מאחורי הקוראן-חי בר-זאב- בירורים ביהדות ואסלאם

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים " 

מה הוא ׳הקוראן בפיו של מוחמד

כאמור לעיל, חוזר מוחמד ומדגיש שמקור דרשותיו בא מ׳ספר הקוראן/ הנה יש לנו, אם כן, לעיין לאיזה ספר כיוון כשאמר ׳ספר הקוראן׳: האם לספר שאנו קוראים הקוראן? הבה ונראה אם אפשר לפרש כך.

הקוראן שבידינו כולל מובאות מקראיות, וכן מתוארים בו הוויכוחים שניהל מותמד עם ערבים פוליתיאיסטים, עם יהודים בעיר מדינה ועם נוצרים. כן יש בו הדים לאירועים שונים מחייו האישיים של מוחמד, יחסיו עם עדת מאמיניו ונשותיו, והמערכות שניהל נגד אלה שלא העריכו אותו ואת דבריו.⁵⁸ בנוסף מובאים בו גם דינים אשר אינם עולים בקנה אחד עם דיני התורה.

בספר לא מצוין שם העורך, המקום והזמן של עריכתו ובאילו תנאים הועלה על הכתב. המסורת המוסלמית מספרת, אם כי במעורפל, שהח׳ליף השלישי עות׳מאן ציווה שימסרו לו את הקטעים הבודדים שהועלו על הכתב, אשר היו מפוזרים בין חברי מוחמד, וכן את אלה שביד אלמנתו חפצה, בתו של הח׳ליף הקודם עומר, שבהם נרשמו נאומיו של מוחמד. על בסיס זה ובסיועם של כמה מלומדים ויודעי כתב ולשון⁵⁹ נתחבר ספר הקוראן כעשרים שנה לאחר מות מוחמד, ולכן כונה ׳מצחף עות׳מאן. המסורת מספרת שהח׳ליף עות׳מאן מחק, שרף או גנז את כל הכתבים שלא היו לרוחו, והעניש ביד קשה את מתנגדיו. הח׳ליף עות׳מאן הפיץ את ספר הקוראן בעותקים ספורים בלבד, ולבסוף נרצח בשנת ח׳ליפותו השתים־עשרה, בשנת.656

הערת המחבר : לפי המסורת המוסלמית, העורך הראשי של ספר הקוראן על־פי צו החליף עות׳מאן היה זיד אבן ת'אבית: ראו על אודותיו בנספח האותיות בתחילת הסודות שהבאנו, שהיה יהודי.

כאן מתעוררת בעיה גדולה: בספר הקוראן שבידינו נאמר שמוחמד טוען שהקוראן בערבית שהוא מציג זהה לספר שקיבל משה בסיני; אך מצד שני מובאים בקוראן דברי הפולמוס של מוחמד עם ערבים, עם יהודים ועם נוצרים, וכן סיפורים מחייו הפרטיים – עניינים שאינם מובאים בספרו של משה, שחי כאלפיים שנה לפני מוחמד.

זאת ועוד: כיצד ייתכן שמוחמד טוען שנים ספורות לאחר שהחל לנאום, כי בשורתו לאנושות מצויה בספר הכתוב ערבית? והרי אז הקוראן טרם הועלה כלל על הכתב, ולבטח לא היה קיים כספר, שכן הוא חובר רק כארבעים שנה לאחר שהחל לנאום, וכעשרים שנה אחרי מותו?

על כן נראה בפשטות, שכאשר מוחמד מזכיר את ׳ספר הקוראן׳, אין כוונתו ל׳מצחף עות׳מאן, אלא כוונתו לספר התורה שניתן למשה בסיני. המילה ׳קוראן׳ אכן דומה בצלילה לשם ׳מקרא׳ – הוא השם הרווח בפי היהודים לכתבי הקודש שלהם, התנ״ך. כשהתלמוד מצטט פסוק מן התנ״ך – והוא עושה זאת אלפי פעמים – הוא מקדים לפני הציטוט את צמד המילים: ״אמר קרא…״, כי ׳קרא׳ הוא השם התלמודי של התנ״ך. אדם הבקי ב׳מקרא׳ ויודע לקרוא שלושה פסוקים בתורה, מכונה ׳קריינא׳, ומי שיודע לקרוא כהוגן את כל התנ״ך נקרא ׳קרא׳. המילים הללו באות מאותו שורש שמי, ק׳ ר׳ א׳, שמשמעותו זהה בשלוש השפות השמיות שרווחו באזור ההיג׳אז: ערבית, עברית וארמית.

לכן כאשר מוחמד אומר: ״אני מספר לכם מכתב הקוראן״, כוונתו לומר: ״אני מספר לכם מספרו של משה״.

מוחמד מבטיח שבורא עולם שומר על הספר הזה: ״אנו עצמנו הורדנו

את ה׳איקרא׳, ואנו שומריו מכל משמר״(טו, ט).

8 إِنَّا نَحْنُ نَزَّلْنَا الذِّكْرَ وَإِنَّا لَهُ لَحَافِظُونَ – 15 – الحجر-אַלְחִיגְ'ר –  במכה  

אנו עצמנו הורדנו ממרומים את דברי התוכחה, ואנו שומריו מכל משמר.

כוונתו לומר בזה שבורא עולם שומר על ספר תורת משה לבל יישכח ולבל יזויף או יסולף. דברים אלה למד ממורו היהודי בהיותו במכה (וכמו שנבאר בהמשך בתת־פרק ״המורה״, ובסוף פרק זה בתת־הפרק ״מיהו מורו של מוחמר?״).

עוד אומר לו מורו, שהשם נתן למשה ולאהרן גם את ה׳פורקאן׳ ואת ׳שבעת אל-מתני׳, ושיעניש את אלה שמחלקים את הקוראן לחלקים:

״נתנו למשה ואהרן את הפךקאן, ואור נגוהות ודברי-תוכחה ליראים״_; ״ואכן נתנו לך שבעה מן ׳אל-מתני׳ ואת הקוראן הנעלה… (נוריד עונש) כאשר הורדנו על המחלקים, אשר עשו את הקוראן חלקים חלקים״.

הערת המחבר : המוסלמים מתקשים לפרש את ה׳פרקאן׳ ואת ׳שבעת אל-מתני׳, והצעותיהם לא מתקבלות על הדעת

הערת המחבר : הקוראן משתמש הרבה פעמים במילה ׳אנזלנא׳, הורדנו, כדי לציץ את הורדת התורה ממרומים. המילה הזאת בא מהשורש נ׳ז׳ל׳(שמות טו, ח), והחומש והתנ״ך משתמשים בו לציין הורדת התורה: ״יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי״ (דברים, לב, ב): ״הרים נזלו מפני השם, זה סיני, מפני השם אלוקי ישראל״ (שופטים ה, ה).

המשך……