אוצר גנזים – מאת יעקב משה טולידאנו

ב. מעשה בר׳ משולם ב״ר קלונימום

בסיפור הבא על רבי משולם ב״ר קלונימוס מצאתי בכתב־יד רבי שמואל בן דנאן, מן הדור השני של מגורשי ספרד, שחי בפאס. עיין! נר המערב, עמי 104. למשפחה זו׳ בן דנאן, שהראשון היה רבי סעדיה בן :.דנאן מגראנאדה, בעל ״סדר הדורות״ שנדפס בקובץ תשובות הרמב׳׳ם ואגרותיו -(לפסיא), היו מס

הרב יעקב משה טולידאנו

ורות עתיקות וכתבי־יד רבים ולכן יש להאמין לסיפור הזה בהחלט. רבים דיברו על משפחת קלונימוס שבאה מלוקא באיטליה, יל!מגנצא. עי׳ בתשו׳ רש״ל, סי׳ כט_ז שי״ר במבוא לתשו׳ הגאונים, ברלין •יתר״ח ז לוין׳ רב שרירא גאון, יפו תרע״ז, עמי 8, 321,9« ד״ר ש׳ אידלברג .ב״סיני״, כרד לד (תשי״ד), .עמי שלו, ובהערות« חיים בראדי ב״ידיעות והמכון לחקר השירה העברית״ כרך ב׳ ברלין תדצ״ז׳ עמי יז ובהערה, ושם מציינים לדברי צונץ ומיללד וכר, שאינם לפני 5 אך לכולם לא מדע סיפור זה ״שאנו מפרסמים כאן.

נראה, שנשיא הישיבה הנזכר כאן, שאליו נמכר רבינו משולם, הוא הרב שרירא גאון, שכשהכיר ברבינו משולם ובגודל ידיעתו בתורה, מאז ׳ ביבד אותו ונמנה בין חכמי הישיבה. רבינו משולם קיבל הרבה דברים מרש״ג ורה״ג בנו, בייחוד הדברים הקשים בתלמוד שמקורם בלשון ארמית, ׳שלא היחה ידועה לחכמי איטליה ואשכנז, כמו שכתב לוין שם, עמי 8 .בהערה.

את אמיתות הסיפור הזה שרבינו משולם חי בבבל ולמד לפני רש״ג ורה״ג, יש להוכיח כלהלן!

א) בין כל חכמי אשכנז וצרפת שבאותו הדור, היה רבינו משולם היחיד ׳ שתשובותיו נעתקו בין תשובות גאוני בבל רש״ג ורה״ג. עיי בתשו׳ . גאונים קדמונים, .ברלין תר״ח, ואצל מיללר וגאוניקה, ניו־יורק תרצ״ט, דקהלת שלמה של ווערטהיימער. וזה מוכיח שישב אתם ולכן צורפו תשובותיו ׳ לתשובותיהם. ואם כי היה בבבל בגיל צעיר, ודאי שמאז החליף איגרות עם רש״ג ורה״ג.

ב) באור זרוע, א, דף סב׳ ד, ובהגהות אשרי, חולין, פרק ד״סי׳ה, כותבים, שרבינו שמריה קיבל מרבו רבי אליעזר בן רבי משולם; שרב שרירא גאון ״עשה שני מעשים! התיר לכתחילה לבשל יין ולשתותו עם נכרי וגם בני פקועות היו לו ולא שחט אחד מהם, אלא המית שניהם בקופיץ בין קרניהם והאכילם: בחופה. עדות זו נראה, שרבינו משולם סיפרה לבנו ובודאי לא עדות שמיעד״.. היוגה, אלא עדות ראייה, שנוכח ^בחופה, וקרוב הדבר לומר, שזה היה בזמן הראשון, שרבי משולם היה ממונה על חדר האוכל של רש״ג וראה בעיניו ׳ מה שרש״ג עשה ואולי היה זה בחתונת בנו, רב האיי גאון.

ג) רש״י זבחים מה, ב כותב: ״רבנו משולם בר״ק גאון״ וכידוע תואר גאון היה.רק בבבל ובקירואן,.בין אלה שקיבלו מגאוני בבל, אך לא שמענו תואר כזה באשכנז ובצרפת באותו הדור. אין ספק שרבינו משולם קיבל תואר־ זה בהיותו בבבל,.ששם נסמך לגאון.

. בעל הסיפור .כותב, שרבעו משולם כשהובא לבבל על־ידי הסוחרים,. היה בן י״ד שנה ואחר כך הוצע לו על ידי הנשיא לשאת את בתו והוא סירב: בטענה, שצריך לקבל הסכמת אביו רבי׳ קלונימוס. מזה נראה׳ שישב רבינו משולם מספר שנים אצל רש״ג ואחר כך נשלח למגנצא על ידי רש״ג. אני משער שהזווג שהיה אחר כך של רבי אליהו הזקן אחי רבי יקותיאל, תלמיד רבינו גרשום מאור הגולה, שנשא את בת רש״ג, כמו שהובא בתשו׳ רש״ל׳ שם, היה זה באמצעות רבינו משולס׳ כי עד אז לא נודע, שהיו קשרים: אמיצים כל־כך. בין אשכנז ובין בבל, עד להתחתנות ביניהם.

אמנם מה שכתוב בסוף הסיפור, שרבינו משולם נשא במגנצא בת קרובתו׳ והוליד בן בשם רבי טודרוס, שמלא אחר כך את מקום אביו, דבר זה לא ידוע לנו עוד. כבר זכרנו, שבנו של רבינו משולם שמו היה רבי אליעזר׳ .ולפי זה היה לו בן שני, ששמו טודרוס, ואולי נתתלף לבעל הסיפור ברבי־ טודרוס ברבי קלונימוס הנשיא בנרבונא שחי בזמן מאוחר ונזכר במנחת, קנאות, מכתב נז, יחד עם רבי אבא מארי ב״ר יוסף הירחי, וגם המאירי מזכירו בהקדמתו לפי׳ אבות בכבוד גדול. ואפשר שבאמת היה לרבינו משולם בן בשם טודרוס, שמלא אח מקום אביו, ונכדו הוא רבי טודרוס־ ב״ר קלונימוס הנזכר, כי כבד ידענו מתשובות רבינו משולם, שהיו לו קשרים עם רבני נרבונא ואם כן אולי גרו שם נכדיו.

׳סיפור זה שיש לו בסים נכון, מפיץ אור על תולדות משפחת קלונימוס ועל רבינו משולם, הגדול והמפורסם שבהם, בפרט. . וכעת ראיתי ב״שלשלת הקבלה״ ומובא גם ב״סדר הדורות״ שכתב,. שמצא בקונטריס ישן, שרבי קלונימוס איש רומי למד תורה מרב האיי וכוי־ יכנראה שנתחלף ברבינו משולם בנו וזה מחזק את הסיפור שלפנינו.

מתוך ויקיפדיה

משפחת קָלוֹנִימוּס – משפחה מיוחסת שרבים מבניה היו תלמידי חכמים ומנהיגים יהודיים באיטליה ואשכנז

אישי תקופת הראשונים

משה בן קלונימוס – בן לאותה שושלת; פייטן בן המאה ה-10 שחי בצפון איטליה

משולם בן קלונימוס – פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן

קלונימוס בן משולם – בנו של משולם בן קלונימוס; תלמיד חכם אשכנזי

קלונימוס הזקן – מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11

קלונימוס בן יהודה – פייטן אשכנזי

יהודה בן קלונימוס משפיירא – מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12, מחבר הספר "יחוסי תנאים ואמוראים"

קלונימוס בן קלונימוס – בנו של קלונימוס בן מאיר; חכם צרפתי–איטלקי בן המאה ה-13, חיבר את הספר "אבן בוחן" ו"מסכת פורים", וכן תרגם ספריפילוסופיה מערבית לעברית

אישי תקופת האחרונים

קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין – מנהיג חסידי בולט מקרקוב, ומחבר הספר "מאור ושמש"

קלונימוס בעל הנס – רב ירושלמי שהתפרסם בגין נס שאירע איתו

קלונימוס קלמיש שפירא – האדמו"ר מפיאסצנה

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול" ו"משולם הרומי"; סוף המאה העשירית, לוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היהפוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. השמות "קלונימוס" ו"משולם" חוזרים ומופיעים בשושלת משפחת קלונימוס (ואף בכינוי "הגדול").‏מקובל על רוב החוקרים שרבי משולם דנן הינו בנו של קלונימוס בן משה. משערים שמשה בן קלונימוס הוא בן המשפחה שהיגר מלוקא למגנצא, בערך בין השנים 900 ל-926, ועל כן ייתכן שרבי קלונימוס ובנו, רבי משולם, פעלו ממגנצא והיו מראשוני החכמים של יהדות גרמניה. עם זאת, יש לציין שיש גם מקורות לטענה שהם פעלו בלוקא.

גם לגבי שנת לידתו ושנת מותו הדעות חלוקות. צונץ מקדים את זמן מותו לשנת 975, אך מקובל היום להניח שנפטר בין השנים 1000 ל-1010

בנו, רבי רבי קלונימוס בן משולם הוא הידוע מהאגדה על רבי אמנון ממגנצא כמי שקיבל בחלום את התפילה ונתנה תוקף מפי מחברה.

הוא הקדים בדור את הפוסקים הראשונים שחלקם חיו בתקופתו, כגון: רבנו גרשום מאור הגולה, הפייטן רבי שמעון בן יצחק (בן למשפחת "אבון" שהייתה מקושרת בקשרי נישואין למשפחת "קלונימוס"), ונחשב לגדול חכמי אשכנז בתקופתו.