ארכיון יומי: 19 באוגוסט 2017


تاجر السلطان نخبة الاقتصادية اليهودية في المغرب תאג'אר אל-סולטאן – עילית כלכלית יהודית במרוקו – מיכאל אביטבול

تاجر السلطانתאגר אל סולטאן

نخبة الاقتصادية اليهودية في المغرب

 תאג'אר אל-סולטאן – עילית כלכלית יהודית במרוקו – מיכאל אביטבול

שני האחים יעקב ואברהם קורקוס נפטרו הראשון בשנת 1878 והשני בשנת 1883. את תפקידיהם העביר לפי המסורת המלך מולאי אל חסן הראשון 1873 – 1894 לידי יורשיהם : לשני בניו של יעקב, דוד וחיים ולבניו של אברהם מאיר ואהרן.

אל צווירא נחלצה אז בקושי מאחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר שידעה מעודה ואשר פגע בצורה אנושה במסחר שלה ובמעמדה הבינלאומי. את מקומה בסחר החוץ של מרוקו מילאה יותר ויותר עיר הנמל החדשה, קזבלנקה ההופכת לאשנב העיקרי של הממלכה עם השחמת הכיבוש הצרפתי של מרוקו על ידי ספרד וצרפת בשנת 1912.

 

מכבת מספר 24

המלך מוחמד הרביעי מחדש את מינויים של האחים יעקב ואברהם קורקוס לתפקיד סוחרי המלך.

11.11.1862

الحمد للاه وحده

ولا حول ولا قوة الا بالله العلي العظيم

השבח לאל לבדו

אין חיל ואין כוח אלא באלוהים העליון, העצום

חותם המלך : מוחמד ן' עבד אלרחמאן, אלוהים ריבונו

جددنا بحول الله وقوته وشامل يمنه ومنته لمسكيه الذميين التاجرينالاخوين يعقوب

אנט מחדשים, בכוח האלוהים וחילו וברוב ברכתו וחסדו, לשני מחזיקי ( מסמך זה ), הסוחרים, הד'מים, שני אחים יעקב.

قرقوز واخيه ابراهيم حكم ما تضمنه ظهير سيدنا المقدس باللسه الذي بايديهما من كونها من احظي التجار

קורקוס ואחיו אברהם את תוקף תוכנו של הט'היר של אדוננו הקדוש (מוחמד ן' עבד אלרחמאן ן' הישאם ) לאלוהים המצוי בידיהם בדבר היותם נמנים על חשובי הסוחרים

واولاهم بشمول العنايه والاعتبار لانهما من خاصهم من المجتهدين في عمارة المرسى ونفع

הראויים להוקרה ולתשומת לב מלאה עבור מאמציהם למען פיתוח הנמל ( מוגאדור ) ולתועלת

بيت المال فهما من اجل ذلك موقوان محترمان بحرمة امثالهما من كبار التجار فلا يروع سرهما

אוצר המדינה. משום כך, הם נהנים מההוקרה ומהכבוד שהם מנת חלקם של עמיתיהם מקרב גדולי הסוחרים. בלי יעמוד איש בדרכם

ولا تطرف بمكروه ساحتهما وعلى الاوقف عليه من عمالنا وولات امرنا ان يعمل بمقتضاه ويقف عند

ובל יאונה להם כל רע בביצוע תפקידם, מושלינו ועושי דברינו הקוראים ( ט'היר ) זה, מצווים לפעול על פי המתחייב ממנו ולא לחרוג ממנו.

حده ولا يتعداه صدر به امرنا المعتز بالله تعالي في 18 من جمادي الاولي عام 1279

זה דבר הצו אשר תפארתו באלוהים, 18 ג'מארא אל-אולא שנת 1279

האנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

האנוסים-זהות כפולה ועליית המודרניות-ירמיהו יובל

בילדותי, כמו רבים מבני דורי בישראל, נחשפתי גם אני לסיפורים מרהאנוסים-ירמיהו יובלגשים ולרומנים על האנוסים. גם אני האמנתי שכל האנוסים קיימו חיים יהודיים בסתר, מתחת לאפה של האינקוויזיציה, היו חברים באחוות חשאיות ולא פעם נתנו את נפשם על אמונתם; ונוצריותם לא הייתה אלא מסכה שטחית, בשעה שבלבם ובנפשם הוסיפו להיות יהודים טהורים וזכי לבב. סופרים פופולריים והיסטוריונים כבדי ראש גם יחד תרמו לתמונה הרומנטית הזאת. אולי ביקשו להעצים את רגשי הלאומיות היהודית ולחזק את הגאווה הציונית.

לאחר בדיקה ביקורתית הגעתי למסקנה שאין רגליים לסברה שהאנוסים, אפילו אלה שקיימו בסתר כמה מנהגים יהודיים, נשארו יהודים נאמנים לחלוטין בתוככי לבם, ונהגו כנוצרים רק מן השפה ולחוץ. כאילו זהותו של אדם, בייחוד זהותו הדתית, היא מין מטבע זהב טהור, נקי מסיגים, שאפשר להסתירו בכספת שבלב ובחיים הפנימיים; או כאילו חייו של אדם יכולים להתחלק חלוקה חדה לשני חלקים, והחלק החיצוני אינו משפיע כלל על החלק הפנימי ואינו מושפע ממנו. התפיסה התמימה הזאת מקומה בעולם של שאיפות רומנטיות, אבל אינה עולה בקנה אחד עם הדינמיקה הפילוסופית והפסיכולוגית של הזהות האנושית.

תופעת האנוסים בספרד באה לעולם בעקבות שני גלים של המרות דת המוניות (1414-1391 ו־1492). למרות הצלחה כלכלית ומידה של חירות פוליטית הוטבע על האנוסים אות קין חברתי, והם נרדפו בידי האינקוויזיציה. הם היו ״האחר שבפנים״, משתייכים ואינם משתייכים בעת אחת; רוב היהודים דחו אותם בתור בוגדים ועריקים, ורוב הנוצרים הוותיקים ראו בהם יהודים וטענו שדמם אינו טהור. בגלל הבידוד החברתי החלקי הזה, ובייחוד בשל עירוב רעיונות ואורחות חיים נוצריים ויהודיים, לקו רבים מן האנוסים בזהות חצויה, בחוסר מנוח, בתסיסה חברתית ומרדנות דתית – ואלה היו למאפייניהם המעניינים ביותר.

ענייני הרציני באנוסים החל כשכתבתי על הפילוסופיה של ברוך(בנדיקטוס) שפינוזה. אין הוגה אחר בעת החדשה שהיה רדיקלי יותר משפינוזה בביקורתו על העולמות הרוחניים של היהדות והנצרות כאחד ובחריגה מן הדת ההיסטורית כולה. תהיתי איך הצליח הצעיר היהודי הזה לחולל מעלל אדיר שכזה. מה אפשר לו להתנתק באורח מוחלט כל כך מן המסורת התאיסטית שעמדה ביסוד העולם המערבי בימי הביניים ולהחליפה ב״פילוסופיה של אימננטיות״ רדיקלית (כמו שקראתי לה)[ אימננטיות- פנימי, מהותי, תוכי, כלול בתוך, טבוע בפנים ] , שהשפעתה ונוכחותה ניכרות בצמתים מכריעים של המחשבה המודרנית?

רמז מבטיח מצאתי בכתבי המלומד הגרמני קרל גבהארט, מראשי המהדירים של שפינוזה, ובעקבותיו בחנתי בתשומת לב את המאפיינים האנוסיים ברקעו ובשנותיו הראשונות של שפינוזה. בעזרת חומרים היסטוריים וטקסטואליים שחזרתי את ״הקשר האנוסי״ של שפינוזה – את הדפוסים האנוסיים החוזרים ונשנים בחייו ובמחשבתו. בעקבות המחקר הזה כיניתי את שפינוזה (בחלק א׳ של ספרי שפינוזה וכופרים אחרים) ״האנוס של התבונה״.

אבל למה לעצור בשפינוזה ? לא נדרש לי זמן רב לגלות שלסאגה המרתקת של האנוסים יש הסתעפויות אינטלקטואליות חשובות כשהן לעצמן, מעבר לאישיות כלשהי ולפרשה מסוימת. עם השנים צללתי אפוא לתוך נושא האנוסים בזכות עצמו. למזלי כבר נעשה בתחום הזה מחקר מסועף מאז מלחמת העולם השנייה(ראו פירוט בנספח), שרובו התמקד במחקרים פרטניים ומקומיים, ועכשיו עומדים לרשותנו מסמכים רבים גם בדפוס. עם השנים ייחדתי תקופות ממושכות לנושא המסעיר הזה, ונראה לי שתרומתי לו עשויה להיות מחקר אינטגרטיבי, שנועד לקהל רחב של אינטלקטואלים ומסופר מתוך זיקה לנושאים הפילוסופיים שהסיפור מעלה.

התוצאה היא חיבור היסטורי־פילוסופי ולא דווקא מחקר רגיל באחד מן התחומים המיוחדים. בחרתי בצורת הכתיבה הזאת (שכבר עשיתי בה שימוש בשפיכתה וכופרים אחרים, ואפשר למצוא אותה גם בכתביהם של רבים אחרים כגון ארנסט בלוך, הנס בלומנברג, חנה ארנדט, מישל פרקו, צ׳רלס טיילור, ז׳וליה קריסטבה ועוד), מפני שאני נמנה עם מי שסבורים שאין לנתק סוגיות פילוסופיות מן ההקשר הקיומי וההיסטורי שבתוכו נוצרו והבשילו. איני שותף לאמונתם האפלטונית של פילוסופים רבים מן האסכולה האנליטית, שרעיונות מתקיימים בתוך חלל לוגי טהור משלהם, ואפשר לעסוק בהם עיסוק פורה באמצעות ניתוח לוגי ולשוני בלבד בלי קשר להשפעות ולדיאלקטיקה של הזמן, ההיסטוריה והתשוקה.

בספר הזה העיון הפילוסופי רוכב אפוא על הנרטיב ההיסטורי האמפירי, והוא בא לידי ביטוי בעיקר באמצעותו. הסיפור המרכזי מתרכז באנוסים היהודים ועוסק בהתפתחות המאורעות ההיסטוריים על ציר הזמן: בה־בעת (ובמישור אחר) התיאור ההיסטורי מבקש להסביר את המאפיינים הפנומנולוגיים המיוחדים לאנוסים – שבהם, לטענתי, אפשר להבחין באפשרויות ובסממנים אוניברסליים נוספים של נפש האדם – ולעמוד על הזיקות שבינם ובין עליית צורות החיים המודרניות.

נושא שעובר כחוט השני בסיפור הוא השניות, או הזהות המפוצלת של האנוסים, והנרטיב בוחן אותו על צורותיו וביטוייו המגוונים, המנוגדים זה לזה ולפעמים אפילו סותרים זה את זה. בכך הספר מציג כבתמונת תבליט את אופיין הלא־אינטגרלי של זהויות האדם בתור תבנית יסוד של המצב האנושי, שתופעת האנוסים חושפת אותו מתוך הטרמה של המצב המודרני המאוחר. בימים רחוקים יותר נחשבה הזהות המפוצלת לדבר מה מגונה ואסור לפי חוק, חטא חברתי ומטפיזי חמור, שהעובר עליו צפוי לעונש מידי האינקוויזיציה (ולימים מידי הלאומנות ותנועות ״אינטגרטיביות״ דומות). הספר הזה מבקש לטעון שאדרבה, זהויות כאלה אינן בגדר סטייה שולית כלל, אלא הן צורה אמיתית ונחוצה של הקיום האנושי, שראוי לראות בה צורה בסיסית של חירות, ואפילו זכות יסוד של האדם. לעומת זה הרעיון הרומנטי בדבר ״האדם האינטגרלי״(ואפילו רעיון ה״אותנטיות״ בכמה ממובניו) הוא אידיאל מפוקפק וטמונה בו סכנה פוטנציאלית. בפרשנות מסוימת הוא עלול להביא לידי הונאה עצמית קיומית, ובגלגוליו הפוליטיים הוא עלול להיות גורם לחוסר סובלנות ורדיפות.

מעבר לסוגיה הזאת, הנושאים הפילוסופיים שעולים מתוך סיפורם של הקונברסוס מקיפים כמה קבוצות של מושגים ורעיונות:

זהות ואחֵרוּת

  • צורות חדשות של אחרות: לדוגמה, האנוס בתור ״האחר שבפנים״ מחליף את היהודי בתור האחר המסורתי.
  • ריבוי או פיצול זהויות, שבא לידי ביטוי בכל סוגי האנוסים.
  • יצרי זהות: היצרים האלה ממלאים תפקיד חשוב בהסברת (א) העימותים בין עירונים נוצרים חדשים וישנים; (ב) פעולת האינקוויזיציה; (ג) מדיניות טוהר הדם; (ח ריבוי טיפוסי הקונברסוס, מן המתייהד האדוק (ואפילו מקדש השם) ועד המומר האנטי־יהודי הקנאי או הקונברסו מתקן הנצרות.
  • אשליית הזהות ההומוגנית, שבאה לידי ביטוי באידיאולוגיה השלטת בספרד מן המאה החמש־עשרה עד המאה התשע־עשרה.

סובייקטיביות ועצמיות

  • גילוי העולם הפנימי והפוטנציאל המיוחד והרחב הגלום בו.
  • משמעות הסובייקטיביות כמרכז קיומו של האדם.
  • עליית המצפון האינדיבידואלי וההתנגדות למסורות הקיימות.
  • ראיית מקור הערך בהישג האישי ולא במעמד המולד או בדם; הופעתו של תחום הפרט; והדחף לעצמיות בתור אידיאל חדש.

ראשית החילוניות

  • אדישות ליהדות ולנצרות גם יחד, חריגה מכל הדתות ההיסטוריות.
  • הדגשת העולם הזה בתור אופקו העיקרי של האדם; הטלת ספק בעולם הבא או שלילתו.
  • פנייה אל הדאיזם או אל דתיות ״אוניברסלית״; אימוץ מטפיזיקה מרומזת של אימננטיות.
  • דֶאִיזְם הוא השקפה  פילוסופית נונתאיסטית, אודות  רעיון האלוהות , הדוגלת בקיומה של מציאות  מטאפיזית ראשונית-נצחית הקודמת

(4) מאפייני יסוד של עליית המודרניות. אלה באים לידי ביטוי מוקדם ברוב הקטגוריות האחרות שהובאו לעיל, ובדפוסים אחרים של חוויית האנוסים(ראו רשימה בפרק 19).

לבסוף, בתור מדיום שאפשר את התהליכים האלה ראוי עוד להזכיר את הצורך בשיח אירוני ובדפוסי תקשורת מחתרתית המבוססים על רמזים וכפל לשון.

הדיון בנושאים האלה בספר אינו מופשט. בדרך כלל הם מוצגים באמצעות ביטוייהם המוחשיים בניסיון ההיסטורי. לפיכך הממד העיוני של הספר שלוב ושזור בדרך שבה הסיפור מסופר והתמונה ההיסטורית מצוירת. ועם זה, כמה נושאים פילוסופיים נעקרים מתוך הנרטיב ונדונים בנפרד (כמו בפרקים 20-19, על המודרניות המערבית והמודרניות היהודית, ובמידת מה גם בפרק 14).

פגיעות בחיי הדת של יהודי מרוקו בשנות ה-70 של המאה ה-19

פגיעות בחיי הדת של יהודי מרוקו בשנות ה-70 של המאה ה-19ממזרח שמש עד מבואו

3

10 באפריל 1873. שגרירי בריטניה וצרפת במארוקו פנו לסולטאן, שיתן הוראה למושל מאזאגאן שיחזיר את יום השוק משבת ליום שני כפי שהיה בעבר

Marocco 10th April 1873 Memorandum Kaid Doe and the Poor Jews of Mazagan

The poor Jews of Mazagan are in great distress in consequence of Governor Doe having prevented them from attending the market on El Isnin ( Monday) in Oolad Dweeb. The undersigned knowing His Majesty the Sultan's well known clemency and regard for his poorer subjects, do therefore intercede in their behalf, and beg that His Majesty may be pleased to direct Kaid Doe to reestablish the market on Monday as it has always been during His Majesty's present reign and in the time of His Majesty's ancestors.

S(igne)d C. Tissot

& J.H. Drummond Hay

4

24 באפריל 1873. מזכירו של הסולטאן לשגריר הבריטי. עונה לתלונתו שמושלי רבאט ומכנאס אילצו יהודים לעבוד בשבת. הסולטאן לא ידע על כך, נזף במושלים והזהירם לבל יחזרו על כך.

24th April 1873

Translation of a letter addressed by the Secretary of the Sultan Seed Drees Ben Drees to Sir John Drummond Hay, dated 24th April 1873 To the esteemed and judicious Minister Plenipotentiary at the Shereefian

Court (After compliments) The statement you have made regarding the complaints of the Jews that the Governor of Rabat compelled them to work upon Saturday and to salt heads on that day; and that the governor of Mequinez also compels the Jews to work on a Saturday, has been made known to our Lord the Sultan. His Majesty has replied that he had no knowledge of this and had the Jews complained to his Shereefian presence, His Majesty would have afforded them redress, and He, may God glorify him, has written therefore to the aforementioned two Governors to reprimand them on this account, and he has ordered that they should never repeat such conduct; and this order is in accordance with the orders which have been repeatedly given to all governors, as it our practise (of doing justice) with all men Finished 25th Sefar 1290 (signed) Drees Ben Mohammed Ben Drees

5

24 באפריל 1873. שגריר בריטניה במארוקו לשר החוץ. מזכיר את התזכיר המשותף שלו עם שגריר צרפת בקשר לאילוצם של יהודי רבאט ומכנאס לבצע עבודות בשבת. מתייחס גם לנושא העברת השוק מיום שני לשבת במאזאגאן

Marocco 24 April 1873

The Right Hon(orable) The Earl Granville K.G. My Lord,

With reference to my despatch No 18 of the 13d March transmitting a letter I had addressed under flying seal to Mr Cremieux, in reply to the communication I had received from him regarding the tyrannical conduct of certain Governors in Marocco towards the Hebrew population, I have the honor to transmit herewith the translation of Memoranda which the French Minister and I presented ( No 2 Jews of Rabat & Mequinez) to this Government on the subject and of the identic replies we have received.

As Mr Tissot will no doubt have made known to Mr Cremieux through the French Government the result of our joint representations, I have not thought it necessary to write again to that gentleman. With regard to the conduct of Governor Doe, I was informed by Seed Moosa, to whom I had made known the marked hostility and fanaticism evinced by the functionary towards Christians and Jews and of his inattention to Mr Tissot and myself, when we passed through the district he governs, that an officer of rank with a troop of twenty five horsemen had been despatched with a letter from the Sultan reprimanding him severely, demanding explanation for his conduct and intimating that he would be removed from office if there was a repetition of such misconduct. Kaid Doe will not only have to renumerate the Officers and troopers who convey to him the message, but I am told that he will be required to pay a very heavy price to the government for his misconduct, which I trust may have a salutary effect, not only as regards himself, but also upon other governors who may hear of his disgrace. The complaint alleged to have been against the Jews, is for disorderly conduct at the market of Dweeb, and was occasioned, I understand, by one of the numerous Hebrew subjects of the Sultan, who are protected by the United States Consul General at Tangier, having infringed the market regulations and indulged in offensive language towards the Moorish authorities and Mohammedans in general.

I have the honor to be, with the highest respect, My Lord,

Your Lordship's most obedient humble servant J.H. Drummond Hay

25 באפריל 1873. תשובת הסולטאן למכתב המשותף של שגרירי בריטניה וצרפת בקשר להתנהגות המושל כלפי יהודי מאזאגאן

Marocco 25 April 1873

Translation Reply of the Sultan to the Joint Representation made by the British and French Ministers regarding the conduct of Kaid Doe towards the Jews of Mazagan.

With regard to the complaint made by the poor Jews of Mazagan that the Market held weekly at Owlad Deweeb had been changed from the Monday to the Saturday, the Jewish Sabbath, His Majesty replied that this market is established especially for the benefit of the "Kabyle", or Tribe, of the provinces, and therefore the governor is justified in selecting the day which will best meet the wishes of the "Kabyle". Moreover it had been previously reported to His Majesty that the day had been changed in consequence of the irregular proceedings of certain Jews( N.B. These Jews, informed were natives, taken irregularly by the United States General under his protection & thus exempted from Moorish Jurisdiction) of bad conduct, who had acted in a disorderly manner contrary to the Requestions, established by the government. Nevertheless His Majesty will cause enquiry to be made by impartial persons as to the real cause of the alteration of the day and if it is proved to His Majesty that the Kabyle had complained of the prejudice which had been caused to them, and had therefore requested that the day should be altered there will be no grounds for changing it again, and thus compelling them to submit to what is injurious to them, but if it should appear that the act has emaneted from the governor alone, the market day shall be reestablished as it was before.

מעמד היהדים בחברה המוסלמית – המעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם.

מעמד היהדים בחברה המוסלמיתמחקרי אליעזר

המעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם.

מעמדם המשפטי של היהודים והיחס העקרוני כלפיהם לא נקבעו בראשית האסלאם, והדבר היה תלוי בנסיבות, ועבר שלבים שונים.

מוחמד, נביא האסלאם, לא חשב תחילה ליצור דת חדשה, אלא ראה את עצמו כאחד הנביאים בשרשרת נביאי המקרא, וקיווה שהיהודים יקבלו שליחותו. לאחר שהתברר לו במפגשו עם שבטי היהודים ביתריב, היא המדינה, שאינם מכירים בו ומתכחשים לשליחותו, שינה יחסו ליהדות ואף לחם נגדם, עד שנאלצו לגלות ולמצוא מקלט ביריחו ובאדרעי. יחס מלחמתי זה לא חזר בהמשך מגעיו של מחמד עם היהודים.

מעתה הקו שלו הוא, כי אין לכפות על היהודים והנוצרים, השייכים למסגרת אחת של בני הספר, את קבלת האסלאם, בניגוד לעובדי עבודה זרה, עליהם יש לכפות האסלאם או להורגם.

הביוגרף של מחמד, אבן האשם, מת בשנת 824 לספירה, מוסר, כי הנביא כתב אל שליטים דרום ערביים, כי כל מי שעומד על יהדותו או על נצרותו, אין להעבירו על דתו. אולם כתמורת הזכות לחיות בצל האסלאם והגנתו, עליהם לשלם מס גולגולת המוטל על כל בוגר, אם זכר אם נקבה, אם בן חורין ואם עבד, דינר אחד או תמורתו בבגדים, ואשר יתן זאת לשליח אללה, הרי חסות אללה וחסות שליחו תהיה לו לחוק. ואשר ימנע מלשלם, הריהו אויב לאללה ולשליחו.

אולם אין מוחמד עקבי לגבי תשלום המס בכסף דווקא. באגרת מפורטת משנת 630 לספירה המופנית ליהודים תושבי מקנא ( בחוף המזרחי של ים סוף, כ – 40 ק"מ צפונה מהאי טיראן, ממנו גורשו היהודים על ידי הביזנטים, כ – 100 שנה לפני מאורע זה ) והמובאת על ידי הכרוניסטי הערבי בן המחצית המאה ה – 9   בלאד'ורי, בספרו פתוח – אלבלדאן – כיבוש ארצות – כותב מחמד בין השאר :

משתגיע אליכם אגרת זו, אתם בביטחון ולכם חסות אללה וחסות שליחו..שליח אללה יגן עליכם כמו שהוא מגן על עצמו. ולשליח אללה אריגיכם היקרים, עבדיכם סוסיכם ושיריוניכם ומלבד זאת עליכם לשלם רבע ממה שמפיקים דקלי תמריכם, רבע מציד הדגה ורבע מטוית נשיכם. לאחר מכן אתם חופשיים, ושליח אללאה משחרר אתכם מכל מס גולגולת, ועבודת כפיה.

מוחמד והנלווים אליו היו זקוקים למזון, לבגדים, לסוסים ולשריון למטרות כיבוש נוספות ואלה היו עדיפים בעיניהם בתנאי המדבר על כסף. אולם בעיקרון אין הבדל אם נדרשו מזומנים כמס גולגולת  או שווה כסף.

מס גולגולת ומסים אחרים.

התוקף הדתי למס גולגולת נמצא בקוראן, בפרשת התובה, פסוק 29 :

" הלחמו באלה אשר לא יאמינו באלוקים ולא ביום האחרון ולא יאסרו את שאר אסר אלוקים ושליחו ולא יחזיקו בדת האמת, מאלה אשר נתן להם ספר, עד אשר יתנו את המס בידם והיו שפלים.

מס הגולגולת תפקידו איפוא להשפיל את בני המיעוטים הדתיים המונותאיסטים, באשר מוסלם אינו משלם מס כלל, ולכן הוא מס חסות. היהודים והנוצרים הוגדרו כאהל אלד'ימה, בני חסות הקונים זכות במס גולגולת. מס זה היה מקובל אצל הפרסים והביזנטים, מהם למדו המוסלמים דרכי ניהול מדינה וגם פרט זה.

בערבית נקרא ג'יזיה, ובימי הביניים המאוחרים בפי היהודים בשם ג'ואלי, המזכיר את המלה גלות. כלומר, מס גולגולת נתפש על ידי היהודים כמס המאפיין את גלותם. אולם למס הגולגולת רק משמעות שלילית. הדבר גם מחייב את שלטונות המוסלמים.

  • לאפשר לבני החסות לחיות בקרבם בביטחון חיים ורכוש, עד כדי החזרת המס במקרה שהמוסלמים אינם יכולים להגן עליהם, כלומר הדבר מחייב גם הגנה אקטיבית.
  • חופש דת ואוטונומיה פנימית.
  • שחרות משירות צבאי.

תשלום סדיר של המסים הבטיח אפוא חייהם של היהודים בארצות האסלאם, והם אף היו מעוניינים לשלמו במידה ולא נדרשו סכומים מופרזים ושרירותיים. אופייני הסיפור על נטריא, סוחר ובנקאי יהודי חשוב בבגדאד, שפעל עם עלייתו של הח'ליף העבאסי אלמעתצד 892 – 902 עד 916 בימי הח'ליף אלמקתדר.

הראשון הציע לו ביטול המס מישראל, אמר לו נטריא " אי, אדוני, היהודים ישמרו דמם רק במס, ואם תבטלו יהיה דמם מותר ".

גובה מס הגולגולת היה שונה ממדינה למדינה ומתקופה לחברתה, ותלוי היה בח'ליף או בממונה המקומי. גם האסכולות המשפטיות השונות בשריעה הסונית, המד'הבים, דהיינו השאפעית, חנפית, חנבלית, מלאכית, חלוקות היו ביניהן לגבי הסכום הנדרש מעשיר, בינוני ועני. מכל מקום, בדרך כלל נתקבל העיקרון של תשלום פרוגרסיבי לפי שלוש הדרגות הכלכליות דלעיל.

מדי פעם התעוררה בעיית גובה התשלום, כנראה על רקע ערעור של הסובלים ממנו. למשל בין 1228 ל-1233 הגי שפקיד הדיוואן הממונה על אנשי החסות בשם אבו פצ'לאן, חווה דעתו זו לח'ליף העבאסי אלנאצר :

" לפי שיטת האימאם השאפעי, המס הנגבה מאנשי החסות מדי שנה בשכר ישיבתם בעיר השלום ( בגדאד ) אין החוק הדתי קובע לו שיעור שאין להוסיף עליו. אלא קובע לו שעור של דינר אחד שאין לגרוע ממנו, אבל מותר לגבות עד מאה דינר, כפי שהיד מגעת לגבות מהם " .

נוסף לג'יזיה, הוטלו על היהודים מסים נוספים כמו הכ'ראג' – מס קרקע -, שגרם במידה רבה לנטישת החקלאות בעיראק ובארץ ישראל, באשר המסים נגבו לפי השטח ולא לפי היבול, במהלך הזמן, בעיקר בתקופת השלטון הממלוכי 1250 – 1517 ובתקופה העות'מאנית, הוטלו מסים חדשים שהעיקו ביותר על המיעוט היהודי, כגון מס דרכים, מס על מכירת היין, תשורה לראש המנגנון עם כניסתו לתפקיד, מסים מיוחדים בשעת מלחמה, ואצל העות'מאנים מס בגדים. כל המסים הללו היו שרירותיים, ומבחינת ההלכה המוסלמית בלתי חוקיים. המס החוקי היחיד הוא ממס הגולגולת, באשר הוא נזכר בקוראן.

קוסקוס אתר עם שורשים-זכרונות מן העבר.

קוסקוס-אתר עם שורשים

בקטגוריה הזו, מורי ורבותי, אביא בפניכם את החומרים ששמרתי….ושעדיין זורמים אלי מהחברים הוותיקים, חלקם רוצים להזדהות, וחלקם מעדיפים להישאר בצל…אך עדיין פעילים….
באתר הזה אין אפשרות לאחר מלבדי לפרסם בו פוסט או מודעה, ולכן מבקש אנוכי מן החברים היקרים במידה ויש ברשותם, חומר רלוונטי, אותו רוצים הם לפרסם, לשלוח אותו אלי למייל שמופיע בדף הראשי של האתר, וליתר ביטחון ארשום אותו כאן…..
epilo@012.net.il….קוסקוס-אתר עם שורשים

זכרונות, סיפורים, תמונות כל מה שקשור לאתר קוסקוס, החלוץ לפני המחנה של הפצת מורשת מרוקו…ביוזמתה של משפחת שושנה…אני משאיר כאן מקום למשפחת שושנה להעלות על הכתב את סיפור האתר…
כיוון שאינני בקיא בעיצוב של תמונות אשמח לקבל הצעות אחרות מעוצבות יותר

בברכה 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 94 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031