב. 4. ימלא… לשוננו: על-פי תה׳ קכו, ב. 5. ישמע… כלה: על-פי יר׳ לג, י-יא, והיא לשון הברכה השביעית מברכות הנישואין. 6. נפלאים מעשיך: על-פי תה׳ קלט, יד. אתה נורא אתה: על-פי תה׳ עו, ח. 7. לכבוד… בראת: על דרך הברכה ׳שהכל ברא לכבודו׳. 9-8. וביום… בנית: כמסופר בבר׳ א, כו; ב, יח. 10. ואותה… כלולה: על-פי בר״ר יה, ב. 11. יה… עורה: על-פי תה׳ מד, כד. ציון ושביה: על-פי יש׳ א, כז. 12. אותה: את ציון. 13. תשיש… בניה: על-פי נוסח הברכה השביעית מברכות הנישואין. 15. כל יושביה עליה: שכל ישראל ישבו אל אדמתם, על־פי ערכין לב ע״ב. תשיב כבתחילה: על-פי יש׳ א, כו. 16. דודי צח: כינוי לקב״ה, על-פי שה״ש ה, י. מלכי מקדם: על־פי תה׳ עד, יב. 17. אהובים: הם החתן והכלה. את… תחדם: על־פי תה׳ כא, ז. 18. כשמחך… מקדם: על-פי הברכה השישית מברכות הנישואין. 19. צעיר רודם: כאן כינוי לעם ישראל, על-פי תה׳ סח, כח. 20. ובגדי תהילה: על-פי יש׳ סא, י. 21. ולאל נערץ בקדושה: על-פי תה׳ פט, ח. 22. כוס… אקרא: תה׳ קטז, יג. 25-23. חתן… וגילה: על־פי הברכה השביעית מברכות הנישואין, וראה כתובות ח ע״א. 25. רועות בחברה: השווה קה״ר ט, א. 26. דודי… בשושנים: על-פי שה״ש ב׳ טז. 27. נשגב דר מעונים: כינויים לקב״ה, על־פי יש׳ לג, ה. 28. זהב ורב פנינים: בזהב ובפנינים רבות, על-פי מש׳ כ, טו. 29. לגבולם ישיב בנים: על-פי יר׳ לא, טז. דשנים ורעננים: תה׳ צב, טו.

אֶל הַר הַטּוֹב הַזֶּה בָּאתִי-רבי דוד בן אהרן חסין

תהלה לדוד

קפג. אל הר הטיוב הזה באתי

שיר מעין אזור בין שמונה מחרוזות ומחרוזת פתיחה. בכל מחרוזת ארבעה טורים דו־צלעיים: שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. צלע א בטור ג ובטור מעין האזור חורזות בחריזה הסופית של טורי הענף. צלעות א של שני טורי הענף הראשונים חורזות ביניהן. במחרוזת הפתיחה החריזה שונה.

חריזה: א/ב א/ב ג/ד ג/(ד) ה/ו ה/ו ו/ו ו(ד) ז/ח ז/ח ח/ח ח/(ד).

משקל: שמונה הברות בצלע.

כתובת: פיוט יסדתי כאשר עמדתי על מצבת קבורת הצדיק הקבור באגינה תנצב״ה. והוא נועם ׳סגולתי ואור עיני׳. מרובע. סימן: אני דוד חזק. ב״צ: פיוט בשנת ישא ברכה עת בו הלוך הלכתי אל קבר איש האלהים הצדיק הקבור באגינא וחברתי לכבודו שיר זה ואמרתי אותו על מצבת קבורתו והוא לנועם פודה ומציל. [נ״י: שיר כוננתי על מצבת… זלה״ה נועם ׳מצוק זמני אבחנה׳ מרובע…].

מתוך ויקיפדיה: אגינה )ביוונית Αίγινα; ביוונית עתיקה אייגינה( הוא אחד מהאיים הסרוניים שבמפרץ הסרוני, השוכן במרחק 25 קילומטרים מאתונה. האי קרוי על שמה של אייגינה, אמו של אייאקוס מן המיתולוגיה היוונית, שנולד באי ואחר כך היה שליטו. בעת העתיקה הייתה הפוליס אגינה אויבתה ויריבתה המסחרית של אתונה.

מקור: א- מא ע״א; ק- מח ע״ב; בן צבי 2144 ־ 42 ע״ב (ב״צ); נ״י 3097 – 7 ע״ב (נ״י).

 

אֶל הַר הַטּוֹב הַזֶּה בָּאתִי / אֶל אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא

   לְשֵׁמַע אֹזֶן שָׁמַעְתִּי / וְעַתָּה עֵינִי רָאַתְהוּ

   מַחֲזֶה שַׁדַי יֶחֱזֶה / שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים

           מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.

 

   5- נִצָּב אֲנִי כְּדַל עַל דָּל / דּוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתָה

   עֲמֹד בַּפֶּרֶץ אֶל תֶּחְדַּל / לְךָ אֵלַי לִיְּשׁוּעָתָה

   אֶל ה' בַּצָרָתָה / הֱיֵה נָא לִי לְעֶזְרָתָה

          עוּרָה, וְהֵבֵאתָה אַתָּה / הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים.

     מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.

 

   יְסַפְּרוּ וְיַגִּידוּ / פְּלָאֶךָ בָּאֵי עוֹלָם

10 -מִגֶּשֶׁת לְךָ יִפְחָדוּ / מִקְּטַנָם עַד גְּדוֹלִים

   וְאִם שִׁמְךָ מֵהֶם נֶעֱלַם / צִדְקָתֶךָ צֶדֶק לְעוֹלָם

         אַל יָשׁוֹב דַּךְ מֵהֶם נִכְלָם / יָשִׂימוּ כִסְלָם בֵּאלֹהִים.

 מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים..

 

   דַּר שְׁחָקִים, אֵין בִּלְעָדָיו / לְכָל לְרֹאשׁ הוּא מִתְנַשֵּׂא

   כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדָיו / מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה

 -אַךְ צַדִּיקִים בָּהֶם יִרְצֶה / מִכָּל צָרָה אוֹתָם יִפְצֶה15

          רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה / צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים 

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.  

 

 וְלִי אָנֹכִי עַבְדֶּךָ / הַיּוֹם הַזֶּה הֵן עֶמְדָּתִי

   עַל מַצֶּבֶת קְבוּרָתְךָ / שְׁמַע נָא אֶת תְּפִלָּתִי

   רְפָא שִׁבְרֵי וּמַכָּתִי / וְהַמְצֵא אֶת פַּרְנָסָתִי

       -עַל כֵּן פָּנֶיךָ רָאִיתִי / כִּרְאוּת פְּנֵי אֱלֹהִים20

   מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.

      

   דַּבֵּר אֵלַי אֶל הַמֶּלֶךְ / מֶלֶךְ יָחִיד חַי עוֹלָמִים

   יִשְׁמַע וְיִרְצֶה קוֹלָךְ / יִמָּלֵא עָלַי רַחֲמִים

   יִשְׁמֹר בָּנַי הַנְּעִימִים / יַאֲרִיכוּ בַּטּוֹב יָמִים

יִהְיוּ שׁוֹמְרִים וּמְקַיְּמִים / מִצְוֹת ה' אֱלֹהִים.

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.

    

    -חָרְדוּ נִבְהֲלוּ עֳצָמַי / מִמַּצֶּבֶת קְבוּרָתְךָ25

   כִּי רַבּוּ גָּדְלוּ אֲשָׁמִי / לֹא יָגוּר רַע בִּמְגוּרֵךְ

   אַךְ נִשְׁעַנְתִּי עַל חַסְדֶּךָ / כִּי הַסְּלִיחָה עִמְּךָ

       מִמִּדַּת קוֹנָךְ יֵשׁ בְּךָ / מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים.

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.

    

   זְכוּתְךָ תִּהְיֶה עוֹמֶדֶת / בְּכָל עֵת צוּקָה וְצָרָה

  • 30 -סוֹעֶדֶת וְגַם עוֹדָדֶת / זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ

   וְנִשְׁמָתְךָ הַטְּהוֹרָה / בִּצְרוֹר הַחַיִּים צְרוּרָה

         עִם אָבוֹת שׁוֹכְנֵי מְעָרָה / בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן אֱלֹהִים.    

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה / אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים.

 

   קָרְבָּן שְׁלֵמִים וְעוֹלָה / יֵרָצֶה יְחָשֵּׁב שִׁירִי

   לִפְנֵי אֵל נוֹרָא עֲלִילָה / בָּרוּךְ ה' צוּרִי

   35 -כִּי מִמֶּנּוּ יָבוֹא עֶזְרִי / בַּחֹשֶׁךְ יָאִיר אֶת נֵרִי

       וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי / לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים     

וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי / לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים

 

 

  1. הר הטוב הזה: על־פי דב׳ ג, כה, וכינה בזה את קבר הצדיק. איש… הוא: על-פי מל״ב ד, ט. 2. לשמע… שמעתי: על־פי איוב מב, ה. לשמע… ראתהו: עד עתה רק שמעתי את שמעו. 3. מחזה שדי יחזה: הצדיק הנפטר שהוא קרוב לה׳, על-פי במי כד, ד. 4. מה… אלהים: בר׳ כו, יז, וכיוון אל קבורת הצדיק. 5. כדל על דל: כעני הדופק על דלת. דל: דלת, על-פי תה׳ קמא, ג. חמלתה: צורה מוארכת למילה ׳חמלה׳ ואינה במקרא. 6. עמוד… לישועתה: אל תחדל לך מעמוד בפרץ כדי שאזכה לישועה. 7. אל ה׳ כצרתה: על־פי תה׳ קכ, א. היה… לעזרתה: היה לי לעזר בתפילתי לה, ב״צ מחליף סדר הצלעות בטור. 8. והבאתה… האלהים: על-פי שמי יח, יט, ועניינו שהצדיק יביא תפילתו של הדובר לפני האלהים. 10. יפחדו: מ תוך יראת הכבוד אליך. 11. ואם…נעלם: אף שאין יודעים שמו של הצדיק הקבור במקום זה, ובב״צ הגרסה ׳נסתר ונעלם׳. צדקתך צדק לעולם: מעשי צדקתך ידועים ומוכרים, על-פי תה׳ קיט, קמב. 12. אל… נכלם: על-פי תה׳ עד, כא. ישימו כסלם באלהים: שמתוך שתפילתם נענית באמצעות הצדיק גוברת אמונתם באלהים. 13. דר שחקים: כינוי לקב״ה שוכן שמים. אין בלעדיו: והוא העונה לתפילות ומיטיב עם האנשים. לכל לראש הוא מתנשא: על-פי דה״ב כט, יא. 14. כי… תעשה: על־פי קה׳ ח, ד, הוא הקובע והעונה למתפלל. 15. אך… ירצה: כיוון שהקב״ה רוצה בצדיקים ממילא הוא שומע לתפילתם. 16. רצון יראיו יעשה: על־פי תה׳ קמ״ה, יט. צדיק אלהים: על-פי מ״ק, טז, ע״ב: ׳אני מושל באדם. ומי מושל בי? צדיק׳. 19. רפא… פרנסתי: הדובר מבקש מן הצדיק על רפואתו ופרנסתו. 20. על… אלהים: בר׳ לג, י. 21. דבר… המלך: על-פי מל״ב ד, יג. 22-21. מלך… קולך: חריזה חריגה ולא מצויה. 2423. ישמור… אלהים: מבקש על בניו שיחיו ויהיו שומרי מצוות. 26-25. חרדו… במגוריך: ירא אני מפני חטאי, ואין ראוי לחוטא להתקרב אליך ואל קברך. 27. כי הסליחה עמך: ובודאי תמחל לי על העזתי, על-פי תה׳ קל, ד. 28. ממדת… בך: שאתה סולח ומוחל כמו הקב״ה. 30. סועדת: סומכת ותומכת. ועודדת: ומעודדת, וצורה חריגה לפנינו. זו… שכרה: על-פי ברכות סא ע״ב, וכאן משפט חיווי, לאמור זו שכרה של תורה, שהקב״ה נענה לצדיק. 31. בצרור החיים צרורה: על-פי שמ״א כה, כט. 32. אבות שוכבי מערה: הם האבות הקבורים במערת המכפלה. 35. ממנו: מן הקב״ה. 36. אך… אלהים: על-פי תה׳ נח, יב.

אפרים חזן ואנדרה אלבאז– אֶל מְשׂוֹשׂ אֶרֶ"שׁ יְפֵה נוֹף-רבי דוד בן אהרן חסין

תהלה לדוד

50 – אל משוש אר"ש יפה נוף

 

לגדולי תורה. לכבוד רבי ישועה שאול אביטבול מדייני צפרו(ראו עליו: עובדיה, תפרו, ד, עמ' לא-לו) שיר מעין אזור ובו מדריך וחמש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור אחד המסתיים במילה '. שני טורי המדריך מתחלקים לשניים.ישועה'

 

חריזה; א/ב א/ב גגגב דדדב וכר.

משקל: שמונה־תשע הברות בטור.

כתובת: פיוט יסדתי לכבוד החכם השלם דיין מצויין כהה״ר ישועה שאול במתא צפרו יע״א נועם ׳יד צר התם׳. סימן: אני דוד חסין.

מקור: א־ מו ע״א; ק- נה ע״א.

 

 

אֶל מְשׂוֹשׂ אֶרֶ"שׁ יְפֵה נוֹף / לִכְבוֹדוֹ זֶמֶר שִׁיר אַבִּיעָה

בְּמִצְנֶפֶת בַּ"ד צָנוֹף יִצְנֹף / וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה

 

נֶאֶסְפוּ בּוֹ כָּל הַהֲדָרִים / פְּקוּדֵי ה' יְשָׁרִים

מִפִּי סוֹפְרִים גַּם סְפָרִים / מֶרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה

 

יוֹם זֶה נִכְבָּד רָאוּ עֵינַי / גִּבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה'

אָשִׁיר בְּשִׁירַי וּרְנָנָי / זִמְרַת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה

 

דּוֹר יְשָׁרִים בּוֹאוּ שְׁעָרָיו / מִצּוּף דְּבַשׁ מַתְּקוּ אֲמָרָיו

יִרְאַת ה' אוֹצָרָיו / רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה

 

וְאוֹתוֹ יוֹם יוֹם תִּדְרֹשׁוּן / אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּן

וּשְׁאַבְתִּים מַיִם בְּשָׂשׂוֹן / מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה

 

דָּן יָדִין עִמּוֹ בְּיֹשֶׁר / וּמַטִּים דֶּרֶךְ מְיַסֵּר

מִַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר / טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה

 

חָסִין קָדוֹשׁ יַרְבֶּה שְׁלוֹמוֹ / יָשִׂים אֶת הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ

יִרְצֶה ה' בְּעַמּוֹ / יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה

 

  1. אל… נוף: על פי תה׳ מח, ג, וכאן כינויים של כבוד לר׳ ישועה. משוש אר״ש: משחק לשון שכיח, המילה אר״ש מציינת יכולת הבעה ולמדנות. 2. במצנפת…יצנוף: על־פי וי׳ טז, ד, וציין ב״ד בגרשיים לציון ראשי תיבות בית דין, ששירת כחבר ב״ד. ובראשו כובע ישועה: על-פי יש׳ נט, יז, ורמז לשמו של המהולל בסופי המחרוזות. 3. ההדרים: כל דברי ההדר והמעלות הטובות. משחק לשון על־פי בר׳ כט, ג. 4. מפי… ספרים: שלמד גם ממוריו וגם מן הספרים. הלשון על־פי הכוזרי ב, ע״ב, ועל-דרך גיטין עא ע״א. מרכבותיך ישועה: על־פי חב׳ ג, יח. 5. גבעת… ה׳: שמ״ב כא, ו. וציין בזה את מקום מושבו של ר׳ שאול ישועה, העיר צפרו. 6. זמרת… לישועה: שמי טו, ב. 8. רחוק מרשעים ישועה: משחק לשון על־פי תה׳ קיט, קנה. 9. ואותו… תדרשון: על-פי יש׳ נח, ב. אשר… תעשון: על־פי בר׳ מא, נה. 10. ושאבתם… הישועה: על-פי יש׳ יב, ג. 11. דן ידין עמו: על-פי בר׳ מט, טז. ומטים דרך: הסרים מדרך הישר ומדרך התורה. מיסר: הוא מעניש ומוכיח. 12. משמיע… ישועה: יש׳ נב, ז. 13. ישים… שכמו: על-פי יש׳ ט, ה. 14. ירצה… בישועה: על-פי תה׳ קמט, ד.
  2. אפרים חזן ואנדרה אלבאז– אֶל מְשׂוֹשׂ אֶרֶ"שׁ יְפֵה נוֹף-רבי דוד בן אהרן חסין

אֶל יְדִיד טוֹב מִיַּיִן / לִבִּי תָּאֵב וְכוֹסֵף-אפרים חזן ואנדרה אלבאז

תהלה לדוד

45 – אל ידיד טוב מיין

 

 פיוט יסדתי כשנתחנך חמצות תפילין התלמיד יוסף בן כבוד הרב שמואל לעג'ימי

 

קיב. אל ידיד טיוב מיין

פיוט לבר-מצווה בתבנית מעין אזורית, הכוללת מדריך דו-טורי ושש מחרוזות. בכל מחרוזת – חמישה טורים: ארבעה טורי ענף וטור אזור אחד. בתחילת כל מחרוזת יש מילת קבע ״ידידי״ ובסופה – פסוק המסתיים במלה ״יוסף״.

חריזה: א/בא/ב, גגגגב, דדדדב, וכר.

משקל: במדריך 7 הברות, בטורי הענף 7-9 הברות, בטורי האזור 10-12 הברות.

כתובת: פיוט יסדתי כשנתחנך למצות-תפילין התלמיד יוסף בכה״ש [= בן כבוד הרב שמואל] לעג׳ימי. נועם ׳אור עיני בית-המקדש׳.

סימן: אני דויד.

מקור: ק- נג ע״א.

 

 

אֶל יְדִיד טוֹב מִיַּיִן / לִבִּי תָּאֵב וְכוֹסֵף

בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן / בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף

 

נְגִינוֹתַי אֲעוֹרְרָה

הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם בְּשׂוֹרָה

כִּי נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה

אָנֹכִי לַה' אָשִׁירָה

אֲזַמֵּר תּוֹךְ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף

 

יְדִידִי יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה

כָּל רוֹאֶה בָךְ הוּא מִשְׁתָּאֶה

בְּמִצְוַת הִתְנָאֶה יָאֶה

לִפְנֵי ה' רָם וְשָׁפָל יִרְאֶה

רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף

 

יְדִידִי דִּבְרֵי תּוֹרָה הֵן לָמַדְתָּ

בְּמִצְוַת אַל נִתְחַנַּכְתָּ

בִּגְדֵי יֶשַׁע לָבַשְׁתָּ

בִּשְׁתַּיִם הַיּוֹם נִתְעַטַּרְתָּ

תִּהְיֶינָה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף

 

יְדִידִי וְלִפְנֵי אֶל, צוּר תְּעוּדָה

אֱמֹר מִזְמוֹר שִׁיר לְתוֹדָה

בְּתוֹךְ קָהָל וְגַם עֵדָה

בְּמַקְהֵלוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה

הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף

 

יְדִידִי יִשְׂמַח אָבִיךְ וְאִמֶּךָ

וְגַם תָּגֵל יוֹלַדְתֶּךָ

בֵּנִי, אִם חָכָם לִבֶּךָ

בָּמָה אֲבָרְכֶךָּ ? אֱלֹקִים יָחְנְךָ

בֵּנִי, כְּבִנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף

 

יָדִיד דָּר שְׁחָקִים, שׁוֹכֵן כְּרוּבִים

יוֹסֵף לָךְ יָמִים רַבִּים

יַדְרִיכְךָ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים

 גַּם לְחֻפָּה עִם בַּת אַיֶּלֶת אֲהָבִים

מִגֶּזַע יַחַס וּמִזַּרְעָא דְּיוּסַף

 

טוב מיין: על-פי שה״ש ד, י; א, ב. 2. בן… יוסף: על-פי בר׳ מט, כב. וברכה היא לבר-המצוה ששמו יוסף. 4. היום… בשורה: מל״ב ז, ט. 5. כי…תורה: על-פי מש׳ ו, כג. 6-7. אנוכי… אזמר: שופ׳ ה, ג, תוך… ויוסף: בתוך קהל המתפללים. 8. יפה מראה: בר׳ לח, ו. נאמר על יוסף. 9. משתאה: משתומם, מתפלא, על-פי בר׳ כד, כא. 10. במצוות התנאה: על-פי בבלי, שבת קלג ע״א: ׳התנאה לפניו במצוות׳ 11. ה׳… יראה: על-פי תה׳ קלח, ו. 12. רועה יוסף: על-פי תה׳ פ, ב. 13-14. דברי… נתחנכת: משבח אל לימודו וחינוכו עד עתה. 15. בגדי… לבשת: על-פי יש׳ סא, י. 16. בשתים… נתעטרת: בתפילין של ראש ובתפילין של יד. 17. תבואתה… יוסף: דב׳ לג, טז. ורמז לתפילין של ראש. 18. צור תעודה: כינוי לקב״ה. 19. מזמור… לתודה: על-פי תה׳ ק,א; ל, א ועוד. שיודה לקב״ה שזיכנו לכך. 20. בתוך… עדה: קהל המתפללים, על-פי מש׳ ה, יד. 22. האנשים… יוסף: בר׳ מג, יח. 23-24. ישמח… יולדתן: על-פי מש׳ כג, כה. 25. בני…ליבן: מש׳ כג, טו. 26. במה אברכך: על-פי בבלי, תענית ה׳ ע״ב; ׳אילן, אילן, במה אברכך׳. 26-27. אלוקים… בני: בר׳ מג, כט. 27. כבנימין… יוסף: על-פי בר׳ מב, ד. 28. שוכן כרובים: כינוי לקב״ה. 29. יוסף… רבים: על-פי בבלי, מנחות מד ע״א: ׳כל המניח תפילין מאריך ימים׳. 31. אילת אהבים: מש׳ ה, יט. ברכה לחתן בר-המצוה כי יזכה לחופתו

אֵל קָדוֹשׁ בִּצְדָקָה נִקְדַּשׁ-רבי דוד בן אהרן חסין-אפרים חזן ואנדרה אלבאז

תהלה לדוד

54 – אל קדוש בצדקה נקדש

ט. אל קדוש בצדקה נקדש

ל׳יראו עינינו׳. שיר מעין אזור בעל מדריך דו-טורי דו-צלעי ועוד שש מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור.

חריזה: א/ב א/ב גגגב דדדב.

משקל: שמונה הברות בטור וכן בצלעיות המדריך.

כתובת: פיוט ל׳יראו עינינו׳. נועם ׳יד צר התם׳, והסימן: אני דוד חזק.

מקור: א- יח ע״ב; ק- יג ע״ב.

 

אֵל קָדוֹשׁ בִּצְדָקָה נִקְדַּשׁ / בַּקָּהָל עִם אֲרוֹמְמֶנּוּ

וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ / תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ:

 

נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא הָאֵל

פּוֹדֶה מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל

5-יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל

בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ:

 

יַחַד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים

דְּרָכָיו תִּהְיוּ חֲפֵצִים

כִּי כָּל הָעֵדָה קְדוֹשִׁים

10בִּנְעָרֵינוּ בִּזְקֵנֵינוּ:

 

דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ

מִדְּרָכָיו אַל תָּזוּזוּ

שִׂמְחוּ לְפָנָיו וְעִלְזוּ

פִּצְחוּ זַמְּרוּ רַנְּנוּ:

 

15-וְטוֹב לָכֶם כָּל הַיָּמִים

יַשְׁפִּיעַ יָה צוּר עוֹלָמִים

וּלְאֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים

שָׁם תַּעֲלוּ וְתִשְׁכֹּנוּ:

 

דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי מֶלֶךְ

יִמְלֹךְ בְּכָל עִיר וָפֶלֶךְ

יִשְׁפֹּט צֶדֶק יַצִּיל הֵלֶךְ

וְעָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ:

 

חָזָק, כְּגִבּוֹר קַח רֹמַח

וְצַר צוֹרֵר – שְׁמוֹ יִמַּח

 יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח

לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ:

 

  1. 1. אל… נקדש: על-פי יש׳ ה, טז. בקהל עם ארוממנו: על-פי תה׳ קז, לב. ויתן… לאלהינו: על-פי תה׳ מ, ד. 3. נדבות… האל: על-פי תה׳ קיט, קח, קבל את מתנת שירי. 4. פודה מושיע וגואל: על-פי תפילת ׳עזרת אבותינו מלך גואל ומושיע׳. 6-5. יושב… אבותינו: על-פי תה׳ כב, ה-ו. 9. כי… קדושים: על-פי במ' טז, ג. 10. בנערינו ובזקנינו: על-פי שמ׳ י, ט. 11. דרשו ה׳ ועוזו: על-פי תה׳ קה, ד. 13. שמחו לפניו ועלזו: על-פי תה׳ קה, ב. 14. פצחו, זמרו, רננו: על־פי תה׳ צח, ד. 15. וטוב… הימים: על-פי דב׳ ו, כד. 16. ה׳ צור עולמים: על־פי יש׳ כו, ד. 17. ולארץ שבעה עממים: היא ארץ ישראל, שהייתה ארצם של שבעת העממים, על-פי ירושלמי שביעית ו, א. 19. דוד… מלן: שמ״ב כג, א. 21. ישפוט צדק: תה׳ צו, יג. 22-21. יציל… ממנו: על-פי תה׳ לה, י. 24. שמו ימח: תה׳ קט, יג. צר, צורר: על-פי אס׳ ג, י. 26-25. יראו… נפשנו: רמז לפסוקים המיוחדים הנאמרים לפני עמידה של ערבית בגולה, והוא ייעוד הפיוט.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר