גירוש קנ"א-א. ר. מרציאנו ואחרים


עיונים בגזירות סיביליה במלאת חמש מאות שנה לגירוש ספרד של שנת רנ"ב-אליהו רפאל מרציאנו

גירוש קנ"א – 1391גירוש קנא

אליהו רפאל מרציאנו

עיונים בגזירות סיביליה במלאת חמש מאות שנה לגירוש ספרד של שנת רנ"ב

שני הגירושים של שנת קנ״א

מכון הרש״ם ירושלים, אירגן, בשנת תשנ״א, סדרת ערבי עיון לציון שש מאות שנה לבואם של ״מגורשי״ שנת קנ״א לארצות המגרב, כאשר אחת המטרות היתה הבלטת האומץ והתעוזה של קומץ אנשים, מבני עליה, הנוטשים ארץ מיושבת ומבוססת ומבקשים מקלט בארץ לא סדרים ועניה ברוח ובחומר. ההחלטה לעזוב את ספרד היתה מחאה חריפה נגד גזירת השמד האיומה והגסה של הנוצרים.

יהודים בעלי שאר רוח, ובראשם שנים מגדולי עמודי ההוראה שעליהם מתבסס מרן הבית יוסף רבותינו הריב״ש והרשב״ץ, העדיפו להמיר מולדתם בארץ לא ידועה ובלבד לא לבוא לידי נסיון ההמרה, עליהם רמז ושר דוד מלך ישראל:"… על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים … (תהילים, פרק מ״ו).

רבי יצחק בר ששת בֶּרְפֶת (1326 – 1408) – הריב"ש, מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (סבו של חסדאי קרשקש) ורבי פרץ הכהן. הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך. הריב"ש הביע הסתייגות מלימוד חכמת הנסתר.

רבי שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ1361 – 1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים. נולד בפלמה דה מיורקהספרד, בחודש אדר ה'קכ"א (1361), לרב צמח דוראן, ממשפחה נכבדה מפרובנס מצאצאי הרמב"ן, במיורקה נתוודע לרבי וידאל אפרים תלמידו של הר"ן, ולמד תורה מפיו. ממנו גם רכש ידיעות במדע ובחכמת התשבורתפילוסופיה ותכונה עיקר השכלתו הייתה ברפואה שבה התמקצע. לדבריו "החכמה ההיא תחיה בעליה" – בספרד, אולם לימים באלג'יר לא יכול היה להתפרנס מהעיסוק בה.

השתדלנו להדגיש מעלתם ויחוסם של מגורשי שנת קנ״א 1391 לעומת מגורשי שנת רנ״ב- 1492, ונגענו בקצרה בשאלה מרכזית: האם היה גירוש בשנת קנ״א?

תעודות שפרסם פרופ' חיים ביינארט מתייחסות במפורש לדרישת אנשי הכמורה הספרדים לגירוש היהודים (עיין לקמן פרק גירוש שנת קנ״א). הרב שלמה אלעמי אשר ראה זוועות הרס הקהילות מתייחס הוא לגירושם הרוחני של יהודי ספרד וז״ל:… בקום עליך עכו״ם להדיחך מאחרי ה' לגרשך מהסתפח בנחלתו… לך לך אל הארץ אשר תמצא לשמור דתו…, הנה בשנת קנ״א מצאנו יהודים נתונים לשני גירושים: גירוש רוחני וגירוש גופני. ספרד נקראת, משום כך, במקורות, ארץ שעבוד הנפש, כי היא כופה על היהודים שעבוד נפשי הוא הגירוש הרוחני, הוא השמח הגירוש הרוחני של שנת קנ״א קדם במאה שנה לגירוש רנ״ב. הקדשנו פרק מיוחד לחרם יהודי על ספרד והבאנו צרור מקורות בנושא. מחשבה ורעיון על הכרזת חרם יהודי על ספרד מצויים במקורותינו, חכמי ספרד התייחסו לחרם על ספרד, אך לא מצאנו ואין בידנו נוסח של החרם.

כמו כן פענחנו מהות וענין ימי פורים קטן שצויינו בקהילות מרוקו, אלגייריא ותוניסיא וביסודם קשורים הם ליחסי יהודים וספרדים. עוז רוחם ומסירות נפשם של בני עליה משנת קנ״א שימשו ומשמשים לנו דוגמה למופת והערצה.

הרב שמעון בר צמח דוראן

ועל זה סמכנו לעשות מעשה בעצמינו ליטול פרס מהצבור להתמנות רב ודיין עליהם ולא נתגנו היתר בעצמינו אלא אחר שנשאנו ונתננו בזה כמו שכתבנו בקונטריס ארוך שיש לנו וראו אותו גדולי הדור הזקנים ואמרו ישר ויישר. וכן ראינו היתר זה נהוג אצל הגדולים אשר לפנינו חסידים ואנשי מעשה הגאונים ורבנים אשר צפרנם עבה מכרסינו וידוע הוא כי תכלית תשמישנו לפני החכמים לא היה כדי לישב בראש כי נכסים היו לנו ומלאכת הרפואה למדנו אשר החכמה ההיא תחיה בעליה דרך כבוד בארץ אדום. אבל בעון הדור נגזר שמד בכל אותן ארצות והיתה לנו נפשנו לשלל והנחנו כל נכסינו שם והניצול בידינו נתננו אותו לעכו״ם כדי שיעמוד טעמנו בידינו ולא נבא לידי אונס. ודי לנו בזה פתח היתר במה שנהגנו בו כדי שתהיה תורתינו אומנותינו ויום ולילה לא נשבות. ואלו היתה מלאכת הרפואה מספקת בארץ הזאת אשר נשתקענו בה לא באנו לידי מדה זו אבל היא גרועה מאד ולשוב לארץ אדום לא רצינו מפני בלבול אותן מקומות ובכל יום נתחדשו שם גזירות ושמד ומאן דנכית ליה חיויא חבלא מדחיל ליה כמו שהזכירו במדר׳ רות ובמדרש חזית.

(מגן אבות, להרשב״ץ, ניו-יורק תש׳׳ו)

הזמן טלטלנו טלטלה גבר מעבר אל עבר והתהלכנו מנוי אל גוי וממלכה אל עם אחר אומות מתחלפות הלשונות, ודתיהם שונות, ומקהילות ארץ אדום אשר בהם גדלנו בנעורנו פסקו הישיבות כי נדדו ואינם מפני חרבות ובקהלות ארצות ישמעאל אשר אליהם נסחפנו מפני עול הגלות ותקפה…

(הקדמת הר׳ הרשב׳׳ץ לספרו יבין שמועה, ליוורנו תק׳׳ד)

רבי שלמה אלעמי

להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרי אמת לשולחיך, וכל הקורא באגרת הזאת אל ישים אשם נפשי בדברי… אבל כתבתי זה על המבוכה אשר הייתי נבוך זה כ״ד שנים כי כלתה אלינו הרעה בשנת הקנ״א לאמר מה זאת עשה אלהים לנו בכל דור ודור להכחידנו, לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו … אל תשמח ישראל אל גיל בעמים … ונגעה אלינו בדורנו התלאה, וקראת אותנו הרעה, באחרית הימים בגלילות קשטילייא לארכה ולרחבה ובמלכות קטלוניא בשנת הקנ״א אשר נשמדו כמה קהלות קטנות עם גדולות ואחרי כן בשתים ועשרים שנה, הנשארים בקשטיליא היו למשל ולשנינה…

(ר' שלמה אלעמי, אגרת מוסר, קושטא, של״ג לערך)

רבי שלמה אל עמי ז״ל מחכמי ספרד מבני גירוש ספרד דשנת קנ״א הלוך ונדוד נתיישב בתוגרמא ממנו יש ״אגרת המוסר״ תוכחה נמרצה בו מבאר סיבות הגירוש שבא מגיאות העשירים אינם מכבדים התורה חכמים, ומרבים מחלוקת וכו׳ ונדפס אגרת זה פעמים רבים.

אגרת הרב חסדאי קרשקש-פרעות וגירוש קנ"א -1391

אגרת הרב חסדאי קרשקשגירוש קנא

ז. אם אמרתי אספרה לכם רובי התלאות אשר מצאונו ישתוממו רעיוניכם. האמנם אערוך לפניכם שלחן הרעה מעוטרת ראש ולענה בקצרה. הדברים כהויתן להשביעכם מרורות ולענות ולהשקותכם מיין עצבוננו. ובעבור אחשוב כבר הוגד לכם הדבר אכתוב אותו בתכלית הקצור על הסדר וזה (ה)חלי.

יום ר״ח תמוז קנ׳׳א המר והנמהר דרך ה׳ קשתות האויב על קהלת סיבליה רבתי עם שהיו בה כמו ששה או שבעה אלפים בעלי בתים, הציתו באש שעריה והרגו בה עם רב, אך רובם המירו; ומהם מכרו לישמעאלים מהטף ומהנשים. והיו מסלות היהודים יושבים בדד, ורבים מתו על קדושת השם ורבים חללו ברית קודש.

משם יצא האש ותאכל כל ארזי הלבנון, העיר הקדושה קהלת קורטובה. גם שם המירו רבים ותהי לחורבה.

וביום צרה ותוכחה יום שהוכפלו בו הצרות, י״ז תמוז, חמת ה׳ נתכה על עיר הקודש אשר משם תצא תורה ודבר ה', היא קהלת טוליטולה. ויהרגו במגדש ה׳ כהן ונביא. שמה קדשו את השם ברבים רבניה – הם זרע הכשר והנבחר, זרע הרב ר׳ אשר זצ״ל, הם ובניהם ותלמידיהם. גם שם המירו רבים לא יכלו לעמוד על נפשם.

על שלש אלה רגזה ארץ. מלבד קהלות אחרות סביבותיהן בא מספרם כמו שבעים עיר. ובכל זאת אנחנו פה על משבר והיה לנו הלילה והיום למשמר. ויהי בשביעי לחדש אב בלע ה׳ ולא חמל בקהלת וולינציה; היו בה כמו אלף בעלי בתים, והיו המתים בקדושת השם כמו מאתים וחמשים אנשים, והנשארים הרה נסו ונמלטו מעטים ורובם המירו.

משם פשט הנגע בקהלות מיורקה העדינה לחוף ימים ישכון. יום ר׳׳ח אלול באו בה פריצים ויחללוה, בזזוה ושללוה ועזבוה כמצודה שאין בה דגים. ומתו בקדוש השם כמו שלש מאות נפשות וכמו שמונה מאות נמלטו במגדל המלך והנשארים המירו.

יום שבת אחריו שפך ה׳ כאש חמתו, נאר מקדשו וחלל נזר תורתו היא קהלת ברצלונה, אשר הבקעה ביום ההוא ובא מספר ההרוגים כמו מאתים וחמשים נפשות. וכל יתר הקהל נסו אל המגדל ושם נמלטו. והאויבים בזזו כל מסילות היהודים והציתו אש בקצתם. ויד מנהיג המדינה לא היה במעל, אך התאוה להצילם בכל יכלתו. ויכלכלו שם היהודים בלחם ובמים ויאזרו לעשות שפטים באנשים הפושעים. אזי קם שאון דלת העם והמון רב על נכבדי המדינה וילחמו עם היהודים אשר במגדל עם קשתות ובלסטראות ויכום ויכתום שמה במגדל.

רבים קדשו הי, בתוכם בני יחידי, חתן, שה תמים העליתיו לעולה. אצדיק עלי הדין ואתנחם לטוב חלקו ולנעימת גורלו. ומהם רבים ששחטו עצמם ומהם הפילו עצמם מהמגדל ולא הגיעו לחצי המגדל עד שנעשו אברים אברים וקצתם יצאו משם וקדשו את השם ברחוב וכל השאר המירו, רק מעטים היו שנמלטו בערי הסגנים, נער יכתבם. אך הם מהנכבדים וברוב עוונותינו אין היום בברצלונה איש בשם ישראל יכונה. וכן בעיר לירידה מתו רבים והשאר המירו ושנמלטו היו רק מעטים.

בעיר גירונדה, אשר שם תורה וענוה במקום אחד, קדשו ה׳ ברבים הרבנים, לא המירו בה כי אם מועטים ורוב הקהל נמלטו בבתי העירונים והם היו במגדל.

סוף דבר: במלכות וולינציה לא נשאר יהודי זולתי במקום אחד הנקרא מורבידרו. ובמחוז קטלוניה לא נשאר יהודי זולתי בערי הסגנים והפחות שלא שלחו יד בהם בכל המקומות. אנחנו פה היום בכל מדינות ארגון אין פרץ ואין צוחה. בחמלת ה׳ עלינו הותיר שריד בכל מקומות אלו אחר ההשתדלות הנמרצת והפזור הרב מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו. ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים נשואות עד שיחננו וירפאנו ממכאובנו ואל יתן למוט רגלינו כן יהי רצון אמן.

אני הגבר ראה עני בשבט עברתי חסדאי בר אברהם בר חסדאי בר יהודה קרשקש הכותב פה יום עשרים לחודש מרחשון שנת חמשת אלפים וקנ״ב ליצירה.

שבט יהודה, הנובר תרט׳׳ו.

האיגרת משופעת באזכורים מקראיים, בייחוד ממגילת איכה .קרשקש רואה עצמו כירמיהו המבכה את החורבן " אני הגבר ראה עני בשבט עברתו ". הקהילות היהודיות הספרדיות- בייחוד טולדו וברצלונה – משולות לירושלים שנחברה בידי אלוהים – דרך ה' קשתות האויב – בילע ה' ולא חמל – שפך ה' כאש חמתו, ניאור מקדשו

גירוש קנ"א-א. ר. אליהו רפאל מרציאנו ואחרים

 

רבי פרופיט דוראןגירוש קנא

… ואחרי כן בצרפת ובאשכנז כאשר התעצלו מעסק המקרא … והיו הגירושין והגזרות והשמדים המפורסמים ועתה בזמנינו נתפשט החולי בספרד לסבה שנזכרה גם כן… וכי חטאו בתורת ה׳ ובדברי הנבואה שנמשלו למים שפך עליהם כמים עברתו ומי יודע אם הצלת קהלות אראגון אשר הם העיקר שנמלט מגלות ספרד היתה לרוב שקידתם על התפילה ולקום בלילי אשמורות להתחנן לה׳ בתחנונים ….

… ונאספת אל עמך מכאב לב ומשבר רוח מפני הרעה המיוחדת והצרה הגדולה כמוה לא נהיית אשר ראו עיניך חרבן ושוד קהלות קשטיליא וקטלוניא אשר היתה מדרגתם באומה כמדרגת האיברים הראשיים לשאר איברי הגוף… ואומר אני שרמז בזה לחלק מזרע אברהם הנאנס לבטול תורתו בנגלה ואשר עברה עליו גזירת השמדין… הן אשר עברה עליהם גזירת השמד ונשברו ונוקשו ונלכדו הן הכותב ידו לה׳ ובשם ישראל יכנה…

ר׳ יצחק המכונה פרופיט דוראן, מעשה אפד, וינה תרכ״ה.

קינה על גזירות שנת קנ״א

שמעו כל עמים תוגתי

כי גדלה וגם אנחתי;

לזאת עיני בדמעתי

 ארוה ותדר שנתי.

 

שמעו נהרות וימים

וגבעות והרים רמים;

אבכה בין אפר ופחמים,

 אתאבל לילות וימים.

 

שמעו ארץ ושמים,

ואבכה בכי אגלים

על שממות רבותים –

מיום צאתי מירושלים.

 

בפרט יללה רבה נהיה

בשנת הקנ״א בשאיה;

 כי נחרב קהל אישביליה

וקהלות רבות בקשטיליה.

 

וקהלות כל אנדלוס,

ובפרובינציה רע נחוץ,

ובקטלוניה היה לבוז,

 וארגון עמם אחוז.

 

יהודה ועם ישראל,

סורו מן יצר מתגאל –

ואולי יחנן האל

וישלח לכם הגואל.

 

בן דוד יבוא לקהלם,

יבנה מקדש אל ואולם;

שם ישבחוהו כלם:

ברוך שאמר והיה העולם.

 

(ספר שבט יהודה, הנובר תרט״ו)

גירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו ואחרים

רבי אברהם זכותגירוש קנא

בשנת קנ״א שמת המלך היה שמד גדול ובטוליטולה נהרג ר׳ יהודה בן הרא״ש ור׳ יצחק בן שושן ואחרים, ובשביליא ולירדא, וברצלונא ומיורקא שקמו על היהודים והרגום בחרב ולקחו את בניהם ונשיהם והוליכום למכור על הים הויסקיאנוש והמירו דתם יותר מד׳ אלפים יהודים ונתנו סימן אל קנא, כי קבלנו שלקחו הגויות בביתם עד שמתעברות והיו בניהם גוים והם עצמם הרגו לאבותיהם, ואע״פ שהיו בניהם צדיקים אנחנו ערבים זה לזה כ׳׳ש בדבר זמה מי שמקרב ומתחתן לע״ז הש״י מקנא קנאתו וצדיק י״י ואין מי יאמר לו מה תעשה.

ואז באו לאלגזייר ולוהראן ולבוגייא ולתונס מזה השמד, ור׳ מיימון בר סעדיה נגאר בא לקונסטנטין ובא החכם ר׳ יצחק פרפת בר ששת והר׳ שמעון בר צמח דוראן בשנת קנ״א עקב שהרביצו ושהרבו תורה בישראל ועשו שו״ת וספרים רבים ובפרט ר' שמעון דוראן הגדיל לעשות ס׳ מגן אבות בשנת קפ״ה שהראה שם כחו מה שהיה יודע בכל החכמות ובכל התלמוד ופירש לאיוב קראו אוהב משפט ופירוש לאזהרות הכל י״ד ספרים והתשב״ץ שהם ג׳ ספרי ר״ל תשובות שמעון בן צמח ופסקי׳ לגמרות ודרשות, ופירוש לכל התורה ופיוטים. ובנו ר׳ שלמה עשה תיקון סופרים ספר נכבד. ,ומלחמת מצוה.

ר׳ אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, לונדון 1857, עמי 225.

ובי שלמה בן וירגא

שנת חמשת אלפים וקנ״א לפרט היו גזרות כוללות ברוב ספרד(בקהלות) היותר גדולות בחכמה ובמנין, כי קמו גויי הארצות פתאם עליהם להרוג ולשלול שלל ולבוז בז אם לא יצאו מכלל הדת. ורבים מהשרידים עמדו על נפשם ודתם וקבלו עליהם לעמוד על כל מה שיגזרו עליהם (וקיימו) תורת אמת במקומה והדרה, ונהרגו רבים על קדושת השם. וכן היה במלכות ארגון, וולנסיה, מיורקה, ברצלונה, לירידה. ובאותם מקומות מקצת מהם יצאו מכלל הדת מרוב המצוקות והאימות כי נלאו מאד. ועם כל זה נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב.

וכל אותם האנוסים שמו פניהם לבקש דרך להציל את נפשם וגזרו עליהם גלות ללכת מגוי אל גוי בארצות אויביהם עד ימצאו מקום בטוח לשמור תורתם – וה׳ עזרם. אבל אותם שהלכו לארצות הערב עברו בדרכי מדבר. לא יכילנו ספר כמו שכתבו הם לקרוביהם הנשארים בארצם. ובפרט כי אנשי הכפרים היו קמים עליהם באמור שהם הולכים לשמור את דתם, והיו אוסרים אותם בשלשלאות עד יודע הדבר למלך. ומקצתם היו נצולים בתת יגיעם וממונם לרודפים אותם, ומקצתם מתוקף הצרות היו אומרים: נתנה ראש ונשובה כי כבר יעדנו אל אמת – ואבדתם בגויים ואכלה אתכם ארץ אויביכם. (סי׳ כ״ז)

בשנת מאה וחמישיס (ואחת) לאלף הששי בספרד בימי המלך דון אנריקו בהיותו נער קמו עמים רבים להוציא את ישראל מכלל הדת והציקום והכום מכה רבה ועצומה לא נשמעה כמותה. ביום שירדו ישראל לשערי העמים, ומרוב הצרות וחיסורים יצאו עם רב מספרד מכלל דת משה רבנו, ובפרט קהל גדול שביליה רובם המירו את כבודם, וקהל קורדובה וקהל איסיגה וכל אנדלוסיה וערים גדולות אחרות, וכן מדריד וליישקט ואוקנה, ועיר גואיטי וקאשטיל מנרים ומוניוס וטוריגוש ובאשקלונה – לא נמלט איש. וכן בשאר קהלות עברו עליהם צרות אשר אסור להעלותם על ספר מפני שמחרידות הלב מאד, ומשם והלאה מרעה על רעה יצאו. (סי׳ מ"ח).

ר׳ שלמה אבן וירגא, ספר שבט יהודה, הנובר תרט׳׳ו.

רבי אליהו קפשאלי

ובשנת קנ״א קנאו השרים קנאה גדולה ביהודי הנ״ל וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מוקשי שתו לו סלה…

בעת ההיא כשל עוזר ונפל עזור, ויבז המלך בעיניו לשלוח יד בדון שמואל לבדו וימלא חמה חמת מלך מלכי מות, מי יאמר אליו מה תעשה. ויצא דבר מלכות מלפניו להשתמד כל היהודים אשר תחת כל מלכותו ואם אין א׳ דתם למות.

ודתא נפקת ויהודאי מתקטלין, ויהרגו רבים לאין מספר על קדושת שם אלהינו, ורבי׳ נשתמדו בעל כרחם שלא בטובתם ורבים נמלטו, כי עד הימים ההם לא היתה כל ספרד תחת מלך אחד וכל היכול למלט עצמו הרי זה משובח. ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד כי רבים נאנסו, כי ראו עליהם חרב חדה ותער הגלבי' ולא חלו בם ידים ויחליפו בגדיהם, למשפחותם בגויהם. ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט.

ר׳ אליהו קפשאלי, סדר אליהו זוטא, י״א, פרק נ״ה, ירושלים תשל׳׳ו.

גירוש שנת קנ״א – אליהו רפאל מרציאנו

גירוש שנת קנ״אגירוש קנא

השתלשלות הפרעות שהתחוללו בספרד בשנת 1391 ידועה לנו ממקורות מעטים בלבד, ובספרי הרב יצחק אברבנאל יש שתיקה מוחלטת על מאורעות קנ״א, כך, אנו מגששים באפלה לדעת אם בשנת קנ״א גורשו יהודים מספרד או לאו?

הרב שלמה אלעמי הוא מקור ראשון הרומז על גירוש יהודים בשנת קנ״א וז״ל: אם תתבונן לא תראה בנו איש נכנע לאבדן מלכותנו ואבדן החכמה והסתלקות הנבואה … ואין משתומם להוריד עדיו מעליו חרפת התורה והרג חכמיה אשר ראו עיניו ושמעו אזניו ואין לתמורת קהילותינו ואבדן מולדתנו, אש השמד מלהטת סביבותם … בעבר אחד היהודים האומללים נתונים לעם אחר הרוגים גרושים ושלולים ובעבר אחד סמוך לו בני העורים והחרשים אוכלים בשמחה ..-אגרת מוסר לר'שלמה אלעמי, קושטא, של"ג לערך – הרב מתכוון לגירושים הקטנים של שנת קנ״א ושנת קע״ב וכאמור (לעיל בדברי המבוא), הרב ראה בשנת קנ״א שנת הגירוש הרוחני המלאה של יהודי ספרד.

באלג'יריא שם התיישבו מגורשי קנ״א או צאצאיהם קיבל ענין גירושם של יהודי קנ״א ביטוי חד וברור וכך כתב הרב אברהם אבי זמרה זצ״ל: אמר אברהם בכמה׳׳ר א״א ה״ר מאיר אבי זמרה ז״ל כשאירע הגירוש המר בספרד … והיתה שם בגראנטה משפחה קוראים לה בני גבישון .- משפחת גבידון ישבה בעיר תלמסאן אחרי שנת רנ"ב, לפני כן היו מתושבי העיר גרנדה בספרד לשם הגיעו אחרי מאורעות שנת קנ"א, עיין סדר החכמים וקורות הימים.

 ואפילו שום אחד לא המיר דתו כמו משפחות האחרים ועיקר גירושם היה משבילייה מהגירוש של שנת אל קנ״א ונוקם ה׳ ומשם באו לגראנטה …

ייב יעקב גבישון מדגיש את גירוש היהודים בשנת קנ״א וז״ל: … ואני אירע לי שם מקרה יאודיענו לכתר דע אדוני כי מלאכתנו ומלאכת אבותינו הרפואה מקודם הגרוש של שנת אל קנ׳׳א ונוקם אפילו בהיותנו בעיר אדום ומהגרוש באנו לספרד, ובבא גירוש ספרד של שנת גרי״ם יצאנו לתלמסאן..

חכמי אלג׳יר, במאה השמונה עשרה, החזיקו בדעה זו וז״ל:… מורנו הרב הגדול מוהר׳׳ר שמעון בר צמח זצ״ל וענין גלגולי סבותיו עד שבא לכלל ישוב זה גלוי וידוע כי הרב ז"ל הלך הלוך ונסוע מארץ מולדתו ברצלונה מפני חמת אימת הגירוש אשר התחיל בשנת אל קנ״א ולא ערב לבו להעתיק דירתו משער לשער, במחנה … ובזמן מועט נקבצו באו לו קהל גדול מבני הגירוש…

וכן כתבו חכמי תוניס וז״ל:… אח להרע כלבא סבו״ע צר ואויב אח לא פדה יפדה איש ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות שוא בציעוריהם גוזרים גזרה ויגרש החצץ בחצי גדוד שלמי צבור שלומי אמוני ישראל וירדו חיים … הן בעוון בקרב הימים גורשו ממצרים .

 דור דעה כולם אנשים של צורה אתייא תוך תוך תרי אסקריטאין דדהבא ראשון הוא אסקולוסטיבא דאורייתא הא׳ ריב׳׳ש זיע״א ואשר על ידו השני סנקדרון הרשב״ץ זיע׳׳א ..

הרב החיד״א בהזכירו את הרשב״ץ כתב: … בשנת קנ״א בא לאלגזייר כי בורח הוא מספרד מהגרוש ..

ההיסטוריון ססיל רות סובר גם הוא שהיה גירוש בשנת קנ״א וז״ל: …פראנד מרטינס נעשה מיד בעל שררה במדינה, הוא לא היה מלומד גדול, אבל נתפרסם בשל תקיפותו הרבה ונודע כשונאם המושבע של היהודים. שתים עשרה שנה קודם שעלה לגדולה היה מטיף נגדם בכנסיות והיה משתדל להשיג את גירושם מערי המדינה..

בתעודות ומסמכים ספרדים הקשורים למאורעות קנ״א נמצא כתוב על דרישת הכומר פררנדו מרטינז לגרש יהודים, אז מלך ספרד התערב וניסה להרחיק את הכומר, ובמכתב ששלח לכומר הידוע לשמצה כתב המלך: … ועוד היית עושה ומצווה בפקודתך ובפקודת פקידים אחרים. שלחת להזהיר תחת כפיית עונש של חרם למועצות של אלקלע של סיביליה שלא יסכימו שהיהודים ישבו בניהם …, ובמכתב נוסף כתב המלך והזהיר את הכומר:… ועוד אנו מצווים לך שלא תתכוון להגן ולא תתערב לאסור על הנוצרים או להזהירם שלא יסכימו שהיהודים יגורו איתם …

מתעודות אלה שפירסם פרופ׳ חיים ביינארט, עולה שהכומר מרטינז תבע מקהל חסידיו להרחיק ולגרש יהודים, ואף איים להטיל חרם הכנסיה על הנוצרים אשר לא ימלאו אחר דרישותיו. נכונים הם דבריו של ההסטוריון ססיל רות אודות גירוש היהודים בשנת קנ״א. אנשי הדת ואחריהם בני העם הפשוט דרשו גירוש היהודים, ולעת עתה המלך אמנם הגן על נתיניו היהודים.

הרב אליהו קפשאלי יודע לספר על גירושים רבים שבוצעו נגד יהודים בספרד עוד לפני הגירוש הכולל והגדול של שנת רנ״ב וז״ל: ויהי אחרי אשר כבשו האדומים את ספרד מידי הישמעאלים… וירצעו וירוצצו את בני ישראל וגזרו עליהם כמה שמדות וכמה גירושים … ויגרשו את היהודים מהסתפח בכמה מדינות … כי לא היה מולך על כל ספרד מלך א׳ או ב׳ כי אם ז׳ מלכים וכשהיה מלך זה מגרשם היו הולכים עם המלך אשר נראה להם ולאחר ימים היה חוזר המלך המגרש ומקבלם והיו שבים לעריהם … ובאופן זה לא היה מעולם גרוש כולל בספרד…

יהודי שנת קנ״א נמלטו מספרד עם תחושה שהם כבר לא רצויים יותר בספרד והם מגורשים לכל דבר וכבר הזכרנו מקורות ספרדים המצביעים על דרישת אנשי הדת לגרש יהודים, כן, יש להניח שבפרוץ המאורעות היו יהודים בעלי ראיה חדה ובעלי תבונה אשר ידעו, שהכומרים והמומרים, יעמידו את קהילות ישראל בסכנה מתמדת, התביעה לשמד תלך ותגבר, לכן, החליטו יהודים ״לגרש עצמם״ מספרד. ״הגרוש העצמי״ נתפס אצל חכמי ספרד כגרוש לכל דבר. גם ביציאת מצרים נאמר: כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה (שמות י״ב), ואנחנו מזכירים אך ורק יציאת מצרים ולא גרוש מצרים!

תגובת יהודי ספרד למאורעות שנת קנ״א – 1391- אליהו רפאל מרציאנו

תגובת יהודי ספרד למאורעות שנת קנ״א – 1391גירוש קנא

עם התפשטות האיסלאם לארצות מערב הים התיכון התנהלו מאבקי דמים בין המוסלמים והנוצרים, מאבקים שפגעו בקהילות ישראל הן בנפש והן ברכוש. על סבל היהודים בספרד רמז ר׳ יהודה הלוי:… פלשתים נאספים ואדומים שוסים אלה ברכב ואלה בסוסים … צוררים נלחמים כפריצי חיות, אלופי אליפז עם אילי נביות, ונבהלו ביניהם צעירי השיות…ו).

פלשתים נאספים / ר' יהודה הלוי

 

פלשתים נאספים / ואדומים שוסים,

אלה ברכב / ואלה בסוסים ­–

ואנחנו שמך / למגדל עז נשים:

הפלה חסדיך, /  מושיע חוסים!

 

חוסים הבטחתם / יום אשר יסרתם,

כי אז לא מאסתם / ועתה לא נעלתם.

נושאי על קמים / ומוראם וחתם

מדברים על לבם / אנשי מלחמתם:

רבים אשר את‑ / נו מאשר אותם –

רחמיך רבים / כמים לים מכסים.

 

צוררים נלחמים / כפריצי חיות,

אלופי אליפז / עם אילי נביות –

ונבהלו ביניהם / צעירי השיות

ואיך ישלם עדר / ינהגוהו אריות?

הלא בפלאי מעשים, / בגבורות ונסים!

 

נתנום עוניהם / בידי מעניהם,

ואין להם מעשים / לבד ברית קדמוניהם

ולשאת עת צרה / לאל את‑עיניהם,

כעיני העבדים / אל יד אדוניהם –

דלים ונמאסים / בידי שרי מסים.

 

הקיום היהודי הסתגל לעול הכפול לא רק על אדמת ספרד אלא גם על אדמת הבלקאן, או צפון אפריקה. הנוצרים נלחמו במוסלמים בצפון יבשת אפריקה ועדות, לתלאות היהודים שם, מצוייה בכתבי הרב וידאל צרפתי, מחכמי פאס במאה השש עשרה:

…ומשנאינו שסו למו(תהילים פרק מ״ד): עושים עצמם מריבים זה עם זה ודוחפים זה עם זה ומפילים עצמם על הישראלי כדי להרע לו.״2).

בספרד השלטון הלך ונשמט מידי המוסלמים ועבר בהדרגה לידי הנוצרים, והיהודים העוברים מרשות לרשות משלמים מחיר כבד. בתקופה הראשונה לריקונקוויסטה, במאה השתים עשרה, נראו כבר עקבותיה הראשונות של המכה העתידה לנחות על עדת ישראל. בספרד, בתקופה ההיא, קמו רבנים וערערו בקולי קולות על כתבי הרמב״ם …הצעקה הייתה על ספר מורה נבוכים, אך גם על יד החזקה), ומתוך כעס ומריבה, הגיעו שתי המחנות, חסידי הרמב״ם ומתנגדיו, לבירור בפני ערכאות הגוים. הסכסוך פרץ החוצה. הנוצרים נתנו דעתם על כך ומאז גדלה התערבותם בבעיות הקהילות. ברכה מזה לא תצמח לישראל.

בימים ההם התחזקה, משום מה, מדת ההלשנה ופגעה באחדות הקהילה וגרמה לשיבוש נוסף בקשרי היהודים והנוצרים. פרשת מאסרם של חכמי ישראל בברצלונה תעיד על כך. בברצלונה נעלם לחם המיועד לטכס דתי נוצרי.

הנוצרים האשימו את היהודים בחילול וגניבת הלחם. בימי המתח והחרדה הוטחו האשמות הדדיות בין יהודים, ובלהט הויכוח השתרבבו שמות גדולי ישראל לפרשה. הרב יצחק בר ששת (הריב״ש) התייחס לפרשה וכתב: …כי זה קרוב לחמשה חדשים קמו אנשים בני בליעל מקרבנו והעלילו הרב הגדול רבנו נסים נ״ר וששה נכבדים מן הקהל ובתוכם החכם דון חסדאי נייר ואני ואחי ומסרו אותנו למלכות ועדיין אנחנו נתונים בערבון על לא חמס ישיב להם גמול ה׳ כמעשה ידיהם…4).

הרב שמעון בר צמח (הרשב״ץ) ראה בסכסוכים הפנימיים בתוך מחנה ישראל גורם מרכזי למאורעות הדמים של שנת קנ״א, וכתב: …הלא ידעתם כי סבת חרבן הקהלה הקדומה (לפני שנת קנ״א) אשר היתה במקומכם, היתה מפני המחלוקת, עד אשר פגעה מדת הדין בהם והשליכתם אל ארץ אחרת כיום הזה…5).

הרב שלמה אלעמי בן הדור ההוא, מצא בלבוי יצר הקנאה והשנאה סיבה להדרדרות במצב היהודים ולסערת שנת קנ״א … ויקנאו איש באחיו ואיש ברעהו לדבר עליו לפני המלכים והסגנים סרה … איש ברעהו יהתלו, בעזותם מפרסמים עצמם את קלונם… גם הנה אמת נכון הדבר כי רוב הגזרות והצרות אשר נתחדשו עלינו היו בסיבת פריצי עמנו…6)

פרשת הוצאתו להורג של המוכס היהודי יוסף פיגון השפיעה קשות על הקשרים בין יהודים ונוצרים. יהודים בעיר סיביליה הסתכסכו עם יוסף פיגון, וראו בו יהודי בוגד בעמו וגם איש ריב ומדון. לאחר מכן באו לחצר המלך והלשינו על פיגון ואמרו שהוא מועל בתפקידו הרם. מתנגדי פיגון באו לידי החלטה וסיכמו להוציאו להורג.

גירוש קנ"א-א. ר. מרציאנו ואחרים

גירוש קנא

בינתיים מלך קשטיליה מת. אויבי נפשו של המוכס אשר היו מבאי חצר המלך שכנעו יורש־כתר, הצעיר לימים, להסכים בכתב על מתן רשות לעשות ביהודי ״בוגד״ כטוב בעיניהם. הם קבלו הרשיון וביצעו גזר דין מוות נגד המוכס היהודי. הנוצרים אשר הוקירו מאד את פיגון העריכו תרומתו לקופת הממלכה, זעמו על המעשה הנפשע ותבעו שלילת הסמכות מהיהודים לדון דיני נפשות.

פרראנד מרטינז, כומר בסיביליה ניצל פרשת יוסף פיגון על מנת להשמיץ ולהוקיע את היהודים. ראשי הקהל תבעו הכומר לדין אך הוא לא נרתע, אדרבה, המשיך בהתקפותיו ותבע מאנשיו לפגוע ביהודים וברכושם וגם לגרשם. המלך התערב אישית בפרשה ודרש מהכומר להפסיק מסע השסוי והשנאה, אך מרטינז נשאר בשלו. מלכה הצעיר של קשטיליה מת וימי רפיון השלטון והסדר הצבורי באו, הכומר ניצל החלל הריק בשלטון והגביר התקפותיו על היהודים. דברי הבלע והשנאה מאז פרשת פיגון, הכעירו האווירה בסיביליה נגד היהודים בסיביליה, ובחודש תמוז של שנת קנ״א-1391, נאם הכומר בפני המון אדם, חירף וגידף תורת ישראל ודרש להתנפל על שכונת היהודים.

אספסוף פרוע וזועם מצוייד בכלי משחית הגיע לשכונת היהודים ובפיו קריאה איומה: על היהודים להתנצר או למות. יהודים מבוהלים סגרו שערי השכונה וחיפשו מחבואים, נשמעו זעקות נקם מצדם של הנוצרים צמאי הדם, או אז נפרצו השערים והמהומה החלה. בימי הפוגרום בסיביליה, נרצחו מאות יהודים ויש אומרים אלפים, וכך תיאר המצב רב חסדאי קרשקש אשר חי בימי המאורעות בצפון ספרד וז״ל: ״יום ר״ח תמוז קנ״א המר והנמהר דרך ה׳ לשתות האויב על קהילת סיביליה רבתי עם שהיו בה כמו ששה או שבעת אלפים בעלי בתים הציתו באש שעריה והרגו בה עם רב אך רובם המירו ומהם מכרו לישמעאלים מהטף ומהנשים יהיו מסילות היהודים יושבים בצד ורבים מתו על קדושת ה׳ ורבים חללו ברית קודש״! …ד).

מאורעות סיביליה התפשטו לעשרות קהילות בספרד, קהילות רבות נפגעו ונזוקו בצורה חמורה ברכוש בנפש וברוח.

אד הגיבו היהודים בימי המאורעות?

ברוב המקומות לא גילו היהודים התנגדות פעילה להגנתם, אימת ההתנפלות גרמה לבהלה בקרב האומללים אשר לא היו מאורגנים לשום מאבק. אך נמצאו יהודים, ככל שידם השיגה להשיב מלחמה, כגון בברצלונה, ועל מה שהתרחש שם, כתב הרב הסדאי קרשקש: …יום שבת אחריו שפך ה׳ כאש חמתו… היא קהילת ברצלונה אשר הובקעה ביום ההוא … וכל יתר הקהל נסו אל המגדל ושם נמלטו… אזי קם שאון דלת העם והמון רבה על נכבדי המדינה וילחמו עב היהודים אשר במגדל עם קשתות ובלסטראות…).

מאבק דומה לזה של ברצלונה התנהל בעיר ואלאנסיה: …ובואלאנסיה היושבת לחוף ים התיכון… ויאמרו להתפרץ אל רובע היהודים … כולם חמושים בכלי משחית … ויהי כאשר עמדו היהודים על נפשם ובתגרה נפל חלל אחד הנערים … ואף כי נמצאו בין האחרונים (היהודים) אנשי חיל אשר עמדו על נפשם וילחמו בחזקה ויכו איש אישו…).

נמצאו גם יהודים אשר הגיבו בדרך ההתאבדות או שפגעו למוות בבני ביתם וקרוביהם).

אלפי הנרצחים או הנהרגים תוך כדי מאבק והגנה על חייהם קידשו שם שמים בפרהסיא ומצות קידוש ה׳ התקיימה במלוא משמעותה והדרה על ידם, זאת, גם בקהילת סיביליה אשר הרב שם טוב בן שם טוב לא חשך שבטו עליה צויינה באגרת הרב חסדאי קרשקש כקהילה שם ״רבים מתו על קדושת השם״!…).

הרב שלמה בן וירגא מציין"בשנת חמשת אלפים וק״ן…). היו גזרות כוללות בספרד כי קמו גויי הארץ פתאום עליהם להרג ולשלול שלל ולבוז אם לא יצאו מכלל הדת ורבים מהשרידים עמדו על נפשם ודתם וקבלו עליהם לעמוד על כל מה שיגזרו עליהם ותורת אמת במקומה והדרה ונהרגו רבים על קדושת השם…).

משנת קנ״א ואילך נמצאו בספרד אלפי יהודים אשר עלו על המוקד וקיימו להלכה ולמעשה מצוות ונקדשתי בתוך בני ישראל …).

מאידך רבים, מתוך יאוש ובהלה, ונגד רצונם, נאלצו להשתמד, ונראו כמשומדים, ברחובות, אך, בביתם ובחדרי חדרים שמרו אמונים לתורת משה. בתוך קהל האנוסים חלק קטן חלל ברית קודש והתנצר מלב ומנפש, אך הרוב חיכה לימי רגיעה בכדי לפשוט מעליו בגדי השמד והתועבה וכדברי הר׳ ש. בן וירגא ״וכל אותם האנוסים שמו פניהם לבקש דרך להציל את נפשם וגזרו עליהם גלות ללכת מגוי אל גוי בארצות אויביהם עד ימצאו מקום בטוח לשמור תורתם והי עזרם …).

מתוך סערת שנת קנ׳׳א שרדו יהודים רבים "אשר נמלטו להרים ולשדות …), או מצאו מקומות מסתור ע״י מתן שוחד בקרבת מפקדים ושליטים מקומיים ..), ומיד אחרי שוך הפרעות, שוקמו קהילות ישראל בספרד אחרי שנת קנ׳׳א, וכדברי ספר עמק הבכא …וישב חרון, אפם מעל הנשארים בחמלת ה׳ עליהם, וישבו בארץ ויפרו וירבו מאד..).

תוצאות גזירות קנ״א – אליהו רפאל מרציאנו

תוצאות גזירות קנ״אגירוש קנא

השלכות רבות טובות ומועילות לכלל ישראל היו לגזירות קנ״א והראשונה בהם היתה עלייתם לארץ של יהודים רבים, אשר עמדו בנסיון השמד של שנת קנ״א, וגם אנוסים, (הרב עובדיה מברטנורא פגש בירושלים בעלי תשובה מהאנוסים).

הרשב״ץ מברך, תוך שמחה וצהלה, את ר׳ יצחק נפוסי העולה לארץ ישראל: ״.לפיכך אנחנו חייבים ההלל לגמור, לפתוח פי בשבח בנגון ושיר מזמור … בצאתך משעיר בצעדך… בהר צבי קודש עול הזמן לפרוק … תאמר אמור עלץ לבי… ואתה הגביר תזכה… וראית בשביה מלך ויפיו וצבי עדיו עני ורוכב על חמור… ירושלים נוה שאנן…ו).

הכמיהה העמוקה לעבודת ה' שנבעה מתוך הדיכוי הנוצרי דחפה יהודים לחפש ארצות המקיימות חופש הדת, והריב״ש מעיד שהיו יהודים שהפליגו ב״ארחות ימים" ו״הרחיקו נדוד לקצות הארץ מהם לקצה המזרח ומהם לקצה המערב למלט נפשם מיד שאול לעבוד את ה׳״.הביטוי ״קצה המזרח״ רומז לארץ ישראל והארצות הסמוכות לה.

הגולים מספרד אחרי שנת קנ״א ראו ביישוב ארץ ישראל אמצעי להטהר מתועבות הגויים ומחטאי העבר, כפי שציין זאת הרשב״ץ בתשובה לשאלת אחד העולים: … מכל זה תתברר שאלתכם כי מי שהוא בעל תשובה ומתחרט מעוונות שבידו ורוצה לעלות לא״י עם היות שהתשובה היא מכפרת, העליה לארץ ישראל היא מוספת לו זכות ומצילתו מן החטא כל ימיו…2).

זרם האנוסים הנוהרים אל חיק אומתם ואדמתם, יצר אז מעין תנועה של חוזרים בתשובה, וכך התייחסו אליהם גדולי ישראל, אחרי גירוש רנ״ב: …ואלה הם מעשים בכל יום ובכל מקום בפני הגדולים שכל האנוסים הבאים לשוב בתשובה אין אנו מצריכים אותם כי אם מילה…3).

בעלי תשובה מספרד, ראו, כאמור, בארץ ישראל מקוה טהרה אחד גדול, ומאז, חזרה הארץ לתודעתם של יהודי ספרד. משפחת כהן שולל אשר נמלטה לאלג׳יריא אחרי שנת קנ״א, זכתה לכך שבניה עלו לארץ והיו לנגידי קהל קדוש ירושלים.

גבורתם הנפשית של האנוסים, העושים עצמם הפקר על מנת לזכות באורח חיים יהודי מלא, מסמלת, גם היא, דרגת קידוש השם של יהדות ספרד.״4).

יהודים המשיכו לברוח מספרד ומפורטוגל ועזבו ביתם וקברות אבותם, עלו על ספינות אשר ספק יגיעו ליעדם ספק לא יגיעו. לעתים קרובות נתקלה הספינה בשודדי ים אשר מכרו את היהודי כעבד, ולעתים קרובות רב החובל הנוצרי שדד את היהודי והשליך אותו לים. על רקע זה ניתן להבין מעט מעוז רוחם של יהודי ספרד מול אויב עמלקי המנהל נגדם מלחמת חרמה.

מול רוח טהרה של יהודים אמיצים שררה גם רוח נכאים ויאוש, ועל רפיון ידים כתוצאה מגזרת השמד כתב הרב א. קפשאלי: …בעת ההיא כשל עוזר ונפל עזור …ומאז מתו רוב חכמי ספר־ ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט … ויעזבו את התורה בקרן זוית נאנחה וגלמודה … וטבעו בטיט היון ובדברי היוני עשו כונים למלאכת שמים.״5).

יהודים רבים החלו להתרחק מקיום מצוות, והרשב״ץ מציין אחת מהם וז״ל: …גם ראיתי שערוריה בבחורי חמד הבאים מאצלכם שהם כולם קצוצי פאה … הורגלו בזה עד שהותר להם הדבר …6).

והיו אשר נטשו מנהגים עתיקים, והריב״ש מספר על מנהג משלוח סבלונות לארוסה, ההולך ונעלם אחרי שנת קנ״א, וז״ל: …ואף אם זה מנהגם הנה בעוונות, כבר נתבטל המנהג ההוא בשעת השמד …7).

הרב שלמה אלעמי, מזהיר בני דורו מללכת בדרך המיואשים המחפשים דרכים להקל מעליהם שמירת מצוות וז״ל: …ושוב לך מאחריהם … המשכילים הנכשלים המקילים בדברי תורה ובדברי חכמים מזלזלים… זאת ועוד אחרת להוסיף אשמה קצת חכמי האחרונים הערימו סוד לחדש פני התורה התמימה ולהסבירה בסברות יוניות בדניות חתיות וילבישוה בגדי יוניות … ויקומו לחקור באמרותיה ולשקול מצותיה במאזני שכלם הנקל…8).

והוא מציין גם: אל תשמח ישראל אל גיל בעמים… ותחת השחתת פאת זקנינו ופאת ראשינו, נגזר עלינו לגדל שיער ראשינו וזקנינו כאבלים …9).

הרב חיים גאגין מפאס מתרעם על הקולות הרבות שחידשו רבני ספרד בין שנות קנ״א ורנ״ב, וז״ל: … על ענין הטרפות בענין הנפיחה בריאה… עד שהתושבים בראותם לחכמי המגורשים וטבחיהם שהתחילו בכאן להקל נטו אחריהם וקיימו עמי בעצו ישראל ומקלו יגיד לו ונתנו היתר בדבר שהיה אסור להם ולאבותיהם ממי קדם … ואומר מה שאירע שמחרבן שנת קנ״א וגזרות ושמדות של שנת קע״ב … בכמה מקומות בקשטיליא עמדו ובקשו עלות וסבות להפיל חומות ולפרוץ גדרות ותפסו הקולות וסמכו על ר״ת…10)

דרך הקולא בה החלו ללכת יהודים רבים בספרד, לא נראתה לרשב״ץ אשר עוד ממקומו באלג׳יר ראה אותה והזכיר ליהודי ספרד שעליהם להשתמש, בדרך, שאותה הציעו חז״ל, וזאת, עד שיעבור זעם וז״ל: …אחר שאתם במקום שאין מניחים אתכם לדון בדיני ממונות ותורתכם היא קצרה קיימו אותה כראוי…11).

רעיון זה של קיום ״תורה קצרה״, חזר בגלגול חדש בספרו של הרב אברהם סבע, ממגורשי שנת רנ״ב וז״ל :…והענין הזה כמו שכתבתי שהתורה הגיעה לסוף הצרות והגזרות שעתידין לגזור על ישראל להעבירם על דת ושלא יעסקו בתורה כמו שקרה בגירוש פורטוגל שגזרו שלא ידרשו ברבים ושלא ילמדו לתינוקות… עד שכמעט נשתכחה תורה מישראל… ולא נשאר להם אלא שילמדו שמע ישראל וידעו איך ה׳ אחד ושראוי לאהבו ולמסור נפשו על קדושתו ולכן נתן ה׳ לישראל לאותם זמנים פרשה קצרה של שמע ישראל שהיא כלל כל התורה… ואם יבואו בני בליעל להדיחו מעל השם שילמד לו למסור נפשו למות על קדושת השם …12).

תורה קצרה, פרשה קצרה, תפילה קצרה, אלה פתרונות שחכמי ישראל הציעו כאשר יהודים נמצאים בשעת משבר רוחני.

יהדות ספרד ידעה ימי שלווה ובטחון ופריחה, היא היא אשר הניחה לנו ירושה עצומה ואדירה והנחילה לעם ישראל ספרי יסוד בשטחי הדקדוק, והשירה העברית, ההלכה והשאלות ותשובות, במחשבת ישראל ותורת הסוד כגון גילויו של ספר הזוהר בספרד והרי השפעת ספר קדוש זה על חייו הרוחניים ותרבותיים של עמנו, היתה אדירה! ויהדות זו נאלצת להסתפק בתורה קצרה!

מגורשי שנת קנ״א: יחוסם ומעלתם-אליהו רפאל מרציאנו

 

מגורשי שנת קנ״א: יחוסם ומעלתםגירוש קנא

בשנת קנ״א-1391 פקדה קהילות ישראל שרשרת מאורעות אשר זעזעה ופגעה ביסודות הבנין היהודי בספרד. נמצאו יהודים, זקופי קומה אשר הסיקו מסקנה נכונה ופינו עצמם מהבנין הרעוע. נוכח הגזרה האיומה של השמד, קמו יהודים, בעלי שאר רוח, ובראשם הרב יצחק בר ששת והרב שמעון בר צמח ונטשו את ספרד, ובכך קיימו את הפסוק: על כן לא נירא בהמיר ארץ תהילים מ״ו).

בעיצומם של המאורעות ידעו והבינו שעתיד היהודים בספרד מוטל בספק, ובין המרת דת משה לבין המרת ארץ אדום הם בחרו לעצמם הדרך הקשה לכאורה ועזבו ארץ השמד. מול היאוש והבהלה גילו הגולים מדה גדושה של רוח טהרה ומסירות נפש עילאית והלכו אל הבלתי נודע וכך הם כתבו דף מזהיר בספר קורות הימים של עם ישראל. זו מעלתם של פליטי שנת קנ״א.

עם שוך סערת הפוגרומים והגזירות, נראו הקהילות בספרד חצויות לשתיים: מכאן יהודים שומרי אמונים לתורת ישראל משם יהודים מהלכים על שתי הסעיפים הם האנוסים.

גזירת השמד יצרה קרעים ומתחים חריפים בתוך מחנה האנוסים עצמו ואין לך משפחת אנוסים דלא היתה שסועה נפשית מעצם קבלת ההמרה, ואם לא די בכך, נוצר גם מתח בין האנוסים לבין אחיהם אשר עמדו בנסיון ההמרה.

הריב׳׳ש והרשב״ץ היו הראשונים לתבוע מאחיהם לצאת מארץ השמד, והרי סכנת ההמרה מרחפת על ראשי היהודים וסופה של קהילת מיורקה יוכיח כדברי הרשב״ץ וז״ל: הלא ידעתם כי סבת חרבן הקהילה הקדומה אשר היתה במקומכם היתה מפני המחלוקת … והיום אשר ברחמי שמים נתישבתם אתם במקומם למה לא תקחו מוסר לאמר זאת הארץ אוכלת יושביה היא, ולא תוכל להכיל בעלי המחלוקת ותקיא אותם כאשר קאה את הקהל אשר לפנינו… אחלי אחינו בית ישראל הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם וכל אחד מכם יוכיח את עצמו וישבור את ליבו הזונה וידבר שלום לכל עמו… אחר שכתבתי זה לא שמעו לקולי ותוך ימים מעטים פגעה בהם מדת הדין ונשתמדו כולם בשביל המחלוקת… (תשב״ץ, י״ג, ס״י רכז). יהודי קנ״א ראו את התהליך המסוכן שנוצר בספרד, והסיקו המסקנה היחידה הנכונה, ונמלטו ״ספרד.

המתח הנפשי דתי בו היו שרויים היהודים בספרד, אחרי הגזירות, דחף יהודים להצטייד בתעודה המאשרת שלא נס ריחם ולא פג טעמם ועמדו בנסיון ההמרה, הרשב״ץ מעיד על עצמו ועל בני ביתו שלא נכשלו בעוון ההמרה וז״ל: …אבל בעוון הדור נגזר שמד בכל אותן ארצות והיתה לנו נפשנו לשלל והנחנו כל נכסינו שם והניצול בידנו נתנו אותו לעכו״ם כדי שיעמוד טעמנו בידינו ולא נבוא לידי אונס…

 

לעומת זאת רבנו הריב״ש רומז בעדינות על נסיונו, הוא, בימים טרופים וקשים שעברו עליו בימי הגזרות עד שנמלט לאלג׳יר וז״ל: …ומה שאמרת שיש בידך כתב שרצו הקהל לעשות תקנה בענין זה ושמחיתי בידם אני אגיד לך דברים כהויתן הנה פלוני שם מגמתו תכף בואו להיות ראש וקצין על הקהל וישם על לבו לגרש אותי מן העיר והתחיל לקנטר אותי כי ראה הקהל מחשיבים אותי ומאמינים בי אף בעסקי הקהל ותמיד היה מחרף אותי בגודל לבב כאשר היה משפטו במיורקה כל הימים לבזות חכמי העיר ולהלעיג עליהם והרבה פעמים נתקבצו גדולי הקהל וה"ר אשתרוק נ״ע בתוכם לנדותו על בזיונותיו וחרופיו ואני הייתי מונע הדבר ואומר להם שאח שעבר עלינו מה שעבר אין לנו להתנהג בשררה זו אבל ראוי לנו לתת גוינו למכים ולחיינו למורטים ואולי נוכל כפרה …

השאלה הנשאלת היא למה רומז הריב׳׳ש בנכונותו לקבל יסורים, ועל מה הוא מבקש הכפרה? האם הרב רומז על משהו אישי שעבר עליו בזמן הגזרות?

המים הזדונים, מי השמד, הרטיבו רבים וטובים, וזמן רב אחרי גירוש רנ״ב שומעים אנו על מתחים וסכסוכים בין יחידים או בין קהלים סביב ענין ההמרה: מי עמד בנסיון השמד ומי לא? משפחות רבות טענו לכתר העמידה בנסיון ההמרה כגון משפחת גבישון … והיתה שם משפחה שקורין לה בני גבישון… כולם מתו על קידוש ה' ואפילו שום אחד מהם לא המיר דתו … והגדנו להם על ענין המשפחה המקודשת ..

הרב יעקב חאגיז מדגיש שבני משפחתו הם:… מזרע המלוכה גלות ירושלים והם יצאו ראשונה לעיר גדולה פיס … משפחת חאגיז הזדרזה לעזוב את ספרד בשנת רנ״ב, ואת זאת מדגישים יהודי רנ׳׳ב לאמור מי, בימי הגירוש, הזדרז לצאת ראשון, ומי התמהמה !

זאת היא מעלתם וגדולתם של יהודי קנ״א, אשר מאה שנה קודם שנת רנ׳׳ב, ברחו מספרד על מנת לעבוד את ה׳ בארצות ישמעאל בלי פחד, זה סוד התהילה האופפת קהילות גולי שנת קנ״א, אשר קבעו דירתם בערי אלג׳יריא ומרוקו. על כגון אלה שר נביא ישראל: הברכים אשר לא כרעו לבעל והפה אשר לא נשק לו!

תולדות יחס היהודים לספרד ולפורטוגאל במקורות ישראל-אליהו רפאל מרציאנו

תולדות יחס היהודים לספרד ולפורטוגאל במקורות ישראלגירוש קנא

שבחי ספרד

תקופת ״תור הזהב״ של היהודים בספרד התחילה בימי חסדאי אבן שפרוט והסתיימה במאה הארבע עשרה לקראת שנת קנ״א – 1391.

איש מורם מעם זה ביסס יסודות חכמת התורה בספרד, וזירז את בני עמו לעסוק בתורה ובמדע. רבי יהודה אלחריזי הקדיש לאיש התורה והחסד המקנא לעמו ולתורתו פזמון תהילה וז״ל:… ויהי בשנת ארבעת אלפים ושבע מאות ליצירה צלחה על בני ספרד במאה השביעית רוח עצה וגבורה ושפה ברורה … בימים ההם זרח בספרד שמש התהלה הוא הנשיא הגדול רבי יצחק הספרדי בן חסדאי… כי הריק לכל שואליו ברכה עד בלי די ובימיו המון גלי החכמות ויגרשו מימיהם גביש וראמות ונצבו נחליהם כחומות … כי הנשיא ההוא החיה בטללי חסדיו מתי הסכלות ומשך בעבות נדבותיו לבות בני הגלות והעביר קול מי לה׳ אלי, וכל מחסורו עלי, ויאספו אליו כל גאון וכל רב מארצות אדום וערב, ממזרח וממערב, וערך שלחן חסדיו לפניהם, ויתקבצו אליו חכמי הדור מאורי באורי נגוהים לערוך מערכת חכמה לפני דורש אלהים וימלא אותם רוח אלהים… ומן העת ההיא פרצו החכמות בספרד פרץ, ומאלה נפצה כל ארץ…

באוירה זו עתידים לצמוח ולפרוח ענקי הרוח בספרד היהודית. המשורר גם הקדיש שיר ושבח לספרד אשר עלה בידה לגדל פירות גינוסר משובחים שריח עדין נוטף מהם עד היום … ספרד היתה תאוה לעינים ואורה כשמש בחצי השמים ורוקח עפרה מור אפים … ואוירה חיי נשמות, ואדמתה מבחר אדמות, והיא זוהר הנפשים, שמחת אלהים ואנשים, ופרחי גניה ככוכבי שחקים, וארצה חבצלת השרון שושנת העמקים …

רבי יהודה הלוי כתב בעקיפין דברים בשבחה של ספרד:… לבי במזרח ואנכי בסוף מערב, איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב… יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד…

הרמב״ן בכבודו ובעצמו לא נמנע מלהזכיר מצבם הטוב של היהודים בספרד: … אבל אחרי היותנו בגלות בארצות אויבנו ולא נתקללו מעשה ידינו ולא אלפינו ועשתרות צאנינו ולא כרמינו וזיתינו אשר נזרע בשדה אבל אנחנו בארצות, כשאר העמים יושבי הארץ או בטוב מהם. ר׳ אברהם מטרוטייאל זוכר לשבח:… המלך דון אלונשו הטוב .., גם ר׳ אליהו קפשאלי כתב:… ויהי בימי מלך ספרד ר״י דו״ן פו״לו התנשאו היהודים מאד מאד וינשאם וינטלם כל ימי עולם ונתן להם עשר ידות במעלה ובגדולה מיתר מלכי ספרד אשר לפניו…

 

לעג ובוז לספרד ולפורטוגאל

תקופת תור הזהב באה לסיומה במאה הארבע עשרה והסימנים לכך היו האשמות הנוצרים נגד היהודים כגון פרשת הרעלת הבארות, פרשת ילדים נוצרים הנשחטים כביכול ע״י יהודי לקראת חג הפסח, וכן קנאת הנוצרים ביהודי החצר. גזירות קנ״א הראו בעליל את סופה של תקופת פז בדברי ימי ישראל.

האוירה היתה עכורה מאד ערב המשבר של שנת קנ״א-1391. זעם ההמונים פרץ החוצה ושטף קהילות ספרד. הפרעות שהחלו בטבח יהודי סיביליה התפשטו לקהילות רבות, ואם לא בהתקפות הדמים, עוד נתבעו האומללים להמיר את דתם. או אז עמד ברה שמעון בר צמח בראש אחת הקבוצות ו׳׳גירשו״ עצמם מספרד, ואת שנת מאורעות סיביליה ציין הרשב״ץ בפסוק: (מואב סיר רחצי) ״על אדום" אשליך נעלי …, ובכך רמז הרב לבוז שהוא רוחש לאדומים הספרדים. הגזירה השחצנית לשמד יותר מהתקפות הדמים היא היא שגרמה לשינוי החד בהתייחסות היהודים לספרד ולעמה.

בימי השמד הנורא חיבר יהודי ושמו פרופיט דוראן אגרת ״אל תהי כאבותיך״ … ובה הוא משחק ולועג לחבר שהשתמד ואגב כך שם דוראן ללעג את עיקרי הדת הנוצרית. ר׳ יוסף גרשון ממגורשי שנת רנ״ב מספר לנו שהספרדים התחננו בפני יהודים רבים להתנצר ובתמורה ישארו בספרד ולא יגורשו, אך בקשת הגויים נדחתה:… ואעפ״כ שהיו נותנים ממון רב לכל היהודים בספרד, כדי שיאמינו באמונת יש״ו בוז היינו מבזים אותם …

יהודי ספרד ידעו מי לחץ על פרנאנדו לבצע פקודת הגירוש, ומי הוא זה שהכריע הכף, ועל כן הלעג לאיזבל המלכה הוא חריף מאד במקורות יהודי ספרד. בכתבי המקובל ר׳ אברהם הלוי נמצא תיאור של לעג וקלס אודות איזבל:… אומר שם כי בשנת רל״ה לאלף הששי תקום בספרד דובה מלאה עינים ואמר זה על המלכה הרשעה … וידוע הוא שבשנת רל׳׳ה מלכה בספרד איזביל הרשעה והיא שעשתה את כל הרעות האלה והמשך המ״ה שנה היו משנת רמ״ה שאז התחילו הצרות והחבלים העיקריים שבאותה השנה גרשה הדובה את ישראל מכל אנדאלוס…

הרב אליהו קפשאלי מהתל במלך פורטוגאל:… ובשנת הרנ״ז נגף ה׳ את דון יואן מלך פורטוגאל וימת בקוצר ימים … בעונו אשר הריע לעשות ליהודים, ובנים לא היו לו, וקבורת חמור נקבר ולא כקבורת מלכים…, ועל מלך ספרד כתב הרב: …ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם מלך ספרד מלך טפש היה …

הרב אברהם מטרוטייאל … מכנה כמה מלכים בספרד בשם היראנדו ובקהילות המגורשים במרוקו ואלג׳יריא, עשו מהראנדו מלת גנאי לבן בליעל ואדם המלסטם את הבריות … הרשב״ץ, בעל אופי מתון וטבע נוח, מתייחס ליהודים הבודדים השבים לספרד, בבוז גדול וז״ל: …ונשאר לתקן ענין החוזרים מכאן על עקב בשתם ככלב שב על קיאו…

ספרד וגירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו-ספרד מקוללת

ספרד מקוללת

הרב קפשאלי קלל בית המלך:… לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם ולא מלך … ולא זכר כי היהודים המליכוהו וגדלוהו ורבוהו, השיב רעה תחת טובה, על כן לא תמוש רעה מביתו… וישב ה׳ עליו את אונו ואת חרונו וזעפו וקצפו…

ברוח זה שרדה אימרה שגורה בפי יהודי הגירוש במרוקו ובאלג׳יריא עד היום: ״צפאנייא לכאלייא״ או ספרד החרבה! (ועיין מה שכתב הרב יוסף משאש, בהקדמה לספרו זובח תודה (חשומ״ד) על העיר מאלאגה).

מדוכים מריבוי הפגיעות והעינויים התפללו המגורשים לנקמה באויב המתנכל להם, והרב יצחק אברבנאל לא שכח להתפלל לה׳:… כי ה׳ יריב ריבו וינקום נקמתו מאויבים מנהו… הרב קפשאלי יודע לספר על הרב אברבנאל:… ויכתוב החכם דון יצחק אברבנאל כתב אחד לאיזביל המלכה וידבר אליה קשות ולא חלק כבוד למלכות יען אשר הערה למות נפשו ואת מורדים נמנה. ויסדר לתת הכתב למלכה והוא נס לנפשו כי ידע כי בן מות הוא כי אמר שהשי״ת יקח נקמת

היהודים ממנה ומביתה … והזכיר לה כל אותם שהרעו לישראל מעולם ואחריתם עדי אובד …

פרשן התורה הגדול הרב אברהם סבע כתב:… ולכן שמתי לבי ועיני לראות מה זה כי בזאת הפרשה בתחלתה כתוב עשו הוא אדום ובסופה כתוב על ג״ב עשו הוא אדום … ועלה בידי זהב סגור ומזוקק שבעתים בהבטחת גאולתנו ובהשפלת עשו שונאינו… אבל מלכות אדום כמו שעלו שלא כמנהג העולם: מעשו הוא אדום לאלופים ומאלופים למלכים וממלכים חזרו לאחור לאלופים וחזרו כבראשונה עשו הוא אדום כן תהיה מפלתם כאומרו משם אורידך מאותה מעלה וזו נחמה גדולה לישראל שנראה שאע״פ שהמלכות הרשעה עומדת במעלות עד לשמים אנו מובטחים שיפלו ולא יוכלו קום וירדו ראמים כמאמר ז״ל אל תקרי ראמים אלא רומיים …

גם ר' מנשה בן ישראל בטוח בנקמת ה׳:… ונקיתי דמם לא נקיתי בודאי לא ישכח ולא ינקה הקב׳ה את דם ישראל אשר שפכו האומות, על לא חמס בכפיהם…

זכרון התלאות הנוראות שהיו מנת חלקם של המגורשים חיזק הרצון אצל הנועזים שבתוכם, לעשות נקמה באויב הנוצרי אם בדרך, חרם ציבורי יהודי על ארצות השמד ספרד ופורטוגאל, ואם בדרך אישית פרטית של יהודים אמיצים כגון שמואל פאלאץ המגורש מפורטוגאל, אשר התמנה לנציג מלך מרוקו במלכות הולאנד, שמואל פאלאץ פעל לחזק קשרי מרוקו והולאנד ולשיתוף פעולה ביניהם נגד האויב המשותף ספרד. על תרומת המגורשים לחיזוק עצמתה הכלכלית והצבאית של תורכיה שנתנה להם מקלט מספר שלמה רוזאניס: ועל הרוב, היהודים אשר אין זה זמן רב נגרשו מספרד ופורטוגאל ואשר לאסון הנוצרים למדו את התורכים מציאות כלי ומכונות מלחמה, איך יעשו כלי תותח, רובים, אבק לכלי תותח, וכן כלי מלחמה אחרים. ובזה האופן הם יסדו בתי דפוס … וזה יועיל להם מאד להתפתחותם ומסחרם … (דברי ישראל בתוגרמה, א', עני 64).

ספרד המקוללת נפגעה בכחה הכלכלי והצבאי וקרנה בעולם ירד לתחתיות ארץ וגורל דומה נחת גם על פורטוגאל. מאז ימי הגירוש וגילוי אמריקה החלה ספרד בניהול מלחמות בלתי פוסקות נגד מדינות מסביב לים התיכון ובמערב אירופה. הרפתקאות ספרד הסתיימו בתבוסת הצבא הספרדי ״המפואר״ מול חיל אירופה או מול החיל התורכי בצפון אפריקה. פורטוגאל והולאנד, ניתקו עצמן מעולה של ספרד: אז נוסדה מדינת הולאנד, ופורטוגאל השיגה מחדש את עצמאותה. באמצע המאה השבע עשרה היתה ירידתה של ספרד לעובדה מוגמרת. מצבם הכלכלי של ספרד וגם של פורטוגאל העצמאית הלך והדרדר עד שכלכלתם הירודה היתה למשל ולשנינה באירופה עד למאה העשרים.

ר׳ מנשה בן ישראל רואה בתבוסת צבאות פורטוגאל במרוקו מול צבאות המלך המוסלמי נקמת ה׳ וז״ל:… והמלך דון סיבאסטיאן נהרג עם כל שרי פורטוגאל במלחמת אפריקה (מרוקו) במקום אשר הושיב היהודים האומללים על שפת הים ועינה אותם ביסורים קשים שם נפל שדוד עם כל שריו במקום הרשע שמה המשפט כן יאבדו כל אויבי ה׳…והרב מציין ירידתה של ספרד:… וגם שאר מדינות שונאי ישראל נשפטו בדבר ובשאר צרות והמלך פארדינאנד האכזר ואשתו המלכה איזבל המרשעת מארץ ספרד שהיו שונאים ומתאכזרים עלינו יותר מכל שונאינו נראה מה עלתה להם, ומזמן ההוא והלאה נראה לעין כל מפלת ספרד,… ובכן נעקר ונשרש גזע וזרע מלך ספרד ….

הרב לא הסתיר אמונתו הגדולה בנקמת ה׳ בשמעו על כשלונות ואסונות ספרד, וז״ל:… ומה נאמר מגלות הגדול מאנשי ספרד גוי אכזרי זדים ארורים שממיתים בכל יום עניים תמימים זקנים ונערים ולא ישאו פנים לזקן ולנער לא יחונו אהה על רשעה כזאת אוי על אכזריות בלתי טבעית … על כן הם ממיתים אותם בכל מקום אשר דבר מלכות זדון הארורה מגיע … כן תפול מלכות אדום ותשרש … והמלך פארדינאנד האכזר ואשתו המלכה איזבל המרשעת מספרד שהיו שונאים ומתאכזרים עלינו יותר מכל שונאינו נראה מה עלתה להם … ומזמן ההוא והלאה נראה לעין כל מפלת ספרד…

ספרד וגירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו-ספרד מקוללת-עמ' 32-31

ספרד וגירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו-ספרד מקוללת- איסור על היהודים לדור בספרד ופורטוגאל

גירוש קנא

איסור על היהודים לדור בספרד ופורטוגאל

מול גזירת השמד האיומה, קמו יהודים עזי נפש וברחו מספרד, נטשו רכושם והיקר להם, הפליגו אל ארצות ישמעאל מסביב לים התיכון וכן לאיטליה. הריב״ש והרשב״ץ שיצאו עם הגולים בשנת קנ״א גזרו איסור על הישיבה בספרד מפני הסכנה הרוחנית האורבת לכלל ישראל שם. הריב״ש נחרץ בענין כתב:… לכן באלו האנוסים שעבר עליהם חרב השמד ועמדו ימים רבים בין עובדי כוכבים גוזרי השמד ולא מלטו נפשם אל ארץ אחרת שיעבדו ה' בלי פחד ראוי לחקור הרבה בענינם כי יש מהם שהיה יכולת בידם לצאת מן הארץ ההיא ולמלט נפשם מן השמד ולפי האמת כל שאפשר להם להציל עצמם חייבין להציל אף אם יעזבו ביניהם ובני ביתם שאהבת ה׳ ותורתו קודמת לכל….

 

ספרד נקראת אחרי קנ״א, ארץ השאול וההפיכה … , ואחרי שנת רנ״ב ארץ שעבוד הנפש … ::) או הארץ הארורה… .

 

חכמי ישראל עסקו בשאלת האנוסים מאות בשנים והזהירו והדגישו חומרת האיסור של שהיה בארץ השמד, וממכלול הדיונים במעמד האנוסים מתברר שהיתה להם התנגדות עזה לשהיית היהודים בארצות האלילות …).

 

מקור התנגדות הפוסקים מצויין באגרת השמד להרמב״ם: … והדעת שאני רוצה בה לי ולכל מבקש עצה שיצא מאלה המקומות וילך למקום … וכל זה אם לא יכופו אותו הכופרים לעשות מעשיהם שצריך האדם לצאת מביניהם אבל בשכופין אותו לעבור על אחת מן המצות אסור לעמוד באותו מקום אלא יצא ויניח כל אשר לו וילך ביום ובלילה … ולא יעמוד בשום פנים במקום השמד וכל העומד שם הרי הוא עובר ומחלל שם שמים והוא קרוב למזיד…).

 

הרב דוד הכהן, הפוסק הגדול מהאי קורפו חזר על עצת הרמב״ם: …כל אנוס שנאנס לעבוד ע״ז… ובידו לצאת מתחת ממשלתו של המושל הרשע ההוא וללכת תחת מושל לעבוד את בוראו אינו עושה הרי הוא עובד ע״ז במזיד…).

 

ולא רק על השהיה בספרד ובפורטוגאל הקפידו הפוסקים, אך גם על ארצות הנוצרים אשר אין להם מסורת של רדיפת יהודים יצא הקצף, כגון זה של הרב שמואל די מודינה:… ואחר שעינינו ראו ולא זר הקורות והצרות אשר הגיעו ליושבי איטליה מה׳ או ו׳ שנים ועד עתה הן משריפת התלמות הן מענין הדת ומדברים כיוצא באלה ודברים פרטיים אין צריך לזוכרם אין ספק שהמתעכב שם אינו ירא לנפשו ולתורתו שאל״כ איך יעמוד לבו תחזקנה ידיו ממי שראה השרפה אשר שרפו אויבי ה׳ ותורתו לעמוד במקום ההוא כי בכל איטליה היתה גזרה ולא עוד אלא שא״א ללמוד שם תורה אחר שאין בידם טובם הוא התלמוד והרי גדולה מזו אמרו דבכל מקום מוציאין ממקום שרובם גוים למקום שרובם ישראל על אחת כו׳ ממקום שרובם גוים אויבי ה׳…), הרב די מודינה אוסר על היהודים לקבוע דירה גם בארצות השפלה (כגון הולאנד) בנימוק:… שיותר גויים ומשומדים הם כשהם בפלאנדריש מכשהם בפורטוגאל ערלים ועוברים על דת …

 

על החרם לחזור לארצות השמד

חכמי ספרד התייחסו, בעקיפין, לרעיון החרם. הריב״ש איים בהטלת שמתא על יהודים אשר יגרמו לאחריהם לחזור לספרד וז״ל הריב״ש: … ויקר מקרה כי יום אחד הגיעה פה ספינה ממיורקה ובה מ״ה נפשות מאנוסי מיורקה ובלנסיאה וברצלונה והשר היה רוצה להכניסם בעיר…וזה פלוני (היהודי) היה מתאמץ שיעשו הקהל עם השר לבל יניחם לרדת למען ישובו למיורקה וימנעו הכל מלבא פה ואני בשמעי שקצת היהודים היו מתאוננים ומלינים על ביאת אלו לא יכלתי להתאפק ואמרתי בפני ארבעה או חמשה הנה השר וגם האלקאדי חפצים להכניסם ויהודים מונעים בשמתא יהיה בעולם הזה ובבא כל יהודי שיגרום שישובו אלו העניים למיורקה _).

 

הפרשה הסתיימה בטוב והיהודים אשר תכננו למנוע כניסת היהודים הפליטים לאלג׳יר נכנעו מול תגובתו החריפה והחמורה של הריב״ש הכרזת הריב״ש הרתיעה קהל שומעיו והוא הבהיר דעתו כלפי אלה אשר לא שמים לב לשובם של יהודים לספרד ולסכנה הטמונה בה וכלפי היהודים אשר יחליטו לשוב הם עצמם לספרד.

 

הרב יהושע צונצין מתורכיה מתרעם על יהודים שיצאו מפורטוגאל והלכו לארץ נוצרית לקבוע שם דירתם וז״ל: …. יהודים אלו אשר היו מקודם נוהגים בנימוסי הגוים בפורטוגאל ובאו לחסות תחת כנפי השכינה לנהוג דת משה ויהודית לא היה להם לקבוע דירה בארצות הגוים …הרב זועם על הנכשלים בצעד זה:… ואם הייתי מוצא מי שימנה עמי הייתי מחרים כל מי שנאנס בפורטוגאל וקבע דירתו תחת שררה … בארצות הגויים …

 

דעת הריב״ש והרב צונצין נחרצת, עד הטלת שמתא או חרם נגד יהודים אשר יכשלו בחזרה לארצות בם רודפים יהודים שומרי תורה ומצוות.

 

בסגנון דומה התנבא הרב משה מטראני, המבי״ט, והוא התבטא בלשון רכה, אך דעתו לא פחות תקיפה מזו של הריב׳׳ש והר״י צונצין. המבי״ט נשאל על יהודי שנולד באיטליה, אבל סבו נולד בספרד, לאיזה קהל חובה עליו להצטרף, לקהל האיטליאנים או לקהל הספרדים. קהל יוצאי איטליה טען שהאיש חייב להמנות בתוך קהלם, ומגורשי ספרד טענו שהוא שייך להם וחובה עליו לשלם חובותיו ולתרום מכספו לבית כנסת ולקהל המגורשים מספרד. הר׳ המבי״ט פסק שהדין עם קהל ספרד, ואחרי הנימוק, הרב הוסיף: … כי אין שם יהודי באראגון (ספרד) זה שבעים שנה ואנו בטוחים שלא יאהל עוד שם יהודי כי האל יתברך מקבץ נדחי ישראל בזמן קרוב .

 

ידועה היא המחלוקת בין הפוסקים האחרונים בדברי המבי״ט ולדוגמה נזכיר דעת הרב משולם ־אטה ז״ל וכן דעת יבדלח״ט הרב אליעזר וולדינברג.

 

הרב ראטה מבין מדברי המבי״ט שלא היתה הסכמה או חרם על אלה שיחזרו לספרד ומה שאומרים שמגורשי ספרד גזרו חרם שלא לשוב לספרד לא מצאתי זאת בשום ספר, ושמועה זו אין לה יסוד נאמן, אדרבה בשו״ת המבי״ט, א,, סי׳ ש״ז מוכח ההיפך…!

 

דעת הרב ראטה היא שלא היה חרם והוא מסתמך על דברי המבי״ט. הרב וולדינברג מוכיח ההיפך מדברי המבי״ט, וז״ל הרב: … ואסתעיין כעת מילתא בידן למצוא כמעט גילוי מלתא מפורשת על היות הסכמה לכך … בשו״ת מבי״ט ח״א, סי׳ ש״ז… ונדמה כי כל מעיין ישר מדי קראו דברים אלה של המבי״ט ירגיש מיד כי אכן מהסכמה כללית שלא לשוב עוד עד עולם לאראגון(ספרד) הוא המדובר כאן, כי הרי המבי״ט כותב בבירור ובפשטות על הידוע ״כי לעולם לא יבוא שום איטלייאנו וכו׳, ומאין ידעו על כך אם לא שקדמה כבר קבלה על כך, וכמו״כ מאין אנו בטוחים בהבטחות של המבי״ט ״שלא יאהל עוד שם יהודי״ אם לא שהחרימו על כך מקדמת דנא … אלא ודאי הדבר כנ״ל שהנימוק היסודי לידיעה ולביטחה שלא יאהל עוד יהודי שם הוא בגלל ההסכמה והחרם שהתקיים כבר בקשר לכך…).

 

המעיין היטב בלשון הרב המבי״ט ״ואנו בטוחים שלא יאהל עוד שם יהודי" ירגיש שהרב מתכוון בבטחון מלא על ענין ידוע מפורסם פחות או יותר ומקובל בין המגורשים.

 

לסיכום מצאנו מחלוקת בין האחרונים על יסוד מה המבי״ט כתב ״ואנו בטוחים שלא יאהל עוד שם יהודי״?

 

הרב משולם ראטה …) סובר שהמבי״ט על סמך בטחון ואמונה בה׳ אשר יקבץ במהרה נדחי עמו ישראל, לא יחזור אף יהודי לספרד ואין בדברי הרב מצפת שום רמז על חרם או הסכמה לא לשוב לספרד.

הרב וולדינברג סובר שדברי הרב המבי״ט מבוססים על הסכמה או חרם בתוקף בין יהודי ספרד בנוגע לשובם של יהודים לאי האיברי, ועל דעת כך, כתב הרב ״ואנו בטוחים שלא יאהל עוד שם יהודי?

 

אליבא דאמת, גם אם טענת הרב משולם ראטה היא מבוססת, עדיין לא יצאנו ידי חובת הרב המבי״ט, המאמין בבטחון גמור שיהודים לא ידרכו יותר על אדמת ספרד.

 

הרב יוסף הכהן נוקט לשון חריפה ביחס לספרד של השמד והגירוש, וז״ל: … מהיום ההוא והלאה רבו האנוסים בכל ארץ ספרד … וישבו היהודים במצודת אואיטי… ובמבצרים אחרים עד צאתם מן הארץ הארורה אשר אררה ה׳ … , והרב אליהו קפשאלי מחרף ומגדף את הספרדים … ותשב בת מלך ספרד אל בית אביה בנעוריה אורו ארור יושביה…

 

כותבי קורות עם ישראל הרב כהן והרב קפשאלי התבטאו כלפי ספרד בלשון של ארור, וגם הרמב״ם מביא מדברי חז״ל נימוק על איסור גידול החזיר וז״ל: ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהיזקם מרובה ומצוי …), משום כך, עלינו להבין מדוע התבטאו קדמונינו כלשון ארור בנוגע לספרד, והרי מאז שנת קנ״א יהודים חיו בספרד בצל הגזרות האיומות של הגירושים והשמד, האם זה לא נזק מרובה ושכיח?

 

חרב חיים גאגין, מהמגורשים היושבים בפאס, מספר על יהודים שחזרו, אחרי גרוש רנ״ב, לספרד וז"ל: … ושנת נד״ר פגעו בנו שתי משפטיו הרעים הדבר והרעב, עד שהרבה מישראל עברו ברית וחלפו חק וחזרו למלכות קשטילייא …), המעיין בסיפור דברי הפולמוס סביב היתר נפיחת הריאה, ימצא שבביטוי ״עברו ברית חלפו חק״…), מתכוון הרב המחבר לומר שהיו אנשים שזלזלו במנהג או עברו על הסכמה, היינו לא התייחסו למנהג או להסכמה הקובעת שאין לחזור לספרד! ואולי כוונת הרב לומר גם שהיו יהודים שקבלו עליהם דת הנצרות וחזרו לקשטיליה!

ספרד וגירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו-ספרד מקוללת- איסור על היהודים לדור בספרד ופורטוגאל

עמוד 37

ספרד וגירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו-ספרד מקוללת-החרמת ספרד

גירוש קנא

 

החרמת ספרד

נוסח של חרם אמנם לא הגיע לידנו, אך החרמת ספרד היתה לעובדה מוגמרת. הרב יצחק אברבנאל הוא הראשון המציין זאת: …ואף על פי שעתה אין בצרפת ולא בספרד איש אשר בשם ישראל יכונה….

הרב דוד הכהן, מקורפו, ציין את ההחרמה הזו וז״ל: …וא״כ אם לא יתן השכל בלבו לבא באלו המקומות לשוב בתשובה, לא ישוב אלא יעמוד בחזקת רשע אשר נשקף בו מקטנותו… ואין שם שום יהודי לדבר על לבו ולשבר יצרו הרע ליעדו לבוא באלו המקומות ולשוב בתשובה … .

הרב יעקב די בוטון משאלוניקי מספר על פורטוגאל ריקה מיהודים וז״ל:… אבל בכהאי גוונא דנידון דידן שאין שם יהודים אלא כולם גוים, והיהודים הם אנוסים, ולא יזכר שם ישראל אם יתנהגו ע״פ תורת משה אחת דתם להמית ….

הרב יוסף כהן, כתב:… ויצאו רבים מפורטוגאל בעת ההיא וילכו אל ארץ המזרח לעבוד את ה׳ אלהינו כבראשונה … מהיום ההוא והלאה לא נשאר בכל מלכויות ספרד איש אשר בשם ישראל יכונה…

לפי הרב אליהו קפשאלי פנה מלך ספרד ליהודים לחזור לארצו, והמגורשים דחו את ההצעה, וז״ל:… וכאשר מלך בזמנינו זה בן בתו של מלך שפאנייא העביר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר מי בכל עמו יהי אלהיו עמו בואו חסו בצילי ובמלכותי כיום עלותכם מירושלים ואכלו את חלב הארץ אפס לא שמעו אליו היהודים כי פרו ורבו בתוגרמה ומצאו מרגוע לנפשם …

 

במאות השש עשרה והשמונה עשרה, יש עדויות על הספרדים המטילים אימה על היהודים היושבים בצפון אפריקה, על כך כתב הרשב״ץ (השני) וז״ל:… מה יעשה הדיוט כמוני היום ״ צרות רבות הקיפוני… והעולה על כולנה פחד חיילות הנוצרים אשר חמתם שותה נפשי וחרב. כחשי עד שהוצרכתי לכתת נפשי מעיר לכפר… דע לך שלהבת הפחד והגלגול הזה…

הרב יהודה עייאש, רבה של אלג׳יר, מספר על הרגשת יהודי צפון אפריקה השומעים על התקפה׳ קרובה של חיל הספרדי, וז״ל:… והורו לי כמה צדדי סכנה יש ולא סכנת הפסד ממון בלבד כי אם סכנת נפשות … ובפרט אלו הספאניולים דהם צרים אכזרים כנודע ואף אם ננצל בדרך נס עדיין קרוב הוא ליפול ברשת השבי וקי״ל דשבי קשה מכולם …

ומתוך פיוט לפורים שני של שנת תקל״ה באלג׳יר שומעים על החרדה הגדולה של יהודי העיר מפני בואם של הספרדים:… חרדה גדולה מספרד נפלה עלינו, אשר דמה להלחם עלינו לתפשנו  … (ספר שבח תודה, דף קמ״ג ע״ב, הספר נמצא במכון בן צבי).

איבת חנם ציינה יחס ספרד הנוצרית ליהודים, ואיבה עמלקית זו לא נעלמה גם אחרי שהיהודי האחרון עזב את ספרד. הספרדים המשיכו לרדוף ולפגוע ביהודים בכל עת ובכל מקום בעולם. החרמת ספרד על ידי יהודים היתה מעין תשובה לשנאת חמס הספרדית, ומשום כך, אין נהירה יהודית לשם, וספרד לא עוררה התלהבות כלל.

 

התקרבות ספרד לעם היהודי

המהפכה הצרפתית של סוף המאה השמונה עשרה ובעקבותיה כניסתם של חיילי נפוליאון לספרד, וכן זיקת ספרד להון יהודי שברו עוקץ שנאת הספרדים. סימניה הראשונים של ההתקרבות נראו בראשית המאה השמונה עשרה כאשר ספרד התעלמה מהסכם, שהיא תבעה לחתום עם בריטניה, ובו סעיף האוסר על יהודים לדור בקביעות בגיבראלטאר, המושבה הבריטית בתוך שטח ספרד!…

בגיבראלטאר נוסדה, קהילה יהודית, כפי שנוסדה אז קהילה בעיר מאהון במיורקה! ביטול מוסד האינקויזיציה בפורטוגאל בשנת 1821 ובספרד בשנת 1835 היה שלב נוסף בדרך ההתקרבות של ספרד לעם היהודי. פורטוגאל לא התנגדה לבואם של יהודים רבים ממרוקו לתחומה, ובראשית המאה התשע עשרה נוסדו קהילות קטנות בליסבון, בפורטו, בפארו, ובעיירה סנט מיגיל. בשנת 1860 תקפה ספרד את מרוקו וכבשה העיר טיטוואן וסביבתה, כך עברה קהילה חשובה במרוקו לידי שלטון ספרדי. הקרבות לכיבוש טיטוואן הבריחו יהודים רבים לגיבראלטאר הקרובה, ועשרות משפחות מטיטוואן מצאו מקלט בעיר סיביליה. רוב הפליטים היהודים חזרו למרוקו מחשש פעילות המיסיון המצויה בכל פינה בספרד.

 

יהודי ליסבון, במכתב ששלחו לרב יצחק בן וואליד, רבה של טיטוואן, מציינים היחס הטוב של השלטונות לקהל היהודי, וז״ל:…. באנו במגילת ספר להודיע שזה ימים … נתוודענו… לרומם … לבנות בית כנסת משכנות לאביר יעקב כי ידוע הוא מיום אשר נגרשנו היהודים מערי פורטוגאל שה פזורה ישראל בכל התפוצות לתפ״ץ, ואח״כ התחילה המלכות יר״ה לקרב זרע יעקב ובאו היהודים ממזרח וממערב לגור בארץ … ובחמלת ה׳ עלנו, המלך יר״ה נתן לנו רשות וכח מספיק שיכולים לבנות בית כנסת …

יהודי מרוקו היו חלוצים בהתקרבות זו עם ספרד ופורטוגאל, הם יסדו זה למעלה משלוש מאות שנה קהילות קטנות בתוך שטח ספרד הנוצרית ופורטוגאל, ובימנו רוב המנין והבנין של הקהילות באי האיברי מקורם ממרוקו…

 

ראב׳׳ד קהילת דבדו עיר הכהנים ממגורשי שנת קנ״א, שלח בראשית מאה זו מכתב תודה לציר הספרדי אנגיל פולידו כאות הוקרה עבור פעילותו למען מגורשי ספרד, וז״ל:

 

פה מלילייה יע״א אך׳ טוב לחו׳ אלול המרו״ב ש׳ ורחמתי׳ לפ״ק.

לכבוד מעלת השר הדוכוס הנעלה והמרומם איקסילינטיסיתו סי׳ דון אנכיל פולידו מאדריד אחד ״מיושבי ראשונה במלכות האדירה והרוממה מלכות אספאנניא יר״ה ירום ויגביה כוכב מערכתה אמן. הוא שר החסד הדורש שלומות ומבקש טובות אחינו האומה הישראלים הספרדים החוסים בצל שאר הממלכות יר״ה תכון תפלתנו לפני אבינו מלכנו שבשמים שיאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ופעולו הטוב ישלם לו תשואות חן חן וזאת תשורת מנחתי לפני הדרת גדולתו הרוממה ממני אני הדל מורה צדק בעי׳׳ת דובדו יע״א אחת מערי מארוקו והיום מסתופף בצל מלכות האדירה החסידה מלכות אספאנייא יר״ה.

פה מלילייה יע״א החותם פה לכבודו בשמחה רבה הצעיר אברהם הכהן(סקלי).

האם המכתב סוגר מעגל האיבה בין צאצאי מגורשי סיביליה לבין ספרד? היש לראות בו סמל לסיום תקופת ההחרמה ההדדית? שש מאות שנה אחרי גזירות קנ״א אין אנו משוכנעים שעמי ספרד ופורטוגאל עשו מעשים של ממש על מנת לרצות עם ישראל.

 

ספרד וגירוש קנ"א-אליהו רפאל מרציאנו-ספרד מקוללת-החרמת ספרד

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר