ברית מס 27-מבט על קהילת מראקש- אליעזר בשן-רופאים יהודים במרוקו

רופאים יהודים במרוקו

ברית מספר 27

כתב העת של יהודי מרוקו

מבט על קהילת מראקש

העורך : אשר כנפו

פרופסור אליעזר בשן

רופאים יהודים במרוקו

לרופא הנאמן ד"ר מיכאל תורג'מן, בידידות. 

ידיעות ממקורות זרים במאה ה־17

צרפתי שחי 25 שנים באזור הסוס ומראכש במחצית הראשונה של המאה ה- 17 כתב כי בין המאורים מצויים כירורגים [רופאים מנתחים] ויש כמה יהודים היודעים להקיז דם, וזה השיא בידע הרפואי שלהם.

במאה ה-18, גיוהן בריתויית שכתב על המהומות שפרצו לאחר מותו של מולאי איסמעיל הראשון (1727-1672), ציין כי הרופא והמתורגמן של מושל Larache בחוף האוקינוס האטלנטי היה יהודי.

ימי שלטונו של מוחמד אבן עבדאללה (1790-1757) הצטיינו בשגשוג כלכלי ובפריחה תרבותית. לפחות 16 יהודים היו מקורבים למלכות בתור סוחרי המלך ['תוגאר אסולטאן'], וכן היו יהודים שמילאו שליחויות מטעם הסולטאן לאירופה. בתקופתו מצויה עדות על רופאים יהודים, אבל לא על רופא חצר יהודי. הרופא האנגלי ויליאם למפריאר מגיברלטר שהוזמן על ידי סולטאן זה בשנת 1789 לטפל בעיניו החולות של בנו עבד אסלאם, כתב על רופאים יהודים המצויים במרוקו. 12 בספטמבר, 4, 11 בדצמבר 1789 : 172 .FO 52/8 , p) 78 .Lempriere, 1813, p

בטנגייר פעל רופא יהודי בשם בן ואליד חטואל  Ben el -Oualid Etouiel שהיה בעל רכוש ב- 1758

אגרל אולוף מזכירו של קונסול שוודיה במרוקו, ולאחר מכן סגן הקונסול בטנגיר עד שנת 1797, כתב על רופא יהודי שלקח על עצמו לרפא אישה מאורית באמצעות קמיעות. משלא הצליח, הכה בעלה של האישה את היהודי, ותבע בחזרה את כספו. האם הדבר מעיד על הידע הרפואי של הרופאים והשיטות הרפואיות שלהם?

במאה ה-19: אנגלי שסייר במרוקו בתחילת המאה-19 כתב על רופא יהודי בתיטואן בשם יוסף חאראג' ופרטים על דרך טיפולו בחולה. לאחר שנתן לו כל מיני' תרופות' במשך שישה ימים ולא העלה ארוכה, שינה את השיטות, ולבסוף הבריא החולה. השאלה האם הבריא הודות לטיפולו או בידי שמים.

לפי נוצרי שביקר במגרב בין השנים 1815-1813 היהודים באזורים אלה הם המלומדים ביותר ורק הם רופאים ולכן הם מתעשרים. אבל יהודים בעלי אמצעים נזקקו לרופאים אנגלים מגיברלטר. ב-1846 נשלח לגיברלטר יצחק פינטו יליד טנג׳יר שכיהן כתורגמן( FO 99/31).

רופא יהודי ממוסקבה: רב החובל של אוניה אמריקאית שעלתה על שרטון בחוף המערבי של מרוקו באוגוסט 1815, כתב על חוויותיו בתקופת שהותו במרוקו. הוא ציין כי לא היה במוגדור רופא, זולתי יהודי ממוסקבה שלמד שם רפואה, נדד באירופה ובא למוגדור, בה שהה חודשיים.

רופא יהודי שטיפל באחיו של הסולטאן

בארכיון משרד החוץ הבריטי מצויות תעודות משנת 1827 בדבר יהודי בשם מסעוד בן אליה שהיה רופאו של אחי הסולטאן סולימאן השני"המשקם" (מלך בין השנים 1859-1822). ואחיו של הרופא הנ״ל, הוא עתה רופאו של הסולטאן עבד ארחמאן השני (1859-1822). הכותב על כך הוא בנו של מסעוד בן אליה שעזב את מרוקו למספר שנים, גר בליסבון, הקים שם משפחה, הגיע ללונדון, ועתה רוצה לחזור לליסבון, לקחת את משפחתו ולחזור אתה למרוקו. לשם כך פנה ללורד 1834-1762) Bathurst) שכיהן בתפקידים שונים בממשלת בריטניה, ובעת הזאת שימש שר המלחמה ושר המושבות עד אפריל 1827. הוא פנה אליו באשר עליו לעבורדרך גיברלטר הנמצאת בשליטה בריטית. הוא חתום על מספר מכתבים שנכתבו באותיות עבריות. 8, 9 בינואר, 26 באפריל, 5, 30 ביוני 1827 :בתיק F052/28

תוכן המכתבים: ב-8 בינואר 1827 נכתב על ידי ויליאם פיט כי אביו של מירזה הוד ששמו מסעוד בן אליה היה רופאו של אחי הסולטאן הקודם, וכי כפי שנודע, עתה הוא רופאו של הסולטאן הנוכחי. אדם זה נעדר מספר שנים ממרוקו, גר בליסבון מזה שש שנים. שם הקים משפחה. אם תמצא לנכון להעניק לו דרכון כדי לעבור לליסבון או לגיברלטר יהיה זה מספיק. אחרת הם ימציאו סיפורים על יחסים עם כמה אישים במדינה זו ויסתמכו על הליברליות של הבריטים. הוא מסיים בדברים על הרופא היהודי(52/28 FO)

למחרת, ב-9 בינואר כתב גיימס גרין מברייטון לויליאם האי בו אישר את מכתבו מהיום הקודם עם תזכיר ללורד בטהורסט על ידי נתין מאורי בשם מירזה הוד בן אליה, המציג עצמו כבנו של הרופא המטפל במלך מרוקו. הוא מבקש כי יעביר אליו מידע על אדם זה. 'כתשובה עלי לידע אותך כי עזבתי את מרוקו לפני עשר שנים ואין לי מושג מי האדם עליו מדוברי(שם) ב-26 באפריל 1827 נכתב ממשרד הימייה הבריטי לויליאם האי כתשובה למכתבו מה-10 בינואר בו מודיעים לנמען ולידיעתו של הרוזן מבטהורסט, כי מרזה הוד בן אליה, יהודי מרוקאי, רשאי להפליג בעוד כשבוע על אוניה בריטית בדרכה לליסבון. ב-25 ביוני 1827 כתב מירזה בן אליהו החותם בעברית מכתב באנגלית לרוזן Goderich (1859-1782) שכיהן כשר החוץ בקבינט הבריטי, ומודיע לו כי באפריל האחרון קיבל הוראה להפליג על ספינה בריטית. מסיבות שונות הדבר לא יצא לפועל. הוא מודיעו כי עתה קפטן סביתלנד העומד להפליג לגיברלטר, מאפשר לו להפליג בספינה שאמורה לצאת בעוד מספר ימים. הכותב הנמצא במצוקה מבקש את סיועו של הנמען.

המכתב המפורט ביותר בנושא הנדון, עליו חתום בעברית מרזה הוד בן אליה, הגר זמנית בלונדון, הוא ללא תאריך, אבל נראה שנכתב ביוני 1827. במכתב זה, בן אליה מציג את עצמו כנתין של סולטאן מרוקו, ובנו של אליה מרזה בן מרזה הוד, הרופא של הסולטאן, ושל אחי הסולטאן הנוכחי גיעפר בן אליה. הכותב הוא סוחר שהפליג מליסבון במאי 1823 בדרכו לסלא במרוקו. פיראט מבואנוס איירס תפש את האוניה ובזז את התכולה. לאחר תיאור מפורט הוא מבקש שהממשל הבריטי יעזור לו להגיע לליסבון למשפחתו ומשם יפליג אתם למרוקו. ב-30 ביוני 1827 נכתב ממשרד החוץ הבריטי למרזה הוד בן אליה על ידי איש המשרד בהוראת שר החוץ Goderich כי קיבל את מכתבו מה- 25 בחודש וכי כבר ניתן רישיון למעבר שלו לליסבון.

המכתב האחרון שמצאנו בנושא זה הוא של יהודי מגיברלטר בשם J. L. Bensusan . ב-18 באוגוסט 1827 כתב אל שר החוץ הנ״ל. הוא מבקש להעניק פספורט למסעוד בן אליהו יליד מרוקו המוכר לכותב, שרוצה לעבור לגיברלטר(F052/28)

חיים משה פיצייוטו שנשלח מאנגליה למרוקו ב-1860 שיבח בדו״ח שלו את הרופא שמעניק את שירותיו לעניים וגם מספק להם תרופות. וכן משבחים אותו עשירים ועניים בעניין העיר מוגדור בה חיה קהילה יהודית גדולה, מהם סוחרים אמידים, ציין כי פועלים בה רופאים אירופאים, אבל רופא אינו יכול לעבור במלאח בגלל הלכלוך השולט שם.

בשנים הבאות, מ-1875 ואילך, פעלו במוגדור רופאים מיסיונרים שניצלו את חולשתם הפיזית ובריאותם הלקויה של העניים היהודים, כדי להעבירם על דתם(בשן, 1999).

 בספרו של אנגלי שסייר בספרד ובמרוקו בתחילת המאה ה-19 נזכר רופא יהודי בתיטואן, שנקרא לפצינט. בספר מתוארים דרכי הריפוי וגובה התשלום לכל ביקור.