ברית מס 29- מרוקו הספרדית

עמוד 1 מתוך 512345

ברית- בעריכת אשר כנפו

כתב העת ברית מספר 29.אשר כנפו

 

אשרך ארץ רבת בנים וקברים ( השורה הראשונה של בכתובת על קברו של כבוד הרב אברהם בן סאעוד..

על בית העלמין ה"חדש " של מוגדור – אשר כנפו.

במוגדור קיימים שני בתי עלמין. אחד, הנקרא בית העלמין הישן הגובל עם הים ובו נמצאות מצבות העשויות רובן ככולן מסלע ימי. כאן נקברו אנשי מוגדור מראשית קיומה עד לסביבות שנת 1875. בית העלמין זה ידוע מאוד בגלל שבו נמצא הציון של רבי חיים פינטו הגדול זיע"א.

מול בית עלמין זה, קיים בית עלמין שני הנקרא בית העלמין החדש של מוגדור. משת 1944 עם פטירתו של רבי אברהם בן שושן זצ"ל שהיה אב בית דין דמוגדור, החלו לקבור את רבני העיר בתוך חדרים, כך יש לנו חדרים עם קברותיהם של רבי דוד עטר, של רבי יוסף מלכה, של רבי מסעוד תמצוט ושל רבי מרדכי אביצרור זכר צדיקים לברכה.

בחדרים קבורים גם גם אשתו של רבי מסעוד כנאפו ואשתו של רבי אברהם בן שושן. בנוסף לרבנים חשובים אלה, קבורים בבית עלמין זה רבנים ואישים חשובים שעיצבו את ההיסטוריה של העיר :

המשוררים רבי דוד אלקיים ורבי דוד יפלח, הרבנים יוסף כנאפו ובנו רבי דודו כנאפו, אנשי חסד גדולים ומנהיגים כמו מוזס קורקוס, ואישים רבים ממשפחת קורוקוס, ישועה אפרייאט ואישים אחרים ממשפחה זו, יצחק בן יעיש הלוי, הפובליציסט שידובר עליו בהמשך.

שבת שלום וחג שמח

ברית- בעריכת אשר כנפו

מי שמבקר בבית עלמין זה, הוא בדרך כלל יליד מוגדור או צאצא של ילידי מוגדור הבא  לפקוד קבק של קרוב זה או אחר. תיירים אחרים המגיעים למוגדור, לרוב אינם יודעים דבר על הרבנים ואנשי הציבור הגדולים הטמונים בבית עלמין זה.

מראים להם הציון של רבי חיים פינטו, שלמרבה הצער נבנה על גבי קברים אחרים, וממשיכים בדרכם בלי להעיף מבט לכיוון בית העלמין החדש.

לאחרונה, שהיתי חודש תמים במוגדור בבית העלמין החדש לשם שיפוץ קבריהם של סבי רבי דוד כנאפו, שהיה אב בית דין של מוגדור עד לפטירתו בשנת 1937 ושל סבא רבה רבי יוסף כנאפו מחברם של ספרים רבים, של רבי דודו אלקיים וחברו רבי דוד יפלח.

במשך כל החודש הזה ראיתי אוטובוסים רבים שחנו ליד בית העלמין, ולרוב התרחש מה שסיפרתי קודם, ביקור בבית העלמין הישן והתעלמות מהחדש – לפעמים בהצלחה, לרוב ללא הצלחה לדוגמא אספר על משעה שהיה. הגיע אוטובוס תיירים לבין העלמין הישן.

שבת שלום וחג שמח

ברית- בעריכת אשר כנפו

נכנסתי יחד עם התיירים אל הציון של רבי חיים פינטו זצ"ל. המדריך הסביר מה שהסביר בצורה יבשה ורדודה ביותר, אחר כך ציווה על חברי קבוטצתו לחזור לאוטובוס. בין התיירים היה גבר שבא אלי ואמר לי : " אתה אשר כנפו ! אני מכיר אותך משירת הבקשות באשדוד !

קפצתי על המציאה ועניתי לו : " אז אתה חובב בקשות ! אני שרוף על בקשות ! ענה לי. אתה יודע מי חיבר את הספר שיר ידידות ? שאלתי. האיש גילה בקיאות וענה לי : " רבי דוד אלקיין ושיך דוד יפלח ועוד אחד שאיני זוכר את שמו  ( השלישי הוא רבי חיים אפרייאט שאינו קבור במוגדור )

שאלתי אותו " " האם אתה יודע היכן הם קבורים ? לא ! ענה לי. רבי דוד אלקיים טרבי דוד יפלח, קבורים כאן בבית העלמין החדש מעבר לכביש, אצה והקבוצה שלך יכולים לבקר שם ואם יצטרכו את עזרתי, אני עומד לרשותכם ". האיש, נלהב מהצעתי, ניגש אל המדריך והציע לו להכניס את הקבוצה אל בית העלמין החדש.

" לא, זה לא חשוב, ענה המדריך וגם אין לנו זמן ! האיש רתח מכעס. " זה עשרה ימים שאתה ממלא לנו את הראש בשטויות שלך, וכשיש סוף סוף מישהו שמתנדב להדריך אותנו בצורה ראויה אתה מסרב ? המדריך לא השתכנע והקבוצה המשיכה בדרכה בלי לכבד את זכרם של רבי דו אלקיים ושיך דוד יפלח…

שני בתי הקברות, הישן כמו החדש, מוקפים חומה. שומר ערבי שומר עליהם במשך שנים רבות והיה בעל ידע רב על מיקומם של הקברים. לאחר מותו, נכדו החליף אותו. מצב הקברים בבית העלמין החדש קשה ביותר. קברים רבים כוסו בעפר המצטבר ובצמחיה המתפשטת ללא הרף, קברים אחרים, אלה העשויים מסלע ים ואשר הכיתוב עליהם היה בשיטת החריטה בתוך הסלע, אותיותיהם מתפוררות בגלל פגעי הזמן והטבע וגם בגלל שאותיות נשברות כאשר דורכים עליהם. 

ברית- בעריכת אשר כנפו

קברים אחרים סוידו כל כך הרבה פעמים שהסיד כיסה את כל הכיתוב ונשארו עם מצבות אלמוניות לבנות. החל מראשית המאה החלו לייבא שיש לצורך הקמת מצבות. הקברים הרבים משיש הנמצאים בבית העלמין גם הם לא נשמרו היטב ולפעמים קשה לקרוא את הכתוב עליהן, וזאת למה ?

כי בכל פעם שבא מישהו לבקר בקבר העשוי משיש לבן, השומר החרוץ והמבקש לשאת חן בעיניו כדי לקבל תשר נאה, שוטף בנוכחותו את הקבר עם חומצה בעלת ריכוז גבוה המלבינה את השיש והמשווה לו מראה כמעט חדש, אלא מה ?

המבקר הולך והחומצה ממשיכה לעבוד והאותיות נשחקות עד כי קשה לקרוא אותן. צרה אחרת היא כאשר מבקשים מהשומר לעבור בצבע שחור על האותיות. השומר שאינו יודע מילה אחת בעברית, מעביר מכחול טבול בצבע שמן שחור על האותיות ואז יוצאים שמות מעוותים ומלים משובשות.

בדרך כלל המבקרים ממהרים להמשיך בדרכם על כן הם אינם נוכחים בשעת צביעת האותיות כדי להשגיח שתעשה נכונה. יש גם מצבות משיש שחור. השיש השחור לא עמד כלל בפגעי הזמן וכמעט כל המצבות משיש זה מתפרקות לחלקיקים וכמובן שאי אפשר לפענח את הכתוב.

בחלק הקדמי של בית העלמין, מסודרים בשורות רוחביות ובסדר מתקבל על הדעת. אלה בדרך כלל הקברים של שלושה ארבעה עשורים האחרונים לפני צאת היהודים ממוגדור. אבל כאשר נכנסים פנימה יותר, שוררת אנדרלמוסיה מוחלטת והקברים נוגעים זה בזה, אחדים אלכסוניים, אחרים לרוחב ואחרים לאורך.

 

ברית- בעריכת אשר כנפו

אחדים דבוקים ממש ואחדים עולים זה על גבי זה. ייתכן מאוד שסיבת אי הסדר המופגן הזה של קברים שבין 1870 – 1935 היא בגלל המגפות הרבות שפקדו את העיר ואילצו את הקהילה לקבור בחיפזון רב עשרות מתים מדי יום ביומו.

הקברים בבית העלמין זה שעליהם מגולפת צורת גוף וראש הם קברי נשים בלבד. בבתי עלמין אחרים במרוקו אין הדבר כך בהכרח. בקברים של המאה העשרים, אלה העשוים משיש, פסק מנהג ציור הגוף על קברי הנשים.

כאמור, שהייתי חודש ימים ברצף במוגדור כדי להשגיח על עבודות השיפוץ. תוך כדי שהייה בבית העלמין, התחלתי לעבור בין המצבות ולקרוא אותן. עד מהרה נוכחתי שדברים חשובים ואף נפלאים רשומים על גבי המצבות.

הפקדתי בידי אשתי את מלאכת צילום המצבות ואני התמסרתי לפענוח ולהעתקת הכתובות שעל המצבות השונות. כאן המקום להגיש שיש אתר אינטרנט על בית העלמין שהוקם על ידי מר אלכסנדר לוי מג'נבה, צאצא למשפחה מוגדוראנית, אשר יפה את בית העלמין.

בשביל להגיע לאתר הזה מספיק לרשום בגוגול mygenealogy Mogador cemetery שם אפשר למצוא את מרבית הקברים עם צילומי הקברים וציון שם הנפטר או הנפטרת ותאריך הפטירה. האתר מכיל רק את הקברים שמר לוי פענח את שם הנפטר הכתוב עליהם.

לנוחיות הגולשים ו/או המעוניינים להלן הלינק.

http://www.mygenealogy.ch/cemetery/search.php?condition%5B4%5D=lkayam&condition%5B3%5D=lkayam

ברית- בעריכת אשר כנפו

ככל שהתקדמתי בעבודתי, הוחוור לי שחלק גדול מהקברים טמון מתחת לאדמה. ביקשתי מהשומר מעדר ומטאטא והתחלתי לחשוף מצבות, כך עלה בידי לחשוף כמה עשרות קברים שהיו נעלמים לחלוטין מן העין.

הנה דוגמה לחשיפת קבר : על קבר של בחור צעיר בשם שלמה אלקסלסי, קראתי את המלים הבאות " וקדרו שמיו של הבחור שלמה, לימין אחיו ינוח נעימות " ( קברו של שלמה בן שאעוד אלקסלסי התרס"א. – 1901.

כשראיתי שורות אלו, תרתי אחר קבר האח. במרחק שני קברים מהקבר המדובר בצבץ קצה של קבר שרוב רובו היה מכוסה באדמה ובצמחים, לאחר שתלשתי את הצמחיה והסרתי את האדמה, גיליתי את קבר האח שנפטר שנתיים קודם. ( קברו של אהרן לסלאסי בן סאעוד תרנ"ט – 1899 )

לא הרחק מקברו של רבי יוסף כנאפו זיע"א, גילית את קברו של רבי יצחק בן יעיש הלוי. איש לא ידע על מיקומו של הקבר הזה והוא אינו מופיע באתר של אלכסנדר לוי. יצחק בן יעיש הלוי היה תלמיד חכם משכיל ממוגדור.

הוא כתב מאמרים לעיתון " הצפירה " בווארשה. במאמריו הוא מתחת ביקורת נוקבת על אורח החיים של יהודי מוגדור. הוא היה שותף לשייך דוד יפלח בחיבור קובץ הבקשות " רוני ושמחי " שקדם לקובץ " שיר ידידות. הקבר של יצחק בו יעיש הלוי גדול יותר מהקברים האחרים, הוא עשוי מסלע ים מלוטש והוא שמור להפליא.

ברית- בעריכת אשר כנפו

על הקבר חרוטה כתובת עם אקרוסטיכון " יצחק בן יעיש הלוי ז"ל. מי חיבר את השיר על המצבה הזאת ? האם רבי דוד אלקיים ? המורכבות וצחות הלשון של השיר מצביעות עליו כמחבר, אף על פי שידוע כי היה סכסוך קשה ביניהם. להלן נוסח המצבה :

לפני הנוסח אביא לכאן את הערת המחבר, מר אשר כנפו, וכך הוא כותב : בברית 11 כתבתי מאמר על דמותו של רבי נסים בן נסים. שם ציטטתי את דבריו של רבי יצחק בן יעיש הלוי ב " הצפירה " גיליון 81 עמוד 331 שנת 1891 ולאה הדברים : " רחוק מהעיר מהלך ט"ו שעות ימצא הר גבוה שמו איית ביוד, וזה שתיים ושלושים שנה עלה ההר לגדולה בדרך פלא והוא :

אישה חלמה חלום נורא ואיום שבמקום הקדוש הזה קבור הצדיק הנפלא רבי נסים בן נסים. הצדיק הזה שלא היה ולא נברא בעולם הרעיש הארץ.

כל אנשי העיר הולכים המונים המונים להשתטח על קבר הצדיק הנפלא בראש ההר ההוא. מי שאין לו בנים הולך הוא ואישתו לבקש בנים מהצדיק. מי שבא עליו חולי או הוכה בשיגעון, מאמינים שכפאו שד או נכנסה בו רוח בגלגול וקושרים אותו בחבלים ומוליכים אותו לצדיק לגרש הרוח.

וגם מי שאכף עליהם המחסור המה יעלו בהר לבקש פרנסתם, אבל הצדיק הזה אינו בקי בספר היצירה ואינו רופא מומחה וכלי גדול. השד או הרוח אינו יוצא מהגוף כי מאחר שלא נכנס אינו צריך לצאת, ועם כל זה ישראל מאמינים בני מאמינים ? עד כאן לשון המחבר מר אשר כנפו. 

ברית- בעריכת אשר כנפו

להלן נוסח המצבה על קברו של רבי יצחק יעשי הלוי ז"ל.

 

וואי להאי שופרא רבא מלא ספרא דבלי עפרא

יום לנתיב המות עלות לבבו

נפרדו הצמודות שבעתיים

צר לי כי את רחמי ראש לחמרה

נעדר עתו גם עטו כפרים

חלוני רקיע הופיעו ברק

בכי לי פי מראה ויפה עינים

קול נהי משחק מר השמיעו

ברעם אנחות שוברות מתנים

בהזיל גשמי דמעות לפנים

קבצו פארוק יד על חלצים

נשמת רוח חכם עליה השלום

מרביץ תורה רחם רחמתיים

יחיד להוריו חסד משך ליודעיו

ולדלים עניים מלא חפנים

עמל יגע כי לשואלו נדרש

טע אשל מנה אחת אפים

ידיד נאמן כהר' יצחק בן יעיש

הלוי עלתה לאל בשמים

שמחי נפשי טרם אשר לתקחי

ועתה לעמתך צחכים

היה בעלות מנחת יום ש"ק

יג בכסלו נפל נפיק ברכים

לקברות עת הובלה גויתו

יום א' וישימו לך ידים

ויהי בהרימי קולי ואקרא

סדר זה ונפקד בעד עדים

יחי שמו וגם זכרו לנצח

לא ישכח ועין תזל מים

זמן מותו בשנת ואשלם

נחומים לו ולאבליו שנים

לביתו נחמה תחת אהבה

ותהי נפשו צרורה בצרור החיים

ברית- בעריכת אשר כנפו

החלק הראשון של השיר מביא דימויים לדמעות על מותו של האיש, כאילו איתני הטבע מצטרפים לבכייה, כך נמצא שורת מלים כמו ברק, רעם, גשמי דמעות. חלקו השני מצביע על המנוח כאיש חסד ובחלקו השלישי יש פנייה לנפש שעליה לשמוח כי הולכת היא לאן שמחכים לה בהדר.

בחלק זה של השיר חוזר המקונן לדימוי הראשון " ועין תזל דמעה מים ". רמז להיותו סופר נמצא במלים : " נעדר עתו גם עטו ", נעדר עתו במובן שזמנו תם אבל גם נעדר מכתב העת ונעדר עטו כפשוטו, כבר לא יקראו הקוראים מפרי עטו. תאריך הפטירה נמצא בגוף השיר בסופו שנת ואשלם נחומים לו ולאבליו שנים השוה לשנת….

מי הם אלה אשר חיברו את הכתובת על המצבה ? רק מצבות בודדות מגלות לנו את זהות המחבר. אחת מהן היא מצבת הקבר של רבי דוד יפלח. בתחתית הקבר כתוב : המקונן : ח' סבאג. במצבה של רבי דוד אלקיים יש רמז לזהות המחבר.

אנו יודעים שרבי מרדכי זעפרני ז"ל היה ידידו אשר העלה על הכתב את כל שירתו, הדיוואן הזה הוצא בזמנו על ידי בניו עם מבוא של פרופסור יוסף שטרית. והנה בגוף השיר אנו מגלים את המשפט הבא : " על כן חרט איש יהודי שורות אלו ".

והרי ידוע שבמגילת אסתר מרדכי נקרא " איש יהודי " מכאן ברור הוא כי רבי מרדכי זעפרני הוא מחבר הטקסט של מצבת רבי דוד אלקיים. מחברים ידועים אחרים הם רבי יוסף מלכא זצ"ל. נכדו, חיים מלכא, העביר אלי העתק של שמונה טיוטות למצבות בכתב ידו של סבו.

על אחת מהן המחבר אף נותן הוראות באשר לגודל האותיות " 1 – פרכמאה מא יחדאס סי אלכתבא בנקוט ( על השיש אין צורך לשים ניקוד ) – – אלקלמא די "פה " מא יתקונס מסרוקא מעא אלקלאם ( במילה " פה " לא צריכה להיות מחוברת למלים…)

רבי חיים שושנה זצ"ל ממראכש, חיבר כתובות מצבות לתושבים רבים ממראכש. לימים הוא הוציא אותם במרוכז בספרו " רחש לבי " ( רחש לבי דבר טוב תו חיים – רבי רפאל חיים שושנה בהוצאת המחבר. אבל הוא חיבר נוסחים גם לערים אחרות וביניהן למוגדור.  

הכתובות למצבות של סבי סבי דוד כנאפו ושל סבתי מרת דונה כנאפו הן מפרי עטו. אני זכיתי לשמוע מפיו את הנסיבות בהן דווקא הוא שחי במראכש חיבר את הכתובות לרבה של מוגדורץ וכך אמר לי באחת מפגישותינו בביתו שבאר שבע :

 " כאשר סבך רבי דוד כנאפו נפטר, אביך רבי שלמה –חי כנאפו, קיבל מרבנים שונים הצעות שונות לנוסח שייכתב על מצבתו. אף אחת מהן לא הייתה לרוחו, על כן שיגר לי מכבת בקשה שאכתוב אני את הנוסח.

ברית- בעריכת אשר כנפו

 

זה היה כבוד גדול בשבילי כי הייתי חייב הרבה לסבך שחיתן אותי בביתו. זה שאביך פנה אלי היה לפלא גדול בעיני, הרי רבי דוד אלקים היה שם ורבי דוד יפלח היה שם והם הרי היו ידידיו של סבך ".

אין ספק שקבי דוד אלקיים היה החשוב מכל כותבי הנוסחים שעל המצבות. למרבית המזל, רבי דוד אלקיים שהיה ידוע בשל מיומנויותיו הרבות היה גם מעצב אץ המצבה, גם חורט את האותיות וגם מחבר את הכתובות שעל המצבה, כל יצא שבמוגדור יש מצבות רבות מאוד שאפשר בנקל ליחס אותן לרבי דוד אלקיים, הן על ידי השוואת סגנון האותיות החרוטות והן על ידי חקר השירים אשר חיבר למצבות השונות והשוואתם לשיריו הידועים משכבר.

היות ושי בידינו כתובת שברור לחלוטים שהיא נכתבה על ידו נביא כאן את סיפורה : כמה חודשים אחרי השהייה הארוכה שלי במוגדור חזרתי אליה והפעם כמשתתף ברב שיח בינלאומי על הגירת יהודי מרוקו. יחד אתי היו עוד ישראלים אחדים.

אני החלטתי להגיע מוקדם יותר למוגדור כדי להמשיך בחשיפת והעתקת מצבות. הפעם התלוותה אלי הדוקטורנטית על הוברמן שצילמה את המצבות שחשפנו. הפעם שכרתי פועלים שיעשו את עבודת החשיפה. באמצע בית העלמין היה תל עם עשבים בגובה של שני מטרים.

היה ברור לי שמתחת התל מצויים קברים אחדים, על כן החלטתי להתמקד בו. הפועלים הורידו את הצמחיה בחלק מן התל אחר כך החלו לפנות את האדמה כאשר אני משגיח עליהם לבל יפגעו באיזה קבר. כך חשפנו שורה של קברים, העתקנו וצילמנו קבר אחרי קבר. לפתע ראיתי קבר ועליו הכתובת :

" נפטר לבית עולמו, אור עינינו ותפארתנו…כה"ר יצחק קורייאט ז"ל בנן של קדושים בן להרב הגדול כה"ר רבי אברהם קורייאט ". התרגשתי מאוד כי חשבתי שהנה חשפתי את קברו של רבי יצחק קורייאט מחבר " נחלת אבות " הידוע, בנו של רבי אברהם קורייאט מחבר הספר " ברית אבות " שהיה רבו של מור זקני רבי יוסף כנאפו זיע"א. 

ברית- בעריכת אשר כנפו

עד מהרה התברר לי כי הוא אינו רבי יצחק קורייאט מחבר נחלת אבות מפני ששנת פטירתו – 1873, מוקדמת, אבל ברור היה שהוא שייך למשפחת רבני קורייאט הידועה.

ליד קברו של רבי יצחק הנ"ל, חשפנו את קברו של משה קורקוס שהיה בעלה של סטלה קורקוס המפורס מת.

סידניי קורקוס, דור רביעי לאותו משה קורקוס היה נוכח בשעת החשיפה הזאת, וכשהתחלתי להעתיק את הכתובת שעל המצבה אמר לי : " אין צורך ! יש בארכיון של משפחתי, ככל הנראה בכתב ידו של רבי דוד אלקיים נוסח המצבה הזאת : ואכן לאחר שחזרנו לישראל קיבלתי ממנו את המסמך הבא " :

אגב שני הקברים האלה סמוכים זה לזה, מפרידות ביניהם 19 שנים, וזה אחד מסימני חוסר הסדר שהיה בשעה שקברו מתים בבית העלמין הזה.

אתאר עתה כמה מן הקברים שבבית העלמין במעין הצצה שתאפשר לנו לראות עד כמה המצבות האלו יכולות, למרות הזמן שעבר, לדבר אלינו, לספר לנו על ההיסטוריה של העיר ולתת לנו מושג על הדברים הקטנים והגדולים שהתרחשו בה, ואחר כך אסיים בשיר אהבה נפלא אשר העתקתי מאחד הקברים.

נערה צעירה מתה קודם חתונתה :
קלארה בת רבי שלמה בן עזרא : נתאלמנה מן האירוסין וזה מרת נפשה בתולה היא ואיש לא ידעה.

ברית- בעריכת אשר כנפו

 

צעיר מת לפני חתונתו והכינו לו מצבה במקום לכתוב לו כתובה :

יעק בוגאנים : מצבת שיש חרוטה וכתובה חלף חופה וכתובה.

אישה מתה בעת לדתה

ותקש בדלתה מרת עיא נ"ע אשת הרב משה כהן

נפטר בלי להשאיר ילדים

בן ארבעים שנה לא הניח פרי אחריו כל עין תבכה עליו יקח כל לבב רתת על שאול בו שטרית.

בן יחיד היה

יחיד לאימו ואביו אהבו יד ה' נגעה בקרב נקטף עובו באבו הבחור העלוב הרב משה דהאן נ"ע.

אב מבכה את בנו יחידו

ה\זאת הייתה תקוותי ? בני מחמד נפשי

להציב מצבה על קברך, ולחרוט בה מלים לתארך

מצבה שיש חרוטה וכתובה חף חופה וכתובה

בני יחידי ממיטוב זהב ושן, עדי מבשרך העפר דשן ? יעקב אוזנכוט

לאחר שמתה עליו אשתו נלקח ממנו גם בנו יחידו

על מות לבן, בני חמדת לבבי, נוסף על יגוני מרעייתי…הזאת הייתה תקוותי ? בני מחמד נפשי להציב מצבה על קברך ולרוט בה מלים לתארך ? יעקב אוזנכוט

הנפטר מבכה את עצמו – זה הקבר היחידי שמצאתי כתוב בגוף ראשון כביכול על ידי המת –

במקום גילה ורינה על שמחתי, נהפך לאבל תקות חופתי ובמקום הלכתי אל חתונתי הנה היום לקברות הובאתי – פנחס בן אדאהאן

הסבא שלה, רבי יוסף אלמליח, היה ציר אוסטריה והונגריה והיא צאצא לרבי חיים בן עטר.

אסתר אשת הרב א' הרב יוסף בן עטר ( היה חבר בית הדין של מוגדור עד שנסע לרבאט להחליף לזמן מה את רבי רפאל אלקוואה ושימש שנת אחת כרבה הראשי של מרוקו ) הגאון הקדוש כש"ת רבי אליעזר שי אבילה זלהה נין הרב הקדוש משה והגאון מאור הגולה חק"ו כש"ת חיים בן עטר הזקן זלה"ה. 

ברית- בעריכת אשר כנפו

נפטר זקן ושבע ימים והוא בן 112 שנה.

כה"ר יצחק בוגאנים : מעשיו הטובים רבים על הזמן בא בימים ובשנים וחיה ימים קי"ב שנים.

הנפטר היה מצאצאי הנשרפים של אופראן.

כה"ר נפתלי בן יעקב אפרייא נ"ע נין ונכד להרב כמוהר"ר יהודא בן נפתלי זלה"ה אשר נשרף על ק"ה האופראן. ( את השם יהודה לא כתבו עם ה בסוף, על נמת לא ליצור את שם ה' הנבלעת בתוכו )

הנפטרת השתייכה לברות נשים שטיפלו בנפטרות.

קבורת הזקנה הכשרה אחת מחברת חסד ואמת זה שמה הטוב זוהרא אלקאים.

משורר היה בעיר.

אז שר דוד את שירותיו במשקל ובמידה הלא הם כתובים בספרו, וקראם " שירי דודוים " ( רבי דוד אלקיים )

ועוד משורר היה בעיר

אזן וחקר ותקן ספר רוני ושמחי ושדיר ידידות ) רבי דוד יפלח )

עמוד 1 מתוך 512345

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 71 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

יוני 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מאי    
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930