שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

עמוד 1 מתוך 41234

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

רבי יצחק בנאיים ז"ל

רבי יצחק בנאיים ז"ל

אשריכם ישראל.

ספר שבחי צדיקים, הינו ספרון אחד קטן אשר קיבלתי אותו מחמותי לאחר מות חמי זצוק"ל. לצערי, כמו ברוב המקרים, רוב הספרים נעלמו ונחטפו, בשעת הצער על מותו של חמי, ולא נשאר דבר מהספרייה העניפה שהייתה ברשותו, וכללה גם ספרים נדירים ועתיקים.

מודה אני שבזמנו לא הייתי מודע לערכם של הספרים הללו ולכן לא שמתי לב, וזאת למרות שהמשפחה העדיפה שספרים אלו יישארו ברשותי, ולא כך היה הדבר.

ספרון שבחי צדיקים, הוא מאותם הספרים הרבים שכל דכפין כתב כמיטב דמיונו הפורה על מעשים שהיו או לא היו, אך השתרשו בקהילה וכולם הכירו אותם בעל פה, העבירום מפה לאוזן, ומעטים ביותר זכו לעדנה, ונגאלו על ידי הדפסתם, הספרון אשר ברשותי הינו אחד מהם.

אביאו כאן במלואו, להנאת הגולשים, ולמען שימור מורשת יהודי מרוקו, שרב הנעלם על הגלוי בה. גם רבי יוסף בן נאיים בהקדמה לספרו  " מלכי רבנן "המאלפת, אותה אביא בשירשור אחר, מגולל את סיפורם של כתבי יד שנעלמו, נשרפו על ידי הישמעאלים ימח שמם וזכרם.

ידועה הפרשייה של ספרייתו העניפה של הרב הנזכר, שבשל קצר נשרפה כליל, והוא היה ידוע כחובב ספרים, ובעל ספרייה עשירה ביותר, שעבורה הוצע ליורשיו סכומים גדולים ביותר.

אך מן המעט שבמעט שנשאר בידינו מנסים אנו, להציל משהו ולפרסמם ברבים, בבחינת " דובבי שפתי ישנים , בין אם היו צדיקים, חכמים או רבנים, בין אם היו סתם סיפורי מעשיות שהיו או לא היו בכלל, וספרון שבחי צדיקים הוא אחד מהם.

עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ.

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

סיפור א'

 

הסיפור מובא בערבית מוגרבית, והתרגום הינו שלי. לא מבטיח לדייק, ואם מאן דהוא, ימצא לנכון לתקן או להוסיף אשמח מאוד להערות כאלו, וגם מבקש מאוד להשתדל לעשות כן, לא למעני אלא למען כלל הקוראים. בתודה מראש.

מעשה די וואחד ליהודי די כאנת ענדו בגרה תא תחרת שתייאם ונהאר שאבע תא תרייח

חמי

מעשה ביהודי אחד שהייתה ברשותו פרה אשר חרשה את האדמה שישה ימים בשבוע וביום השביעי נחה היא ממלאכתה.

 

ואחד נהאר מא בקא פי ידו ואלו ומסה באע האדיךּ לבגרה דיאלו לוואחד פרסי – מן בלאד פרס.

ביום בהיר אחד, לא נותר בידו די למחייתו, ומכר את הפרה שלו לאחד פרסי, מארץ פרס.

 

האדאךּ לפרסי קבאד האדיך לבגרה ורבטהא באס יחרת ביהא

הפרסי הנזכר תפס את הפרה וירתום אותה על מנת שתבצע את החריש

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

בקאת האדיך לבגרה תחרת שתייאם דזמעא כאמלין ומן די אוצל נהאר שבת קודש הוואה רבטהא פחאל לקאעידא והייא אוקפת וגלסת פלארד ומא חבתסי תחרת.

הפרה הנזכרת חרשה ששת ימי השבוע במלואם, ובהגיע יום השביעי שבת קודש הוא רתם אותה כמו שרגיל הוא לעשות בימות השבוע והיא מאנה לחרוש והתיישבה לה על האדמה ולא רצתה לחרוש

 

וקאם האדאך לפרסי ותא ידרבהא דרבאת קאצחין והייא מא חבתסי תחררך מן מודעהא

חמי

ניגש הפרסי הנזכר והחל להכותה מכות קשות והיא מאנה לזוז ממקומה.

 

דג'ייא מסה וזרה לענד ליהודי די באעהלו וקאלו קום רפד עלייא בגרתך די ביעתילי לאיין פיהא חאזה קביחה די מה תא תתחבס תחרת ליום.

חיש מהר אץ רץ אצל היהודי שמכר לו ואמר לו , קום וקח ממני את פרתך שמכרתה לי, כיון שיש בה מעשים רעים שלא רוצה לחרוש היום

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

והאדאך ליהודי פהם באיין מן סבת הווא מנהאר שבת מא חבתס לבגרא תחרת וגלסת לארד לאיין האגדאך כאן מוולפהא הווא .

והיהודי הנזכר הבין שכנראה שהסיבה היא מיום השבת, לא רוצה הפרה לחרוש ונתיישבה על הארץ , כיוון שכך הורגלה לכך.

זא האדאך ליהודי וקאללו להאדאך לפרסי אזי מעאייה ואנה נקוללהא תקום ותחרת

בא היהודי הנזכר לפרסי המדובר, התלווה אלי ואצוה עליה ) על הפרה ) שתקום לחריש

חמי

מסאוו בזוזהום לענד לבגרא וקבדהא ליהודי והדרלהא פודניהא וקאללהא אה בגרתי נתי תה תערף באיין מן די כונתי פרשותי כונתי תכדם שתייאם ותרייח פנהאר שבת

הלכו שניהם לפרה והיהודי תפס אותה ודיבר לאוזניה ואמר לה : את פרתי, הרי יודעת את שבזמן שהיית ברשותי, עבדת שישה ימים וביום השביעי היה לך יום מנוחה

וליום דנובי זללבלי חתא ביעתך להאד לפרסי ודאבה ראך פרשותו תה נטלב מנך פאבור תוקף ותמסי תחרת

והיום בעוונותי נאלצתי למוכרך לפרסי הנ"ל, וכעת את ברשותו, אני מבקש ממך טובה, קומי ולכי לחרוש

דיך סאעא קאמת לבגרא ומסאת תחרת

באותה שעה קמה הפרה והלכה לחריש כפי שביקש ממנה היהודי.

דיך סאעה קאללו לפרסי ליהודי נחבך תעבבי עלייא האד לבגרא לאיין אנה מה מקדר נכון נמסי ענדך פכול מררא די תגלס לבגרה לארד באס תקולהא תקום תחרת.

ואז אמר הפרסי ליהודי, רוצה אני שתיקח ממני את הפרה הזו, כיוון שלא אוכל לבוא אליך כל אימת שהפרה תשבות ממלאכתה, ושתבוא אתה להקים אותה לעבודה

שבוע טוב ומבורך

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

ונית מה תמסי מן קדדאמי חתא תקוללי אס נהווא סחור די עמלתהא פודניהא

כמו כן מבקש אני שלא תלך מכאן עד שתאמר לי איזהו הכישוף שעשיתה באזניה

קאם האדאך ליהודי ותא יבכי וקאל לפרסי אנה מאסי סחאר , קאלו לפרסי אשכון יאמנך באס מאסי סחאר נתי לאיין אנה עיית נדרב בלקטיב לבגרה פצבאח ומה חבתס ונתי ג'יר הדרתללהא פודניהא אוקפת.

היהודי החל למרר בבכי ואמר לפרסי אני איני מכשף, ענה לו הפרסי מי יאמין לך שזה לא אכן אתה לא מכשף, כיוון שאני עייפתי מלהרביץ במקל את הפרה ומיאנה היא עד שאתה לחשת באזניה דבר מה, ומיד היא קמה לעבודתה. 

חמי

לוכאן מה סחור דיאלך מה תוקף, קאלו ליהודי אילא תייק בייה מאיין מה קולתלהא ג'יר תוקף תכדם אפילו הווא נהאר שבת לאיין ליום מה בקאת פרשותי וחין שמעתני אוקפת דג'ייא.

לו לא היה זה כישופך לא הייתה עננית לך, ענה לו היהודי אם תאמין לי, הרי שפשוט אמרתי לה לקום לעבודתה גם אם זה יום השבת , כיוון כשהייתה ברשותי ומיד ככשמעה אותי לוחש לה, התרוממה במיידית

מנאיין סמע לפרסי האד לכלאם כמם פתשובה וקאל אוי לי האדי די הייא בהמה מה תה תערף לאתהדר ולא תפהם עקלת כאלקהא די הווא הקב"ה ואנה די כלאקת בצורה די הקב"ה בהו"ש ועטאני לעקל ולפהאמה מה עקלתסי כאלקי יתש"ל

כאשר שמע הפרסי דברים אלו, החל לחשוב בחזרה בתשובה, ואמר הויה לי הבהמה הזו אינה יודעת לא לדבר ולא לחשוב, הכירה את בוראיה שהוא הקב"ה, ואני שנולדתי בצלמו של הקב"ה כביל ונתן לי שכל והבנה, לא הכרתי את בוראי ישבח שמו.

דיך סאעה מסה ותגייר ותעללם תורה מליח וזכה ותשממה בשם רבי חנניה בן תורתא פחאל מה מכתוב פי סדר הדורות ומה יכון ענדך עזב כביר ותצקצי כיף פהמת לבגרה האדאך לכלאם די תכללם מעאהא ליהודי לחסיד

באותה שעה החליט להתגייר ולמד תורה בצורה טובה והחליף את שמו לרבי חנניה בן תורתא, כמו שכתוב בסדר הדורות ולא יפלך בעיניך ותשאלני איך הבינה הפרה דיבורים אלה שדיברת אתה היהודי החסיד.

שבוע טוב ומבורך

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

סיפור אחד בשלמותו….

הסיפור מובא בערבית מוגרבית, והתרגום הינו שלי. לא מבטיח לדייק, ואם מאן דהוא, ימצא לנכון לתקן או להוסיף אשמח מאוד להערות כאלו, וגם מבקש מאוד להשתדל לעשות כן, לא למעני אלא למען כלל הקוראים. בתודה מראש.

מעשה די וואחד ליהודי די כאנת ענדו בגרה תא תחרת שתייאם ונהאר שאבע תא תרייח

מעשה ביהודי אחד שהייתה ברשותו פרה אשר חרשה את האדמה שישה ימים בשבוע וביום השביעי נחה היא ממלאכתה.

 

ואחד נהאר מא בקא פי ידו ואלו ומסה באע האדיךּ לבגרה דיאלו לוואחד פרסי – מן בלאד פרס.

ביום בהיר אחד, לא נותר בידו די למחייתו, ומכר את הפרה שלו לאחד פרסי, מארץ פרס.

 

האדאךּ לפרסי קבאד האדיך לבגרה ורבטהא באס יחרת ביהא

הפרסי הנזכר תפס את הפרה וירתום אותה על מנת שתבצע את החריש

 

בקאת האדיך לבגרה תחרת שתייאם דזמעא כאמלין ומן די אוצל נהאר שבת קודש הוואה רבטהא פחאל לקאעידא והייא אוקפת וגלסת פלארד ומא חבתסי תחרת.

הפרה הנזכרת חרשה ששת ימי השבוע במלואם, ובהגיע יום השביעי שבת קודש הוא רתם אותה כמו שרגיל הוא לעשות בימות השבוע והיא מאנה לחרוש והתיישבה לה על האדמה ולא רצתה לחרוש

 

וקאם האדאך לפרסי ותא ידרבהא דרבאת קאצחין והייא מא חבתסי תחררך מן מודעהא

ניגש הפרסי הנזכר והחל להכותה מכות קשות והיא מאנה לזוז ממקומה.

 

דג'ייא מסה וזרה לענד ליהודי די באעהלו וקאלו קום רפד עלייא בגרתך די ביעתילי לאיין פיהא חאזה קביחה די מה תא תתחבס תחרת ליום.

חיש מהר אץ רץ אצל היהודי שמכר לו ואמר לו , קום וקח ממני את פרתך שמכרתה לי, כיון שיש בה מעשים רעים שלא רוצה לחרוש היום

 

והאדאך ליהודי פהם באיין מן סבת הווא מנהאר שבת מא חבתס לבגרא תחרת וגלסת לארד לאיין האגדאך כאן מוולפהא הווא .

והיהודי הנ"ל הבין שכנראה שהסיבה היא מיום השבת, לא רוצה הפרה לחרוש ונתיישבה על הארץ , כיוון שכך הורגלה לכך.

 

זא האדאך ליהודי וקאללו להאדאך לפרסי אזי מעאייה ואנה נקוללהא תקום ותחרת

בא היהודי הנזכר לפרסי המדובר, התלווה אלי ואצוה עליה ) על הפרה ) שתקום לחריש

 

מסאוו בזוזהום לענד לבגרא וקבדהא ליהודי והדרלהא פודניהא וקאללהא אה בגרתי נתי תה תערף באיין מן די כונתי פרשותי כונתי תכדם שתייאם ותרייח פנהאר שבת

הלכו שניהם לפרה והיהודי תפס אותה ודיבר לאוזניה ואמר לה : את פרתי, הרי יודעת את שבזמן שהיית ברשותי, עבדת שישה ימים וביום השביעי היה לך יום מנוחה

 

וליום דנובי זללבלי חתא ביעתך להאד לפרסי ודאבה ראך פרשותו תה נטלב מנך פאבור תוקף ותמסי תחרת

והיום בעוונותי נאלצתי למוכרך לפרסי הנ"ל, וכעת את ברשותו, אני מבקש ממך טובה, קומי ולכי לחרוש

 

דיך סאעא קאמת לבגרא ומסאת תחרת

באותה שעה קמה הפרה והלכה לחריש כפי שביקש ממנה היהודי.

 

דיך סאעה קאללו לפרסי ליהודי נחבך תעבבי עלייא האד לבגרא לאיין אנה מה מקדר נכון נמסי ענדך פכול מררא די תגלס לבגרה לארד באס תקולהא תקום תחרת.

ואז אמר הפרסי ליהודי, רוצה אני שתיקח ממני את הפרה הזו, כיוון שלא אוכל לבוא אליך כל אימת שהפרה תשבות ממלאכתה, ושתבוא אתה להקים אותה לעבודה

 

ונית מה תמסי מן קדדאמי חתא תקוללי אס נהווא סחור די עמלתהא פודניהא

כמו כן מבקש אני שלא תלך מכאן עד שתאמר לי איזהו הכישוף שעשיתה באזניה

 

קאם האדאך ליהודי ותא יבכי וקאל לפרסי אנה מאסי סחאר , קאלו לפרסי אשכון יאמנך באס מאסי סחאר נתי לאיין אנה עיית נדרב בלקטיב לבגרה פצבאח ומה חבתס ונתי ג'יר הדרתללהא פודניהא אוקפת.

היהודי החל למרר בבכי ואמר לפרסי אני איני מכשף, ענה לו הפרסי מי יאמין לך שזה לא אכן אתה לא מכשף, כיוון שאני עייפתי מלהרביץ במקל את הפרה ומיאנה היא עד שאתה לחשת באזניה דבר מה, ומיד היא קמה לעבודתה. 

 

לוכאן מה סחור דיאלך מה תוקף, קאלו ליהודי אילא תייק בייה מאיין מה קולתלהא ג'יר תוקף תכדם אפילו הווא נהאר שבת לאיין ליום מה בקאת פרשותי וחין שמעתני אוקפת דג'ייא.

לו לא היה זה כישופך לא הייתה עננית לך, ענה לו היהודי אם תאמין לי, הרי שפשוט אמרתי לה לקום לעבודתה גם אם זה יום השבת , כיוון כשהייתה ברשותי ומיד ככשמעה אותי לוחש לה, התרוממה במיידית

 

מנאיין סמע לפרסי האד לכלאם כמם פתשובה וקאל אוי לי האדי די הייא בהמה מה תה תערף לאתהדר ולא תפהם עקלת כאלקהא די הווא הקב"ה ואנה די כלאקת בצורה די הקב"ה בהו"ש ועטאני לעקל ולפהאמה מה עקלתסי כאלקי יתש"ל

כאשר שמע הפרסי דברים אלו, החל לחשוב בחזרה בתשובה, ואמר הויה לי הבהמה הזו אינה יודעת לא לדבר ולא לחשוב, הכירה את בוראיה שהוא הקב"ה, ואני שנולדתי בצלמו של הקב"ה כביל ונתן לי שכל והבנה, לא הכרתי את בוראי ישבח שמו.

 

דיך סאעה מסה ותגייר ותעללם תורה מליח וזכה ותשממה בשם רבי חנניה בן תורתא פחאל מה מכתוב פי סדר הדורות ומה יכון ענדך עזב כביר ותצקצי כיף פהמת לבגרה האדאך לכלאם די תכללם מעאהא ליהודי לחסיד

תיכף החליט להתגייר ולמד תורה בצורה טובה והחליף את שמו לרבי חנניה בן תורתא, כמו שכתוב בסדר הדורות ולא יפלך בעיניך ותשאלני איך הבינה הפרה דיבורים אלה שדיברת אתה היהודי החסיד.

 

לאיין תורתנו הקדושה כבר שבבקת למעאודה די בלעם ימ"ש לוקת די הדרת מעאה לאתון דיאלו.

כיוון שתורתנו הקדושה כבר קשרה את סיפורו של בלעם ימח שמו, שעה שדיבר עם אתונו

 

לאיין פכול דור כאינין צדיקים ועלא ידיהום תא יתעררף לכול ואחד באיין כאיין הקב"ה פשמה ופלארד

כיוון שכל דור, ישנם צדיקים ועל ידם כל אחד יודע שהקב"ה קיים בשמים ובארץ

 

האד לפרסי נדר כיף האדיך לבהמה שמעת למולאנהא וכאנת תרייח נהאר שבת ומן די סאף לפרסי האד למעשה די טרא עקל הקב"ה ורזע בתשובה וזכה חתא תעללם תורה וכאן יתוקאלו להלכות מן ישמו.

הפרסי הנ"ל ראה איך הפרה שמעה בקולו של בוראנו ונחה היא ביום שבת קודש, ומי שראה הפרסי המעשה הזה שקרה, הכיר בהקב"ה וחזר בתשובה עד שלמד תורה והיה מתקין הלכות בשמו

 

עלא האדאך יחדאז בנאדם יכון חארץ פשבת לעזיז וביהא יזכה לעשרות כבירה ויכשב כבוד ויטוול לעמר פחאל מה טרה ליוסף מוקר שבת די כאן סרה חותא לכבוד שבת וצאב פיהא מרגליות טובות ה' יזכנו לשמור שבתות וימים טובים אמן כן יהי רצון.

על זה הדבר, חייב אדם להיות שומר שבת קודש היקר ועל ידי זה יזכה לעשרות גדולה ויתכבד בכבוד גדול ויאריך ימים כמו שקרה ליוסף שומר השבת שקנה דג לשבת ומצא בו מרגליות טובות ה" יזכנו לשמור שבתות וימים טובים אמן כן יהי רצון.

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

מעשייה ב'

מעשה מנאיין כאן הרב בעל שם טוב עליו השלום מאזל סג'יר קבל מה תבאן למעלה דייאלו ולקדושה די פאס כאן. כאן ימסי יתכבא מלמוואדע למכביין באס מה יתלפו חד פלעבודה די הקב"ה.

משעה היכן שהיה הרב בעל שם טוב עליו השלום, עודנו צעיר בימים לפני שנתגלתה גדולתו וקדושתו שהיה שרוי בהן. נוהג היה להסתתר במסתורים על מנת שלא יסיחו את דעתו בעבודת הקב"ה.

באס כאן יכון מתבודד מעא די כלקו ויקרא תורה לשם שמים בלפרחה כתירה בזאף כטר מן די יצוור לולוף דרייל ודבלון פחל די קל דוד המלך עליו השלום

חמי

היה מתבודד עם בוראו וקורא בתורה לשם שמים בשמחה רבה מאור יותר מאשר שכר של אלפי רייאל וזהובים כמו שאמר דוד המלך עליו השלום.

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף וכתרת לייאם דייאלו כאן ימסי לוואחד סנדוק מכבי באיין זוז דלזבל וכאנת ענדו בית הטבילה פאס כאן יעמל טבילה כל נהאר באס יעבד הקב"ה בקדושה ובטהרה וכאן יקרא תורה בלהתלהבות ולקדושה בלא קייאץ

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, ורוב ימיו שלו נהג ללכת לארגז אחד שהיה חבוי בין שני הרים, והיה שם בית הטבילה שבה טבל כל יום על מנת לעבוד הקב"ה בקדושה ובטהרה, והיה קורא בתורה בהתלהבות וקדושה אין קץ.  

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

ופהאד זמאן דייאלו כאן וואחד לגביר דישראל כביר בזאף וענדו ממון כתיר ומה כאנת ענדו גיר ואחד לבנת  הייא די יכסאב ואחד נהאר מן לייאם דקבהא השי"ת בואחד למרד כביר דהיינו הבלת וטאר עקלא.

ובזמנו הוא היה גביר אחד מעם ישראל גדול מאוד ולו ממון רב, ולו בת אחת יחידה , זה מה שהיה לו. ויום אחד מן הימים הטיל עליה הקב"ה מחה גדולה דהיינו השתעה ודעתה נטרפה עליה

והאדיך לבנת כאנת עזיזה בזאף ענד בוהא כטר מן שיעור ובוהא גאצטאר עליהא ממון קווי פדוייאת ופי כל ווקת כאן יזיבלהא טביב די ידאוויהא וטביב מה זא כאן יכדדם חערף דייאלו וכאמלין מה קדאווסי בדייאת דייאלהום השם יצילכם משעות רעות המתרגשות לבוא בעולם.

חמי

ובת זו הייתה יקרה מאוד בעיני אביה למעלה מן המקובל. ואביה בזבז עליה ממון רב, כל הזמן היה מביא לה רופא שירפאו אותה, והרופאים הללו לא יכלו לרפא אותה וכולם יחד לא יכלו עם התרופות שלהם השם יצילכם משעות אעות המתרגשות לבוא בעולם.

והאדאך לגביר כאן ישכן פוואחד לבלאד ישמהה ( עליטש ) ופהאדיך לבלאד כאנו נאס מלאח בזאף חכמים שלמים ויראי ה" ברוך הוא וכיף ראוו בעיניהום האדאך צער די האדאך לגביר די ענדו עלא קיבל לבנת דייאלו די דימא צאבלהא חתא דווא הררו מעאה.

והגביר הנזכר התגורר בעיר אחת ושמה ( עליטש ) ובעיר הזו, אנשיה היו טובים מאוד חכמים שלמים ויראי ה' בקוך הוא ותכף שראו בעיניהם את הצער של הגביר הנזכר בשל סיבת מחלתה של בתו שלא מצא לה הפצירו בו

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

קאלולו אידה תשמע ראיי דייאלנה קום מסי לענד רב בעל שם טוב למקודש די שמענא עליה באיין הווא עטרת ישראל ושמענה עליה באיין יקדר יעייס למיית די מאת

ואמרו לו באם תשמע לעצתנו קום ולך לרב בעל שם טוב למקודש ששומעו הגיע אלינו, יען כי הוא עטרת ישראל ושמענו עליו שיוכל הוא יחייה המת שנהלך לעולמו

וכיף תמסי ענדו רגבו מליח ראה הווא יקדר ידאוויהא בלא סךּ וכיף שמע האדאך לגביר האד לכלאם פרח בזאף ותכף ומיד קאם מסא להאדיך לבלאד די פאס רב רבנו ישראל בעל שם טוב עליו השלום.

חמי

ומיד שתלך אליו בקש ממנו יפה כיוון שהוא יכול לרפותה בלי שום ספק, ותכך ששמע הגביר מלים אלו שמח מאוד ומיד קם והלך לעיר הזו שרבנו בעל שם טוב עליו השלום נמצא בה.

וכיף אוצל לענדו עאוודלו עלה בנתו ורגבו בזאף באס ימסי מעאה לבלאדו באס ידאווילו לבנת דייאלו די קולנה  די הבלת

ואיך שהגיע אצלו, סיפר לו הנ"ל אודות בתו וביקשו מאוד שיתלווה אליו לעירו על מנת שירפא לו את בתו , שכפי שאמרנו הייתה חולת נפש.

וכיף סאף רב עליו השלום צער די האדאך לגביר כא יתמרמג קודאמו חן קלבו בזאף ועטאה לכלמה באס ימסי מעאה ידאווי לבנת דייאלו .

ואיך שראה הרב עליו השלום צערו של אותו גביר שמתחנן אליו בכל לבו ונתן את דברתו שילך עמו לרפא את בתו. 

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

וכיף הווא זאיי מעאה פטריק ראח עליהום ליל ודכלו ולאווחד לבליידא פאיין יביתו פליל. והאדיך לבליידא ישמהא פישטין.

וכשהיה אתו בדרך, ויהי ערב, ונכנסו לעיירה אחת על מנת ללון בה. והעיירה הנזכרת שמה פישטין

ובאתו תמה האדיך לילה וגיא ווצל נץ ליל והומה כא שמעו ואחד ציחה כבירה פי האדיך לבליידא די מא ענדהא חתא קייאץ

וילונו שמה באותו לילה ובחצות הליל והם שומעים צעקה גדולה בעיירה הזו, צעקה שאין לה גבולות

חמי

 וכא שימעו ואחד לברראח כא יברר חוכא יקול קומו בני אדם מן נעאסכום חתא ואחד מה יבקה ראקד ואזיו דכלו לצלאוואת וקראו תהלים וצלליו להקב"ה באס יחן מנכום ויחן מננא.

ושמעו כרוז אחד מכריז בקול שיקיצו בני האדם משנתם, ואף אחד לא ימשיך לישון וביואו לבית הכנסת ויקראו תהלים ויתפללו לבורא עולם שירחם עליכם ועלינו

וגיר שמע רב בעל שם טוב האד לברראח והאדוך קווט לעייאט צקצא נאס דלבליידא קאלהום אס נעדכום עלאס קאמת האד ציחא קד האדא קאלולו כא תעארף יא חכם באיין לקאייד דיילנא דלבלאד ענדו ואחד לבנת עזיזה והבלת וכא תדרב נאס בלחזאר

ותכף ששמע הרב בעל שם טוב הכרוז וצעקות רמות, שאל את אנשי העיר , ואמר להם מה קורה לכם שצעקה כזו יצאה מכם בצורה עזה, אמרו לו שתדע הוי חכם שהקאייד העיר שלנו יש לו בת יקרה לו מאוד, ודעתה נטרפה עליה וזורקת היא אבנים לעיני עוברי אורח. 

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

ועייאו פיהא זמיע טבבא די הומא כבאר פטב ומה קדאווסי כלל וחתא לכומרים לכבאר מא קדאווסי כלל וכיף ראוו לכומרים באיין מה קדרוס ידאויוהא קאלולו תנזר עלא ליהוד די סאכנין פהאד לבליידא דייאלך הומה ידאוייאוהא.

הרופאים נואש ואפילו גדולי הרופאים שביניהם, ולא יכלו כלל וכלל, וגם הכמרים הנעלים לא יכלו לעזור גם. וכיוון שראו שהכמרים הגדולים נוכחו לדעת שלא יוכלו לרפא אותה, אמרו לו שיתייעצו עם היהודים הדרים בעירך, הם ירפאוה.

חמי

ואידא מא קדרוסי ידאויוהא תחדאז תעארף באיין הומא מכרוהין ענד השי"ת בקוות דנובהום ופסבייאת דנובהום באס מרדת האד לבנת ועליהא מנור מא יצליו לשי"ת ומה יואזבהום ותבקא האד לבנת מרידא כא יחדאז לקאייד ולמחללה דייאלו ידרבוהום בלעצי ויספלאן.

ואם לא יוכלו לרפא אותה, עליך לדעת שהם דחויים מפני הקב"ה, בשל עוונותיהם. וסיבת חוליה של הבת, הם אלה העוונות של היהודים. ולכן לאחר שיתפללו לשם יתברך, ולא יעתר לתפילותיהם, אזי הבת תישאר חולה. על הקאייד וצבאותיו יכו את היהודים בכל הנשקים.

ודחיווהום מן לבלאד ומא יבקא פי שונאיהם של ישראל לא רואה ולא רזק האדי הייא לגזירא די גזרו עליהום בעוונותינו הרבים והרעים.

ועליך גם לגרשם מן העיר ולא ישאר בשונאיהם של ישראל לא דבר ולא תקווה. זו הגזירה שנגזרה עליהם בעוונותיהם הרבים והרעים.  

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

 

וכיף שמע רב בעל שם טוב עליו השלום האד לכלאם קאלהום קומו מסיו ענד האד לקאייד וקולולו הא הווא זא לענדנא לבלאד וואחד לחכם די שיראל די יקדר ידאויהא דגייא בזהר די הקב"ה יתעלה שמו

ותכך ששמע הרב שם טוב עליו השלום דברים אלו, אמר להם, קומו ולכו לקאייד הזה ואִמרו, שהחכם דישראל הגיע לעירנו שיש ביכולתו לרפא אותה בעזרת השם יתבקך שמו

 

וכך מסאוו ענד לקאייד וקאלולו האד לכלאם די קאל רב עליו השלום מה אמנסי באיין יקדר יכון האד סי ואס ואחד לחאזא די פאס אוחלו זמיע טבבא ולכומרים כאמלין יזי ואאחד ליהודי ידאוויהא ?

חמי

וכך הלכו לקאייד הזה ומרו לו דברים אלו שמסר הרב עליו השלום, לא יכול כדבר הזה שמיטב הרופאים כשלו והכמרים כולם גם יחד, ויבוא יהודי זה וירפא אותה ?

 

ואזבוה האדוך נאס דאבא תסוף בעיניך זהד דלחכמים ותורה דייאלהום לעזיזה קדאס קווייא

הביאוהו אנשים אלו על מנת שיראה במו עיניו את כוחם של החכמים בזכות תורתם היקרה, מה הוא כוחה

 

וזה לחכם עליו השלום להאדיך דאר די פאס בנת לקאייד מנרידה וקאלהום האד לבנת תכון נקייה בזאף ומה יכון פיהא חתא עבודה זרה

ובא החכם עליו השלום לבית של בת הקאייד החולה, ואמר להם, הבת זהו חייבת להיות נקייה ביותר ולא יהיה בה שום סימן של עבודה זרה. 

שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

רבי יצחק בנאיים ז"ל

רבי יצחק בנאיים ז"ל

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל. 

ואידא תמה סי תצווירא די פיהא סי איסור יחדאזו יזבדוהא מן תמא וחתא בנאדם מה יבקה פהאדיך לביתץ גיר לבנת אוחדהא.

ואם יש שמה איזו תמונה שיש בה איזה איסור, צריך להוציאה משמה, ואף בנאדם לא ישאר בחדר הזה רק הבת לבדה

וקאלהום עקדוהא בצראייט ורקדוהא עלא זנבהא ליצרי ודיך סאעא ידכאל הווא ידאוויהא

ואמר להם, כבלו אותה בחבלים והניחו אותה על צידה השמאלי ובאותה שעה נכנס הוא לרפאה.

וכיף שמע ואחד לכומאר האד לכלאם מסא הווא תכבא פואחד למודע מכבי בזאף די מה יראה חתא חד.

ותכך ששמע כומר אחד הדברים האלה הלך לו והתחבא במקום אחד בצורה טובה על מנת שאיש לא יראה אותו

ופהאדיך שאעא דכל רב עליו השלום ווקף פם לבית די פאס נהייא לבנת, קאלהום ראני כא נזכר באיין מכבי הינא וואחד בנאדם סירו וכרזוה, ודיך שאעא אנא נדאווי האד לבנת בזהד שם יתברך.

ובאותב שעה נכנס רב עליו השלום, נעמד בפתח הבית שבו נמצאת הבת, ואמר להם אני רואה שמאן דהו נמצא כאן לכו והוציאו אותו. ואחר כך אני ארפה את הבת בעזרת השם יתברך

ופהאדיך שאעא דכלו פתשו פלמכאעב דלבית וצאבו האדאך לכומאר וזבדוה ודיך שאעא לבש לחכם ואחד ליזאר עלא וזהו לעזיז

באותה שעה נכנסו והחלו בחיפושים בכל פנות הבית, ומצאו כומר אחד והוציאוהו, החכם התעטף בסדין וכיסה את פניו הנעימות

ותכטא ביה באס מאת באן מננו חתא שערה והדר להאדיך לבנת פלודן דייאלהא לימנייא ודגייא רזעת האדיך לבנת כיף כאנת פצחתא קבל למרד

והתכסה בו עד שלא נראתה ממנו ולו שערה ודבר אל הבת הזו באוזנה הימנית ותכף חזרה הבת למצבה הקודם, דהיינו הבריאה הבת

וקאלהום לחכם עליו השלום זוולו האדוך סראייט די באס עקדתו ידיהא ראהי בראת כאמלא וכיף שאף לקאייד ולמחללה דייאלו ולכומרים האד לעזב למתעזב באיין פי שאעא אוחדא בראת כאן קדוש ה' ברוך הוא כביר בזזאף

ואמר להם החכם עליו השלום, הסירו את הסרטים שבהם קשרתם את ידיה, כיוון שהבריאה רפואה שלמה, ותכך שראה הקאייד ופמלייתו והכמרים פלא זה, שבשעה אחת הבריאה, שמו של הקב"ה היד אדיר ונאור

ועארפו זמיע נאס לכח די הקב"ה ותורה לעזיזה ולקדושה דלחכמים קדאש נהייא והאדוך לכומרים תבזאוו ואחד לביזוי כביר.

נתוודעו האנשים לכוחו של הקדוש ברוך הוא ולכוחה של התורה היקרה והקדושה של ההחכמים והכמרים התבזו מאוד.

עמוד 1 מתוך 41234

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 84 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031